top of page

דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר - מערכת החינוך בהודו

Updated: Sep 29

איך נראה נראית מערכת החינוך כיום בהודו, עד כמה היא דומה למה שאנחנו מכירים בישראל ובעיקר - מה הגורמים שהכי השפיעו עליה. ספוילר: קולוניאליזם.  


תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/06/2021.

‏[מוזיקת פתיחה]

‏היי, ברוכים הבאים וברוכות הבאות לעוד פרק של "דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר". בכל פרק נעסוק בסיפור או תיאוריה שאולי פספסתם.

והפעם, מערכת החינוך בהודו.

‏[מוזיקת רקע]

‏נסו להיזכר בימי בית הספר היסודי שלכם. אני לא מדברת על חברויות ואהבות, אלא ממש על בית הספר עצמו. הקירות, השולחנות, רחבת המשחקים, חדר המחשבים. עכשיו דמיינו את ההפך הגמור. ברוכים הבאים למערכת החינוך במרבית האזורים הכפריים של הודו.

‏[מוזיקה הודית ברקע]

‏ילדים בהודו לומדים בממוצע שש וחצי שנים בלבד. באחד המחקרים שפורסמו לאחרונה, נמצאו שלושה גורמים עיקריים המשפיעים על נוכחות של תלמידים בבתי הספר בהודו: תנאים כלכליים, תשתיות בבתי הספר, ומאפיינים תרבותיים וחברתיים. באזורים כפריים ישנה גישה מוגבלת למוסדות חינוכיים, ותשתיות בתי הספר, הכוללות כיתות, מי שתייה ושירותים, אינם במצב טוב. [מוזיקה מתגברת ונחלשת] בתי ספר רבים לא מכילים מספיק כיתות והתלמידים נאלצים ללמוד באוויר הפתוח. ובזמן גשמים, בתי הספר מוצפים ואינם יכולים לתפקד. מנגד, באזורים העירוניים ישנה גישה למוסדות חינוך, תשתיות טובות יותר ורמה גבוהה של לימוד, מה שמהווה מוטיבציה לתלמידים להגיע לבתי הספר. רק בשנה שעברה דווח על בית ספר בעל כיתה אחת, שנאלץ לפנות את תלמידיו בשל נחש שהצליח לחדור לבית הספר, וזה היה באחד הכפרים במזרח הודו. [מוזיקה מתגברת ונחלשת]

‏לא ניתן לדבר על מערכת החינוך בהודו בעשרות השנים האחרונות, מבלי להזכיר את תרומתו של השלטון הקולוניאלי לתחום. [המנון בריטניה ברקע] בימיו הראשונים, לא החשיב השלטון הבריטי בהודו את החינוך והפיתוח החברתי כתחומי אחריותו. רק לאחר חידוש החוזה עם East India Company ב-1831, החל השלטון להבין את האחריות החינוכית שלו. השיקולים שהובילו לשינוי המגמה היו הרצון לתת לאוכלוסייה המקומית ידע שימושי ושדרוג מוראלי ודתי. אבל היו גם שיקולים פוליטיים, להפוך את האוכלוסייה המקומית ליותר אנגליה מאשר הינדית. עם זאת, מערכת החינוך שהתפתחה בהודו הייתה חיוורת מאוד בהשוואה לזו הבריטית. שלוש אוניברסיטאות הוקמו עם תחילת השלטון הבריטי, אך לא הייתה בהן פעילות ענפה של לימוד, תוך שאחוזי הנשירה מהאוניברסיטאות המקומיות היו גבוהים. מוסדות הלימוד לא עסקו בקידום יכולות אנליטיות או חשיבה עצמאית, ולמעשה יצרו קבוצה של בוגרים עם ידע בסיסי בלבד באנגלית, אך מאוד מרוחקים מהתרבות המקומית שלהם. חינוך יסודי לא נלקח ברצינות על ידי הממשלה, ומומן בעיקר בידי רשויות מקומיות עניות. כתוצאה מכך, לחלק נרחב באוכלוסייה לא הייתה נגישות להשכלה, מה שהוביל ל-88% בערות בזמן קבלת העצמאות ב-1947.

‏המהפכה הרצינית התרחשה עם הכנסת השפה האנגלית לבתי הספר, שהובילה תוך שנתיים לשירות האינטרסים של השלטון הקולוניאלי והממשלה ההודית. תפקידים פקידותיים בממשלה ובתעשיות חדשות, ותפקידים מקצועיים בתחום המשפט, הרפואה, חשבונאות וחינוך, היו בני השגה בעקבות חינוך בשפה האנגלית, מה שיצר אליטה חדשה של הודים דוברי אנגלית. [מוזיקת רקע מתמשכת] האליטה הזו השתלבה בשלטון והיוותה חיבור בין השלטון הזר והאוכלוסייה המקומית הכללית. דוגמה להשפעה של ידיעת השפה האנגלית בבתי הספר בהודו והאופן בו היא תורמת למובילות חברתית, ניתן לראות בעיר מומבאי. מערכת החינוך במומבאי, כמו במקומות אחרים רבים בהודו, מאפשרת לתלמיד לבחור בין לימודים באנגלית, לבין לימודים בשפה המקומית. בעיר מומבאי, לימודים בשפה המקומית מכוונים את הילד לעבודה במקצועות של מעמד הביניים. בזמן שלימודים באנגלית, הנחשבים גם יקרים יותר, מעלים את הסיכוי של התלמיד להשתלב בעבודות צווארון לבן בעתיד.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏[מוזיקת סיום]

‏זה היה עוד פרק של "דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר". תודה רבה שהאזנתם.

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ולהציע רעיונות לפרקים נוספים.

‏אני מיכל פורת, להתראות בפרק הבא.

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

Comments


אוהבים פודטקסטים? הישארו מעודכנים!

הרשמו וקבלו עדכונים לכל תמלולי הפודקאסטים

תודה שנרשמת

  • Whatsapp
  • Instagram
  • Facebook

כל הזכויות שמורות © 

bottom of page