top of page

פודקאסט רצח - תכירו: צ'ארלי ברנד (פרק 5 - בונוס)

הסיפור על צ'ארלי ברנד הוא סיפור שגורם לנו להרהר האם אנחנו באמת מכירים את מי שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים, כולל בני הזוג שלנו וחברים שלנו. הרבה אנשים חשבו שהם מכירים את צ'ארלי ברנד, אבל ב-2004 הם הבינו שהם לא הכירו אותו בכלל... ב-2004 בעקבות רצח כפול נפתחת תיבת פנדורה במשפחת ברנד וכל הקלפים נטרפים.

אזהרת טריגר: תוכן גרפי.

 

קריין: פודקאסט רצח, סדרת פודקאסטים על רוצחים סדרתיים עם מאיה גזית ושי מגל.

שי: מאיה גזית.

מאיה: שי מגל.

שי: מה שלומך?

מאיה: בסדר, מה העניינים?

שי: בסדר, הייתה לי תובנה בדרך לפה.

מאיה: יאללה.

שי: שאנחנו מהמקרים הבודדים שאם נצריח את שמות המשפחה, אז זה מחזיק מים.

מאיה: וואלה.

שי: את יודעת מה זה אומר?

מאיה: לא.

שי: שי גזית, מאיה מגל, מחזיק, נכון?

מאיה: לגמרי.

שי: לא הייתי אומר מאיה מגל, כי אז יש לי בעיה אחרת, אבל זה מחזיק.

מאיה: ממש. ואתה יודע, אולי זה ככה קשור ולא קשור-

שי: אגב, זה לא היה מתוכנן, כן? זה, באמת אלתרנו את זה כרגע, זה... חשבתי על זה היום בדרך לפה.

מאיה: שום דבר אנחנו לא מתכננים. אולי צריך להגיד את זה.

שי: אני צריך שהצופים ידעו, שום דבר פה...

מאיה: כן אבל זה לא צופים זה מאזינים, שי.

שי: את רואה? בגלל זה, זה לא מאולתר.

מאיה: (צוחקת) בדיוק. ואתה יודע רציתי להגיד לך שהפרק הזה, זה, קודם כל זה פרק בונוס.

שי: מה זה אומר?

מאיה: זה אומר שזה לפקק קצר.

שי: פקקון.

מאיה: פקקון, כן.

שי: אוקיי, סבבה זה 15-18 כזה?

מאיה: משהו כזה... אבל אני לא מתחייבת.

שי: את אף פעם לא מתחייבת.

מאיה: זה נכון. ובעצם זה פרק על... שככה מעורר לנו שאלה, האם אנשים שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים אותם, אנחנו באמת מכירים אותם, שי? כולל בני הזוג שלנו.

שי: את מדברת על בני הזוג שלך?

מאיה: שלי וש... והבת זוג שלך

שי: כמעט אמרת את השם שלה ואת לא אמורה להגיד.

מאיה: אבל לא אמרתי.

שי: לא אמרת.

מאיה: לא אמרתי, טוב. אז ככה-

שי: אז קודם כל את רוצה להגיד תודה ל...? הפעם תורך.

מאיה: לרדיו פייב לייב, מבית מימון ישיר.

שי: שמאחסנים אותנו פה כבר 4 או 5 פרקים, תלוי איך מסתכלים על זה...

מאיה: נכון ואתה יודע, ועם והשדר המדהים והטכנאי - רועי!

שי: כן, שהוא אף פעם לא מדבר, אבל בזכותו אנחנו קיימים.

מאיה: נכון, לגמרי. אז תודה... לא היינו כאן בלי רועי.

שי: לגמרי.

מאיה: אוקיי, אז ככה אנחנו נתחיל היום-

שי: צריך להגיד שזה גם פרק פחות מעונב, נכון?

מאיה: נכון.

שי: אוקיי.

מאיה: אז ככה, הפרק שלנו מתחיל ב-2004.

שי: הייתי בטוח שתגידי... שתרצי להגיד איפה אנחנו עובדים לפני שנתחיל, אבל אי אפשר להגיד איפה אנחנו עובדים, נכון? חברת אינטרנט, סיכמנו את זה במקור.

מאיה: נכון, אנחנו נגלה את זה בפרק האחרון.

שי: או שלא.

מאיה: אוקיי, אולי בעונה השנייה.

שי: סבבה. קניתי.

מאיה: טוב, אז ככה ב-2004, אנחנו מתחילים את הסיפור שלנו.

שי: רגע, תני לי סיפור מסגרת, מה? מו? מי?

מאיה: לא רוצה.

שי: למה רצית שזה יהיה פרק בונוס?

מאיה גיזת: כי... תראה זה פרק שאנחנו... זה סיפור מאוד מאוד מאוד מעניין ואני מאוד אוהבת אותו. מספיק... סיבה מספיק טובה, לא?

שי: לכל דבר בחיים. יאללה 15 דקות סטופר.

מאיה: לא, די, אל תלחיץ. אוקיי, אז ככה, הסיפור שלנו מתחיל... על צ'ארלי ברנד. צ'ארלי ברנד היה בן 47 ואשתו טרי ברנד בת 46, חיו חיים אידיאליים בפלורידה קיז. הם היו נשואים 19 שנה, לא היו להם ילדים, אבל הייתה להם זוגיות, שי, מושלמת.

שי: אין כזה דבר.

מאיה: זה מה שאנשים טענו.

שי: סבבה, איזה שנה?

מאיה: אנחנו מדברים על 2004.

שי: . אוקיי, לא שנות ה-70.

מאיה: נכון. 2004. הם היו כבר בני 40, כאילו שנות 47-46.

שי: בזוגיות מושלמת.

מאיה: זה מה שטענו, שיש להם זוגיות מושלמת, אפילו קצת דביקה. ובספטמבר 2004 היו התראות מפני הוריקן איוואן, שהגיע לאזור וכתוצאה מזה ביקשו מכל האנשים שגרים בפלורידה קיז להתפנות.

שי: אני אפילו זוכר את זה.

מאיה: באמת?

שי: כן, הייתי בן 24.

מאיה: וואלה, יפה אני לא זכרתי את זה... אוקיי.

שי: אוקיי.

מאיה: הם ביקשו מכולם להתפנות וצ'ארלי לא ממש רצה להתפנות... רצה להישאר בבית. אבל טרי מאוד לחצה עליו, ואמרה לו שחייבים לעזוב את הבית ולהתפנות, וגם המשפחה של טרי לחצו עליו, ובסופו של דבר הם מחליטים להיכנס לאוטו, והם נוסעים לאורלנדו, הם נוסעים למישל. מישל הייתה אחיינית של טרי, כלומר אמא שלה וטרי היו אחיות, אוקיי?

והם מגיעים לאורלנדו, והם מתארחים אצל מישל, והכל סבבה. כאילו, הכל בסדר בתקופה הזאת שהם מתארחים אצלה בזמן שיש הוריקן בבית שלהם. ואפילו צ'ארלי בתקופה הזאת, בשבוע הזה שהוא היה אצלם, הוא נסע לבקר את אבא שלו ואת אחיות שלו שגרו במרחק של שעה נסיעה, כי הוא ניצל את ההזדמנות.

והכל היה בסדר, לא היה שום סימנים מקדימים, לא היה איזה שהוא משהו כאילו שמעורר שאלות... האם הולך להיות משהו כאילו מוזר או שונה או אחר. וביום שבו הם החליטו לחזור בחזרה הביתה, אחות של טרי, אמא של מישל, מרימה טלפון למישל, כי רוצה לדבר איתה.

אבל מישל לא עונה לטלפון. אז, בסדר. היא חושבת שכנראה מישל עסוקה והיא מחליטה למחרת היום שוב להרים אליה טלפון, ושוב, מישל לא עונה, אבל הפעם היא משאירה לה הודעה במענה הקולי. וביום השלישי כשהיא רואה שמישל גם לא עונה לה לטלפון וגם לא חוזרת אליה, היא מבינה שמשהו כנראה לא בסדר, וליתר ביטחון היא מחליטה להרים טלפון לחברה של מישל, בחורה בשם דבי.

והיא אומרת לה "דבי, תעשי לי טובה, תקפצי לבית של מישל רק תראי שהכל בסדר, וקחי איתך את המפתח הרזרבי". דבי אומרת לה "סבבה, אין בעיה", היא אוספת אפילו חברה נוספת בשם ליסה, והן שתיהן נוסעות לבית של מישל לראות אם הכל בסדר.

כשהן מגיעות לבית של מישל, הן קודם כל נרגעות, כי הן רואות את הרכבים בשביל הגישה לבית. גם את הרכב של צ'ארלי וטרי וגם את הרכב של מישל. אז הן כבר מבינות שהם כנראה בבית, ואולי הטלפונים, לא יודעת, לא עובדים או משהו כזה.

וכשדבי מגיעה לדלת היא ככה דופקת בדלת ומנסה לראות אם מישהו עונה, אבל אף אחד לא עונה. אז היא קצת נלחצת אז היא ככה יותר נוקשת... יותר חזק, ומצלצלת בפעמון, קצת נכנסת להיסטריה כי היא אומרת "רגע, איך יכול להיות שהם לא עונים לי לדלת? כאילו, אני יודעת שהם בבית, המכוניות נמצאות כאן, אבל אף אחד לא עונה? "

היא קצת נכנסת להיסטריה, וליסה אומרת לה "את יודעת מה? בואי נעשה סיבוב מסביב לדלת, מסביב, סליחה, מסביב לבית של מישל, ננסה להציץ מהחלונות לראות אם הם בבית." והן קוראות "מישל, מישל, מישל" ומסתכלות, ככה, דרך החלון של הסלון, והחלון של החדר השינה, ושל המטבח, אבל הם לא רואות שום דבר, אבל הם מבינות שכנראה... משהו חריג.

באיזשהו שלב, דבי קולטת שבדלת של הגראז' יש חלון הצצה. והיא מציצה דרך חלון ההצצה, וכשהיא מציצה - היא מזדעזעת. היא רואה את הדוד של מישל, את צ'ארלי תלוי מהגג של הגראז'. היא נורא נורא נורא נבהלת ומזעיקה את המשטרה.

כשהמשטרה מגיעה, הם משתמשים במפתח של דבי והם נכנסים הביתה. עכשיו, מזל שמה שקרה זה, כנראה מההיסטריה או שהיא התבלבלה באחד המפתחות שהיה בצרור, או שפשוט היא לא הצליחה לפתוח את הדלת, אבל מזל שהיא הייתה היסטרית, כי כשהשוטרים נכנסים לתוך הבית של מישל, הם מזדעזעים.

קודם כל הם רואים את טרי, הגופה שלה, את הגופה של טרי שרועה על הספה עם שבע דקירות בבית החזה.

שי: וואו. אגב, דקירות זה אישי.

מאיה: חכה. ואז השוטרים עולים למעלה, לחדר השינה של מישל. הם מצפים לראות את אותה סיטואציה, את מישל בחדר, אולי באותו מצב כמו טרי. וכשהם פותחים את הדלת, שי, הם כל כך מזועזעים.

אני קראתי איזושהי כתבה, שאחד השוטרים סיפר שהוא בלש מאוד מאוד בכיר, שראה מלא דברים בחיים שלו, אבל דבר כזה הוא לא ראה. והוא כל כך היה מזועזע, שהוא פשוט יצא מהבית כדי להקיא.

וכשהם פותחים את הדלת מה שהם רואים, הם רואים את הגופה של מישל על המיטה. הם מבינים שהיא נרצחה מדקירה אחת מדויקת בבית החזה. ואחרי שהיא מתה ביתרו את הגופה שלה.

שי: אוי.

מאיה: אבל שי, אתה יודע מה עשו?

שי: אה...

מאיה: כרתו את הראש שלה, והניחו את הראש של המיטה, ואת כל בית החזה חצו לשניים לכל האורך ואת האיברים הפנימיים הניחו על המיטה בצד. כשאתה... כולל את הלב שלה-

שי: וואו...

מאיה: והמעי היה זרוק בפח.

שי: מאיה, מזעזע, כאילו הכי מזעזע שלך עד עכשיו...

מאיה: זה הכי מזעזע שיש.

שי: זה... כאילו... כאילו קצב.

מאיה: כן. אני הייתי חייבת אבל כדי... לספר את זה, כי זה סיפור... זה פרט שהוא חשוב בסיפור שלנו, אוקיי?

שי: טוב, זה הכי GORE שהיה עד עכשיו, והיה.

מאיה: נכון, אני מסכימה. בנוסף השוטרים מגלים שעל הרצפה-

שי: וואו. אני מזועזע.

מאיה: על הרצפה, יש הלבשה תחתונה של מישל, שהיא קנתה בחנות של "ויקטוריה סיקרט". ובכוונה אני מציינת את שם המותג.

השוטרים, הם בחיים לא ראו דבר כזה, אוקיי?

הם יוצאים החוצה, הם פוגשים את דבי וליסה, והם קודם כל מבקשים מהם לתאר את מישל, כדי לוודא שאת הזוועה שהם ראו בחדר השינה... שמדובר במישל.

שי: הם מבקשים לזהות?

מאיה: לא, לא, לא. לא. הם היו מספיק רגישים.

שי: אוקיי.

מאיה: הם לא מבקשים לזהות, אבל הם מבקשים לתאר אותה, איך היא נראית. והם מבינים שמדובר בעצם במישל. והם אומרים שמישל... גם...

אני רואה את השערות שלך...

שי: עד עכשיו לדעתי אולי קרה פעם אחת, מזעזע.

מאיה: נכון.

שי: כי אני רואה את זה ויזואלית.

מאיה: נכון. ו...מה שקורה זה שהם אומרים להם שגם מישל נרצחה. וכולם, שי, מזועזעים. כל המשפחה והחברים, כולם לא מבינים, איך דבר כזה קרה? כאילו מי רצה לרצוח את צ'ארלי? את מישל? את טרי? מי יעשה... מי יעשה בכלל דבר כזה?

אבל המשטרה מהר מאוד מתקנת אותם, אומרת להם "רגע, לא מדובר כאן על רצח של שלושה אנשים, מדובר כאן על רצח כפול והתאבדות. לפי כל הסימנים, נראה שצ'ארלי ברנד הוא זה שרצח את אשתו ואת האחיינית שלו."

אבל, זה לא מסתדר לאף אחד. איך יכול להיות? צ'ארלי ברנד הוא הבן אדם הכי מתוק בעולם, הכי חמוד בעולם. הוא וטרי היו נשואים כמעט שני עשורים...

שי: בלי עבר, זוגיות מושלמת, דביקה.

מאיה: בדיוק. אז איך זה מסתדר?

אז השוטרים, מה שהם עושים, הם קודם כל בודקים, אתה יודע, רקע. כאילו, בודקים לראות אם יש לו תיקים פליליים, אם הטביעות אצבעות שלו נמצאות אולי במאגר המשטרתי או-

שי: רגע, הסכין... איפה הסכין? איפה הייתה?

מאיה: אני לא יודעת... אני חושבת שבבית, אני לא יודעת. אבל היה ברור להם שמדובר כאן בהתאבדות.

שי: ברצח והתאבדות.

מאיה: סליחה, ברצח כפול ובהתאבדות.

שי: אוקיי.

מאיה: עכשיו, הם בודקים את העבר הפלילי של צ'ארלי, ונקי... אין דו"חות חניה, נקי נקי נקי. והם לא מצליחים להבין מה היה הטריגר? כאילו, ברור להם שהוא זה שרצח את שתי הנשים, אבל למה לעזאזל שהוא יעשה דבר כזה?

ואין להם שום קצה של חוט, ובעצם הקצה החוט פתאום מגיע מכיוון לא צפוי מאחות של צ'ארלי, אנג'לה. אנג'לה מרימה טלפון למשטרה ואומרת למשטרה "תקשיבו יש משהו , על צ'ארלי, שאתם צריכים לדעת."

והם אומרים להם "כן, מה... מה את רוצה לספר לנו? " והיא אומרת "הסיבה שאני לא הזדעזעתי מהסיפור ולא הופתעתי מהסיפור, זה בגלל שזה לא היה הרצח הראשון של צ'ארלי. למעשה צ'ארלי רצח בעבר, אבל אתם לא יודעים על זה, כי כל הרישומים הפליליים שלו נמחקו כי את הרצח הוא ביצע שהוא היה בן 13."

והמשטרה אומרת "באמת? מה? את מי הוא רצח? " והיא אומרת "את אימא שלנו."

שי: אוקיי.

מאיה: עכשיו אני רוצה לספר לך מה קרה.

שי: זה סיבוב בעלילה.

מאיה: נכון. תקפוץ איתי עכשיו 33 שנה אחורה לינואר 1971.

ינואר 1971, צ'ארלי הוא בן 13, אנג'לה אחותו, שמספרת את הסיפור למשטרה, היא בת 15, יש להם עוד שתי אחיות קטנות, שהיו ממש קטנות... היו בנות 3 ושנתיים, והם חיו באינדיאנה עם ההורים, האימא הייתה בהיריון בחודש שמיני.

וערב שגרתי במשפחת ברנד, כל המשפחה רואה טלוויזיה בערב, ואחרי שהתוכנית מסתיימת כל אחד הולך לישון. האחיות הקטנות למעשה כבר ישנו. אנג'לה עולה לחדר שלה כדי לקרוא ספר לפני השינה, האימא נכנסת למיטה לישון, והאבא נכנס לחדר האמבטיה. וכשהוא עומד בחדר האמבטיה, ליד הכיור, מול המראה, הוא רואה במראה מאחורה את הבן שלו צ'ארלי בן ה-13, מחזיק אקדח.

הדבר הבא שהוא יגיד זה "צ'ארלי לא! צ'ארלי תעצור! " וצ'ארלי יורה לו יריה אחת בגב. משם הוא ממשיך לחדר השינה והוא עומד מעל אימא שלו, האימא היריונית בחודש שמיני, והוא יורה בה חמש יריות.

שי: אוי.

עכשיו, אנג'לה נמצאת בחדר שלה, היא שומעת את הכל. לפני שהיא מספיקה להבין מה בכלל קורה, צ'ארלי נעמד בכניסה לחדר. והוא מרים את היד והוא מכוון את האקדח, הוא סוחט את ההדק, אבל יש מעצור. ואנג'לה מספרת שהיא לא זוכרת איך זה קרה, אבל כשהיא הבינה כנראה שיש מעצור, היא כנראה התנפלה עליו. כי היא אומרת שהדבר הבא שהיא זוכרת, זה צ'ארלי ואותה נאבקים על הרצפה, והיא מנסה לקחת ממנו את האקדח.

עכשיו בשלב הזה או שהוא לחץ על האקדח... כאילו הוא סחט את ההדק או שנפלט כדור, אבל היא גם נפצעה תוך כדי. והיא מספרת איך היא הסתכלה לו בעיניים והיה לו מבט מזוגג בעיניים, והיא אמרה לו "צ'ארלי, מה אתה עושה? צ'ארלי אני אוהבת אותך."

והיא אומרת שברגע שהיא אמרה לו "צ'ארלי, אני אוהבת אותך" המבט המזוגג שלו נעלם, ופתאום הוא הפסיק להיאבק בה והוא אמר לה "אנג'לה, מה עשיתי? "

עכשיו, שניהם-

שי: הוא כמעט נשמע רדוף.

מאיה: תקשיב. הם שניהם מאוד מאוד מבוהלים. קודם כל, צ'ארלי מאוד מבוהל כי הוא מבין מה שהוא עשה, אנג'לה מתה מפחד שהוא ימשיך במסע הרציחות שלו, והיא מבינה בשלב הזה שהיא צריכה להרגיע אותו, והיא צריכה לתת לו תחושה שהיא לצידו. והיא אומרת לו "אני לא יודעת מה עשית, אני חושבת שירית בהורים. זוז ממני, תן לי לבדוק מה קורה פה."

ואז היא אומרת לו "תקשיב, בוא נציל... בוא ניקח, לך תביא שמיכות חמות", כי זה אינדיאנה, חורף, ינואר, "תביא שמיכות חמות כדי שיהיה לנו לעטוף את האחיות הקטנות ונברח מכאן שנינו ביחד." ובזמן שהוא הולך לחפש שמיכות חמות, היא פשוט, שי, דופקת את ריצת חייה. היא יוצאת מהבית, רצה, עם כותונת, כשהיא פצועה, יחפה, בשלג, לבית של השכנים.

והיא מתחילה לרוץ והיא פתאום קולטת שצ'ארלי קלט שהיא בורחת מהבית והוא רץ אחריה. והיא צועקת לשכנים "הצילו! הצילו! " ומצלצלת בפעמון, אבל השכנים לא פותחים את הדלת והיא נורא מפחדת שצ'ארלי מתקרב אליה, אז היא מתחילה לרוץ לבית אחר של השכנים. אבל בינתיים, השכנים הראשונים הספיקו לפתוח את הדלת וצ'ארלי נעמד מול הדלת שלהם והוא אומר להם "יריתי באבא ואמא."

השכנים מזמינים אמבולנס, האבא ניצל, האמא לא... לא היה לה סיכוי אפילו והיא מתה. זה הסיפור שאנג'לה מספרת למשטרה. אני חוזרת לשנת 2004, אתה איתי עד עכשיו?

שי: מזועזע אבל איתך. רגע, הם היו בקשר כל השנים האלו? כי-

מאיה: אני עכשיו מספרת לך.

שי: סליחה.

מאיה: אני חוזרת ל-2004. ב-2004 המשטרה מבינה את הסיפור מאנג'לה, והם כבר מבינים שצ'ארלי המתוק שכולם דיברו עליו, יש איזשהו משהו אפל בחיים שלו. וכנראה הדבר הזה עכשיו צץ... צץ למעלה.

אבל הדבר הראשון שהמשטרה עושה זה מנסה לחקור את ה… לחקור בעצם מה קרה לצ'ארלי בן ה-13 אחרי שהוא רצח את אמא שלו. והם לומדים שאחרי הרצח הוא נלקח לבית חולים פסיכיאטרי, להסתכלות פסיכיאטרית, ושלושה פסיכיאטרים שונים ניסו לחפש מחלות נפש, הפרעות אישיות. שי, הם לא מוצאים כלום.

שלושה פסיכיאטרים שונים אומרים שמדובר בילד נורמטיבי, בריא בגופו, בריא בנפשו, שאין לו הפרעות אישיות.

שי: והוא לא יודע להסביר את זה?

מאיה: הוא לא יודע להסביר את זה. הפסיכיאטרים אומרים שהוא פשוט ילד שסרח ו...

שי: מה זה אומר? ילד שסרח זה ילד שאכל יותר מדי גלידה.

מאיה: נכון, אני מסכימה איתך, זה... פחד. זה… זה כאילו זה סיפור שמעורר שאלות.

שי: זה סיפור שהזה... כאילו את אומרת לעצמך-

מאיה: אין כאן היגיון.

שי: Out of the blue.

מאיה: כן, כי אתה מחפש כל הזמן היגיון ורציונל.

שי: נכון.

מאיה: והוא לא קיים פה. ומה שקורה שבאינדיאנה באותה תקופה, ב-1971, היה חוק, אני לא יודעת אם עדיין יש את החוק הזה, אבל בזמנו היה חוק שאי אפשר להאשים ברצח, קטינים. אז, מה שקורה זה שהוא נשלח לבית חולים פסיכיאטרי, על אף שכבר ברור שהוא... לפחות לפי ההבחנות... זה שאין לו מחלות נפש. והוא נמצא בבית חולים פסיכיאטרי במשך שנה, ואחרי שנה האבא מחליט לשחרר אותו.

שי: זה גם הזוי. הזוי הזוי הזוי.

מאיה: כן, אני כאילו... כן. גם, אם אתה אוהב את הילד שלך, אז תדאג שיהיה לו טיפול ושישאר במסגרת.

שי: בדיוק.

מאיה: אבל הוא מחליט לשחרר אותו והוא מחליט לעזוב עם ארבעת הילדים את אינדיאנה, ולעבור לגור בפלורידה, כדי לתת לצ'ארלי את ההזדמנות לחיים חדשים.

עכשיו, הסוד הזה הופך להיות סוד שלא מדברים עליו. עכשיו, כשאני אומרת לא מדברים עליו, שי, זה ברמה שהאחיות הקטנות שלו בכלל לא ידעו, הם... סיפרו להם שהאימא מתה בתאונה דרכים. למעשה הם מגלות את האמת רק ב-2004, 33 שנה אחר כך. אני לא יודעת אם היו משפחה של פולנים, אבל כאילו לא דיברו על זה.

שי: אין מילים.

מאיה: זה מזעזע.

עכשיו מה שקורה, זה שבינתיים... מתחיל בתקשורת דיבור על כל הסיפור הזה, ויש מלא תוכניות בוקר ותוכניות ערב, וכולם מדברים על איך יכול להיות? ומה קרה כאן? והאם מישהו שהיה פעם... בעבר היה רע, האם הוא יהיה רע גם בעתיד?

עכשיו צ'ארלי כל החיים שלו עבד מאוד מאוד קשה להוכיח לאבא שלו ולאחותו-

שי: שהוא שווה.

מאיה: שהוא שווה.

שי: שווה את המחילה.

מאיה: נכון, שהוא שווה את המחילה. ושהם... כנראה מבוגרים לא צריכים לשלם את... אנשים משתנים, אתה יודע, שילדים לא צריכים לשלם את המחיר.

שי: הם לא.

מאיה: ועל זה יש דיונים בתקשורת, האם בן אדם יכול להשתנות, האם מי שהיה בעבר רע הוא גם יהיה רע בעתיד. ויש על זה המון שיח והמון המון דיבור אבל היחידים שלא שואלים את השאלות האלה זה המשטרה. המשטרה שואלת שאלה אחרת, אתה רוצה לנחש איזה שאלה אחרת המשטרה שואלת?

שי: אני יודע שאני שואל את עצמי... אני יכול להבין שהוא רצח, למה הוא רצח כמו שהוא רצח?

מאיה: אוקיי.

שי: זהו, יש לי הרבה שאלות אבל זה ברמה קונקרטית.

מאיה: אז גם המשטרה-

שי: כי הרצח... הוא כמעט... הוא שטני, זאת אומרת זה לא איזה משהו שאת אומרת כאילו...

מאיה: נכון.

שי: רצח של רגש כזה או אחר, הוא ביתר-

מאיה: נכון. זה דפוס שאני לא… כאילו, לא פגשתי באף... סיפורים אחרים...

שי: ואת קראת.

מאיה: אבל המשטרה שואלת, עוד כמה קורבנות נוספים היו בעצם לצ'ארלי ברנד?

שי: זהו שאני לא בטוח שיש, לפי הסיפור הזה.

מאיה: אז הם... מה שמשטרה אמרו... אמרו "תקשיבו, לא יכול להיות שבן אדם רצח-"

שי: מאפס למאה, פעמיים בחיים ולא היה לו in between.

מאיה: בדיוק! וגם הדרך שהוא רצח, הדרך שבה הוא רצח... שהוא ביתר את הגופה של מישל...

שי: שהיא כמעט מקצועית.

מאיה: ואיך שהוא טיפל... בדיוק. איך שהוא טיפל באיברים הפנימיים שלה, זה מישהו שהוא מקצוען מישהו שלא עשה את זה בפעם הראשונה. ואז מה שקורה הם עכשיו נמצאים, המשימה של משטרת אורלנדו זה לנסות להבין מה היה בשלושים ושלוש שנים האלה.

שי: היה?

מאיה: שאלה.

עכשיו אני אספר לך, מה שקורה זה שהם מתחילים לנסות להבין מי זה צ'ארלי ברנד. עכשיו, הם לא מוצאים משהו קונקרטי, אבל הם מוצאים המון דברים שכל דבר בפני עצמו, הוא לא מספיק חזק אבל כשאתה מסתכל על כל התמונה ביחד, אתה מקבל תמונה מטרידה. ואני אספר לך על הדברים הקטנים האלה שביחד… זה.

קודם כל, אנג'לה מספרת שתמיד היא פחדה ממנו, שהיא אף פעם לא באה לבקר אותו בפלורידה קיז, שהיא אף פעם לא נתנה לו להיות לבד ליד הילדים שלה...

שי: לכי תדעי לאן-

מאיה: נכון.

דבר שני, החברים מהעבודה אומרים, "תקשיבו, היה לו אובססיה לאחיינית שלו, הוא קרא לאחיינית שלו, מאחורי הגב, ויקטוריה סיקרט. בוא, מי קורא לאחיינית שלו ויקטוריה סיקרט, כאילו, זה לא שם שאתה נותן לאחיינית שלך. ושהוא כל הזמן היה מספר על מישל ועל הדייטים שלה ואיך אף אחד לא מוצא חן בעיניה".

בנוסף, הם מוצאים בבית שלהם ספרי אנטומיה, כאלה שאתה מצפה למצוא בבתים של מישהו מתחום הרפואה ולא מישהו שאין לו גישה לתחום, ובחדר השינה על הדלת, מאחורה, היה פוסטר של שלד...

שי: חדר השינה של...

מאיה: חדר השינה שלהם! עכשיו הם לא ילדים בני 12, כן?

שי: של?

מאיה: של שלד שחצוי לשניים, צד אחד אתה רואה שלד, צד שני אתה רואה כאילו את האיברים הפנימיים ואת הרקמות ואת השרירים...

שי: טוב...

מאיה: ובהיסטוריה של הגישה שלהם...

שי: לא הבנתי, אם... אשתו הייתה מוכנה שיהיה להם...?

מאיה: כן, מסתבר שכן.

שי: אשתו ידעה או לא ידעה?

מאיה: הו. זאת... זה...

שי: סליחה, סליחה.

מאיה: זאת שאלה... אני עוד שנייה... אני עוד מעט אענה לך על זה, בסדר?

הם מגלים את השלד ובהיסטוריה הרפואית שלו, הם רואים... שגם הוא גולש לכל מיני אתרים של נקרופיליה.

עכשיו, הם הולכים לדבר עם ג'ים. ג'ים הוא חבר הכי טוב שלו. עכשיו ג'ים, גם היה נשוי בעבר לאנג'לה, זאת אומרת הם היו גיסים, אבל למרות שהם התגרשו, הם עדיין נשארו בקשר. וג'ים מספר למשטרה שני סיפורים שמזעזעים אותם.

הסיפור הראשון הוא מספר שכשהוא ואנג'לה החליטו להתגרש, אנג'לה יזמה בעצם את הגירושים והוא היה מאוד מאוד פגוע והוא החליט לנסוע לפלורידה קיז לנקות את הראש עם החבר שלו, צ'ארלי. וכשהוא מגיע לפלורידה קיז, צ'ארלי לוקח אותו לדייג.

ומבלים ביחד והוא מאוד מקטר על אנג'לה, שאני מזכירה לך, זאת אחות של צ'ארלי, מאוד מקטר על אנג'לה ואיך היא דפקה אותו, ואיך היא יזמה את הגירושים וכמה הוא פגוע, ואז צ'ארלי אומר לו משפט. אומר לו, "אתה רוצה להתנקם באנג'לה? אני אומר לך, הדרך הכי טובה להתנקם, זה לרצוח מישהו, לפתוח לו את בית החזה, להוציא את הלב, ולאכול אותו."

עכשיו... זה מזעזע, זה לא שהוא אמר לו אתה רוצה להתנקם, תוריד טינדר, כן? אתה רוצה להתנקם, תצא עם מישהי יותר שווה?

שי: או תרצח אותה.

מאיה: עכשיו זה... כאילו... זה... זו אחותך! איך אתה יכול להגיד דבר כזה?

עכשיו הוא אומר שבאותו זמן הוא לא... היה לו קשה... כאילו באותו זמן היה לו... הוא כאילו התייחס לזה... החליק את זה, מה שנקרא.

הסיפור השני הוא שהוא מספר-

שי: שנייה, מאיה, אם אי פעם קורה לך שמישהו אומר לידך משהו דומה, את אמורה לעשות עם זה משהו, בסדר? זה ברור, נכון?

מאיה: כן, אני לא אמורה להחליק את זה, נכון.

שי: הוא קצת כעס, אני יכולה להבין.

מאיה: כן. (צוחקת)

הסיפור השני שג'ים מספר, זה שיום אחד טרי באה אליו, והיא מספרת לו שהיא רוצה להתלונן במשטרה על צ'ארלי. והוא שאל אותה למה וטרי מספרת שיום אחד היא חזרה מהעבודה מוקדם מהצפוי ויש להם חדר לניקוי דגים, מסתבר בפלורידה כי זה ש...

שי: מקובל, מקובל.

מאיה: כן. וכשהיא פתחה את הדלת לחדר לניקוי הדגים, היא ראתה שכל החדר מלא בדם וצ'ארלי עומד שם כולו מכוסה בדם. והיא הייתה מזועזעת, והיא שאלה אותו "צ'ארלי מה זה, מה זה כל הדם הזה? "

והוא אמר לה "אבל... זה חדר לניקוי דגים."

אבל מה לא היה בחדר?

שי: דגים?

מאיה: דגים. עכשיו, היא לא התעמתה איתו על זה ובאותו יום בערב בחדשות, דיברו על רצח שהיה קרוב לבית שלהם, ובחורה שבותרה בדיוק באותו אופן… זאת אומרת, בדיעבד אנחנו יודעים... כמו שמישל בותרה.

שי: היא לא עשתה עם זה כלום?

מאיה: היא פנתה לג'ים להתייעץ עם ג'ים. וג'ים אמר לה "תקשיבי, אני לא מאמין שזה צ'ארלי", עכשיו, שכחתי להגיד שג'ים כן ידע... ידע שבגיל 13 צ'ארלי רצח, כי אנג'לה סיפרה לו כשהם היו נשואים.

שי: אני יכול להיות לא פוליטיקט קורקט?

מאיה: כן.

שי: ג'ים מטומטם.

מאיה: נכון ג'ים מטומטם. אתה יודע מה הוא אמר לה?

הוא אמר לה "תקשיבי, אם את תלכי למשטרה זה יהיה פגיעה באמון...

שי: (מגחך)

מאיה: זה... (מגחכת) הוא ירצה להתגרש ממך, הוא ירצה לעזוב אותך ואת... מה... את לא רוצה עכשיו להתגרש, נכון?

עכשיו, גם היא לא... אתה יודע... הקשיבה לו...

שי: אוקיי.

מאיה: אז אלה שני הסיפורים...

שי: אני מזכיר שיש גם פוסטר של חצי שלד בחדר שינה.

מאיה: נכון, עכשיו האם היא ידעה או לא, זאת שאלה, שאף אחד לא יודע לענות עליה. אנג'לה וג'ים סיפרו למשטרה שכל אחד בנפרד אמר לצ'ארלי לפני החתונה עם טרי, שהוא חייב לעדכן את טרי ברקע שלו. אבל אף אחד מהם לא... אף פעם לא התעמת איתו... עם צ'ארלי ואף אחד לא שאל אותו "האם סיפרת לה או לא סיפרת לה? ".

המשפחה של טרי היו מוכנים להישבע שאין שום סיכוי בעולם שהיא ידעה על הרקע, שאם היא הייתה יודעת על הרקע היא לא הייתה מתחתנת, והייתה מספרת למישהו.

שי: מדווחת על מה שהיא ראתה.

מאיה: בדיוק. עכשיו מה שקורה, אמרתי לך כל אחד ככה, המשטרה, שומעת את כל הסיפורים האלה והיא מתחילה ללכת אחורה ולחפש פשוט כאילו דפוס פעילות שהוא... שהוא דומה לזה. הם מגלים, אתה יודע כמה מקרים?

שי: נו?

מאיה: 26.

שי: 26?

מאיה: 26 מקרים דומים של אותו... של נשים שבותרו עם אותו חתך מדוייק-

שי: באזורים שהם גרו בהם?

מאיה: בפלורידה.

שי: אוקיי.

מאיה: בפלורידה. עם אותו חתך מדוייק.

שי: שלא נמצאו הרוצחים?

מאיה: שלא נמצאו הרוצחים, שהביתור היה... גם עם אותו טיפול באיברים... ובאחד מהמקרים גם לב שנלקח ממנו ביס ו...

שי: מאיה גזית?

מאיה: לא, לא, באמת באמת, זה אני לא ממציאה...

שי: אוקיי.

מאיה: אוקיי, וזהו. ובעצם מה שקורה זה שעד היום, משטרת פלורידה מוכנה להישבע שצ'ארלי ברנד רצח יותר מ...

שי: מעל 20?

מאיה: הם מוכנים להישבע שהוא רצח יותר משלוש נשים. השאלה? כמה.

כנראה הגבול הוא 26, אנחנו אבל לא יודעים כמה. מה דעתך בפרק הבונוס?

שי: וואי, זה דפוק לגמרי, כן, סוג של, כן, וואו!

מאיה: זה מטורף!

שי: האמת, לעולם לא שמעתי את השם שלו.

מאיה: כן, אין... כמעט ואין מידע עליו, יש אבל... אני אעלה לקבוצת הפייסבוק שלנו את...

שי: מוסר השכל?

מאיה: לא יודעת מה מוסר השכל?

שי: שאם את אוהבת מישהו, לכי למשטרה.

מאיה: (צוחקת)

שי: האמת? פסיכי לגמרי.

מאיה: פסיכי לגמרי.

שי: תודה, מאיה... אני חושב.

מאיה: תודה שי, תודה שהקשבת.

שי: תמיד מקשיב ולפעמים גם קצת מזדעזע. עד הפעם הבאה?

מאיה: עד הפעם הבאה. ביי-ביי.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

24 views0 comments

Comments


bottom of page