מנועי הכסף - מה יקרה לשוק העבודה במלחמה

השבוע בפרק מספר 264 של פודקאסט מנועי הכסף של כלכליסט: מדוע החל"ת היום שונה מהקורונה, והאם נצליח לשמור על אבטלה מינימלית. וגם - מדוע החליט בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי ואיך ההחלטות קשורות לפיחות בשקל

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/10/2023.

שי סלינס: שלושת אלפים אנשים, לפי הערכות מאבדים כל יום בימים אלו את מקום העבודה שלהם.

הצפי הוא, לעשרות אלפי מפוטרים נוספים בסך הכל בימים הקרובים.

בעלי עסקים קטנים נאלצים לסגור את העסקים שלהם ועובדים שפתאום מוצאים את עצמם במקצוע ללא ביקוש.

אלו רק חלק מההשפעות של המלחמה על שוק העבודה הישראלי. המקומי שלנו

השפעות, שאם לא יקרה משהו מפתיע ביותר כנראה שרק יתעצמו

אז שלום וברוכים הבאים לפרק נוסף של פודקאסט מנועי הכסף של כלכליסט.

ושלום לכלכלן ואסטרטג הראשי של פסגות אורי גרינפלד, אהלן אורי

אורי גרינפלד: אהלן שי

שי סלינס: אנחנו שוב פרק שסביבו שכל כולו סביב המלחמה.

בחלק השני אנחנו נדבר על שוק התעסוקה על כל ההשלכות. ומה צפוי לקרות, מה למדנו או לא למדנו מהקורונה, מה אנחנו צריכים ללמוד.

אבל לפני הכל, קרו עוד כמה דברים אורי, אנחנו נפשפש בזיכרון ונזכר מה היה לפני שלושה ימים ארוכים.

אורי גרינפלד: ממש מזמן

שי סלינס: הייתה החלטת ריבית. והחלטת ריבית אני חושב שדי ניתחנו בפרק הקודם מה אמורים לעשות

ואתה אמרת פה שבאמת לא יהיה עכשיו השפעה כלשהי על הורדת ריבית חדה.

ואכן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי בעצם לא עשה יותר מדי דברים.

אבל כן הוא זה בדיוק נכון יש תחזית ריבעונית פעם בשלושה חודשים אז

אורי גרינפלד: כן עידכן את התחזיות כן יש להגיד הוא לא מספיק אגב.

אני רוצה להגיד לפני שנעבור על התחזיות שבבנק ישראל. עוד לפני ההודעה,.ראו את התחזיות של לא מעט אנליסטים שבאים אומרים צריך פה הפחתת ריבית חדה וכן הלאה והצליחו לעצור את הציפיות האלו וטיפה להרגיע. על ידי ישיבה עם החזאים.

בעצם באו אמרו זה עוד מוקדם מדי לרוץ ולעשות פה איזה שהוא מהלך ובינתיים בנק ישראל יש לו גם את הכלים האחרים שהוא מטפל, אם זה המכירות של הדולרים ועזרה דרך הבנקים וכן הלאה.

עכשיו השאלה גדולה היא באמת השאלה לגבי הנושא של הריבית

בשביל לענות עליה צריך. איזה שהם הערכות למה צפוי להיות קדימה.

שמין הסתם גם בנק ישראל נמצא בדיוק באותה אי ודאות שכולנו נמצאים.

וכשאתה מסתכל על התחזיות שעודכנו., אז קשה להגיד כי אנחנו לא יודעים כמה זמן המלחמה תמשיך איפה תהיה וכן הלאה

אבל גם בתרחיש אני חושב שהיום רוב החזאים לפחות גם בשבוע האחרון

כל פגישה שהייתה לי.זה תמיד הדבר שהתחלתי ממנו מה מה שאתה תחזית כלכלית צריך להניח הנחות בסיס מה תרחיש הביטחוני.

בסוף כולם מתכנסים לאותו תרחיש ביטחוני של מלחמה שנמשכת שבועות עד חודשים בעזה.

בלי מלחמה בצפון מעבר למה שיש לנו כרגע.

בלי באמת איזה שהיא מלחמה אמיתית אם זה בזכות ארצות הברית שעומדת פה אם זה בגלל שבאמת אף אחד לא רוצה להתסיס את האזור.

אז זה התרחיש שכולם לוקחים אני מניח שגם בנק ישראל זה התרחיש שגם הוא לוקח.

ובתרחיש הזה הוא הפחית את התחזית של הצמיחה במשק 2023.

מ 3% ל2.3%.

זה כאילו הפחתה משמעותית אבל

שי סלינס: זה הפחתה משמעותית משום שרוב השנה כבר מאחורינו, נכון

אורי גרינפלד: כן בדיוק אנחנו צריך לזכור עד ספטמבר הכל היה בגדול אותו דבר.

ובעצם יש לנו רק ריבעון אחרון.שמתעדכן כלפי מטה אבל הייתה פה עצירה חדה מאוד. של המשק

תכף נדבר גם על שוק העבודה.

האם אנחנו נמשיך לראות את המשק באותו מצב גם במהלך נובמבר דצמבר?.

אף אחד לא יודע, לא בטוח, בשבוע האחרון מתחילים לראות ניצנים של סוג של חזרה לשגרה.

הילדים הולכים לבית ספר.

הקניונים ראיתי מתחילים ככה לעבוד, לא כל החניות סגורות.

מתחילים לראות איזה שהם סימנים,

כן

עדיין כמובן לא לא תהיה פעילות כלכלית באותה רמה שהייתה לפני המלחמה. השאלה היא עד כמה הברקס הזה הוא משמעותי. ופה עם התחזית הזאת קשה קשה להתווכח

העניין הוא שאת התחזית 2024. עודכנה גם היא ב 0.2% כלפי מטה מ-3% ל-2.8 זה עדכון מאוד מאוד מזערי אפשר להגיד.

הוא מעלה בסימן של באמת. האם זה סביר?

והתשובה היא- תלוי מה יקרה בתקופת המלחמה.

אז מבחינה זאת אגב רוב העדכון נובע גם מהצריכה הפרטית.גם מהצריכה הציבורית.

צריכה הציבורית היא בעצם הצריכה של הממשלה.

הממשלה תשקיע מן הסתם יותר כסף במלחמה בצד הביטחוני ובעזרה לעוטף ובעוד וכאלה צעדים ואחרי זה גם שיקום של העוטף.

אז זה לא נקרא צריכה, זה פשוט השקעות ותמיכה.

הוצאות הביטחוניות הם לא נכנסות לצריכה הציבורית זה ללא יבוא ביטחוני.

אז אנחנו רואים פה את ההאטה מגיעה מזה.

השאלה היא כשאני מסתכל על התחזיות של בנק ישראל.

מה שלי לא מסתדר זה בעצם, הפער בין. התחזית שלהם לגירעון שסופגת הרבה ביקורת, צריך להגיד, לתחזית שלהם לאבטלה

שי סלינס: כי היא אופטימית מדי ?

אורי גרינפלד: כי היא אופטימית מדי. הגרעון. אנחנו מדברים על הגרעון באחוזים מהתוצר

אז הגרעון לשנת 2023. זה 2.3 אחוזים.

שזה עדכון צריך להגיד כלפי מעלה של אחוז שלם. הגרעון לפני המלחמה הייתה 1.3.

דווקא עם התחזית הזאת קשה לי מאוד להתווכח, אני חושב שזה קצת יותר גבוה כיוון, 2.5 לכיוון 2.6 אבל זה לא האישו כי רוב הכסף של המלחמה צריך להגיד את זה, הרוב הכסף של המלחמה.

בא כרגע מקופסאות חוץ תקציביות. כבר אמרנו את זה

אז זה לא נכנס לי בעצם לגרעון בחישוב אבל. ב-2024 תחזית עודכנה מ 1.5 אחוז. ל- 3.5 אחוזים זה תקון כאילו מאוד מאוד משמעותי 3.5 אחוזים זה נמוך מאוד ל - 2024.

היקף הכסף של הממשלה צריך לשפוך פה הוא מאוד מאוד משמעותי וזה עוד לפני שלקחנו בחשבון את שוק העבודה.

נדבר על זה, נרחיב על זה תכף, אבל בנק ישראל מניח שהאבטלה בישראל שהיום היא 3.2 אחוזים נגיד שפל היסטורי כן עדיין היום אני הכוונה של נתון אחרון לסוף ספטמבר.

האבטלה תעלה בשנת 2024 רק ל 3.6 אחוז.

זה מאוד נמוך עדיין, אבטלה שנחשבת נמוכה היסטורית זה כאילו אומר אין פה. שום פגיעה בשוק העבודה וכדי שזה יקרה צריך לראות תמיכה ממשלתית. כמו שראינו למשל בתקופת הקורונה.

שי סלינס: כן

אורי גרינפלד: הממשלה בעצם משכנעת את המעסיקים להמשיך להעסיק עובדים.

זה לא מסתדר. אם יש תמיכה ממשלתית אז גירעון יהיה הרבה יותר גבוה

אם אין תמיכה ממשלתית אז כנראה שהאבטלה תהיה יותר גבוהה.

אנחנו לא רואים בינתיים איזה שהם תוכניות גדולות של תמיכה למשק לעסקים מצד האוצר, אנחנו רואים יותר בצד של האשראי ובנקים.

שזה יותר בצד של בנק ישראל אבל אין פה איזה שהוא סיפור משמעותי.

שי סלינס: רגע שנייה אנחנו נרחיב את בחלק הזה בהמשך, אבל מה לגבי הריבית?

אורי גרינפלד: אז הריבית, הריבית הרי מלכתחילה הערכות היו שבנק ישראל יוריד הריבית בפחות או יותר ביוני.

יוני 24 עוד לפני המלחמה, אלה היו ההערכות. האינפלציה לאט לאט הולכת ויורדת.

היא תיכנס לתוך טווח היעד של בנק ישראל פחות של 3% ממש בתחילת השנה ואז ביוני בנק ישראל יוריד את הריבית. תחזית הזאת כאילו קצת מתעדכנת.

איך להגיד קדימה בבחינת הזמן יותר אלינו.

את בנק ישראל יכול להיות שיוריד הריבית קצת יותר מוקדם.

לפי השוק אגב השוק עדיין מתמחר הפחתת ריבית מתישהו ממש בחודשים הקרובים בשלושה חודשים הקרובים.

אבל בתרחיש הזה שאתה מסתכל על התחזיות של בנק ישראל,

התחזיות האלה בגדול משאירות את.התוואי שבנק ישראל צייר קודם לכן.עדיין מאוד מאוד סביר

תחזית האינפלציה למשל-לשנת 2023, לא התעדכנה בכלל נשארה ב 3.5%

לשנת 2024 עודכנה ב 0.1% כלפי מעלה.

אז אם תחזית האינפלציה שלי בוא נגיד שלא השתנתה.אולי קצת עלתה אפילו אם לא השתנתה

אז גם תחזית הריבית לא אמורה להשתנות מה גם שעוד פעם, שמבחינת האטה במשק אין פה איזה שהיא האטה משמעותית לפי בנק ישראל.

מבחינת אבטלה אין פה בכלל אבטלה 3.6 זו אבטלה מזערית

ולכן בעיניים לפי התחזיות המעודכנות האלה של בנק ישראל לא צריך לשנות גם את מתווה הריבית.

השוק לא מאמין לזה שוק כמו שאמרנו מניח שיהיה יותר

שי סלינס: זאת אומרת תן לי להבין מכל התחזית של בנק ישראל פרסם הוא בעצם אומר תקשיבו.

יהיה ריבעון חלש בצמיחה כל השאר בערך פחות או יותר.ישאר אותו דבר טיפה יותר גרעון ישאר אותו דבר אבל אחרי שנסיים את הריבעון הקשה הזה.

זה מה שהם אומרים ?

אורי גרינפלד: בדיוק ככה.תראה ב 24- מניחים גם האטה בהשקעות בצריכה הציבורית כי יהיו הוצאות אחרות. מניחים עלייה בייצוא כי נושא,

אגב זה גם משהו שהם הכניסו בצדק כנראה לתחזיות שלהם אני לא. הם לא ממש פרטו הכל

אבל צריך לזכור שאם בנק ישראל צודק לגבי התרחיש הביטחוני ויש לנו רבעון אחד קשה

ותחילת שנה הבאה כבר מלחמה נגמרת וחוזרים לפעילות.

נושא הרפורמה מאחורינו כנראה

שי סלינס: כן

אורי גרינפלד: כן מניחים, בוא נגיד כן ואז גם לזה שכאילו השלכות אפשר להגיד חיוביות במיוחד באמת כמו שבנק ישראל פה. כנראה עדכן על הצד של היצוא תחזית לייצוא.ב-2024 עודכנה משלושה אחוזים לשישה וחצי אחוזים - עדכון של שלושה וחצי אחוזים.כלפי מעלה

בצמיחה זה גם כנראה קצת השפעה של הדולר כי יצואנים נהנים מדולר יותר חזק.

משקל יותר חלש אפשר להגיד,

אבל אולי גם העניין הזה באמת של הרפורמה. אבל עוד פעם

בגדול. בנק ישראל בסוף מסתכל על הצמיחה יותר מהצמיחה הוא מסתכל על האבטלה ועל האינפלציה.

התחזיות האלו לא מאוד השתנו ולכן התחזית הריבית לא צריכה מאוד להשתנות בנק ישראל כנראה.

מעריך שהוא יוכל לתמוך במשק בתקופת המלחמה בעזרת אותם כלים, נקרא להם כירורגים.

ההתערבות בשוק מט"ח,

התערבות בשוק האשראי יצרה, ראית עושה גם תוכנית חדשה השבוע.

ללקוחות של חברות כרטיסי אשראי שיש להם אשראי בכרטיסי אשראי ורוצים לדחות את ההחזרים החודשיים בנק ישראל תומך במקומות האלה.

לא רוצה להפעיל את הפטיש 5 קילו שנקרא הפחתת ריבית סתם.

אני חושב שבמובן הזה דברתי על זה גם שבוע שעבר באיזשהו מקום בצדק.

כי הסיכון לכך שאם אנחנו נראה את האוצר. מפשיל שרוולים ונכנס יותר ויותר כדי לתמוך במשק.

אז בנק ישראל צריך לקחת בחשבון גם יותר ויותר סיכון אינפלציוני.

שי סלינס: כן

אורי גרינפלד: וזה צריך לזכור תמיד המדיניות המוניטרית המדיניות של בנק ישראל ומדיניות הפיסקלית המדיניות של הממשלה.

הרבה פעמים צריכות לאזן אחת את השנייה. די שלא יהיה אובר שוטינג לאיזשהו כיוון.

לפתאום עלייה מהירה באיפלציה וראינו את זה בקורונה הכי הכי טוב.

כשגם הממשלה שפכה המון המון כסף וגם הריבית ירדה לאפס.

באמת בישראל היא הייתה אפס גם לפני כן אבל בכל העולם ראינו את הריביות יורדות.

ועד יצר מצב שבו ברגע שנגמרה קורונה ואנשים חזרו הכלכלה חזרה לעבוד

אז האינפלציה התפרצה מאוד מאוד מהר.

ואני חושב שהיום בנק ישראל מנסה. בינתיים לפחות להימנע מי מכאלה מהלכים.

שי סלינס: תראה גם הייתה גם מסיבת עיתונאים והנגיד התייחס ובצדק בהרחבה גם לשער חליפין אז איך נשאל את זה? תראה יש פיחות בשקל אמנם הוא לא חד אנחנו לא רואים תנועות חדות.

אבל אנחנו כבר בשער חליפין כמה 4.08 עכשיו, אנחנו כמה הוא מודאג מזה?

או אומר יש לי עוד אורך רוח נניח אני מסתכל על השער של הדולר והסל מטבעות מול.השקל ואומר אז אני יכול לספוג עוד 10% של פיחות או שהוא באמת באמת מודאג מזה.

וזו הסיבה המרכזית שהוא בעצם לא הפחית את הריבית.

אורי גרינפלד: אז השאלה היא מה קודם כל מה דאגות של בנק ישראל לגבי מט"ח ?

דאגה ראשונה היא השפעה של מט"ח על האינפלציה.

זה ברור בנק ישראל, המטרה שלו זה אינפלציה ככל שהדולר מתחזק ככה נוצרים גם לחצים אינפלציונים.

ולכן הוא מיד עם תחילת המלחמה הודיע שהוא נכנס לשוק מט"ח ומתערב

צריך להגיד שגם השפעה הזאת. כנראה כרגע לפחות יותר חלשה מאשר בדרך כלל.

כי חלק מהעדכונים שנעשים בעקבות עליה של הדולר לא ייעשו היום.

למשל טיסות לחו"ל. בדרך כלל כשדולר עולה, טיסות לחו"ל מתייקרות וזה חלק מהמדד מחירים לצרכן

אבל כרגע זה לא רלוונטי

כן נכנסת פה אגב נכנסת פה שאלה. מה שנקרא סעיף קטן בית.

שי סלינס: הן מתייקרות הטיסות אבל אין הרבה

אורי גרינפלד: אין אין כמעט טיסות ומה הלמ"ס יעשו עם זה

כן איך הלמ"ס ימדוד את הסעיף הזה בכלל? אם הוא ימדוד אותו.

בקורונה אגב הלמ"ס הודיע - שסעיף הטיסות לחו"ל כנראה בגלל שהשמים היו סגורים למשך תקופה.

סעיף הטיסות לחו"ל מפסיק להימדד והוא מקבל בעצם את העלייה של המדד כולו לתוכו.

אם כל שאר הסעיפים עלו ב03 בחודש מסוים, אז גם הסעיף הזה מתעדכן ב03.

זה יצר המון גם בלגן בתוך הסעיף אבל לא חשוב.

השאלה היא מה הלמ"ס יעשה עכשיו ?

אבל בכל מקרה ההשפעה שלה, על התחזקות של הדולר על האינפלציה בישראל. האמיתית

נקרא לזה, לא יודע איך ימדדו, אבל על הצרכן הישראלי היא פחותה לעומת העבר

כי אנשים כנראה לא טסים, אנשים קונים כנראה פחות. מוצרים בני קיימא שמאוד מושפעים מהדולר:

רכבים, מקררים, מכונות כביסה זה פחות הזמן.שאנשים רוכשים כאלה מוצרים אז ההשפעה של התחזקות של הדולר.פחות משפיעה. אבל זה לא זה לא החשש היחיד של בנק ישראל.

אם יש מהלך מאוד מאוד חד בשער חליפין זה מייצר חששות נוספים במובן של

אחד.- יציבות פיננסית. צריך לזכור שגם הממשלה וגם לחברות בישראל יש חוב דולרי.

ואם הדולר מתחזק בעשרה אחוזים, זאת אומרת שהחוב שאני צריך להחזיר אני כחברה או כממשלת ישראל שמייצר את ההכנסות שלי בשקלים. אם אני צריך להחזיר חוב בדולר

כל הפיחות בעצם מתגלגל לחוב שלי

שי סלינס: כן

אורי גרינפלד: אם היה לי חוב של 100 מיליון שקל עכשיו יש פיחות, סליחה 100 מיליון דולר ואני הכנסות שלי בשקלים עכשיו יש 10% פיחות זה אומר שאני צריך בעצם.לייצר עוד הכנסות כדי להחזיר את אותו חוב שהיה לי קודם אז זו דאגה אחת שתמיד קיימת כשמדברים על שער חליפין

ודאגה שנייה היא היכולת של המשק להמשיך בעצם לפעול בצורה סבירה מבחינת ייבוא של מוצרים.

מוצרים בסיסיים, מזון. וכן הלאה תרופות, כל מה שצריך.

ככל שהפיחות יותר ויותר חד, ככה גם יותר קשה. למשק לפעול בצורה שוטפת.

אנחנו לא שם אנחנו ממש לא שם אפילו. כמו שאמרת יש פיחות אבל הוא כזה פיחות נקרא לו זוחל

שי סלינס: פיחות יציב

אורי גרינפלד: כן באמת צריך לתת קרדיט לבנק ישראל כי מסתכלים על המסחר התוך יומי.

רואים בבירור שבנק ישראל חזק בתוך השוק, הוא בעצם כל יום יש פיחות וכל יום הוא קצת ממתן אותו והוא לא נותן לדבר הזה

שי סלינס : והנגיד גם רמז את זה זה שהם מדי יום כמעט מתערבים.

אורי גרינפלד: כן רואים את זה ממש בשוק.

אז כרגע אני חושב שהם מרגישים שהמצב בשליטה

אבל צריך להגיד.יש גבול לכמה שבנק ישראל יכול להתערב בשוק המט"ח.

זה אולי נדמה לנו שאין גבול אבל יש גבול. היום נכון שהרזרובות מטח של בנק ישראל הם גבוהות מאוד אפילו.

אבל הם לא אינסופיות וככל שהרזרבות הולכות ופוחתות.

ככה גם הסיכון הפיננסי של ישראל הולך וגדל מה שמוסיף עוד לחץ לפיחות.

אם נזכיר שחברות הדירוג כולן הורידו את אופק הדירוג של ישראל הרי לשלילי.

הן שוקלות אמרות שאנחנו כרגע מורידים את האופק לשלילי ואם המצב לא ישתפר קדימה, אז נצטרך להוריד לישראל דירוג.

אחד אינדיקטורים הכי משמעותיים שמסתכלים על זה באמת רזרבות המט"ח ביחס לתוצר של ישראל.

ככל שהרזרבות הולכות וקטנות והולכות וקטנות, ככה גם הסיכון הפיננסי בעצם הכרית ביטחון שלי הולכת וקטנה.

ואז הסיכון הפיננסי גודל. סיכון פיננסי גודל זה אומר שיווצרו עוד לחצים לפיחות של השקל מה שיגרור עוד לחץ על בנק ישראל להמשיך להתערב ואז הרזרבות פוחתות יותר מהר.

זה לא כאילו שבנק ישראל יכול עכשיו במשך חודשים ארוכים להתערב בשוק המט"ח באופן קבוע זה לא כזה פשוט.

הוא הקדיש לתוכנית 30 מיליארד דולר, הוא יכול עוד להגדיל אותה קצת.אבל זה לא אינסופי.

שי סלינס: לא, גם תחשוב מה יקרה ביום שהוא ירצה, אתה יודע, מה האסטרטגית יציאה מה מה יכול להיות שאז אנחנו נקבל פיחות עוד יותר.

אורי גרינפלד: אז התקווה היא שכשבנק ישראל, התקווה של בנק ישראל שלא נצטרך להגיע ל-30 האלה

שהמלחמה תגמר לפני זה.

זה באמת יהיה עניין של שבועות עד נגיד חודשיים. וחודשיים אפשר להחזיק מעמד.

ואחרי זה הלחץ על ישראל יפחת והאמון בשקל יחזור, בטח עם הנושא של הרפורמה מאחורינו ומשקיעים יחזרו להשקיע בישראל. והכל נפלא וגר זה זהב עם כבש.

הופ-פולי מה אפשר להגיד, אבל אלה סיכונים שצריך לקחת בחשבון.

ואותועוד פעם הסיכונים האלה יגדלו. ככל שבנק ישראל בממשלה לא יהיו מסונכרנים ביניהם

ופה באמת.שוק העבודה זה המקום הכי קריטי במובן הזה

שי סלינס: כן אז בוא נדבר על זה, ותראה אני בטוח שאני לא היחיד שזה מזכיר לו את התקופה של הקורונה עכשיו.

אתה יודע מה, בוא תן לי אתה קודם הזכרת את הנתונים והתחזית של בנק ישראל לגבי אבטלה.

אם אני, תן לי לרגע לקחת את הזווית הזאת, אני אומר אתה יודע? מה יש עכשיו מלא חל"תים

הרבה חל"תים יש גם מילואימניקים 300,000 מילואימניקים שעכשיו לא עובדים.

אולי אם הכל זמני באמת ואפילו זמני לשלושה חודשים, הרי בסופו של דבר מה זה חל"ת,

אם אם אתה מוציא מישהו לחל"ת אתה רוצה את העובד מתישהו.

אתה מוציא אותו לחופשה ואתה אומר מתישהו אני אקח אותו בחזרה זה לא שסגרת את העסק ופיטרת.

פוקס הוציאו 6000 אנשים לחל"ת הם אמרו אנחנו נרצה אותם מתישהו לא צריכים להצטמצם

אז יכול להיות שבאמת הכל זמני.

וגם אם תהיה קפיצה באבטלה של לא יודע, כמו שהיה בקורונה, הכל יחזור מהר מאוד.

לא ביג דיל זאת אומרת צריך רק לדאוג לאנשים שעכשיו יצאו לחל"ת ולא מקבלים משכורת.

אורי גרינפלד: או- פה בדיוק כבור הכלב מי דואג לאותם משפחות לאותם אנשים שהוציאו אותם לחל"ת.

בחודשיים הקרובים?

שי סלינס: מי דאג להם בקורונה

אורי גרינפלד: בקורונה ממשלה דאגה. כשהיא עשתה את התוכנית שמאפשרת למי שהוצא לחל"ת לקבל דמי אבטלה.

שי סלינס: אוקיי

אורי גרינפלד: זה היה חריג מאוד וזה היה פעם ראשונה אי פעם שזה קורה. זה מאוד חריג עשו עשו דברים דומים בעולם גם בתקופת הקורונה.

אבל צריך לזכור, ההבדל הגדול הוא שבקורונה באה הממשלה ואמרה לה נגיד יש לך עסק של חנות נעליים בפתח תקווה.

שי סלינס: אוקיי

אורי גרינפלד: בקורונה בממשלה אמרה לך - אני דורשת ממך לסגור את העסק לחודש הקרוב.

זה היה בעצם ההחלטה- סגר

שי סלינס: אסור לך לפתוח

אורי גרינפלד: אסור לך לפתוח. גם אם אתה רוצה, אסור לך לפתוח.

ברגע שהממשלה מוציאה כזאת הוראה. עוד פעם, אין לה ברירה, אפשר להתווכח, עד כמה הממשלה צריכה להתערב, אבל הממשלה אמרה לך לסגור את החנות הממשלה, צריכה לדאוג לך.

במצב הנוכחי הממשלה לא אמרה לך לסגור את החנות.

יש האטה משמעותית במשק, אנחנו תחת מלחמה. וכביכול זה החלטה של המעסיק.

מה גם שאני מניח שבממשלה ובאוצר. מאוד מפחדים להפוך את העניין הזה של תשלומי חל"ת בתקופות חירום. לסוג של הרגל.

שי סלינס: משום שהם לא רוצים שכולם ימהרו להוציא את העובדים לחל"ת?

אורי גרינפלד: בדיוק, אז נכון שאנחנו עכשיו באמת במלחמה.

ולא היינו במצב כזה המון המון שנים אם בכלל.

אבל, מה מי אמר שבעוד שנתיים שלוש ארבע יהיה משהו יותר, נקרא לזה זה עוד מבצע כזה

והוא יוריד קצת את הפעילות הכלכלית ועוד פעם.

אותו בעל חנות, הוא יראה האטה בכלכלה, הוא יראה האטה בביקוש לנעליים באותו רגע.

בגלל שמצב רוח הלאומי קצת נפגע וכן הלאה אולי עדיף לי לסגור את החנות לא תהיו אותם לחל"ת הממשלה תשלם לעובדים שלי.

נסגור את החנות לשבועיים ואני אחזור כשדברים ישתפרו

אז יש פה איזה שהוא סימן שאלה באמת. של מי האחריות לדאוג לעובדים ?

ועד כמה התמריץ הזה להוציא עובדים לחל"ת יכול להפוך לקבוע או לא.

עכשיו למה זה מאוד מאוד חשוב?

כי בסוף מה שבאמת מעניין זה לא שיעור האבטלה.

בקורונה שיעור האבטלה היה 25%.

אבל אנשים שלא עבדו עדיין קיבלו הכנסה מסוימת.

ומה שזה גרם,

זה גרם לזה שכשהכלכלה חזרה לעבוד, אנשים בעצם חזרו.לצרוך כי הייתה להם הכנסה כל התקופה

הם הוציאו גם הרבה פחות במהלך התקופה, בקורונה בטח,

כי היינו בבית כל הזמן ואז נוצרה אינפלציה מאוד מאוד גבוהה.

אם האוצר בסופו של דבר יחליט שהוא בא ונוקט באותה באותה אסטרטגיה של הקורונה.

ומשלם חל"ת לעובדים משלם את דמי האבטלה לאנשים, לעובדים שיצאו לחל"ת

מעבר לפיצויים לעסקים הרי ראינו מי מוציא לחל"ת עסקים שלא זכאים לפיצויים.

של האוצר בגלל הקף הכנסות גבוה.

אם האוצר החליט שהוא בא ומשלם את דמי האבטלה גם למי שיוצא לחל"ת.

אז המשמעות יכולה להיות בסופו של דבר אינפלציונית

הגירעון יהיה הרבה יותר גבוה, כי זה יכול כרגע אנחנו מדברים על כמה אלפי עובדים אבל זה יכול להיות.

משהו שימשך ועוד פעם יצית עוד איזה שהוא גל של הוצאה לחל"ת

אז גם אם האבטלה גבוהה זה בסדר אם האנשים קבלים הכנסה ואז יכול לייצר לי איזושהי אינפלציה.

גם אם ינקטו במודל הגרמני, מה שנקרא, ה מודל הגרמני בעצם אומר שלא הממשלה משלמת דמי האבטלה - אלא הממשלה בעצם.משתתפת בשכר, אתה לא מוציא את העובדים לחל"ת - אתה משאיר אותם בתוך מצבת כח האדם שלך.

הממשלה עוזרת לך לשלם להם את השכר.

בסוף זה אותו דבר אנשים לא יבואו לעבודה.

או שיבואו לעבודה, והחנות תהיה ריקה והכנסה שלהם לא תפגע.

ואז כשהמלחמה תסתיים אנשים יחזרו לקניון ואנשים יחזרו לקניון.

אז אנחנו נראה בעצם מהלך משהו שיכול להיות דומה למה שהיה בקורונה

ופה בנק ישראל אני חושב שזה בעצם.מה שיקבע בסוף את המדיניות שלו

בגלל זה אני חוזר על העניין הזה של הקשר בין בנק ישראל לאוצר.

אם האוצר לא יעשה דבר כזה, אז אותם עובדים שיצאו לחל"ת פלוס כמובן עובדים שמפוטרים.

לא תהיה להם ברירה, לא תהיה להם הכנסה למשך תקופה והם יהדקו את החגורה בצורה משמעותית.

זה זה מה שנקרא מיתון קלאסי.

שי סלינס: כן

אורי גרינפלד: אבטלה שעולה, אנשים אין להם הכנסה אין להם ברירה מתחילים להדק את החגורה יש ירידה.בביקוש, הירידה בביקוש מובילה בסוף גם לירידת מחירים. זה מה שנקרא מיתון קלאסי מתון קלאסי הוא בדרך כלל דפלציוני.

שי סלינס: אוקיי

אורי גרינפלד: אם במצב כזה בנק ישראל כנראה יוריד ריבית.

בשלושה חודשים הקרובים אנחנו נראה אין ברירה. אנחנו נראה בעצם מיתון אמיתי ואז תחזיות האבטלה של בנק ישראל לא רלוונטי.אבטלה תהייה משמעותית יותר גבוהה מ 3.6.

שי סלינס: כן רגע אבל לגבי פה אני כן רוצה לגעת בנקודה.

של השוני בן מה שהיה לנו בקורונה לבין מלחמה. כלכלה במלחמה. יכול להיות שהיא מייצרת משרות אחרות ? זאת אומרת אני לא מדבר

אלף גם זה קורה בהייטק למשל אני בטוח שיש סטארטאפים.שהיום לא רלוונטים סתם, אני אתן דוגמה לא יודע מאיכות הסביבה איזה שהוא סטארטאפ איכות הסביבה כנראה שהיום.לא יודע, יהיה ביקוש יותר לתעשיות ביטחוניות נגיד וסייבר מאשר לאיכות סביבה.

האם יכול להיות גם.שהמלחמה תייצר ביקוש לעובדים בשדות, לבנייה. למהנדסים של תעשייה, לכל מה שקשור לחימוש, אתה יודע לדברים כאלה.

יכול להיות שזה יפצה על חלק מהאיבוד משרות שיש עכשיו שכמו שאתה אומר בקניון החנות נעלים שלא מצליחה למכור כי אף אחד לא רוצה לקנות?.

אורי גרינפלד: בגדול כן וזה לא שונה מה קורונה. גם בקורונה נוצר עודף ביקוש לעובדים בסקטורים מסוימים

שי סלינס: למה מה בקורונה ?

אורי גרינפלד: משלוחים.

שי סלינס: כן

אורי גרינפלד: רפואה. היה צריך הרבה יותר צוותי רפואה. היו הרבה מקומות שביקוש לעובדים היה מוכח זה גם מה שגרם לעלייה מאוד מאוד מהירה בשכר בכל מיני סקטורים.

מה שהוביל לעוד יותר אינפלציה פשוט היו חסרים המון עובדים אבל צריך לזכור שתהליכים כאלה הם תהליכים.

שהם לוקחים זמן כי יש פה עניין של הכשרה, גם אם תיקח היום עובד בחנות נעלים ותגיד לו.

אני לא מדבר על חברת, חברה ביטחונית שזה בכלל משהו אחר לגמרי אבל אפילו.

בוא תעבוד בבנייה כי אנחנו כי צריכים לשקם את עוטף עזה. זה לא משהו שאתה עושה מהיום למחר.

מאוד מאוד בקלות

שי סלינס: הכשרות

אורי גרינפלד: צרך הכשרות, בדיוק. אז זה תהליך שלוקח זמן אבל בהחלט, זה תהליך שקורה וזה אופי הטבעי של. של שוק העבודה. עדיין קודם כל במהלך הזמן הזה נוצרת אבטלה.

ואבטלה יש צריך להגיד שני היבטים:

היבט ראשון - הוא בהגדרה אם אין לי היום הכנסה אני כמשק בית מוריד הוצאות, משמעותית.

דבר שני שזה יוצר זה חוסר ביטחון תעסוקתי.

אתה אומר אם אין לי הכנסה עכשיו לחודשיים אני אחליט איקס מה לעשות עם ההוצאות שלי

אם אין לי הכנסה ואני גם לא יודע מתי תהיה לי זה, כמובן. סיפור אחר לגמרי

ואז במצב כזה עוד פעם אם האוצר לא מתערב אנחנו נראה.

גם מיתון יותר עמוק, אני חושב מהתחזיות של בנק ישראל גם שיעור האבטלה יותר גבוה

וזה יהיה דפלציוני ואנחנו נרגיש את זה, ואז בנק ישראל ירגיש בנוח להוריד ריבית. כי יצטרכו הפחתת ריבית.

גם אחרי המלחמה, הכוונה שלי.

דיברנו על זה בשבוע שעבר, זה שיורידו ריבית לא יעזור בתקופת המלחמה אנשים לא יצאו לקניון - כי פוחדים לצאת לקניון.

אבל גם אחרי המלחמה אבטלה עדיין תהיה גבוהה ואז בנק ישראל יוכל לתמוך על ידי מדיניות מוניטרית מרחיבה על ידי הפחתות ריבית.

אם האוצר כן יתערב ובעצם ייתן איזה שהם פיצויים במובן.כדי לאפשר לאנשים שתהיה להם איזה שהיא הכנסה גם במהלך המלחמה.

כדי לעבור את הדבר הזה ולחזור ליום שאחרי המלחמה וחברות ייקחו מחדש את העובדים, אז אני חושב שבנק ישראל, לא יוריד ריבית.הוא יחכה

שי סלינס: זה ממש ברמה כזאת אתה אומר, ממש התערבות של האוצר תגרום לבנק ישראל לשונות את ההחלטה שלו.

אורי גרינפלד: כן ובצדק. לכן הם צריכים לדבר

שי סלינס: זה אמיר ירון אמר שהוא דווקא מדבר על בסיס יומי

אורי גרינפלד: מה זה בסוף הפחתת ריבית? הפחתת ריבית הרעיון שלה זה להעביר יותר, להעביר כסף למשק.

הריבית היא המחיר של הכסף.

ככל שהריבית נמוכה יותר ככה בעצם יותר נוח לקחת הלוואות

או שהפיקדון שלי בבנק שמקבל היום ארבעה וחצי אחוז, אם יקבל 2% אז אולי אני יוציא את הכסף ואשתמש בו.

הרעיון של הפחתת ריבית זה לעודד אותך להשתמש בכסף. דרך אחרת לעשות את זה שהאוצר יעביר לך כסף.

בסוף הרחבה לא משנה אם מוניטרית או פיסקלית המטרה היא אותה מטרה לייצר בעצם פעילות כלכלית.

אבל הם צריכים לעשות את זה ביחד כי המחיר של הרחבה, היא לחצים אינפלציונים. שהגענו לקורונה היינו עם אינפלציה 0 לאף אחד לא היה אכפת, בכל העולם אגב.

היינו אחרי 15 שנה של אינפלציה 0 וכל מקבלי החלטות בעולם באו אמרו, חברה לא מעניין אותי כלום

שי סלינס: מה שיהיה

אורי גרינפלד: שנים כבר אין אינפלציה כנראה גם לא תהיה והיו כל המומחים בעולם הסבירו לנו למה לעולם לא תהיה יותר אינפלציה. והורידו ריביות ועשו הרחבות ונתנו לנו מתנות לחג וכל מה שנרצה רק נתנו.

כדי להוציא אותנו מה קורונה

גם נזכור שבטח בתחילה בשנה הראשונה של הקורונה זה הדבר הכי מפחיד.בגדול אבר הזמנו מעלית עם המרפק נזכיר לכולם.

במלחמה, זה.משהו שאנחנו מקווים מאוד מאוד מקווים אבל זה הנחת בסיס כרגע,

כנראה של כולם, שזה מאוד מוגבל בזמן שבועות עד מספר קטן של חודשים.

ומהלכים דומים ואנחנו אחרי שנה וחצי של, שנתיים, של אינפלציה מאוד מאוד גבוהה.

בוא לא נשכח, עד לפני חודשיים כל השיחות שלנו היו על וואו מה עושים אינפלציה הזאת ?

אז היום היד, האצבע על ההדק של מקבלי החלטות היא הרבה יותר. קשוחה

שי סלינס: יש צרות גדולות יותר

אורי גרינפלד: בדיוק,

הם לא ימהרו לבצע גם הרחבות פסיקליות וגם הרחבות מוניטריות ונעשה מה שצריך אבל עוד פעם,

אם אתה שואל לדעתי באמת מבוסס על.כמו שאומרים תחושת בטן בלבד.

אני חושב שהאוצר כן יתערב וכן ימצא דרך לפצות אנשים שיוצאים לחל"ת או מפוטרים

ואז בעצם בנק ישראל ימשיך בעיקר להתעסק.בתמיכה בשווקים.

אם זה בשוק האשראי, אם זה בשוק מט"ח לווסת את העולמות האלה כדי שלא יהיה פה איזה שהוא משבר פיננסי.

ופחות בלתמוך במשק, זה האוצר יעשה.

שי סלינס: סביר להניח שהיא תהיה תוכנית יותר רחבה אני רק מקווה שהם יצליחו. להתארגן, להיות מסודרים קצת יותר ממה שאנחנו רואים עכשיו להתאפס, די מספיק זמן הפנמנו, אנחנו במלחמה יאללה.

אורי גרינפלד: אגב רק אני אגיד עוד משפט, אם זה התרחיש צריך לקחת בחשבון שגרעון יהיה יותר גבוה

ב 2024, הוא כנראה יגיע לאזורים של 4% צפונה

ופה בשביל חברות הדירוג, כי חברות הדירוג יראו את זה ויגידו את זה צריכים לעשות דברים בלהפחית קדימה את הגרעון, אז חוזרים לאותה שיחה של שבוע שעבר של יצירת מנועי צמיחה ומנועי הכנסות.

לממשלה כדי לצאת מפה בצורה הרבה יותר חזקה במלחמה הזאת ולהפחית לאט לאט את הגרעון

שי סלינס: וגם אם ירד לנו הדירוג והוא לא ירד לנו,

ירד תחזית הצמיחה, תחזית הדירוג ירדו לנו, נכון בכל הסוכניות גם אם ירד לנו הדירוג ונצא מחוזקים אז הוא יעלה.

לא נורא ירד בדרגה אחת אנחנו נתמודד עם זה, באמת יכול להיות דברים גרועים הרבה יותר

אורי גרינפלד: אני אגיד לך נתון שאני בטוח שיפתיע אותך מאוד מאוד מאוד.בשוק כבר ירד לנו הדירוג.

שי סלינס: אוקיי.

אורי גרינפלד: אג"ח של משלת ישראל בדולר נסחר כמו אג"חים של חברות של מדינות של טריפל בי פלוס או אי מינוס.

הסי די אס הביטוח נגד חדלות פירון של ישראל נסחר במקום שבעצם מגלם דירוג יותר נמוך כבר, קפץ מן הסתם משמעותית.

ההודעות של חברות הדירוג הם בעצם רק חתימה על משהו שכבר כולם מבינים.

שי סלינס: יותר מזה אני אגיד לך? שאתה הולך לבן כיום. אתה גם מרגיש כאילו הריבית כבר ירדה מה שנותנים לך על הפיקדון הוא הרבה הרבה יותר נמוך ממה שנותנו לפני שלושה חודשים.

אוקיי, אז עד כאן החלק הזה

נעבור לפינת האסקפיזם שלנו.

אני אתחיל השבוע מהאסקפיזם שלי?

בובי, הכלב המבוגר בעולם לפי שיא גינס, הלך השבוע לעולמו בגיל 31 ו- 165 ימים.

כן כן, כל חייו הוא גר בעיירה קטנה בפורטוגל 150 קילומטר צפונית מלסבון.

הוא מסוג רפאיו דה אלנטיו, משהו כזה, זה סוג של הכלאה של כלב רועים. הוא גזעי. וממוצע חיים שלהם הוא עד 14 בערך 14 שנים. הוא שבר, ניפץ את כל הזה,

אגב סיפור חייו מרתק.

ראה את כל החברים אתה אומר, לא מה שקרה.

שהבעלים שלו שהיה להם כלבה שהמליטה, ולא …

היה להם יותר מדי חיות במשק בית והם החליטו.את כל הגורים פשוט למסור, או גרוע מכך\ והוא היחיד שהתחבא באסם של המשפחה.

והורים לא הסכימו, הילדים גידלו אותו במשך כמה שנים ומאוחר יותר הם גילו שהילדים מגדלים כלב אמרו, יאללה נשאיר אותו והוא נשאר הרבה הרבה זמן.

אורי גרינפלד: לדעתי יש פה סרט הוליוודי

שי סלינס: ממש תקשיב ביום הולדה האחרון שלו במאי.הוא חגג עם 100 מוזמנים ותזמורת.

אורי גרינפלד: חתיכת שבירת שיא.

זה כמו נכון עושים שבע לאחד? למרות שזה לא זה לא מדויק.

כלבים מתבגרים הרבה יותר מהר בגילים צעירים אבל ב 7 לאחד זה כאילו הגיע לגיל 210.

טוב

אני דיברנו היום הרבה על המדינות פיסקאלית אז מצאתי פשוט איזה שהוא סיפור.

לא יודע אם הוא מצחיק או מרתק גם וגם.

על אוזלת היעד של מקבלי החלטות, שזה במקום אחר תמיד מצחיק אותנו.

כשזה בישראל זה מעצבן אותנו

באילנוי הממשל.החליט שהוא רוצה להחזיר את הייצור למדינה. הם היו ידועים בזמנו בתור הבירה של הייצור אמריקאי ייצרו כל הרכבים במדינת אילנוי.דטרויט כמובן

והם רוצים להחזיר את זה הם רוצים להחזיר את העוצמות שלהם ולהיות גאים ולכן המדינה.

התחילה באיזושהי תוכנית שבה היא נותנת הטבות מס לחברות שבאות לייצר ומעבירות מפעלים לאילנוי.

עם דגש גם על חברות שעושות בעצם ייצור מה שנקרא גרין ג'ובס ייצור שגם תומך באקלים וכן הלאה.

מפה לשם מסתבר שאילנוי בעצם מממנת.2600 עובדים בחברה סינית.

שי סלינס: אוקיי

אורי גרינפלד: שיש לה מפעל באילנוי שמייצרת סוללות לרכבים חשמליים, שאת המבנה של הסוללה בגדול הם גנבו טסלה.זה פשוט מתחרים בטסלה על ידי גניבה של הפטנט כמו שהרבה חברות סיניות עושות.

פשוט מדינת אילנוי העבירה להם חצי מיליארד דולר בטקס קרדיט.

טקס קרדיט זה גם לחברה עצמה שלא צריכה לשלם. מס זה על הרווח וגם על התעסוקה כל עובד שמעסיקים מקבלים עוד הטבות.

קיבלו 536 מיליון דולר בסובסידיות.

והקפאה של המס ל-30 שנה קדימה ועוד ועוד דברים אני לא חושב שלשם הם חתרו.

אגב, זה חברה שעשתה סוג של מכרז אפה אני אפתח את המפעל שלי.

שי סלינס: מי שמשלם הכי פחות, אפה שאתה משלם הכי פחות

אורי גרינפלד: כן זה נהוג מאוד כן זה נהוג גם בארץ שיש לנו.כמה וכמה חברות שמקבלות הטבות מס הזה פונות לכמה מדינות אם אני אביא פה מפעל שמייצר.עשרת אלפים מקומות עבודה מה אתם תתנו לי מבחינת הטבות מס

אז חברה הזאת עשתה את אותו דבר.

אף מדינה בארצות הברית לא לא הציעה לה שום דבר. בגלל האופי של החברה פשוט, הם לא ירוקים.

חברה סינית שזה בגדול היום בטח אנחנו כבר מבינים לא משהו שאמריקאים רוצים לפתח

ועוד חברה שכולם יודעים שהם גנבו את הפטנטים שלהם מחברות אמריקאיות.

אז כן העיקר שנרגיש

שי סלינס: לא אוהבים את אילון מאסק באילנוי

אורי גרינפלד: פחות, אבל העיקר שנרגיש שאנחנו חזקים ומחזירים את העטרה ליושנה

שי סלינס: תודה רבה שהאזנתם שיהיה שבוע שקט.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה