לכבוד שבוע הדיבור החדש בישראל ציפור החופש מעשייה אודות ציפור קטנה ציפור חופש- ציפור דרור הבוחרת לה למשימה ללמד את הצייד דרך של הקשבה ושלום סבלנות וסלחנות האם היא תצליח?! סיפור מדהים על גישור בין ציפור וצייד
תאריך עליית הפרק לאוויר: 01/02/2021.
[שיר פתיחה - יש לנו ספר, יש לנו סיפור, אגדה נשמע פה בשירה ובדיבור. נאזין כולנו למעשייה והחידה היא היה או לא היה, היה או לא היה, היה או לא היה]
שלום, כאן נילי ספרי לי. אם אתם אוהבים סיפורים, הגעתם למקום הנכון. בכל פעם אספר לכם סיפור ממקום אחר על כדור הארץ.
[מוזיקה]
הפעם אספר לכם סיפור מתאילנד
ציפור החופש.
לפני הרבה, הרבה שנים ליד יער גדול ויפה גר לו צייד.
מה עשה אותו צייד?!
כל יום, הצייד היה קם, מאוד, מאוד מוקדם!
הוא היה קם בשעה- חמש.
את בגדיו- הוא היה לובש.
את כובעו- הוא היה חובש.
במה הוא היה משתמש?! - חצים וקשת!
הוא היה תולה את הקשת על כתפו, שם את החיצים בתוך תיקו. היה לוקח אוכל ושתייה. ואז כשהכול היה מוכן. מן הבית הוא יצא ואל היער הוא צעד. טה קי טה…
היער אליו הצייד הלך, היה יער יפה כל כך. היו שם עצים גבוהים וירוקים, עליהם גדלו פירות מתוקים. בין העצים פרחו פרחים יפהפיים והרבה חיות חיו ביער. חיו שם- לטאות ונחשים, במים- דגים. בשמיים- ציפורים. והיו גם פילים, ג'ירפות, קופים…
אבל הצייד הרשע (מתחילה בקטע דיבור קצבי עם התוף)
לא אהב את העצים הגבוהים והירוקים
לא אהב את הפירות המתוקים
לא אהב את הפרחים היפים
ולא אהב את החיות…
מה הוא אהב לעשות?! -נכון, לצוד את החיות!
הצייד הזה היה חזק מאוד זרועותיו היו חזקות וידעו לאחוז היטב בחץ ובקשת. ועיניו הגדולות רואות עד למרחקים. כול החיות ביער ברחו מפניו, כול חיות היער היו רועדות כשהיו שומעות את צעדיו. אבל הצייד הרשע לא הפסיק!
יום אחרי יום…
המשיך הצייד ללכת ליער ולצוד שם חיות.
יום אחד! הצייד כהרגלו, קם מאוד מוקדם.
קם - בשעה חמש.
את בגדיו - לבש.
את כובעו - חבש.
לקח - חצים, קשת, אוכל, ומים. וכשהכול היה מוכן מהבית הוא יצא, ואל היער הוא צעד. טה קי טה…
ברגע שהצייד נכנס אל היער הוא כבר לא רקד ולא שר. הוא הלך בשקט, בשקט על קצות האצבעות.
למה הוא הלך כל כך בשקט ?! כמובן, כדי שהחיות לא ישמעו את צעדיו ויברחו מפניו.
הוא הלך בשקט פקח את עיניו הגדולות והסתכל לכל הכיוונים. והנה לפתע פתאום באותו יום הוא שמע מאחורי גבו קול מוזר. (נילי מנגנת עם המלודיקה את המנגינה ושרה אותה כשהיד יוצרת את הציפור שיצרנו ביד עם הילדים בפעם הראשונה)נ ננננ נננ.
הצייד: מי זה? מה זה?
הצייד מיד הסתובב לאחור, אבל לא ראה דבר גם לא ציפור.
והנה מצד ימין שוב נשמע אותו קול- נ ננננ…
הצייד: מי זה? מה זה? מי שר לי ככה? מי החוצפן?
והוא הביט לצד ימין וגם הפעם לא ראה דבר. ואז מצד שמאל שוב נשמע אותו קול.
אתם מנחשים כבר מי שר לצייד?! נכון הציפור! ציפור החופש.
הצייד: נננ, מוזר! מאוד מוזר! הסתכלתי אחורה, קדימה, ימינה, ושמאלה ולא ראיתי דבר.
מאוד מוזר!
לאן הצייד עוד לא הסתכל?! למעלה!
ובאמת ברגע שהצייד הרים את ראשו, והסתכל למעלה, על אחד הענפים של העץ הוא ראה את הציפור. הייתה זו ציפור החופש, ציפור הדרור. הציפור ראתה את הצייד ומיד פתחה את המקור וביחד אתנו שרה לו את המזמור- נ ננננ…
הצייד: ציפור חוצפנית! את הציפור הזו אני אצוד היום ויהי מה!!!
הצייד שלח את ידו והוציא מתוך תיקו חץ אחד- ששש… ואז הניח את החץ על הקשת- טק. הוא כיוון את החץ לציפור. ולפני שהוא שלח את החץ הוא מתח. מתח, ומתח, ומתח…
החץ נשלח והוא עף ועף לאן הוא עף? אל הציפור שעמדה על הענף. רגע אחד לפני שהחץ פגע בה ציפור הדרור החכמה עפה. היא לא ברחה. לענף גבוה יותר היא פרחה. עמדה פתחה את המקור ושרה לצייד ביחד אתנו את המזמור- נ ננננ…
הצייד: אני מאוד כועס, ועצבני, אוציא מיד את החץ השני!
והצייד שוב שלח את ידו והוציא חץ שני מתיקו (עם הצליל ש). ואז הניח את החץ על הקשת (עם הצליל טק). כיוון את החץ לענף שכעת הציפור ישבה עליו. אבל כזכור לפני שאת החץ הוא שלח מה הוא עשה? - מתח!
החץ השני נשלח ועף…לאן?!… הציפור החכמה שוב ברחה והפעם היא התעופפה אל המקום הגבוה ביותר אל צמרת העץ. הסתכלה על הצייד מלמעלה פתחה את המקור ובשמחה שרה ביחד אתנו את המזמור- נ ננננ…
הצייד: היא מרגיזה אותי מאוד, הציפור הזו. נשאר לי רק חץ אחד, אך אינני מתכוון לוותר! את הציפור הזו אתפוס, ומהר! והצייד שלח את ידו והוציא את החץ האחרון שנותר בתיקו- ש… ואז הניח את החץ על הקשת- טק. כיוון את החץ אל הציפור שישבה על הענף. וכזכור לפני שאת החץ הוא שלח, מה הוא עשה? - מתח!
בוודאי אתם שואלים האם בפעם הזו הצליח הצייד? חלק בוודאי חושבים שהוא פגע וחלק חושבים שהוא לא פגע… אז בואו נשמע מה קרה.
החץ האחרון נשלח ועף… דרך ארוכה עד הצמרת. אבל דווקא בפעם הזו הציפור לא הספיקה לברוח. רגע אחד לפני שפרשה כנף, החץ פגע בכנפה הימנית. למרבה המזל הציפור לא מתה. זו הייתה רק שריטה, אבל השריטה כאבה מאוד והציפור הקטנה לא יכלה לעוף. לאט, לאט היא ירדה עד שעל האדמה נחתה. הצייד שליבו היה לב קשה כמו אבן התקרב לציפור ואמר: עכשיו אני אקח את הציפור המרגיזה אשים אותה בתוך קופסה, ואת הקופסא אשליך למקום שיש בו הרבה, הרבה מים. וכך עשה הצייד. שם את הציפור הפצועה בתוך קופסה והלך לים. הוא עלה לגבעה וראה שהים שקט מאוד אין גלים. המים חלקים וצלולים כמו ראי.
הצייד: היום לא תהיה לי בעיה להיכנס למעמקים למקום, בו המים עמוקים. שם אשליך את הקופסה ולא אראה את הציפור יותר לעולמים. אך באותו רגע שהצייד הסתובב כדי לסדר את הסירה קרה בים דבר מוזר נורא. בן רגע פרצה בים סערה. גלים ענקיים איימו לעלות ולשטוף את החוף. הצייד נבהל כל כך, ומיד נשא את רגליו וברח. מרוב מהירות את מי הוא שכח?! את הציפור!
הוא שכח אותה גם כשלמחרת בבוקר הוא שוב קם, מאוד מוקדם.
בשעה- חמש
את בגדיו הוא? - לבש
את כובעו? - הוא חבש
מה הוא לקח? - חצים, קשת, אוכל, ומים. ואז כשהכול היה מוכן מן הבית הוא יצא, ואל היער הוא צעד. טה קי טה…
באותו יום כשהוא נכנס אל היער חיכתה לו הפתעה. מה הוא ראה?! על כל ענפי העצים שביער עמדו המון ציפורים כולן ציפורי חופש, ציפורי דרור. כשהן ראו את הצייד פתחו כולן יחד את המקור ושרו לו את המזמור- נ ננננ…
בפעם הזו כששמע הצייד את כול הציפורים הוא לא כעס הוא חש שלב האבן שלו נשבר, הוא חש צער על כל מה שעשה ביער. והוא נזכר. הוא נזכר בציפור! הוא רץ אל הים ומצא את הקופסה. הוא פתח אותה. הציפור הייתה פצועה אבל עדיין בחיים. הצייד הוציא את הציפור מן הקופסה וטיפל בה עד שריפא את השריטה בכנפה והיא יכלה שוב לעוף. אז הם חזרו יחד אל היער הצייד והציפור וכול הלהקה הגדולה ליוותה אותם. ומספרים שמאז אותו יום הם חיים שם בשמחה ובשלום עד עצם היום הזה.
יחי החופש!
[מוזיקה]
עד כאן. נפגש בפעם הבאה להאזין לעוד סיפור מהכדור. אתם מוזמנים להיות איתנו בקשר לשתף אותנו מה אהבתם בסיפור או אם יש לכם שאלות או בקשות. דרך האתר nilisaprili או דרך כתובת המייל nilisaprili@gmail.com להתראות לכם, כאן נילי ספרי לי.
[שיר סיום - יש לנו ספר, יש לנו סיפור, אגדה נשמע פה בשירה ובדיבור. נאזין כולנו למעשייה והחידה היא היה או לא היה, היה או לא היה, היה או לא היה]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments