כשמדברים על בריטניה של אמצע הסיקסטיז, האסוציאציות הראשונות שעולות לרובנו הן הביטלס בשיאם או צעירים עם בגדים צבעוניים אבל המציאות לא היתה כל כך ורודה באותה תקופה. היו גם לא מעט בעיות ומשברים - מהגדולים שבהם היה קמפיין שהתחיל מלמטה וסחף אחריו לא מעט בריטים, אבל קצת נשכח מהתודעה. כותב הפרק: אורי מינץ.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 19/02/2019.
[מוזיקת פתיחה]
מיכל: היי, ברוכים הבאים וברוכות הבאות לפודקאסט "דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר" - הפודקאסט שהשם שלו ארוך יותר מהפרקים, מבטיחה.
בכל פרק נחשוף בפניכם נושא, סיפור או תיאוריה שאולי פיספסתם.
והפעם, קמפיין "I'm backing Britain".
[סיום מוזיקה]
כשמדברים על בריטניה של אמצע הסיקסטיז, האסוציאציות הראשונות שעולות לרובנו, הן הביטלס בשיאם, או צעירים עם בגדים צבעונים. אבל המציאות לא הייתה כל כך ורודה באותה התקופה. היו גם לא מעט בעיות ומשברים, ומהגדולים שבהם, מוביל להתפתחותו של קמפיין מעניין, שהסעיר את המדינה לכמה שבועות, אך גם קצת נשכח מהתודעה.
והכל מתחיל, כמובן, עם קשר ישראלי.
[שורה מהשיר "ירושלים של זהב", מפי שולי נתן]
"ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור…"
יוני 1967. בעולם חוגגים קיץ של אהבה, וכאן אצלנו, חוגגים את הניצחון במלחמת ששת הימים.
אחת ההשלכות של המלחמה, הייתה סגירתה של תעלת סואץ למעבר אוניות, דבר שפגע קשות ביבואנים ברחבי העולם. זה אחד הגורמים למשבר הכלכלי שפקד את הממלכה המאוחדת, בסתיו של 1967. ערכו של הפאונד צנח משמעותית, ואווירה מבאסת במיוחד, אפפה את הממלכה. בכירים שונים במשק הבריטי, אף התבטאו אודות הצורך במעבר לשבוע עבודה ארוך יותר, של חמישה וחצי ימים, כדי להגביר את הפריון, ולאזן את הנפילה.
[מוזיקת רקע]
ההתבטאויות הללו לא נפלו על אוזניים ערלות.
Brenda Mumford, Christine French, Carol Ann Fry, Joan Southwell, Valerie White.
חמש עובדות במשרדיה של חברה קטנה לייצור מוצרי חימום בלונדון, החליטו להתגייס למאבק, והודיעו בתחילת ינואר 1968, כי הן מוותרות על הפסקת התה היומית שלהן, והן יעבדו מדי יום חצי שעה נוספת, ללא תשלום.
ביום שלמחרת, יתר עובדי המשרד החליטו להצטרף.
בשלב הזה הסיפור מתגלגל לעיתונות, שמציגה אותו באור מחמיא ותומך, ומהר מאוד הופך לקמפיין ארצי שהולך וצובר תאוצה. עיתון ה"טיימס" הנחשב, מפרסם מודעה, הקוראת לעובדים באשר הם, לתת כתף ולהירתם ליוזמה.
הקמפיין מקבל גם שם: "I'm backing Britain", וסיכות קטנות עם דגל ה"יוניון ג'ק" ועליו הסלוגן, הופכות לפופולריות.
המחאה אפילו יוצרת הסכמה נדירה בין הקואליציה לאופוזיציה. גם ראש הממשלה, איש הלייבור הרולד וילסון, וגם מנהיג השמרנים וראש האופוזיציה, אדוארד הית', מביעים את תמיכתם.
ואי אפשר לדבר על בריטניה בלי קצת תרבות, אז שתדעו שאפילו היה המנון רשמי למאבק.
הוא נשמע כך:
[מתוך השיר "I'm Backing Britain"]
“I'm backing Britain
Yes I'm backing Britain
We're all backing Britain today
The feeling is growing
So let's keep it going
The good times are blowing our way…”
[השיר ממשיך בשקט ברקע]
אבל לא כולם היו כל כך מרוצים. חלק מארגוני העובדים אפילו הורו לאנשיהם שלא לקחת חלק ביוזמה. לטענתם, ההתגייסות הפטריוטית אינה אלא ניצול של העובדים הפשוטים, ומי שאמורה לפתור את המשבר היא הממשלה, ולא הפרולטריון.
בנוסף, הקמפיין ספג מכה תדמיתית קשה, כאשר נחשף כי החולצות והמרצ'נדייז השונים, שקוראים לעזור ולחזק את המשק הבריטי, בכלל מיוצרים בפורטוגל.
כעבור כמה ימים נכנס לתמונה רוברט מקסוול, אז חבר פרלמנט יהודי מטעם הלייבור, ולימים איש עסקים משפיע מאוד גם בישראל. הוא ניצל את מעמדו הציבורי, והסיט מעט את המאבק. במקום חצי-השעה הנוספת, כעת הציבור נדרש לקנות מוצרים תוצרת בריטניה - "Buy British".
התערבותו של מקסוול חיזקה את הטענה שבעצם לא מדובר בקמפיין ספונטני, ומאחורי כל העניין עומדת מפלגת השלטון. הטענות הללו מעולם לא אומתו.
בפברואר 1968, כבר היה ברור שהקמפיין הזה לא לגמרי מתקדם לשום מקום. לא הושג שיפור משמעותי במצב הכלכלי, ארגוני העובדים החריפו את מאבקם נגד ההעסקה הנצלנית, והעסק החל לדעוך. במשך כמה חודשים הוא גסס לאיטו, והסתיים סופית באוגוסט 1968. ההתלהבות שסחפה את ההמונים לא החזיקה מעמד לאורך זמן, והתוצאות המיוחלות, איך לומר, לא הגיעו.
פרץ פטריוטיות אותנטי וספונטני, או תעלול פוליטי מחושב היטב? כך או כך קמפיין "I'm backing Britain" הפך לאנקדוטה נשכחת, בהיסטוריה של הממלכה המאוחדת.
[סיום השיר ברקע]
ומצד שני, עם משבר הברקזיט הנוכחי, והחשש מקטסטרופה כלכלית במקרה של פרישה מהאיחוד האירופי ללא הסכם, אולי אפשר לצפות לאיזה קאמבק מפתיע.
[מוזיקה לסיום]
זה היה עוד פרק של "דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר", מקווה שלמדתם משהו חדש.
תודה רבה לאורי מינץ, שכתב את הפרק הזה בכישרון רב.
אם גם לכם יש רעיון לפרק, דברו איתי.
אני מיכל פורת, נתראה בפרק הבא.
[מוזיקה]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments