top of page
מיכל כץ

נילי ספרי לי סיפור מהכדור - סיפור על סיפור. מעשייה מרוסיה | פרק 11

סיפור על סיפור - לכבוד יום כדור הארץ. שלום, אני שמחה להזמין אתכם להאזין לסיפור מעשייה, והפעם מרוסיה. מעשייה עתיקה, מרתקת ומצחיקה. מעשייה מקסימה, המתאימה באופן מיוחד לימינו, בהם המחזור ושמירת איכות הסביבה הם נושא מרכזי וחשוב בעולם שבו מרבים להשליך לפח ולא להשתמש במה שהתיישן והתבלה, מספרת המעשייה באופן חביב ומשעשע על חשיבות המחזור. ולא חשוב פחות, מלמדת המעשייה עד כמה סיפור טוב לעולם אינו מתיישן ולא נס לחו.

סיפור שירה וקולות- נילי גפנן עריכת סאונד ומוזיקה- טניה יופה עריכה לשונית- אוקי שפרן


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 20/04/2021.

הפעם אספר לכם סיפור מרוסיה. שם הסיפור- הכפתור, סיפור על סיפור.

מזמן... מזמן... לפני שנים רבות. אי שם ברוסיה. בחנות קטנה אחת, עבד לו חייט.

אתם שואלים מה עושה חייט? אז אספר לכם.

חייט תופר בגדים. יש לו חוטים, מחטים, מכונת תפירה, מספריים סיכות, בדים. כך הוא תופר ויוצר בגדים.

עבד החייט בחנותו יום אחר יום. מהשכם בבוקר עד שעות הערב המאוחרות. באביב, בקיץ, בסתיו ובחורף. בכל יום תפר בגדים. לבנות ולבנים, לגדולים ולקטנים, לצעירים ולבוגרים.

ביום חורף קר התעורר החייט, אכל את ארוחת הבוקר, וכאשר סיים לאכול הלך כהרגלו לחנות הקטנה שלו. התיישב החייט והחל לתפור זוג מכנסיים במכונת התפירה...

תפר, כדרכו בכל יום, ופתאום- טראח!!! נפל לפני רגליו, גליל בד מהמדף הגבוה מעליו. הסתכל החייט וחשב: החורף כאן קר כל כך. והבד הזה נפל עלי כמו מתנה משמיים. מהבד הזה, מעיל אתפור. הוא יחמם את גופי בימי הקור.

וכך עשה-

שיר התפירה:

לקח החייט מספריים ביד

גזר וגזר במדויק את הבד

ואז למכונת התפירה הוא לקח

הפעיל, ותפר תך לתך.

תיקונים אחרונים, תיקן בזהירות

עם מחט, ש... מחט וחוט -

ולבסוף כדי שהכול יהיה מוכן

קשר בקצהו קשר קטן - (קליק)

והמעיל הזה, שהחייט תפר. היה ממש, ממש נהדר. מעיל ארוך. מכף רגל עד ראש. צווארון יפה ומחמם, כפתורים עגולים, ושני כיסים גדולים.

מדד החייט את המעיל. הביט במראה. ולשמחתו, ראה כי המעיל הולם אותו ונראה נפלא.

אהב החייט את המעיל שתפר, ולבש אותו כל הזמן. בבוקר ובערב. ביום ובלילה, בצהריים ואחר הצהריים. בחורף ובקיץ. לכל מקום שהלך.

הזמן עבר. יום, ועוד יום חלף. וכעבור ימים רבים מה קרה?!

המעיל נקרע. המעיל התקלקל, התלכלך, התבלה.

כך קרה ואין ברירה! מעיל בלוי, קרוע, ומלוכלך צריך להשליך ישר לפח.

כן. החייט כבר היה בדרכו להשליך את המעיל לפח אבל מכיוון שאהב אותו כל כך. הביט בו שוב, ועוד פעם אחת היטב היטב... ו- אמר לעצמו

רגע! רגע! רגע! בחיי שנשאר פה עוד מספיק ודי בד טוב. למה לי לזרוק אפשר למחזר. אוכל לתפור ממנו משהו קטן יותר. אתפור לי ממנו מעיל עד המותניים, ז'קט, מעין מקטורן קצר, יפה ומהודר.

שיר התפירה:

לקח החייט מספריים ביד

גזר וגזר במדויק את הבד

ואז למכונת התפירה הוא לקח

הפעיל, ותפר תך לתך.

תיקונים אחרונים, תיקן בזהירות

עם מחט, ש... מחט וחוט -

ולבסוף כדי שהכול יהיה מוכן

קשר בקצהו קשר קטן - (קליק)

וקם ונתפר המקטורן, ז'קט יפה למופת. קצר ומהודר, ממש מגונדר.

אהב החייט את הז'קט שתפר. לבש אותו החייט כל הזמן. בבוקר ובערב. ביום ובלילה, בצהריים ואחר הצהריים. בחורף ובקיץ. לכל מקום שהלך.

והזמן עבר. חלף. וכעבור ימים רבים מה קרה?!

הז'קט נקרע. הז'קט התקלקל, התלכלך, התבלה.

זהו זה אין ברירה! ז'קט בלוי, קרוע, ומלוכלך צריך להשליך ישר לפח.

כן. החייט כבר היה בדרכו להשליך את הז'קט לפח, אבל מכיוון שאהב אותו כל כך. הביט בו שוב ועוד פעם אחת היטב, היטב. כשהוא חושב-

רגע! רגע! רגע! בחיי! נשאר פה עוד מספיק ודי. בד טוב. למה לי לזרוק אותו?! אפשר למחזר, לתפור ממנו משהו קטן יותר.

אתפור ממנו כובע!

שיר התפירה

לקח החייט מספריים ביד

גזר וגזר במדויק את הבד

ואז למכונת התפירה הוא לקח

הפעיל, ותפר תך לתך.

תיקונים אחרונים, תיקן בזהירות

עם מחט, ש... מחט וחוט -

ולבסוף כדי שהכול יהיה מוכן

קשר בקצהו קשר קטן - (קליק)

והנה שם מונח כובע לתפארת. חבש החייט את כובעו החדש. הסתכל במראה ולשמחתו, ראה שהכובע הולם אותו. הוסיף וקישט את הכובע בנוצה מיוחדת.

אהב החייט את הכובע שתפר וחבש אותו כל הזמן. בבוקר ובערב. ביום ובלילה, בצהריים ואחר הצהריים. בחורף ובקיץ. לכל מקום שהלך.

ו... הזמן עבר לו וכעבור ימים רבים מה קרה?!

גם הכובע נקרע. הכובע התקלקל, התלכלך, התבלה.

זהו זה. כך זה קרה ואין ברירה! כובע בלוי, קרוע, ומלוכלך צריך להשליך הישר אל הפח.

כן. החייט כבר היה בדרכו... להשליך את הכובע לפח, אבל מכיוון שאהב אותו כל כך. הסתכל עליו עוד פעם אחת היטב, היטב... כשהוא חושב

רגע! רגע! רגע! בחיי! נשאר פה עוד מספיק בד טוב. למה לזרוק?! אפשר למחזר ולתפור ממנו דבר קטן יותר.

אתפור לי כפתור! קטן ומיוחד. אוכל להוסיף אותו, כקישוט חדש לכל בגד שאלבש!

שיר התפירה

לקח החייט מספריים ביד

גזר וגזר במדויק את הבד

ואז למכונת התפירה הוא לקח

הפעיל, ותפר תך לתך.

תיקונים אחרונים, תיקן בזהירות

עם מחט, ש... מחט וחוט -

ולבסוף כדי שהכול יהיה מוכן

קשר בקצהו קשר קטן - (קליק)

בידו היה כעת הכפתור שלו, החדש. ואיתו קישט החייט כל בגד שלבש.

אהב החייט את הכפתור שתפר. ענד אותו החייט בכל זמן. בבוקר, בערב, ביום ובלילה, בצהריים ואחר הצהריים. בחורף ובקיץ. לכל מקום שהלך.

עבר וחלף לו הזמן בנעימים וכעבור ימים רבים מה קרה?!

אכן... גם הכפתור נקרע, התקלקל, התלכלך, התבלה.

זהו זה, פשוט אין ברירה! כפתור בלוי, קרוע, ומלוכלך צריך להשליך ישר לפח.

כן. החייט כבר היה בדרכו להשליך את הכפתור לפח, אבל מכיוון שאהב אותו כל כך. הסתכל עליו שוב. עוד פעם אחת. היטב, היטב... כשהוא חושב.

רגע! רגע! רגע! בחיי! למה לזרוק?! הרי ניתן כל דבר למחזר, מוטב שאכין ממנו משהו אחר!

אכין... אכין ממנו סיפור!!!

שיר התפירה

לקח החייט מספריים ביד

גזר וגזר במדויק את הבד

ואז למכונת התפירה הוא לקח

הפעיל, ותפר תך לתך.

תיקונים אחרונים, תיקן בזהירות

עם מחט, ש... מחט וחוט -

ולבסוף כדי שהכול יהיה מוכן

קשר בקצהו קשר קטן - (קליק)

ונהיה לחייט סיפור נהדר! לא יאומן כי יסופר!

יצא החייט מהחנות אל הדרך. ובכל מקום אליו הגיע, סיפר את הסיפור. סיפר אותו פה. וסיפר אותו שם. סיפר אותו בכל מקום בעולם. ומכיוון שהיה זה סיפור נהדר הוא מעולם לא התקלקל...

וסופר, וסופר ועוד יסופר...

סיפור טוב לעולם, לעד נשאר.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

3 views0 comments

Comments


bottom of page