top of page

פרק 263 - הפחתת ריבית חדה תסייע למשק? בכלל לא בטוח

פצועים ומשפחות שכולות.

הביטוח הלאומי פתח למענכם קו חירום כדי שתוכלו לקבל סיוע מיידי שאתם זכאים לו ברגעים קשים אלו.

פיצוי למשפחות הפצועים על אבדן הכנסה בתקופת האשפוז, סידורי לינה סמוך לבית החולים, החזרים תמורת התרופות ומכשירי עזר לפצועים, השתתפות בהוצאות אבל למשפחות שכולות, הבאת קרובים מחוץ לארץ ושירותי עזרה וסיוע נוספים.

המוקד פועל בימים ראשון עד שבת, משמונה בבוקר עד שמונה בערב, ומספרו 02-626-9999.

איתכם גם ברגעים אלו, הביטוח הלאומי.

רדיו.

רדיו.


שי סלינס: כמעט שבועיים עברו מאותו יום שבת השחור, ונראה שלפחות מבחינה כלכלית הדברים מעט יותר ברורים.

ברור לנו למשל שיש פיחות משמעותי בשקל.

ברור לנו גם שהמלחמה פוגעת בצורה משמעותית בחלקים נרחבים של המשק.

ברור לנו שהמלחמה תעלה המון וככל הנראה הגרעון יגדל, אבל אל תתבלבלו.

חוסר הוודאות עדיין גדול, וכמו שמישהו אמר, לדעתי גם בפודקאסט הזה אורי,

הוודאות הגדולה ביותר כרגע היא שיש חוסר ודאות.

ובתוך זה, בנק ישראל צריך להחליט מה עושים.

וכשבנק ישראל צריך להחליט מה עושים, זה אומר ריבית, ויש לנו ריבית ביום שני, והתחזיות עוד מעט נדבר על זה נעות בין פיזור ענק שיש בין כלום לבין להוריד הרבה לבין להוריד קצת.


אורי גרינפלד: זה נדיר, זה נדיר מאוד ודרך כלל יש קונצנזוס מאוד ברור לגבי ריביות.

כן חוסר ודאות אפשר לקרוא לזה נקודת פיתול, איזושהי נקודה שאפשר ללכת לפה ואפשר ללכת לשם ולכל דבר, כל נתון שיוצא משנה את התפיסה.

שי סלינס: כן

אורי גרינפלד: כן תקופה עכשיו במובן הזה לחזאים. מזל שזה כרגע לא מעניין אף אחד.


שי סלינס נכון, מה ריבית? לא ריבית.


אורי גרינפלד: לא לא לא. התחזית עצמה אף אחד לא יתפוס אותך אם אמרת רבע ויצא חצי….


שי סלינס: ואנחנו ננתח את ההחלטות והשיקולים לגבי הריבית הריבית וגם נדבר על כל הדברים שדיברנו והיה חברות דירוג שגם התייחסו למלחמה פה והיה היו נתוני אנפלציה שכבר הספקנו לשכוח, כי הם גם התייחסו ללפני המלחמה אבל הם עדיין רלוונטיים להיום.

ואתה יודע מה אם בסוף ישאר זמן, העולם ממשיך תתפלא או לא עולם הכלכלי ממשיך ואולי כמה מילים על, כי גם שם קורים דברים.

אני לא אגיד המילה מהותיים זה לא המילה הנכונה אבל קוראים דברים בעולם הכלכלי שכדאי לדעת

אז שלום וברוכים הבאים לפרק נוסף של פודקאסט מנועי הכסף של כלכליסט.

עם הכלכלן ואסטרטגיה ראשי של פסגות אורי גרינפלד אהלן אורי ,

אורי גרינפלד: אהלן שי.

שי סלינס: אני שי סלינס. אתה יודע מה, בוא נתחיל אורי לדבר על הדבר הראשון מההסדר הכרונולוגי.

זה היה ביום שישי שעבר שבת מתי החברת הדירוג


אורי גרינפלד: שישי בלילה, כולם ציפו חיכו אכלו מהר את ארוחת השבת עשו את הגרפס ואמרו הנה תכף מודיס מפרסמים את הדוח שלהם. ונראה מה הם יגידו על המלחמה והשלכות שלה.

מודיס פשוט נקטו בגישה, אפשר להגיד מעניינת.

אולי עדיף פשוט לא להגיד שום דבר

שי סלינס: כי אין לנו מושג

אורי גרינפלד: אין לנו את זה, אני לא יודע מה עבר לי בראש למה לא מבחינתו ככה זה או כי אין לנו מושג.

אוקיי עדיף לחכות חודש חודשיים ולקבל קצת יותר מושג אוקיי אולי זה לא הזמן להוריד להוריד דירוג.


שי סלינס: אולי גם כל השיקולים שעד עכשיו כתבנו את הדוח התייחסו לאיזה שהיא מהפכה משפטית שתכננו ועכשיו אנחנו לא יודעים

אורי גרינפלד: וגם היא לא ברור אולי משפט מהפכה הזאת כן רלוונטית לא רלוונטית לך תדע לאן זה הולך.

פשוט אמרו טוב בוא נגנוז את הדוח הזה החלטנו שלא לפרסם את הדוח

שי סלינס: זה היה מודיס.

אורי גרינפלד: בסופו של דבר המשמעותהיא שבגדול אצל מודיס כמובן הדרוג של ישראל נותר כפי שהוא השאלה היה שנשאלת אם מתי אנחנו כן נראה עדכון מהבחינה הזאת כרגע אנחנו יודעים לא לא היה איזה שהוא פרסום גם על טוב אנחנו עושים כינוס מחדש ונחליט בעוד חודשיים.

אז במובן הזה אפשר לחכות אבל במהלך השבוע כן ראינו דוח של פיץ.

שהורידה את התחזית דירוג של ישראללרמה שלילית

שי סלינס: זה היה דוח שהוא היה צפוי להתפרסם או שזה כמו פשוט לא מן המניין ?

אורי גרינפלד: זה היה דוח שהיה צפו להפרסם כי פיצ היו אמרים להגיע לסיור.

ואז לפרסם דוח, מן הסתם אף אחד לא הגיע לסיור אבל הדוח היה אמור להתפרסם איזה שהיא אמירה לגבי הדירוג.

עוד פעם, אני מניח שהסיור תוכנן בכלל לבדוק דברים אחרים לגמרי, אבל פיצ' וגם הוא לאור מה שקורה.

אי אפשר להתעלם מזה שהסיכון עלה. הם לא הורידו את הדרוג של ישראל אבל כן את התחזית של הדרוג.

קדימה שהמשמעות היא בעצם שאם לא מציינים

שי סלינס: ושוב הם מציינים רק את המלחמה נכון?

אורי גרינפלד: כן את ההשפעות הגירעוניות צריך להגיד.

אנחנו חוזרים על זה חזרנו לא מעט בשנה האחרונה כי דיברנו המון חברות דירוג.

חברות הדרוג לא באות ואמרות בגלל המלחמה הכלכלה הישראלית, לא מדרגות הכלכלה הישראלית לא מדרגות את העוצמה של המדינה לא מדרגות את החסינות של העורף הן מדרגות את החוב של ישראל.

הן באות ואומרות למלחמה הזאת יהיו עלויות,

עלויות אלה יתבטאו בגיוס נוסף של חוב, היחס חוב תוצר של ישראל יעלה.

הגרעון של ישראל יגדל בשנים הבאות כי צריך לשקם ויהיו פה הרבה הוצאות ולכן אין ספק שלפחות בהסתכלות על מה שנקרא המצב הפיסקלי של ישראל ואת החסינות הפיננסית של הממשלה של המדינה.

הסיכון עלה ולכן בעצם אנחנו עוברים למצב שבו המשמעות היא שפיצ' יצטרכו במתישהו בין החצי שנה לשנה קרובות לעדכן מחדש האם המצב עדיין נמצא בבכזאת רמת סיכון ואז רמת הדירוג של ישראל תרד, או שיהיה שיפור לטובה הם יוצאו אותנו מהרשימה השלילית ויחזיר אותנו למצב של יציבות ברמת הדירוג. אלו התרחישים וכמובן שמה שיקרה מאוד מאוד תלוי בהתפתחויות בחודשים הקרובים צריך להגיד


שי סלינס: לא ממש הייתי צריך את פיצ' כדי שיגידו לי את זה וגם אם אני בלונדון אני לא צריך את זה.




אורי גרינפלד: אנחנו דיברנו על זה גם בשנה האחרונה כל כך הרבה.

עם כל הדיבורים על הפחת הדירוג לא פחת הדירוג אמרנו את זה פעם אחר פעם.

השוק לא מחכה לחברות הדירוג זה בטוח את האנשים שיושבים בבנקים הגדולים בלונדון.

הם לא מחכים לשמוע מי פיצ' או ממודיס S&P מהמצב של כלכלה ישראל מושקעים כל כך הרבה כסף יש להם אנליסטים שבוחנים את זה באופן שוטף יום יום ולא צריכים דיווח פעם בחצי שנה.

אנחנו בטח לא היינו צריכים.

אין לזה יותרגם לא ראית תגובה בשוק איזה שהיא תגובה משמעותית בעקבות הדוח.

אין לזה הרבה משמעות וכל הדיבורים שתמיד אנחנו שומעים הרבה פעמים בתקשורת אומרים מה המשמעות של הפחתת הדירוג אם תהיה שריביות יעלו.

וכן הלאה, הם יעלו, אם באמת המשקיעים מאמינים שהמצב הפיננסי של ישראל.פחות טוב.


שי סלינס: כן

אורי גרינפלד: לא יחכו להורדת דירוג עולה דירוג לא חשוב דירוג של חברות הדירוגים יותר סתם סתם.

חותמת על משהו שבדרך כלל המשקיעים כבר יודעים מראש כמובן שזה נותן.

את החותמת הזאת זה לא לא בדיוק עושה טוב.

יש מקום מאוד מאוד ספציפי שבו זה כן משפיע, וזה בקרנות חוב קרנות שמחזיקות באגרות חוב.

של כל מיני מדינות בעולם והן עושות את זה לפי איזשהו סל את המחויבות להחזיק למשל.

קרן שתחזיק שמחויבת להחזיק אגרות חוב של מדינות שמדורגות אי פלוס ומעלה.

אם הדירוג של ישראל ירד מתחת לA פלוס אז אם יאלצו למכור את אותה אגרות חוב כי אני כבר לא יכול להחזיק את זה לפי התשקיף של הקרן.

אבל במצבינו זה לא סיפור כזה גדול

שי סלינס: זה משהו טכני בעצם

אורי גרינפלד: כן זה יותר משפיע על מדינות על מרגינג מרקט כשזה קורה.

ושם אנחנו רואים את המכירות כפויות שמאוד משפיעות וגורמות לעלייה חדה בתשואות על האג"ח או בריביות במשק.

אבל בישראל זה פחות משמעותי אתה צודק אנחנו לא , לא, אף אחד לא התרגש מזה ובצדק אנחנו יודעים שהסיכון של ישראל הפסקלי הגרעוני הוא גבוה ואתה יודע מה, עוד מילה על זה .

דיברנו על זה גם שבוע שעבר. ולמרות שדיברנו על זה בשבוע שעבר, השבוע היו לי המון שיחות על זה אם זה עם עיתונאים ואם זה עם לקוחות ואם זה סתם במונית.

מבחינת, אפילו גם מישהו שאל אותנו בפייסבוק, הסיפור הזה של שימוש בקופסאות החוץ תקציביות.

למה, מה זה הדבר הזה ואם זה כזה קל ,למה לא עושים את זה יותר מדי.

אז מבחינת אם זה כזה קל, התשובה היא כן יש לממשלה אפשרות.להוציא סכומי כסף אדירים ראינו את זה בקורונה באמת בסכומים חסרי תקדים ולרשום אותם חוץ תקציבית.

זה זה מקובל.

זה לא משהו שמשתמשים בו יותר מדי בדיוק מהסיבה של הדירוג המסיבה של המשקיעים.

גם כשאתה עושה את המשקיעים רואים את זה זה לא משהו שאתה מחביא.

אתה בסוף גם כשאתה רוצה מוציא כסף ולא רושם אותה תקציבית הכסף יוצא , צריך להביא את הכסף הזה מאיפה שהוא זאת אומרת הממשלה תלך ותנפיק הרבה יותר אגרות חוב.

להנפיק אגרות חוב זה בעצם לבוא למשקיעים ולהגיד להם אני צריכה עוד כסף וכשמשקיעים רואים את זה.

אז הם באיזה שהוא שלב לא מתלהבים להלוות למדינה שרק הולכת מוציאה עוד כסף עוד כסף עוד כסף כשהכנסות כנראה.

ממיסים בטח ירדו כי יש לנו האטה משמעותית במשק בטח אם היא עושה את זה בצורה שהיא לא מבוקרת. ברגע שאתה עושה את זה חוץ תקציבי, אז זה אחלה למה שהוא חד פעמי אבל אם תעשה את זה יותר מדי אז משקיעים יסתכלו עליך גם במובן של ההתנהלות היא לא שקופה.

כן בסוף אנחנו רוצים לראות תקציב, אנחנו רוצים לראות שהדברים עובדים בצורה מסודרת אנחנו כמובן כמשקיעים. ולכן השימוש בקופסאות החוץ תקציביות. אפשרי הוא נועד לדברים שמאוד בהגדרה.

חד פעמים

שי סלינס: מוגבלים בזמן

אורי גרינפלד: ובדרך כלל בסכומים מאוד גדולים. לא יעשו את זה בשביל 500 מיליון שקל כשמדובר בהוצאות של מיליארדים.

שלהכניס אותם לתוך התקציב זה או שאתה מקצץ מכל דבר אחר, זה כמובן משהו שהוא פוגע בסופו של דבר במשק גם בתקציבי הרווחה ותקציב החינוך ותקציב הבריאות.

או שאתה הולך לגירעונות מאוד מאוד גדולים ולכן זה שזה נעשה זה נעשה לדברים חד פעמיים.

וזה כשלעצמו ודיברנו בשבוע שעבר, זה בסדר אין ברירה. השאלה המרכזית היא האם משרד האוצר.

ידע כמה שיותר מהר לשנות את הצד של התקליט להחליף דיסקט. לעדכן אפליקציה איך אומרים היום בזמננו כי


שי סלינס: ברור שאתה תסיט את הכסף לאן שצריך

אורי גרינפלד: תקציב 24 הנוכחי לא רלוונטי הוא פשוט לא רלוונטי. לא תלך לגירעונות של 6% גם ככה בת 2024 כנראה גירעון עוד לפני המלחמה, אפשר להתווכח על זה אני מעריך שגרעון הבסיסי.

הוא באזור שלושה וחצי אחוזי תוצר שזה המון.

ואם כל ההוצאות שיהיו ב-2024 ויהיו המון הוצאות על השיקום של המשק ועזרה ותמיכה ויהיה תהיה ירידה בהכנסות.

עם כל זה אנחנו אין ברירה אלא באמת לעשות ריסט להסתכל קדימה ולבנות תקציב חדש.

וכמובן שפוליטית זה לא פשוט והכל ידוע והכל ברור אבל זה משהו כמה שיותר מהר צריך לעשות אותו.

כי אחרת זה פשוט יגרור עוד ועוד חוסר ודאות וקושי בעצם לתפקד כמדינה.

אתה רוצה כבר להגיד אוקיי יש לי ככה וככה מיליארדים לזה תתחילו לעבוד אל תדאגו הכסף יהיה.


שי סלינס: יש משהו רק שאני רוצה להבין אנחנו הרבה , אנחנו משווים הרבה לתקופה של הקורונה כי כבר היה מנגנון שעבד בקורונה ושאנשים נשארו בבית ופיצוי לעסקים ופיצוי לאזרחים ופיצוי לכולם.

אז אם אנחנו משווים את המצב עכשיו שוב יש הרבה גורמים של חוסר ודאות גם מבחינת כמה זמן זה יימשך.

בערך אנחנו מדברים על אותו סדר גודל של כמה שזה עלה אז וכמה שזה יעלה עכשיו?


אורי גרינפלד: לא לא לא. נגיע לרמות של הקורונה קודם כל. בוא נזכור שבתקופת הקורונה הממשלה השביתה את כל המדינה לתקופות ארוכות של סגרים.

והיה צריך לפצות את זה צריך להשלים לאנשים את ההכנסה, לשלם את האבטלה לחל"תים וזה היה בכל הארץ אנחנו מדברים כרגע.

על בעצם החלטת הממשלה להשבית להגיד שני חלקים של המדינה. כן מה שקורה למשל במרכז נכון שיש האטה משמעותית ונכון שעסקים עובדים פחות אנשים יוצאים פחות מהבית. אבל זה לא משהו שהממשלה תלך עכשיו את תחיל לפצות את כל המסעדות בתל אביב.


שי סלינס: או תחלק לכולם צ'קים בדואר


אורי גרינפלד: אז אומרים שכן.מפונים או פליטים אפשר להגיד מעוטף עזה ואולי מהצפון , אין ברירה צריך להביא להם כסף אם החלטת שאיזור, בסוף ממשלה מחליטה החלטה היא צריכה לדאוג שאנשים לא יפגעו מההחלטה שלה במובן הכלכלי.

זה מה שבקורונה ראיתם אולך אל תצא לעבוד אל תפתח את החנות שלך ברגע שאומרים לך כזה דבר צריך לדאוג לך להכנסה. כן אז אם אומרים לאנשים אתם לא חוזרים הביתה. תקופה כזו וכזו ואתם לא מפעילים את העסק שלכם אז הנה אנחנו ניתן לכם את ההכנסה ונדאג לכם למקום לגור אנחנו נדאג לכם לכל מה שצריך אבל זה לא בכל הארץ.

מצד שני, יש עלויות אגב, זה דבר אחד דבר שני שרציתי להגיד, אז גם היו לנו הוצאות אדירות על הבריאות.

להפעיל בתי חולים ולהביא מכשירים עכשיו היום מה שיש לך זה את ההוצאות הביטחוניות כמובן שהן מאוד מאוד גדולות.

יהיה לך פיצויים. עוד פעם , לשני חלקים במדינה אבל אנחנו לא נגיע לתוכנית של בסוף 90 מיליארד שקל.

אנחנו לא נגיע לסכומים האלו אנחנו נגיע למספרים יותר נמוכים אבל, עוד פעם.

השאלה המעניינת היא איך אתה יוצא משם ואיך אתה מעודד עכשיו ביום שאחרי המלחמה איך אתה מצליח לייצר מנועי צמיחה חדשים.

כדי שלפחות צד ההכנסות יגדל חזרה מספיק מהר והגירעון לאט לאט ילך יקטן.

זה האתגר האמיתי בסוף .

אוקיי אז אני יכול להלוות כסף מהשוק ובאנו ממקום נוח יחסית.

שחוב תוצר של ישראל נמוך ביום יום האוצר רוצה לגייס 10 מיליארד שקל בשוק אין לו בעיה לגייס 10 מיליארד שקל.

אבל זה לא פותר את 2024 זה לא פותר את ההסתכלות קדימה.

את ההסתכלות קדימה לצורך הסתכלות קדימה צריך לשנות את הכיוון ולשנות את הכיוון זה אומר.

לייצר איזה שהם מקורות הכנסה כדי שנוכל להמשיך ולהוציא כסף על בנייה מחודשת.

של עוטף עזה של הביטחון של ישראל ולהחזיר אמון לדברים בואו אפשר להקל ראש בזה וזה יעלה הרבה כסף.

ולכן צריך לייצר את המקורות הכנסה האלו וכבר ראיתי גם דיבורים על אולי יעלו מיסים.

אני לא טוען שלא יעלו מיסים, אגב אתה יודע שנים הרי אני לפחות חושב שיש מקום בישראל להעלות מיסים.

כי ההוצאות האזרחיות בישראל הם מאוד מאוד מאוד נמוכות.

אבל, אני חושב שזה. גם אם כן זה זה לא משהו שישנה משמעותית התמונה

כמובן שהעלאת מיסים גם מייצרת עוד פגיעה בציבור.

אז צריך למצוא מקורות הכנסה , היו לנו שני מקורות הכנסה מאוד מאוד חזקים לפני.

נגיד שנה וחצי לפני הקורונה, בטח שזה שוק הנדל"ן ובעיקר ענף הייטק.

שי סלינס: כן.

אורי גרינפלד: צריך להגיד שהם נפגעו גם בלי קשר למלחמה. שוק הנדל"ן בכלל בקיפאון טוטלי.

שי סלינס: היה לפני המלחמה

אורי גרינפלד: היה עוד לפני ועכשיו , עכשיו עכשיו בכלל. חברות נדל"ן בקשיים מאוד קשים.

ויש לנו גם את הבעייה ענף הטכנולוגיה שחווה האטה ואלא אם כן נראה התאוששות בעולם של ענף הייטק וקצת הלחץ על ישראל הבינלאומי יפחת , מה שדיברנו עד לפני חודשיים דבר שהכי הטריד אותנו מה שקורה בענף ההי טק מבחינת ההסתכלות של המשקיעים הבינלאומיים.

אם זה קצת יחזור זה נותן איזה שהוא פוש . אבל אתה צריך גם לעבוד בזה כזה שיחזור ולמצוא מקורות הכנסה אחרים דרך עידוד של פעילות.

הוצאה של אנשים לשוק העבודה עידוד אנשים לצאת לעבודה כדי שיהיה יותר הכנסות ממיסים כשאנשים יוצאים לעבודה זה לא רק כמה שמס הכנסה שמביאים.

זה גם אחרי זה מע"מ שנכנס, כי אנשים עובדים אז גם צריכים יותר יש ביטחון תעסוקתי ואתה מרגיש יותר בנוח לצרוך.

זה מה שהאוצר היום צריך לשבת ועד שיצא עשן לבן. לבנות תוכנית כמה שיותר מהר כי זה בסוף הוודאות .

מוסיפה המון. וכל עוד יש אי ודאות ואתה יכול להתחיל לעשות שום דבר לא תגיד לאנשים בוא תעשו פרויקט אחת שתיים שלוש.אתה לא יכול להבטיח להם שיהיה לזה כסף.


שי סלינס: אנחנו מאמינים במשרד האוצר ומקווים שהם.יפעל מהר אנחנו אנחנו עד עכשיו כן לא נו

אורי גרינפלד: תמיד נו מה יש לך ברירה

שי סלינס: לא אין ברירה נהיה אופטימים. אז בוא נדבר רגע על האינפלציה ובשבוע שעבר התחלנו לדבר ואמרנו מה המלחמה בכללי עושה לאינפלציה.

יש לנו טיפה יותר בהירות עכשיו אנחנו יודעים מה זה יעשה לאינפלציה או שעדיין


אורי גרינפלד: ברור שלא.

שי סלינס: אין לנו מושג.

אורי גרינפלד: מחירי העגבניות הם 24 ש"ח לק"ג . אז בסעיף הפירות וירקות וסעיף הירקות יש לנו ודאות

שי סלינס: לא, בוא נגיד בוא נגיד שפורסמו, זה הנתונים שפורסמו?


אורי גרינפלד: המדד האחרון שפורסם? לא, המדד האחרון שפורסם קודם כל צריך להגיד, זה המדד בעצם של ספטמבר מלפני המלחמה כן זה מה שקרה.הוא הפתיע כלפי מטה הוא ירד ב 0.1 הצפי היה , הקונצנזוס היה שנראה עלייה של 03 הייתה ירידה של 01.

מה שבעצם הוריד לנו את האינפלציה בהסתכלות שנתית.

ספטמבר 23 לעומת ספטמבר 22 ל 3.8 ירדנו מתחת ל 4%

שי סלינס: למה הוא ירד?.

אורי גרינפלד: למה אינפלציה ירדה ?

שי סלינס: למה המדד של ספטמבר.ירד

אורי גרינפלד: עיקר ההפתעה באה מאותו סעיף שהפך להיות סעיף שהוא בלתי ניתן לחיזוי וזה סעיף הנסיעות לחול.

מאז הקורונה.הסעיף הזה פשוט אי אפשר לחזות אותו. זה סעיף שהמדידה שלו היא כזו שמתחשבת בעונות, בעונתיות.

כי מן הסתם בדרך כלל בתקופות החגים המחירים עולים ובתקופה אחרי זה מחירים יורדים וכדי שלא נרגיש את ההשפעה הזאת, הלמ"ס עושה גם ניקוי עונתיות לסעיף.

והקורונה שיבשה, דיברנו על זה עכשיו כמה פעמים, ה קורונה שיבשה את ניקוי העונתיות בכל דבר. הסעיף הזה הפך להיות מאוד מאוד קשה לחיזוי אז ראינו

שי סלינס: הוא מודד את ההוצאות של משקי הבית על טיסות לחול?

אורי גרינפלד: הוא מודד את המחירים לא את כמה הוצאת אלה בעצם כמה עולה נופש בחו"ל.

כרטיסי טיסה, מלונות כמובן הכל בשקלים אז הוא מושפע משער הדולר מן הסתם, ומשפע גם המחירים של נקובים בדולר.

במדד קודם אגב זה סעיף שבעיקר הפתיע כלפי מעלה.

ועכשיו הוא הפתיע כלפי מטה הוא ירד 11 וחצי אחוז.

רוב הערכות היו שזה יהיה סביב ה- אפס אולי יעלה קצת, פתאום הוא ירד ב11 וחצי אחוז.

עוד פעם, להגיד שבמקרה בספטמבר שזה חודש שבו בדרך כלל מחירים עולים.

הייתה ירידה של 11 וחצי אחוז במחירי טיסות לחול - כל מי שטס לחו"ל תשאל אותו אם הוא הרגיש המחירים יותר זולים מאוגוסט בצורה משמעותית? כנראה שלא , זה בעיקר בעיה סטטיסטית של המדידה.

הסעיף הזה הפך להיות סעיף שמאוד מאוד קשה לחזות אותו אני אגב לא לא בתלונות ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

תופעה הזאת היא כלל עולמית לכולם יש בעיה עם סעיף הלבשה והנהלה לכולם יש בעיה עם נופשים לכולם יש בעיה עם סעיף הלבשה והנעלה כי גם זה שהוא מאוד עונתי.

מן הסתם סוף עונה תחילת עונה המחירים עולים ויורדים מאוד מהר

הקורונה שיבשה את העונות. קורונה יצרה כאילו מחזורים של סבבים כאלה של סגרים. שיצרו עונות חדשות היו עונות גלובליות לפי הסגרים, וזה שיבש את כל הסיפור. אבל עוד פעם, זה המדד של ספטמבר כאילו לא לא רלוונטי בשום צורה שהיא

שי סלינס: זה נותן לנו קצת יותר אוויר לנשימה

אורי גרינפלד: זה נותן לנו אוויר לנשימה במובן הזה שזה, וידענו את גם לפני המלחמה שהאנפלציה בישראל במגמת ירידה. היא עדיין גבוהה, היא הייתה מעל 4% ירדה ל זו 3.8 עדיין רמה גבוהה משמעותית יותר מהיעד של בנק ישראל ולכן אף אחד לא.כולם העריכו שכן בנק ישראל מרגיש בנוח עם הכיוון וישאיר את הריבית גבוהה עד בערך מאי יוני שנה הבאה ואז הוא יתחיל להוריד אותה כי האינפציה כבר תהיה מתחת ל 3% מתחת לטווח העליון של היעד.

במובן הזה, מדד ספטמבר מראה לנו שאין שום דבר חדש אפילו אולי התהליך הואץ אני אומר אולי כי עוד פעם מדד 1 יכול להיות שפתאום אוקטובר. כמובן אם לא הייתה מלחמה היה מחזיר אותנו לתוואי שראינו בחודשים קודמים.

שאלה היא איך המלחמה משפיעה על האינפלציה? ופה הדעות.אני חושב אני לא יודע להגיד עם חלוקות כמו שהן מבוססות על.מה שאוהבים לקרוא בכלכלה בהינתן שכל השאר קבוע, שזה הדבר שהכי גרוע להתבסס עליו.

באים לא מעט כלכלנים אני שומע בתקופה האחרונה ומי שיצא בצורה הכי חריגה עם זה זה סיטי בנק שבאים ואומרים שבנק ישראל יוריד תריבית ב-3/4% ביום שני הקרוב.

תראו המשקל נכנס למיתון עמוק.

מיתון עמוק זה אומר ירידה בביקוש

ירידה בביקוש אומר ירידת מחירים.

ומה לעשות התמונה, המציאות היא לא היא הרבה יותר מורכבת מורכבת משתי סיבות

אחד הירידה בביקושים הרי לא נובעת מזה.של אנשים קשה לקנות כי המצב המצב הכלכלי שלהם.

הורע ולכן אנחנו רואים ירידה בביקושים למסעדות ירידה בביקושים לטיסות או ירידה בביקושים לביגוד והנעלה.

לא רוצים לך לקניון. הקניון לסגור בכלל. הם לא הולכים לקניון. הרבה חנויות לא פתחו, אז אם החנות סגורה זה לא שאין ביקוש זה שאי אפשר לקנות ואנשים לא הולכים למסעדות כי רוב מסעדות סגורות.

במובן הזה זה די דומה לקורונה מקורונה קורונה בעיקר אני חושב שמסתכלים קדימה מה יקרה ביום שאחרי.

ביום שאחרי אנשים ירצו להשלים חלק מהצריכה הזאת.


ראינו ביציאה מהסגרים את התופעה הזאת של היום אונלי ליב ואנס.

שי סלינס: כן טסו לחול לא

אורי גרינפלד: אחרי שנתיים כאלה הוא לא מעניין אותי כלום אני רוצה עכשיו ליהנות מהחיים.


וזו תופעה שיכולה לקרות גם אחרי המלחמה ולכן לא גם אם עכשיו אנחנו רואים אולי ירידות מחירים אבל זה באמת לא בדיוק ירידות מחירים כי אין עסקאות אתה יכול להגיד שמחירי המסעדות המחירים מסעדות ירדו אבל זה גם לא בדיוק נכון כי מסעדות לא עובדות.

שי סלינס: או נדל"ן למשל

אורי גרינפלד: או נדל"ן למשל אם אין עסקאות אז איך אתה בדיוק לוקח חשבון של מחירים יורדים.

בטח כשהמלחמה תסתיים יכול להיות שזה יביא איזה שהיא התפרצות אינפלציונית. על זה תוסיף את ההשפעה של הדולר שהולך ומתחזק ,מול השקל השקל נחלש מול הדולר שכמובן ככל ששער החליפין יותר גבוה זה עוד איזה שהוא לחץ אינפלציוני.

ולכן אני חושב שלבוא ולומר ברור שתהיה פה ירידה באינפלציה.

אני לא טוען שלא תהיה, אני חושב זה לא כזה ברור זה לא כזה ברור יכולה להיות ירידה באינפלציה מכמה כיוונים.

מצד הביקוש באמת, אני מניח שחנויות בגדים יעשו מכירות סוף עונה יותר מוקדמות.

כשהם יפתחו לפחות אונליין יורידו מחירים כי נתקעים עם מלאים יותר גדולים אבל יש מקומות שזה לא ככה מה גם שאגב לא דיברנו צעד ההיצע הזכרנו את העגבניות.

יש בעיית שינוע היום בארץ חזרנו לסיפורי שינוע ועדיין יש בעיית שינוע יש בעיות של חומרי גלם אז אתה רואה בחלק מהמקומות מחירים לא עולים ,מזנקים.

ולכן אני חושב שזה לא כזה ברור.

ואני אשים על זה עוד איזה שהיא אמירה שלא רק שזה לא ברור האם בכלל בנק ישראל יכול לעזור בעניין הזה?

נכון אם האינפלציה במגמת ירידה כתוצאה מזה שהביקוש יורד במצב נורמלי הביכוש יורד כאילו אנשים כבר אין כסף ויש להם פחות. מה שדיברנו עד לפני חודשיים שאנשים יהדקו את החגורה וכן הלאה ולכן ודאי שירצו להוריד ריבית.

אבל היום הירידה בביקוש היא לא תוצאה של הידוק חגורה, תוצאה של אנחנו לא יוצאים מהבית וחניות סגורות.

ובנק ישראל על זה הוא בטח לא יכול להשפיע.


שי סלינס: מה שאתה בעצם אומר שגם אם הריבית היום תהיה נמוכה באחוז, אני לא אוציא יותר כסף

אורי גרינפלד: זה יעצור את הפעילים של החמאס?

שי סלינס: כי אני אקנה דירה אני לא אקח משכנתא.

אורי גרינפלד: נכון אתה לא תקח עכשיו משכנתא חדשה אתה לא תלך יותר לקניון כי הריבית ירדה באחוז

אתה לא תשמח לקחת הלוואה ולשפץ את הבית.

כנראה ההשפעה של הפחתת ריבית היום, אם בסוף היית עושה איזה שהוא ממוצע מה שנקרא תמסורת בין הריבית לפעילות הכלכלית והיית אומר על כל רבע אחוז יש תרומה לפעילות הכלכלית של ככה וככה אחוזי צמיחה.

תמסורת הזאת כנראה היום אם היא לא אפסית, היא תהיה מאוד מאוד מאוד נמוכה זה לא כלי שהוא יעיל כנראה בתקופה כזו.

בטח אם יש לך אי ודאות למה יקרה לאינפלציה אחרי.אני חושב שבנק ישראל. חשבתי שהוא מבין את זה בתחילת שבוע פרסמתי גם איזה שהוא פוסט בפייסבוק על זה.

היו המון הערכות ריבית ירד בחצי ריבית ירד בשלושה רבעים, ברבע, ובאמת הייתה ישיבה של בנק ישראל עם החזאים של בתי השקעות והבנקים ובנק ישראל די הבהיר את זה.

שי סלינס: אנדרו אביר , המשנה

אורי גרינפלד: אנדרו אביר, הוא אמר אני לא הייתי בישבה ראיתי כמובן את התגובות להישיבה.

הוא בא ואמר אנחנו מתערבים בשוק בצורה כירורגית.

יש בשוק המט"ח בעיה חסרים דולרים , אנחנו מתערבים אנחנו מוכרים דולרים אנחנו דואגים לזה שתהיה נזילות אנחנו דואגים להילחם במתקפות ספקולטיביות.

יש בעיית אשראי.

יש מפעלים חנויות בעלי עסקים שמתקשים עכשיו להחזיר את הלוואות שלקחו כי אין להם עבודה.

אנחנו נדאד גם לזה. אנחנו עובדים עם הבנקים לדחות משכנתאות לדחות תשלומי הלוואה.

יכול להיות שמתישהו יפתחו קו אשראי כמו שפתחו בקורונה לעסקים קטנים ובינוניים שצריכים הלוואה והבנק כרגע לא מוכן לתת הלוואה אבל גם כן לא בטוח לאן הדברים הולכים,

אז אולי בנק ישראל יפתח איזה שהוא קו אשראי כמו שהוא פתח בתרופת הקורונה


שי סלינס: בריבית יותר נמוכה תנאים יותר טובים.

אורי גרינפלד: בתקופת הקורונה בנק ישראל עשה את זה בתגובה. האמת אפילו בתקופת הקורונה כבר לא היה לזה כזה ביקוש גדול, פחות ממה שבנק ישראל העריך אבל לפחות הוא פתח את הקו הזה.

זה משהו שיכול להקל אם תהיה בעיית אשראי.

שזה מאוד נכון מבחינת בנק ישראל.

לעבוד בצורה כירורגית כי מה שאתה רואה פה זה לא מחזור עסקים.

זה לא מצב שבו יש האטה במשק ולכן אנשים הולכים וקונים פחות, ואבטלה עלתה וכן הלאה.

נגיע לשם כנראה. וכשנגיע לשם יהיה אולי נכון, כדי אחרי מלחמה כדי להאיץ את החזרה לפעילות כלכלית חזקה אז אולי יהיה נכון להתחיל להפחית הריבית לייצר פעילות כלכלית חזקה.

כי אז כנראה גם האינפלציה תתחיל לרדת אמיתית מזה שאנשים עוד יותר מהדקים את החגורה בהנחה.

שנראה האטה משמעותית. אגב גם זה עדיין הנחה


שי סלינס: כן


אורי גרינפלד: אנחנו כרגע מן הסתם בהאטה אבל אם בעוד חודש המלחמה מסתיימת, יותר דומה ללבנון השנייה. היה רבעון אחד גרוע ואחרי זה חוזרים לצמוח

אנחנו לא יודעים אנחנו מקווים שזה ייגמר כמה ששיותר מהר. אבל אם תהיה פגיעה כלכלית מהותית בכלכלה ישראלית אז בנק ישראל יכול להשתמש בכלי הריבית כדי להאיץ בהנתן שהמשק עובד.

משק סגור ריבית לא תעזור יותר מדי. צריך פשוט לעזור לאנשים להחזיק את הראש מעל המים.

ואני חושב שבמובן הזה בנק ישראל פועל מאוד נכון. אני קצת קשה לי זה שבתקופה האחרונה אני אומר המון דברים טובים על בנק ישראל.


שי סלינס: אמרנו שבוע שעבר שהוא רגולטור שמתפקד.זה די נדיר.

אני אני רק רוצה לחדד ותקן אותי אם אני טועה בנק ישראל לא צריך את מועד החלטת הריבית בשביל לעשות משהו עם הריבית.

זאת אומרת אם עכשיו הוא מרגיש שאין צורך לעשות משהו ועוד שבועיים יש.

או או החרפה במלחמה, או ההפך, אז הוא יכול לפעול נכון הוא יכול לפעול לו מתי שהוא רוצה

אורי גרינפלד: הוא לא כבול למועד החלטת הריבית הוא יכול לפעול מתי שהוא רוצה. כמובן שהחלטה שלא מין המניין יש לה. היא יוצרת איזה שהוא זעזוע לפחות ברמה הניראותית כנראה קרה משהו מאוד מאוד חשוב שהיא הוביל אותו לקבל החלטה היום ולא לחכות עוד שבועיים.



שי סלינס: ואת זה הוא לא עשה. זאת אומרת אנחנו שבועיים במלחמה והוא לא עשה את זה


אורי גרינפלד: הוא לא עשה את זה ? הוא כן עשה את זה בצד למשל של הדולר.

ביום אחד אמר חברה 30 מיליארד דולר אני לא אתן פה לספקולנטים לקחת את השער חליפין. רמה גבוהה יותר עוד אתה רואה שדולר ממשיך לעלות אבל אתה רואה שתנודתיות ירדה משמעותית. מי שעוקב אחרי.

המסחר בשער חליפין רואים שבנק ישראל כל הזמן בשוק.


שי סלינס: כן לגמרי


אורי גרינפלד: כשצריך לעשות, הוא יכול לעשות כמובן שיש להצהרות כאלה איזה שהוא משקל.

אגב עוד מישהו שאל אותנו בפייסבוק למה בנק ישראל מודיע שהוא מתערב למה הוא לא עובד בצורה מתחת לפני השטח כאילו.

נגד הספקולנטים למה הוא מודיע להם. שאלה היא טובה אבל.

אני חושב שבוא נגיד קודם כל בסוף תחילת כל חודש בנק ישראל מפרסם את יתרות המט"ח שלו אז גם אם הוא לא היה מספר.תוך שבועים היית יודע אז אין בזה הרבה לא לספר

מעבר לזה בנק ישראל. חיים עדיין בדמוקרטיה אנחנו רוצים שתהיה שקיפות ואולי הכי חשוב זה הכלי המרכזי.

של בנק מרכזי. הכלי הכי חזק של בנק מרכזי הוא ההצהרתיות היצירת ציפיות.

בנק ישראל ביום שהוא בא ואמר חברה אני נכנס לשוק המט"ח הוא בעצם גם באיזה שהוא מקום. דוחף, דוחף את הספקולנטים החוצה. הם אומרים אוקיי אני יכול לנסות קצת לקחת פה רווחים אבל. כנראה שמתישהו ככל שאני אגזים בנק ישראל יבוא כנגדי. ולהצהרה עצמה יש משמעות.


שי סלינס: מנסה לייצר מומנטום בדיוק כמו שבמשחק כדורסל אתה לפעמים לוקח טיים אווט כדי להגיד לכולם אוקיי- אני עוצר את הכל.

ולפעמים זה עובד.

יש לי רק עוד שאלה לגבי הריבית, אפשר להגיד חד משמעית שבעצם עדיף לך להיכנס לכזה אירוע ביטחוני דרמטי עם ריבית גבוהה כמו שאנחנו נמצאים מאשר להיכנס עם ריבית כמו שהייתה לפני הרבה שנים ואפילו.

נגיד ריבית של שני אחוז?

זאת אומרת זה נותן לו יותר כלים?


אורי גרינפלד: תמיד. תמיד לבנק מרכזי עדיף שתהיה שיהיו כמה שיותר כלים בארגז כלים ושיהיו כמה שיותר הפחתות ריבית לבצע.

בדיוק מה שאמרנו לממשלה זה טוב שאתה מגיע עם יחס חוב תוצר נמוך.

ושאם אתה צריך אז אתה יכול פתאום להגדיל אותו משמעותית וזה לא כזה סיפור גדול.

שי סלינס: אז ריבית גבוהה זה…

אורי גרינפלד: בנק מרכזי בגדול הוא היה שמח שריבית תהייה כל הזמן כמה שיותר גבוהה כדי שהוא יוכל להוריד אותה כשצריך.

הבעיה שכשאתה מעלה אותה שאתה מנסה להחזיר לעצמך תחמושת לארגז כלים.

אז יש לזה השלכות כלכליות ואתה פוגע ואתה מייצר האטה ולכן להוריד זה מאוד קל, לעלות זה בדרך כלל קשה ולא תמיד מצליחים להגיע. אל המקום שצריך עם מספיק ריבית. במובן הזה מצבינו גם בהיבט המוניטרי לא הפסיקלי המוניטרי מצבנו נוח

אם בנק ישראל ירגיש שהפחתות ריבית נחוצות ושיש להן יכולות לתמוך אז יש לו לא מעט מאיפה להוריד


שי סלינס: אוקיי בוא יש לנו נדבר כמה דקות בודדות על מה קורה בעולם.


אורי גרינפלד:: אני חושב בוא נתרכז בארצות הברית?

שי סלינס: כן.

אורי גרינפלד: בכל זאת יש מהלך שם בשווקים. צריך להגיד שזה גם איך שהוא קשור למה שקורה פה ראינו מה שביעי באוקטובר אנחנו את מחיר הנפט במגמת עלייה.


שי סלינס: בכלל השווקים בעולם לא מתעלמים ממה שקורה


אורי גרינפלד: ממש לא, ממש לא. מסתכלים על הסיכון הגלובלי של מה שקורה.


שי סלינס: שלא לדבר על חברות. ראיתי שלוקהיד מרטין העלו תחזיות


אורי גרינפלד: גם חברות הנשק, וגם אירופאיות גם אמריקאיות. ראינו קפיצה במניות ועליה בתחזיות וכמובן חששות מאיזה שהוא משהו משהו שיהיה פה משהו שהוא גדול יותר מרק לחימה בדרום.


שי סלינס: או הצטרפות של ארצות הברית ללחימה


אורי גרינפלד: בכלל עוד יותר סיפור. תמיד כשקורה משהו במזרח התיכון זה משפיע על מחיר הנפט באמת אנחנו רואים את העלייה בנפט.

העלייה בנפט מתורגמת גם מידית לעלייה בתשואות אג"ח אמריקאיות וראינו את התשואות ל 10 שנים שוב פעם קופצות. מה שמוביל גם לעלייה חדה מאוד בריבית על משכנתאות בארה"ב שקרובה ל-8% ואנחנו רואים כתוצאה מזה ירידות בשוקי המניות.

עוד פעם הגענו למצב הזה של תשואות עולות, מניות יורדות ולהפך.

מצד שני צריך להגיד בשבוע האחרון ראינו גם לא מעט הדוחות.

יש חברות שהתחילו לפרסם כאן הדוחות טובים. הבנקים ראינו פרסם דוחות טובים.

ראינו את נטפליקס מפתיעה לטובה.

שבכלל צריך לעשות מתי שהוא שיהיה יותר שקט על המהלך של נטפליקס המשמעות. של זה שעם כל הסיפור של המנויים בהחלט זה הצליח להם ואולייש לזה משמעויות על כל ענף הטלוויזיה אמזון ודיסני זה מאוד מעניין.


שי סלינס: והם ממשיכים לעלות מחירים וגם נטפליקס ורגע מה זה אומר בעצם על האינפלציה האמריקאית?


אורי גרינפלד: אז זהו שמסתכלים על האינפלציה אם פה הופתענו כלפי מטה, אתה צריך להגיד שבארה"ב המדד אפילו הפתיע קצת כלפי מעלה.

עוד פעם התחילה שאלה מתי הפד יוריד ריבית או לא יוריד ריבית.

ולכן גם אנחנו רואים את התשואות עולות, בטח עם עליית מחירי הנפט.

וכרגע הרוחות הן שהריבית יש עדיין הסתברות מסוימת לעוד העלאה לא גבוה, אבל גם תשאר ברמה זאת תשאר ברמה זאת למשך הרבה זמן.

וגם כשהיא תרד היא תרד מאוד מאוד מאוד לאט וזה מה שכמובן קצת מוציא את הרוח מהמפרשים שלהשווקים.

עוד פעם, אם אתה מסתכל על זה קצת מבחוץ אני חושב שהשווקים פה עוד יכולים להיות מופתעים לטובה. אנחנו כן רואים יותר ויותר סימנים גם להאטה בארה"ב.

שכמו שהיה צפוי. ומתישהו זה יוריד את האינפלציה יותר מהר ויכול להיות שהפד..

קשה לראות בכלל באופן כללי, ריבית שיורדת לאט לאט זה תרחיש מאוד מאוד מאוד נדיר.

ויכול להיות שהשוק פה יופתע וריבית תרד מתישהו במחצית השנייה של 24 קצת יותר מהר ממה שמאמינים.

וזה יתן רוח גבית חדשה על השווקים אבל מסתכלים על השבוע האחרון בהחלט בשבועיים האחרונים עליית תשואות באגח אמריקאיות משמעותית חזרנו לשיאים שלא נראו הרבה הרבה זמן.


שי סלינס: רק נזכיר כל עוד הכלכלה שלנו בכזאת טלטלה עדיף כמה שיותר יציבות בשווקים בחול ובמיוחד בוול סטריט.

אורי גרינפלד: אחד ה דברים אגב היום התראיינתי אפהשהו ותמיד השאלה שנשאלת זה מה לעשות בתיקים?

שי סלינס: שאלה 40 דקות תשובה יש לך 40

אורי גרינפלד: 40 דקות גלגול עיניים קודם כל לפני שהפולניות יוצאת לי.

אבל בגדול ראית בשבועיים האחרונים את המשקיעים הישראלים נקרא לזה לא משנה אם זה מוסדים או משקיע.

בסוף בקרנות הנאמנות או באפליקציה בבנק.

הרבה יותר נקרא לזה ,יציבים מפעמים בעבר, שוק ירד בהתחלה מאוד מאוד בחדות ואז עולה בו הוא ככה לא מתרסק לנו מול העיניים.

ואני חושב שחלק גדול מזה זה סוג של למידה שראינו גם בקורונה. לא ממהרים כל כך למכור כמו פעם.

אבל חלק גדול מזה זה העובדה שבשנה האחרונה וכאילו שכחנו מכל הסיפור הזה אבל ממרץ.

ראינו יותר ויותר כסף ישראלי יוצא למדדים בחול. עם כל הסיפור של המהפכה המשפטית וכן הלאה.

וזה בעצם באיזה מקום שמר על תיקי השקעות גם בגמל פנסיה בתיקים המוסדים.

וגם אני חושב בסוף , בקרנות שיש לי בבנק בחיסכון בכמה שקלים שיש לי בחיסכון הולנטרי.

ברגע שלא מעט כסף בחול והוא נקוב בדולר, ודולר עולה, כן אז אתה ברמת התיק אתה לא רואה פגיעה כל כך מהותית כמו שבעבר היית רואה.

וזה אולי מונע מהאנשים לעשות את הטעות הרגילה של למכור בירידות וזה מחזיר אותך לאותה אמירה ישנה של השווקים אין כמו פיזור כדי למנוע ממך מלעשות שטויות


שי סלינס: וגם לגמרי וגם עדיף לפעמים מזל משכל, אתה יודע.

טוב בוא נעבור לחלק האחרון -.לא נקרא לו הדבר המוטרף אבל.


אורי גרינפלד: אסקפיזם. בוא נחליט שאנחנו קוראים לו אסקפיזם השבועי

שי סלינס: אסקפיזם לימי מלחמה. בהחלט

אורי גרינפלד: אוקיי.

אסקפיזם פה מה שהבאתי זה זה לא שלנו .

בוא נסתכל על צרות של אחרים לפעמים זה עוזר ובדיוק התפרסם איזה שהוא סקר.

שבחנו בסקר הזה ב21 מדינות,

בכל מדינה. בדקו בין 12 ל 60 אלף איש בגיל 18 64.

בכל מדינה בעצם שאלו - מה הבעיה הכי גדולה היום שאתם רואים? ונתנו להם 18 אפשרויות.

והסקר בעצם בודק עד כמה בעיית האקלים נתפסת כבעיה מרכזית בקרב הציבור.

ויש מדינות שוויץ למשל, 32% מהאנשים אמרו שזה הבעיה הכי גדולה

ובכלל היא במקום השני.

אבל אתה רואה שיש מדינות צרפת אגב 41% מהאנשים חושבים שאת הבעיה הכי גדולה

אבל במקום הרביעי יש כאלה שחושבים אני מניח שהגירה הייתה לפני זה

רוב מדינות אירופה בריטניה כמעט 40% ספרד 40% רוב מדינות אירופה אנחנו מתקרבים ל 40%. ל

לא הרבה צריך להגיד אני מצפה שזה יהיה יותר ארצות הברית 30% מהאנשים חושבים שזה הבעיה הכי גדולה היום, וזה במקום התשיעי מתוך הבעיות

.יש שמונה דברים שיותר מטרידים את האמריקאים היא בעיית האקלים.

פולין מקום 12 מקסיקו מקום עשירי.

דרום אפריקה שכן, יש שם לא מעט בעיות, מקום 13 אז אז יש מדינות שיש להם בעיות .

אני מניח שגם אם הייתה שואל היום בישראל עושה סקר כזה.

אף אחד לא היה אומר זאת הבעיה הכי גדולה כרגע אבל מקום 13, זה קצת רק מראה כמה זה עדיין לא.

לא נתפס לדבר מהותי שחייבים לעשות הכל כדי ש


שי סלינס: הוא תמיד נדחק הצידה בכל אירוע זה בטוח.

תראה אני אסקפיזם, אני לא יכול לקרוא לזה עכשיו שאני חושב על זה

אבל.

אני חייב להגיד לך משהו על העיתונות, בעיקר הזרה לאחרונה.

תראה אלה מאז שאני זוכר את עצמי בכלכלה ובשוק ההון אני תמיד קורא אתרים זרים.

בעיקר בלומברג, וולסטריט ג'ורנל וניו יורק טיימס. שני הראשונים בעיקר כלכליים וניו יורק טיימס יותר כדי להבין את הלך הרוח. בעולם.

ותראה מתחילת המלחמה אני עדיין קורא ועדיין עוקב כי מאוד מעניין אותי ואני חייב להגיד לך שבשבוע וחצי הראשונים, עשרה ימים הראשונים של המלחמה היה סיקור מעולה מעניין זוויות אחרות.

בכל האתרים שהזכרתי בעיקר אלה. אני לא גולש , אני לא נמצא הרבה בבי בי סי ובסי אן אן. אלה האתרים.

עכשיו מה שקרה השבוע עם הפיצוץ בבית חולים.

כל כך אכזב אותי, באמת ברמה האישית והעיתונאית.

מהציפיות שלי מאתרים האלה, ואני רואה בניו יורק טיימס פסגת העיתונות העולמית.

אם מעל למאה שנה לדעתי של היסטוריה שהם חשפו דברים.

ואתה יודע מה, זה פשוט,

אתה יודע שכאלה שאומרים זה האג'נדה שלהם והכל , נכון אין להם אג'נדה פרו ישראלית ומעולם לא הייתה.

אבל העיתונות הטובה עמדה בראש סדר העדיפויות שלהם והשבוע הם פשוט עשו.עיתונות גרועה.

כי לכתוב כותרת שהפלסטינים טוענים שישראל הפציצה בית חולים, זה עיתונות גרועה.

זה אתה יודע מה, וגם היה זה בלאגן בפרלמנט הבריטי.

בדיוק אתמול לפני שראש הממשלה הגיע לישראל, ואחד הנציגים שם דיבר ואמר.

הוא ירד על הבי בי סי שהם בכלל, שוב אני לא קורא בי בי סי אבל הבנתי שהם אפילו לא שינו את הכותרת את הכותרות הראשונות.

משהו אמר שם הוא אמר הוא הסתכל עליהם ואמר על הבי בי סי.

דמיינו את עצמכם מסקרים את המלחמה בין אוקראינה לבין רוסיה, ולוקחים את מה שהרוסים אומרים כעובדה.

בחיים לא הייתם עושים את זה, למה אתם עושים את זה פה בישראל?

ואתה יודע מה כל מילה ופשוט שפל לעיתונות העולמית השבוע ממש כך.

אורי גרינפלד: מסכים לגמרי.

שי סלינס אוקיי תודה רבה שהאזנתם. נשתמע בשבוע הבא שיהיה שקט.

הלוואי


** פצועים ומשפחות שכולות הביטוח הלאומי פתח למענכם קו חירום כדי שתוכלו לקבל סיוע מיידי שאתם זכאים לו ברגעים קשים אלו.

פיצוי למשפחות הפצועים עלאבדן הכנסה בתקופת האשפוז סידורי לינה סמוך לבית החולים החזרים תמורת התרופות ומכשירי עזר לפצועים.

השתתפות בהוצאות האבל למשפחות שכולות, הבאת קרובים מחוץ לארץ ושירותי עזרה וסיוע נוספים.

המוקד פועל בימים ראשון עד שבת משמונה בבוקר עד שמונה בערב ומספרו 02-626-9999.

איתכם גם ברגעים אלו הביטוח הלאומי.



8 views0 comments

Comments


bottom of page