גיל הַמֵעֵבֶר - פרק 5 - אהבה ומערכות יחסים בגיל המעבר | ד״ר ליאת יקיר
- מיכל שקד
- Jun 1
- 36 min read
איך גיל המעבר משפיע על מערכות היחסים שלנו?
גיל המעבר הוא לא רק סיפור נשי. מסתבר שגם גברים חווים אותו – וההשפעות מפתיעות!בפרק המיוחד הזה, בילינו שעה מרתקת עם ד"ר ליאת יקיר, שחושפת בפנינו איך המפגש בין הביולוגיה הנשית והגברית בגיל המעבר משפיע על מערכות היחסים שלנו, מה משתנה בדינמיקה הזוגית, ואיך זה משפיע על חיי המין שלנו.
ביחד, צללנו אל עומק הפיזיולוגיה של השינויים ההורמונליים ולמדנו כיצד הם משפיעים על הלב – בכל המובנים. יצאנו מלאות אופטימיות, עם תובנות מפתיעות וטיפים מעשיים לחיים ולזוגיות.
ואם חשבתן שזה רק בשבילכן, אז הפעם זה באמת פרק שגם הגברים בחייכן פשוט חייבים לשמוע.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 03/12/2024.
[חסות]
[מוזיקת רקע]
הילה: ברוכות הבאות לפודקאסט "גיל המֵעֵבֶר". אני הילה, יזמת סדרתית. לפני שנתיים גיליתי שאני בפרה-מנופאוז, וככל שלמדתי את הנושא הבנתי עד כמה הפתרונות הקיימים לא נותנים מענה לנשים כמוני, כמוך, והחלטתי להקים סטארט אפ של AI לנשים בגיל המעבר, ומאז חברות שלי אומרות שאני מדברת רק על זה.
סלעית: ואני סלעית. ביום-יום שלי בעלת חברה לייעוץ ומחקר, וברקע גם אני פגשתי את גיל המעבר. ההיתקלות הייתה לא קלה, אבל בעיקר הותירה אותי עם המון שאלות. פתאום הבנתי כמה אני, זו שרגילה להיות בשליטה, לא יודעת מה עובר עליי. ככל שהעמקתי בנושא הבנתי כמה חשוב לי לחקור ולשתף את הידע הזה עם כל הנשים סביבי. ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן - לשבור את הטאבו סביב גיל המעבר, לאוורר את הנושא ולתת לו במה.
הילה: בכל פרק נארח מומחית בתחומה, שתשתף איתנו את הידע והניסיון שלה בהיבטים שונים של גיל המעבר.
סלעית: אז מתחילות?
הילה: לגמרי מתחילות.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
סלעית: וואו. היום יש לנו אורחת, שבאופן אישי אני עוקבת אחריה כבר הרבה זמן, ואני ממש, ממש מתרגשת שהיא הסכימה לקחת חלק בשיחת הנשים שלנו על גיל המעבר, דוקטור ליאת יקיר. דוקטור יקיר היא ביולוגית, בוגרת תואר ראשון במדעי החיים, בעלת תואר שני בבקרה ביולוגית ותואר שלישי במחלקה לגנטיקה מולקולרית. תחום המחקר התיאורטי שבו היא מתמקדת כיום הוא הביולוגיה של האהבה, ובעיניים שלנו היא האישה הכי מתאימה בארץ להסביר לנו את מה שקורה מאחורי הקלעים של מה שקורה לנו בגוף בגיל המעבר.
חוץ מזה, ליאת היא הדוגמה המושלמת לאומנות החיים של גם וגם. מלבד היותה חוקרת מהשורה הראשונה, היא גם פעילה פוליטית וחברתית, היא השתתפה בעונה הראשונה של "חתונמי" כמומחית, היא מרצה מבוקשת, סופרת שחיברה את הספר "קיצור תולדות האהבה", ויש לה ולפסיכולוג עומר שריר פודקאסט מצליח בשם "Brain Story", שאני, אישית, מאוד-מאוד אוהבת, במיוחד משום שליאת יודעת לקחת נושאים סופר-מורכבים ולהפוך אותם לפשוטים, נגישים וברורים לכל אחד. אז כפי שתיווכחו, לפי הקצב שלה, זוהי רק ההתחלה.
הילה: אז דוקטור ליאת יקיר, איזה כיף שאת שוב איתנו. הבטחנו פרק המשך לפרק הנפלא שנתן לנו איזשהו מבוא על התפקיד ה… של הביולוגיה וההורמונים במה שקורה לגוף שלנו מאחורי הקלעים של גיל המעבר, ואנחנו רוצות להמשיך ולשוחח איתך על נושא שאני מאמינה שהוא אחד הדברים הכי קריטיים שיש בגיל הזה - מערכות יחסים. גם מערכות היחסים הכלליות שלנו, ובטח ובטח מערכת היחסים הזוגית שלנו. אז כיף שאת איתנו שוב.
ד"ר יקיר: בשמחה. אני שמחה להיות איתכם, זה באמת נושא חשוב.
הילה: אממ, תני לנו ככה איזשהו insight אה, או inside information [צוחקות], אם נאמר, על מה קורה לנו בהקשר של מערכות יחסים בגיל המעבר?
ד"ר יקיר: אה, אוקיי. אז האישה היא לא אותה אישה כשהיא בת 20, וכשהיא בת 40, וכשהיא בת 50. ההורמונים משתנים, ומכיוון שבעצם רגש מוגדר כ"שינוי במצב התודעה בעקבות הפרשת כימיקלים", ורגש… זה, זה ההגדרה של רגש. [מחייכת] אני מצטערת להרוס את הרומנטיקה, זה כימיה.
סלעית: לגמרי. [מצחקקת]
ד"ר יקיר: רגש משנה התנהגות. emotion, energy in motion. רגש… אז ההתנהגות שלנו היא תוצר של הרגשות שלנו, שהם תוצר של הכימיקלים שלנו. כשהכימיקלים משתנים, החוויה הרגשית שלנו, תפיסת העולם שלנו משתנה, והצורה שבה אנחנו רואים את העולם יכולה להשתנות, והכל בגלל שינויים הורמונליים, כן? שלא נאמר גם שככל שמתבגרים האונה המצחית, החלק המפותח של המוח, משלים את התפתחותו, ואנחנו ליטרלי רואים את הדברים אחרת. אחד הדברים שקורים…
הילה: תראי, זה החלק של הבינה, נכון?
ד"ר יקיר: נכון.
הילה: זאת אומרת יש כאן משהו טוב באירוע, אוקיי.
ד"ר יקיר: יש כאן, כן. גיל 40, אה, המוח מגיע לבשלות, ומכאן הוא ככה, אממ… צורת החוויה שלנו בעולם היא משתנה. איך שאנחנו רואים דברים שונה באופן משמעותי. אנחנו גם מרגישות את זה ממה שהיינו בנות 20 ובנות 30.
הילה: במה זה שונה? איך… מה, מה ההבדל ש…
ד"ר יקיר: קודם כל, יש התייחסות קודם כל יותר בוגרת לעולם, כן? את רואה אנשים, את רואה התנהגויות של אנשים. פחות מפעיל אותך מפעם. זה עדיין מפעיל, אבל פחות מפעם, זאת אומרת איזשהי יכולת הסתכלות מעל הדברים, בדיוק הבינה.
הילה: רחבה יותר?
ד"ר יקיר: רחבה יותר, עם באמת פרספקטיבה מסוימת. גם "Been there done that", כאילו כבר חוויתי את זה, ראיתי את זה, אני יודעת איך להכיל סיטואציות שונות, זאת אומרת, דברים שאולי בגיל 20 היו גורמים לי לפאניקה וחרדה - אוקיי, נחשפנו פשוט לדברים, המוח למד.
סלעית: אז את אומרת שהדבר הזה ש… הדבר הזה שאנחנו חוות כ… יש לנו ניסיון בחיים, זה בעצם בביולוגיה של זה - זה ההתפתחות של המוח הקדמי ש…
ד"ר יקיר: כן, הוא משלים את התפתחותו. [מצחקקות]
סלעית: אוקיי, נהיה טוב יותר.
ד"ר יקיר: והוא מאפשר לווסת את הרגשות. זאת אומרת, הרגשות כבר לא מניעים אותי בצורה ככה, זה כמו מטוטלת כזה…
סלעית: אוקיי.
ד"ר יקיר: כמו בגיל ההתבגרות נגיד, שרואים את זה שם הכי משמעותי, שאין אונה מצחית, כאילו, מבקשים מההורים להיות אונה מצחית חלופית של המתבגר. זה הכל או מדהים או נורא, ובגיל ש… מאחרי גיל המעבר, כאילו, גיל של 40, 45 אפילו - זהו, זה כבר אה… יש, יש יכולת ויסות פנימית, וזה רק הולך ומשתפר, בייחוד אם עושים עבודה של חיבור לעצמי של ה-center. כבר קשה להזיז אותנו מה-center. כבר יותר יודעות מה אנחנו רוצות, איך זה צריך להיראות, מה מדויק לי, איך אני שמה גבולות לאנשים. אז זה קשור לכימיה, גם. גם למוח וגם לכימיה, שגם כימיה זה המוח.
סלעית: וואו, כבר התחלנו בנימה ממש אופטימית, אני חייבת להגיד, את הפרק הזה. איזה כיף.
ד"ר יקיר: כן.
הילה: כן, שגם אני חייבת להגיד בהקשר של הפרק הקודם, לפני מערכות יחסים, שזה איזשהו באלאנס למקומות האלה שאנחנו מרגישות שהמוח שלנו קצת בוגד בנו…
ד"ר יקיר: נכון.
הילה: אז, אז נותן איזשהו באלאנס…
ד"ר יקיר: נכון.
הילה: כלומר, זה איזה סוג אחר של יכולות.
ד"ר יקיר: בדיוק. זה יש לו פשוט את הפאלטות שלו, שמדי פעם חסר לו סוכר, זה הכול, אבל הוא מדהים [צוחקת] והוא מגיע לשיא שלו. הוא, אנחנו בשיא שלנו. באמת חשוב לתקן את הפרק הקודם, זה השיא של החיים. מפה זה רק אה… זה העשור שלי, זה באמת, אני ממש מרגישה את זה, שאני מתקרבת ל-50 וגיל המעבר, אני בעשור שחיכיתי לו. זה העשור שחיכיתי לו. [מחייכת] אני כבר לא עושה מה ש… בגלל שְׁ - בגלל שההורים שלי, בגלל שהילדים שלי, בג… זהו, זה העשור שלי, ואני ממש מתרגשת לקראתו.
סלעית: ואת אומרת שיש לזה סיבות ביולוגיות, לתחושה הזאת. מהן?
ד"ר יקיר: עכשיו, הסיבה הביולוגית, אה… מבחינת ההורמונים עכשיו, איך זה מתקשר לזוגיות? כי הבן-זוג שהכרנו, היינו בגיל מסוים, והוא הכיר אותנו. הוא הכיר סט מסוים של כימיקלים, רגשות ומוח, כן? הוא הכיר את ליאת של גיל 30 או 20, ואנחנו משתנים אחד לשני מול העיניים, ואנחנו לא בהכרח אוהבים את השינוי הזה, לא תמיד. זאת אומרת, יכול להיות מצב שממש נאהב את השינוי, ויכול להיות מצב ש"מה זה הדבר הזה? זה לא מי שהתחתנתי איתו". נוסיף לזה עוד, אחר-כך, את הבעיות ההינרנטיות [כך במקור] של התאהבות.
הילה: רק גילוי נאות, את מדברת פה עם אה…
סלעית: שני פרקי ב'.
הילה: שני פרקי ב'.
ד"ר יקיר: שלוש.
הילה: אה, שלוש, אוקיי. [צוחקות]
סלעית: אנחנו פיצ… פיצחנו את האירוע.
הילה: פשוט מחליפים, מה הבעיה? [צוחקות]
ד"ר יקיר: אז זה לא סתם…
הילה: כן.
ד"ר יקיר: זה לא במקרה. נשים עוזבות את הבני-זוג שלהם - ונשים עוזבות יותר - תכף נראה שמגיל 55 זה 92% נשים יוזמות גירושים, גברים בשלב הזה קטטונים, לא רוצים שום תזוזה. האסטרו… הטסטוסטרון ירד, הוא רוצה את מה שיש [מצחקקת], את השגרה, אבל היא כבר לא שם. וזה קשור, בהחלט קשור להורמונים. אז זה גיל של שינויים.
הילה: לעדי אשכנזי יש מערכון נורא מצחיק עם זה שהיא עושה איך האישה היא פתאום [בהתלהבות] וסדנאות, והיא זה, והיא עפה וזה, והגבר על הספה כזה [בדכדוך] מה אתה [כך במקור] רוצה ממני?
ד"ר יקיר: בול מוסבר על ידי הכימיה.
הילה: כן. מעולה.
ד"ר יקיר: עכשיו מה קורה בעצם כשאסטרוגן מפנה את הבמה? אסטרוגן הופך אותך למכונת רבייה וריצוי, כי זה מה שאת אמורה להיות כשאת אה…
סלעית: אימא.
ד"ר יקיר: אימא. כשאת מטפלת. את לא רק מטפלת בילדים שלך. את גם תומכת בקהילה, ובילדים שלה, ובילדים שלה, ואת בעצם, נשים, נקבות - בטבע גם - מייצרות איזשהו מארג כזה, וככה הם דואגות לצאצאים. כל אחת כמובן שמה את הילדים שלה במקום הראשון, אבל עדיין זו מערכת תמיכה חברתית מטורפת, שבה ילדים גדלים הכי טוב - שיש להם גם סבתא, גם שכנה, גם דודה, גם אה… אז אנחנו, זאת אומרת האסטרוגן מכין אותנו להיות כאלה.
סלעית: חברתיות.
ד"ר יקיר: אובר-חברתיות.
סלעית: אוקיי.
ד"ר יקיר: אובר אכפתיות.
הילה: מכילות, אמפתיות, caregivers. נכון?
ד"ר יקיר: כן, לשים את עצמך במקום האחרון, את הילדים במקום הראשון, את המשפחה, ולרצות את כולם. בעצם מנגנון של ריצוי ופיצוי. ככל שאת בסטרס תהיי אפילו יותר במקום המרצה. כולם מכירים Fight-Flight, כי גברים עשו מדע על זכרים. אז כולם מכירים שתגובת הסטרס זה "Fight or Flight". כי אצל גבר, אצל זכר, כשהוא בלחץ…
סלעית: או קופא, או שהוא…
ד"ר יקיר: הטסטוסטרון עולה…
סלעית: כן.
ד"ר יקיר: שמעלה אדרנלין, ואדרנלין זה חומר מעורר, "תילחם או תברח". מסתבר שיש עוד אפשרויות. Freeze זה תגובה של נקבות.
סלעית: אוקיי.
ד"ר יקיר: זה הסיפור של הטרדות מיניות. למה לא צעקת ולמה לא ברחת ולמה לא בכית? כי הגוף משתתק.
הילה: וואו.
ד"ר יקיר: תתקרבי ללטאה ששומרת על הביצים, היא לא בורחת. היא תברח… היא לא תברח - הלכו הביצים. היא נשכבת על הגב, מקפיאה את עצמה, מעמידה פני מתה. אפשר לבעוט בה, היא נהיית אבן. היא רוצה שיחשבו שהיא פגר, שזה לא טוב לאכול פגר, ואז עוזבים אותה בשקט, והיא מהר מסתובבת ומסלקת את הביצים למקום אחר. הרבה נקבות עושות את זה - מקפיאות את עצמם. גם חרקים, שפיריות, אם הזכר לא נראה לה היא מקפיאה את הגוף שלה, אומרת "אני מתה, אני לא פה", כדי שלא ינסה להזדווג איתה. גם צפרדעות עושות את זה, כדי שיעזבו אותן בשקט. כשהם מרגישות סכנה או משהו שהם לא רוצות, חוויה שהם לא רוצות…
הילה: זאת אומרת, זה ממש, את אומרת, פיזיולוגית המ… ה…
ד"ר יקיר: shutdown.
הילה: משתנה. כאילו זה לא רק שהם עושות את עצמם, הם נהיות נוקשות פשוט, כאילו, ממש פיזיולוגי. אוקיי.
ד"ר יקיר: ממש פיזיולוגי. זה shutdown של הגוף. זה freeze. זה shutdown שיכול להוביל לתקיעות, לכבדות, לדיכאון. לא סתם נשים חוות יותר דיכאון וחרדה. המערכת שלנו בנויה… כי אין לנו סיכוי ב-Fight or Flight. איך עם המסת שומן שלנו לשריר… אין לנו סיכוי נגדם. הרי רוב התוקפנות בטבע נגד נקבות זה זכרים, אה, By far. כאילו זכרים תוקפים נקבות על רקע מיני, או שהם נקלעות לסיטואציה או שהם תוקפים להם את הילדים, את הצאצאים, זה, הם פיתחו אסטרטגיה - איך אני אתמודד מולו? הוא גדול, הוא חזק, הוא לוקח סיכונים, זאת אומרת לא… הוא מתאבד.
סלעית: אני אגיד שכואב לי הראש בלילה. [צוחקות]
ד"ר יקיר: כן.
סלעית: אבל אנחנו מקפיאות את עצמנו.
ד"ר יקיר: מקפיאות.
סלעית: את אומרת שזה בעצם התגובה הנקבית השכיחה ביותר בטבע, וגם אצל נשים, לסטרס.
ד"ר יקיר: תיכנסי פה לאיזה בניין משרדים, יש לנו פה ממול, ותראי גם שם, כמו הלטאה בטבע, כשהטונים עולים במשרד, בחדר ישיבות - יש ספר שנכתב על זה, למה נשים שותקות בחדרי ישיבות - המדע מאחורי Women Silence - שהמתח עולה, פחות מדברות. משתתקות, כאילו שמתחיל להיות איזה עליהום כזה, אז הם משתתקות, מתנצלות. פי שלוש במקומות עבודה נשים מתנצלות, לוקחות על עצמם אחריות שלא שייכת להן, וגם לא מוערכות מספיק ולא דורשות את ההערכה. זאת אומרת, אנחנו רואים את המנגנונים האלה של, אחד זה ה-Freeze, זה באמת לשים את עצמך בשקט, כאילו, שלא יראו שאני פה. ודבר שני זה Fawn. זה ה-F הרביעי, שבכלל לא מוכר, כי הוא ממש מאוד מאפיין נשים.
סלעית: מה, מה זה אומר?
ד"ר יקיר: Fawn - גם גברים עושים את זה, אבל הרבה, זאת אומרת רואים את זה יותר אצל נשים - לרָצות ולפייס. מופעל מנגנון של ריצוי-פיצוי. לרצות את הסביבה כדי שהמתח כלפייך יירד. זה לרצות את הסביבה ולדאוג לכולם. זאת אומרת לדאוג לכולם.
סלעית: זה השאיפה להרמוניה בעצם? אנחנו רוצות לייצר הרמוניה סביבנו כדי שלא יהיה סטרס סביבנו, כי פחות נוח לנו הסטרס.
ד"ר יקיר: בדיוק. לפייס את ה… את מי שאני רואה שהוא ככה זה, להיות הגורם הממתן, הגורם המפייס. 'נו, תדבר עם אבא, עזוב, הוא לא מתכוון'. אנחנו אמפתיות, רואות גם את הצד הזה וגם את הצד הזה, ומגשרות, ו'בואי, זה לא בסדר שאת ככה, ובואי, תלכי לקראתה, הוא יילך לק…' וזה המון עומס עלייך, כן? אז לרצות ולפייס זה בעצם להזניח את עצמי, לדאוג רק לכולם, לקחת אחריות ואשמה על תגובות של אחרים. זאת אומרת, אם הילדים לא מתנהגים בסדר, זה כי אני אפשרתי לזה, ואני ואני, ואני לא בסדר. הלקאה עצמית. על כל רגש אשמה שגבר מרגיש, אישה מרגישה פי ארבע ביום יותר רגשות אשמה, על עצם זה שהיא נושמת בכלל. לא מספיק טובה, לא מספיק אה… אז זה ניסיון לרצות את הסביבה, שמוביל מהר מאוד לפרפקציוניזם. את צריכה להיות הכי טובה - האימא הכי טובה, העובדת הכי טובה. יש איזה מישהי שאמרה שהשאיפה שלה - לא זוכרת, איזה מישהי מפורסמת, פוליטיקאית - זה לראות אה… אישה בינונית בתפקיד בינוני, בתפקיד בינוני ליד גבר בינוני. זאת אומרת, כי מה שרואים היום זה נשים מצוינות…
הילה: נו, מאי גולן… [צוחקות]
ד"ר יקיר: ליד גברים בינוניים, אממ, אבל שהצורך באמת לעשות מעל ומעבר, אז זה סוג של הפרפקציוניזם הזה. סתם ניתן דוגמה לפרפקציוניזם נשי, שמש… שיכול להשתנות אחרי גיל המעבר, אבל לא בהכרח, כי שאלו נשים בגילאי 6 עד 86, ילדות עד מבוגרות - כמה חושבות שהן יפות, שאלו אותם. כמה נשים לדעתכם בעולם הזה חושבות שהן יפות?
סלעית: וואי יש קמפיין מדהים של "Dove" על זה. כמעט אף אחת, זה פשוט מדהים.
ד"ר יקיר: 2%.
הילה: וואו.
סלעית: כן, כמעט אף אחת.
ד"ר יקיר: זה מטורף.
הילה: אני תמיד אומרת שאם היה כזה מצלמה שהייתה מצלמת אותי ואת הבן-זוג שלי הולכים לישון, וכזה ענן כזה מעל הראש של כאילו המחשבות שלו וזה…
סלעית: מה כל אחד חושב?
הילה: אז אצלו זה כזה, ענן כזה קצר כזה - "איזה יום מהמם היה לי, איזה מהמם אני", פח נרדם [צוחקות], ואז אצלי זה כזה, "אוי, אני הייתי צריכה לעשות זה והייתי צריכה לעשות זה, ובטח הזאתי נעלבה, ובטח זה-זה-זה-זה-זה", שעה יושבת חופרת לעצמי כל מה שאני לא בסדר, ואז אולי נרדמת.
ד"ר יקיר: וזה כל-כך… [צוחקות]
הילה: כן, ואני לא…
סלעית: ואז את לא נרדמת.
ד"ר יקיר: גברים נרדמים מייד.
סלעית: אמרנו על קשיי שינה, כן?
הילה: ואז לא נרדמת.
ד"ר יקיר: אה, אז כן, אז ה… אז הצורך הזה לרצות ולפייס… דרך אגב, כמה גברים חושבים שהם יפים? באותו…
סלעית: כמעט כולם.
ד"ר יקיר: 40%.
סלעית: כן?
ד"ר יקיר: בטוחים שהם מתנה לאנושות.
הילה: אה, זה קל. לכי לחוף הים, תראי אותם מסתובבים עם הכרס שלהם, השערות על הגב ומעבירים ביקורת על ה…
ד"ר יקיר: אבל אני חושבת שדווקא אני רוצה עוד ממה שהם לוקחים.
הילה: כן, אה…
ד"ר יקיר: את הטסטוסטרון אני רוצה.
סלעית: אז בוא נדבר על זה רגע. מה, יש סיבות הורמונליות, ביולוגיות…
ד"ר יקיר: טסטוסטרון?
סלעית: …לזה שאנחנו הרמוניה, ומרצות, ודואגות?
ד"ר יקיר: החבר הכי טוב של אסטרוגן, שבא איתו לכל מקום, והוא נותן את האפקט הזה של לרצות את כולם, לפייס את כולם, לדאוג לכולם, זה אוקסיטוצין - ההורמון החברתי, הורמון האהבה - פי שתיים עד שלוש אצל אישה. בגיל המעבר, כשאסטרוגן מפנה את הבמה, היא לא תרַצה אף אחד יותר. גמרנו…
סלעית: נגמר האוקסיטוצין?
ד"ר יקיר: נגמר, ירד האוקסיטוצין.
סלעית: אגב, אבל מה עם האהבה? [צוחקת]
ד"ר יקיר: זהו, עכשיו זה הזמן שלה. עכשיו אף אחד לא יגיד לה יותר, ועכשיו היא לא שמה על אף אחד. זהו. די עם מה שחושבים עליי. שוב, כל אישה זה אחרת, אבל ממש רואים את זה ה… א…
הילה: זה משחרר, וואו.
ד"ר יקיר: זה כאילו, אני רואה את זה כמו, כאילו, מניפולציה אבולוציונית שהייתה מופעלת עליי, ופתאום היא משתחררת, וכאילו Fuck you! כאילו [מחייכת] אני לא מכונת רבייה שלכם כבר, זהו, בסדר, הילדים יכולים להסתדר. מאימא שהייתה חרדתית והכול, 'אה, הם בסדר סך הכול, הכול טוב'. כאילו, אפשר לשחרר. והעניין הוא שאת הופכת להיות אישה אחרת. דברים שהסכמת לקבל פעם, דברים שהחלקת פעם, או הרצון הזה להרמוניה וסדר. האסטרוגן יורד, ולמרות שה-50% מהטסטוסטרון שלך ירד, יש עדיין טסטוסטרון גבוה מאסטרוגן. את קצת נהיית זכרית.
סלעית: את אומרת שבעצם אנחנו נהיות קצת גבריות יותר? זכריות יותר?
ד"ר יקיר: קצת Fight-Flight. כן, תעז להתווכח איתי.
סלעית: אוקיי.
הילה: כאילו, פתאום פעם ראשונה בחיים, הטסטוסטרון אצלנו יותר גבוה מהאסטרוגן.
ד"ר יקיר: בול.
הילה: כלומר, אנחנו קצת פתאום מאמצים חשיבה גברית כזאתי.
ד"ר יקיר: קצת יותר אה… כן. יש מישהי שאמרה לי, 'פוף, אף פעם… סוף-סוף הבנתי כאילו מה, [צוחקת] איך גבר חושב, איך זה להיות גבר. איזה משחרר זה'.
הילה: משחרר.
ד"ר יקיר: איזה, כאילו, יאללה, לא שמה על אף אחד. אני, עכשיו זה הזמן שלי. ושוב, יש גם גברים מרצים וגברים שנכנסים לַ… באמת, ל…
סלעית: אנחנו כמובן עוסקות בהכללות.
ד"ר יקיר: כן, זה הכל הכללות…
סלעית: שום דבר כאן הוא לא פרטני…
הילה: כל המנעד בים, אבל בגדול.
ד"ר יקיר: אבל שנתנו ל… ב-"Caltech", למכון "Caltech", לגברים ונשים לשאוף שאיפה של טסטוסטרון, החשיבה שלהם נעשתה אימפולסיבית ופחות רציונלית, והערכה עצמית מוגזמת. זה מהמחקר.
סלעית: לנשים.
הילה: וואו.
ד"ר יקיר: גם נשים וגם גברים. זאת אומרת, טסטוסטרון זה חומר חזק.
סלעית: זה מה שטסטוסטרון עושה לגוף.
ד"ר יקיר: כן, הוא גורם לך להיות מרוכז יותר בעצמך גם, זאת אומרת לראות את העצמי, ולא לשים על אף אחד.
הילה: ואפשר להסתדר…
סלעית: אז בואי נכיר קצת את אולי את הטסטוסטרון…
ד"ר יקיר: כן.
סלעית: ונראה מה שהוא עושה לגברים, ואז נבין את המערכת יחסים בהקשר הזה בין גברים ונשים.
ד"ר יקיר: בדיוק. אז אמרנו שהיא כבר לא מוכנה למה שהיא הייתה מוכנה בעבר, והיא כבר לא האישה שהוא בהכרח התחתן איתה. לא בהכרח - בטוח - היא לא האישה שהוא התחתן איתה.
סלעית: מה קורה לו?
ד"ר יקיר: ומה קורה לו?
הילה: אבל גם חשוב להגיד שגם הסביבה משתנה הרי, כי זה מגיע בזמן שכנראה הילדים קצת יותר גדולים, אז גם…
ד"ר יקיר: כשאת משתנה הסביבה משתנה, קודם כל. אבל נכון.
סלעית: אבל אנחנו רגע בביולוגיה, אנחנו סומכות על ה… כן.
ד"ר יקיר: אבל נכון…
הילה: יש איזה… לא, אבל זה מסתנכרן, זה דווקא טוב…
ד"ר יקיר: נכון.
הילה: …כי הילדים פחות צריכים, כלומר, זה…
ד"ר יקיר: כל עוד את לא… אין…
הילה: את בקריירה כבר באיזה מקום יותר אולי בטוח. כבר יש לך…
סלעית: הביולוגיה בשירות הסביבה.
הילה: בדיוק.
סלעית: כן.
ד"ר יקיר: נכון, זה נכון, אבל זה בדיוק… כאילו, כשאת פחות זה, אז אין ילדים בסביבה.
הילה: נכון.
ד"ר יקיר: כל עוד יש ילדים בסביבה את צריכה להיות מכונה שדואגת להם.
הילה: נכון.
ד"ר יקיר: זה מה שמעניין את הטבע, לא את.
הילה: כן.
ד"ר יקיר: קודם כל, תמיד אני אומרת, כאילו אנחנו חושבים… נורא עוסקים בהתפתחות עצמית, בשגשוג, בפוטנציאל. בטבע את לא מעניינת אף אחד. מכונת רבייה, ומה שטוב לצאצאים ומה שטוב לקבוצה זה מה שיקרה. הפרט לא מעניין אף אחד. ואנחנו פה הולכים נגד הביולוגיה, כי אנחנו רוצים…
סלעית: כן.
ד"ר יקיר: אבל צריך רק להבין שהמערכת לא מעניין אותה ה…
סלעית: לא תומכת.
ד"ר יקיר: well being של ליאת כאילו.
סלעית: כן.
ד"ר יקיר: היא לא תומכת ב-well being… [צוחקת]
סלעית: כן.
ד"ר יקיר: אז לכן צריך לעשות הרבה דברים אקטיביים כדי לשמור על אה… מה קורה לגבר? אה, אז גם גברים חווים גיל מעבר. זה נקרא…
הילה: הללויה.
ד"ר יקיר: אנדרופאוזה. גיל המעבר הגברי, הזכרי, הוא שונה, כי טסטוסטרון לא נעלם בבת אחת. הוא… בערך מגיל 40 עד 60 גבר יתחיל לחוות שינויים. זה בדיוק הזמן שהוא יקנה אופנוע או ייסע לטיול מסביב לעולם, ספורט…
סלעית: או יעשה איש הברזל כזה.
ד"ר יקיר: כן, איש הברזל, מרתון, זה בעצם ממש התחושה של הירידה בטסטוסטרון. הגוף שלו ישתנה. אם דיברנו בפרק הקודם על איך אסטרוגן בונה את הצורה הנשית, את העיצוב של האישה, של הנקבה, אז מה הטסטוסטרון עושה לגוף הגברי? איך גבר נראה? מה זה התוכנה הזכרית מבחינה חיצונית, מורפולוגית? כתפיים רחבות, אגן צר, שריר מתחת לעור, עור שעיר ומחוספס, אממ, הפנים יותר רחבות, ארובות העיניים שקועות. שטסטוסטרון מפנה לו את הבמה, אצל הגבר זה יורד בצורה הדרגתית, ואחרי גיל 55 זה בערך יתחיל לרדת ל-20% ממה שהיה לו כנער. זה קורה באופן הדרגתי, ולכן אין את האפקט… עוד פעם, זה גמילה איטית מטסטוסטרון.
הילה: גם אין את ה… את התנודתיות הזאת שיש באסטרוגן, נכון?
ד"ר יקיר: נכון.
הילה: אז כאילו זה קורה בהדרגה, לאט-לאט.
ד"ר יקיר: אין את ה-cycle…
הילה: כן.
ד"ר יקיר: אין את הסיפור של ההיפותלמוס ויותרת המוח.
הילה: כן.
ד"ר יקיר: טסטוסטרון מיוצר באשכים, והירידה שלו תשפיע על כמות הזרע, על איכות הזרע, ועוד על הרבה מרכיבים נפשיים אצל הגבר. וזה יקרה בצורה יותר הדרגתית - אצל גבר אחד יותר, אצל גבר אחד פחות - הגוף שלו ישתנה. הוא יסתכל במראה והוא יראה גבר אחר. שוב, אם לא עושים ספורט, ושומרים.
הילה: גברים שהתחילו את חייהם ברמות טסטוסטרון מלכתחילה יותר גבוהות, יחוו את זה פחות?
ד"ר יקיר: יהיה ירידה, אבל יכול להיות ש-20% ממה שהיה לו כנער, זה אפילו לא…
הילה: זה עדיין יותר ממה ש…
ד"ר יקיר: יש, כן.
הילה: שואלת בשביל חבר. [צוחקות]
ד"ר יקיר: המנעד אצל גברים ברמות הטסטוסטרון - אצל אישה הטסטוסטרון יכול לנוע בין 5 ננוגרם לדציליטר ל-80, שזה לא אותה אישה, היא תיראה טיפה אחרת. אצל גבר זה בין 200 ל-1,200 ננוגרם לדציליטר.
הילה: וואו, איזה מנעד.
סלעית: וואו.
ד"ר יקיר: זה לא אותו גבר. אנחנו אומרים שגבר עם 1,200 נצפה למצוא בכלא, או יושב ראש של סיטי בנק, או שניהם. [צוחקות] אני לא יודעת למה בחרתי סיטי בנק.
הילה: זה מודרני, כן.
סלעית: חבל שהם…
ד"ר יקיר: אבל לא, אבל המובן של באמת אה… יש מנעד אצל גברים, ולכן איפה שהתחלתָ גם מאוד יקבע את ה… וגם מה תאכל, ומה תשתה, וכמה ספורט תעשה…
הילה: כן.
ד"ר יקיר: אבל ללא ספק יתחיל להיות חגורת שומן יפה כזאתי, שומן בטני, ואותם תופעות שראינו אצל האישה במובן של ירידה במצב רוח, במוטיבציה, בתשוקה. טסטוסטרון זה הורמון התשוקה. הוא עובד עם דופמין, הוא גורם לךָ לרצות עוד. להיות טוב יותר, להצליח, להגיע להישגים, לקבל מחיאות כפיים מהסביבה. וגברים עוברים טרגדיה בטסטוסטרון בשני מובנים. אחד הביולוגי, שהוא יורד באופן כללי, ושנית הוא הורמון חברתי. הוא מופרש שאנחנו נמצאים בסביבה, זאת אומרת שגברים נמצאים ביחד הטסטוסטרון עולה לשמיים. כשיש תחרות, כשיש אגרסיה, גם אצלנו, שאנחנו נמצאות ביחד, נגיד עכשיו אנחנו נשב בישיבה חשובה וכל אחת תתווכח, יעוף פה הטסטוסטרון טוב-טוב.
סלעית: הטסטוסטרון שלנו עולה.
ד"ר יקיר: כן.
סלעית: אוקיי.
ד"ר יקיר: נשים גם - יש תחרות, קנאה, תחרותיות, רצון להישגיות, זה גם אצלנו. אבל, ש… אם אני אשב כל היום בבית עם הילדים יירד לי הטסטוסטרון, וגם הגבר אם הוא יישב כל היום בבית עם הילדים תהיה ירידה בטסטוסטרון. טסטוסטרון הוא הורמון חברתי, הוא מושפע מאוד מהסביבה. אם אני אעמוד מול קהל וימחאו לי כפיים, או מנכ"ל שעושה הרמת כוסית, מציג את החברה וכולם מוחאים לו כפיים, ואחר-כך באים לספר לו כמה הוא מוצלח והחברה הגיעה להישגים, בוסטים של טסטוסטרון. אפילו שמרימים ככה את הידיים, אני מרימה אותם לצדדים בתנועה של וי, ומסתכלים במראה, בוסט של טסטוסטרון. אז מה שקורה לגבר הרבה פעמים בגילאים האלה - 50, 60 - הוא מאבד את הביולוגי, כן? את הטסטוסטרון מתחיל לרדת, וגם את החברתי. פנסיה…
סלעית: כתוצאה מזה שהוא איבד את הטסטוסטרון הביולוגי, אז הוא יותר נוטה להסתגרות, ואז הוא מאבד את החברתי? זה דבר קשור לדבר?
ד"ר יקיר: לא, בגלל החברה.
הילה: בגלל שהחברה לא רואה אותו אותו דבר?
ד"ר יקיר: קודם כל הפנסיה, התכוונתי לפנסיה.
הילה: לא, כי תחשבי, נגיד הפנסיה…
סלעית: לפנסיה. אוקיי. זאת אומרת שהוא…
ד"ר יקיר: הפנסיה. גבר בפנסיה מתחיל את ההידרדרות הנפשית שלו.
סלעית: אוקיי.
ד"ר יקיר: שוב, לא כל גבר, יש גברים שלוקחים את זה למקום אחר, אבל באמת יש מחקרים על זה, כמה הירידה הזאת בטסטוסטרון - החברתי פלוס הביולוגי - מכניסה אותו לגיל המעבר שלו, שבכלל לא מדובר, בכלל לא מדובר. והגבר שיוצא לפנסיה מאבד את המשמעות שלו בחברה, בעולם, ב… ככל שהעבודה הייתה יותר אה, חייו, נגיד איש צבא, או בכלל אנשים בכירים, גם לא בכירים…
סלעית: אז גם אין לו פיצוי במשפחה, בחברים…
ד"ר יקיר: זה לא טסטוסטרון.
סלעית: בעולם החברתי שנשים נהנו ממנו עד עכשיו?
ד"ר יקיר: זה לא טסטוסטרון.
סלעית: אוקיי.
ד"ר יקיר: לשבת עם הנכדים - איפה זה טסטוסטרון? זה לא. זה אוקסיטוצין. שאישה באמת ניזונה מהאוקסיטוצין הזה. שוב, מכונות רבייה. אז את יושבת עם הילדים, והוא הולך עם החבר'ה, אה… זה לא לצוד, זה לריב אחד עם השני, כאילו להראות, זה זכרים בטבע…
סלעית: למי יש יותר.
ד"ר יקיר: למי יש יותר גדול. [מצחקקת] שוב, כי הנקבה רוצה את הכי גדול.
הילה: אז, אז את אומרת, רגע אם אני רוצה רגע לזה. את אומרת יש את הביולוגיה, שלא המצאנו אותה, והיא פועלת בכיוונים מסוימים לגבר ובכיוונים מסוימים לאישה, ובגלל שהארכנו חיים, אז הסביבה שלנו, במקרה של גברים די פועלת נגדם, בהנחה שהם יוצאים לפנסיה וכו', והסביבה שלנו די פועלת לטובתנו בהנחה שהבית מתרוקן וכו', ואנחנו באמת יכולות… כאילו, זה, זה דווקא לנו יש גלגל תנופה שאנחנו באמת יכולות לקחת את הטסטוסטרון הזה ולהתחיל להתרכז בעצמנו, ולהם זה פועל כנגדם.
ד"ר יקיר: נכון.
הילה: ומה שעוד את אומרת, שאם בני-הזוג הם, נגיד, באותו עשור פחות או יותר, כלומר לא הלכת לאיזה נקודות קיצון, אז פתאום הם מתחילים לנוע בשני כיוונים מנוגדים…
ד"ר יקיר: בדיוק.
הילה: שמאוד-מאוד מאתגרים את המפגש ביניהם.
ד"ר יקיר: בדיוק. וקטורים שונים, עד, יכול להיות מצב של היפוך תפקידים. הגבר שהיה הגבר-גבר של הבית, והאישה שהייתה יותר המרַצה, והמשפחה, ומקשיבה לו, ועושה, זה יתהפך, והוא… היא עכשיו תנהל אותו מעכשיו, היא תנהל אותו והיא תנהל את כל הבית. אז הירידה בטסטוסטרון של הגבר ל-20% ממה שהיה לו כנער, ואם הוא לא יעשה ספורט, וייצא לפנסיה וישב מול הספה, זה ירד יותר מהר, ישנה לו את הגוף, ישנה לו את המוח, יגרום ממש לדיכאון. ממש למצב של דיכאון.
הילה: רק נגיד שמי שממש-ממש רוצה להתעמק בצד הגברי…
ד"ר יקיר: כן, נכון.
הילה: את הקלטת לא מ-מזמן פודקאסט בנושא, ובאמת…
סלעית: שווה להקשיב. ב-"Brain Story".
הילה: פודקאסט מרתק, ולשלוח לבני-זוג שלנו just in case.
ד"ר יקיר: נכון. ואז, אז, וכשהטסטוסטרון יורד, אצל הגבר האוקסיטוצין עולה. יותר נוכח, אוקסיטוצין עולה עם הגיל גם. שוב, אצלנו פשוט זה, גם העלייה הקטנה היא לא מה שהיה שהיינו אימהות, אז אנחנו בחוויה של אה… עדיין רוצות את החברוֹת, פחות את הטיפול וריצוי, אלא יותר את החיים החברתיים, וגם סביבי, ופחות סביב אחרים. אבל אצל הגבר, הוא רוצה קצת יותר בבית, וביחד, והוא חזר הביתה, אבל היא הלכה, לך תחפש. היא כבר לא שם.
הילה: היא בדיוק בריטריט.
ד"ר יקיר: היא בריטריט.
הילה: כמו בשיר של הג'ירפות…
ד"ר יקיר: [צוחקת] כן.
הילה: חזרה מהודו.
ד"ר יקיר: והיא רואה אותו אחרת עכשיו גם, כי אין מה לעשות, אנחנו נמשכות לטסטוסטרון. מה לעשות, נשים בכל העולם בוחרות גברים לפי גובה ומעמד, במקום הראשון. זה טוב שיהיה לו עיניים טובות ונחמד. [צוחקת]
הילה: באמת? אני האשמתי את אימא שלי על זה.
ד"ר יקיר: שמה?
הילה: שכאילו, שזה מה שהיא לימדה אותי, אז בגלל זה זה אולי בחרתי לא טוב בהתחלה.
ד"ר יקיר: זה אימא של האימא של האימא של האימא של האימא. זה…
הילה: זה, כן.
סלעית: מה שנקרא, תאשימי את האבולוציה.
הילה: אני אפסיק להאשים אותה.
ד"ר יקיר: כל נקבה בטבע רוצה קצת יותר ממנה. שוב, זה טוב לרבייה, כן? לחפש את הזכר ה… עזבו, אני לא אפתח את הנושא הזה…
הילה: כן.
ד"ר יקיר: אני רק אזרוק את זה פה, את אחת התעלומות הגדולות של האבולוציה, זה מדוע נוצרו זכרים מלכתחילה, אוקיי? יש שאלה גדולה, אבל יש לזה תשובה, והיא רוצה את הטוב ביותר. בסופו של דבר נקבות בוררות זכרים, והם רוצות את הטוב ביותר. ואז, בחרתי אותו לפי הטסטוסטרון. מה זה גובה? גובה זה טסטוסטרון. הורמון הגדילה וטסטוסטרון בגיל 14 מקפיץ את הגבר, מסת גוף גדולה ב-15% מהאישה. היא רוצה מישהו קצת יותר גדול ממנה, זה, היא תגיד שזה ביטחון, תחושה של משיכה, הערכה, כן? להסתכל אליו, כן? הוא כזה והוא כזה והוא כזה. ואז, שהוא מתחיל לאבד את הטסטוסטרון, ההערכה אליו גם יכולה לרדת. וזה קורה. ההערכה יורדת. עכשיו, לא דיברנו מה קורה בגיל המעבר למיניות. ואם נשלב…
סלעית: וואאאו, הנה, בואי נפתח את זה. בבקשה…
ד"ר יקיר: Let's talk about sex! Let's talk about sex.
סלעית: אני רגע רוצה להגיד משהו על זה. הנושא של ליבידו בגיל המעבר, והנושא של מה קורה לנו בגיל המעבר בהקשר של מיניות, הוא אחת השאלות שחוזרות על עצמן…
ד"ר יקיר: כן.
סלעית: עם כל אחת שאני פוגשת והיא אומרת לי, "בבקשה תדברו על זה, בבק… אנחנו לא יכולות לדבר על זה, אבל בבקשה תדברו על זה".
הילה: כן, אבל אנשים…
סלעית: אז בואי נדבר על הביולוגיה של המיניות.
ד"ר יקיר: ב-טח. זה המערכת, זה, זה… המערכת היא… כאילו, כל האסטרוגן וטסטוסטרון, ה… איבר המטרה הראשוני שלהם זה מערכת הרבייה. זה, משם מתחיל כל החיים.
הילה: שזה, שזה אומר סקס.
ד"ר יקיר: כן, שזה אומר הפין והפות…
סלעית: בו… בואי, [צוחקת] "פרו ורבו".
ד"ר יקיר: כאילו הנרתיק, כל המערכת המין.
הילה: כן.
ד"ר יקיר: מין, הורמוני המין זה בשביל מערכת המין. כל השאר תומך במערכת המין. שיהיה לך עצמות ושומן ו… ובריאות המוח ובריאות הגוף, שתוכלי לבחור את הזכר האלפא הטוב, שיהיה טוב לילדים שלך, שלא יהיה לך רגע Brain fog, אלא תבחרי בדיוק את הזכר המוצלח ביותר. אז כל זה בעצם תומך בסוף במערכת הרבייה, האסטרוגן והטסטוסטרון. אני בכוונה מחברת את זה להערכה, כי הליבידו שלנו בנוי דרך הערכה לטסטוסטרון.
הילה: הליבידו שלנו כנשים.
סלעית: של נשים.
ד"ר יקיר: גם של נשים, גם של גברים. הליבידו, בעצם החשק המיני זה… טסטוסטרון יוצר את החשק המיני, והחשק המיני שלנו, נשים, הוא כלפי האדם שאנחנו מעריכות אותו, כן? נשים, גם כשנשים בוגדות זה בדרך כלל יהיה עם איזשהו גבר שיש משהו שאין בגבר שלי.
סלעית: שהוא יותר גברי בתפיסה שלה?
ד"ר יקיר: או יותר גברי או יש בו משהו שאני כבר לא מעריכה בבן-זוג שלי…
סלעית: אוקיי.
ד"ר יקיר: ופתאום אני רואה את ה-וואו. או המנכ"ל ה-וואו, או הזה ה-וואו, או איזה חתיך-על כזה גבוה שרירי ויפה, שפגשתי באיזה ריטריט.
סלעית: וזה לא אני אשמה, זה הביולוגיה. סליחה כאילו, נולדתי, כן? [צוחקת]
ד"ר יקיר: זה לא כל אחד ברחוב…
הילה: כן.
ד"ר יקיר: כאילו, בניגוד להפצת זרע הזכרית של אה, כל נקבה פנויה כזה. לא עד כדי כך, אבל כן, ש… עשו איזה מחקר שנתנו לאישה יפה כזה לשאול גברים אקראיים ברחוב, רובם היו נשואים, "אתה רוצה לשכב איתי?" 100% אמרו לה "כן", [צוחקות] והם עשו את אותו דבר עם גבר ש… באותו גיל, נראה טוב, כאילו כמו האישה כזה, הגרסה הגברית של האישה הזאת, הולך ואומר לנשים בכל הגילאים, "רוצה לשכב איתי?" אז… [צוחקת] זה 100%, זה 10%…
סלעית: מתקשרת למשטרה.
ד"ר יקיר: [צוחקת] 10% אמרו לו "כן", אבל שהוא הביא מישהי יפה כמוהו, שאמרה להם…
הילה: "זה בסדר".
ד"ר יקיר: "תקשיבי, הוא מדהים, הוא מדהים במיטה", אז עלה לו פי שתיים ככה כמות ה"כן". אבל נקבה לא רוצה כל אחד, ולכן ההערכה לזכר מאוד משפיעה על הליבידו - אם אני רוצה אותו, אם אני מעריכה אותו, אם הוא בשבילי "וואו" - אז אני מתחילה לפתח חשק מיני אליו, ואם אני לא מעריכה אותו, אז החשק המיני יורד. והחשק המיני הנשי הוא מאוד מתעתע גם ככה, ולכן אנחנו הרבה פעמים רואים אחרי הילדים, אחרי הילד הראשון, השני, החשק המיני של נשים כלפי הגבר שלהן, אבי ילדיהן, יורד יותר מהר ממה שיורד החשק של הגבר לאישה. החשק של כולנו יורד לאותו בן-זוג עם הזמן, זה ביולוגיה, זה אפקט הרוויה המינית.
הילה: אבל ההערכה, ההערכה, רגע, חשוב לי ל… לעשות את ההבדלה. ההערכה היא איך שאני מסתכלת עליו, לא בהכרח איך שהוא נראה.
ד"ר יקיר: לא, לא, לא. איך שאני מסתכלת עליו. כן. האם אני…
הילה: כלומר, איך שאני תופסת אותו, אם אני תופסת, אם…
סלעית: הדמות שיש בעיניים שלי.
הילה: עדיין יש לי, אני מעריצה אותו, אני מעריכה את מה שהוא עושה בקריירה…
ד"ר יקיר: את התכונות שלו.
הילה: כלומר, זאת אומרת זה לא ל… דווקא כאילו שאני…
ד"ר יקיר: לא, לא, לא הגוף, לא הגוף. זה דווקא… וחוסר הערכה, ההערכה יורדת. עכשיו, לאישה לגבר יורד יותר מהר מאשר הגבר לאישה. הגבר דווקא כשאישה עם ילדים והכול הוא דווקא רואה אותה כיותר נשית, כאימא של הילדים, זה משהו ממש מעורר. האישה רואה אותו פחות, בייחוד… ואם היא תתחיל להוריד אותו עוד יותר, ש'אתה לא יודע לטפל בילדים, אתה לא יודע לעשות קניות', ואתה ככה ואתה ככה ואתה ככה, ואתה כמו זה, 'יש לי שלושה ילדים בבית'…
הילה: מי עושה דברים כאלה? [צוחקות]
ד"ר יקיר: 'יש לי עוד ילד בבית' - גמרנו את החשק של עצמנו, כן?
הילה: כן.
ד"ר יקיר: ואז אנחנו מגיעות לגיל המעבר, עם חשק כזה או אחר, ואז המערכת המינית - ביולוגיה - בלי עכשיו כמה אני מעריכה אותו או לא מעריכה אותו, וכמה גיל העמידה כבר פגע, אה, הראה את אותותיו או לא בגבר שלי, אני, פיזית, פיזית, עכשיו גם אם ליאונרדו דיקפריו יגיע, פיזית יש בי שינויים, בגלל הירידה באסטרוגן. שוב, ה… שני ההורמונים האלה, הורמוני המין, מטרתם להפוך אותנו למכונות רבייה. לרצות מין, לעשות מין, להיות טובות במין, להרגיש מין. אז התסמינים שבעצם קורים כשהאסטרוגן יורד, קשורים בעצם למערכת המין. קודם כל, כל המערכת - של השתן גם - גם שלפוחית השתן נהיית יותר רגישה. קירות הנרתיק דקות. קירות הנרתיק דקות. אסטרוגן אחראי שם על המבנה…
הילה: נהיות יותר דקות.
ד"ר יקיר: כן.
הילה: נהיות יותר ד… מִתדקקות.
ד"ר יקיר: כן. ה… ה… ואז המשגל יותר כואב, החדירה יותר כואבת, יש יובש בנרתיק, כל הפלורה של הנרתיק משתנה. בעצם כמות החיידקים, ממש אסטרוגן אחראי גם על האוכלוסיות חיידקים שמאכלסות את הנרתיק בצוואר הרחם, שמאוד-מאוד חשובות להגן עלינו מזיהומים. אז פתאום יכולים להתחיל כל מיני זיהומים וגינליים. אז נוסיף את זה גם לזה שהחשק ירד, כי טסטוסטרון ירד, אז החשק ירד, זה כואב, זה יבש, זה לא נעים, ובסוף אחר-כך יש איזה פטריה. באימא שלך.
סלעית: בקיצור לא, לא משהו.
הילה: וגם… וגם מבחינה ביולוגית יש לי שאלה. אני, אני חושבת…
ד"ר יקיר: לא כולם חוות אותו דבר, שוב.
הילה: שהרבה מהחשק שלנו גם קשור לאיך שאנחנו תופסות את עצמנו. הרבה מהמשחק המקדים זה אם אני אוהבת את עצמי, וכמה אני עפה על עצמי, וזה. ואז נחזור לשומן הבטני, נחזור לשינויים בגוף, נחזור ל… לכל הדברים האלה. זה גם מוריד, לא?
ד"ר יקיר: בול. ונחזור ל-2% שגם ככה כבר בת 20 את 2% אוהבת את עצמך, כן? כאילו 2% מהנשים אוהבות את עצמם בנות 20, אז מה נגיד כשהחזה הוא לא כמו, ואנחנו עם הפרפקציוניזם המוגזם הזה שלנו, רואות את עצמנו באמת פחות, ותכף נראה באמת את הטיפים, איך משמרים את המיניות. אני חושבת שהמיניות צריכה לעבור טרנספורמציה מגיל המעבר, שוב, בהתאם… יש נשים שדווקא באמת הליבידו עולה, אבל זה, זה לרוב נדיר. טסטוסטרון אחראי על החשק המיני שלנו, ולכן אנחנו רואים את השינויים האלה, גם, גם במבנה של המערכת וגם ב… בכלל בחשק המיני, וגם בקושי להגיע לאורגזמה.
[חסות]
סלעית: את אומרת בעצם שהאסטרוגן שלנו נעלם, אז הטסטוסטרון, יחסית למה שהוא היה לפני כן, מבחינתנו, כאילו ירד לנו הטסטוסטרון אבל יש לנו…
ד"ר יקיר: ב-50%. קצת יותר.
סלעית: טסטוסטרון שיש לו יותר נוכחות לעומת האסטרוגן, האם זה משפיע על החשק המיני או התשוקה שלנו? לא?
ד"ר יקיר: היא יורדת, היא יורדת, היא יכולה… שוב, בגלל שגם ה… שוב, הנושאים האלה של סטרס נגיד, שפחות ילדים בבית - ילדים מורידים דחף מיני משמעותית - אז פחות מטלות, פחות דברים…
הילה: ילדים הורסים מערכות יחסים גם.
סלעית: אז את אומרת, ביולוגית החשק המיני יירד, אבל סביבתית יכול להיות דווקא שיהיו…
ד"ר יקיר: בדיוק.
סלעית: …אלמנטים שתומכים ב… בהגברת החשק המיני.
ד"ר יקיר: לפעמים יש נשים שזה דווקא העשור ש… ה-עשור שלהן. דברים שהם לעולם לא עשו, תמיד היה איזה ככה, אה…
הילה: זהו, יכול להיות שהחשק המיני משתנה?
ד"ר יקיר: כן.
הילה: כאילו, באופי שלו? שהוא נהיה קצת יותר אולי מוטה טסטוסטרון ופחות מוטה אסטרוגן? יכול להיות? או שהמצאתי עכשיו.
ד"ר יקיר: שוב, החשק המיני הוא טסטוסטרון.
הילה: כן.
ד"ר יקיר: החשק המיני הוא טסטוסטרון. אסטרוגן…
הילה: אבל שהַ…
ד"ר יקיר: …הורס לנו את התמיכה בכל הסיפור שם.
הילה: הבנתי. אבל שהטסטוסטרון יותר דומיננטי באופן יחסי בגוף שלנו, זה לא יכול אולי לשנות גם את הדרך…?
ד"ר יקיר: אבל הוא ירד ב-50% ממה שהיה לך.
הילה: זאת אומרת, ירד anyway…
סלעית: היא אמרה לך, ירד, ירד.
הילה: טוב, נו, ניסיתי.
ד"ר יקיר: הוא ירד ממה שהיה לך.
הילה: בסדר, ניסיתי, ניסיתי. [צוחקות]
סלעית: וכשהוא ירד אצל גברים?
ד"ר יקיר: עכשיו…
סלעית: אז זה גם הם פחות?
ד"ר יקיר: אז שם זה אפילו יכול לפגוע אורגנית כאילו, ב… אימפוטנטיות כאילו, עומד-לא עומד, זיקפה…
הילה: זה בטוח נושא שנחקר הרבה. [צוחקות] בניגוד לנושאים שלנו.
ד"ר יקיר: אה, כן. כל הנושא הזה הוא ממש אה, וואו. ויאגרה…
סלעית: גם העולם של התרופות מטפל בזה מצוין.
ד"ר יקיר: בטח, מה?
הילה: זהו, הרבה כסף.
ד"ר יקיר: אני אומרת, איפה ויאגרה לנשים? אנחנו…
סלעית: לגמרי.
ד"ר יקיר: כמה צריך את זה עוד… כבר עוד הרבה לפני הגיל המעבר אנחנו כבר [מצחקקת] צריכות את העידוד של החשק המיני, והם מקבלים עוד תוספת… [צוחקת]
סלעית: כן.
ד"ר יקיר: לחשק המיני. אבל לגבר יכול להיות שינויים, בוודאי אם הוא בדיכאון, בוודאי עם רמות הסטרס. גם סטרס גונב לךָ את הטסטוסטרון, כמו שהוא גונב לאישה את האסטרוגן. הוא גונב את הורמוני המין, וסטרס פוגע בחשק המיני שלנו. אז גם גבר יכול לחוות את השינויים האלה, שהמיניות שלו בגיל 30 זה לא המיניות בגיל 60. גם אולי פחות חשק, אבל עדיין נשאר לו יותר טסטוסטרון ממה שיש לה, זה בטוח. לכן אנחנו כן נמצא גברים בני 70 ו-80 בכל מיני אתרים ושירותי פורנו, ודברים שפחות נמצא שם נשים בגילאים האלה, גם אם הם היו שם ב… נשים פחות צורכות פורנו באופן כללי.
הילה: פחות תמצאי שם נשים, כן.
ד"ר יקיר: פחות תמצאי שם נשים.
סלעית: אז רגע, אם אנחנו מסתכלות על המצב, אז מבחינה מינית בעצם יש ירידה אצל שני הצדדים, אבל הגבר עדיין יש לו יותר טסטוסטרון, ומבחינת מערכת היחסים, אז אנחנו רואים שנשים פחות מרצות, הם… בעצם הביולוגיה שלהם משתנה והן פחות מייצרות אוקסיטוצין…
ד"ר יקיר: כן.
סלעית: ולכן יותר גבריוֹת במובן מסוים…
ד"ר יקיר: או יותר דואגות לעצמן.
סלעית: ודואגות לעצמן, והגברים דווקא יכול להיות שימצאו את עצמם עם יותר אסטרוגן ככל שהם יהיו פחות מעורבים בפעילות שהיא מעוררת טסטוסטרון…
ד"ר יקיר: נכון.
סלעית: וככל שיש להם השמנה.
ד"ר יקיר: נכון.
סלעית: כי בתאי השומן הטסטוסטרון מומר לאסטרוגן. אז מה קורה להם?
ד"ר יקיר: זה היפוך.
סלעית: היפוך?
ד"ר יקיר: זה היפוך. עכשיו, בואו נדבר על המיניות. אם עד לגיל המעבר המיניות הייתה מורכבת מזה שלא בא לה, אבל היא אומרת 'אין ברירה, יש לו חשק', והוא תמיד רוצה יותר. קודם כל, סקרים בין זוגות, פי כמה גבר רוצה מאישה לדעתכם? מה, מה הסקרים הנפוצים מראים?
סלעית: אלף? [מצחקקת]
ד"ר יקיר: פי שש. זה בדרך כלל זוגות נשואים הרבה שנים…
הילה: פי שש?
ד"ר יקיר: הוא רוצה פי שש ממנה. גבר חושב…
סלעית: נכון? זה נראה הרבה יותר.
ד"ר יקיר: גבר חושב בממוצע על מין פי שלוש עד פי חמש מאישה, בכל רגע נתון. שוב, זה מערכת אחרת. באיבר מינו של גבר, כל רגע נתון יש 360 מיליון תאי זרע מוכנים לשיגור. אם זה לא יהיה כמו החות'ים…
הילה: רוצים להתפוצץ.
ד"ר יקיר: אם זה לא ייצא תוך שלושה ימים, זה חוזר חזרה לבלוטת הערמונית, נספג לערמונית, ערמונית מייצרת את נוזל הזרע. זה הקשר גם בין מין לסרטן הערמונית, שאם גבר לא שופך מספיק, לא מספיק סקס, אז ממש זה פוגע בעתיד…
הילה: חשבתי שהם מכרו לנו את זה שזה פוגע ב… [ד"ר יקיר מצחקקת]
ד"ר יקיר: זה מחזיר את הזרע חזרה, ונספג לרקמות וזה לא בריא, זה עושה דלקת. כדי למנוע את הדלקת, ביום הרביעי יתחילו במוחו של הגבר יותר מחשבות על מין וחלומות בלילה כדי לחדש מלאי. אז גבר חושב יותר על מין, ואפילו ההמלצה של המחקר הזה על סרטן הערמונית הייתה 21 אורגזמות בחודש. בהצלחה. המון בהצלחה. [מצחקקת] אז אנחנו רואים שזה מערכת אחרת.
סלעית: אפשר לבחור בבן-זוג במקום בבת-זוג…
ד"ר יקיר: יפה!
סלעית: והחיים הרבה יותר קלים. [צוחקת]
הילה: או ש… או ש…
ד"ר יקיר: אנחנו רואים את זה בקהילה, אנחנו רואים את זה…
הילה: …כך נולד הקוויקי. [צוחקות]
ד"ר יקיר: או גם אפשר ידני. אבל שוב, זה מערכת שונה לגמרי. נשים בדרך כלל הכי מאוננות, או רוצות מין, או אפילו עושות את זה עם השכן, [מצחקקת] זאת אומרת, רואים הרבה יותר פיקים של פעילות מינית של אישה - מתי?
הילה: [בשקט] בגיל המעבר?
ד"ר יקיר: סביב הביוץ. לא, מבחינת החודש…
הילה: אה, אוקיי.
ד"ר יקיר: אז כאילו גבר חושב כל יום כל הזמן, תלוי יותר במצב הרגשי…
הילה: הבנתי, כאילו סביב מתי שאני צריכה שיפרו אותי, אז, אז יעלו לי…
ד"ר יקיר: אסטרוגן עולה, טסטוסטרון עולה יחד איתו, ואת יותר מרגישה בכלל שאת רוצה באזור הביוץ, פחות ב… לקראת הווסת.
הילה: כדי לעודד אותנו לעשות סקס ולהתרבות.
ד"ר יקיר: בדיוק. ונקבה לא אמורה ללכת לכל אחד. זה מחלות, זה לגדל ילדים של מישהו שאת בכלל לא רוצה. נקבה אסור לה, אסור לה לעשות סטוצים. זה אסור לה מבחינת החוק הביולוגי. אין דבר כזה סטוץ! את משלמת את המחיר של הדבר הזה. את זאתי שתגדלי תשעה חודשים, שמונה חודשים, תלוי מה את, אבל את זאתי שתשאי בכל ה…
הילה: השלכות.
ד"ר יקיר: השלכות שלכות של הסטוץ הזה. הוא, מה אכפת לו? זה הפצת זרע. כל הטבע עובד על…
הילה: הפצה.
ד"ר יקיר: הפצת גנים, ואת תבחרי את הגנים הטובים ביותר, כי אחרת תשלמי על זה מחיר. אז אה, אז המערכת היא שונה. ו… עכשיו, בגיל המעבר, אז אם הגענו לגיל המעבר עם איזשהו חוזה מיני-חברתי-זוגי, שהוא, פעם בכמה זמן צריך "לתת לו" - אני מתה על זה, "נתתי לו" - וזה הפך למטלה. זה עוד ילד שיש לו דרישות ויש לו צרכים, וזה בכלל לא מחובר למה אני רוצה או מה אני צריכה, אלא "טוב, נעשה לו טובה", שזה מזעזע בעיניי, ואיכשהו בני-הזוג התרגלו לזה שהיא, היא לא יוזמת, זה רק בא ממנו בדרך כלל, ותמיד זה מלווה ב"טוב, נו, תשכנע אותי", מה שנקרא, ו… או שלא שוכבים הרבה בכלל, אבל אם אנחנו מגיעים לגיל המעבר, שזה היה ה-setting של הסקס בין בני זוג, אז היא כבר לא מרצה יותר.
סלעית: אז אבוד לו.
ד"ר יקיר: היא לא מרצה. היא ריצתה עד עכשיו בשביל שלום בית, בשביל הילדים, בשביל זה, אז יש שתי אפשרויות: או שתעוף לי מהחיים, או שלא נעשה סקס, וזה נקרא נישואי רעוּת. 20% מהאוכלוסייה - אין סקס יותר.
הילה: 20%?
ד"ר יקיר: 20% מהאוכלוסייה.
הילה: בגילאים האלה, או באופן כללי?
ד"ר יקיר: מסתבר שזה גם, יש… הרוב, הרוב הם בגילאי 55 ומעלה, אבל יש גם צעירים יותר בתוך זה, שהחליטו שזה לא הקטע, כי יש כל-כך הרבה יתרונות לזוגיות - משפחה, וקהילה, וחברה. נכון? זה לא רק מין, בוודאי בגילאים האלה זה מין לא מנהל כבר את כל ה… יש כל-כך הרבה יתרונות לביחד.
סלעית: כן.
ד"ר יקיר: אבל… וזה לא, זה לא בריא. מבחינת הגוף, תכף נבין מה, מה זה אורגזמה מבחינת המוח, איזה בוסטים של אנרגיה המוח מקבל בזמן אורגזמות, ומגע, ומיניות היא מאוד-מאוד חשובה. אז יכול להיות מצב של נישואי-רעות, יכול להיות מצב של גירושים, גם נפוץ מאוד-מאוד-מאוד, עלייה פי ארבע בגירושים בגילאי 55 ומעלה רק בעשור האחרון.
הילה: וואו.
ד"ר יקיר: 92% מהגירושים האישה יוזמת. היא ריצתה עד עכשיו, היא עשתה מה שהיא לא בדיוק זה, היא מעריכה אותו אחרת, ועכשיו יש לה אומץ להגיד…
הילה: "די".
ד"ר יקיר: 'יאללה, מספיק, בוא נפרק את החבילה'. גברים הרבה פחות מוכנים לסיכון הזה, בטח ובטח בגיל הזה. יותר כאילו - בוא נשמור על המצב הקיים, והאפשרות השלישית, שאני חושבת שהיא המומלצת, זה ממש לעשות טרנספורמציה במיניות שלנו. ממש. זה הגיל לעשות טרנספורמציה במה שלא דיברנו עליו, ולא קראנו לו בשמות, ולא, לא הנכחנו בכלל את מה אני צריכה ומה אתה צריך ואיך נראים החיים המיניים שלנו ואיך הם יכולים להיראות, כי הגבר יכול להיות, להיות במצב של התעסקות-יתר, אובססיביות בתפקוד שלו, מה שיגרום לעוד יותר בעיות בתפקוד. היא תהיה אובססיבית לנרתיק, ואם כואב לי, או פחות כואב לי, או נעים לי, או פחות נעים לי, הגעתי לאורגזמה, לא הגעתי לאורגזמה, כל הסיפור הזה של… ובכלל אני אומרת, בוא נוו… בוא רגע, שנייה, נעזוב את האיברים רגע.
סלעית: או נגדיר מחדש מה זה מיניות.
ד"ר יקיר: בדיוק. נגדיר מחדש מה זה מיניות, ואני חושבת שכשאנחנו חושבים על מין אנחנו חושבים על איבר נכנס באיבר. זהו. זה מין, נכון?
הילה: את אומרת, בוא נעזוב את הביולוגיה רגע.
ד"ר יקיר: בדיוק.
סלעית: בוא נעזוב את ה"פרו ורבו".
ד"ר יקיר: בדיוק, הוא לא רלוונטי יותר, ה"פרו ורבו". הוא באמת מנהל… בטבע, לא סתם גבר גומר בשש דקות, שהוא, בוודאי שהוא צעיר, ואישה לא, כן?…
סלעית: נקבה לא.
ד"ר יקיר: קשה לה להגיע לאורגזמה. נקבה לא. למה שש דקות? למה שש דקות? למה כל יונק כמעט זה בין שתי דקות לשש דקות. למה?
הילה: להספיק יותר?
ד"ר יקיר: איפה כל הכיף? איפה כל ה… ככה? זה כל מה שהטבע יכל אה, [מצחקקת] כאילו את הרגע הזה… שש דקות? כי זה בדיוק הזמן שיש לך, לפני שזכר אחר בא מעיף אותך, מביא לך כאפה, ומזווג את הנקבה. זאת אומרת… ו-או שטורף בא ואוכל את שניכם. אין זמן בטבע. זאת אומרת, אם כבר הנקבה היא בסיטואציה שהיא נותנת לך ומסכימה לך…
הילה: קח ומהר.
ד"ר יקיר: קח ומהר. כנס, שגר ו… אחת-שתיים-שלוש, שגר. איך הם עושים את זה? [צוחקות] כאילו זהו, אין זמן בטבע, אז זה סקס אצלנו, כן? טק-טק-טק, גומרים, הולכים. איבר נכנס באיבר, יש התפרצות גועשת, ולזה קראנו סקס. ואני ממש אומרת, בוא נשנה לחלוטין את הטרמינולוגיה. במקום לדבר על כמה סקס עשיתם, זאת אומרת שזה אומר כמה חדירות היו, וכמה איברים עשו אה… השפריצו - כמה To be sexual with each other. כמה אנחנו מיניים אחד עם השני. מיניים אחד עם השני זה הודעות טקסט ככה באמצע היום, זה ליטוף על הטוסיק ככה בזמן שזה, זה המון-המון מגע. ליטופים, וחיבוקים, ובכלל לא העיסוק האם זה יבש, האם זה רטוב, האם זה…
הילה: לא בהכרח מגע מיני, פשוט מגע. להחזיר מגע.
ד"ר יקיר: מגע. בוא נקרא לכל מגע "מיני", בין בני-זוג אוהבים, כן? כל מגע הוא מיני, שאחד עושה לשני מסאז' וליטופים. ובאמת, גברים מאוד זקוקים למגע. הבעיה היא באמת שה… מבחינתם סקס זה המגע. לא כולם כמובן, אבל צריך לעזור להם גם לשנות. כי ברגע שנוגעים יש גירוי, ואז הגירוי אומר 'יאללה, בוא'…
סלעית: 'בוא נגמור'.
ד"ר יקיר: 'בוא נגמור'. ורגע לשהות בגירוי. לשהות, כי גברים, לא נוגעים בהם. לא נוגעים בהם. נשים מוקפות במגע. הילדים נוגעים בהם, באים לאימא, מתכרבלים אצל אימא. גם… הבנים, כבר מגיל 12-13 לא נוגעים בהם.
הילה: זאת אומרת שהם צריכים את המגע והם לא יודעים לקבל אותו בדרך אחרת, חוץ מאותו מגע מיני פר אקסלנס.
ד"ר יקיר: כי זה ישר מעורר אותם גם, כי הם לא חשופים להמון מגע.
סלעית: בעצם אני שומעת שאת אומרת שזה מחייב תקשורת חדשה, כי קודם כל צריך לשים את הכול על השולחן - את מה אני צריך, ומה חסר לי, ובואי נעשה איזשהו משא ומתן מחדש, על מה אופי מערכת היחסים שלנו.
הילה: וואי, איזה… מאוד סקסי.
סלעית: זה…
ד"ר יקיר: בדיוק.
סלעית: זה יכול להיות סקסי, אגב…
ד"ר יקיר: כן.
סלעית: …השיחה הזאתי לגמרי יכולה להיות…
ד"ר יקיר: כן.
סלעית: היא יכולה גם להכניס פנימה כל מיני משחקי תפקידים, דברים חדשים. אבל את אומרת, צריך להיות פה, גם לדבר את זה וגם להיות יצירתיים…
ד"ר יקיר: נכון.
סלעית: …בצורה שלא היינו עד עכשיו. ואולי הרבה יותר.
ד"ר יקיר: אני משתנה, אתה משתנה…
הילה: וגם אני חושבת קצת כמו שאמרנו גם פרק קודם, קודם כל להבין, להכיר, ולעשות את האדפטציות שתואמות את השלב שלנו בחיים.
ד"ר יקיר: ושהאישה תכיר את המיניות של הגבר, והגבר יכיר את המיניות של האישה. אישה… זאת אומרת, בשביל להביא את אשתך לעוררות מינית זה לא הסיפור אם הנרתיק יבש או לא יבש וכמה הקירות עבים או דקים. זה לא הסיפור. הסיפור הוא עד כמה יש חיבור אינטימי-רגשי, כמה היא מעריכה אותך. זאת אומרת, אם אנחנו לא באיזה מסלול ירידה של 'עוד פעם אתה בספה, לא זז, לא עושה שום דבר, כן עושה שום דבר', כי הוא, הוא חווה עכשיו איזשהו שינוי מנטלי, גופני, בוודאי אם הוא ככה לאט-לאט מאבד את מקום העבודה, או משנה, או יורד במשרה, או פתאום קורה איזשהו שינוי שהוא… גברים הרבה פחות גם הולכים לחברים לדבר על זה. הרבה פחות.
הילה: נכון.
ד"ר יקיר: נשים מקיפות את עצמן במערכות תמיכה. ואז היא… תשים לב - אם האישה שלך מעריכה אותך פחות ופחות, זה רק עניין של זמן, הכרוניקה ידועה מראש איך זה ייגמר. כרוניקה ידועה מראש. החשק המיני של האישה מורכב גם מהערכה וגם מְהַ… וגם מהקירבה שהיא מרגישה, אינטימיות רגשית. אינטימיות רגשית. כי בסטרס ודיכאון וכל הגיל הזה, כל אחד יכול לחיות בעצמו. להתנתק אחד מהשני, ורגע אני עכשיו עסוקה בעצמי, ומה שעובר עליי, והדברים שכואבים לי ולא כואבים לי. וסטרס גורם לנו להיות מרוכזים בעצמנו, ותוקפניים כלפי הסביבה. אז אני יכולה להתפוצץ עליו, ולהתפרץ עליו, וכל השינויי מצב רוח שלי יצאו עליו, וכל השינויי מצב רוח שלו וכל מה שהוא עובר יצאו עליי, מה שיגרום לנו להיות עוד יותר מרוחקים, מה שיגרום לנו עוד פחות לרצות להיות מיניים.
סלעית: אני שומעת את מה שאת אומרת ואני אומרת, אם היא כל השנים הייתה אחראית על מערכות היחסים בבית, וגם מערכת היחסים איתו, אז פתאום יש מצב שאם הוא לא ייקח אחריות…
ד"ר יקיר: בול.
סלעית: אבוד לו.
ד"ר יקיר: זהו. זו לא אותה אישה שהייתה.
סלעית: זו לא… אל תצפה שהיא תיקח אחריות, ואם יש נושא שצריך לדבר עליו, היא תביא אותו, ואם יש אינטימיות מחודשת אז היא תשים אותה על השולחן. לא. כי היא תסתדר בלעדיך. לכן הן הולכות. אתה חייב לקחת אחריות.
ד"ר יקיר: גם אין ילדים יותר.
סלעית: קודם כל כן, אבל…
ד"ר יקיר: מה שהשאיר…
סלעית: כן.
ד"ר יקיר: לא, אני אומרת כאילו שהילדים בבית.
סלעית: אבל אם פעם שהיא כבר לא בריצוי, אז האחריות מתחלקת באופן שונה ממה שהיא התחלקה עד עכשיו. וזה אולי מסר לנשים שבינינו כדי לדבר על זה, אבל בטח לגברים, שאני מקווה שיקשיבו לפרק הזה, ויבינו שהם צריכים לקחת הרבה יותר אחריות על הקשר.
הילה: זה גם לקחת יותר אחריות על הקשר, וגם להיות מוכנים לקבל אישה שהיא במקום אחר…
ד"ר יקיר: נכון.
הילה: שהיא בתפקיד אחר, שיש איזשהו חוזה חדש בתוך המערכת יחסים, כי אם מישהו מתרגל לאישה מרצה, ופתאום איפה המרַצה שלי, הלכה וחזרה… אם זה לא מתאים לו, אם הוא לא יהיה מסוגל לעשות את האדפטציה לזה אז…
ד"ר יקיר: הוא גם ירגיש מאוים, היא פתאום הולכת עם חברות…
הילה: הוא ירגיש מאוים והוא ינסה לעצור אותה, מה שרק ידליק אותה [מצחקקת] לזה…
ד"ר יקיר: בדיוק.
הילה: וזה איזשהי…
ד"ר יקיר: עכשיו, אני רואה את זה. אני, הייתה לי תקופה בתחילת הדרך שלי בעולם של הנגשת מדע, אני כבר פחות… לא חוקרת בצורה עצמאית, אבל יותר עוסקת בהנגשה, אז הייתי מרצה המון בקתדרות, והמון גימלאים, כל הארץ הזאת מלאה, פורחת באנשים שבאים כל הזמן ללמוד. זה 80-90 אחוז נשים. יש אזורים יותר, יש אזורים פחות, אבל זה by far הרבה יותר נשים.
הילה: הצורך שלנו בהתפתחות, ו… כן.
ד"ר יקיר: עכשיו, היא חוזרת הביתה. היו כמה נשים שגם אמרו לי, 'אני לא יכולה. אני מנסה להביא אותו, והוא לא… כל דבר לא מעניין אותו, הוא לא רוצה, הוא לא זה', ולאט-לאט היא כאילו מפתחת 'עוד ילד שאני צריכה לדאוג לו'. ובאמת זה תלוי ברמת העוצמה הנפשית שיש לה, אבל לכל אחת יש איזשהו סף. אז כשהיא מתפתחת עוד יותר, והוא עוד, עוד לא, עוד לא עומד בקצב, אני לא אומרת שצריך לעמוד בקצב, אבל היא לא, גם לא האישה שהייתה, גם ההורמונים השתנו, היא גם כבר פחות מרצה וממוקדת במשפחה, בילדים כל הזמן, והיא גם מגלה עולמות. היא יצאה עכשיו לריטריט, שלימד אותה על החיבור ל-center, על החיבור לעצמי, על הצבת גבולות, והיא חוזרת הביתה והיא לא האישה שהייתה. זהו, היא לא האישה שהייתה. ואם הוא לא עובר בכלל את התהליך הזה, והוא לא עושה איזשהו צעד של התפתחות בכיוון, או בכיוון אחר, או משהו שאפשר כאילו להעשיר אחד את השני, להפרות אחד את השני, היא חוזרת, היא רוצה לדבר על דברים שהיא עשתה, דברים שהיא חוותה, ולא להיות במקום הזה של מארגן, ומארגן המפגשים החברתיים, ומארגנת את הארוחות המשפחתיות של המשפחה. לאט-לאט בני-זוג מתרחקים ומתרחקים.
סלעית: אז אם נסתכל רגע על הכרונולוגיה של הדברים, אז בעצם איפשהו סביב גילאי ה-50, כשנשים כבר נכנסות לגיל המעבר, וגם השינוי הסביבתי הזה שהילדים לא צריכים אותם כמו שהם היו, והן מתחברות יותר לעצמן, כנראה רוב הגברים עדיין מאוד עסוקים בשיא הקריירה שלהם…
ד"ר יקיר: נכון. יש דיליי. יש דיליי.
סלעית: אבל הפער מתחיל שם.
ד"ר יקיר: נכון.
סלעית: זאת אומרת זה הרגע האמת. אם אמרנו שנשים צריכות בגיל 40 להתחיל להכיר את עצמן…
ד"ר יקיר: נכון.
סלעית: אז סביב גיל ה-50 כנראה זה רגע האמת…
ד"ר יקיר: נכון.
סלעית: שבו שני בני הזוג צריכים להתחיל להסתכל על הזוגיות שלהם, ולא לקחת אותה כמובן מאליו.
ד"ר יקיר: נכון, נכון.
הילה: וגם פה אני רוצה להגיד שכמו, כמו שאמרנו קודם, שיש את הביולוגיה ויש את הסביבה, כי פתאום הקן מתרוקן. אז אם לא שמנו לב שאין בינינו תקשורת כי דיברנו רק על לוגיסטיקה, ועל ילדים…
ד"ר יקיר: נכון.
הילה: ועל תכנונים, וכל אחד היה עסוק בקריירה שלו, ולרוץ קדימה…
סלעית: אז הפערים צפים.
הילה: ולא שמנו לב בכלל, אפרופו, בגיל 40…
ד"ר יקיר: נכון.
הילה: שמשהו… נוצר בנו נפרדות, נוצרה בנו חוסר תקשורת…
ד"ר יקיר: ריחוק.
הילה: אין שיח אינטימי, אנחנו לא מד… אינטימי, אנחנו לא מדברים על רגשות, וקל לא לשים לב לזה, כי אנחנו במרוץ של החיים, אז בגיל 50 אנחנו נפגוש את זה ביתר עוצמה. כלומר, אי-אפשר יהיה להתעלם מזה, פשוט יושבים בבית, אין ילדים, מסתכלים אחד על השני, [בטון משועמם] אוקיי. [מצחקקת]
ד"ר יקיר: נכון. ואם אתה לא מקור התמיכה הרגשית שלי, כבר הרבה זמן אנחנו בבעיה.
הילה: אז אני… אז יש לי גם מקומות אחרים.
ד"ר יקיר: בגיל המעבר אנחנו כבר נתחיל להיות בבעיה, כי זהו, הגוף גם לא יתן לי כבר לרָצות. שוב, זה יהיה כואב, זה יהיה לא נעים, וזה יהיה עוד יותר כואב אם אני ארגיש שאני עושה בכוח או שאני שוב מרצה. אני כבר לא רוצה להיות מרצה, ואני רוצה להיות ב… בסנכרון עם הגוף שלי, עם מה שטוב לי, ולא מה שטוב רק לאחרים, אז אני אומרת שזה יכול להיות הזדמנות. זה או פיצוץ גדול…
הילה: נכון.
ד"ר יקיר: או הזדמנות לחיבור ממקום אחר, לחיבור חדש, וזה לא יקרה מעצמו, זה חייב להיות תקשורת. אבל אני, מסר מאוד חשוב לגברים: אם האישה אומרת שהיא, בדרך כלל, עוד פעם, סטטיסטית זה היא אומרת לו, "בוא נלך לטיפול, זוגי", זה, המטרה היא זה לא שיש משהו מקולקל שצריך לתקן, כן? שזה המוח הגברי נורא מסתכל על זה כ"אני לא מקולקל".
סלעית: הכול בסדר, אז בכלל למה צריך ללכת.
ד"ר יקיר: ומה פתאום שמישהו אחר יגיד לי איך לתקן את את עצמי את הזוגיות.
הילה: או לכי תטפלי בעצמך.
ד"ר יקיר: יפה, בקשה. זה הרבה, ובדרך כלל מגיעים כשהיא כבר עזבה את הבית ועם המזוודות ואין, אין אה… ואז זה איזשהי דרך אולי להחזיר אותה, או להראות לה, 'כן, אני עושה מאמץ עבורך', או שהוא יגיע לטיפול ויספר ש'היא עזבה אותי ואני לא מבין למה', כי הדחקתי בערך 20 שנה [מחייכת] את כל הרמזים שהיו שם, כי לא רציתי לראות את זה. המוח שלנו מסוגל לייצר תמונת מציאות אחרת לגמרי, רק כדי שלא נתמודד.
הילה: עם, עם הסבל, עם כאב.
ד"ר יקיר: עם הרגשות, עם זה שהיא תעביר ביקורת. הרי ממה הפחד הגדול? מהביקורת. אני אשב עכשיו בטיפול, והוא יגי… היא תגיד לו כמה אני כזה וכזה ולא רואה אותה ולא מבין אותה, בכלל לא מבין את התוכנה הזאת, 'מה היא רוצה ממני? מה אני לא עושה בסדר? אני מנסה לעשות הכי טוב שאני יכול, ושום דבר לא מרצה אותה'. ש… שהבן זוג-בת זוג אומרת לךָ ולךְ "אני… בוא נלך לטיפול" זה בעצם הזמנה, וזה בעצם קריאה לעזרה של 'בוא נדבר שוב, בוא נ… בוא…'.
סלעית: בוא נבנה חוזה חדש.
ד"ר יקיר: בדיוק.
סלעית: אני חושבת שאולי זה המסר הגדול שעובר כאן, שיש תקופת חיים, נקרא לה גיל המעבר, גם שלו גם שלה, לא תמיד היא מסונכרנת…
ד"ר יקיר: בדיוק.
סלעית: אבל צריך להתחיל לשים לב מה קורה לצד השני, וצריך לבנות חוזה חדש במערכות היחסים שלנו.
הילה: אני גם חושבת שעוד פעם, אנחנו תמיד מסיימות את הפרקים שלנו בגילאי 40 דווקא.
ד"ר יקיר: כן…
סלעית: נכון.
הילה: כי אני חושבת ששוב, כמו שאמרנו שככל שאישה תדאג לעצמה בגיל יותר מוקדם היא תגיע יותר מוכנה…
סלעית: נכון.
הילה: פיזיולוגית לגיל המעבר, ככל שנדאג למערכת יחסים שלנו…
סלעית: נכון.
הילה: ונבין מה הולך, מה אנחנו הולכים לחוות מתוך הכאוס הזה של גיל 40, והילדים, והקריירה וזה, להתחיל לטפל גם בהיגיינה של הקשר שלנו ובאינטימיות של הקשר שלנו, ולייצר תקשורת על הדברים האלה, אז נגיע לנקודה הזאת, שנגיע אליה any way ביולוגית, אולי כזוג יותר מוכנים, יותר בשלים, יותר עם כלים לנהל את ה… את הזה.
ד"ר יקיר: את כל-כך צודקת, כי זה ממש גיל 40, זה הזמן לצאת למסע מיני, ואין מה לעשות, היא צריכה לקחת לו את היד, וללמד אותו מין אחר לגמרי. כי המין שהוא רואה, ושגדלנו בסרטים, ושרואים ב… באתרים, זה לא המיניות שאישה צריכה.
הילה: פחות, כן.
ד"ר יקיר: זה הרבה פחות. אז כל העולמות של טנטרה, כל… דווקא אני חושבת שדווקא דרך העולם הזה מאוד קל לפעמים לרתום גברים…
סלעית: לייצר תקשורת.
ד"ר יקיר: כי יהיו לך חיי מין אחרים לגמרי, מגע אחר לגמרי, אבל הוא יהיה מחובר קודם כל להסתכל בעיניים, ולדבר על רגשות, ולהבין בכלל איך מערכת ההפעלה הזאת עובדת. היא לא עובדת ממגע באיבר. שאצל גברים זה מאוד… הגירוי הוא חיצוני… זאת אומרת, הוא רואה משהו, מרגיש משהו…
הילה: כן.
ד"ר יקיר: זה ישר שם. אצל אישה הדחף הוא אחר. הדחף הוא תגובתי. הוא בתגובה ל'דיברת איתי, הקשבת לי, היית איתי, שלחת לי כל היום הודעות כמה אתה אוהב את הגוף שלי'. אם אני מעריכה את עצמי כל-כך נמוך, מה שאני צריכה ממך, בייחוד בגיל המעבר…
הילה: שתעוף עליי.
ד"ר יקיר: זה הערצת הטוסיק שלי. כאילו, כאילו ממש, ליטרלי לקחת איבר איבר ולעשות לו איזה מסע סגידה, כי אני לא אומרת לעצמי את זה, ואני בעצם חווה את עצמי דרכך, אז אם אתה כל הזמן מספר לי כמה הגוף שלי עדיין, ועדיין, ועדיין מושך, ועדיין זה, זה מייד מעלה לי, כי הדחף הוא תגובתי. זה פחות עכשיו, כמה שתיגע לי עכשיו באיזה מקום זה לא יעורר כמו מילים, וכמו איזשהו אירוע חוויה רגשית שנעבור גוף לגוף הרבה לפני ה… בכלל, בלי עיסוק באורגזמה. זה ממש לקחת את הגבר שלך בגיל 40, כדי שבגיל 50 כבר אני אהיה מוכנה, כי בגיל 50 לא יהיה לך זמן, לא יהיה לך… יהיה לך פתיל קצר, לא יהיה לך סבלנות, [בחוסר סבלנות] "איך אתה לא מבין, איך אתה לא מבין?".
הילה: נכון, וגם אני חושבת שזה עשור ש… כמו שאנחנו מאבדות את האסטרוגן והם את הטסטוסטרון, אנחנו מאבדים את התקשורת הזוגית. אז לטפל בה.
סלעית: אני רוצה לייצג את ה… את השלב המאוחר יותר בחיים, ולהגיד שזה אף פעם לא מאוחר להתחיל את זה, כן?
ד"ר יקיר: בטח!
סלעית: אז אני רוצה לסכם ככה את הפרק הכל-כך חשוב הזה, במסר, במסר שעלה כאן. בעצם, גם נשים וגם גברים לקראת גיל המעבר צריכים לכרות חוזה חדש במערכת היחסים שלהם, במיניות שלהם, במי הם בתוך הקשר הזה, וטוב להתחיל מוקדם ככל האפשר. 40 זה זמן מומלץ על-ידי, על-ידי כולנו. תודה רבה-רבה, הילה יקירתי. תודה רבה דוקטור ליאת יקיר.
ד"ר יקיר: תודה לכן.
הילה: תודה, היה ממש מעניין.
סלעית: היה מה-זה כיף איתך. תבואי עוד פעם. [צוחקת]
ד"ר יקיר: גם לי.
סלעית: תודה רבה לכולכן.
[מוזיקת סיום]
הסתיים עוד פרק של "גיל הַמֵעֵבֶר". המטרה שלנו היא להפיץ את הידע, ולייצר שיח גלוי ואפילו גאה על מה שעובר עלינו, הנשים. אנחנו בטוחות שזה חשוב גם בעיניכן. אז נשמח שתעקבו אחרינו, תעזרו לנו להפיץ את הבשורה, תעבירו את זה הלאה לחברות, לקהילות שלכן ולכל מי שמתעניינת.
נתראה בפרק הבא עם עוד אורחת שהיא מעל ומעבר.
[מוזיקת סיום מסתיימת]
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments