צמד המילים "סוכת שלום", מזכיר לי את הסוכות המקסימות במצרים. סוכות הנקראות חושות ונמצאות לחופי הים האדום, בחצי האי סיני. ואת השמחה על השלום בין ישראל ומצרים. לכן בחרתי לספר לכם הפעם לקראת חג סוכות - סיפור ממצרים. עיבוד סיפור ושירה- נילי גפנן- נילי ספרי לי הקלטה, יצירה, עריכת סאונד, מוזיקה, ואפקטים- רן גרסון עריכה לשונית, ובימוי- אוקי שפרן
תאריך עליית הפרק לאוויר: 17/09/2021.
לירה מזהב – מעשייה עממית ממצרים
שלום! כאן נילי ספרי לי.
אם אתם אוהבים סיפורים, הגעתם בדיוק למקום הנכון.
בכל פעם אספר לכם סיפור ממקום אחר על כדור הארץ- (מוזיקה להיכנס לאווירה מצרים...)
צמד המילים סוכת שלום מזכיר לי את הסוכות המקסימות במצרים. סוכות הנקראות חושות ונמצאות לחופי הים האדום, בחצי האי סיני. ואת השמחה על השלום בין ישראל ומצרים. לכן בחרתי לספר לכם הפעם לקראת חג סוכות- סיפור ממצרים.
שם הסיפור: לירה מזהב.
פעם, לפני הרבה, הרבה שנים... אי שם... במצרים חי איש עשיר מאוד. שמו היה יוסף.
יוסף היה עשיר גדול. היה לו כסף רב, הרבה זהב, ובית ענק, ממש כמו ארמון.
יוסף היה מבוגר מאוד. והיה לו רק ילד אחד. יחיד, ומיוחד. שמו היה יעקב. ויעקב היה, לא עלינו! ילד לא חרוץ. אפילו עצלן, עצלן גדול. הוא לא אהב ללמוד, לא אהב לעבוד. רצה רק לשחק ולישון.
יום אחד, לאחר ימים רבים של דאגה, חשב יוסף, אבא של יעקב- או כפי שאומרים במצרים- אבו יעקב. ואמר לעצמו: "אני כבר לא צעיר! למי, למי אשאיר? את כל הכסף, ואת כל הזהב, ואת הבית הגדול? לבן שלי? יעקב?! הרי העצלן הזה יבזבז את כל הרכוש שאספתי, בתוך כמה ימים! אבל זה הבן היחיד שלי. מה לעשות?!"
חשב יוסף, וחשב... "וואלה! יש לי רעיון"!!!
יוסף- אבו יעקב, קרא לבנו ואמר לו: "בני היחיד, בני האהוב... אני באמת, באמת. רוצה להשאיר לך את כל הכסף, את כל הזהב, וגם את הבית הגדול. אבל בתנאי, תנאי אחד! אם אתה בני, תלך לעבוד יום אחד, מהבוקר מוקדם ועד הלילה. ותרוויח, אפילו רק לירה אחת. בשבילי הלירה הזו תהיה שווה זהב כי כך אדע שהתגברת על העצלנות שלך. את הלירה תביא אליי, שאראה אותה במו עיניי. אז אני מבטיח לך בני היקר! שאתן לך את כל הכסף, את כל הזהב, ואת הבית הגדול. אבל רק אם תרוויח את הלירה בזיעת אפך- בעבודה.
יעקב כפי ששמעתם היה עצלן. לא ילד רע, ולא טיפש, רק עצלן גדול. והאמת צריכה להיאמר שהוא אהב את אביו ולא רצה להכעיסו. ומכיוון שכך… בכל פעם שאביו היה קורא לו ומבקש ממנו בקשה, ולא משנה מה הייתה הבקשה, יעקב שרצה בכל ליבו לשמח ולרצות את אביו היה עונה: בסדר יא באבא! יא באבא!
וכך גם באותו יום לאחר ששמע את דברי אביו ענה יעקב: בסדר יא באבא! יא באבא! מחר בבוקר כפי שביקשת, אלך לעבודה.
אמר יעקב העצלן, ו...
הלך - לי שש שון...
שחר עלה, השמש זרחה, הבוקר הגיע. ויעקב? התעורר?!
הוא אפילו לא פקח עין.
מתי התעורר?! בצהריים!
"מה לעשות?! בערב אני צריך להביא לאבא שלי, לבאבא שלי לירה, לפחות לירה אחת. מהיכן אביא לו לירה?!
חשב יעקב, וחשב.... "אה! יש לי רעיון!!!"
אבא שלי, הרי הוא איש עשיר מאוד ובארנק שלו, יש הרבה לירות. אם אקח מהארנק שלו לירה אחת בלבד, הוא לא ירגיש דבר.
כך עשה יעקב. בשקט, בשקט... ניגש לארנק של אבא. בשקט, בשקט... פתח את הארנק. הוציא מתוכו לירה אחת ובשקט, בשקט… החזיר את הארנק למקום.
בערב, עם הלירה שמתוך הארנק, יעקב לקח, הוא הלך - לאבא שלו, לבאבא שלו.
שמח, שמח, הלב שלו פורח! זורח, כמו ירח! (מוזיקה ושירה)
צעד יעקב וחשב לעצמו: "עכשיו אביא לאבא את הלירה והוא ייתן לי את כל הכסף, כל הזהב, ואת הבית הגדול".
(תיפוף והיי)
הגיע לאבא שלו. נכנס אליו (דלת חורקת) עמד לפניו ואמר: יא באבא! יא באבא! הנה הלירה שהרווחתי בעבודה!
אבו יעקב- יוסף. לא היה רק עשיר גדול. הוא היה גם איש חכם. מאוד, מאוד חכם. הוא לקח את הלירה בידיו. בדק אותה מצד אחד היטב! הסתכל עליה מהצד השני היטב! ו... זרק את הלירה על הרצפה.
"מה"?! חשב יעקב. "אבא שלי מכיר את כל הלירות בארנק שלו?! טוב, אין לי ברירה. אם אני רוצה שכל הכסף, הזהב, והבית יהיו שלי. אני חייב לעבוד"! אמר העצלן יעקב ו...
הלך לי שש שון.
יום שני. שחר עלה, השמש זרחה. הבוקר הגיע. ויעקב?, התעורר?!
ביום השני לא רק שלא התעורר בבוקר, גם בצהריים עדיין לא פקח עין. מתי התעורר? אחרי הצהריים.
"מה לעשות"?! "בערב אני צריך להביא לאבא שלי, לבאבא שלי. לירה, לפחות לירה אחת. הוא כנראה מכיר את כל הלירות בארנק שלו. מהיכן אביא לו לירה"?!
חשב יעקב, וחשב.... "אה! יש לי רעיון!!!"
"אני אלך לחבר שלי מוסא. אלך אליו ואבקש ממנו שייתן לי הלוואה ליום יומיים. לירה אחת. ואחרי שכל הרכוש יהיה שלי אחזיר לו, אפילו עשר לירות". כך עשה. הלך יעקב לחבר שלו מוסא ולקח ממנו הלוואה- לירה.
ובערב עם הלירה, שמחברו מוסא, לקח, יעקב הלך - לאבא!
שמח, שמח. הלב שלו פורח! זורח, כמו ירח! (מוזיקה ושירה)
פסע יעקב וחשב לעצמו. "עכשיו אביא לבאבא שלי את הלירה והוא ייתן לי את כל הכסף, כל הזהב, ואת הבית הגדול".
(תיפוף והיי)
הגיע לאבא שלו. נכנס אליו (דלת חורקת) עמד לפניו ואמר: יא באבא! יא באבא! הנה הלירה שהרווחתי בעבודה!
יוסף, אבו יעקב, כזכור לנו היה איש חכם. גם הפעם לקח את הלירה בידיו. הביט בה מצד אחד היטב! הסתכל עליה מהצד השני היטב! ו... השליך את הלירה לתוך הבריכה.
"מה?! מה זה?! אבא שלי מכיר את כל הלירות במדינה! אני לא יכול כמו שאומרים: 'לעבוד עליו', אין לי ברירה. אם אני רוצה שכל הכסף, הזהב, והבית הגדול יהיו שלי. אני חייב לעבוד ממש"! כך אמר העצלן יעקב ומה?! - שוב הלך לישון?!
רגע! רגע! גם עצלן כזה למד משהו. כמובן שהלך לישון. אבל בלילה השלישי לפני שהלך לישון, מה עשה?!
כיוון שעון מעורר. לא רק שעון אחד בלבד. הוא אסף את כל השעונים המעוררים שמצא בבית הגדול, כיוון את כולם לשעה שש בבוקר. ולא הסתפק בכך. יעקב יצא לחצר, ודיבר עם התרנגולים! הוא ביקש מהם שבשעה שש בבוקר יקרקרו בקול ויעירו אותו. ורק אז הלך לישון...
והנה בבוקר השלישי השעונים צלצלו והתרנגולים קרקרו. בפעם הראשונה בחייו קם יעקב העצלן בשעה שש בבוקר, והלך לעבודה. הוא עבד מהשכם בבוקר ועד הלילה. כשסיים קיבל את שכרו - לירה אחת. ועם הלירה הזו שהרוויח מעבודתו הלך לאבא, לבאבא.
שמח, שמח. הלב שלו פורח! זורח, כמו ירח! (מוזיקה ושירה)
(תיפוף והיי)
הגיע לאבא שלו. נכנס אליו (דלת חורקת) עמד לפניו ואמר: "יא באבא! יא באבא! הנה הלירה שהרווחתי בעבודה!"
יוסף- אבו יעקב. גם הפעם, לקח את הלירה בידיו. הסתכל עליה מצד אחד היטב! הסתכל עליה מהצד השני היטב! ו... זרק את הלירה אל תוך האש!!!
"יא באבא!" קרא יעקב, ורץ מהר, בכל כוחו, ברגע האחרון הצליח לתפוס את הלירה בידיו, ולהציל אותה מלהבות האש. החזיק אותה בידיים רועדות ואמר: "יא באבא! יא באבא! אני עבדתי בשביל הלירה הזו מהבוקר ועד הלילה ואתה, אתה זורק אותה לאש? למה?"
"אהה! בני, הפעם אני יודע שבשביל הלירה הזו עבדת באמת! וכפי שהבטחתי אני נותן לך את כל הכסף, את כל הזהב, ואת הבית הגדול."
יעקב שמח שמחה גדולה. שמחה כפולה. כמובן שהוא שמח על הכסף, הזהב, והבית הגדול. ובנוסף על ההצלחה שלו להתגבר על העצלנות. הוא ניגש לאבא שלו נישק את ידיו ואמר: "תודה רבה! יא באבא, יא באבא!"
(תיפוף והיי)
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Commentaires