דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר - מגדר ודיפלומטיה
- ענת מרנין-שחם
- Oct 8
- 3 min read
השיח אודות שילובן של נשים בתפקידי דיפלומטיה ומשא ומתן מעלה את השאלה העתיקה: האם נשים יעדיפו שלום על פני מלחמה? ספוילר: לא תמיד.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 25/09/2021.
[מוזיקת פתיחה]
היי, ברוכים הבאים וברוכות הבאות ל"דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר". בכל פרק נציג תאוריה, אנקדוטה, או סיפור שאולי פספסתם.
והפעם, מגדר ודיפלומטיה.
[מוזיקה מסתיימת]
דיפלומטיה נחשבה מאז ומעולם לתחום שנשלט בידי גברים. בשנת 2018 רק 15% מהשגרירים בעולם היו נשים. במהלך המאה ה-19 וה-20 נשים הודרו באופן כמעט מוחלט מתפקידים דיפלומטיים. ההשפעה העיקרית שלהן באותה התקופה הייתה בעיקר במוסד "אשת הדיפלומט". בזמן שתפקיד הדיפלומט היה שמור לגברים, [רחש שיחות ומוזיקה קלה] וביתר שאת, לגברים הטרוסקסואלים המשתייכים לשכבת האליטה, אשת הדיפלומט שימשה כמארחת של קבלות פנים, בארוחות ערב, התנדבה עם החברה האזרחית ושימשה כחוט מקשר בין האזרחים ובעלה הדיפלומט.
בארצות הברית השפעתן של נשים על תהליכי מדיניות חוץ הייתה מוגבלת. לנשים מעטות בלבד הייתה השפעה והן פעלו כמבקרות מחוץ למערכת עצמה. מספר קטן מאוד של נשים כיהנו בתפקידי ביניים בשירות החוץ, ואף מספר קטן יותר מונו לשגרירות או לתפקידים דיפלומטיים חשובים.
כאשר ג'ין קירקפטריק מונתה לשגרירה של ארצות הברית באומות המאוחדות ב-1981 על ידי הנשיא רונלד רייגן, היא הפכה לאישה הבכירה ביותר בתפקיד דיפלומטי בהיסטוריה של ארצות הברית. בנוסף, נשים בשירות החוץ של ארצות הברית נתקלו באתגרים שהגבילו את יכולתן לפתח קריירה ארוכת טווח. אחד האתגרים הללו, לדוגמה, היה חוק שדרש מנשים לעזוב את שירות החוץ לאחר נישואיהן ובוטל רק בשנת 1972.
[מוזיקת רקע]
ההתפתחות האיטית של עולם הדיפלומטיה עבור נשים התרחשה במקביל לתפוצה הגלובלית של ארגוני נשים בינלאומיים, שקידמו שוויון מגדרי. בשנות ה-90 של המאה ה-20, המאמצים הללו הבשילו לכדי יצירת קואליציה רחבה של מדינות, ארגונים מדינתיים וארגונים לא מדינתיים, שחברו יחד על מנת לקדם את שילובן של נשים בדיפלומטיה.
כחלק ממסגור השוויון המגדרי כנדבך חשוב בסוגיות של שלום וביטחון, מועצת הביטחון של האו"ם העבירה החלטה מספר 1325. זה קרה בשנת 2000 וההחלטה הזו הדגישה את שילובן של נשים בתהליכי שלום וניהול משא ומתן. ההחלטה הזו נחשבה לאבן דרך חשובה בדרך לשילובן של נשים בתפקידים דיפלומטיים.
סטריאוטיפים גם ממלאים תפקיד חשוב בשיח אודות מגדר ומדיניות חוץ. על פי הדעה הרווחת, נשים נתפסות כאדיבות, משתפות פעולה, רחמניות, חמות ועדינות, בזמן שגברים נתפסים כיותר אגרסיביים, נוקשים וכוחניים. לא מפתיע. הסטריאוטיפים הללו הובילו חוקרים לייצר מסגרת תיאורטית שנקראת "gender issue ownership", לפיה אנשים נוטים להשתמש במגדר של הפוליטיקאי על מנת להעריך מה הן ההעדפות הפוליטיות והמדיניות שלו או שלה.
לדוגמה, נשים נתפסות כליברליות יותר מבחינה פוליטית ונוטות יותר לעסוק בתחומים כמו חינוך, רווחה, בריאות וסביבה. לעומת זאת, גברים נתפסים כיותר שמרנים מבחינה פוליטית ונוטים להתעסק בתחומי מיסים וצבא.
[מוזיקת רקע]
אחד הנושאים שנידונו בהרחבה במחקר על מגדר ודיפלומטיה הוא האם נשים נוטות יותר לשלום מאשר למלחמה? ישנם מחקרים שמראים כי נשים לא תמיד נוטות לשלום. באחד המחקרים שהתפרסם בתחום, נבחנו עשרות משברים בין שנות ה-60 עד ה-90, בהם נשים היו במוקד קבלת ההחלטות הבינלאומי.
החוקרים מצאו כי מזווית חברתית ואישית, נשים מנהיגות שעלו לשלטון בסביבה פוליטית גברית, ככל הנראה חשו צורך להיות אסרטיביות יותר בניהול משברים מאשר מקביליהן הגברים. לכן, התגובה האלימה שנצפתה בעשרות המקרים שנסקרו במחקר, נבעה ככל הנראה מניסיונותיהן של מנהיגות נשים להוכיח את עצמן כראשי מדינה "ראויות", במרכאות כמובן, באווירה עוינת וגברית.
מנגד, ישנם חוקרים שמראים שנשים דווקא ייטו לשלום, אבל שהן לא פציפיסטיות מטבען. אותם חוקרים טוענים שנשים מעניקות חשיבות גדולה יותר למערכות יחסים בין קבוצות מאשר גברים, לכן ייטו להעדיף שיתוף פעולה ופשרה בין קבוצות, על פני אגרסיביות בניהול סכסוכים. מנגד, הן דווקא ייטו לתמוך בהפעלת כוח ואלימות כאשר היא נחשבת לחלק מהקונצנזוס. לדוגמה, נשים יתמכו במלחמות הומניטריות, בהתערבות צבאית כחלק מכוח פעולה בינלאומי, ובמיוחד כאשר ארגון כמו האו"ם יעניק גיבוי ואישור לכך.
למעשה, התמיכה או ההתנגדות למלחמה היא תלוית הקשר. כאשר מלחמה מקבלת תמיכה וגיבוי מהאו"ם, או כאשר מטרת המלחמה היא להציל את חייהם של חפים מפשע, נשים עשויות לתמוך אפילו יותר מגברים בהתערבות צבאית.
[מוזיקת סיום]
זה היה עוד פרק של "דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר", תודה רבה על ההאזנה.
מוזמנים ומוזמנות לעקוב אחרי הפודקאסט כדי להתעדכן בפרקים חדשים שיוצאים וגם לעקוב אחרינו בפייסבוק.
אני מיכל פורת, להתראות בפרק הבא.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments