ליסה נובאק היא אישה רבת הישגים ותארים. בשנת 1998 ליסה, טייסת וקצינה בחיל האוויר האמריקאי, הגשימה חלום ילדות והפכה לאסטרונאוטית. שמונה שנים לאחר מכן היא זוכה לטוס לחלל במעבורת החלל דיסקברי כחלק מצוות של 7 אסטרונאוטים שיצאו למשימה שמטרתה היתה לשפר את טכנולוגית הטיסה ולבחון את בטיחות הטיסה אחרי אסון מעבורת קולומביה ב 2003.
ובשנת 2007 ליזה נובאק זוכה בתואר נוסף, רק הפעם בתואר מפוקפק. היא הופכת להיות האסטרונאוטית הראשונה שמואשמת בעבירה פלילית.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 30/01/2024.
[מוזיקת פתיחה]
קריין: פודקאסט רצח. סדרת פודקאסטים על רוצחים סדרתיים עם מאיה גזית ושי מגל.
שי: מאיה גזית.
מאיה: שי מגל.
שי: Long time.
מאיה: הממ. long time, בוא, אנחנו כל יום מתראים במשרד,
שי: לא, אבל long time בפודקאסט.
מאיה: נכון, נכון, נכון. למה?
שי: לאן נעלמת?
[מאיה צוחקת]
שי: למה נעלמת?
מאיה: אני לא נעלמתי, אני חושבת שפשוט היית מאוד עסוק,
שי: אנחנו היינו מאוד עסוקים.
מאיה: אה, אוקיי, סליחה. נכון.
שי: יופי, בת זוג, תגבי כאילו.
מאיה: אז רגע, רגע, אנחנו היינו מאוד עסוקים וזה לא הסתדר, אבל הנה, עכשיו הסתדר והנה אנחנו.
שי: טוב, רגע, לפני שמתחילים, מה שלומך בהרחבה?
[מאיה נאנחת]
שי: מה, נאנחת? למה נאנחת?
מאיה: לא, אני… אני בסדר, מה שלומך?
שי: לא, אל תעני כמוני, תעני… תעני מסודר.
מאיה: אני… אני בסדר גמור.
שי: אמא לחייל בטירונות.
מאיה: נכון!
שי: מה שלום פלג?
מאיה: מה שלום פלג, פלג בסדר, קצת, רציתי להגיד שהוא מקטר,
שי: לא, הוא לא מקטר,
מאיה: זהו, הוא לא מקטר, נכון?
שי: מאיה, הילד פאקינג בטירונות 07 שדחפו לו לארבעה חודשים,
מאיה: [באנחה] כן. הוא לא מקטר.
שי: קר בחוץ, יורד גשם, מה מקטר בזה? קצת אמפתיה.
מאיה: נכון, איזה חמוד. הוא החייל הכי חתיך בצהל, שתדע. כאילו, מהשניים הכי חתיכים בצה"ל.
שי: נכון, אוקיי, יופי מאיה.
מאיה: בגלל החייל שלך והחייל שלי ושום מילה על דניאל הגרי.
שי: מסכן, נעלם, עשה גוסטינג לעם ישראל.
מאיה: כן, כן, אבל אולי הוא יחזור, אתה יודע. יש, אולי תהיה…
שי: לא, הוא נעלם, הוא הבטיח יומיים-שלושה ועשה כזה גוסטינג ונעלם ולא שילם את החשבון.
מאיה: טוב, אז נסתפק בעידן עמדי.
שי: עידן עמדי. את רואה מה קורה? זה פשוט חורך את הרשת.
מאיה: כן, זה פסיכי, היה, ראיתי פוסט נורא מצחיק כזה meme כזה שרואים אישה שמתלהבת שהיא רואה את עידן עמדי וכאילו בבריכה ורואים את דניאל הגרי היא כמעט טובע, במצולות הים רואים את דני קושמרו. [צוחקת]
שי: [צוחק] איך לא שלחת לי?
מאיה: אני אשלח לך.
שי: מגניב.
מאיה: זה מצחיק, כן. זהו, היום יש לנו, אנחנו עדיין בקונסטלציה של פרק של פודקאסט רצח בלי רצח.
שי: שאת רוצה, כל פעם אומרת לי "אולי נחזור"?
מאיה: איך ידעת שרציתי להגיד לך את זה עכשיו?
שי: כתוב לך על המצח.
מאיה: אז מתי נחזור, שי? כאילו, אני נורא מתגעגעת לדבר על רוצחים סדרתיים, אני לא בטוחה שהקהל שלנו אבל מוכן לזה וגם אם אנחנו כל כך מוכנים לזה.
שי: את מוכנה.
מאיה: אני מאוד מתגעגעת לזה אני לא יודעת…
שי: כיסופים.
מאיה: [צוחקת קצת] לא, אפשר לבחור סיפורים שהם פחות גרפיים, כאילו.
שי: יש?
מאיה: אממ, יש, הם סיפורים שאני פחות אוהבת, אבל אולי אפשר למצוא משהו כזה ונוכל לחזור לדבר על זה.
שי: אני חושב שאם תלכי על רוצחים סדרתיים שהם המון… כאילו שהם עם… עם מאות אפילו וכאלה, שזה יורד פחות לפרט אלא יותר לקבוצה, זה יותר קל מאשר לרדת עכשיו ל- עשה כזה וכזה וכן הלאה.
מאיה: טוב, אני אנסה לחפש משהו. גם האמת שבמסגרת…
שי: אז העברתי לך את הבחור המקסיקני.
מאיה: אה, נכון, נכון, נכון. אני רוצה להגיד גם שעכשיו שחיפשתי כל מיני מקרים של פודקאסט רצח בלי רצח דווקא מצאתי מקרים כאילו מגניבים אז אולי בכל זאת, לא יודעת. בקיצור אנחנו לא מבטיחים כלום, או שנחזור לפרק הבא עם רצח או לא, אתם תצטרכו לחכות ולראות.
שי: איך קשה לך עם מחויבות, אני רואה את זה גם בעבודה.
מאיה: נכון, ברור. [קולטת מה הוא אמר ומתחילה לצחוק] יו, איזה רשע!!
שי: [בחיוך] סתם, סתם, סתם. לא ראית את זה בא, נכון?
מאיה: מה, אני מאה שנה עובדת ב-Alljobs!
שי: לא, לא עם מחויבות לכמה זמן נמצאת בחברה, אהה…
מאיה: אז למה? וגם במשימות שלי! אני עובדת מצטיינת, שי!
שי: את עובדת מצטיינת, נכון. זכית, המשאית הגיעה השנה?
מאיה: טרם, אני מחכה.
שי: היא תגיע, עוד כמה…
מאיה: היא תגיע?.
שי: האמת שעוד כמה ימים, כן, היא תגיע.
מאיה: אה, כן, בסדר.
שי: את יודעת את זה גם.
מאיה: אוקיי, בסדר. אין לי מושג על מה אתה מדבר אבל בסדר.
שי: את יודעת את זה, כל שנה מגיעה משאית.
מאיה: אה, מגיעה, כן? יש משאית השנה?
שי: תהיה השנה המשאית.
שי: יה, איזה כיף. וואי, עובדי Alljobs צריכים להקשיב לפודקאסט.
שי: המנכ"ל שכנע את הדירקטוריון,
[מאיה צוחקת]
שי: והדירקטוריון תמך,
מאיה: אה, סחטיין עליך, איזה כיף. אז כן.
שי: למרות השנה, למרות המלחמה.
מאיה: כל הכבוד, האמת ש… אחלה.
שי: לא, לא ידעת?
מאיה: לא ידעתי, נשבעת לך.
שי: אוקיי וואו, שרפתי עכשיו וואו, לא מתאים לי לשרוף…
מאיה: כן, נראה לי אף אחד בחברה לא יודע, אבל היי, עכשיו נדע מי מקשיב לפודקאסט!
שי: דווקא דאגתי לחלחל את זה בכמה מקומות…
מאיה: באמת? אז אצלנו…
שי: ורציתי לראות אם זה מסתובב, אבל זה לא הסתובב.
מאיה: זה לא הסתובב, אצלנו במחלקה כל הזמן שאלו אותי: "יש בונוסים השנה?" וכאילו… וואלה, אין לי מושג.
שי: אני עד עכשיו לא אמרתי את המילה "בונוס", הייתי נורא כללי.
מאיה: נו, בסדר, משאית, אוקיי, משאית עם גלידה.
שי: יופי, סבבה.
מאיה: בסדר.
טוב, אז רגע. בוא נדבר על הפרק של שבוע ש… לפני… כמה זמן עבר?
שי: עידנים. עידן עמדי.
[צוחקים]
מאיה: אז היו המון תגובות מורכבות על הפרק על איסלנד. הרבה אנשים אמרו "מה, היה נורא קשה לעקוב, היה המון דמויות, השמות, התבלבלתי בין גודמנדר לגרפינגר" וכאילו, זה עשה, היה קושי כאילו, לחלק מהאנשים.
שי: יוצא לך בזוגיות שאת נמצאת המון שנים עם בן אדם ואז את מסתכלת עליו ואז את אומרת עדיין "וואו", כאילו? נגיד מה שקורה לך הרבה איתי?
מאיה: אהה… [צוחקת]
שי: לא, אז אני יכול להגיד שבפעם שעברה סיימנו,
מאיה: כן?
שי: ואמרתי לעצמי, "פאק, היא באמת…", כאילו, השליטה שלך הייתה…
מאיה: אה.
שי: כאילו, ברמה של חוקרת. אמיתי.
מאיה: איזה כיף, תודה.
שי: זה היה מטורף.
מאיה: קיבלנו תגובה אחת נורא נורא, בין בליל ה… כאילו, מלא התגובות שהיו, הייתה תגובה אחת של אחד המאזינים שאמר ש… אני חושבת שזו הייתה התגובה הכי מחמיאה. שזה כמו הסדרות האלה, הסקנדינביות, שהן כאילו מאוד מסובכות ואפלות, אני חולה על הסדרות האלה בנטפליקס הסקנדינביות והוא אמר - גם הפרק הזה היה כזה, כאילו…
שי: נכון…
מאיה: כאילו, הוא לא היה… אבל בגלל שהשארנו אצל חלק מהמאזינים טראומה,
שי: אפשר וידוי לפני?
מאיה: כן, בטח.
שי: את יודעת למה אני תמיד רואה את הסדרות האלה?
מאיה: נו?
שי: את לא תנחשי בחיים.
מאיה: כי הן קצרות ויש רק עונה אחת. בגלל הנשים, כי הן יפות. בגלל הקור? בגלל הנופים?
שי: אוקיי, סבבה, איכשהו אמרת את כל הדברים שלא בגללם אני רואה את הסדרות האלה…
מאיה: נו, אז למה אתה רואה?
שי: למרות שאולי סעיף אחד כן היה.
מאיה: מה?
שי: קודם כל נשים יפות.
מאיה: נכון.
שי: אני אוהב את הפילטר.
מאיה: מממ, אוקיי.
שי: הכל תמיד נראה כזה, קצת כהה וזה,
מאיה: נכון, נכון, נכון.
שי: מלנכולי moody כזה.
מאיה: נכון, אני חולה על זה.
שי: הפילטר, הפילטר. זה לא אכפת לי מה הם מצלמים, הם מצלמים כוס קפה, זה עדיין נראה טוב.
מאיה: ברור, כל האזור הזה, אני חולה עליו. כן.
טוב, אז בגלל שהשארנו טראומה אצל חלק מהמאזינים על הפרק הקודם, אז הפרק הולך להיות ממש ממש ממש פרק קליל. זה הולך להיות פרק שתכלס אין בו הרבה פשע [מגחכת] אתמול אמרתי לך, "שי, מחר יהיה פרק קצר וקצת גיא פינס"… כאילו זה לגמרי גיא פינס כזה, המון ג'וס, המון צהוב, אין הרבה פשע, אבל נראה לי שהגיע הזמן להתמודד עם שלוש דמויות שקוראים להן "ליסה" וכאלה שמות קלים כאלה.
שי: או! יופי. ליסה ו?
מאיה: תדע בהמשך, כי אני לא רוצה… לעשות ספוילר.
שי: טוב, אז יצאנו לדרך. יצאת לדרך.
מאיה: יצאנו לדרך. טוב, אז כוכבת הפרק שלנו היא ליסה מארי נובאק. יצא לך אולי לשמוע את השם?
שי: בטח, בכיתה י"ב, למדנו עליה בשיעורי היסטוריה על 1944 לפני…
מאיה: [בגיחוך] בסדר, אוקיי. פחות. בסדר, בסדר.
טוב, אז ככה.
ליסה מארי נובאק, אתה יודע מה, אני אתחיל מהשורה התחתונה.
ליסה מארי נובאק הייתה טייסת, היא הייתה קצינה בחיל האוויר האמריקאי.
שי: שנה?
מאה: והיא הייתה אסטרונאוטית ב-NASA.
שי: [בהפתעה] אסטרונאוטית?
מאיה: הממ.
שי: איזה שנה?
מאיה: המקרה שלנו מתרחש ב-2007.
שי: אה, טרי יחסית, יחסית.
מאיה: יחסית טרי, כן.
היא הייתה אסטרונאוטית ב-NASA, עכשיו, שי - אסטרונאוטית אמיתית, ב-1996 היא נבחרת על ידי NASA כמומחית בתחום הרובוטיקה ו-10 שנים לאחר מכן, ב-2006, היא אפילו זוכה לטוס לחלל.
שי: אני יכול לעשות תוך כדי, לראות את התמונה שלה, או שזה יהרוס לך?
מאיה: אהה… זה יהרוס לי.
שי: אוקיי, סבבה.
מאיה: אבל אני אוכל להראות לך תמונה שלה כי אני יודעת, אני מפחדת שתקפוץ לך תמונה אחרת, שאני לא רוצה שתראה, אבל תוך כדי אני אראה לך את ה…
שי: מה, היא עומדת מעל גופה, כאילו?
מאיה: לא, לא, לא. אחר כך תחפש את התמונה שלה, בסדר?
שי: סבבה.
מאיה: אז היא ב-2006 טסה לחלל, במסגרת משימת STS-121, אני שנייה רק ארחיב, אני אגיד מה זה היה. זה הייתה בעצם טיסה של מעבורת החלל Discovery לתחנת החלל הבינלאומית וליסה הייתה אחראית על תפעול הזרוע הרובוטית של מעבורת החלל, גם בזמן הטיסה וגם בזמן שהחללית עגנה בתחנת החלל הבינלאומית. ובעצם היא זוכה לשבחים מאוד מאוד מאוד גדולים על התפקוד שלה כאסטרונאוטית וככה שזה יהיה לך ברקע כדי להבין עם מי יש לנו עסק. בסדר?
שי: הממ.
מאיה: ועכשיו אני מתחילה מהתחלה. אז ליסה נולדה בעשרה במאי 1963, להורים ג'יין ואלפרדו והיא נולדה במרילנד, בארצות הברית. עכשיו, ליסה, מהרגע שהיא הייתה קטנה, היא ידעה שהיא תהיה גדולה - היא רוצה להיות אסטרונאוטית. מה רצית להיות כשהיית קטן?
שי: אה, כל מיני.
מאיה: תן אחד.
שי: כל מיני.
מאיה: נו די, שי.
שי: כל מיני.
מאיה: אחד.
שי: היה לי, לא יודע, ים דברים. מנכ"ל בזק.
[מאיה פורצת בצחוק]
שי: אל תצחקי. בגיל 11 רציתי להיות מנכ"ל בזק.
מאיה: אז… רציני?
שי: כן, כן ולימים הייתי משנה למנכ"ל וואלה וכשדרכתי בבזק…
מאיה: פחות.
שי: לא משנה, דירקטוריון וכאלה, א' אמרתי… וואי, הייתי כאילו ילד וב' זה היה כזה מצחיק, כי גם ישבתי עם המנכ"ל…לא משנה.
מאיה: איזה קטע. אז כן, יש הרבה פשוט…
שי: איזה חלומות מפגרים.
מאיה: לא, כי יש הרבה ילדים שחולמים להיות אסטרונאוטים וכאלה ו…
שי: הפתעתי אותך עם בזק.
מאיה: הפתעת ממש. בוא, כשהייתי קטנה רציתי להיות שומרת בפרדס כי אהבתי תפוזים, [צוחקים] אז זה לא יותר טוב.
שי: באיזה גיל?
מאיה: ארבע או משהו כזה.
שי: לא, אני בגיל 11 רציתי, כשגיליתי שיש מודמים וכאלה.
מאיה: אוקיי.
טוב, אז ככה.
אז ליסה, מהרגע שהיא זוכרת את עצמה, היא מספרת שהיא תמיד רצתה להיות אסטרונאוטית. היא זוכרת שכשהיא הייתה בת שש ב-1969, היא זוכרת אותה יושבת עם ההורים שלה מול הטלוויזיה וצופה בנחיתה ההיסטורית של חללית אפולו 11 על הירח וכשהיא ראתה את זה וראתה את ניל ארמסטרונג ככה הולך לו את הליכת הירח על הירח היא ידעה שזה מה שהיא רוצה להיות גדולה: היא רוצה להיות אסטרונאוטית.
עכשיו, ליסה הייתה מהילדים האלה שתמיד הצליחו בכל מה שהם עשו ותמיד הצטיינו בכל מה שעשו. היא מסיימת את הבית ספר היסודי בהצלחה ואת החטיבה ואת התיכון וכשאני אומרת לך שהיא מסיימת את התיכון בהצלחה, זה לא רק בגלל ההישגים הלימודיים שהיו ככה, אתה יודע, מאוד מרשימים, אלא גם היא הייתה ספורטאית מצטיינת. כשהיא הייתה בתיכון היא זוכה בתואר הספורטאית המצטיינת של התיכון והיא אפילו מקבלת מלגה אוניברסיטת בראון, שזה אוניברסיטה יוקרתית במרילנד, שיש להם ליגת אתלטיקה ככה מאוד מוכרת ומוכשרת ומציעים לה להצטרף לצוות של ה… לליגת האתלטיקה שמייצגת את האוניברסיטה.
אבל היא מחליטה לרדוף אחרי החלום שלה והיא מחליטה לא לקחת את המלגה והיא נרשמת ללימודי הנדסת חלל ותעופה באקדמיה הימית של ארצות הברית.
כמה מילים - האקדמיה הימית של ארצות הברית זה בעצם מוסד אקדמי שמכשיר קצינים לחיל האוויר האמריקאי, לצי האמריקאי, לחיל הנחתים האמריקאי ובעצם מצמיח גנרלים.
ב-1985, כשהיא הייתה בת 22, היא מסיימת בהצלחה את התואר הראשון שלה בהנדסת חלל ותעופה ומדובר כאן בהישג ענק. קודם כל, ברמה האישית שלה, זה היה חלום שלה ללמוד את המסלול הזה וללמוד את ה… כאילו, היה לה ברור שזה הצעד הראשון לקראת הקריירה כאסטרונאוטית, אבל היא גם הייתה האישה הראשונה שנרשמה וסיימה את התואר הזה. למעשה, באותה תקופה רק 6% מכל הסטודנטים באקדמיה הימית היו סטודנטיות וזה בכלל מוסד שבעצם פתח את השערים שלו לנשים רק 9 שנים לפני כן, ב-1976. ככה שמדובר כאן בהישג מאוד מרשים, היא כאילו ממש חלוצה.
במהלך הלימודים היא מכירה את ריצ'רד נובאק, שלמד איתה הנדסת חלל ותעופה והם מתאהבים ומתחתנים. מתחתנים ב-1988.
ב-1990 היא מסיימת כבר שני תארים, היא עושה תואר בהנדסת אווירונאוטיקה ותואר בהנדסת אסטרונאוטיקה וב-1992, כלומר, 4 שנים אחרי שהיא מתחתנת, נולד לה הילד הראשון.
אני ממהרת?
שי: לא, זה מרשים, אני מתפעל מהקריירה שלה האמת.
מאיה: פסיכי, נכון?
נולד לה הילד הראשון. עכשיו, הילד נולד ב-1992 ולמרות שכאילו עכשיו, אתה יודע, המשפחה שלה גדלה והיא הפכה להיות אמא, היא באותה שנה, כשהבן שלה בן מספר חודשים, היא מצטרפת לבית ספר לטיס של חיל האוויר האמריקאי והיא מוכשרת שם במשך שנתיים וב-1994 היא הופכת להיות טייסת בחיל האוויר האמריקאי.
שי: מרשים.
מאיה: כן. עכשיו, בפועל, היא לא עבדה כטייסת, היא עבדה כמהנדסת ניסוי טיסה, שהאמת ניסיתי להבין מה זה מהנדסת ניסוי טיסה, שי, לא הבנתי. כאילו, לא מצאתי תפקיד כזה.
שי: אין לי מושג.
מאיה: כן, כאילו, ניסיתי לעשות גוגל, שאלתי חברה שעבדה שנים באל-על, אין לי מושג מה זה.
שי: אני יכול לשאול חברים טייסים, היית אומרת לי.
מאיה: אז כן, טוב.
שי: אוקיי.
מאיה: לא משנה, סתם עניין אותי לדעת.
שי: יש את זה גם בישראל? אני לא יודע אפילו. סליחה על הבורות.
מאיה: אני, כשרשמתי מהנדס ניסוי טיסה, קיבלתי תוצאות שכאילו לא קשורות, כאילו, זה לא נראה…
שי: בדקת ב-Alljobs אם יש כזה תפקיד?
מאיה: [צוחקת] אני לא חושבת.
שי: לכי תדעי.
מאיה: יש לנו טייס, אולי.
שי: יש טייס?
מאיה: יש טייס? נראה לי שיש טייס.
שי: יש טייס, יש טייס, כן.
מאיה: טוב.
בקיצור היא עבדה כמהנדסת ניסוי טיסה, היא לא באמת טסה והיא שירתה בבסיס במרילנד, בארצות הברית.
אז כמו שאתה מבין, יש לנו כאן עסק עם בחורה מאוד רצינית. היא…
שי: מאיה גזית אמריקאית.
מאיה: [בביטול] ממש. היא מאוד מוכשרת.
שי: הרמתי, הרמתי.
מאיה: אה, אוקיי.
היא מאוד מוכשרת, היא חכמה, היא מאוד שאפתנית, מאוד חרוצה, לא מפחדת לעבוד קשה, היא גם מנהלת קריירה מאוד מוצלחת, היא מצטיינת בקריירה שלה וגם יש לה משפחה קטנה. אז כאילו, זאת ליסה.
וב-1996 היא נבחרת על ידי NASA כמומחית בתחום הרובוטיקה ובאותה נשימה גם הוצע לה להצטרף לתוכנית להכשרת אסטרונאוטים של NASA.
עכשיו, התוכנית להכשרת אסטרונאוטים היא תוכנית בת שנתיים, שמתבצעת ב-Johnson space Center,
שי: [מופתע] זהו, רק שנתיים?
מאיה: כן, מפתיע, נכון. אבל תראה איזה רקורד יש לה, היא כבר טייסת ו…
שי: לא, כן, אבל הייתי בטוח יותר אבל.
מאיה: היא שנתיים. היא בעצם, התוכנית עצמה נעשית ב-Johnson space Center ביוסטון והיא תוכנית מאוד, קודם כל, היא מאוד יוקרתית, היא מאוד ככה נחשבת, אבל גם תוכנית מאוד מאוד מאוד קשוחה, מאוד תחרותית, מאוד אסרטי-, כאילו מאוד אינטנסיבית. וליסה, כמו שאתה מבין, צולחת את זה בהצלחה וב-1998 היא הופכת להיות אסטרונאוטית, היא מגשימה את החלום שלה.
שי: כמה אסטרונאוטית נשים היו? את יודעת?
מאיה: באותה תקופה? אני לא יודעת.
שי: מעניין.
מאיה: עכשיו, ב-1998 קורה עוד משהו מאוד משמעותי בחיים של ליסה. ב-1998, ביל אופליין, שעוד שנייה אני אסביר לך מי זה, הוא מצטרף לתוכנית הכשרה לאסטרונאוטים לסבב החדש, לחבר'ה החדשים שמצטרפים.
ש: לשנתיים הבאות כאילו?
מאיה: לשנתיים הבאות, נכון. זאת אומרת, היא עכשיו אסטרונאוטית צעירה וביל מצטרף.
כמה מילים על ביל.
ביל נולד ב-20 במרץ 1965, בווירג'יניה. הוא גדול ממנה, סליחה, היא גדולה ממנו בשנתיים. בווירג'יניה ובעצם כשהוא היה בן שלוש הוא עובר עם המשפחה שלו לגור באלסקה ושם הוא גדל, הוא מעביר את שנות הילדות שלו והבגרות שלו. הוא עושה שם תואר ראשון בהנדסת חשמל ותואר שני במערכות תעופה ולמעשה, ב-1988 הוא מתגייס לצבא, לצבא ארצות הברית ועד 1998 הוא משרת כקצין תעופה ימי, באותו בסיס במרילנד, ששם ליסה עבדה כמהנדסת ניסוי טיסה.
שי: הממ.
מאיה: עכשיו, הוא גם מתחתן ונולדים לו, יש לו שני ילדים, יש לו בן ויש לו בת ולמעשה הוא וליסה הכירו, כי הייתה להם היכרות מוקדמת מהעבודה, הם היו, הם היו מכרים כאלה, לא, אי אפשר להגיד שהם היו חברים, אבל הם היו מכרים והם הכירו אחד את השני. נכון.
ואז ב-1998, כשהוא מצטרף לתוכנית להכשרת אסטרונאוטים, הוא פוגש ביוסטון, ב-Johnson Space Center, הוא פוגש את ליסה בפעם השנייה והם פשוט הופכים להיות מהר מאוד סוג של עמיתים לעבודה, מכיוון שבשנת 2000 הוא מסיים גם את התוכנית להכשרת אסטרונאוטים והוא מקבל תפקיד להיות טייס. כאילו החלום שלו זה לא רק היה להיות אסטרונאוט, אלא ממש להטיס מעבורת חלל, הוא מאוד מאוד מאוד מוכשר והם עובדים ביחד במשך שנתיים.
שי: יש להם, הם על אותה משימה?
מאיה: הם לא, הם כרגע, אף אחד מהם לא צוּוָות למשימה, אבל הם עובדים באותו מקום, כאילו.
בשנת 2002 ליסה יולדת פעם שנייה, הפעם נולדות לה תאומות. וכשהתאומות שלה בנות מספר חודשים, ריצ'רד, הבעל של ליסה, מקבל תפקיד חדש. שכחתי להגיד לך שהוא היה טייס גם בחיל האוויר האמריקאי והוא מוצב בבסיס של חיל האוויר שנמצא בכלל מחוץ ליבשת. מה שזה אומר, שהיא בעצם נשארת אמא עם שלושה ילדים, היה לה ילד שכבר בשלב הזה הוא היה בן תשע ובנות תאומות קטנות וכאילו, תכלס היא סופר-וומן.
שי: לא הבנתי, הוא תכלס, הוא עזב? הוא עזב תאומות בנות שנה?
מאיה: כן, במספר, כן, פחות משנה.
שי: לא, אמיתי?
מאיה: כן, כן, כן. בגלל העבודה ובעצם אני ממש חושבת שהיא סוג של סופר-וומן. כאילו, תחשוב, היא עובדת במשרה מלאה ב-NASA, כאסטרונאוטית.
שי: אני לא חושבת שבארץ היא עושים כזה דבר.
מאיה: מה, גברים? נשים?
שי: לא, לא גברים-נשים. כאילו, המערכת לא הייתה מאפשרת, כאילו, או שאת עוברת עם המשפחה, לא נראה, כאילו, נראה לי פסיכי.
מאיה: נראה לי שהמערכת הייתה מציעה וזה הכל עניין אישי אם אתה מסכים או לא. אבל המערכת הייתה מציעה.
שי: תתפלאי כמה המערכת אכפת לה.
מאיה: כן? יכול להיות.
בכל מקרה, היא, כאילו, היא סופר-וומן אמיתית, תחשוב, כאילו, היא עובדת במשרה מלאה
שי: זה פסיכי, כן?
מאיה: כאסטרונאוטית.
שי: גם אם יש לה או-פר והכל, זה פסיכי.
מאיה: כן, יש לה שלושה ילדים קטנים והיא איכשהו, כאילו, הרוויחה את החיים האלה, כאילו, מאוד מאוד מאוד מרשים. ואז אנחנו מגיעים לראשון בפברואר 2003, שזה תאריך שאני חושבת שהרבה ישראלים מכירים ואם לא מכירים את התאריך אז בטח מכירים את האירוע, כי באותו יום היה את אסון קולומביה, שאילן רמון מצא שם את מותו.
שי: זכרונו לברכה.
מאיה: נכון. מה שהיה, זה בעצם בראשון לפברואר 2003, NASA מקבלת מכה מאוד מאוד מאוד מאוד חזקה, מעבורת החלל קולומביה בדרכה בחזרה לכדור הארץ,
שי: בכניסה.
מאיה: היא פשוט מתפוצצת ושבעה אנשי צוות, שבעה אסטרונאוטים שהיו על המעבורת, כמובן, כאילו הם נהרגים. ומדובר באסון מאוד גדול. קודם כל, מדובר באסון לאומי, גם בארץ היה מדובר באסון לאומי, גם בארצות הברית. ל-NASA, מקום העבודה של ליסה, זו הייתה מכה מאוד מאוד מאוד גדולה. וגם ליסה במקום הפרטי שלה, היה לה אובדן מאוד מאוד גדול, כי שלושה מתוך שבעת חברי הצוות היו חברים שלה, ממש במחלקה שלה, במיוחד לורל קלארק. לורל קלארק הייתה בצוות של השבעה אסטרונאוטים, יחד עם אילן רמון.
שי: שיער שחור מתולתל? אני זוכר את התמונה.
מאיה: לא. היו שם שתי נשים, הייתה מישהי, אני לא זוכרת אם היה לה שיער-, הייתה מישהי כהת עור והייתה השנייה, בעצם. היא הייתה קצינת רפואה והיא הייתה ה-bestie של ליסה, הם עבדו מאוד מאוד צמוד, הם היו ביחד במסלול הכשרת אסטרונאוטים, היו חברות מאוד מאוד טובות. ובעקבות האסון NASA ממנה אסטרונאוטים, מעין, כמו… הם מבקשים, פונים לליסה ואומרים לה שתהיה כמו קצינת נפגעים אישית כזאת, למשפחת קלארק ובעצם ללוות את האלמן ואת הבן של לורל קלארק.
אז בעצם ליסה נכנסת לתקופה מאוד מאוד מאוד קשה בחיים שלה. היא גם מתמודדת עם משבר מאוד גדול בעבודה, בעקבות האסון של מעבורת החלל קולומביה. גם היא איבדה חברים לעבודה, היא גם איבדה את חברתה הטובה ביותר, היא צריכה לשמש גם מטעם NASA כקצינת נפגעים, יש לה שלושה ילדים קטנים בבית שהיא צריכה לטפל בהם וחוץ מזה יש לה גם את העבודה הקבועה שלה.
בראשון לינואר 2004, ליסה ואותו ביל, המכר, החבר הזה מהעבודה, יחד עם עוד שלושה אסטרונאוטים נוספים, נשלחים על ידי NASA לקורס בקנדה. עכשיו שי, אם אתה מדמיין חמישה אסטרונאוטים חמודים יושבים בכיתה ומעתיקים מהלוח,
שי: כן, זה מה שהיה לי בראש דרך אגב.
מאיה: כן, פחות. זה יותר היה מדובר במעין אימון הישרדותי. מה ש-NASA עשתה, היא בעצם…
שי: אה, זרקו אותם במדבר?
מאיה: בדיוק. לוקחים אותם לתוך המדבר, בין קנדה, עכשיו תזכור, ינואר, קנדה,
שי: מכיר מכיר מכיר. יער או מדבר?
מאה: נורא נורא נורא קר, במדבר.
שי: במדבר.
מאיה: נורא נורא נורא קר, ינואר, מושלג ובעצם מנחיתים אותם באמצע המדבר והמשימה שלהם הייתה לנווט את דרכם החוצה. כמובן הם מקבלים ציוד מינימלי, שזה אומר בעצם לצלוח קילומטרים רבים ברגל, כדי לעמוד ב, כאילו לצלוח את המשימה ולצאת מהמדבר.
שי: אגב, זה לא משימה שנועדה לדמות אם הם התרסקו על כוכב זר, זו משימה שנועדה…
מאיה: זה התמצאות?
שי: [צוחק קצת] לא, זו משימה שנועדה להתמודד עם זה שאם הם חוזרים ארצה והם נוחתים כאילו, out of… out of reach בתוך כדור הארץ, אז הם יודעים להתמודד. זה לא נועד להתמודד…
מאיה: אה, באמת?
שי: כן כן.
מאיה: חשבתי שזה עניין הישרדותי, של לחשוב כאילו על איך אתה… יצירתיות…
שי: אה, את זה אפשר תמיד לדחוף, אבל זה בסוף זה - תלמדו להתמודד עם מה שיש.
מאיה: מעניין.
עכשיו, מה שקורה זה שלא נותנים להם כללים. זאת אומרת, הם חמישה אסטרונאוטים ואומרים להם, יש לכם משימה. ובאופן טבעי, ליסה וביל מחליטים לעשות את המשימה הזאת כצוות, כי הייתה להם היכרות מוקדמת, הם היו חברים.
שי: והם מתנתקים מהאחרים?
מאיה: ו, כן, הם הופכים להיות זוג ועוד שלושה עושים את ה… זה. אגב, כל החמישה צלחו את המשימה, אבל ליסה וביל הם חוברים אחד לשני והם צולחים את המשימה ביחד והם עושים את זה בהצלחה, שי, הם כאילו מצליחים לעמוד במשימה.
ו… מה שקורה זה שבמהלך ההתמודדות עם המשימה הזאת בקנדה הם מאוד מאוד מתקרבים. וכשאני אומרת לך שהם מאוד מאוד מתקרבים [מחייכת] אני מתכוונת לזה שהם מתקרבים אולי קצת יותר מדי… הם די חוצים את הקווים, או בוא נקרא לילד בשמו - הם מתחילים לנהל רומן.
שי: לפי החיוך שהיה לך בעיניים, עוד כשהתחלת לדבר הבנתי את זה.
[מאיה צוחקת]
שי: ואז עשית build-up לעצמך.
מאיה: כן, אז הם מתחילים לנהל רומן.
שי: מפתיע.
מאיה: עכשיו, בוא נראה שנייה מי הדמויות. נזכור, יש לנו את ליסה, שהיא בשלב הזה היא נשואה עם שלושה ילדים. יש לה בשלב הזה ילד בן 11 ותאומות בן שנתיים. יש את ביל שהוא גם נשוי, יש לו ילד בן 14 וילדה בת 10. הם שניהם עם בעל ועם אישה, זאת אומרת, הם כל אחד נשוי למישהו אחר והם מתחילים לנהל רומן.
מה הכוונה? זאת אומרת, שהם חוזרים מקנדה, למשימה שלהם, הם נשארים להיות בקשר והם מתחילים לנהל מערכת זוגית לכל דבר, שהיא מקבילה לזאת החוקית שלהם. זאת אומרת, זה לא רק, הם נפגשים המון לא רק לצורכי סקס, הם נפגשים כי הם פשוט נהנים אחד מהחברה של השנייה. הם יוצאים ביחד לבלות, הם מתאמנים ביחד, רוכבים ביחד על אופניים, הם רצים. הם ממש מנהלים מערכת זוגית מקבילה.
עכשיו, הם כמובן לא מספרים, מסיבות ברורות, הם לא מספרים על הרומן לאף אחד, לא לחבר או חברה קרובה, אבל יש עוד סיבה שהם לא מספרים. כאילו, מעבר לזה שהם נורא חששו שהרומן יתגלה ואז זה יכול לפגוע במשפחות שלהם, בילדים שלהם, הם גם נורא חששו ממקום העבודה, כי היה להם כאן הרבה מה להפסיד. כי על פי הקוד האתי של NASA, אי אפשר לנהל רומן באותו מקום, באותו מקום עבודה. הם עבדו מאוד מאוד מאוד קשה כדי להגיע למקום שבו הם נמצאים והם ידעו שיש כאן, כאילו, סיכון מאוד מאוד מאוד גדול.
והם מנהלים רומן במשך שנה ואף אחד לא יודע על הרומן הזה, עד שב-2005, כמו, נראה לי, לא מעט רומנים שמתנהלים מאחורי הגב, הרומן מתגלה. אתה רוצה לנחש איך הוא מתגלה? או על ידי מי?
שי: מישהו שקשור אליהם?
מאיה: כן.
שי: הבעל?
מאיה: לא. האישה.
שי: האישה, אוקיי.
מאיה: כן. אשתו של ביל יום אחד, אני לא יודעת למה, אבל כנראה היא הרגישה שמשהו כאן קורה ויום אחד שביל לא בבית, היא פשוט נכנסת למחשב שלו והיא מגלה, נכנסת לתוך המייל הפרטי שלו והיא מגלה תכתובות מייל שאי אפשר לטעות בהן, מאוד מיניות, מאוד פיקנטיות בין ליסה לביל וכשהיא רואה את התכתבויות מיילים האלה. [מתחילה קצת לצחוק]
שי: נזכרת במשהו?
מאיה: [בצחוק] כן… שהיא רואה את התכתבויות מיילים האלה, היא ישר מתעמתת על זה עם ביל וביל לא מכחיש. זאת אומרת, הוא כבר חושף בפניה, הוא אומר לה, נכון, אני מנהל רומן עם ליסה וכתוצאה מהאירוע הזה הם מתגרשים.
עכשיו, הם מתגרשים, אבל אשתו של ביל שומרת את זה לעצמה. היא לא מספרת לבעל של ליסה מה שקרה והם מתגרשים. כתוצאה מהגירושים, ביל עוזב את הבית והוא עובר לדירה שצמודה ל-Johnson Space Center ביוסטון והרומן עם ליסה ממשיך. זאת אומרת, זה שעכשיו הוא בסטטוס חדש והוא גרוש, הוא עדיין ממשיך לנהל את אותה מערכת יחסים שהייתה לו עם ליסה, הם מנהלים את הרומן ופשוט עכשיו אפילו זה הופך את זה להרבה יותר קל, כי יש את הדירה של ביל, ביל נותן לליסה גם מפתח לדירה שלו והם נפגשים המון והיא מגיעה בתכיפות מאוד מאוד גדולה לדירה שלו.
ואנחנו מגיעים לשנת 2006. הם כבר שנתיים מנהלים רומן. וב-2006 זו שנה מאוד מאוד מאוד משמעותית עבור ליסה ועבור ביל, כי בעצם בשנה הזאת שניהם מגשימים את החלום לטוס לחלל, לא ביחד, כל אחד בנפרד.
בואו נתחיל עם ליסה. ליסה הראשונה שתגיע לחלל, היא תטוס לחלל ביולי 2006 והיא מתחילה את שנת 2006 באימונים מאוד מאוד מאוד אינטנסיביים למשימה שלה.
כמו שהזכרתי בתחילת הפרק היא מומחית בתחום הרובוטיקה ובעצם היא מצוותת לחללית החלל, למעבורת החלל דיסקברי, שזה תמיד צוות של שבעה אסטרונאוטים. התפקיד שלה זה להיות אחראית על הזרוע.
שי: הרובוטית.
מאיה הרובוטית של החללית.
שי: ברור.
מאיה: גם בזמן שהחללית טסה, גם בזמן שהיא עוגנת בתחנת החלל הבינלאומית וגם בזמן פעילות חוץ-רכבית של האסטרונאוטים, שאני לא ידעתי מה זה אומר, אז למדתי שזה בעצם מה שנקרא הליכת חלל או הליכת ירח, פעילות שאסטרונאוטים עושים מחוץ לכדור הארץ ומחוץ לחללית. וכשזה נעשה, היא אחראית על הזרוע הרובוטית.
ביל, לעומת זאת, צוות למשימה שנקראת STS-116, שבעצם התפקיד שלו היה להטיס את מעבורת החלל דיסקברי לתחנת החלל הבינלאומית, כשהמשימה של ביל היה לקחת חלק בבנייה של תחנת החלל הבינלאומית. שכחתי להגיד, שהמטרה של המשימה של ליסה הייתה, זה כאילו לבחון את בטיחות הטיסה ולשפר את טכניקות הטיסה, לאור בעצם אותה התרסקות שהייתה שלוש שנים לפני כן עם מעבורת החלל קולומביה.
אז בעצם שניהם מקבלים את משימות חייהם, רק שליסה נשארת ב-Johnson Space Center ביוסטון כדי להתאמן למשימה שלה וביל, שהמשימה שלו הייתה לטוס לחלל בדצמבר, רק בסוף השנה של 2006, מתבקש לעבור לגור באורלנדו, בפלורידה ולהתאמן ב-Kennedy Space Center. אז בעצם מה שקורה, שבמהלך 2006 הם נפרדים, פיזית הם נפרדים. ליסה נשארת ביוסטון ועכשיו ביל…
שי: היא עוד נשואה?
מאיה: היא עדיין נשואה. היא נמצאת ביוסטון, הוא נמצא באורלנדו, שניהם כל אחד מתאמן למשימה שלו, אבל והם עדיין אבל בקשר, במיילים, הם מדברים בטלפון וכשהם יכולים הם נפגשים. אוקיי?
אממ… מה שקורה זה שליסה טסה לחלל, היא הייתה 13 ימים בחלל וכשהיא חוזרת מהחלל היא מקבלת תשבחות מאוד מאוד גדולות מ-NASA על התפקוד שלה, היא מקבלת את מדלית הטיסה לחלל של NASA וביל בזמן הזה נמצא באורלנדו והוא מתאמן למשימה שלו.
ובאחד הערבים שהוא נמצא שם, הוא מוזמן על ידי חברים לארוחת ערב. ובארוחת הערב הוא פוגש את קולין שיפמן.
למעשה, קולין שיפמן תשנה את חייו של ביל והיא תשנה גם את החיים של ליסה.
קולין שיפמן הייתה צעירה בת 29, שכשהיא פוגשת את ביל, הוא כבר אסטרונאוט, מוכשר, בן 41 וגרוש. ליס… קולין עצמה הייתה אקדמאית, היה לה תואר בגרמנית ותואר בהנדסת כימיה והיא שירתה כקפטנית, כטייסת בחיל האוויר האמריקאי והבסיס שלה היה צמוד ל-Kennedy Space Center.
שי: הם כולם מאוד משכילים. מרשים, נכון?
מאיה: הם כולם מאוד משכילים, כן.
וקולין אישה מאוד מאוד מאוד מרשימה. וברגע שביל רואה אותה, שי, הוא פשוט מתאהב, הוא מתאהב בקולין. עכשיו, כל אחד יתאהב בקולין.
שי: הוא עם ליסה בשלב הזה?
מאיה: כן. הוא עם ליסה.
שי: אוקיי, למרות שהם נפרדים כאילו.
מאיה: פיזית היא נמצאת באורלנדו, הוא נמצא באורלנדו, היא נמצאת ביוסטון, אבל כאילו הם עדיין מנהלים רומן, אבל כשהוא מדבר עם קולין ומציג את עצמו אז הוא מציג את עצמו כגרוש, כמובן שום מילה על ליסה. והם מפלרטטים כל הערב והשיחה מאוד קולחת והפלרטוט ממשיך גם ביום למחרת ואחרי כמה ימים וכמה שבועות ותכלס הם הופכים להיות בני זוג.
שי: הממ.
מאיה: עכשיו, מה שקורה בפועל זה שכשהוא מכיר את קולין, אז הוא מספר על עצמו והוא מספר שהוא התגרש, הוא מספר לה גם למה הוא התגרש. ובעצם הוא מציג את ליסה כ…
שי: אקסית.
מאיה: סוג של אקסית. כן, כאקסית. והוא אומר לקולין, "אין לי שום קשר עם ליסה אחרי הגירושים, הקשר היה עד הגירושים, אבל אחרי הגירושים אנחנו כבר לא בקשר". והם הופכים להיות ממש בני זוג. רק שתכלס, הוא לא אמר לה את האמת. כי בעצם בשלב הזה הוא כבר מתחיל למַקבֵּל, הוא נמצא באורלנדו עם קולין והוא מנהל איתה מערכת זוגית כאילו, אמיתית, אתה יודע.
שי: הם גרים ביחד?
מאיה: הם גרים ביחד. סליחה, הם לא גרים ביחד, הוא נמצא בדירה שלו, היא נמצאת בדירה שלה, אבל הם הופכים להיות בני זוג. עכשיו, כאילו ברמה שהוא מכיר אותה לילדים שלו, הוא מכיר להורים שלו את קולין והם הופכים להיות בני זוג לכל דבר. כשבמקביל, כשהוא מגיע מדי פעם ליוסטון, אז הוא נפגש עם ליסה, הוא ממשיך לדבר איתה בטלפון ולהתכתב איתה. וכמובן לליסה הוא לא מספר שום דבר על קולין.
שי: צריך להגיד שליסה בעצמה ממקבלת.
מאיה: כי ליסה עדיין נשואה.
שי: ברור, אוקיי.
מאיה: נכון, נכון. ואז מגיע דצמבר ובדצמבר הוא טס לחלל, [צוחקת קצת] ותחשוב, הוא מטיס את חללית קולומביה, סליחה, דיסקברי ובזמן שהוא טס לחלל הוא ממשיך למקבל, להטיס את החללית וממקבל במיילים בין ליסה לבין קולין.
שי: אחת מהן אחראית על בטיחות הטיסה, נכון?
מאיה: אה, ליסה הייתה.
[צוחקים]
מאיה: וברגע שהוא נמצא בחלל, בעודו בחלל, ליסה, אחרי 19 שנות נישואים, מחליטה סוף סוף להתגרש. והדבר הראשון שהיא עושה כשהיא מחליטה להתגרש,
שי: כותבת לו מייל.
מאיה: היא כותבת, מכתב, אבל לא לביל. היא כותבת מכתב לאמא של ביל. והיא כותבת לאמא של ביל מכתב והיא כותבת לה במכתב כמה היא אוהבת את ביל וכמה האהבה שלה כלפי…
שי: למה היא כותבת לאמא שלו?
מאיה: תקשיב.
מאיה: למה האהבה שלה…
שי: אבל האמא יודעת?
מאיה: האמא יודעת. נכון, הו. האמא בחיים לא שמעה על ליסה, היא מכירה את קולין. בוא, מה זה מכירה את קולין? שבועיים לפני כן היא הייתה עם קולין בטקס היפה של השיגור של החללית של דיסקברי לחלל והיא הייתה עם קולין כי קולין הוצגה כבת זוג ובחיים היא לא שמעה על השם של ליסה.
אוקיי, מה האמא עושה?
מאיה: ויום אחד היא מקבלת מכתב ובמכתב כתוב כמה ליסה אוהבת את ביל וכמה היא מודה לה על הקבלה של הזוגיות שלהם והיא תומכת בזוגיות, מכיוון שברור לה ששניהם בגדו בזמן שהם היו ביחד ולמרות שהם בגדו ביחד, היא מקבלת אותה והיא מודה לה על הקבלה והיא מספרת לה במכתב שהיא התחילה תהליך של גירושים ונשארו רק כמה דברים של פרוצדורה של, אתה יודע, כל מיני פרוצדורות משפטיות, אבל היא לגמרי מתגרשת כדי שהיא תוכל לחיות את חייה עם בנה ביל.
שי: מה האמא עושה?
מאיה: ואמא של ביל קוראת את המכתב והאמת היא מדובר באישה חכמה, היא פשוט מחליטה לא להגיב. אבל ברגע שביל חוזר מהחלל, היא אומרת לו "תקשיב, בן,"
שי: "בני".
מאיה: "אתה, כאילו, בני, אני לא יודעת כאילו מה קורה בחיים שלך. אני מכירה את קולין, מי זאת ליסה? לא מעניין אותי, אתה אסטרונאוט, אתה מטיס חלליות, כאילו פשוט תאסוף את החיים שלך ותקבל החלטה. לא אכפת לי, או ליסה או קולין, אבל פשוט תחליט, זה לא יכול להימשך ככה.
והוא מקשיב לאמא שלו והוא אומר, בסדר, אני אקבל החלטה. והוא…
שי: קולין.
מאיה: יפה, נכון. החלטה הגיונית. והוא מחליט ללכת על קולין. ואחרי שהוא חוזר מהחלל, אז בעצם הוא כבר לא צריך להיות, לעבוד ב-Kennedy space Center,
שי: הוא חוזר ל…
מאיה: והוא חוזר בחזרה ליוסטון, לאותה דירה ששם הייתה לו וליסה מגיעה לדירה והוא אומר לה, "ליסה, תקשיבי, אנחנו צריכים להיפרד". וכשהוא מודיע לליסה שהם צריכים להיפרד,
שי: בדיוק היא התגרשה.
מאיה: כן. היא, היא כאילו לוקחת את זה מאוד קשה. מה זה מאוד קשה, שי? היא נסערת. היא אומרת לו, "מה פתאום? איך להתגרש?! אני עכשיו, כאילו, איך להיפרד?! אני עכשיו התגרשתי בשבילך! התגרשתי בשביל להיות איתך! כאילו, אנחנו סוף סוף יכולים להיות ביחד, אנחנו לא צריכים להסתיר. אני אוהבת אותך, נועדנו להיות ביחד! כאילו, איך, למה אתה פתאום נפרד ממני?" כאילו, היא נסערת.
עכשיו, היא כל כך חופרת לו והיא כל כך נסערת שהיא כאילו יושבת עליו והיא אומרת לו, "אני לא מבינה את זה, כאילו, זה לא הגיוני, עשיתי את המאמצים האלה, התגרשתי בשבילך, למה, למה, למה אתה רוצה להיפרד ממני?"
והוא עושה טעות והוא אומר לה, "יש אישה אחרת בחיי". עכשיו, הוא לא אומר לה, קוראים לה קולין וכו', הוא רק אומר ש…
שי: והיא בת 29.
מאיה: [צוחקת] והיא בת 29, הוא רק אומר, יש לי אישה אחרת בחיי.
וליסה לא מקבלת את זה. היא נסערת, היא אומרת, כאילו, "אנחנו נועדנו להיות ביחד, אני עכשיו התגרשתי בשבילך" וכו'. ואז פשוט, היא כל כך נסערת, שביל כל כך לא יודע מה לעשות עם זה, שאז הוא נותן לה את התשובה הכי מפגרת בעולם והוא אומר לה "את יודעת מה, בואי נישאר ידידים". זה לא עובד, שי.
כאילו, היא אומרת לו, הוא אומר לה, "טוב, אז לא ניפרד, בואי נישאר ידידים ונמשיך כאילו כרגיל". עכשיו, מה שקורה בפועל זה שהם ממשיכים להתראות, אוקיי? הם ממשיכים להתאמן ביחד ולדבר בטלפון ולהיפגש ו, כשאני מניחה, כשהאסטרטגיה שלו, לפחות ככה הוא הציג את האסטרטגיה, כדי להגיד, אוקיי, אנחנו נהיה ידידים ולאט לאט אני אמסמס את זה וזה ייגמר. עכשיו, אני גם מניחה, תכלס, באמת של החיים, היה לו פשוט נוח. הייתה לו אישה בכל נמל.
שי: הממ, הממ.
מאיה: כאילו, הייתה לו אישה ביוסטון, הייתה לו אישה באורלנדו, היה לו נוח, הוא חשב שהוא מצליח לנהל את הדבר הזה. וליסה מבחינתה, אתה יודע, היא נורא נורא נורא אהבה אותו, שהיא כאילו, הייתה לה את התקווה שבסופו של יום הוא יבחר בה.
עכשיו, ברקע יש את קולין. עכשיו, קולין לאט לאט מבינה, שהוא פתאום חזר להיות בקשר עם הלכאורה אקסית,
שי: הממ.
מאיה: היא הרי לא ידעה שהם היו בקשר כל התקופה. והיא שואלת את ביל, "למה אתה עכשיו בקשר עם ליסה?" וביל אומר לה,"תקשיבי, כאילו, איכשהו היא חזרה לחיי, אבל אני, אני, זאת האסטרטגיה שלי, אנחנו רק ידידים, זה אפלטוני לגמרי, אין לנו, אין בינינו שום דבר מיני ואנחנו, אני לאט לאט אמסמס את זה, זה הדרך היחידה שלי להוציא את ליסה מחיי". וקולין מקבלת את זה.
ועוברים שבועיים, אבל בשבועיים האלה, הלב של ליסה, היא כאילו, היא נטרפת. היא חייבת להבין, מי זאת האישה השנייה? והיא לוקחת על עצמה משימה.
והיא ניגשת למשימה הזאת ברצינות, כמו כל משימה אחרת שהייתה לה ב-NASA והיא מחליטה לפרוץ, מה זה לפרוץ? זה היה לה מפתח. היא נכנסת לבית של ביל, כשהיא ידעה בוודאות שהוא לא יהיה בבית.
שי: היית מתאים לך לעשות כזה דבר, נכון?
מאיה: יש מצב, כן. [צוחקים] אבל גם לך, שי.
שי: נכון.
מאיה: אוקיי. ואז היא נכנסת לבית של ביל וישר הולכת…
שי: למחשב?
מאיה: למחשב שלו, ברור. היא הולכת למחשב, נכנסת למחשב והיא נכנסת לכל דבר. קודם כל היא מסתכלת בתמונות והיא מגלה תמונות של ביל עם בחורה בלונדינית. היא מגלה תמונות…
שי: עוד בחורה, כאילו?
מאיה: לא, לא, עם קולין, קולין. שכחתי להגיד שקולין בלונדינית. היא רואה תמונות של ביל עם קולין. היא רואה תמונות אינטימיות של שניהם ביחד, היא רואה תמונות עירום של קולין והיא רואה את זה ועשן, אני מדמיינת איך עשן יוצא לה מהאוזניים.
שי: [מחייך] אני רואה עכשיו עשן פה באולפן.
מאיה: כן והיא נכנסת לתוך המיילים והיא קוראת התכתבויות והיא לומדת על קולין. קודם כל, היא יודעת שקוראים לה קולין שיפמן, היא מבינה שהיא טייסת בחיל האוויר האמריקאי, היא יודעת שהיא גרה באורלנדו, היא מקבלת את הכתובת שלה. היא כאילו אוספת, מלקטת המון המון המון המון מידע. ואז היא מגיעה לשרשור מיילים מאוד מיניים, מאוד פיקנטיים, איך היסטוריה חוזרת על עצמה, בין ביל לבין קולין ואז היא מבינה שביל שיקר לה. שלמעשה הוא היה בקשר עם קולין, עוד לפני שהוא אמר לה שהוא רוצה להיפרד.
שי: אה, היא לא הבינה את זה?
מאיה: לא.
שי: אוקיי. [מגחך] אבל זה obvious.
מאיה: נכון. ואז היא מבינה שהוא שיקר לה. והיא מקבלת החלטה, תקשיב, אהבה גורמת לאנשים כנראה לעשות דברים ממש ממש מטופשים.
שי: לשלוח דרונים ולהפציץ אותה?
מאיה: היא מחליטה מה שנקרא לתבוע את הטריטוריה שלה.
שי: [קצת בחשש] מה היא עושה?
מאיה: בסדר? היא מחליטה להתעמת, שלא לומר לחטוף ולפגוע, ביריבה הרומנטית שלה.
שי: לא נכון! היא חוטפת אותה?
מאיה: תקשיב, מה היא תעשה.
מה שקורה זה שליסה לומדת מהמחשב של ביל, שקולין אמורה להגיע לביל לסוף שבוע רומנטי, כזה ארוך כזה, מחמישי עד ראשון, בין הראשון לרביעי לפברואר. זאת אומרת, קולין צריכה להגיע מאורלנדו ליוסטון. והיא מחליטה להתעמת או לחטוף ולפגוע בקולין, כשקולין תחזור בחזרה מיוסטון בחזרה לאורלנדו.
עכשיו, כדי לעמוד במשימה, היא מבינה שהיא צריכה לטשטש ראיות. קודם כל, ברור לה שהיא לא יכולה לטוס עכשיו מיוסטון לאורלנדו, כי יראו שהשם שלה, שהיא עלתה כאילו, שהיא הגיעה בכלל לאורלנדו, אז היא מבינה שהיא תצטרך לנהוג מיוסטון לאורלנדו.
שי: אבל… אוקיי.
מאיה: פתחתי Google Maps…
שי: כמה?
מאיה: והמרחק בין יוסטון לבין אורלנדו זה 1,530 קילומטר.
שי: לא נורא.
מאיה: זה בערך 14 שעות נסיעה. נגיד מה שנקרא ביום שבת בלי פקקים, בלי לעצור בדרך לקנות, לא יודעת מה, קפה בסטארבקס, כאילו כזה. אז היא מחליטה לנסוע לשם והיא מכינה ממש רשימה של ציוד של מה שהיא צריכה לעשות והיא גם רוכשת את הציוד הזה.
שי: לא, אבל זה יותר מורכב מזה. היא צריכה לתדלק, היא צריכה לבטל את האיכון של האוטו אם יש לה ג'יפי-אס בתוך האוטו של איתוראן מקומי…
מאיה: כן והיא צריכה וצריך… זה מה שהיא עושה.
שי: אוקיי. זה עבודה, אז תדעי שזה עבודה, את עושה את זה, מציגה את זה קל אבל זה עבודה.
מאיה: רגע, רגע, אחר כך אני אחזור להערה הזאת עוד מעט.
שי: בתור מנכ"ל בזק אני אומר.
מאיה: [צוחקת] היא גם צריכה לאכול, בתור שומרת בפרדס.
שי: לא, זה קל, זה מזומן.
מאיה: אבל אני אזכיר, אני אדבר על זה אחר כך. והיא מחליטה, היא גם נרשמת ללילה באורלנדו תחת שם בדוי, אגב, משהו שאחר כך ישמש כנגדה בבית המשפט.
שי: למה, כי זה כאילו…
מאיה: היא מנסה לטשטש את הראיות שלה.
שי: אה אוקיי, אוקיי.
מאיה: בסדר?
והיא עושה רשימה של ציוד ורוכשת את כל הציוד, עולה לאוטו ונוסעת לאורלנדו.
שי: מה היא תכננה לעשות איתה?
מאיה: אתה תקשיב.
שי: נו, אוקיי, סליחה.
מאיה: נוסעת לאורלנדו. היא מגיעה לשדה התעופה באורלנדו, בראשון לפברואר, ממש רבע שעה לפני השעה אחת בלילה, השעה של הטיסה שקולין אמורה לנחות בשדה התעופה באורלנדו. היא מחנה את הרכב והיא נכנסת לאולם הנוסעים כדי לפגוש את קולין.
עכשיו, כשאני אומרת שהיא נכנסת לאולם הנוסעים, יש מצלמות אבטחה שצילמו אותה, אני אעלה את זה לקבוצת הפייסבוק שלנו. שי, היא נכנסה מחופשת, בסדר?
שי: הממ.
מאיה: היא חבשה פאה שחורה, היא הייתה עם מעיל גשם ארוך כזה, כמו של גשש בלש כזה, לגמרי לא קשור לסיטואציה ומשקפי שמש כאלה עגולים אדומים גדולים. עכשיו, אחת בלילה וברור שהאישה חובשת פאה. כאילו… היא לא נראית בסדר.
שי: הממ.
מאיה: והיא נכנסת לתוך אולם הנוסעים והיא מחכה שהטיסה של קולין תגיע. ובאמת בשעה אחת הטיסה של קולין נוחתת וקולין יוצאת מהשדה תעופ-, סליחה, היא יוצאת מהמטוס, אבל מגלה שהמזוודה שלה לא הגיעה. היא הולכת לברר מה קורה עם המזוודה ואומרים לה, "המזוודה שלך בעצם מעולם לא עלתה לטיסה שלך, את צריכה לחכות שעתיים, העלינו אותה לטיסה הבאה שתצא מיוסטון". וקולין מחליטה להישאר בשדה תעופה, לחכות לטיסה שלה.
שי: למזוודה שלה.
מאיה: אוי, סליחה, למזוודה שלה. ובזמן הזה, ליסה נשארת בשדה תעופה.
שי: היא לא יודעת את זה, אגב.
מאיה: היא יודעת, הדבר היחידי שהיא יודעת שהיא מזהה את קולין והעיניים שלה…
שי: אה, היא קולטת אותה.
מאיה: היא ישר על קולין, היא בעצם עוקבת אחריה.
שי: זאת אומרת, זה לא כמו השדה פה בארץ, שהיא לא, אין קשר…
מאיה: אה, נכון, זה בארצות הברית. כן, זה הנוסעים, זה נכנסים ויוצאים…
שי: לא תמיד זה ככה אבל סבבה, אוקיי.
מאיה: כן, שם זה הנוסעים והנכנסים הם בעצם באותו אולם. ובעצם רואים אותה במצלמות האבטחה, יושבת על הספסל,
שי: אורבת.
מאיה: לא מדברת עם אף אחד ובעצם עם העיניים פשוט ממוקדת על קולין. והיא חיכתה במשך שעתיים וחצי. רק בשעה שלוש וחצי המזוודה של קולין מגיעה מיוסטון. קולין, עייפה כבר, לוקחת את המזוודה, יוצאת מאולם הנוסעים ומחפשת את השאטל, את האוטובוס שיקח אותה לחניון, ששם היא השאירה את המכונית שלה.
וליסה הולכת בעקבותיה.
וברגע שקולין רואה את האוטובוס, היא פשוט עולה על האוטובוס וליסה מהר רצה ומספיקה לעלות על אותו שאטל.
עכשיו, עד השלב הזה, כאילו קולין לא היה לה מושג, בכלל לא שמה לב לליסה. אבל פתאום, כשהיא נמצאת באוטובוס, בשאטל, בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר, חשוך, אין כמעט אנשים, היא רואה בשאטל אישה מוזרה שבוהה בה. עכשיו, היא אומרת, משהו כאן לא בסדר עם האישה הזאתי, היא כאילו ברור שהיא חובשת פאה, למה היא עם משקפי שמש בשלוש וחצי לפנות בוקר, עם המעיל הזה נראה מוזר וכל הסיטואציה הזאת מתחילה ככה, אתה יודע, לעשות לה לא טוב בבטן, היא מתחילה קצת להילחץ מזה.
שי: הממ.
מאיה: והיא מרגישה לא נוחות, בגלל הנוכחות של האישה המוזרה הזאת והיא מחליטה עם עצמה שברגע שהשאטל עוצר בחניון, בתחנה,
שי: היא רצה.
מאיה: דופקת את ריצת חייה, היא לוקחת את המזוודה ורצה לאוטו שלה, כדי לברוח מהחניון. ובאמת זה מה שקורה. השאטל מגיע לתחנה ששם היא השאירה את המכונית שלה וברגע שהאוטובוס עוצר היא פשוט תופסת את המזוודה שלה והיא מתחילה לרוץ לכיוון האוטו שלה, [מאיה מתחילה לדבר במהירות הולכת וגוברת] וזה מה שהיא עושה, היא רצה, היא פותחת את האוטו, היא נכנסת לתוך האוטו, היא מתחילה לנסוע ואז היא רואה את האישה המשוגעת הזאת מתחילה לרוץ וממש תופסת אותה והיא מתחילה לדפוק בחוזקה על האוטו שלה.
עכשיו קולין כל כך נבהלה שהיא פשוט עצרה את האוטו, כי הייתה בטוחה שאם היא תמשיך לנסוע היא פשוט תדרוס את האישה המשוגעת הזאת, אבל היא כן נועלת את הדלתות והאישה המשוגעת הזאת דופקת לה חזק על האוטו ואומרת לה, "תפתחי את הדלת! תפתחי את הדלת! תפתחי את הדלת!".
וקולין הייתה נורא נסערת, היא נורא מפחדת מהאישה המוזרה הזאת, שאנחנו יודעים שזאת ליסה והיא לא מוכנה לפתוח לה את הדלת. והיא אומרת לה, "תפתחי את הדלת, הבן זוג שלי היה צריך לבוא לאסוף אותי מהשדה התעופה והוא לא הגיע ואני רוצה שתקחי אותי טרמפ".
וקולין מאוד מפוחדת, האוטו שלה עומד, היא מפחדת לדרוס אותה, הדלתות סגורות, החלונות דלוקות, אה, סגורים והיא לא זזה.
עכשיו, באיזשהו שלב האישה המוזרה הזאת, ליסה, מבינה שהאסטרטגיה הזאת לא תעבוד, היא כנראה לא תפתח לה את הדלת,
שי: הממ.
מאיה: אז היא משנה אסטרטגיה. והיא מתחילה לצעוק: "תפתחי את החלון, אני צריכה את הטלפון שלך, להתקשר לחבר שלי, להגיד שיבוא לאסוף אותי".
ויושבת קולין בתוך האוטו והוא אומרת לה, "אני לא שומעת!". ואז היא אומרת לה [כאילו בצעקה] "תפתחי את החלון, אני רוצה את הטלפון שלך, להגיד לחבר שלי שיבוא לאסוף אותי!" והיא אומרת, "אני לא שומעת, אני לא שומעת אותך".
ובאיזשהו שלב קולין אומרת, רגע. אולי האישה הזאת באמת נמצאת במצוקה. אולי היא לא איזו אישה הזויה, מטורללת, כאילו אולי היא באמת נמצאת במצוקה ואולי באמת מישהו היה צריך לאסוף אותה והיא צריכה את הטלפון שלי. וקולין ככה מתלבטת, אז היא בהתחלה צועקת לה, "הטלפון שלי בלי בטריה, כאילו, הטלפון שלי מת". והיא אומרת לה, "אני לא שומעת, תפתחי את החלון!".
ובאיזשהו שלב קולין אומרת, רגע, אולי אני אפתח את החלון, כדי שיהיה לנו קל יותר לתקשר.
וברגע שהיא פותחת את החלון ליסה מהר מוציאה תרסיס פלפל ומרססת לה את התרסיס פלפל לתוך העיניים. עכשיו, העיניים של קולין בערו, שרפו. היא בקושי יכלה לפקוח את העיניים.
שי: יצא לך אי פעם?
מאיה: לא. לך יצא?
שי: ברור. כאילו לא יודע אם זה ברור, אבל כן.
מאיה: לאחרים או שלך עשו? [צוחקת]
שי: לא משנה מה…
מאיה: באמת? זה פשוט נראה לי…
שי: לא, אף אחד לא עשה לי.
מאיה: זה נשמע לי זוועה.
שי: אף אחד לא עשה לי וזה זוועה.
מאיה: זה זוועה.
עכשיו, היא לא הצליחה בכלל… העיניים שלה התחילו לשרוף ולדמוע והיא בכלל לא הצליחה לפקוח את העיניים.
שי: זוועה, זוועה, זוועה.
מאיה: וברגע של תושייה, אלוהים יודע איך הטייסים האלה, לא יודעת. היא פשוט מצליחה למצוא את מוט ההילוכים, להכניס לרוורס. היא לוקחת לרוורס, היא לוקחת רוורס והיא מצליחה לצאת מהחניון.
שי: הממ.
מאיה: והיא נוסעת כמה מטרים והיא עוצרת את האוטו והיא מתקשרת למשטרה. והיא אומרת למשטרה, אישה מוזרה תקפה אותי בחניון של שדה התעופה באורלנדו, תגיעו מהר. והם אכן מגיעים ממש מהר. והם מגיעים לקולין, הם נותנים לה עזרה ראשונה והם הולכים לחפש את האישה המוזרה הזאת.
עכשיו, תוך דקה, הם מוצאים את המעיל הגשם הזה שהיא לבשה.
שי: פאה, משקפיים…
מאיה: ו… [קצת נאנחת] לפני הפאה והמשקפיים, בוא נגיד, שי, שהיא כנראה אסטרונאוטית מאוד מאוד מאוד מוכשרת, אבל כפושעת היא על הפנים. כי אחרי חצי שנייה הם גם תופסים, הם תופסים את ליסה.
שי: היא הייתה בהתמוטטות עצבים, כן?
מאיה: היא הייתה בהתמוטטות עצבים. הם תופסים את ליסה באותו חניון, בזמן שהיא לוקחת תיק מאוד גדול והיא מנסה לזרוק אותו לפח. הם עוצרים את ליסה והם לוקחים את ליסה לתחנת המשטרה ושם שי, היא ישר פותחת את הפה [מדברת מהר וכאילו בצעקה]: "מה, קוראים לי ליסה, אני אסטרונאוטית, ב-NASA, יש לי חבר, קוראים לו ביל, ביל בגד בי, עם קולין, אני רציתי לפגוש את קולין, אבל לא רציתי לעשות לה שום דבר, אני רק רציתי להתעמת איתה ורציתי להפחיד אותה ושהיא כל כך תפחד, אז שהיא תעזוב את ביל ואז ביל יהיה שלי".
שי: האמת - מסכנה.
מאיה: וכל הסיפור הזה. והשוטרים מקשיבים והם אומרים, אוקיי, רגע, בואו נפתח מה יש לה בתיק, נראה מה היה שם.
שי: מה היה?
מאיה: אז אני אספר לך.
שי: אז היא היה מסכנה או לא מסכנה?
מאיה: רגע. הייתה שם את הפאה שלה, שהיא חבשה לפני כן ואת המשקפי שמש. והיה הדפסה של ההתכתבויות של המיילים, בין קולין לביל.
שי: אוקיי. רצתה לעמת אותה.
מאיה: והיה דיסקט - אז היה דיסקט - עם תמונות שהיא הורידה מהמחשב של ביל,
שי: אהה.
מאיה: של קולין וזה. היה פתק בכתב יד של ליסה, עם הדברים, עם הציוד שהיא היתה צריכה לקנות והציוד. והציוד כלל: אקדח.
שי: גלוק? איזה? סליחה, מה, מה? איזה אקדח?
מאיה: אקדח טעון.
שי: אוקיי.
מאיה: סכין.
שי: אוקיי.
מאיה: צינורות גומי. פטיש. שקיות ניילון. ופנס.
שי: אני חוזר בי מה"מסכנה", אני יכול?
מאיה: אתה יכול.
שי: היא באמת תכננה לרצוח אותה?
מאיה: היא טוענה…
שי: טענה.
מאיה: היא טענה שהיא התכוונה רק להפחיד אותה. שהיא לא התכוונה לחטוף אותה. היא לא התכוונה להפחיד אותה. היא רק רצתה להבהיל אותה, כדי שהיא תהיה מבוהלת ותגיד "אני לא רוצה בכלל עסק עם הביל הזה", שהיא תשחרר את ביל.
שי: וואו.
מאיה: ושהיא תהיה רק עם ביל.
שי: בית המשפט טען?
מאיה: רגע, בוא נספר לך מה שקרה. קודם כל היא הייתה יומיים במעצר ואחרי יומיים היא משתחררת בערבות של…
שי: [בהפתעה] מה, היא השתחררה? וואלה.
מאיה: בערבות, אבל של 25 אלף דולר.
שי: זה לא הרבה.
מאיה: היא מקבלת צו הרחקה מקולין והיא זוכה באזיק אלקטרוני, שכזה שמים לה על הרגל כדי לראות שהיא לא יוצאת. ו… היא, בעצם, NASA עוד באותו יום,
שי: מפטרת אותה?
מאיה: קודם כל מוצאים אותה לחופשה של 30 יום וב-NASA מחליטים לעשות מעין ועדת חקירה פנימית, מטעם NASA ועושים לה הערכה פסיכיאטרית. ובשורה התחתונה, אחרי ה-30 יום פשוט מעיפים אותה מ-NASA.
אגב, בסוגריים, את ביל העיפו מ-NASA חודשיים לאחר מכן, היא עפה במרץ, הוא עף במאי 2007, מכיוון שהם עברו על הקוד האתי והם ניהלו רומן.
שי: הממ.
מאיה: עכשיו, מבחינת המשפט. המשפט שלה התחיל לפני שהעיפו אותה מ-NASA. המשפט שלה התחיל בפברואר 2007. היא אגב, זכתה בתואר נוסף בחיים שלה, רק שהפעם מדובר בתואר מפוקפק מאוד - היא האסטרונאוטית הראשונה שהועמדה לדין באשמה פלילית. היא בעצם עומדת לדין בניסיון לרצח וניסיון לחטיפה.
עכשיו, עורכי הדין שלה, הם מביאים קצינים מאוד מאוד בכירים מ-NASA כדי להעיד,
שי: עדות אופי.
מאיה: בדיוק, על עדות אופי ולספר על כל העבודה שלה ב-NASA והתרומה שלה בעצם. אבל זה לא ממש עזר ובאיזשהו שלב הם משנים אסטרטגיה והם טעונים לאי-שפיות בזמן האירוע. הם אומרים שאחרי שהיא חזרה מהחלל היא סבלה מדיכאון, כנראה שזה גם היה נכון. סבלה מדיכאון, מ-OCD ומנדודי שינה. וגם כשאסטרטגיה הזאת לא עבדה,
שי: אי-שפיות לא עובדת כשיש לך premeditated.
מאיה: נכון. כל הדבר הזה, זאת אומרת, אתה זוכר שאמרתי לך,
שי: בגלל זה גם החזירו את הצילומים והכל… זה לא…
מאיה: הכל היה מוכן, זאת אומרת, היא מראש החליטה…
שי: לא לא, אבל אי-שפיות זה עניין…
מאיה: היא מראש החליטה לא לטוס, מראש היא החליטה להירשם תחת שם בדוי במלון.
שי: אי-שפיות זה אם עכשיו את ואני רבנו והגעתי מ-0 ל-100 ונגחתי בך בראש ו…
מאיה: נכון. הם ניסו את האסטרטגיה הזאת, היא לא עבדה. ובאיזשהו שלב הם ניסו אסטרטגיה אחרת והם אמרו שבכלל ההודאה, באותה תחנת משטרה שבשדה תעופה, היא הייתה לא חוקית מכיוון שזה לא היה בנוכחות עורך דין והם היו צריכים לקרוא לעורך דין. ואיכשהו הם מצליחים ככה, ל… אתה יודע, למרוח את הזמן עד 2009, במשך שנתיים. ובסופו של דבר, ב-2009, נסגרת עסקת טיעון והיא מודה באשמה מופחתת והיא נאלצת לכתוב מכתב התנצלות לקולין והיא מקבלת שנת שירות על תנאי.
שי: זהו?
מאיה: זהו בלבד.
שי: היא יצאה מה זה בזול.
מאיה: מה זה יצאה בזול. עכשיו, אני אעלה לקבוצת הפייסבוק, היא עומדת בבית המשפט והיא צריכה להקריא את המכתב התנצלות לקולין.
שי: [בחיוך] שהוא מכל הלב…
מאיה: תקשיב שנייה. היא מקריאה… אתה חייב, אני יודעת שאתה בדרך כלל מסתכל על דברים כאלה, אני חייבת לשלוח לך. היא מוציאה דף בבית משפט והיא מתחילה לקרוא, להקריא ואז כזה השופט אומר לה: צוּ-צוּ-צוּ-צוּ, [קול של שלילה] תסתובבי. [צוחקת]
שי: אה, באמת?
מאיה: ותסתכלי על קולין ותקריאי לה את המשפט… את המכתב התנצלות.
שי: שעשית ב…
מאיה: כן.
שי: נפש חפצה.
מאיה: והיא עומדת בבית המשפט והיא מקריאה את המכתב התנצלות.
עכשיו, ב-2009, אחרי שבעצם נסגרת עסקת הטיעון, אז רק אז היא גם עפה מחיל האוויר, מורידים אותה בדרגה ומעיפים אותה מחיל האוויר האמריקאי.
עכשיו, מה שלא סיפרתי, משהו אחד לא סיפרתי לך, לגבי מה שהיה בתיק של ליסה. אוקיי? ובעצם הדבר הזה, זה מה שהפך את המקרה למקרה מאוד מפורסם בארצות הברית ובעיקר הפך את ליסה ל, כאילו הפכו אותה למטורללת.
למעשה, בתוך התיק של ליסה היה חיתול למבוגרים. מהחיתולים האלה שהאסטרונאוטים טסים איתם לחלל ולמעשה בזמן שהיא נעצרה, היא לבשה חיתול. למה?
שי: שנייה, שנייה.
מאיה: כי הייתה במשימה, שי, היא הייתה במשימה של ארבעה, אתה זוכר שאמרת לי על הנסיעה? היא היתה צריכה…
שי: אה, היא לא רצתה לעצור לשירותים בדרך?
מאיה: היא לא רצתה לעצור לשירותים בדרך! כי היא הייתה צריכה, היא הייתה במשימה, היא הייתה צריכה לנסוע לאורלנדו ובשדה תעופה, היה היה לה שעתיים וחצי לחכות למזוודה.
שי: מה זה אומר עליי שאני מבין אותה והייתי עושה בדיוק את הדבר אם זו הייתה המשימה?
מאיה: לא היית שם חיתול, שי.
שי: אם זו הייתה המשימה?
מאיה: אתה יודע איזה שפשפות זה עושה? [צוחקת] לא היית שם חיתול!
שי: חופשי הייתי שם חיתול.
מאיה: די, נו.
שי: אם אני צריך להגיע ממקום למקום ואני לא יכול לעצור הייתי שם חיתול, מה?
מאיה: לא, שי, אתה לא היית שם חיתול.
שי: [בהתעקשות] אני הייתי שם חיתול.
מאיה: [בהפתעה] באמת?
שי: כן! למעשה, אם תבואי אליי עכשיו לאוטו,
מאיה: יש חיתולים!
שי: מכיוון שאני מוכן לכל דבר, יש חיתולים באוטו. שני חיתולים למבוגרים.
[מאיה פורצת בצחוק]
שי: אני לא צוחק, אני לא צוחק, את חושבת שאני צוחק? יש גרסה מיוחדת של diapers למבוגרים מעל גילאי 60.
מאיה: אהה.
שי: התופסן הוא גם קדימה וגם אחורה.
מאיה: לא, את זה, אני יודעת שיש גרסה כזאת.
שי: סבבה, אז כן, אז יש לי חיתול באוטו. שני חיתולים באוטו.
מאיה: אוקיי. גם בישיבות ארוכות, נגיד, אתה נכנס עם חיתול?
שי: אין לנו ישיבות ארוכות, את יודעת את זה. אני לא מאמין בזה.
מאיה: אוקיי, בסדר, טוב.
שי: אבל לא, כאילו, את לא יכולה להבין שאם יש לך משימה,
מאיה: אני לא יודעת.
שי: די, מאיה, את יותר מכולם היית באה עם חיתול. מאיה, 'סתכלי עליי, אני רואה אותך עכשיו עם חיתול, literally, כאילו, בראש. את היית באה עם חיתול.
מאיה: [צוחקת] כן? אני לא יודעת. בכל מקרה… יכול להיות, לא יודעת. היא הייתה במשימה.
שי: גם בְּנָיָה, שבוהה בנו כרגע,
מאיה: כן, הוא כרגע עם חיתול, כי הוא צריך להיות איתנו. והקפה שקנית לו בבוקר.
שי: נכון.
מאיה: הנה, הוא מודה.
שי: הוא עם חיתול והוא גם עם… טוב, לא משנה. רגע, שנייה אבל, אוקיי, סליחה.
מאיה: רגע, אז היא הייתה עם חיתול. בסדר? כי היא רצתה כל הזמן שהעיניים שלה יהיו על קולין. עכשיו, ברגע שהפרט הזה התפרסם בתקשורת,
שי: "מחסלת החיתולים", איך קראו לה?
מאיה: לא, שי, כאילו, הרשת מפוצצת, אני אעלה את זה לקבוצת הפייסבוק שלנו, הרשת מפוצצת במימים ובצחוקים. למעשה, בהאלווין של אותה שנה, התחפושת הכי, כאילו, הכי מפורסמת, הכי פופולרית.
שי: אסטרונאוטית עם חיתול?
מאיה: כן!
שי: אוקיי.
מאיה: אני אראה לך את התמונות, זה כאילו, זה פיפי. תרתי משמע.
שי: דיברנו קודם על פורים, אז יש לך איך להגיע.
מאיה: [צוחקת קצת] אה, נכון. אז, בקיצור, יש עליה המון המון צחוקים על זה שהיא מטורללת וזה. עכשיו, היא נורא מסכנה, כי תחשוב כמה היא מוכשרת ותחשוב כמה היא עברה.
שי: מה היא עושה היום?
מאיה: אני אספר לך עוד שנייה.
כמה היא מוכשרת וכמה היא עברה ובעצם אף אחד לא זוכר לה אף אחד מההישגים המקצועיים שהיו לה, גם התרומה שלה לחקר החלל והטיסה שלה והיא בעצם אחראית היום על ה… היא, בזכותה… היא בעצם הסיקה את המסקנות בעקבות ה, אסון הקולומביה, אבל אף אחד לא זוכר את זה. ומה שזוכרים אותה - כאישה מטורללת.
עכשיו, זה שזוכרים אותה כאישה מטורללת גם מאוד פגע ב-NASA. כי התחילה ביקורת מאוד מאוד… התחילה ביקורת ציבורית על NASA. כי התחילו להגיד - רגע, מה, אלה האנשים שאתם קולטים כאסטרונאוטים? כאלה מטורללים?
ואז בעקבות הביקורת הזאת המנהל של NASA החליט לעשות שלושה דברים. קודם כל, לשנות את תנאי הקבלה לאותו מסלול הכשרת אסטרונאוטים. בזמן שביל וליסה נכנסו למסלול הייתה הערכה פסיכיאטרית, אבל יחסית שטוחה ובעקבות המקרה הזה ההערכה הפסיכיאטרית היא הרבה יותר קפדנית אולי, לקרוא לזה.
דבר נוסף שהם הבינו בעקבות המקרה, שזה מוזר שזה בעקבות המקרה, אבל המקרה היה הטריגר, זה שבעצם אסטרונאוטים נתונים תחת לחץ מאוד מאוד מאוד גדול. זאת אומרת, הלחץ בעבודה, ההתמודדות מאוד מאוד קשה. אחוז הגירושים בקרב אסטרונאוטים הוא מאוד מאוד מאוד גבוה והם מבינים שזה לא מספיק רק לעשות הכשרה-, רק לעשות הערכה פסיכיאטרית בעת הקליטה ובעצם צריך לעשות ליווי פסיכולוגי שוטף ומתמיד לכל האסטרונאוטים.
שי: מדהים שלא היה להם את זה עד אז.
מאיה: נכון, כי כאילו מה, זה מפתיע שנמצאים תחת לחץ?
שי: זה הכי basic.
מאיה: אז עכשיו זה כבר כחלק מנוהל - טיפול, הערכה פסיכיות, פסיכיאטרית, טיפול פסיכולוגי, שכאילו הוא נלווה כחלק מהסל שאסטרונאוט מקבל. וגם הקוד האתי, נכתבו בו, הוא נערך מחדש.
מה היא עושה היום?
אז קודם כל היא ירדה מתחת לרדאר. אנחנו, כן הדבר היחידי שאני יודעת, זה שהיא עובדת במגזר הפרטי, לא יודעת בדיוק מה היא עושה. היא גרה בטקסס, אבל אתה לא רוצה לדעת מה קרה עם ביל?
שי: שנייה, היא התחתנה?
מאיה: אני לא יודעת. אין עליה שום מידע, היא ממש נכנסה מתחת לרדאר.
שי: מה איתו?
מאיה: ביל התחתן עם קולין. [צוחקת קצת]
שי: אה וואלה. אוקיי.
מאיה: ונולד להם ילד והם גרים באלסקה. וקולין, מה שנקרא, חגגה על המקרה. היא…
שי: אה וואלה, ספרים וכאלה?
מאיה: בדיוק! היא כתבה ספר על המקרה, יש המון ראיונות איתה, אני אעלה את זה גם בקבוצת הפייסבוק. עשו מהסיפור כסף, הם בעצם אף אחד כבר לא עובד לא בטיס, לא כאסטרונאוטים,
שי: הם עובדים בזה כאילו?
מאיה: הם כאילו, הם חוגגים על הסיפור הזה, כן.
שי: אוקיי.
מאיה: אני אראה לך, אני אעלה תמונות כדי לראות מי האנשים, זה כזה מעניין. וזהו, זה הסיפור גיא פינס שלנו להיום.
שי: [צוחק] הכי גיא פינס.
מאיה: כן, לא היה הרבה פשע, אבל זה…
שי: זה היה מגניב.
מאיה: קצת לעשות משהו, סיפור אחר, פרק אחר.
שי: אה, מגניב.
מאיה: כן.
שי: אנחנו צריכים להגיד תודה.
מאיה: תודה רבה לבְּנָיָה, מאולפני ביזי. באמת, תודה ענקית.
שי: יושב פה עם חיתול, מביט בנו.
[צוחקים]
שי: אהה…
מאיה: טוב, תודה שהקשבת.
שי: קודם כל, כמה דברים.
מאיה: כן.
שי: א', תבואי אחר כך לראות את החיתול.
[מאיה מגחכת]
שי: סתם, צוחק. 2, את הפעם הבאה נקליט עוד שבועיים? הנה, אני מחייב אותך?
מאיה: אה, נשתדל.
שי: מה זה נשתדל?
מאיה: נשתדל. אם זה על רוצחים סדרתיים, נשתדל.
שי: האישה נסעה עם חיתול כדי לא לעצור בדרך ואת תשתדלי?!
מאיה: [צוחקת] אה, אני, אני…
שי: יאללה, סגרנו שבועיים?
מאיה: אני אשתדל.
שי: אני גם, מסתדר לי בלו"זים.
מאיה: אה יופי שי, אבל לי זה לא בהכרח מסתדר בלו"זים.
שי: סליחה, סליחה. לא, לא, זה היה כאילו, אני בדרך כלל תוקע.
מאיה: אני… אני… אני אשתדל. אני אשתדל.
שי: אם יצא - סבבה ואם לא - שכולם ידעו שזה בגללך.
מאיה: בסדר.
שי: אהה…
מאיה: אבל אני אשתדל. מה שבטוח, לא נעשה פער כזה גדול.
שי: לא, לא, ברור. ותודה, מאיה.
מאיה: תודה שהקשבת.
שי: תודה שסיפרת.
מאיה: ביי ביי.
שי: עד הפעם הבאה.
מאיה: עד הפעם הבאה.
שי: ביי.
מאיה: ביי.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments