דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר - מלכודות נגד מעתיקנים
- טלי שנר
- Sep 17
- 3 min read
Updated: Sep 29
איך מצליחים עורכי אינציקלופדיות להגן על מפעל חייהם ממעתיקנים? והאם יכול להיות שהעבודות שכתבנו בכיתה ה׳ התבססו בכלל על מלכודות מתוחכמות?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 22/07/2021.
[מוזיקת פתיחה]
היי, ברוכות הבאות וברוכים הבאים לעוד פרק של "דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר". בכל פרק נעסוק בתיאוריה, סיפור או אנקדוטה שאולי פספסתם.
והפעם, "מלכודות נגד מעתיקנים".
[מוזיקה מסתיימת]
אני רוצה לספר לכם על ליליאן וירג'יניה מאונטוויזל. בטח כבר שמעתם עליה. בכל זאת, מדובר במעצבת מזרקות מפורסמת וצלמת מוכשרת. נו, אתם בטח מכירים. מאונטוויזל, זאת שמתמחה בצילום [קליק של מצלמה] של אוטובוסים בניו יורק, בתי קברות בפריז [קליק של מצלמה], ותיבות דואר באזורי סְפָר. [קליק של מצלמה]
נו, ליליאן וירג'יניה מאונטוויזל, אתם יודעים, זאת שמתה בגיל 31 בפיצוץ מסתורי בזמן שהיא צילמה עבודה למגזין חומרי נפץ? לא? טוב, נו, אולי זה כי היא מעולם לא הייתה קיימת, לפחות לא בדבר הזה שאתם קוראים לו "מציאות".
גברת מאונטוויזל נולדה במוחו של עורך האנציקלופדיה "ניו קולומביה", היא והביוגרפיה שלה מופיעים במהדורה של האנציקלופדיה משנת 1975. מה גורם לעורך מכובד ורציני להכניס לאנציקלופדיה המכובדת והרצינית שלו דמות מומצאת? התשובה היא, זכויות יוצרים.
מסתבר שלערוך אנציקלופדיה זו לא עבודה קלה. צריך לבחור את הערכים המתאימים, לתחקר אותם, לכתוב, Fact Checking, ועוד המון עבודה מסביב. דרך יעילה, גם אם מפוקפקת, לקצר תהליכים היא פשוט להסתמך על אנציקלופדיה קיימת. קצת משכתבים ניסוחים, קצת מחליפים תמונות, עוד כמה שינויים קוסמטיים והנה יש לכם אנציקלופדיה מתחרה משלכם, בלי כל העבודה הקשה.
לכן, כדי להגן על זכויות היוצרים שלהם ולתפוס מעתיקנים על חם, עורכים אוהבים להוסיף מדי פעם ערכים פיקטיביים, או כמו שקוראים להם בתעשייה, "מאונטוויזלים", על שם אותה מאונטוויזל, הצלמת תיבות דואר שהתפוצצה. [קול פיצוץ]
ככה למשל, אם תפתחו את ה-"New Oxford American Dictionary", תוכלו להעשיר את אוצר המילים שלכם במילה הנדירה "Esquivalience", שפירושה "התחמקות מכוּונת מעשיית המוטל עליך". כמו שאתם מבינים, המילה הזאת מעולם לא הייתה קיימת בשפה האנגלית או בכל שפה אחרת, אבל זה לא מנע ממנה להתגלגל לאתר Dictionary.com ולמילון של גוגל. נראה שמישהו שם התחמק מלעשות את המוטל עליו.
ועכשיו, רגע של פילוסופיה [צליל גונג מתמשך]. האם בדייה יכולה להפוך למציאות? האם לנו, בני-האדם, יש את היכולת האלוהית לברוא אמת באמצעות מילים? או בניסוח אחר, האם המפות שאנחנו משרטטים מתארות את העולם, או יוצרות אותו?
כל אלו תהיות שעלו לי כשקראתי לראשונה על העיירה Agloe והייתי מאוד מסטול. בכל מקרה, אגלו מעולם לא הייתה מקום אמיתי, לפחות לא בהתחלה. היא הופיעה לראשונה במפה של חברת "General Drafting" משנות ה-30. לכאורה מדובר בעיירה קטנה באמצע אזור נידח במדינת ניו יורק, איפה שבמציאות לא היה כלום מלבד דרך עפר. שרטטי המפות של החברה הוסיפו את העיירה הפיקטיבית כדי לתפוס מעתיקנים. הם בחרו בשם אגלו, ראשי תיבות של שני השרטטים הראשיים של החברה. ובכן, כמה שנים חלפו ונראה שהמלכודת עבדה. אגלו הופיעה במפה של חברת "Rand McNally" המתחרה. עם ההוכחה המנצחת בידם, ב"ג'נרל דרפטינג" נערכו לתבוע את המעתיקנים. אבל טיעון ההגנה של "רנד מק'נלי" תפס אותם בהפתעה. הם טענו שאגלו קיימת! [חצוצרות ותופים]
ובכן, מסתבר שזמן קצר אחרי פרסום המפה המקורית, זוג חביב שגר באזור ביקשו לפתוח עסק משלהם, חנות כלבו קטנה בצד הדרך. הם שיערו, ובצדק, שנהגים שנוסעים לאורך הדרך מחפשים במפה נקודה טובה לעצירה, למשקה מרענן וקצת קניות. לכן הם החליטו לפתוח את החנות שלהם באגלו, כלומר בנקודה סתמית בצד הדרך שבה הופיעה אגלו על המפה. הם קראו לחנות שלהם אגלו, ותושבי האזור התרגלו גם לקרוא לחנות, ולצומת שלידה, אגלו. ככה חברת "רנד מק'נלי" יכלה לטעון שהם לא העתיקו את המפה. את השם והמיקום של אגלו הם פשוט קיבלו מהרשויות המקומיות. לחברת "ג'נרל דרפטינג" לא נותרה ברירה והם נאלצו לוותר על התביעה.
ומה קרה עם אגלו? זמן קצר לאחר מכן החנות פשטה את הרגל והעיירה נעלמה מהמציאות וממחוזות הדמיון, נשכחה כמעט לחלוטין, עד שב-2008 יצא הספר "עיירות נייר", שנהיה לרב מכר ועובד בהמשך גם לסרט. גיבורת הספר והסרט נמלטת ומתחבאת בעיירות פיקטיביות שקיימות רק על הנייר כמו אגלו או פתח תקווה. [תופים]
בזכות הסרט אגלו חזרה לתודעה, ועד לאחרונה היא אפילו הופיעה ב-Google Maps. אם תבקרו שם היום תוכלו למצוא שלט קטן שאומר - "Welcome to Agloe! Home of the Agloe General store".
[מוזיקה]
זה היה עוד פרק של "דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר", הפודקאסט של מיכל פורת.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בעמוד בפייסבוק הנושא את שם הפודקאסט.
אני מיכאל נירגד-גיא ולהתראות בפרק הבא.
[צלילי סיום]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments