דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר - התעמולה של דאעש

אין אדם בעולם המערבי שלא נחשף בעשור האחרון לדאעש. ובאופן ספציפי, לסרטונים שהיא מפיקה.אבל לא מדובר בסרטונים שמופקים בסמרטפון באופן ספונטני - מאחורי הסרטונים של דאעש יש מחשבה. והרבה.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 28/10/2021.

[מוזיקת פתיחה]

היי, ברוכים הבאים וברוכות הבאות לפודקאסט "דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר". בכל פעם נציג לכם סיפור, אנקדוטה או תיאוריה שאולי פספסתם. 

והפעם, התעמולה של דאעש.

[מוזיקה מתגברת ומסתיימת]

אין איש או אישה עם חיבור לאינטרנט או לטלוויזיה בעולם המערבי, שלא נחשף בעשור האחרון לדאעש, ובאופן ספציפי לסרטונים שהיא מפיקה. הם כבשו את הטלוויזיה, הרשתות החברתיות ואפילו את קבוצות הממים החביבות עלינו. בטעם קצת רע לפעמים.

אבל לא מדובר בסרטונים שמופקים בסמארטפון באופן ספונטני. מאחורי הסרטונים של דאעש, או "המדינה האסלאמית" כפי שהיא מבקשת שיקראו לה, יש מחשבה. והרבה.

[מוזיקה דרמטית שנשארת ברקע]

מ-2015 ועד 2018, יותר מ-2,000 אנשים הוצאו להורג על-ידי המדינה האסלאמית. אנשי הארגון משתמשים בדרכים מגוונות על מנת להוציא להורג את השבויים, ומצלמים רבות מההוצאות להורג. השבויים תועדו כמי ש… תחזיקו חזק, נדרסו על ידי טנקים, ראשם נערף, נקברו חיים, הוטבעו, הופצצו על ידי טילים, או מתו לאחר שהוצמד לגופם מטען נפץ.

הסרטונים של המדינה האסלאמית שונים מאוד מהסרטונים שהפיקו ארגוני טרור בעבר, והם עושים שימוש בארגז הכלים האודיו-ויזואלי של המערב.

אם הסרטונים שהופצו בשנות ה-90 צולמו בצורה חובבנית יחסית, הסרטונים של המדינה האסלאמית עושים שימוש נרחב בטכנולוגיות חדשניות, מצלמות מקצועיות, שמים לב למרכיבי העלילה וכוללים אפקטים ויזואליים ומוזיקליים. וכך, הסרטונים מחקים באופן מסויים צורות תקשורת המוכרות לעולם המערבי, כמו משחקי וידאו וסרטי אימה, אך מפיצים מסרים שנוגדים את עולם הערכים המערבי.

סרטוני עריפת הראשים של המדינה האסלאמית לא נחשבים לראשונים מסוגם, והם לא הראשונים שתפסו את תשומת הלב של המערב. אפילו עריפת ראשים היא גם פרקטיקה ידועה של הוצאות להורג במשך שנים.

עם זאת, האסטרטגיה של מעמד עריפת הראש בסרטון הוא תופעה חדשה יחסית, שככל הנראה התפתחה במהלך המלחמה בצ'צ'ניה בשנות ה-90, אך ייתכן כי היכולות הטכנולוגיות של התקופה הביאו לכך שהסרטונים ההם לא צברו פופולריות.

עבור המדינה האסלאמית, הקשר בין הקרב התקשורתי והאג'נדה הפוליטית מושרש ברעיון ה"אוּמה" [במלעיל] - קהילה גלובלית המבוססת על החוק האסלאמי.

הקרב התקשורתי מכוון לשתי מטרות מצטלבות - הראשונה, למשוך את ה"אומה" הגלובלית ולגרום לה לפעול על פי ערכי המדינה האסלאמית והאסלאם. השנייה, לשכנע את ה"אומה" להילחם על מנת לבסס את הישות הפוליטית הידועה כ"המדינה האסלאמית".

מעשה טרור שקיבל תשומת לב רבה בארצות הברית התרחש באוגוסט 2014, כאשר המדינה האסלאמית צילמה את עריפת ראשו של העיתונאי האמריקאי ג'יימס פולי, במיקום מדברי מרוחק. הסרטון המכונה "מסר לאמריקה", "A Message to America", בן 5 הדקות, פורסם באינטרנט והפך ויראלי. הוא הופיע באתרים כמו liveleak.com, אבל גם ביוטיוב, פייסבוק וטוויטר. מיינסטרים, לכאורה.

גופי החדשות החליטו לחסוך מהצופים את הזוועות של הסרטון באמצעות פרסומי צילומי מסך ממנו בלבד, מה שבאופן פרדוקסלי הגביר את העניין בסרטון.

בימים שלאחר הפרסום, החיפוש של המילה "עריפת ראש", באנגלית "beheading", בגוגל הגיע לשיא הפופולריות, ואף סרטון אחר לא זכה למספר צפיות כה רב בין יוני 2014 לאפריל 2015.

ביוטיוב, הסרטון "מסר לאמריקה" הוסר תוך פחות משעה לאחר שפורסם, ובטוויטר המנכ"ל הכריז מייד על השעיית עשרות חשבונות הקשורים לסרטון האלים. אפילו אתרים בהם נוטים להתפרסם סרטונים אלימים מאוד, כמו Diaspora או liveleak.com, החילו צנזורה לאחר הפרסום של "מסר לאמריקה".

ועכשיו הפתעה - 13 מסרטוני ההוצאות להורג שצולמו על ידי המדינה האסלאמית, לא מראים כלל את פעולת ההוצאה להורג עצמה, אלא רק קטעי לפני ואחרי. בסרטונים שבמרכזם עריפת ראש, הראש הערוף מונח לצידה של גופת השבוי. 19 מהסרטונים מראים רק את תחילתה של ההוצאה להורג, אבל לא את הפעולה בשלמותה. ההצגה המלאה של הוצאה להורג נראית ב-28 סרטונים, כאשר אף אחד מהם לא כולל הוצאה להורג של שבויים ממדינות לא מערביות.

ומה לגבי אזהרת טריגר? במחקר שנערך בנושא, נמצא כי האזהרות שהופיעו טרם הצפייה בסרטונים והזהירו אנשים מצפייה בהם בשל אופיים האלים, היו ככל הנראה כלי מרכזי בהנעה שלהם לעשות זאת בכל מקרה.

[מוזיקת סיום]

זה היה עוד פרק של "דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר". מקווה שלמדתם משהו חדש והצלחתם אפילו קצת ליהנות למרות התוכן המורכב.

מוזמנים ומוזמנות לעקוב אחרי הפודקאסט וגם לעשות לנו לייק בפייסבוק.

אני מיכל פורת, להתראות בפרק הבא.

[מוזיקה מסתיימת]