top of page

דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר - איך צפיה בטלויזיה מעצבת תודעה

תכנים אלימים שולטים בטלויזיה ובקולנוע כבר עשרות שנים. אבל עם עלייתן של סדרות כמו משחקי הכס ומשחק הדיונון, כדאי לשאול את עצמנו את השאלה החשובה: איך הצפיה בטלויזיה מעצבת את תפיסת המציאות שלנו?


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 09/12/2021.

[מוזיקת פתיחה]

היי, ברוכים הבאים וברוכות הבאות לפודקאסט "דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר". בכל פרק נציג כאן תאוריה, אנקדוטה, או סיפור שאולי פספסתם. והפעם, איך צפייה בטלוויזיה מעצבת תודעה.

תכנים אלימים שולטים בטלוויזיה ובקולנוע כבר עשרות שנים. זה לא חדש. אבל עם עלייתן של סדרות כמו "משחקי הכס" ו"משחקי הדיונון", כדאי לשאול את עצמנו את השאלה החשובה: איך הצפייה בטלוויזיה מעצבת את תפיסת המציאות שלנו?

יש לזה כמה תשובות.

תיאוריית ה-cultivation, שפותחה על-ידי ג'ורג' גרבנר, טוענת כי ככל שאנשים מבלים יותר זמן בצפייה בטלוויזיה, כך גדל הסיכוי שתפיסות המציאות שלהם ישקפו את מה שהם רואים על המסך.

לטענתו, אדם שמבלה זמן רב בצפייה בטלוויזיה, נחשף לכמויות גדולות של אלימות ותיאורים הקשורים לפשע, כך שהוא מתחיל לראות את העולם כאלים יותר ונשלט יותר על ידי מניעים פליליים, מאשר שהוא באמת.

בנוסף, גרבנר טוען שמשום שהאלימות בטלוויזיה כל כך נפוצה ומבוצעת על ידי דמויות רבות בהקשרים מוסריים, היא עשויה אפילו להיתפס כהתנהגות מקובלת במצבים מסוימים.

החוקר אפל מתבסס על התיאוריה של גרבנר, ומניח שצריכה כבדה של נרטיבים בדיוניים עשויה להוביל לאמונה שהעולם הוא מקום צודק. האמונה בעולם צודק היא הנטייה לראות את העולם שלנו כמקום בו אנשים בדרך כלל מקבלים את מה שמגיע להם. זו האמונה כי דברים טובים נוטים לקרות לאנשים טובים, ודברים רעים לאנשים רעים. סך הכל הגיוני.

[מוזיקת רקע]

התיאוריה המשלימה לתיאוריית ה-cultivation היא תיאוריית ה-transportation, או בעברית, תיאוריית הניידות.

התיאוריה פותחה בשנת 2000, והיא עוזרת לנו להבין קצת יותר למה אנחנו נהנים מצפייה בטלוויזיה.

משמעות הניידות היא שהקורא או הצופה נכנסים למסע מנטלי אל תוך העולם הבדיוני של הנרטיב. רמת הניידות יכולה להשתנות בהתאם לאופן שבו הטקסט מספק תמונות מנטליות של האירועים המתוארים בטקסט.

רמת הניידות תלויה גם בשאלה האם מטרת הקורא היא להיסחף אל תוך הסיפור, מה היא יכולת הדמיון שלו, ומה איכות הסיפור. ככלל, קוראים של טקסטים בדיוניים אמורים לחוות ניידות לפחות ברמה מסוימת. עבורם, העולם הבדיוני מחליף באופן חלקי את העולם האמיתי בזמן הקריאה, תופעה שמכונה ללכת לאיבוד בתוך הספר.

כמו הפעם ההיא שקראתם "הארי פוטר" וחשבתם שאתם קוסמים. [הקלטה מהסרט "הארי פוטר": "You're a wizard, Harry"] אתם לא, אבל רק לכאורה.

התיאוריה נבחנה בהקשרים של השפעה על עמדות, כאשר צופים שחוו ניידות הציגו אמונות ודעות ששיקפו יותר את התכנים שצפו בהם מאשר אנשים שלא חוו ניידות.

הניידות עשויה להוביל אותנו לעולמות סיפוריים מפחידים או עצובים, שמאפשרים לנו לגלות את הגבולות שלנו והיכולת לסבול רגשות לא נעימים כמו פחד, עצבות וזעם, כשהם מציעים חוויה חוץ-גופית של אותן התחושות.

החוקרים מצאו כי ניידות עשויה להשהות אמונות הקשורות לנושאים שעולים בסיפור. אם הצופה מניח בצד את עובדות העולם האמיתי, הוא לא ישתמש בהן כדי להתעמת עם הסוגיות שעולות בסיפור. אם אנשים נסחפים אל תוך סיפור מעניין, האקט שכרוך בעימות עם עובדות הסיפור עשוי להפריע להיסחפות ולהרוס את ההנאה.

בנוסף, ניידות עשויה להפוך את האירועים המתרחשים בסיפור לחוויות אישיות. אם הצופה מרגיש שהוא חלק מהנרטיב, המסקנות שעולות מהאירועים עשויות להיות הרבה יותר עוצמתיות.

לבסוף, תפקידה של הניידות היא לייצר רגשות חזקים כלפי הדמויות בסיפור. בגלל שהעולם הופך למציאות עבור הצופה שנכנס לתוכו, דמויות ידידותיות עשויות להצטייר כחברות, ושנאה עשויה להתפתח כלפי הנבלים בסיפור. ההיקשרות לדמויות עשויה לשחק תפקיד קריטי באופן שבו הנרטיבים משנים אמונות, וכתוצאה מכך לשמש כדרך נוספת באמצעותה ניידות מובילה לשינוי באמונות.

טענתם של החוקרים משתלבת עם התיאוריה הראשונה שדיברנו עליה, ה-cultivation. לפיה ככל שאנשים יצפו יותר בטלוויזיה, כך גדל הסיכוי שיפתחו ערכים, גישות, אמונות ותפיסות שעולות בקנה אחד עם העולם שמוצג בטלוויזיה.

[מוסיקה סיום]

זה היה עוד פרק של "דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר". תודה רבה שהאזנתם, ומקווה שלמדתם משהו חדש.

מוזמנים לעקוב אחרינו גם כאן וגם בפייסבוק, ולהתעדכן בפרקים החדשים.

אני מיכל פורת, להתראות בפרק הבא.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

8 views0 comments

Comments


bottom of page