דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר - הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה
- מיקי שטופלמן
- Sep 16, 2025
- 3 min read
Updated: Sep 29, 2025
ב-27.7.1955 יורט מטוס נוסעים של חברת אל על מעל שמי בולגריה. הפלת המטוס הישראלי במזרח אירופה בעיצומה של המלחמה הקרה, הובילו לפרשה מורכבת של פוליטיקה, טרגדיה וכסף. הרבה כסף.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 14/01/2021.
[מוזיקת פתיחה]
היי, ברוכים הבאים וברוכות הבאות לעוד פרק של "דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר". בכל פרק נציג לכם סיפור, נושא או תאוריה שאולי פספסתם.
והפעם, הפלת מטוס "אל על" בשמי בולגריה.
ב-27 ביולי 1955 המריא מטוס נוסעים של חברת "אל על" לדרכו מנמל התעופה הית'רו לנמל התעופה לוד. בדרכו לעצירת הביניים השלישית שלו באיסטנבול, יורט על ידי שני מטוסי קרב בולגרים מסוג מיג-15, לאחר שסטה ממסלולו המקורי ביוגוסלביה וחדר ללא רשות והודעה מראש, עקב תנאי מזג האוויר הקשים ששררו באותה העת, למרחבה האווירי של בולגריה. על המטוס, שיורט על ידי הכוחות האנטי אוויריים של בולגריה, היו 51 נוסעים ועוד שבעה אנשי צוות שנספו. למעשה, המטוס יורט בעקבות חציית מסך הברזל בשגגה על ידי צוות הטיסה של המטוס, עם חדירתו למרחב האווירי של בולגריה, אחת ממדינות הגוש המזרחי, בלב תקופת המלחמה הקרה. זאת כתוצאה מהמדיניות הביטחונית הנוקשה של מדינות החברות בברית ורשה, שנוסדה כחודשיים מוקדם יותר, וגרמה להגברת כוננות כוחות היחידות האוויריות בשטח.
[מוזיקת מעבר]
יום לאחר האירוע, זומן ציר ישראל בסופיה למשרד החוץ הבולגרי ונמסרה לו איגרת בה נאמר: [קול תקתוק על מכונת כתיבה] "לאחר שחדר מטוס הנוסעים הישראלי למרחב האווירי של בולגריה בשעה 7:30 בבוקר, מערך הנ"מ הבולגרי הזהיר את המטוס וביקש ממנו לנחות מספר פעמים, זאת בהתאם לתקנות הבינלאומיות. לאחר שהמטוס לא שעה להנחיות מערך הנ"מ, האחרון פתח באש, וכתוצאה מכך המטוס התרסק צפונית לעיר פטריץ'. ממשלת בולגריה הקימה ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת בכדי לנסות לברר מה קרה באירוע הנ"ל. בנוסף, ממשלת בולגריה מצהירה שהיא מוכנה לשלם את החלק היחסי של הנזקים החומריים אשר נגרמו, כפי שיקבע בהליך מסודר".
בתביעה שהגישה ממשלת ישראל לבולגריה בפברואר 1956, היא דרשה סכום פיצויים של 2,656,858 דולר, תביעות לאובדן תמיכה מקרובי המשפחה של 30 קורבנות אזרחי ישראל, ולמטען אבוד של 12 קורבנות. בנוסף, היא כללה את תביעת "אל על" בגין המטוס שהופל והנזק המסחרי שנגרם לה. כשאפשרות המשא ומתן הדיפלומטי ירדה מהשולחן, החליטה ישראל לתבוע את בולגריה בבית הדין הבינלאומי בהאג. ישראל ביקשה לדון ולהכריז כי בולגריה אחראית תחת החוק הבינלאומי ליירוט המטוס ולאובדן החיים והרכוש וכתוצאה מכך, לנזק בהיקף של 2,658,144 דולרים. התביעה, שהוגשה לבית הדין באוקטובר 1958, נדחתה כשבעה חודשים לאחר מכן, בתואנה כי אין לבית הדין את סמכות השיפוט לדון בתביעה. זאת מכיוון שבולגריה הצטרפה לאו"ם בדצמבר 1955, ולכן לא הייתה כפופה למרות בית הדין בעת יירוט המטוס. דחיית תביעתה של ישראל בבית הדין והתבטאויות מפויסות של הבולגרים בתחילת חודש אפריל 1959, בהן הביעו רצון לסיים את הפרשה הטרגית, הביאו את ישראל לפנות באיגרת רשמית לממשלת בולגריה, כחמישה חודשים מאוחר יותר, בה הביעה רצון הדדי לסיום הפרשה. במתווה החדש שהוצע על ידי הבולגרים, ישולמו פיצויים למשפחות הקורבנות, אך לא בעד הרס המטוס. ממשלת בולגריה הציעה לכל משפחה כ-8,200 דולר בעד כל קורבן, זאת בהתאם להגבלת אחריותה על אובדן המטוס שהופל על ידי חיל האוויר שלה, ולפי הכללים באמנה לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה אווירית בינלאומית, משנת 1929. במאי 1960 אישרה ועדת השרים לענייני כלכלה את המתווה, ובאפריל 1963, לאחר משא ומתן עיקש מצד הבולגרים שארך שלוש שנים, הסכימה ישראל לקבל סכום של 195,002 דולרים בעבור מותם של 22 מהקורבנות.
[מוזיקת סיום]
זה היה עוד פרק של "דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר" שכתב צבי לוי. תודה רבה צבי.
אם בא לכם לכתוב פרק, שלחו לי הודעה בפייסבוק ואתם מוזמנים על הדרך לעשות לייק לעמוד הפייסבוק שנושא את שם הפודקאסט.
אני מיכל פורת, להתראות בפרק הבא.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה




Comments