top of page

נילי ספרי לי סיפור מהכדור - סוד אלומות השיבולים, סיפור מישראל | פרק 12

הפעם, לכבוד חג השבועות- חג הביכורים- חג הקציר בחרתי לספר לכם אגדה יהודית עתיקה מישראל. זהו סיפור מרגש על שדה שיבולים רחב ידיים, שני אחים עובדי אדמה, ואהבה אחת גדולה - אהבת חינם. הסיפור מתרחש בתחילת ימי הקיץ, זמן קציר שיבולי החיטה. ומהו סוד אלומות השיבולים? סיפור שירה וקולות- נילי גפנן- נילי ספרי לי עריכת מוזיקה סאונד ואפקטים- טניה יופה עריכה לשונית- אוקי שפרן


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 10/05/2021.

סוד אלומות השיבולים - סיפור מישראל

(פתיח תיפוף ומנגינת חליל עליזה)

יש לנו ספר, יש לנו סיפור. אגדה נשמע פה בשירה ובדיבור.

נאזין כולנו למעשייה והחידה היא היה או לא היה.

היה או לא היה. היה או לא היה.

שלום. כאן נילי ספרי לי. אם אתם אוהבים סיפורים, הגעתם בדיוק למקום הנכון. בכל פעם אספר לכם סיפור ממקום אחר על כדור הארץ.

רגע, לפני שאגלה לכם מאין הסיפור שאספר הפעם, אתם בוודאי זוכרים שאני מכינה לכם הפתעה. מועדון מיוחד. לכל מי שאוהב להקשיב לסיפורים. אז עוד קצת סבלנות. המועדון יפתח ממש בקרוב.

(מנגינה)

הפעם, לכבוד חג השבועות, חג הביכורים, חג הקציר, אספר לכם סיפור מהבית. סיפור מישראל. שם הסיפור "סוד אלומות השיבולים".

לפני שנים רבות, כך חוזרים ומספרים, בכפר קטן גרו שני אחים: דוד ויהונתן. היה להם שדה שיבולים רחב ידיים שהיה משותף לשניהם, אותו קיבלו בירושה מהוריהם. שני האחים גרו ביחד בבית אחד וביחד עבדו גם בשדה המשותף. בכל שנה מחדש היו חורשים את האדמה (צהלת סוס) ויוצרים תלמים בשדה הגדול. הם היו זורעים את הזרעים, משקים, מדשנים את האדמה. ולקראת חג הקציר, כאשר צמחו שיבולי החיטה והבשילו, היו קוצרים אותם שני האחים יחדיו. לאחר הקציר, הם היו מסדרים את השיבולים בערמות שנקראות אלומות. את אלומות השיבולים היו מעמיסים על עגלה וכך היו רוכבים אל טחנת הקמח כדי למכור את שיבולי החיטה לטוחנים.

חלפו השנים, דוד פגש אישה והתחתן איתה. הוא בנה בית חדש בקצה השני של השדה המשותף ועבר לגור עם אשתו בבית החדש. כעת, היה לכל אחד מהאחים בית משלו. עבר זמן ולדוד ואשתו נולדו בן (קול תינוק) ובת. וכל אותו הזמן (צהלת סוס) המשיכו דוד ויהונתן בעבודתם בשדה המשותף. בסוף כל יום מימי הקציר, לאחר שהיו קוצרים את השיבולים ומסדרים אותם לאלומות, היו מחלקים את האלומות ביניהם. אלומה ליהונתן, אלומה לדוד, חצי, חצי, שווה בשווה כך חילקו תמיד. בעבר ובהווה.

עד ש… שנה אחת היבול בשדה השיבולים היה גדול במיוחד. סידרו דוד ויהונתן את שיבולי החיטה לאלומות וחילקו. אלומה ליהונתן, אלומה לדוד. חצי, חצי, שווה בשווה, כך חילקו תמיד, בעבר ובהווה.

כשירד הלילה סיימו את עבודתם, נפרדו והלכו כל אחד לביתו. אך באותו לילה לא הצליח יהונתן להירדם. מחשבות על אחיו התרוצצו בראשו. לדוד יש כעת אישה וילדים, הוא צריך לפרנס משפחה. אוסיף ואתן לאחי מכמות האלומות שלי בשמחה.

בשקט, בשקט, לאור הירח, יצא יהונתן ואל הגורן הלך. אלומות שיבולים אחדות מהחלק שלו הוא לקח. נשא אותן והניח בערמת השיבולים של דוד. ואף אחד לא ראה ואיש לא שמע ולא ידע.

וממש באותו הלילה גם שנתו של דוד נדדה לה והוא לא הצליח להירדם. מחשבות על אחיו התרוצצו בראשו. ליהונתן אין עדיין אישה ואין ילדים, הוא חי לבדו ללא משפחה. אוסיף לאחי מכמות האלומות שלי בשמחה.

בשקט, בשקט, לאור הירח, יצא דוד ואל הגורן הלך. אלומות שיבולים אחדות מהחלק שלו הוא לקח. נשא אותן ושם בערמת השיבולים של יהונתן. ואף אחד לא ראה ואיש לא שמע ולא ידע.

בבוקר (קול תרנגול) זרחה השמש. דוד ויהונתן התעוררו (קול פיהוק) איש, איש בביתו. (ציוץ ציפורים) כל אחד מהאחים יצא ליום עבודתו (צעדים) וכל אחד מהם התפלא לגלות שבערמה שלו נותרה אותה כמות אלומות. אותה כמות בדיוק שהייתה ביום הקודם.

בלי לומר מילה, המשיכו בעבודת הקציר (צהלת סוס) ולעת ערב, שוב סידרו את שיבולי החיטה לאלומות וחילקו. אלומה ליהונתן, אלומה לדוד. חצי, חצי, שווה בשווה, כך חילקו תמיד. בעבר ובהווה.

כשירד הלילה סיימו את עבודתם, נפרדו והלכו כל אחד לביתו. גם בלילה השני לא הצליח יהונתן להירדם. בשקט, בשקט, יצא יהונתן ואל הגורן הלך. כמה אלומות שיבולים מהחלק שלו הוא לקח. נשא אותן ושם בערמת השיבולים של דוד. ואף אחד לא ראה ולא שמע ולא ידע.

גם דוד לא הצליח להירדם. בשקט, בשקט לאור הירח, יצא דוד ואל הגורן הלך. אלומות שיבולים אחדות מהחלק שלו הוא לקח. נשא אותן ושם בערמת השיבולים של יהונתן. ואף אחד לא ראה ואיש לא שמע ולא ידע.

בבוקר זרחה השמש. דוד ויהונתן התעוררו (קול פיהוק) כל אחד בביתו. כל אחד מהאחים יצא ליום עבודתו. וכל אחד מהם התפלא שוב לגלות כי בערמה שלו נותרה אותה כמות אלומות. משונה מאוד. מסתתר כאן סוד?

בלי לומר מילה, המשיכו בעבודת הקציר ולעת ערב שוב סידרו את שיבולי החיטה לאלומות וחילקו. אלומה ליהונתן, אלומה לדוד, חצי, חצי, שווה בשווה, כך חילקו תמיד. בעבר ובהווה.

בלילה השלישי החליט יהונתן, הלילה אקח כמות גדולה ביותר של אלומות שיבולים. כמה שאוכל לשאת. הוא העמיס בידיו כמות גדולה של אלומות ויצא לעבר ביתו של דוד. (קול צעדים) בדיוק באותה שעה הגיע דוד לאותה החלטה. העמיס כמות גדולה של אלומות (קול צעדים) ויצא לעבר ביתו של יהונתן.

שני האחים הלכו בלילה החשוך לאור הירח, כל אחד לכיוון ביתו של אחיו. (קול צעדים) מרוב שהיו עמוסים באלומות שיבולים, לא ראו זה את זה. עד שפתאום (קול התנגשות) נתקלו האחד בשני באמצע הדרך. אלומות השיבולים נפלו מידיהם והתפזרו. ואז הם הבחינו זה בזה.

"זה אתה!" אמר יהונתן.

"זה אתה!" אמר דוד.

ובאותו רגע הם גילו את פשר סוד אלומות השיבולים. חיוך רחב ומאיר התפשט על פניהם של דוד ויהונתן. הם פרשו זרועות אח לקראת אחיו. כל אלומות השיבולים פזורות על האדמה סביב. כמו קרני שמש מאירות הם כרכו זרועותיהם בחיבוק חם ואוהב ואמרו זה לזה דברי תודה על אהבת אחים ואהבת חינם. ייתכן שהם עדיין חבוקים בשדה אי שם, בזמן שהסיפור שלנו תם ונשלם.

(מנגינה)

עד כאן. ניפגש בפעם הבאה להאזין לעוד סיפור מהכדור. תודה לטניה יופה, העורכת של הסאונד והמוזיקה. תודה לאוקי שפרן, העורכת הלשונית. תודה לכם, לכל מאזין ומאזינה.

ממש בקרוב, כבר בסיפור הבא תוכלו להצטרף למועדון המאזינים שלי, "נילי ספרי לי סיפור מהכדור". עד אז אתם מוזמנים לשלוח לי הודעות ורעיונות דרך האתר "נילי ספרי לי". להשתמע.

(מנגינה)

יש לנו ספר, יש לנו סיפור. אגדה נשמע פה בשירה ובדיבור.

נאזין כולנו למעשייה והחידה היא היה או לא היה.

היה או לא היה. היה או לא היה.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

2 views0 comments

Comentarios


bottom of page