מהומות סטונווֹל היו סדרה של עימותים ספונטניים אלימים כלפי משטרת העיר ניו יורק, במחאה על הומופוביה ואלימות קבועה ומתמשכת מצידה כלפי חברות וחברי הקהילה הגאה. האירוע נחשב עד היום אחד המשמעותיים ביותר עבור הקהילה הגאה בארצות הברית ובעולם כולו. כתבה את הפרק: אליס הופמן.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 02/12/2019.
[מוזיקת פתיחה]
היי, ברוכים הבאים וברוכות הבאות לעוד פרק של "דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר" - הפודקאסט שהשם שלו ארוך יותר מהפרקים. מבטיחה. בכל פרק נביא בפניכם סיפור או תיאוריה שאולי פיספסתם. והפעם, מהומות סטונוול.
מהומות סטונוול היו סדרה של עימותים ספונטנים אלימים כלפי משטרת העיר ניו יורק, במחאה על הומופוביה ואלימות קבועה ומתמשכת מצידה כלפי חברות וחברי הקהילה הגאה. המהומות החלו בשבת, 28 ביוני 1969, בסביבות השעה 01:20 אחר חצות, כשהמשטרה פשטה על בר קווירי בשם "סטונוול אין" בגריניץ' וילג', ניו יורק.
[מוזיקת רקע]
פרט למדינת אילינוי, בשנות ה-60 של המאה הקודמת יחסי מין הומוסקסואלים נחשבו בארצות הברית לעבירה פלילית שדינה מאסר בפועל. כ-20 ממדינות ארצות הברית כללו בחוק אפילו סעיפים הקשורים לפסיכופתיה מינית, שאיפשרו לעצור בפועל אנשים על עצם היותם הומוסקסואלים, לאשפזם בכפייה לשארית חייהם, ואפילו לכפות עליהם סירוס כימי, היפנוזה או ניתוח אונות מוחי.
באותן השנים נהגה המשטרה לפשוט באופן קבוע על מקומות בילוי שנודעו כמקומות בהם נכחו גברים להט"בים ונשים טרנסיות, שנחשבו על פי המשטרה להומואים הלובשים בגדי נשים. הם אף עצרו אותם ופרסמו את שמותיהם ותמונותיהם בתקשורת כעצורים בשל התנהגות בלתי צנועה.
בר ה"סטונוול" לא נכלל בין מקומות בילוי אלו, משום שהוא היה מיוחד במינו. המשטרה נהגה לפשוט עליו בערך אחת לשבוע.
ביוני 1969, לאחר פטירתה של השחקנית והזמרת ג'ודי גרלנד, אייקון להט"בי חשוב באותם הימים, מילאו את הבר בכל ערב עשרות נשים וגברים, שהגיעו לחלוק לה כבוד אחרון. בשונה מרוב פשיטות המשטרה שקרו בשעות הערב המוקדמות וכללו התראה של כמה שעות מראש, ב-01:20 בלילה של שבת באותו השבוע הגיעו למקום שמונה שוטרים, רק אחד מהם במדים, והתחילו לבודד באחת הפינות את עובדי המקום, מי שסירבו להציג תעודת זהות, ונשים טרנסיות.
פרוץ המהומות עצמן הוא סיפור שנוי במחלוקת, אך הגרסה המקובלת לרוב היא הסיפור המדהים של מרשה פי ג'ונסון, עובדת מין, טרנסית, ביסקסואלית ופרפורמרית שחורה שזרקה לבנה על אחד מקציני המשטרה שנכחו במקום.
במהלך הלילה הראשון של המהומות נעצרו 13 מפגינים ונפצעו אנשים רבים נוספים. במהלך הלילה המהומות הפכו לאלימות עוד יותר, ונכחו במקום כ-2,000 מפגינים ו-400 שוטרים. המהומות המשיכו גם בלילה שלאחר מכן, וכללו חלוקת פליירים עם הכיתוב "הוציאו את המאפיה והמשטרה מהבארים לגאים".
לאחר המהומות, בסוף יולי של אותה השנה, הוקמה בניו יורק חזית השחרור ההומו-לסבית, ובמהלך השנה התגבשו קבוצות דומות בערים ובאוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית. ארגונים דומים קמו במדינות רבות במערב, ביניהן קנדה, בריטניה, גרמניה, בלגיה, הולנד, אוסטרליה וניו זילנד. מכאן ואילך, הקהילה הגאה ראתה בעצמה קבוצת מיעוט, הסובלת מיחס מפלה ומדעות קדומות, והובילה את המאבק החברתי שהוביל לביטול התיוג הפסיכיאטרי, לקבלת שוויון בפני החוק, ולהחלשת הדעות הקדומות כנגדה.
ביוני 1970, שנה לאחר המהומות, נערך מצעד הגאווה הראשון בעולם, בין גריניץ' וילג' לסנטרל פארק שבניו יורק, בו צעדו כעשרת אלפים צועדים וצועדות.
מהומות סטונוול היא אחת מנקודות הציון החשובות ביותר לקהילה הלהט"בית מסביב לעולם, ובין השאר הן הסיבה שבגללה אנחנו חוגגים וחוגגות, עד היום, את חודש הגאווה דווקא בחודש יוני.
[מוזיקת סיום]
זה היה עוד פרק של "דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר" שכתבה אליס הופמן.
אם אתם מתעניינים בקהילת הלהט"ב או שסתם בא לכם להוסיף קצת תוכן היסטורי לפיד שלכם, חפשו את העמוד "יום בהיסטוריה הלהט"בית".
אני מיכל פורת, להתראות בפרק הבא.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments