לכולנו נעשה יותר יקר פה בזמן האחרון. הקניות בסופר, הצעצועים לילדים, החוגים, הדלק, הדיור… השיח הזה של "יקר" נוכח מאוד בכל התקשורת, וזו הזדמנות מצוינת לדבר על מה זה בעצם "יוקר המחיה" ובעיקר - איך מתמודדים איתו. ניתן טיפים פרקטיים להתמודדות עם הקללה הזאת שנקראת "אינפלציה". אנחנו פה כדי להרגיע. בואו, יהיה רגוע :) *למען הסר ספק, כל האמור בפרקים אינו המלצה ו/או תחליף לייעוץ פיננסי אישי. לפני כל מהלך פיננסי, שקלו טוב את האופציות והתייעצו עם בעלי מקצוע.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 10/11/2022.
אילת: שלום שלום, ושוב אנחנו פה בפודקאסט "כסף על השולחן", איזה פתיח קרייני יצא לי, נכון?
עידית: נכון?
אילת: קשוח? קשוח! תזכורת, אני אילת פוזניאק, אני היועצת לכלכלת המשפחה. ואיתי פה…
עידית: ואני עידית שטיין, אני יועצת פיננסית ויועצת משכנתאות.
אילת: ואנחנו פה כדי להרגיע אתכם, בגדול.
[צוחקות]
עידית: ואת עצמנו על הדרך.
אילת: או שלא. היום בפרק, אנחנו נדבר על הבאזוורד האחרונה בכל נושא הכלכלה, אינפלציה.
עידית: וואו.
אילת: צריך לשים פה כזה… מוואהאהא, נכון? כזה של המכשפות. קללה שאנשים מפחדים ממנה, לפעמים בצדק, לפעמים פחות. היום קצת בא לנו לדבר על מה זה אומר, ואיך אנחנו מתמודדים עם זה, ואיפה זה פוגש אותנו במנגנונים שלנו וכמה זה מלחיץ אותנו, כמה זה מרגיע אותנו. מה אפשר לעשות עם הדבר הזה? באתי להגיד עם השיט הזה. אולי אני אגיד, אולי זה ירד בעריכה, אולי זה לא. אז אנחנו נשים פתיח, ונתחיל?
עידית: יאללה.
["כסף על השולחן – פודקאסט על ניהול כלכלי בגובה העיניים עם עידית שטיין ואילת פוזניאק"]
אילת: אז בואו נתחיל שנייה מהבסיס. אמרנו שהפודקאסט שלנו, המטרה שלו היא לא לתת את הידע נטו וזה, אבל כן חשוב שנייה להסביר מה זאת המילה הזאת. אינפלציה מוגדרת כעליית מחירים לאורך זמן. אוקיי? מרגישים את זה, כי יקר פה רצח בזמן האחרון.
עידית: מטורף.
אילת: אני כאילו, גם הלקוחות וזה, אבל תכלס כולנו מרגישים את זה בכיס שלנו. הסופר יותר יקר, דיברנו על חוגים מקודם יותר יקרים.
עידית: החוגים, הבגדים, הפירות, הכל. המכוניות, הטלפונים, הכל פשוט נעשה כל כך יקר.
אילת: נהיה קשוח.
עידית: הדבר היחידי שאולי קצת ירד זה הדלק לאחרונה.
אילת: וגם עכשיו הוא ירד, הוא עלה לפני זה. זה חוכמה גדולה להגיד, הדלק ירד.
עידית: כמו במבצעים.
אילת: נכון, זה ממש כמו במבצעים. איזו פיקציה, איזו פיקציה. אז עליית המחירים הזאת היא מושפעת מהרבה דברים שקורים, חלקם בארץ, חלקם בעולם. אנחנו לא נחפור על זה באמת, כי זה… אתם יכולים למצוא את המידע הזה באמת בכל מקום וגם נראה לי פחות רלוונטי כרגע. המטרה שלנו היא יותר לעזור, להבין שנייה מה זה אומר עלינו.
עידית: טוב, בסופו של דבר, אבל כן, אינפלציה זה משהו מאוד טבעי בכלכלה, הוא משהו אפילו בריא, כל עוד שהאינפלציה היא ככה פחות או יותר מאוזנת ואם אנחנו נכנסים למספרים, אז סביב השניים וחצי, שלושה אחוזים, זה בסך הכל משהו שהוא בריא למשק. הבעיה היא כשהאינפלציה יוצאת מכלל שליטה.
אילת: אנחנו רגע נגיד אולי שאנחנו כרגע בספטמבר, אוקטובר, 2022. זה דבר שהוא חשוב…
עידית: נכון.
אילת: כי למי שיאזין בעוד שנתיים, זה לא בהכרח יהיה מצב.
עידית: אולי לא יהיה רלוונטי, אבל כן, תמיד אנחנו נהיה כנראה בסביבת אינפלציה כזאת או אחרת, אבל אחרי הרבה מאוד שנים שלא היינו באינפלציה, כמו שקורה בזמן הזה הנוכחי, אז פתאום מלחיץ, פתאום שכחנו שזה קרה לנו פעם, שהיינו שם כבר.
אילת: כן, קשה לנו לזכור את זה, אנחנו זוכרים את הדברים הטובים…
עידית: אנחנו במקום אחר.
אילת: את הריביות הנמוכות, את העולם ה…
עידית: את המינוף המאוד גבוה.
אילת: קצת ללכת על ענן, ואז הענן מתרסק. אני ממש חשה שבחודשים האחרונים, זה קצת מה שקורה.
עידית: אבל אני רוצה לדבר על זה רגע. המילה הזאת שאמרת, מתרסק.
אילת: קשה?
עידית: כן, לגמרי. אני חושבת שאת יודעת, לפעמים בא לי להגיד לאנשים, עזבו, תפסיקו להקשיב. אתם יודעים, בסוף, כל התקשורת מלאה… מה האינטרס הרי בסופו של דבר של התקשורת? ליצור איזשהו…
אילת: להלחיץ אותנו?
עידית: כן, כן. כי הלחץ הזה יוצר תקשורת צהובה, יוצר עניין…
אילת: נכון.
עידית: יוצר רייטינג בסופו של דבר, ומזה מרוויחים.
אילת: את לא שמעת אף פעם שדרן חדשות אומר, חבר'ה, תירגעו, הכל בסדר.
[צוחקות]
אילת: אולי הגיע הזמן שמישהו יגיד את זה.
עידית: אז כן, אני רוצה להגיד את ה'תירגעו' הזה. ואם מה שירגיע אתכם זה להפסיק להקשיב לתקשורת…
אז זה מה שתעשו. כי בסופו של דבר כל בית, כל אדם, צריך להבין איפה זה פוגש אותו ברמה האישית. איך זה משפיע עליו באופן אישי ולא להסתכל על כל המילים המפוצצות ומאוד מפחידות האלה, שאולי גם גורמים לחלק מאיתנו לא לישון בלילה, אשכרה.
אילת: נכון, נכון, נכון.
עידית: זה את יודעת, אני גם מרגישה שאני הולכת ברחוב. אתמול הייתי בשפת הורים, כאילו, על זה מדברים. על כמה החוגים יותר עיקריים, והשיעורים הפרטיים, והתלבושות של בית ספר, וההסעות, וכל הדברים האלה. ואנשים אני מרגישה שלאחרונה, אולי גם באופן חיובי, לאו דווקא, זה שלילי…
אבל אני ממש מרגישה שהם עושים שיקולים ונותנים את הדעת הרבה יותר ממה שהם היו עושים פעם על דברים שפעם הם היו קו אדום. אני אתן לך דוגמה. אתמול דיברנו אפרופו בשפת הורים, אז דיברנו על הנושא של שיעורים פרטיים. אני יודעת, את, אני פגשנו מאות משפחות בשנים האחרונות. אני יודעת כבר לזהות את המנגנון הזה שמפעיל את כולנו שזה נוגע לנושא של הילדים.
אילת: הילדים, כן.
עידית: כן, ואז אנחנו מדברים, או, לא, הוא חייב שיעורים פרטיים, אי אפשר לגעת בזה, זה קו אדום.
אילת: המילה חייב, גם המילה חייב היא מילה שלי קשה איתה.
עידית: כן ואת יודעת, גם אני חוטאת בזה. ואז פתאום, זה כבר לא קו אדום. זה רגע, אז כמה עולה לי שיעור פרטי ואולי נעשה אותו פעם בשבועיים. ואולי לא צריך גם בעצם, באנגלית אני אשב איתו.
אילת: אבל זה הדבר הבריא בעיניי. אני רואה את שני הצדדים, אני מרגישה שזה ממש כמו לאהוב כוסברה או לא לאהוב כוסברה. שזה כאילו אין אמצע.
עידית: אין עלייך, אלה הדימויים שלך. [צוחקת]
אילת: זה ממש מרגיש לי שיש את האלה שברגע שהדבר, זה היה תמיד, אבל ברגע שנהיה פה באמת הרבה יותר יקר וזה הרבה יותר מדובר. באמת, גם ברשת וגם בתקשורת באופן כללי אני מאוד מסכימה עם מה שאמרת מקודם. אז נהייתה הקצנה של התלונות, זה הצד אחד. שכאילו, פתאום יותר יקר, אז אומרים, 'יו באמת בלתי נסבל לחיות פה, באמת צריך להגר מפה'.כל מיני משפטים כאלה של…
עידית: להגר לאן? הכל יקר, הכל.
אילת: אבל כאילו קצת להסתכל, קצת ממקום קורבני ופחות ממקום פועל. ויש את הצד השני, הצד שאת מתארת שהייתי שמחה שזאת תהיה המציאות של אנשים שמתחילים לסדר את החיים שלהם ולהבין מה הם סדרי העדיפויות שלהם אולי בצורה קצת אחרת. אז כן, זה לא נעים, זה לא כיף. תכלס, מה, לא היית רוצה לשבת כל היום עם שייק קוקוס ורגל על רגל? אבל בואי, כולנו עובדים כדי להרוויח כסף כדי להגשים את המטרות שלנו וגם הרגיעות של השיעורים הפרטיים האלה, של האוכל בסופר. אז אני ממש מרגישה שיש משהו קצת דיכוטומי, כאילו זאת התחושה שלי, שוב, זה מצחיק להגיד התחושה כשמדברים על כסף, נכון?
עידית: לגמרי, אבל למה? זה לגמרי ביחד. זה נראה לי, לכסף יש הרבה תחושות.
אילת: לכסף יש הרבה תחושות, כן. הייתי שמחה שכולן יהיו טובות, אבל זה לא הסיטואציה.
עידית: זה בעיקר מלחיצות ומפחידות ועושות בוקס בבטן לרוב האנשים.
אילת: כן.
עידית: אבל את יודעת, אני גם חושבת שיש גם משהו חיובי כשהתחלת לדבר על השיח שהשתנה בפן החיובי. אני חושב שגם משהו חיובי השתנה בפרסומות. אם עד לפני רגע ראינו מלא, מלא פרסומות על הלוואות והלוואות וככה על האוטובוסים ראיתי שלטים כאלה ובסופר היו מציעים לך הלוואות. ועכשיו אני יותר שומעת פרסומות שמדברות על הנושא של החיסכון. עכשיו, ברור שכל הדברים האלה…
אילת: כן? זה מעניין, אני לא שמתי לב זה.
עידית: לא ראית? עכשיו, זה ברור שהכל מוטה אינטרס, והכל מתוך שיקולים כלכליים, זה ברור, אבל פה פעם…
אילת: אל תאמינו לשום דבר שאתם רואים בתקשורת.
[צוחקות]
עידית: נכון. בדיוק, אבל יש פה איזה שהוא משהו קטן, שהוא גם חיובי, ואני כן רוצה להתייחס אליו. במקום לדבר בפרסומות על בואו תיקחו עוד הלוואה, כמה זה קל, ואם אתם רוצים לצאת לחופשה, או שיש לכם עכשיו מינוס או שסתם בא לכם לעצב את החדר שלכם אחרת, אז בואו קחו הלוואה ואל תתאמצו ואל תחסכו בשביל זה. אז פתאום אנחנו שומעים פרסומות, תראי, יש כמה בנקים שהם מפרסמים את זה עכשיו.
אילת: אני אשים לב עכשיו את זה שאמרת את זה.
עידית: של בואו תחסכו עכשיו, למה בואו תחסכו? כי בסופו של דבר הבנק רוצה שנשאיר את הכספים אצלו, כי היום הוא מרוויח על הכספים האלה סכומים מאוד מאוד משמעותיים.
אילת: יותר, בטח.
עידית: הוא לוקח מכם את הכסף, מציע לכם על החיסכון איזשהו אחוז מסוים של ריבית, אבל בסופו של דבר הוא מוכר את זה לאנשים אחרים בריבית הרבה יותר גבוהה. זה בעצם הביזנס של הבנק, הוא מוכר כסף.
אילת: ואני אעצור אותך פה, כי אנחנו נדבר על זה באיזה פרק אחר, כי בא לי שניכנס לזה לעומק כי מה שאמרת עכשיו זה משהו שאני חושבת שהרבה אנשים לא קולטים עד הסוף. כי תכלס יש בזה איזושהי מורכבות. אז אני ממש אשמח שנדבר על זה בפרק נפרד…
עידית: בפני עצמו.
אילת: כן, בפרק נפרד, אבל בואי נדבר שנייה. גם מתוך הבתים הפרטיים שלנו, וגם מתוך הניסיון באמת עם הלקוחות, איך נערכים לדבר הזה שנקרא אינפלציה, ליוקר המחיה, לעליות מחירים, איך אמרת כזה שכל אחד יעשה לביתו, ואני נורא מסכימה עם זה, כזה לבדוק באמת, מה אכפת לי, מה קורה עם כולה, קצת אכפת לי, אבל מה אכפת לי, אכפת לי מעצמי רגע, האם אני יכולה לשלם, האם בסוף חודש אני נשארת בפלוס או במינוס? איך אנחנו יכולות לתת קצת כלים או לעזור לאנשים להסתכל על המנגנונים האלה כדי שיהיה להם יותר קל?
עידית: יאללה, בוא נהיה פרקטיות.
אילת: יאללה.
עידית: תראי, אני רוצה לחלק את זה לשני חלקים.
אילת: יאללה.
עידית: נחלק את זה ליום שלפני, ולתוך כדי המצב הזה של יוקר המחיה.
אילת: כי אין לנו יום של אחרי, אין לנו עדיין.
[צוחקות]
עידית: יום של אחרי הוא…
אילת: נדבר, דברו איתנו ביום של אחרי.
עידית: אז ביום שלפני אני חושבת שדבר מאוד מאוד חשוב זה להשקיע את הכסף. בסופו של דבר יש אינפלציה, ואמרנו שאינפלציה זה משהו שהוא טבעי ואפילו בריא ואנחנו כן שואפים שאנחנו נגיע לאיזושהי אינפלציה קבועה של פחות או יותר 2.5-3%. זאת אומרת שהכסף שלנו בסוף השנה יהיה שווה ב-3% פחות ממה שהוא היה שווה בתחילת השנה.
אילת: אני רוצה להגיד על זה משהו, בדיוק.
עידית: כוח הקנייה, מה שאנחנו נוכל, אם פעם הייתי יכולה, את יודעת כשהייתי ילדה, הייתי יורדת עם 10 אגורות לקיוסק מתחת לבית, וקונה מסטיק בזוקה.
אילת: היום ב-10 אגורות?
עידית: היום ב-10 אגורות את לא קונה אפילו, איזה בזוקה? אבל לא משנה זה כסף אחר.
[צוחקות]
עידית: אבל אני אומרת, זה פשוט מטורף. את יודעת, בשנים האלה שאני מלווה משפחות, אז נכון שכל משפחה יש לה את הצרכים והיכולות שלה, אבל ככה אם אני מסתכלת על כלל אצבע, על כמה משפחה נגיד עם שלושה ילדים צריכה, אז מה שהיה לפני, הפער בין מה שהמשפחה כזאת הייתה צריכה לפני כמעט תשע שנים כשהתחלתי את הקריירה הפיננסית שלי, לבין מה שזה היום, זה פער של איזה עשרת אלפים שקל. זה מטורף.
אילת: זה באמת מטורף.
עידית: זה מטורף.
אילת: זה באמת מטורף.
עידית: זה לא סתם האינפלציה המפחידה הזו.
אילת: אז זהו, אז אני חושבת שכאילו, באמת, הדבר החשוב הוא להבין שכשמדברים על כוח קנייה, בעצם מדברים בשפה הכי פשוטה על כמה השטר הזה שיש לכם ביד, נניח שנייה שזה מוחשי על אף שאתם רואים נספרים בחשבון וזה נראה לכם אמיתי. אז כמה השטר הזה יכול לקנות. ובאמת כמו שאמרת שהכל עלה, אז מה זה אומר? זה אומר שאם לפני שנה יכולתי לקנות במאה שקלים האלה שיש לי ביד חולצה, היום אני לא יכולה להרשות לעצמי את אותה חולצה. אני צריכה את הפער הזה של האינפלציה כדי להרשות לעצמי את אותה חולצה.
עידית: בדיוק.
אילת: זה העניין.
עידית: ולכן צריך לערך לזה מראש, כי אינפלציה תהיה. אי אפשר להגיד, אם וכש. זה תהיה. קחו את זה כמשהו שברור, שהוא כלל.
אילת: כלל, אקסיומה.
עידית: ולכן אנחנו צריכים להיערך אליה תמיד. מה זה אומר להיערך אליה תמיד? אנחנו בעצם, כשאומרים לכם, ובטח שמעתם, לא להשאיר כספים בבנק ושצריך להשקיע, זה לא משהו שהוא סתם, וזה לא משהו שהוא המלצה, או משהו ש-nice to have. זה משהו שאנחנו must have. אנחנו חייבים להשקיע את הכסף שלנו, אנחנו חייבים לדאוג שהכסף שלנו יעלה, יצמח, כי בסופו של דבר, אפילו אם אנחנו לא רוצים להיות, אנחנו כן רוצים, אבל גם אם זה לא השאיפה הגדולה להיות עשירים יותר, ואולי זה אפילו לא יביא אותנו לשם, לפחות נדביק את קצב האינפלציה ונדאג לזה שהכסף שלנו עדיין יספיק לאותה רמת חיים שחיינו בה אתמול.
אילת: אני רוצה להגיד רגע כוכבית פה, שהיא חשובה ושאומרים אותה הרבה והיא מעצבנת, אבל צריך להגיד בכל זאת, אנחנו מדברות פה בשיחה שוטפת, זאת ממש לא המלצה. כלומר, אתם לא לוקחים את מה שאנחנו אומרות ועושים ככה בדיוק. כי להגיד, את אמרת להשקיע את הכסף, רגע, כל אחד לפי הפרופיל שמתאים לו, גם דיברנו על זה בפרק הקודם, שכל משפחה ומה שמתאים לה. תתייעצו עם אנשי מקצוע, הם לא סתם קיימים. תתייעצו עם אנשי מקצוע על מה שבאמת מתאים לכם, על פרופיל הסיכון שמתאים לכם. את יודעת, אני רואה ברשת כזה, 'יש לי 20 אלף שקל, איפה להשקיע?' מי אתה? מה אתה? מה כאילו?
עידית: נכון.
אילת: זה כל כך מורכב הדבר הזה…
עידית: כל כך אינדיבידואלי.
אילת: כן. אז, אבל כן, הכלל הזה שאת אומרת, ההסתכלות הכוללת הזאת של להשקיע את הכסף ולא לתת לו…
לו במירכאות "לצבור אבק" בעו"ש, זה משהו שאני מאוד מאוד מסכימה איתו. אני מאוד מדברת עליו לא מעט. אני כן חושבת שבתקופה שאנחנו נמצאים היום יש בזה גם מורכבות כי גם שוק ההון ספציפית בחודשים האחרונים, עכשיו, נמצא במין ירידה ולא ברור, לא ברור מתי הוא יתאושש, כי שוב, התרגלנו לטוב, נכון?
עידית: נכון, אנחנו יכולים לקחת את זה אבל כן לאיזשהו כלל אצבע. נכון שהוא לא נכון לכולם ותמיד אנחנו צריכים להתייעץ. זה לגמרי חובה. מי שיקח הצעות שהוא שמע רק בפודקאסט שלנו…
אילת: או בפייסבוק…
עידית: יעשה לעצמו כנראה יותר נזק מתועלת.
אילת: ממש.
עידית: אבל בגדול, אם אנחנו מדברים על זה שיש לנו סכומי כסף שמשרתים אותנו למחייה השוטפת ויש לנו סכומי כסף שנמצאים שם אם אנחנו צריכים כי אנחנו באיזושהי חוסר יציבות כלכלית זמנית ויש לנו עוד עודפים ואת העודפים האלה, אנחנו לא צריכים אותם לפחות לשלוש שנים הקרובות, אל תשאירו אותם בעובר ושב או בבנק שלכם.
אילת: כן, וזה גם חשוב למתי אתם צריכים את הכסף. שלוש שנים, חמש שנים, עשר שנים, זה פרופיל סיכון שונה.
עידית: לגמרי, לגמרי. אז זה מה שדיברנו עד עכשיו זה בעצם מה אנחנו עושים ביום שלפני, איך אנחנו נערכים לאינפלציה כדי שכשהיא מגיעה והיא מגיעה, אנחנו מוכנים והכסף שלנו לא באמת נשחק ואנחנו יכולים להמשיך להתנהל כרגיל כי יש לנו מספיק כסף.
אילת: כי בעצם, אני רק אגיד על זה. כי הכסף בעצם צובר לנו כסף, הכסף שלנו עושה כסף דרך אפקט הריבי דה ריבית, במכשירי השקעה שונים. זה לא חייב להיות רק שוק ההון כמובן. אם זה נדלן אז זה נצמד למחירי הנדלן ואז הכסף שלכם עולה עם מחירי הנדלן. אז הוא בעצם עושה יותר כסף מאשר האינפלציה שאמרת מקודם על השחיקה הזאת. זה כאילו השורה התחתונה.
עידית: בדיוק.
אילת: אוקיי, ורצית להמשיך. סליחה.
עידית: והדבר הנוסף, לא, בסדר גמור, אנחנו פה, את יודעת…
[צוחקות]
עידית: בשיח פתוח, לכולם מותר לדבר. אבל הדבר הנוסף זה מה אנחנו עושים באותו הרגע. כלומר, אנחנו עכשיו נמצאים בתוך התקופה של האינפלציה הגבוהה, של יוקר המחייה, שאנחנו כל הזמן שומעים את הריביות במשכנתאות עולות. את העלייה של, כמו שאמרנו של כל המוצרים וכו'.אז במקום להיבהל ושזה הבהלה הזאת, היא גם לא רק שהיא לא תורמת לנו כי לא ברור לנו מה אנחנו צריכים לעשות עם זה, היא אפילו משתקת אותנו.
אילת: היא גורמת להחלטות לא נכונות. זה ידוע ויש על זה מחקרים ואתם מוזמנים לחפש את זה. לחץ גורם להחלטות לא טובות, גורם לכם לקבל החלטות לא טובות. זה לא רק פיננסיות, גם באופן כללי. גם החלטות כשאתם בלחץ לקבל החלטה אם להישאר אם בן זוג או לא להישאר עם בן זוג, זה לא הזמן.
עידית: בדיוק.
אילת: כל מיני כאלה. כמו שדיברנו מקודם על גיל ההתבגרות, המוח לא מפותח בגיל 16, אל תקבלו החלטות הרות גורל. אז בתקופות של לחץ זה באמת, זה עניין הורמונלי קצת של מנגנונים.
עידית: אני שומעת ככה בראש תוך כדי שאת מדברת, אני שומעת את רויטל הסטנדאפיסטית.
אילת: וואו 'סתמו!' חולה עליה.
עידית: [צוחקת] כן אז כזה.
אילת: אז כזה כן.
עידית: לקחת עצירה, לעזוב את התקשורת, לעזוב את מה שקורה בעולם, מה שקורה ככה בחדשות והכל ולהבין איפה זה פוגש את המשפחה האישית שלנו. את הצרכים שלנו.
אילת: נכון.
עידית: מה זה אומר? שאנחנו מדברים על אינפלציה, אז להסתכל קודם כל איזה סוגי הוצאות יש לנו. יש לנו נגיד אוכל, חשמל, בגדים…
אילת: דלק.
עידית: חוגים, דלק. לבדוק, ממש לקחת דף ועט או אקסל או אפליקציה, כל אחד איך שנוח לו.
אילת: אקסל, אקסל, חולה על אקסל.
עידית: גם אני. אבל לעשות כזאת, [צוחקת] רק אנחנו יכולות 'אקסל!'
אילת: איזו הזיה. לא, יש לי חברה ממש טובה שכאילו היא באמת, אני אומרת 'אקסל' והיא בעננים! בעננים!
עידית: אני מבינה.
אילת: ענבל שלום.
[צוחקות]
אילת: לא אזכיר את שמה, אבל…
עידית: בקיצור תעשו לכם את הדרך שנוחה לכם, את הרשימה של כל סוגי ההוצאות שלכם. אתם לא יודעים איזה סוגי הוצאות יש לכם, תסתכלו שלושה חודשים אחורה לפחות על התדפיסים של כרטיסי האשראי שלכם של עובר ושב שלכם ותעשו לכם בתוך זה נגזרת של איזה הוצאות יש לכם. כמה הייתם מוציאים עד עכשיו על כל אחת מההוצאות.
אילת: אני רוצה לתת את הכוכבית שלי. אני נותנת מלא כוכביות. תכינו כוס קפה לפני או כוס יין לפני. בסדר הנה כמו נועה, אני לא שותה יין זה עושה לי פריחה. אבל מה שאתם רוצים. תכינו משהו, תעשו את זה בזמן שאתם רגועים. אם אפשר, לא אחרי יום עבודה כשאתם מותשים ועצבניים. ואחרי יום העבודה השני עם הילדים, אם אפשר לא. אם אתם מצליחים לעשות את זה איכשהו בסופ"ש או למצוא איזה זמן שקט ובאמת לשבת על זה ברוגע כי זו משימה, אנחנו לא נחרטט, זו לא משימה כיפית, בסדר? זו לא משימה כיפית.
עידית: בכלל לדבר על כסף זה יכול להיות מאוד כיף, אבל לא לכולם זה כיף.
אילת: אני חושבת שזה נהיה כיף או אני לא אקרא לזה כיף כי בואי, זה נהיה סבבה…
עידית: כשיש.
אילת: כשכבר שולטים בזה ואז את לא בתחושת מחסור כי כבר שלטת בזה וכבר יש לך ואז כבר השאלה היא לא איך אני מתמודדת עם כל ההוצאות, אלא מה אני עושה עם הפער. זאת שאלה מעניינת. זה הופך להיות הרבה יותר כיף. אז באמת תעשו את זה, כאילו תיכנסו רגע לרגיעה. כמו שאמרת מקודם, צריך להירגע, אז כזה. ממש תעשו אקטיבית.
עידית: וגם אם צריך לצאת לבית קפה, למרפסת.
אילת: כן.
עידית: תמצאו את הזמן שנוח לכם, את המקום שנוח לכם, את השתייה שאתם צריכים לשתות לפני.
אילת: כל אחד והשתייה שלו. תחזקו אותה עם משהו.
עידית: כן. [צוחקת] ואז אחרי שאנחנו מסתכלים קודם כל על המציאות ואנחנו מבינים בצורה הרבה יותר בהירה מה יש לנו עכשיו, אנחנו יכולים גם לבחון איזה הוצאות באמת עלו אצלנו בעקבות האינפלציה. וממש לסמן אותן אפילו במרקר. לא הכל עלה בצורה דרמתית. אבל למשל המשכנתא, אנחנו יכולים להגיד שאצל הרבה מאוד משפחות המשכנתא עלתה בכמה מאות שקלים. בזמן האחרון היו כמה עליות רצופות של הריבית, מה שגרם לרוב המשכנתאות, להרבה משכנתאות לעלות בכמה שקלים בחודש. אז זה למשל נקודה משמעותית.
אילת: כן.
עידית: וגם מה שהזכרת מקודם. הפירות והבגדים. לראות כמה עכשיו זה עולה לנו.
אילת: אני גם חושבת שצריך לראות כאילו מה באמת הושפע מיוקר המחייה, כאילו מהאינפלציה ומה הושפע מהבחירות חיים שלכם שלא קשורות. לפעמים אנחנו מוציאים הרבה כסף, הרבה זו גם מילה מעניינת. יותר ממה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו. זה לא קשור ליוקר המחייה, זה קשור לסדרי העדיפויות שלנו ולאופן שבו אנחנו בוחרים לחיות את החיים. אז צריך שניה, כאילו גם האשמה, אתם יכולים, אתם יודעים מה? תלו את זה על יוקר המחייה אבל עדיין זה אומר שצריך לשנות משהו. צריך לשים לב שניה.
עידית: ואז בדיוק זו הנקודה הבאה. ברגע שאנחנו מבינים איזה הוצאות יש לנו, כמה אנחנו מוציאים בחודש על כל אחת מההוצאות, איזה הוצאות הושפעו מהאינפלציה וכמה.
אילת: ולאן אנחנו צריכים להגיע.
עידית: כן. אנחנו יכולים לסכם את כל ההוצאות האלה, עכשיו החדשות נקרא לזה.
אילת: כן.
עידית: להבין בכמה הן מסתכמות. סתם דוגמא, סך הכל ב-20 אלף שקלים. אנחנו משווים את זה לעומת ההכנסה שלנו ואם אנחנו מגלים שההכנסה שלנו נמוכה מ-20 אלף השקלים האלה, אז אנחנו צריכים לעשות פה התאמות.
אילת: נכון.
עידית: אבל ההתאמה הזאת כבר פחות מפחידה. את יודעת למה? כי זה לא סיסמאות באוויר, יוקר המחיה, אינפלציה, ריביות, אנחנו מבינים שמדובר נגיד ב-500 שקל. 500 שקל זה משהו שאני יכולה להתמודד איתו.
אילת: זה במקרה 500 שקל, יש גם אלפים.
עידית: גם כשיש אלפים, את יכולה להתמודד עם הדבר הזה כי יש לך מספר מוגדר.
אילת: נכון, נכון.
עידית: יש לך התחלה, אמצע, סוף.
אילת: יש לך התחלה, אמצע, סוף.
עידית: את יכולה להבין. גם אם זה 2000 שקל וגם אם זה יותר מזה, יש לזה סכום שאת יכולה לעשות איתו עכשיו משהו. עם הסיסמא הזאת את לא יכולה לעשות שום דבר.
אילת: נכון.
עידית: עם מספר את יכולה להתחיל לחזור על כל ההוצאות שלך ולהגיד אוקיי. קודם כל, לסמן את ההוצאות שהכי הכרחיות עבורנו. אנחנו לא נפסיק לשלם משכנתא, אפילו שהיא יותר יקרה.
אילת: יכול להיות שנבחר לעשות איתה משהו אגב, זה לא בהכרח. יכול להיות ששווה לנו להתייעץ ולבדוק מה אפשר לעשות איתה. אני לא חושבת שיש אפילו סעיף אחד ואולי אני אתבדה תכף. אפילו סעיף אחד שאי אפשר לשנות. גם דיור אפשר לשנות, בסדר? הכל עלה, נכון? אבל האם אנחנו בהכרח מוכרחים לחיות בדירה שבה אנחנו חיים עכשיו אם כל כך קשה? כלומר, אם הפער של אלפים פתאום, יכול להיות שצריך משהו דרסטי. יכול להיות שצריך בכלל, את יודעת מה? יכול להיות שזה אפילו לא עניין של קיצוץ הוצאות. בואי נחשוב איך אנחנו מכניסים יותר כסף. לא תמיד חייב להיות המקום הזה של ה"התכלבות" הזאת במירכאות. התחושה הזאת של הצמצום ושל המחסור. אני חושבת שזה גם וגם אגב. אני חושבת שהאיזון הוא דבר חשוב. שצריך גם לייעל את ההוצאות, זה לא בהכרח אומר לצמצם. זה לייעל. יוצא מזה צמצום בסוף כי אתם מפסיקים לזרוק כסף לפח. אבל גם להגדיל חסכונות.
עידית: אבל את יודעת אילת, ממש לא צמצום מהמקום הזה של להתכלב. אני הולכת עם הבנות שלי סתם דוגמא, לקניון, זאת רוצה ריבה וזאתי רוצה שאקנה לה איזו פצצת אמבטיה ב"ללין"…
אילת: [צוחקת]
עידית: וההיא רוצה, כן! אני אומרת לך, זה ככה והדברים האלה בסוף כשאת יוצאת…
אילת: כן, הם מצטברים.
עידית: ואת עושה סיכום, את אומרת וואלה, כאילו לא נהניתי עכשיו, יצאתי לבילוי משפחתי שכאילו ייחרט בליבי לעולמי עד. זה סתם.
אילת: את יודעת שזה ממש משפט שלקוחה אמרה לי לא מזמן. היא אמרה לי 'אנחנו מוציאים כל כך הרבה כסף' וזה היה על סעיף של אוכל בחוץ. 'אנחנו מוציאים כל כך הרבה כסף, אני לא זוכרת שנהניתי'. והקטע, ברגע שאתה בפוקוס על הדבר הזה, אז את כאילו לא מוציאה סתם את העוד 10 ₪, עוד 40 ₪, עד אוכל בעבודה, עוד כזה, אלא את מתארגנת רגע בהתאם ואז את יוצאת למסעדה שווה ואת זוכרת את זה וזה כיף לך ואת נהנית מזה ואת לא מתכלבת. זה עניין של לסדר את זה אחרת.
עידית: כשהייתי ילדה, אני זוכרת שהיינו יוצאים כאילו למסעדות זה היה בגלל שיש איזשהו אירוע.
אילת: כן.
עידית: יש יום הולדת, יש איזשהו חג, היום זה מקדונלדס בצהריים, כאילו מה, מה קרה? זה משהו שהוא בשגרה.
אילת: אפילו לא טעים. לא, צ'יפס סבבה, צ'יפס טעים.
עידית: אבל את יודעת, זה באמת כאילו אם אני צריכה לסכם את כל מה שאנחנו מדברות פה בפרק הזה, זה באמת יותר לעשות התבוננות פנימה ופחות החוצה.
אילת: ממש מסכימה. ממש.
עידית: זה פחות להקשיב לפרסומות ופחות לחדשות ופחות להסתכל על הסטנדרט שמוצג לנו כאילו באינסטגרם וברשתות חברתיות אחרות. פשוט להגיד רגע, מה לי חשוב? מה לי מתאים? מה אני יכולה? מה אני רוצה?
אילת: כן.
עידית: ומתוך זה לעשות סדרי עדיפויות ואז אנחנו בכלל לא מרגישים את המקום הזה של ההתייעלות או של ההתכלבות הזאתי שקראת לה מקודם, אלא באמת הקשבה פנימית לעצמנו ולמה שמדויק לנו ורמת האושר עולה. את רואה שההוצאות יורדות דווקא כשהן יותר מדויקות, רמת האושר שלנו רק הולכת ועולה. אנשים מדווחים שרמת איכות החיים שלהם השתפרה משמעותית והם מוציאים פחות.
אילת: את יודעת, ממש לפני שהגעת, סימסה לי לקוחה שסיימנו תהליך כבר לפני איזה כמה חודשים טובים. והיא כתבה לי שהיא התפטרה מהעבודה שלה ואז היא כתבה לי 'רק בזכות הליווי התפטרתי מהעבודה'. עכשיו זה נורא מוזר, אני לא אמרתי לה להתפטר מהעבודה בשום שלב של הליווי, אבל מה שהיא אמרה זה ש'אני מרגישה שליטה על ההוצאות שלי ואני יודעת שאני יודעת לנהל אותן ולכן הרגשתי בנוח להתפטר כי אני יודעת להתנהל'. אוקיי? זה נורא מתקשר לי למה שאמרת כי אז קבלת ההחלטות הופכת להיות קצת יותר רציונלית, קצת פחות רגשית. קצת יותר מחושבת, קצת יותר מבינה, עם שליטה. זה דבר שהוא נורא, נורא חשוב בניהול של כלכלת המשפחה וניהול הכספים המשפחתיים.
עידית: וכל זה מתחיל מזה שאנחנו לא נכנסים למערבולת הזאת של ההיסטריה.
אילת: נכון.
עידית: ומצליחים רגע לנשום, להתנתק ולהסתכל פנימה, זהו.
אילת: זה דבר שהוא נורא קשה כשיש כל כך הרבה מסביבנו גם חברים וגם כזה. זו משימה שאת יודעת מה, גם עליה נדבר בפרק נפרד.
עידית: וגם בשבילה צריך את הכוס יין.
אילת: כן, בואי תכלס, ההשוואות החברתיות ואת יודעת, ארוחות שישי שמדברים על זה, זה כל הזמן. כמו שאת אומרת, זה בכל מקום. את הולכת לגינה, זה מה שאת שומעת. צריך לראות רגע איך מסננים את הדברים האלה. אני חושבת שנתנו פה כמה כלים גם פרקטיים וגם קצת יותר כזה כוללניים שמסתכלים באמת על איך אנחנו רואים את הדברים. לי היה מעניין.
עידית: ממש. כיף לי לדבר איתך. את יודעת, זה כאילו…
אילת: אויש תבואי כל יום!
[צוחקות]
עידית: ממש כיף לדבר על זה עם מישהי שככה איתי בעניין הזה. אז טוב, אנחנו מזמינים אתכם להמשיך להקשיב לנו וגם בפרקים הבאים. אתם יכולים, איך זה נקרא?
אילת: לעקוב. לעקוב אחרינו בכל אפליקציות הפודקאסט, כמו שאתם יודעים אם אתם מאזינים ואתם מאזינים. נמצא בכל אפליקציית הפודקאסטים. אז באפליקציית הפודקאסט האהובה עליכם פשוט תלחצו על כפתור שנקרא מעקב, FOLLOW באיזו שפה שאתם בוחרים ואז אתם תקבלו התראה על פרק חדש שיוצא. ברגע שתעשו את זה, יהיה לכם הרבה יותר קל לראות כשפרק חדש יוצא ולא תצטרכו לעבוד קשה. אנחנו בעד לעבוד כמה שפחות קשה. זהו. יאללה, אז ניפגש בפרקים הבאים.
עידית: ביייי.
אילת: בייייי.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments