נילי ספרי לי סיפור מהכדור - פרק 2 - העץ המיוחד - סיפור אינדיאני

בכפר אינדיאני באמריקה גדל עץ מיוחד. יום אחד משהו התקלקל והעץ הפסיק להצמיח את הפירות המיוחדים שלו. מה התקלקל?! מה אפשר לעשות כדי לתקן?! בימים אלו אנחנו מבינים כמה חשוב הקשר עם הטבע, הצומח, והחי בעולם הסובב אותנו. וכמה החיבור משמעותי עבורנו.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 09/02/2020.

שיר פתיחה: יש לנו ספר, יש לנו סיפור, אגדה נשמע פה בשירה ובדיבור. נאזין כולנו למעשייה והחידה היא היה או לא היה, היה או לא היה, היה או לא היה.

שלום כאן נילי ספרי לי

אם אתם אוהבים סיפורים הגעתם למקום הנכון

בכל פעם אספר לכם סיפור ממקום אחר על כדור הארץ

שיר: כי העולם סובב, סובב בלי סוף

הזמן חולף ומתחלף הנוף.

הירח לנו שר מהעיר אל הכפר

מגיא אל הר

ומים לחוף

שהעולם סובב, סובב, סובב בלי סוף.

ברוכים הבאים וברוכות הבאות לפרק השני של סיפור מהכדור

היום אספר לכם סיפור שמגיע מכפר אינדיאני באמריקה

ומה השם של הסיפור?

בינתיים זה סוד

באמריקה בכפר אינדיאני אחד, צמח עץ מאוד מיוחד.

העץ הצמיח פירות מיוחדים במינם. בכל בוקר היו באים אנשי הכפר אל העץ קוטפים מפירותיו, אוכלים ונהנים. לאחד היו הפירות מתוקים ולאחד חמצמצים. כל אנשי הכפר אהבו את פירותיו של העץ כי כל אחד ואחת מצאו בדיוק את הטעם שחיפשו.

בוקר אחד באו אנשי הכפר אל העץ כהרגלם ו… מה קרה? אין פירות על העץ. אפילו לא מעט פירות, אפילו לא… כלום. יכול לקרות חשבו האנשים לעצמם. נחזור שוב בערב. אבל גם בערב לא היו פירות על העץ. אפילו לא מעט… אפילו לא כלום.

חיכו יום ועוד יום. אבל העץ לא הצמיח יותר פירות. מה ניתן לעשות?! בלי הפירות אין טעם לחיינו אמרו האנשים זה לזה. כינסו אנשי הכפר את מועצת החכמים שחשבו וחשבו, וחשבו והחליטו- לעדור את האדמה מסביב לעץ לדשן אותו בדשן מיוחד ולהשקות אותו במים מן המעיין. אך כל זה לא עזר והעץ עדיין לא הצמיח פירות. אפילו לא מעט… אפילו לא כלום. אנשי הכפר התהלכו עצובים מאוד ולא ידעו מה עליהם לעשות?!

ואז הם נזכרו באיש הזקן והחכם שגר בקצה הכפר.

שלחו אליו משלחת של אנשי הכפר. הם שאלו- 'אולי אתה איש חכם יודע מה קרה לעץ ומדוע הפסיק להצמיח פירות?!'

חשב החכם וחשב ולבסוף אמר: 'כן אני יודע. אבא של סבא שלי נטע את העץ המיוחד הזה לפני שנים רבות. והוא אמר שכל זמן שהאנשים יזכרו את השם של העץ ייתן העץ פירות. אך ברגע שישכחו את שמו יפסיק העץ לתת פירות. אני בעצמי זקנתי ואיני זוכר את השם. אני מציע לכם ללכת לצ'יף הגדול שגר מעבר להר שמעבר לנהר. הוא היה חבר טוב של אבא של סבא שלי אולי הוא יודע וזוכר.'

שמחו אנשי הכפר על התשובה והתמלאו תקווה. החליטו פה אחד לשלוח אל הצ'יף הגדול שגר מעבר להר שמעבר לנהר את הארנבת הזריזה והחרוצה. הארנבת הייתה שמחה ונלהבת על השליחות החשובה. ומייד יצאה לדרכה. דילגה כל הדרך עברה את הנהר עברה את ההר ושמעה מרחוק קול עמוק שר

'הייייי הייי'

והגיעה אל הצ'יף הגדול.

הצ'יף הגדול ישב ליד המדורה ועישן מקטרת.

'צ'יף גדול צ'יף מכובד האם אתה זוכר את שם העץ המיוחד?'

הסתכל הצ'יף בחביבות על הארנבת ואמר-

'אוואנ גנמנימה אוואנ גנמנימה.'

-'תודה רבה צ'יף גדול ומכובד, אצא חזרה אל הכפר תיכף ומייד'

הארנבת אצה רצה ודילגה אך מרוב מהירות כשהייתה במעלה ההר נתקלה באבן. התגלגלה, נפלה ונחבלה בראשה ו… שכחה את השם. היא ניסתה- 'גינה במבינה אנגינה'… התביישה הארנבת ולא חזרה אל הכפר.

חיכו אנשי הכפר יום ועוד יום אבל הארנבת לא שבה.

החליטו לשלוח הפעם את האריה מלך החיות. הוא גם מהיר וגם חזק. האריה היה מאוד גאה בשליחות החשובה ומייד יצא לדרכו.

דהר במהירות עבר את הנהר ואת ההר ושמע מרחוק קול עמוק שר.

'היייי היייי'

והגיע אל הצ'יף הגדול.

הצ'יף ישב ליד המדורה ושר שירים בלחישה.

'צ'יף גדול צ'יף מכובד האם אתה זוכר את שם העץ המיוחד?'

הביט הצ'יף אל תוך עיניו של האריה ואמר-

'אוואנ גנמנימה אוואנ גנמנימה.'

-'תודה רבה צ'יף גדול ומכובד אצא חזרה אל הכפר מייד.'

מיהר האריה ועלה על ההר כולו מתנשף. וירד מצידו השני תשוש ועייף. ישב לנוח לרגע ונרדם. כשהתעורר ניסה להיזכר בשם שאמר לו הצ'יף 'אנינה בנינה בננה אננה' איזו בושה אני לא זוכר שום דבר אין כל טעם שאחזור אל הכפר.

חיכו וחיכו יום ועוד יום, אבל לשווא האריה לא שב.

לפתע נשמע קול שקט קולו של הצב שהחליט לנסות להציל את המצב. 'אל דאגה אני אצא לדרך עכשיו.'

האנשים היו כל כך מיואשים שאפילו לא שמעו את דבריו של הצב.

הצב התקדם לאיטו נחוש בדעתו.

בקצב שלו לאט, לאט, אפילו יותר לאט. עבר את הנהר ועבר את ההר ושמע מרחוק קול עמוק שר-

'הייי הייייי'

לבסוף הגיע אל הצ'יף הגדול.

ושם רקד הצ'יף לאורה של המדורה

קרא הצב- 'ציף גדול צ'יף מכובד האם תוכל לומר לי את שם העץ המיוחד?'

הצ'יף לא שמע אך הצב לא ויתר התקרב וקרא שוב- 'ציף גדול צ'יף מכובד האם תוכל לומר לי מה שם העץ המיוחד?'

הפעם שמע הצ'יף את הצב וענה- אומר זאת בפעם האחרונה-

'אוואנ גנמנימה אוואנ גנמנימה.'

הצב התרגש ושמח כל כך וכדי שלא ישכח הוא חזר על השם שוב ושוב כל הדרך חזרה.

'אוואנ גנמנימה אוואנ גנמנימה'…

בכפר היו האנשים והנשים עצובים ומיואשים הם הרגישו שאיבדו את טעם החיים. כשהגיע הצב, אף אחד לא שם ליבו אליו. אבל… העץ שמע והתעורר לחיים, והחל להצמיח פירות. פרי ועוד פרי ועוד פרי. ילדה שעברה ליד העץ ראתה את הפירות החדשים. וקראה- 'העץ מצמיח פירות! הקשיבו כולם העץ מצמיח פירות!!'

התאספו אנשי הכפר סביב העץ ראו את הפירות. שמעו את הצב חוזר ואומר – אוואנגנמנימה… הודו לצב הצטרפו כולם פה אחד אליו, וקראו 'אוואנגנמנימה…'

מאותו יום זכרו אנשי הכפר את השם של העץ והעבירו אותו מסבא לאבא לבן לנכד ונין כל הימים. 'אוואנגנמנימה.'

והשם של העץ המיוחד הוא גם השם של הסיפור ששמענו הפעם. אני רוצה להודות לאנשים המקסימים שעזרו בהכנת הפרק:

יואב לחוביצקי על סאונד ומוזיקה

לאוקי שפרן על העזרה בעריכה הלשונית של הסיפור והשיר "שהעולם סובב"

הפרק הופק בחסות וילונות פיטנגו, וילונות לבמה, פתרונות למערכות קלעים לבמה. חפשו בגוגל "וילונות פיטנגו"

אתם מוזמנים להיות איתנו בקשר לשתף אותנו מה אהבתם בסיפור או אם יש לכם שאלות או בקשות. דרך האתר nilisaprili או דרך כתובת המייל nilisaprili@gmail.com להתראות לכם, כאן נילי ספרי לי.

[שיר סיום: יש לנו ספר, יש לנו סיפור, אגדה נשמע פה בשירה ובדיבור. נאזין כולנו למעשייה והחידה היא היה או לא היה, היה או לא היה, היה או לא היה]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה