top of page

דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר - רציונאליות בקבלת החלטות

יש אנשים ששונאים לקבל החלטות ויש אנשים שעושים את זה מבלי לחשוב. אבל מה באמת משפיע על תהליך קבלת ההחלטות שלנו, איזה תפקיד משחקת הרציונאליות ומה הקשר לבתי כלא?

 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 11/02/2019.

[מוזיקת פתיחה]

היי, ברוכים הבאים וברוכות הבאות לעוד פרק של "דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר", הפודקאסט שהפרקים שלו קצרים יותר מהשם שלו, מבטיחה.

בכל פרק נחשוף בפניכם נושא, סיפור או תיאוריה שאולי פספסתם. והפעם, רציונליות בקבלת החלטות.

[מוזיקה נחלשת]

כששואלים אותי איך אני מקבלת החלטות, אני אומרת שאני חושבת באופן רציונלי. שוקלת את האופציות העומדות בפניי, וכך מחליטה. הבעיה מתחילה כשאני לא מצליחה להגיע להחלטה, ואין ממש נכון או לא נכון.

במקרה כזה מצטרפת שחקנית נוספת, תחושת הבטן, או כמו שאנחנו מכירים אותה, האינטואיציה.

[מוזיקת מעבר]

פרופסור כהנמן מהאוניברסיטה העברית, שזכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 2002 מתאר בספרו "לחשוב לאט ומהר", כיצד עובדת האינטואיציה הזו, שכולנו מרגישות, אך לא יודעות להסביר.

המוח שלנו מורכב משתי טכנולוגיות. הראשונה, היא מערכת אחת, היא מערכת לא מודעת, אוטומטית ומהירה. אנחנו משתמשות בה לאורך כל היום בהחלטות הקטנות, כדי להבין מה מי שמולנו מרגישה, מה לאכול, וגם מתי אני בסכנה.

לעומתה, מערכת שתיים היא מודעת, רציונלית, סיסטמטית ואיטית הרבה יותר. היא מסייעת לנו בדחיית סיפוקים, בפתרון תרגילים וביצירת שיקולי בעד ונגד בלקיחת החלטות חשובות.

כשאנחנו מגייסות את האינטואיציה לפתרון של החלטות חשובות, אנחנו מגייסות את מערכת אחת לעזרתה של מערכת שתיים. אבל מערכת אחת, המהירה, מגיעה גם כשאנחנו לא קוראות לה לעזרה. היא משפיעה כל הזמן על מערכת שתיים האיטית והרציונלית, כשהיא יוצרת אצלה רושם ברור מאוד של המציאות, אינטואיציות, כוונות ורגשות. כך שגם אותן החלטות מודעות ורציונליות שאנחנו לוקחות, מושפעות ללא הרף מהלא מודע.

[מוזיקת מעבר]

מחקר שערך פרופסור דנציגר יחד עם עמיתיו, בחן את דפוסי קבלת ההחלטות בוועדת שחרורים שבבתי הסוהר. החוקרים נכחו במשך חמישים יום בוועדות השחרורים, בהם נידונו מעל לאלף תיקי שחרור מוקדם.

ימי העבודה חולקו לשלושה מקטעים - לפני הפסקת הבוקר, בין הפסקת הבוקר להפסקת הצהריים ואחרי הפסקת הצהריים.

[מוזיקה נחלשת]

המחקר הראה כי בתחילתו של כל מקטע הסיכוי שתאושר בקשת השחרור המוקדם עומד על כ-65%, אחוז זה יורד בהדרגה עד שבסמוך לסוף המקטע הוא כמעט אפסי. בנוסף, במקטע השלישי של היום יורד הסיכוי לשחרור מוקדם ביחס לשני המקטעים הראשונים.

אורך הדיון בכל תיק יורד במהלך היום, וככל שנידונים יותר תיקים באותו יום, הסיכוי לשחרור מוקדם יורד. כלומר, הסיכוי שהשופטים יאשרו שחרור מוקדם היה תלוי במידה רבה בזמן ביום. ככל שהשופטים עבדו זמן ממושך יותר ללא הפסקה, וככל שהשעה הייתה מאוחרת יותר, ירד הסיכוי שיאשרו את השחרור המוקדם.

[מוזיקת מעבר]

אז איך כל זה קשור למערכות שלנו?

כפי שהסברנו, מערכת שתיים היא מודעת, ולכן זו גם דורשת מאיתנו משאבים מנטליים רבים, הדרושים לחשיבה וסידור השיקולים. כאשר אנו חוות עומס קוגניטיבי, הנובע מלקיחת החלטות רבות במקביל, וככל שאנחנו עייפות ורעבות יותר, המשאבים המנטליים שלנו מידלדלים.

במצב כזה מערכת שתיים תהיה נתונה יותר להשפעתה של מערכת אחת, שלא דורשת את המשאבים הללו.

מערכת אחת, האינטואיטיבית, מושפעת יותר מרגשות, ותעדיף לקחת את ההחלטה הבטוחה ולהימנע מסיכונים.

השופט לא יאשר שחרור מוקדם, שכן במקרה שהאסיר יחזור לפשע, השופט יצטרך להסביר מדוע זכה לשחרור הזה.

אז מה אנחנו לומדות מכך? לפני לקיחת החלטות חשובות, כדאי שנישן טוב, ואולי גם נשתה איזה קפה עם מאפה ליד. ובנוסף, עדיף להתרכז בהחלטה חשובה אחת בכל פעם.

[מוזיקת סיום]

זה היה עוד פרק של "דברים שפספסתי בשיעור של 08:30 בבוקר", שכתבה הדס חברון הנהדרת. תודה רבה הדס. מקווה שלמדתם משהו חדש.

נשמח לקבל רעיונות והצעות לפרקים הבאים, כי די בטוח שיש דברים שאנחנו פספסנו ואתם לא.

אם אתם עוד לא עוקבים אחרינו זה הזמן, כי יש מלא פרקים בדרך, וחבל שתפספסו.

אני מיכל פורת, נתראה בפרק הבא.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

16 views0 comments

Kommentarer


bottom of page