מנועי הכסף - פרק 356: ונניח שהדולר ייפול ל-2.5 שקלים, האם זו באמת בשורה טובה
- נחמה אריאלי
- Dec 6
- 22 min read
השקל בשיא שלא נראה מתחילת 2022, היצואנים לחוצים, והבנק המרכזי שוב בצומת החלטה רגע לפני החלטת הריבית של נובמבר. וגם - השבתת הממשל בארה״ב מאחורינו - מה המשמעות לשווקים
תאריך עליית הפרק לאוויר: 13/11/2025.
[חסות]
קריין: ADIO, "אודיותר". יוצרי התוכן של ישראל.
[מוזיקה]
שי: השקל שוב בשיא, כזה שלא נראה מתחילת 2022. ופתאום החופשה בתאילנד נראית קרובה יותר. אפילו סל הקניות באמזון נראה קצת פחות מאיים. אבל מאחורי השערים המרשימים של המטבע המקומי מסתתר שוב סיפור מורכב בהרבה. מי מרוויח? מי נלחץ? ולמה בנק ישראל שוב מוצא את עצמו במוקד?
אז שלום וברוכים הבאים לפרק נוסף של פודקאסט "מנועי הכסף" של כלכליסט עם הכלכלן והאסטרטג הראשי של "אגם לידרים" אוֹרי גרינפלד.
אהלן אורי.
אורי: אהלן שי.
שי: אני שי סלינס ובפרק של היום נצלול ל… ברובו, נצלול לשוק המט"ח. נבחן מה מניע את הראלי הנוכחי הזה של השקל. מה הכוחות הגלובליים והמקומיים שפועלים עליו ומה זה עשוי לרמז על הצעדים הבאים של בנק ישראל, של המשקיעים המקומיים, הזרים. ואולי גם עלינו עם ההוזלה הדרמטית של ה… אה… גרילנדת אורות סולארית שהיינו חייבים לקנות מעלי אקספרס שירדה מ-18 שקלים ל-15 שקלים. חבר סיפר לי, זה לא שאני אה…
אורי: קניתי שתיים.
שי: [צוחק] יפה, כן. אממ… טוב, נתחיל. אתה יודע מה, אבל כן, כן ניגע בדולר וב… כמובן, זה הנושא, אתה יודע, זה מסוג השבועות האלה שבכל מקום שאתה הולך אה… אתה שומע את השיחה הזאתי.
אורי: כן.
שי: מה יהיה עם הדולר? מה יהיה עם הדולר? זה משפיע על הכל ועל כולם.
אורי: כן.
שי: ונרחיב על זה, אבל לפני זה אולי נתחיל עם חדשות אה… טובות שהגיעו מהלילה ב… מארצות הברית.
אורי: תלוי למי. תלוי למי.
שי: אפשר לקרוא לזה חדשות… למי זה לא טוב?
אורי: לכל מי ש… הלך וטייל בפארקים הלאומיים בארצות הברית בחינם, ועשה פיקניקים של חודש, הם קצת פחות מרוצים.
שי: והוא ישֵׁן שם, צריך להעיר אותו ולהגיד לו 'נגמרה ההשבתה, אתה צריך לשלם כסף'.
אורי: בדיוק. בדיוק. א…
שי: אז בוא נסביר מה קרה.
אורי: למה היא הסתיימה?
שי: לא, מה הסתיים? מה קרה?
אורי: אה, השבתה, אנחנו יודעים, דיברנו על זה, גם השבתה בסוף נבעה מזה שאין תקציב. בארצות הברית כשאין תקציב אז פשוט הממשל לא יכול לעבוד, אם אין תקציב לשנה הבאה, ומשביתים את הממשל, והשבתה הנוכחית לא הגיעו להחלטה על התקציב כי אמ… היה ויכוח בעיקר על נושא ה… תכנית הבריאות, ה-Affordable Care Act שהדמוקרטים לא הסכימו לקיצוץ כל כך רחב בה. גם בקרב הרפובליקנים היו… הרי תזכור שהסנאט והבית הנבחרים הם רפובליקנים, וגם בקרב הרפובליקנים היו כאלה שהתנגדו לקיצוץ המאוד חד בתוכנית, ולכן התקציב לא יכל לעבור ולכן הממשלה הושבתה. מה שאומר שבעצם עובדי ממשל, אלא אם כן הם מאוד מאוד מאוד חיוניים, וגם על זה נוצר ויכוח כי זה נמשך המון זמן. מי חיוני? בשדות תעופה, TSA, בחלק בשדות תעופה, עובדים לא יכלו להגיע. זה יצר פקקי ענק ב… בשמיים ואנשים לא יכלו לטוס. סיפור שלם, אבל בגדול כל מי שעובד ממשל פשוט לא יכול להגיע לעבודה, לא מקבל שכר, לא מגיע לעבודה. במשך יותר מחודש, אנשים פשוט ישבו בבית.
שי: ההשבתה הכי ארוכה בהיסטוריה של ארצות הברית.
אורי: כן, הם הצליחו לשבור את השיא מהכהונה הקודמת של טראמפ אה… בכמה ימים ובאמת מה שחשוב זה שזה לא חל"ת. זה לא שאנשים אומרים 'טוב, אין… המשרד סגור, אנחנו נשב בבית'. הם גם לא מקבלים שכר על התקופה הזו. אבל בסוף מן הסתם יש לזה השפעה על מי שבאמת לא קיבל שכר חודש, יש לזה איזושהי השפעה, אבל ברמת המאקרו אין לזה השפעה מהותית. אפילו לא על הצריכה הפרטית.
שי: זאת אומרת שאנשים לא ירוצו לקנות עכשיו מניות כי הסתיימה ההשבתה ו…
אורי: אה… ראינו קצת את הבורסה מרוצה מזה שזה הסתיים.
שי: כן.
אורי: תראה, הבעיה בדברים האלה ככל שזה נמשך יותר, ככה ההשפעה הולכת וגדלה. הרי אם אה… עובדים, העובדים של הממשלה בארצות הברית לא היו מקבלים שכר חצי שנה כבר הייתה לזה השלכה ברמת המאקרו.
שי: כן.
אורי: כי הם היו צריכים להדק חגורה, להוציא פחות, אז זה משפיע על הצריכה הפרטית. אבל חודש אחד זה לא משפיע ולכן כן הייתה תגובה בבורסה, זה לא משהו שהוא מהותי. צריך לזכור שחלק מההוצאות שלא הוֹצֵאתָ ואולי במהלך החודש כי לא רצית, רצית לשמור על הכסף, אתה עוד יכול להוציא. זאת אומרת יש דברים, קניות שאפשר לעשות, חלק לא. אם לא הלכת למסעדה, אתה לא תלך עכשיו פעמיים למסעדה, רק כי חודש קודם לא הלכת.
שי: כן.
אורי: בסוף אין לזה השלכות כלכליות גדולות. יש לזה, בהסתכלות של השווקים, כן יש לזה השלכות ברמת הנתונים שלא היו לנו חודש. המון המון נתונים שמתפרסמים על ידי גופים ממשלתיים, אם זה ה-BLS, גופים אחרים, אה… לא יצאו. אנחנו בעיקר יודעים דוחות התעסוקה, CPI, אינפלציה. אה… אז נתונים לא יצאו, או יצאו באיחור משמעותי. ופה צריך להגיד גם עכשיו הם לא יֵצאו בזמן.
שי: בזמן, בזמן ל… לפני ישיבת הפֶד להחלטת ריבית הבאה?
אורי: אה… יכול להיות שחלק מהנתונים לא יצאו אפילו עד החלטת ריבית הבאה שהיא בתחילת דצמבר. בעוד בערך חודש, ב… עשירי בדצמבר.
שי: כן.
אורי: אה… ודו"חות התעסוקה עכשיו כשהחבר'ה ב-BLS יחזרו למשרד, הם צריכים לבנות את הדו"חות. עוד פעם, זה לא שהם רק הם עבדו ופשוט לא הוציאו את זה, לא פרסמו. הם צריכים לבנות את הדו"חות. וחסרים לנו עוד דו"ח של ספטמבר והדו"ח של אוקטובר ועד הוועדה של הפד גם צריך להיות דו"ח של נובמבר. ואני לא בטוח שיהיה את שלושת הדו"חות לפד מוכנים. אלא אם כן הם עשו מאמץ מאוד מיוחד. אז ההחלטה תתקבל על הרבה אי-ודאות, גם דיברנו על זה אם אני לא טועה שבוע שעבר…
שי: כן, שפאוול אמר את זה אחרי החלטת ריבית. הוא אמר 'אין לי נתונים'.
אורי: כן.
שי: 'אני עוצר את זה עד ה…'
אורי: כן, וגם הנתונים שיהיו לא בטוח שהם יהיו מספיק טובים כי גם הסקרים לא נעשו. צריך לזכור שחלק גדול מהנתונים פשוט נעשים על ידי סקרים. מתקשרים לאנשים הביתה, שואלים אותם 'עבדת? לא עבדת? חיפשת עבודה?' למשל, כדי להחליט מה שיעור האבטלה, מה השכר שהם מקבלים, הפירמות אמורות לדווח ל-BLS אם גייסו עובדים, לא גייסו עובדים, באיזה שכר. וכל זה לא קרה, ולכן חלק גדול, בטח מהנתונים של אוקטובר ש… חודש שלם שם הממשל לא עבד. הנתונים האלו יהיו כנראה גם… יכולים להיות מאוד מוטים, כי הם יעשו בעיקר על סמך אומדנים והערכות ולא על סמך נתונים רסמיים. ולכן גם הנתונים שכן יהיו לפד, הוא כנראה יסתכל עליהם ב… ככה בקצת סקפטיות. וזה יהיה מאוד מעניין לשמוע, לראות אותם מגיבים לזה ומחליטים את ההחלטה, שכמובן השאלה היא האם הוא יפחית עוד פעם ריבית או לא.
שי: כן.
אורי: זו השאלה שכרגע יש. אממ… זה לא כל כך בטוח, בוא נגיד ככה. מצד אחד נתוני התעסוקה שכן יצאו החודש, לא הרשמיים, יש כל מיני גופים שעושים הערכות, ADP הוא המפורסם ביותר, אבל יש עוד כל מיני גופים שכן מפרסמים, גופים פרטיים. ושם ראינו שההאטה בשוק העבודה נמשכת. אז יכול להיות שזה כן, פד יסתמך במידה מסוימת על הנתונים האלו ויגיד 'נכון, הנתונים הרשמיים עדיין לא ברורים, אבל הנתונים הלא רשמיים, שיש להם בסופו של דבר קורלציה עם הנתונים הרשמיים, אחרי תקופה מסוימת כן מראים שההאטה נמשכת ולכן אנחנו מרגישים בנוח להפחית את הריבית'. אבל עוד פעם, האינפלציה לא בדיוק יורדת, נתוני השכר לפי אותם נתונים לא רשמיים, השכר ממשיך לעלות בקצב מהיר יחסית. שאלה. יש פה שאלה מאוד מעניינת לגבי ההחלטה של דצמבר. כרגע החוזים מעריכים, ש… לפי החוזים המשקיעים מעריכים, הסתברות של… הסתכלתי לפני יומיים, 66% [שי מהמהם] להפחתת ריבית. זה לא… זה בטח לא מובטח.
שי: כן. אז יהיה מעניין. תמיד שההחלטה היא פיפטי-פיפטי זה מעניין.
אורי: כן, בהחלט. ובעיקר גם איך הם יתייחסו לכל זה.
שי: כן. טוב, בוא נדבר קצת על השקל. קצת מספרים לפני שנתחיל. אמ… הוא התחזק בשני אחוז מתחילת השנה. שני אחוז מול היורו, שבעה אחוזים מול הבהט התאילנדי והדולר האוסטרלי, שמונה אחוזים מול הפאונד, עשרה אחוזים מול הדולר הקנדי והיואן הסיני, אחד עשר אחוזים מול הדולר הניו זילנדי, אה… שנים עשר אחוזים מול האמריקאי, חמישה עשר אחוזים מול הרופי, ולא ניכנס עכשיו למטבעות של ונצואלה וטורקיה כי חמישים ושישים אחוזים. אז אמ…
אורי: חיפשת מטבעות אולי שהתחזקו יותר מהשקל?
שי: כן. אה…
אורי: היו כאלה?
שי: כן, היה… אני אחזור אליך ב… זה, לא כתבתי את זה, אבל יש כמה אה… מטבעות. כן. אממ… טוב, בוא נתחיל להבין מה…
אורי: למה הצמיחה?
שי: לכאורה הסיבות הם די ברורות. הייתה לנו מלחמה. הסתיימה המלחמה.
אורי: אבל השקל התחזק גם בתקופת המלחמה.
שי: בדיוק.
אורי: אז אתה שואל איך זה יכול להיות?
שי: אז אני שואל האם יש קשר למלחמה?
אורי: יש קשר להכל. תמיד אני אומר, שערי חליפין לחזות אי אפשר, גם להסביר מה קרה לא תמיד אפשר. אה… כי שערי חליפין מושפעים מהמון המון דברים, שברובם זה בכלל לא מההתפתחויות אלא מהציפיות להתפתחויות. ולכן גם בתקופת המלחמה, ככל שהדברים הלכו והתבהרו, ראינו את השקל מתחזק.
שי: אוקיי.
אורי: אז לפעמים יש המון המון גורמים וכל אחד משפיע לכיוון אחר ואז השאלה מה יותר חזק וכן הלאה. כן אפשר לומר שבתקופה האחרונה הרבה מאוד מהגורמים משפיעים לאותו כיוון, וזה באמת התחזקות של השקל ולא… מול רוב המטבעות. אה… ולכן אני חושב שה… האפקט הוא כל כך חזק ואנחנו מגיעים לרמות האלו שאנחנו הגענו אליהן. אם זה באמת סיום המלחמה, אם זה הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל בעולם בעקבות סיום המלחמה, מה שאומר שמשקיעים זרים רואים את ישראל יותר אטרקטיבית היום, אז זה כמובן משפיע. יש לנו עודף בחשבון השוטף, זאת אומרת, הייצוא הולך ומשתפר לעומת הייבוא. ו… ועוד פעם, זה גם היה קודם לכן. עודף בחשבון השוטף אנחנו… יש לנו הרבה הרבה זמן, אבל כן מרגישים שיפור במובן מסוים. יש את עניין הריבית, ש… הפד התחיל להוריד ריבית, ובישראל עוד, אנחנו עוד לא בהפחתות, למרות שהשוק מתמחר הפחתות ריבית, אז דווקא הציפיות פה לא בהכרח א… באות לטובת השקל. אמ… עוד גורמים? מאזן הסחר דיברנו. אלה הדברים העיקריים. מה שכן, עוד פעם, כולם די דוחפים לאותו כיוון וזה, אני חושב, מה שבעיקר משפיע, העוצמה, על העוצמה. אמ… עכשיו האם קדימה ימשיך להשפיע? אתה יודע…
שי: רגע, רגע, רגע. שוב, ה… העניין הזה של התנועה של המשקיעים הזרים. מה? הם, הם מגיעים? איך זה? איך זה עובד? הם אומרים 'אוקיי, שווה לי להשקיע ב… באג"ח ישראליות' ולכן הם רוכשים אה…?
אורי: כן, אם אתה… אם פרמיית הסיכון של ישראל ירדה משמעותית. ו…
שי: פרמיית הסיכון, זה התשואה.
אורי: פרמיית הסיכון זה הפער בין התשואה לאג"ח ישראלית…
שי: כן.
אורי: …בדולר לאג"ח אמריקאית בדולר.
שי: אוקיי.
אורי: או אפשר למדוד את זה גם מחוזים של CDS, מה שנקרא חוזי, חוזי ביטוח נגד חדלות פירעון של ישראל במקרה הזה. ושם אפשר ממש למדוד מה… כמה בעצם המשקיעים דורשים תוספת תשואה שנתית כדי להשקיע באג"ח של ישראל לעומת אג"ח של ארצות הברית. שזה כמה אני דורש על הסיכון.
שי: אוקיי.
אורי: וזה ירד משמעותית, ולכן המשקיעים באים אומרים 'אוקיי, ברמת התשואה הנוכחית, האג"ח הישראלי, שאני מניח שהוא פחות מסוכן ממה שהיה קודם, חוזר להיות מעניין'. ומזרימים כסף. בעצם לוקחים את הדולרים שלהם, קונים שקלים, בעזרת השקלים האלו קונים אגרות חוב ישראליות. לפעמים זה נעשה אגב על ידי חוזים, לאו דווקא בצורה ממש פרקטית, אבל האפקט הוא אותו אפקט. וזה, כמובן, כשאני מוכר את הדולר וקונה שקל, זה מוסיף ביקוש לשקלים על פני דולר. זה צד אחד. צד שני זה ייצוא-ייבוא. ככל שהייצוא גדל, אם אנחנו יצואנים ואנחנו מוכרים בחו"ל, אנחנו מקבלים דולרים. בהנחה שאנחנו מחזירים את הדולרים האלה לארץ, כדי לשלם משכורות ושכר דירה והכל, אז אנחנו ממירים עוד פעם דולרים לשקלים. הביקוש של השקל יותר גבוה מהביקוש של הדולר. אפשר להסתכל על זה מהצד השני. ההיצע של הדולרים גדל, ולכן השקל מתחזק. אמ… כל הסיפור הזה ביחד מאוד מאוד משפיע. ו… תוסיף על זה, באמת, את עניין הציפיות. עניין הציפיות, אתה יודע, מאוד קשה להעריך. אתה, אתה יכול למדוד כמה ייבוא היה, כמה ייצוא היה, אתה לא יכול למדוד באמת ציפיות. א… אבל כן אתה שומע ואתה… אתה יודע, אתה מרגיש כשאתה מסתובב, את הדעה הציבורית, בטח בצד ההשקעות. אה, רגע, לא הזכרנו עוד גורם, זה גם עליות בשווקים בחו"ל א… שמחזקות את השקל דרך ההשפעה של הגופים המוסדיים.
שי: רגע, אבל השווקים בישראל גם עולים.
אורי: כן, אבל ברגע שהשווקים בחו"ל עולים, ואתה רוצה בעצם אה… להקטין את החשיפה הדולרית שלך, אז אתה מוכר דולר.
שי: אוקיי.
אורי: מוכר דולר, זה מחזק את השקל. [שי מהמהם בהסכמה] אמ… אז גם זה משפיע. והכל ביחד מוביל אותנו לאיפה שאנחנו נמצאים. העניין של הציפיות, כמו שאמרתי, אתה שומע, וכשאני מסתובב אני שומע את זה המון אצל משקיעים, אבל גם אצל חוסכים, שחושבים מה לעשות עם כסף ולהעביר חלק מהקרנות S&P שלי, לקרנות תל אביב 125. אה… ש…
שי: כי הם אומרים 'הוא בטח יתחזק יותר'. ב…
אורי: בדיוק. לא רק שהוא יתחזק יותר, גם יש המון ציפיות להשפעות של הסכמי אברהם, וכסף סעודי שיגיע לפה. ו… אה… שלום, לא נלך כל כך רחוק. לא שלום, אבל איזושהי הסדרה מול עזה.
שי: שלום כבר יש, במזרח התיכון.
אורי: שלום כבר יש? כן. הסדרה מול עזה ברמה בין-לאומית. אה… ועוד ועוד ועוד ציפיות לבאמת שיפור משמעותי בסביבה, קודם כל הביטחונית ואז הכלכלית, בישראל. עכשיו אפשר להתווכח על הדברים. הסתכלתי על הנתונים של הסכמי אברהם שכבר היו, והנתונים לא כאלה מדהימים, צריך להגיד. עם כל הכבוד להסכמי אברהם, בסוף זה לא ש… הייצוא הישראלי מאוד מאוד גדל בעקבות הסכמי אברהם. כשמנטרלים את עניין היהלומים, אגב. יהלומים כן, מייצאים המון יהלומים, אבל יהלומים זה פשוט אה…
שי: מהאמירויות?
אורי: כן.
שי: אוקיי.
אורי: אה… ההשפעה שלהם על הכלכלה היא מאוד נמוכה, כי אתה מייבא את היהלום…
שי: כן.
אורי: …ומייצא אותו. פשוט ישראל היא בורסה, יש בורסה ליהלומים מאוד פעילה. אז הם קונים ומוכרים, אבל אין לזה תוסף לפעילות הכלכלית יותר מדי. הערך המוסף של שוק היהלומים לכלכלה הוא נמוך, אמ… ולכן בסוף, עם כל ההשפעה של הסכמי אברהם, ויש השפעות במקומות אחרים, כן, מן הסתם ביטחוני, מן הסתם שיתופי פעולה אזוריים וכאלו, אבל בסוף התרומה לייצוא הישראלי היא בערך רבע אחוז, במונחים שנתיים. זה לא איזשהו משהו מאוד מהותי. ונכון שהסעודים זה אפילו יותר כסף מאיחוד האמירויות, אבל עוד פעם, מה, מה נייצא להם? הייטק? הם השתמשו בהייטק גם לפני…
שי: כן.
אורי: …הסכמי אברהם. הם אין להם בעיה לקנות או להשקיע בחברות ישראליות, דרך כל הקרנות שפע שלהם. זה לא, זה לא מה שמנע מהם.
שי: זה פשוט השקעה… השפעה עקיפה שהסיכוי למלחמה קטֵן במובן מסוים ולכן…
אורי: חד משמעית, ולכן הפרמיות צריכות להיות יותר נמוכות ולכן ישראל יותר מעניינת.
שי: כן, כן.
אורי: על זה אני לא חושב ש… אי אפשר להתווכח. אם יש הסכמי אברהם עם סעודיה, אין ספק שהסיכון הביטחוני לטווח הארוך של ישראל ירד משמעותית.
שי: כן.
אורי: וזה… זה מחזק חד משמעית את השקל.
שי: אבל, אבל רגע, לפני, עוד, עוד אנחנו כן ניגע בבנק ישראל ובשיקולים שלו אם יש או לא. אה, לפני זה אני חייב לך מטבעות שהתחזקו מול השקל הישראלי מתחילת השנה, הזלוטי הפולני, אמ… פרנק שוויצרי, ופזו מקסיקני. חידה, למה? אין לי מושג. למה? מה? לך תדע, מה קרה שמה.
אורי: אין לי מושג, צריך לראות מה קרה במקסיקו. אולי עניין של הסכמי סחר מול ארצות הברית…
שי: כן.
אורי: …וכן הלאה.
שי: אבל בכל מקרה, אתה יודע, זה בשוליים. בגדול, אחד המטבעות המובילים, המובילים בעולם.
אורי: בין החזקים בעולם.
שי: כן, אבל תקשיב, לפני שנדבר, אני רוצה לשאול אותך משהו עקרוני. היום, השבוע יצא לי לדבר עם אה… בן אדם רציני, והוא אומר… נכנסנו לוויכוח, אמרנו, תגיד, ומה יקרה אם ה… שקל יתחזק בעוד 50%? שער החליפין יהיה 1.6 דולרים לשקל, במקום… חצי. מה? זה טוב? זה לא טוב? אנחנו… מה יקרה במדינת ישראל? המטבע הישראלי יהיה אחד החזקים בעולם, אתה תוכל… כוח הקנייה שלך בחו"ל יעלה, כייבואן קטן. אוקיי, מה יקרה?
אורי: אה… תלוי למי. לנו כצרכנים, אלו חדשות טובות סך הכל. כי באמת, כמו שאתה אומר, מה שאני… קודם כל, אני יכול לטוס לחו"ל במחירים הרבה יותר נמוכים. וכל מה שאני מייבא, לטוס לחו"ל זה סוג של ייבוא. אה… כל מה שאני מייבא, אני אומר את זה שנייה בזהירות רבה, אמור להיות מוזל. כי בסוף אני לוקח את השקלים שלי, ממיר אותם לדולרים, קונה משהו בחו"ל ו… מייבא אותו. אז אם אני אקח 160 שקל והיום אני מקבל תמורת זה 50 דולר, אני מקבל תמורת זה 100 דולר, אה… מעולה, אני אוכל לקנות יותר מוצרים בחו"ל. אה… או המוצרים שאני רוצה לקנות יהיו זולים יותר, אפשר להסתכל על זה משני הכיוונים. אבל, א', גם בהיבט הזה צריך לומר ש… לי, כצרכן, אם אני קונה למשל באמזון, חד משמעית זה בכלל לא שאלה. השקל שלי שווה יותר. חלק מהייבוא שמגיע לארץ לא באופן ישיר, גם יוזל. חלק מהייבוא יוזל אבל לא… לא במלוא ההשפעה, אם בכלל. וזה כבר עניין של תחרותיות. זאת אומרת, אם אתה מסתכל על סקטורים כמו מוצרי אלקטרוניקה וחשמל, שבאמת אני יכול לקנות כל מקום בעולם דרך האינטרנט…
שי: כן.
אורי: …ויש תחרות מאוד גדולה בארץ, אז בדרך כלל מלוא הפיחות או התיסוף של השקל מתגלגל בסופו של דבר למחירי הצרכן. אם אתה מסתכל על סקטורים שהם לא תחרותיים, כמו למשל אממ… מוצרי טואלטיקה, שאנחנו יודעים שהתחרות שם היא לא גדולה. אפילו במוצרי המזון, הגלגול הוא לא בצורה מלאה.
שי: אוקיי.
אורי: לפעמים אפילו בתקופה… עוד פעם, כשאתה מדבר על 50%, אתה יודע, אי אפשר שזה לא ישפיע. אבל כשאנחנו רואים פיחות, סליחה, תיסוף של השקל א… שהוא ככה באחוזים בודדים, לפעמים אתה רואה את מחירי המזון ממשיכים לעלות. כי אין תחרות ויש עוד השפעות, למשל, שכר או דברים אחרים ש… שמשפיעים. אממ… ולכן…
שי: אז זה, אז זה הצד החיובי, בגדול.
אורי: הצד החיובי, אנחנו, כצרכנים, אמורים ליהנות מזה דרך המחירים המיובאים, וגם דרך, אה… ב', זה יקרה כי המצב בישראל משתפר כלכלית משמעותית, כנראה, אז זה עוד משהו שמשפיע עלינו. אה… יכול להשפיע על העלייה בשכר, יכול להשפיע על רווחים דרך השוקי הון וכן הלאה.
הצד שסובל מזה זה הצד השני, הצד של היצואנים. עכשיו גם פה צריך לחלק לשתיים. כשאתה מסתכל על יצואן שהוא מפעל, למשל, שמייצר משהו פיזי, הרבה פעמים, כמובן שהוא… בוא נגיד קודם את הבסיס. הוא לוקח, מייצר את המוצר פה, מוכר אותו ב-100 דולר בחו"ל, היום הוא מקבל על זה 320 שקל. בעוד תקופה, הוא יקבל על זה, נגיד, 160 שקל. אבל בסוף, את ההוצאות שלו הוא משלם בארץ בשקלים. אז אם הוא מקבל הרבה פחות שקלים, קשה לו לשלם שכר אה…
שי: דירה.
אורי: שכר לעובדים, ושכר דירה, ומיסים הוא משלם פה, ועוד הרבה הרבה דברים. ואז בעצם הרווחיות של היצואנים מאוד נפגעת. אבל כשאני מדבר על אה… ייצוא של… נקרא לזה לואו-טק או תעשייה, צריך לזכור שחלק גדול מהעלויות זה דווקא חומרי גלם שמיובאים. אז אם הם מוזלים, ההשפעה פחותה במידה מסוימת. זאת אומרת, אם אני מייבא חומרי גלם ואפילו לפעמים אתה מייבא ציוד, מכונות וכן הלאה, עושה איזשהו עיבוד פה ומוכר לחו"ל, אז הצד של הייבוא מוזל לך. עדיין העלויות עבודה וכן הלאה נשארות, נאמר, ללא שינוי, אפילו עולות, אם המצב הכלכלי ישתפר ויש לחץ לעליית שכר. אה… אבל ההשפעה היא, היא מתקזזת.
כשאתה מדבר על ענף ההייטק, ואני לא מדבר פה בדרך כלל על סטארטאפים, צריך להגיד, כי סטארטאפים, עוד פעם, עניין העלויות הוא… זה גם, זה משמעותי, אבל זה פחות משמעותי. אם יש לך מוצר טוב, אתה עף קדימה, אתה בכל מקרה מתומחר לפי רווחיות שבכלל לא קיימת כרגע. אבל החברות הקיימות, העוֹבדות, שמוֹכרות בעיקר בחו"ל, אה… אתה יודע, חברות ענק גם יש בארץ.
שי: ו… ומוכ… אתה מדבר על תוכנה.
אורי: כן. כן. מדבר על תוכנה.
שי: שירותים.
אורי: בדיוק. כי בחומרה, עוד פעם, זה גם משפיע.
שי: כן.
אורי: לא נטעה. אבל חלק, יש איזושהי הקלה כי חלק גדול מה… כשמייצרים, נגיד, שבבים בארץ, אז חלק גדול מהחומרי גלם זה מיובא.
שי: כן.
אורי: אבל כשאתה מדבר על תוכנה, בסוף, ההוצאה הגדולה שלך זה שכר עבודה.
שי: אוקיי.
אורי: אה… אתה לא מייבא חומרי גלם.
שי: אז מה, אז מה, תגיע חברה כמו אה… אנבידיה, או כמו אינטל, שיגידו 'לא שווה לי להרחיב את המפעל, לא שווה לי ל…'.
אורי: כן, אבל תחשוב על חברות כמו Wix, או Wiz, או, או פלייטיקה, או חברות שבאמת אין להם עלויות. אינטל, עוד פעם, היא גם מייבאת חומרי גלם בשביל לייצר את השבבים…
שי: כן.
אורי: …וכן הלאה. העלות הגדולה שלהם זה כוח האדם, וכל מה שמסביב כמובן, שכר דירה ו… אתה יודע, השף והחדר כושר במשרדים.
שי: אז הם יחשבו פ… אז…
אורי: הרווחיות שלהם תיפגע. ואז אולי הם לא… יתחילו לא לגייס עובדים או אפילו לפטר עובדים. אה… עוד פעם, אני לא חושב שזה מצב שהם יגידו אנחנו עוזבים את ישראל, כי, אבל…
שי: כי סך הכל הכלכלה פה בסדר, בגלל זה זה קורה.
אורי: כן. מה שיכול לקרות בכזה מצב, אם זה קיצוני, שיתחילו לעשות יותר אה… הוצאה של שימוש בכוח אדם החוצה. זאת אומרת, אם מתכנת ישראלי הופך להיות מאוד מאוד יקר בעיניים של אה… חברה שמרוויחה בדולרים…
שי: כן.
אורי: אה… אולי זה, אולי חלק מפעילויות חדשות נוציא ל… נקים אה… איזשהי אה… איזשהו extension ב… אתה יודע, פעם זה היה באוקראינה, היום אף אחד לא יקים שום דבר באוקראינה, אבל נקים באירופה, או במקומות אחרים בעולם, extension, ששם נחזיק מהנדסים מקומיים, א… במטבע אחר, לא השקל, שלא יתחזק ככה מול הדולר, וזה יהיה משמעותי יותר. אז נכון שהאיכות אולי יורדת, אה… אבל בסוף, בפער, כמו שאתה אומר, 50%, יכול להיות ש…
שי: בכוונה הייתי קיצון, כן? זה…
אורי: כן. יכול להיות שיקבלו… אז אני צריך להעסיק יותר עובדים, אבל אני משלם להם פחות מאשר להעסיק…
שי: כן.
אורי: …פחות עובדים בישראל בשכר גבוה יחסית. עוד פעם, במונחים שקליים. אה… וזו בעיה, זו בעיה בהסתכלות על המשק כולו, אם אנחנו כבר נדבר על בנק ישראל. כי… ויש על זה ויכוח כבר שנים. אתה יודע, הרי שנים בנק ישראל תומך ביצואנים דרך, בעצם, רצון לא לתת לשקל מאוד להתחזק. היו המון שנים שבנק ישראל ממש הלך וקנה דולרים.
שי: או, זו הנקודה.
אורי: והיו המון שנים שבנק ישראל גם דיבר על העניין הזה ואמר וניסה לכוון את השווקים. אה… והיה על זה המון ויכוח שאנשים באו ואמרו, 'סליחה, למה אתה דואג ליצואנים ומה עם היבואנים?' כאילו, אם אתה באמת, נאמר ובנק ישראל באמת מצליח להשפיע על שער חליפין, אוקיי? זה גם מוטל בספק, לדעתי הוא לא מצליח.
שי: כן.
אורי: נאמר וכן, אתה עושה את זה כי אתה מניח שאתה באמת מצליח, אתה פוגע ביבואנים, אתה פוגע בנו, כצרכנים.
שי: כן.
אורי: למה היצואנים עדיפים על הצרכנים? ובנק ישראל אמר כמה וכמה פעמים שכך הוא רואה את הדברים, כי בסוף היצוא, ובעיקר יצוא ההייטק, זה מנוע הצמיחה של ישראל. ונכון שאני פוגע בצרכנים דרך זה שאולי ה… מה זה היה? שרשרת גרילנדה?
שי: כן.
אורי: לא מוזלת כמו שהיינו רוצים שהיא תהיה מוזלת, אבל אני מייצר מקומות עבודה. אם לא יהיה מקומות עבודה, זה לא משנה כמה שרשרת תקנה, אין לך הכנסה.
שי: כן.
אורי: ולכן בהסתכלות מאקרו על המשק ובהסתכלות לטווח של יותר מחודש או ריבעון קדימה, וככה בנק ישראל מנסה לנהל, יש עדיפות לעזור ליצואנים על פני, כביכול, לתמוך ב… בייבוא וב… צריכה פרטית, כי זה ייצר פעילות כלכלית.
שי: זה, אבל, היה עולם… מתי הפעם האחרונה שבנק התערב, בנק ישראל התערב? אנחנו מדברים כבר על יותר מחמש שנים בטוח.
אורי: כן, לדעתי עד 2018.
שי: לפני הקורונה, אה… אוקיי. אז, אז העולם הישראלי, המשק הישראלי השתנה מאז וההייטק עוד יותר חזק. אז נשאלת השאלה אם הדיון שהיה אז - האם בנק ישראל צריך להתערב וכמה להתערב והאם הוא משפיע - הוא בכלל רלוונטי היום?
אורי: כן, זה דיון, זה דיון לבנק ישראל. ואני מניח שהם יעשו את הדיון הזה. האמת שזה, זה מצחיק, כי כשזה התחיל, 2008 פעם ראשונה שבנק ישראל התערב…
שי: סטנלי, תקופת סטנלי.
אורי: סטנלי פישר.
שי: כן.
אורי: אה… הוא הוציא תוכנית מגירה. הייתה תוכנית מגירה בבנק ישראל עוד מ-2003, שאמרה שחייבים להגדיל את הרזרבות כי הם נמוכים מדי. יש איזושהי דרך לחשב מה, מה רמת הרזרבות שאתה אמור להחזיק כמשק. ובנק ישראל ב-2003 כבר הוציא תוכנית, תוכנית ואמר, 'הרזרבות שלנו נמוכות מדי, צריך להגדיל אותם על ידי רכישת מט"ח', ולא עשו עם זה כלום. ואז ב-2008 הדולר מאוד מאוד נחלש, השקל מאוד מאוד התחזק. היצוא נפגע כי גם העולם היה במיתון, נזכיר, ארצות הברית, אירופה, לקוחות של ההייטק, היו בעצמם במיתון.
שי: כן.
אורי: אז הביקוש ירד ו… פישר בא ואמר, 'אנחנו נעזור ליצואנים', אבל הוא אמר את זה וחזר על זה כמה פעמים. מה שאנחנו מנסים לעשות זה לא לייצר שער חליפין מעוות. אם, אם השקל אמור להיות חזק, כמו שאמרנו, כי הסיבות הביטחוניות טובות או כי, אגב, כי היצוא חזק. תכף, תכף נדבר על התהליך. א… אז אנחנו לא אמורים לייצר שער חליפין מעוות. זה לא, זה לא המטרה שלנו כבנק ישראל. המטרה שלנו זה לעזור ליצואנים להתרגל לעולם החדש שבו אולי שער החליפין, ה-steady state, הממוצע, הוא 3.2 ולא 3.8.
ובנק ישראל בעצם בא ואמר 'אנחנו ניקח אתכם יד ביד, אנחנו נוליך אתכם, נעזור לכם בינתיים, אבל אתם, יצואנים יקרים, חייבים ללמוד לעבוד… אם הכלכלה הישראלית הולכת ומשתפרת, והמצב הולך ומשתפר, אז השקל אמור להיות יותר חזק בסופו של דבר. ותתייעלו, תעשו מה שאתם צריכים לעבוד כדי שגם ב-3.2 עדיין תשמרו על רווחיות שנראית לכם סבירה ותמשיכו לגייס עובדים'.
שי: ואז הם אמרו, 'אוקיי, נתייעל, אין בעיה, נוציא את המפעלים מישראל'. [צוחק]
אורי: לא, אני חושב שזה אפילו פחות מזה, זה הרבה פעמים, אתה יודע, אומרים לך 'ניקח אותך יד ביד', אז אתה הולך יד ביד, אתה לא באמת בודק את הדרך, אה…
שי: כן.
אורי: …כשנגיע, כשיעזבו לנו את היד, נראה מה עושים. א… וזה די מה שקרה. והתרגלו. ואז כל פעם שהשקל התחזק, היצוא בא ואמר, 'אנחנו בבעיה'. אז בנק ישראל עוד פעם התערב ועוד פעם התערב. וזה הפך להיות סוג של א… משהו שאתה כבר מניח מראש שיקרה.
שי: כן.
אורי: כי בגלל שהשקל מתחזק, אז בנק ישראל יתערב ויעזור, כי אחרת תהיה בעיה ביצוא. וזה קורה הרבה פעמים ככה, כשמתחיל איזושהי תוכנית א… מוניטרית, אז זה קרה למשל אותו דבר בדיוק עם ההרחבה הכמותית בכל העולם, עם ה-QE. כשאתה עושה את זה פעם אחת וזה עובד, זה הופך להיות הרגל, כי השוק לא יודע להתמודד. אם לא תעשה את זה, זה יהיה הרבה יותר גרוע.
שי: כן.
אורי: עכשיו, כל התקופה הזאת של, באמת, שבנק ישראל התערב, זה היה כשהשער ש… סליחה, שהריבית הייתה אפס. הוא לא יכל להוריד ריבית. אז הוא נאלץ להתערב המון בשוק המט"ח. היום אנחנו במקום אחר לגמרי. כשהאינפלציה כבר לקראת מרכז היעד. האינפלציה, אם אתה מנטרל את כל עליות המיסים שהיו בתחילת שנה, כבר מתחת למרכז היעד, באזור האחוז וחצי. זאת אומרת שהמלחמה של בנק ישראל באינפלציה די הסתיימה.
שי: כן. בניצחון.
אורי: ואם השקל… בניצחון, כן. ואם השקל מתחזק וממשיך להתחזק, ואתה מתחיל להרגיש בעיות אצל היצואנים, אני חושב שבנק ישראל, לפני שהוא יחזור להתערב בשוק, אלא אם כן באמת יהיה פה מתקפות ספקולטיביות, שהם גם יכולות להגיע, הוא יכול להפחית את הריבית ואולי לפחות לאותת שקצב הפחתות הריבית יהיה מהיר יותר ממה שכרגע מצפים, וזה כשלעצמו, בהינתן שכל השאר קבוע, אמור להחליש את השקל, כי אתה משנה את הציפיות שלך לגבי מה תהיה הריבית בעוד שנה. אה… אבל עוד פעם, זה בהינתן שכל השאר קבוע ויכול להיות שבאותו הזמן גם הפד פתאום יגיד 'אנחנו מתכוונים להוריד את הריבית יותר מהר', וכל המהלך הזה כבר לא עובד.
אז יש פה… יש פה סימני שאלה לגבי בנק ישראל. צריך לזכור שבסוף כשמדברים על שערי חליפין וייצוא-ייבוא, הדברים כן אמורים לתקן את עצמם. הרי אם השקל התחזק מסיבות של ישראל בטוחה יותר, היצוא נפגע. אם היצוא נפגע, בעצם נכנסים לפה פחות דולרים.
שי: כן.
אורי: ואם נכנסים לפה פחות דולרים, אז השקל אמור להיחלש חזרה. זאת אומרת, בסוף המחזור הכלכלי… אותו דבר אם תסתכל על היבוא. אם כולם יתחילו לקנות באמזון, אז בעצם הם ימירו שקלים לדולרים, ואז יקנו המון דולרים, אז הדולר יתחזק. אז היח… הקשר בין מה שנקרא חשבון הסחר, ייצוא וייבוא, לשער חליפין, זה קשר שהוא מתקן את עצמו לאורך זמן. הבעיה היא שה… לאורך זמן הזה לפעמים אין סבלנות וזה יכול לכאוב…
שי: כן.
אורי: …בטווחים היותר קצרים. ואנחנו יצאנו ממלחמה ובנק ישראל רואה שההתאוששות של המשק עדיין לא מספיק מהירה, אנחנו עדיין לא חוזרים לצמוח בקצבים שהיינו אמורים לחזור לצמוח. ואם עכשיו גם תוסיף לזה גל פיטורים, למשל, בתעשיית ההייטק, אז בנק ישראל יעדיף שזה לא יקרה.
שי: שמגיע, שמגיע מהעולם בכלל ולא קשור ל…
אורי: לא, בגלל השקל אני אומר, נגיד נגיד בגלל השקל…
שי: אה, אוקיי.
אורי: …אתה תראה שההייטק מתחיל לפטר, או לא לגייס עובדים. [שי מהמהם בהבנה] עוד פעם, על פניו, כשזה יקרה, מתישהו השקל אמור להיחלש חזרה, כי יש פגיעה בייצוא.
שי: כן.
אורי: החשבון הסחר משתנה. אבל יכול להיות שלבנק ישראל לא תהיה את הסבלנות לזה ובצדק, כי אם התחילו פיטורים בהייטק בתקופה שגם ככה אנחנו מתקשים להתאושש, זה עוד יותר יקשה על כל התהליך, ובנק ישראל יש לו את הכלים, עוד פעם, החוק אומר גם, בהינתן שהאינפלציה ברמה שהיא בשליטה, תעשה מה שאתה יכול לעשות כדי לעזור למשק.
שי: כן.
אורי: ובמצב כזה יכול להיות שהוא באמת, אתה יודע, יתחיל לפחות בהורדות ריבית יותר מהירות כדי לתמוך בעצם ב… או לפגוע בשקל, לתמוך ב… במט"ח ולעזור ליצואנים כדי שהם יעזרו למשק.
שי: אז ענית לי, זאת אומרת שבכל הרכיבים שבנק ישראל השתמש בהחלטת הריבית הבאה, נכנס לזה עכשיו זה שהשקל חזק.
אורי: חד משמעית. אה… אני חושב שעד שהאינפלציה לא חזרה ליעד, העניין של המט"ח הוא תמיד קיים בשיקולים של בנק ישראל, אבל המשקל שלו בשיקולים מאוד מאוד ירד. בסוף האינפלציה זה היעד המרכזי. עכשיו, לא רק שהאינפלציה חזרה ליעד, אלא שהיעד המשני של צמיחה לא נראה איי איי איי.
שי: כן.
אורי: ונוסף העניין של השער החליפין.
שי: כן.
אורי: והמשקל של שער החליפין בהחלטות הבאות של בנק ישראל, בטח ב… גם לתוך 2026, המשקל של שער החליפין יהיה יותר משמעותי.
שי: ויש החלטת ריבית ביום… זה ב-24, ב-24, נכון?
אורי: כן.
שי: אוקיי, מה, מה איפה אנחנו עומדים פה ב…?
אורי: אה… אני חושב שאנחנו נראה הפחתת ריבית.
שי: הפחתת ריבית.
אורי: אני חושב שכן, שבנק ישראל יתחיל להוריד את הריבית. אה… האינפלציה משתפת פעולה, הכלכלה, אנחנו רואים נתונים פחות טובים. אנחנו רואים דו"חות של משקי הבית למשל שמדווחים… יש אממ… סקר שעושים בקרב משקי הבית ושואלים 'האם ההכנסה שלך גדולה יותר מההוצאות? האם ההכנסה שלך קטנה יותר מההוצאות? או האם אתה פחות או יותר מאוזן מבחינת הכנסה והוצאה?' ואחוז ה… משקי הבית שמדווחים שההכנסה גדולה מההוצאה, זאת אומרת שמצבם טוב והם מצליחים לחסוך, ירד. ואחוז משקי הבית שמדווחים שהם מאוזנים עלה. אז אנחנו עדיין לא במצב שאנחנו רואים עלייה משמעותית באלה שאומרים שהם ב… במינוס…
שי: כן.
אורי: …מחודש לחודש, אבל כן יש איזושהי הרעה.
שי: במילים אחרות, אם אתה סוגר את החודש או לא סוגר את החודש.
אורי: בדיוק. אה… אז יש שם הרעה. ואתה יודע, עכשיו אנחנו אחרי המלחמה, אנחנו נראה גם את שוק העבודה. אנשים יחזרו, מילואימניקים חוזרים, שוק העבודה הוא…
שי: כן.
אורי: …אולי אנחנו נראה עלייה בשיעור האבטלה.
שי: אתה ראית גם השבוע עלייה קלה בגרעון. ולא הזכרנו את זה. אתה לא… אתה לא מתרגש מה…?
אורי: דווקא מהגרעון אני לא מתרגש.
שי: לא?
אורי: לא. אה… הכנסות ממיסים עדיין נראות טוב. זאת אומרת, לא… היה עלייה קלה. אני חושב ש… יש פה גם השפעה שתמיד מודדים 12 חודשים אחורה ובעצם ההשפעה של אוקטובר אשתקד מאוד השפיעה. אממ… וכש… נסתכל קדימה ל-26', אתה יודע, כשצריך לתת קרדיט, צריך לתת אותו. ההכנסות ממיסים גדלו לא רק בגלל דברים חד פעמיים. העניין של אה… מס חברות וכל המשחק של רווחים כלואים, זה עבד. השינויים שעשו ב… בתקנות המס…
שי: כן.
אורי: …עוֹבדות, ואנחנו רואים גידול בהכנסות. 2026 יש לנו גם את העסקה, כנראה, של Wiz א… שתכניס הרבה כסף ל… למדינה. ואני חושב שאנחנו הולכים לקראת גרעון של שלושה וחצי אחוזים, אולי ארבעה אחוזים ב-2026.
שי: שזה, שזו ירידה. אנחנו עכשיו עם העלייה של השני עשיריות, אפס נקודה… נכון? אנחנו 4.9%.
אורי: כן. אה… לא רק שזה ירידה, זה גרעון סביר.
שי: זה גרעון שאנחנו… כן.
אורי: זה בהינתן שיש תקציב, כן? הכל בהנחה שהכל מסתדר, יש תקציב, הכל עובר. זה גרעון שהוא מאוד מאוד סביר ובסוף, אתה יודע, עברנו פה חתיכת מלחמה. כשהגרעון בשיא הגיע, אם אני לא טועה, ל-8.1. זה… זו הייתה פה התנהלות פיסקלית בסך הכל, היו בה חסרונות לטווחים הארוכים…
שי: כן.
אורי: שלא, לא הצליחו לייצר מנועי צמיחה, אבל בצד של אה… הוצאות ביטחוניות וניהול של ה… דווקא של צד ההכנסות, הוא היה טוב. ואם סיימנו את ה… 8.1 זה הגרעון הבסיסי בארצות הברית היום.
שי: כן.
אורי: זה כשהם בצמיחה מלאה, בלי מלחמה כמובן, בלי מיתון. אם בארצות הברית מחר מתחיל מיתון, הם בגרעון של 10-11%, זה המצב. כי הם לא מצליחים להקטין הוצאות, הם לא מצליחים להגדיל הכנסות.
שי: כן.
אורי: ופה כן נעשו… עוד פעם, זה כאב לכולנו, היו פה לא מעט העלאות מיסים בתחילת שנה, אבל דווקא הצד הזה, הפיסקלי, הגרעון, יחס חוב-תוצר, אני חושב שזה מצליח להתמתן ואנחנו נראה כנראה כבר ב-2026, בטח ב-7, את יחס חוב-תוצר הולך ויורד.
שי: יופי, משהו אחד פחות לדאוג לו.
אורי: כן.
שי: טוב, תענוג. אה… העירו לנו בקבוצה בטלגרם, שאגב אם אתם לא עוקבים, תעקבו, וגם תעקבו אחרי ערוץ יוטיוב שלנו. אנחנו מעלים לשם את הסרטון של הפודקאסט הזה. והעירו לנו שהפינה בסוף, היא כבר לא צריכה להיקרא אסקפיזם, כי כבר אין אסקפיזם. אבל אנחנו נמשיך עם האסקפיזם?
אורי: אה… כן, למה לא?
שי: כן, מה יכול להיות?
אורי: שאני אתחיל?
שי: כן.
אורי: טוב, אז אה… רציתי לספר לך על מכירה פומבית שהולכת להיות ב-סותביס, בית המכירות הפומביות הגדול…
שי: כן.
אורי: …והמפורסם. אממ… ובמכירה הפומבית הזאת, אם תרצה, אתה יכול ללכת ולקנות את הפֶּסֶל, אני מחפש את השם של הַפָּסָל… מאוריציו קטלן, כנראה עם שורשים קטלנים, אמ… שהוא מה שהוא פיסל זה שירותים, אסלה…
שי: אוקיי.
אורי: אסלה שלמה, עובדת, עם צנרת והכל, שכולה עשויה מזהב טהור. א… הוא פיסל כבר אחד כזה ב-2016 וזה נגנב. זה היה בתערוכה בגוגנהיים. ותוך כדי התערוכה… אגב, 100,000 איש פשוט התיישבו על האסלה וצילמו את עצמם וכזה, ואז גנבו אותה את האסלה הזו. ועכשיו הוא יצר אחת חדשה, וזה הולך להיות במכירה פומבית. ההערכה שזה יימכר בכמעט חמש מיליון פאונד.
שי: [בהתפעלות] אהה.
אורי: בגדול, עזוב את הוויכוח עכשיו אומנות, לא אומנות, בסוף זה אסלה עשויה מזהב. אין פה, כאילו, זה דגם של אסלה רגיל. אין פה משהו שונה. פשוט שבמקום קרמיקה זהב, אני לא מבין מה, מה האומנות בזה.
שי: לא.
אורי: אבל אתה יודע, מה אני, מה אני מבין מהחיים שלי?
שי: כל אחד, מה אתה מבין? [צוחקים] לגמרי.
אורי: אם אתה רוצה, זה יעמוד למכירה, אה… תחשוב על זה.
שי: אני…
אורי: אני מתפלא שטראמפ לא… לא קנה כבר אחת כזו.
שי: יכול להיות ש… לך תדע. [צוחקים] אמ… חברת קריספר תרפיוטיקס. חברה שמשתמשת ב… קריספר, רק נסביר, זה עריכה גנטית.
אורי: כן.
שי: זה עריכה גנטית שיודעת לטפל בסוג של מחלות כלשהן על ידי שינוי בעצם בגן לאורך זמן. אז החברה הזאת, שזה מה שהיא עושה, היא נסחרת בוול סטריט לפי שווי של חמישה מיליארד דולר. ועד עכשיו לא עשתה יותר מדי דברים חוץ מלהבטיח שזה יקרה. אלא שהיא פרסמה, השבוע ממש, תוצאות חיוביות משלב ראשון בניסוי קליני בתרופה שנקראת CTX, שזה טיפול גנטי חד פעמי שנועד להפחית רמות שומנים בדם באמצעות א… כיבוי גן מסוים. זה מה שהיא עושה. אז שוב, זה שלב ראשון של הניסוי. השתתפו רק 15 אנשים, הם קיבלו עירוי של התרופה, והנתונים היו פשוט פנטסטיים. הם הראו ירידה ממוצעת של 73% ברמת החלבון אותו רצו אה… לכבות, ירידה של 55% בטריגליצרידים, שזה השומן ה… סוג של שומן שנמצא בדם. הגוף מייצר אותו כמאגר אנרגיה, אבל יותר מדי ממנו זה פשוט לא בריא. אני בטוח שיש אנשים שמאזינים לזה ויתקנו אותי אחר כך, כי אני מבין קטן בזה. וירידה של 49% בכולסטרול הרע. כל הדברים האלה מהכיבוי של הגֶן. לא היו, לא נרשמו תופעות לוואי חמורות. זאת אומרת, ניסוי יוצא מן הכלל. ו…
אורי: מה קרה למניה?
שי: המניה לא הגיבה יותר מדי. תשמע, המניה הזאתי מתומחרת ב… אתה יודע, בפוטנציאל כל כך גדול ש…
אורי: כן, זה הבטחה מאוד מאוד גדולה, קריספר, שכשזה התחיל, זה… אנחנו, לדעתי, כבר 10 שנים אולי יותר.
שי: נכון.
אורי: אה… ועדיין די מאכזב התחום.
שי: כי, כי זה א', זה תחום שהוא אה… לוקח הרבה זמן. אתה יודע, כל העניין של הבטיחות והדברים האלה לוקח הרבה זמן. בסך הכל הם מעריכים שייקח עוד שבע שנים עד שהתרופה הזאת תגיע לשיווק.
אורי: אהה, וואו!
שי: כן, אתה יודע, ניסוי גדול יותר ותצפיות יותר… זה. אממ… אוקיי, נמתין ונראה, אבל אלו סך הכל חדשות טובות.
אורי: שמע, בעיית ההתקרחות פתרו, עכשיו פותרים את בעיית ההשמנה.
שי: כן.
אורי: הכל מושלם.
שי: נכון.
[מוזיקה]
שי: תודה רבה שהאזנתם, נשתמע בשבוע הבא.
קריין: יותר, "אודיותר". יוצרי התוכן של ישראל.
[חסות]
Comments