דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר - תיאוריית הקשתות המוזהבות

שתי מדינות בהן ממוקמים סניפי מקדונלדס לעולם לא יילחמו זו בזו - זה הבסיס לתיאוריית הקשתות המוזהבות של תומאס פרידמן משנות ה-90. ייקחו לכם בדיוק 2 שניות להבין שהתיאוריה הזו, שבבסיסה רעיון יפה על ערכים משותפים וכלכלה משגשגת, לא בדיוק מחזיקה מים במציאות. אז צללנו להיסטוריה שלה ולכמה רגעים מההיסטוריה (הלא מאוד רחוקה) בהן היא נכשלה.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 03/08/2024.

[מוזיקת פתיחה]

היי, אתם על עוד פרק של "דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר", הפודקאסט שהפרקים שלו קצרים יותר מהשם שלו. בכל פרק נספר על תיאוריה או אנקדוטה שאולי פספסתם.

והפעם, תיאוריית הקשתות המוזהבות.

בתור ילדה אהבתי מאוד לאכול במקדונלדס. זה היה המזון היחיד שהסכמתי לאכול בטיולים משפחתיים בעולם, ולכן ההורים שלי ידעו שכשאנחנו טסים לחו"ל, צריך לוודא שמסלול הטיול עובר באחד מסניפי מקדונלדס.

[מוזיקת רקע מלודית]

היה בהם משהו קסום. הארוחות שמותאמות בדיוק למידה שלי, הצעצועים, והאווירה השמחה בסניפים.

זה כנראה לא היה במקרה שכל המדינות שבהן ביקרנו במסגרת משפחתית היו כאלה שיש בהן סניפי מקדונלדס. הן כולן היו מערביות, מתקדמות יחסית וידידותיות.

בערך באותו הזמן, בצד השני של העולם, העיתונאי תומאס פרידמן התחיל לפתח תיאוריה שנוגעת ליחסים בין מדינות בהן ממוקמים סניפי מקדונלדס. הוא קרא לה תיאוריית הקשתות המוזהבות למניעת סכסוכים.

על פי התיאוריה הזו, מדינות שבהן יש סניפי מקדונלדס, לעולם לא יילחמו זו בזו.

[מוזיקת רקע קצבית]

באופן ספציפי, פרידמן ביסס את התיאוריה על ההנחה שכשמדינה מגיעה לרמת פיתוח כלכלי שבה יש לה מעמד ביניים חזק, המסוגל לתמוך ברשת מקדונלדס, היא תיהפך למדינת מקדונלדס ולא תרצה להילחם יותר.

באופן כללי, חוקרי יחסים בין לאומיים מאמינים שפיתוח כלכלי הוא המפתח לשמירה על שלום. תחשבו על זה ככה: ככל שמדינה צוברת יותר שפע, איכות חיים וכלכלה משגשגת, יש לה יותר מה להפסיד. אז למה לצאת למלחמה?

ועכשיו בואו נכניס את הדברים לקונטקסט היסטורי.

המאמר של פרידמן שמפרט את התיאוריה פורסם ב"ניו יורק טיימס" ב-1996. אמצע שנות ה-90, לא הרבה אחרי סיום המלחמה הקרה, נפילת ברית המועצות וחומת ברלין, תהליך גלובליזציה מואץ ועוד דברים כייפים שקרו בשנות ה-90.

כנראה שהאופטימיות הזו הובילה את פרידמן להגות את התיאוריה, שמהר מאוד החלה להיסדק.

כבר ב-1999, בשנה שבה פרסם פרידמן את הספר שכלל את התיאוריה שלו, פרצה מלחמה בין הודו ופקיסטן.

חובבי היחב"ל מכירים מקרוב את הסכסוך המתמשך בין שתי המדינות האלה, שמהווה הוכחה לתיאוריה אחרת, שטוענת שלא תפרוץ מלחמה גרעינית בין שתי מדינות גרעיניות, כי הן פשוט ישמידו אחת את השנייה. במקרה של הודו ופקיסטן, שהן גם מדינות שכנות, התיאוריה הגרעינית חזקה במיוחד.

[מוזיקת רקע דרמטית]

אבל בחזרה לתיאוריה שלנו, ולסדק הראשון בה. ב-1999 הודו ופקיסטן נלחמו על אזור קשמיר במה שנודע כמלחמת קרגיל. המלחמה כללה קרבות קשים ונמשכה מספר חודשים, והסתיימה בלחץ בין לאומי על פקיסטן לסגת מהשטחים שתפסה.

הסכסוך התרחש למרות שסניפי מקדונלדס פעלו בשתי המדינות, מה שמאתגר את תיאוריית הקשתות המוזהבות.

שבע שנים מאוחר יותר, התיאוריה המשיכה להיסדק, והפעם במלחמה שהתרחשה ממש כאן, אצלנו, מלחמת לבנון השנייה. כן, גם היום ישנם סניפי מקדונלדס במדינה. למעשה, המרחק בין סניף המקדונלדס במעלות תרשיחא לסניף המקדונלדס שנמצא בצור, הוא פחות מ-30 קילומטר. ממש כמו נסיעה מנס ציונה ל… הרצליה.

אז כאמור, גם כאן התיאוריה לא ממש החזיקה, ועל מלחמת לבנון השנייה אין שום צורך להרחיב.

בשנים שלאחר מכן קרה תהליך מעניין. לא רק שראינו את התיאוריה ממשיכה להיסדק, אלא שלמלחמות שפרצו בין המדינות חובבות הנאגטס הייתה השפעה גם על התוכניות העסקיות של מקדונלדס.

ב-2014 רוסיה סיפחה את חצי האי קרים מאוקראינה, מה שהוביל למשבר בינלאומי ולסכסוך צבאי.

בעקבות הסיפוח, מקדונלדס סגרה את סניפיה בחצי האי קרים. בהודעה שפרסמה, נכתב שהיא סוגרת את סניפיה בערי המרכז של קרים בשל בעיות ייצור. היא טענה כי היא מקווה לפתוח את הסניפים מחדש בעתיד, ומציעה לעובדיה חבילת רילוקיישן מפנקת אם יבחרו לעבור לאוקראינה ולהמשיך לעבוד במקדונלדס.

בהצהרה נפרדת, הם טענו כי לסגירת הסניפים אין שום קשר לפוליטיקה.

פחות מעשור לאחר מכן רוסיה תפסה את תשומת הלב של העולם, וכנראה גם את של תומאס פרידמן, ממציא התיאוריה. ב-2022, רוסיה פתחה במבצע צבאי רחב היקף נגד אוקראינה, שכלל הפצצות כבדות על ערים גדולות, כולל קייב. מלחמה שלמעשה נמשכת עד היום.

מקדונלדס סגרה את סניפיה ברוסיה, ובמאי 2022 הודיעה על יציאה קבועה מהמדינה.

בהודעה הרשמית שלה, ציינה מקדונלדס שהיא סוגרת את סניפיה במדינה בשל מה שמתברר כמו משבר הומניטרי בעקבות המלחמה באוקראינה, שהופכת את העסקים של מקדונלדס ברוסיה ללא בטוחים, וכאלה שלא עולים בקנה אחד עם הערכים שלה.

סגירת הסניפים במדינה התרחשה 30 שנה לאחר פתיחת הסניף הראשון של מקדונלדס במוסקבה בשנת 1990, שסימן תחילת עידן חדש של גלובליזציה ופתיחות כלכלית ברוסיה לאחר נפילת ברית המועצות.

תיאוריית הקשתות המוזהבות כבר לא כל כך רלוונטית, אבל היא דוגמה מעניינת לאופטימיות או הנאיביות שמגיעה אחרי תקופה ארוכה של מלחמה, ולשינויים המהירים שהתרחשו ביחסים העולמיים ב-30 השנים האחרונות.

מה שנשאר לנו, האנשים הפשוטים לעשות, הוא להתענג על כל ביס בנאגטס ולהניח, או לפחות לקוות, שבצד השני של הגדר יש אנשים ממש כמונו, שאוכלים מקדונלדס ורוצים שבסך הכל יהיה טוב.

[מוזיקת סיום]

זה היה עוד פרק של "דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר", תודה רבה שהאזנתם.

מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ולהציע רעיונות לפרקים נוספים.

אני מיכל פורת. להתראות בפרק הבא.