האוצר מתחת לגשר. הפעם אני מזמינה אתכם להפליג איתי לאנגליה. להכיר את ג'ון ואת כלבו הנאמן בקגאמון. לצאת למרחקים לחפש, ואולי למצוא אוצר?! ובעיקר, האם כדאי לנו, להקשיב לחלומות שלנו?! בואו! ונפליג יחד אל ים הדמיון...
עיבוד סיפור ושירה- נילי גפנן הקלטה, יצירה, עריכת סאונד, מוזיקה, ואפקטים- רן גרסון כתיבת השירים של ג'ון, עריכה לשונית, ובימוי- אוקי שפרן
תאריך עליית הפרק לאוויר: 15/08/2021.
האוצר מתחת לגשר - סיפור מאנגליה.
הפעם נשמע סיפור מאנגליה.
היה, היה פעם באנגליה איש שקראו לו ג'ון צ'פמן והוא גר בעיירה קטנה באנגליה.
לעיירה הקטנה בה הוא גר קראו- סוופון.
ג'ון היה רוכל. מה זה רוכל?! אתם בוודאי שואלים, אז אספר לכם.
רוכל הוא מוכר שהולך בדרכים ממקום למקום כדי למכור את הסחורה שלו. וג'ון היה יוצא בכל יום לדרכים. הוא היה הולך, הלוך ושוב בדרכים ראשיות ובדרכים צדדיות ומוכר- סרטים ומחטים, סיכות ומראות, סכינים ומספריים, בדים ואפילו תרופות. ו... לכל מקום שהלך אליו לקח איתו את כלבו שהיה רץ ומדלג בעקבותיו.
ג'ון והכלב הנאמן שלו גרו בבית קטן בקצה העיירה סוופון. הבית היה רעוע. חצי ממנו פרוץ לרוחות וגשמים. באביב התעופפו ציפורים פנימה והחוצה דרך החלונות השבורים. והן היו בונות קינים ומקננות בארובה מעל מיטתו של ג'ון. אבל הייתה לג'ון פיסת קטנה של מזל. בקצה הגן עמד עץ תפוחים גדול. עץ יפהפה. עתיק ומרשרש. עץ שעל ענפיו גדלו התפוחים המתוקים ביותר בסוופון. יאמי!!!
ובכן לילה אחד, ג'ון ישן שינה עמוקה במיטתו כששמע קול ברור וצלול כמו אור הירח-
"לך לגשר לונדון! לך לגשר לונדון!"
ג'ון נעור/ התעורר משנתו. התיישב ושפשף את עיניו. הוא הביט סביבו אבל החדר היה ריק וחשוך והצליל היחיד שנשמע היה קול נחירותיו של הכלב הקטן שלו שישן לרגלי המיטה.
"זה רק חלום", זה כלום, רק חלום!" חשב ג'ון לעצמו. התגלגל על צידו וחזר לישון.
אבל בלילה שלמחרת חזר אותו קול ברור וצלול כמו אור הירח-
"לך לגשר לונדון, לגשר לונדון לך".
הוא התעורר, התיישב, הסתכל מסביב. החדר היה עדיין חשוך והקולות שנשמעו היו נחירותיו של הכלב שלו. זה רק חלום. זה שוב היה רק חלום!
לילה אחרי לילה חזר הקול צלול וברור-
"לך לגשר לונדון, לך לגשר לונדון."
וג'ון חשב לעצמו חלומות הם דבר מוזר. לפעמים צריך להקשיב להם ולפעמים לא. אולי כדאי שאקשיב לחלום האחד הזה?!
מה אתם הייתם עושים?
ובכן ג'ון חשב על זה וחשב ולבסוף אמר לעצמו- "כן. הקשבתי ושמעתי ואני אלך לגשר לונדון!"
אז הוא אסף את השמיכה שלו לצרור וארז לו קצת לחם וגבינה. הוא שרק לכלב שלו ויחדיו לדרך הם יצאו.
במשך יומיים הם הלכו בדרכים.
ותוך כדי שהם פסעו בדרכים ראשיות ובדרכים צדדיות ג'ון שר-
"גשר לונדון מתקרב, מתקרב, מתקרב.
גשר לונדון מתקרב היי לי הו"
פסעו בשבילים וברחובות, חצו כבישים ומדרכות-
"גשר לונדון מתקרב, מתקרב, מתקרב.
גשר לונדון מתקרב היי לי הו"
עד שלבסוף הגיעו לגשר לונדון שנמתח מעל לנהר התמזה וג'ון שר-
"גשר לונדון הוא כבר כאן, הוא כבר כאן, הוא כבר כאן.
גשר לונדון הוא כבר כאן. היי לי הו"
בימים ההם, היה גשר לונדון מלא בחנויות ודוכנים. אנשים חלפו על פניו. אנשים וסוסים כרכרות ועגלות. באו והלכו לאורכו של הגשר הלוך ושוב. מעודו לא ראה ג'ון מהומה שכזו, רחש בחש כזה, עד כה, כל חייו. אז מה עליו לעשות?!
והנה מה שהוא עשה-
הוא עלה וטיפס על גב הגשר למקום הגבוה ביותר כדי שיוכל לראות הכול. ועמד וחיכה. אבל דבר לא קרה. במשך יום שלם הוא חיכה ודבר לא קרה. בלילה הוא מצא מקום להניח את הראש ולישון מתחת לאחת הקשתות של הגשר... הוא היה רעב, רטוב ורעד מקור אבל עדיין דבר לא קרה. כשהתעורר מוקדם בבוקר עדיין דבר לא קרה. הוא שב וטיפס ועלה על הגשר וישב על מדרגות הכניסה של אחת החנויות ועדיין דבר לא קרה.
הוא התחיל לחשוב לעצמו- חלומות הם עניין מוזר לפעמים כדאי להקשיב להם ולפעמים לא. שיניו נקשו מקור. הוא קם על רגליו והתכונן להתחיל לחזור את כל הדרך לסוופון כלעומת שבא. ובדיוק אז יצא אליו מאחת החנויות מוכר. המוכר פסע לעבר ג'ון, עמד מולו פתח ואמר: היי אתה! אתה זר אתה לא מכאן. נכון?! ספר לי מה קורה איתך?! כל יום אתמול צפיתי בך עומד על הגשר ולא עושה דבר. והנה אתה שוב כאן היום. יושב על המדרגות רועד מקור ולא עושה דבר. מה הסיפור שלך? וג'ון צ'פמן סיפר- אתה מבין?! היה לי חלום. ושמעתי בחלום קול צלול ובהיר כמו אור הירח. והקול אמר- "לך לגשר לונדון, לך לגשר לונדון". וכך הגעתי לכאן, ואני מחכה שאולי משהוא יקרה. המוכר הסתכל על ג'ון ואז פרץ בצחוק מתגלגל ומצלצל. ואמר לו- "זר יקר. חלומות ההה! חלומות הם עניין מוזר. לא כדאי לך להתייחס ברצינות רבה מדי לחלומות. אני אספר לך משהו. בלילה שעבר חלמתי חלום מגוחך. חלמתי שהייתי במקום... עיירה קטנה... איך קראו לה?! אה, סוופון. והיה שם בית קטן ורעוע פרוץ לרוחות ולגשמים, עם חלונות שבורים. וחלמתי שאני חופר בין שורשיו של עץ תפוחים גדול עתיק ויפה. והיה שם מן כלי. סיר או כד מלא במטבעות זהב. מאות ואלפי מטבעות זהב. אבל מה אתה חושב?! שאני אחצה את חצי אנגליה בשביל איזה זהב חלומי? לא! אז תקשיב לי אם אני הייתי אתה, אז…" ובאותו רגע שהמוכר הרים את עיניו לשמוע את ג'ון הוא גילה שג'ון לא שם. הוא נעלם. כאילו בלעה אותו האדמה. כי ג'ון כבר היה במרוצתו חזרה לסוופון. הוא רץ ברחובות ושר-
"גשר לונדון מתרחק, מתרחק, מתרחק
גשר לונדון מתרחק היי לי הו"
הוא רץ והכלב רץ ומדלג בעקבותיו. הוא לא הפסיק לרוץ ולשיר-
"גשר לונדון מתרחק, מתרחק, מתרחק
גשר לונדון מתרחק היי לי הו"
עד שהגיע הביתה לסוופון. והוא לא בזבז אפילו רגע. הוא התחיל מיד לעבוד ולחפור באת החפירה הגדולה בין שורשיו של עץ התפוחים הגדול והעתיק. ושר לו-
"גשר לונדון היי לי הו, היי לי הו, היי לי הו
המזל נמצא לרוב
די ק-רוב"
ותסמכו עליי, לא עבר זמן רב שהוא חפר במרץ ואת החפירה נתקלה במתכת בצליל חד. ומתוך הסיר שהתגלה נשפכו המון מטבעות זהב, מאות ואלפי מטבעות זהב. ג'ון צ'פמן כבר לא היה צריך לחזור ולעבור ממקום למקום ולמכור סרטים ומחטים, סיכות ומראות, סכינים ומספריים, בדים ואפילו תרופות. היה לו מספיק כדי לתקן את הגג ואת החלונות.
היה לו מספיק כדי לאכול כשהוא היה רעב ולחיות בשמחה. ואת הכסף שנותר, ונותר הרבה. הוא נתן ותרם לעניים ולאחרים שהיו צריכים.
והוא חי באושר עד סוף ימיו. וכדי לזכור אותו בעיירה בסוופון הציבו פסל יפה של ג'ון צ'פמן והכלב שלו בכיכר העיירה. ולרגלי הפסל חצבו באבן-
"חלומות יכולים להפוך לזהב"
"גשר לונדון היי לי הו, היי לי הו, היי לי הו
המזל נמצא לרוב
די ק- רוב"...
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments