אחד ביום - האנתרופולוג של נוער הגבעות

נתונים עדכניים של צה"ל מצביעים על מגמת עלייה מדאיגה בהיקף הפשיעה הלאומנית ביהודה ושומרון מתחילת 2026: רק במרץ נרשמו לפחות 100 אירועי אלימות -  מדובר בעלייה של 67% לעומת ינואר. בשבועות האחרונים נרשמה גם עלייה בחומרת התקיפות, כאשר שישה פלסטינים נהרגו ומעל 30 נפצעו. הפעם נדבר עם ד"ר עידן ירון, סוציולוג ואנתרופולוג, שבילה יותר מעשור עם נוער הגבעות. הוא הגיע למאחזים בשטח, ישב ללמוד עם יעד של השב"כ ומצא את עצמו במה שהוא הגדיר פוגרום.

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 05/04/2026.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אלעד: היום יום ראשון, 5 באפריל, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏דוקטור עידן ירון הוא סוציולוג ואנתרופולוג, ואני יודע שזה יכול להישמע לכם מוזר, אבל זה בדיוק מה שמאפשר לו לחיות על הקצה.

‏ד"ר ירון: לאורך שנים רבות התעניינתי בתופעה שנקראת שוליות. מרג'ינליות. והאמנתי תמיד שבשוליים קורים הדברים המעניינים ביותר, ומהשוליים אפשר גם להבין ולהשליך על המרכז, להטיל איזה אור מיוחד על המרכז. למשל את ה-MA והדוקטורט עשיתי על אחיות או נזירות קתוליות. 10 שנים ביליתי במנזרים באזור שלנו, וגם במרכזים של הקהילות השונות ברומא בפריז ומקומות אחרים. [מוזיקת רקע] כך שנכנסתי כגבר יהודי לתוך אה… ה… מנזרי הנשים ה… הקתולים ולמדתי את הדברים מבפנים, מנקודת ההשקפה שלהם. אותו דבר עשיתי למשל ב… קבוצה מאוד ייחודית של… צלפים בצה"ל. במשך הזמן הפכתי, מה שנקרא באנתרופולוגיה, "going native" הפכתי ל… כן, והייתי מנהל ידע בתחום הצליפה של צה"ל.

‏אלעד: הוא נטמע. הוא מבלה עם מושאי המחקר שלו זמן, הרבה זמן. בחודשים הראשונים הוא בכלל מקדיש את הזמן הזה כדי לבנות אמון, לבנות מערכות יחסים, ורק אז המחקר יכול להתחיל.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏ד"ר ירון: לאט לאט יוצרים קשרים כאלה שמאפשרים לך גם להקשיב ולשמוע ולהבין את הקבוצה שאליה נכנסת, או היחידים שאתה עובד מולם, ובמשך הזמן גם להיות במצב שבו אתה באמת מדמה לזבוב על הקיר, והדברים מתנהלים פחות או יותר באופן משוחרר מהנוכחות שלך.

‏אלעד: עם כל הכבוד לנזירות הקתוליות, אנחנו ביקשנו מדוקטור עידן ירון לדבר כאן איתנו על משהו אחר. אחרי המנזרים, אחרי עוד מחקר שהוא עשה על צלפים בצה"ל, הוא בילה את 10 השנים האחרונות בלחקור את נוער הגבעות. גם במקרה הזה הוא נטמע בתוכם, הוא למד איתם, הוא מצא את עצמו באירועים, גם אירועים אלימים, יחד איתם. דוקטור ירון מזהה עכשיו כמה פרצופים שהוא מכיר לא רע בסרטונים של הצתות או יידוי אבנים.

‏[הקלטה] אישה: [צועקת בכאב] "אוו, איי, איי, איי הצילו…"

‏אלעד: הוא מזהה למשל את מי שלפני שבועיים בכפר קוסרה תקפו פלסטינים ופעילים. פרעות שבסופן גבר פלסטיני נורה למוות.

‏[הקלטה - תינוק בוכה, ילדים צועקים ובוכים]

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: גם חלק מהאנשים, ואחרים כמותם, שבשבוע שעבר התפרעו מזרחית לג'נין שם נהרג תושב מזרח ירושלים, וגם את מי שמטרידים באופן קבוע חקלאים פלסטינים בכפר א-לובן, הוא מזהה.

‏[הקלטה]

‏מתנחל א': "מי שעובר את השביל הזה, אסור לו להיות פה. יש אישור מצה"ל לירות."

‏מתנחל ב': "הערבים ילכו מפה, אם לא אתם לא תהיו פה. בעזרת השם ישרוף אותכם."

‏פלסטיני: "יש לי שם אישה וילדים."

‏מתנחל א': "פעם הבאה אם מישהו נכנס לפה אני יורה בו."

‏פעיל: [מדבר במקביל] "אף אחד לא נכנס לך הביתה, לא נכנס לך הביתה. אתה לא יורה באף אחד."

‏מתנחל א': "אני יורה בו."

‏פעיל: "מה אתה אומר…"

‏מתנחל א': "אתה הראשון, אם תיכנס לבית…"

‏אלעד: כשהנשיא הרצוג כתב בשבוע שעבר שהטרור היהודי מכתים את דמותה המוסרית של ישראל, כשהשגריר של ישראל בארצות הברית והשגריר האמריקני בישראל, כשסגן הנשיא בארצות הברית ושר החוצה האמריקני, כשכל אלה אמרו שמצב האלימות והפשיעה הלאומנית מצד יהודים בשטחים עבר את הגבול, צריך להיפסק, אז דוקטור עידן ירון יודע שהם מדברים על חלק מהאנשים שהוא בילה איתם עשור.

‏אז זו הסיבה שהוא כאן, כדי לדבר על המחקר שהוא עשה, על מה הוא למד, על איפה הוא הופתע, ולמה למרות שהתחייב לעצמו אז שלא יביע עמדה, דוקטור ירון הגיע עכשיו למצב שבו הוא מרגיש שלא נשארה לו ברירה.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏העניין של דוקטור עידן ירון במרג'ינליות, בקבוצות שוליים, הוביל אותו להתעניין בתופעה שהיא קשורה, אבל לא תמיד זהה - קיצוניות.

‏ד"ר ירון: קיצוניות היא סוג מיוחד של התנהגות. והתחלתי במחקר על בחור, שהרג אידיאולוגית מחבל כפות, יורם שקולניק, ב-93' על יד סוסיא. וניסיתי להבין באמת מה קרה שם, מה הניע אותו ומה התרחש משם. [מוזיקת רקע] אחר כך, למשל, ביליתי שלוש שנים עם מחתרת בת עין. מדובר על שלושה חברים ששמו עגלת נפץ, פשוט בכמויות אדירות, על יד בית ספר לבנות ובית חולים בא-טור בירושלים, והתכוונו לפוצץ את המטען הזה בשבע וחצי בבוקר, כאשר התלמידות בבית ספר יסודי מגיעות למקום.

‏זה באמת מעשה שקשה לעלות על הדעת. הכרתי באופן כללי מאוד את הסיפור הזה, והגעתי אליהם, וכמובן כל דבר כזה… כמו שאמרנו, לוקח זמן עד שאתה מגיע ויוצר יחסי אמון ו… אינטימיים כאלה, שאתה שומע את הסיפור האמיתי כפי שהם רוצים לספר אותו. כאשר נוצרת סיטואציה שבה אני שואל, נגיד, אחד החברים, המנהיג של מחתרת בת עין "למה בנות, כאלה צעירות? מה רע, מה העניין?", כן? ואני שואל את זה באמת ממקום מאוד נמוך, מפחות אפילו מגובה העיניים, אלא ממקום סקרן אנושי. למה בנות? למה שמתם את עגלת הנפץ שם על יד בית ספר לבנות? ואם לא הייתי שואל את זה ככה, הוא גם לא היה מסוגל לענות. הוא פתאום אמר לי "שלהבת פס". תינוקת צעירה בעגלה שנורתה בתוך העגלה.

‏אלעד: שלהבת פס זכרה לברכה נרצחה במרץ 2001 מירי של צלף פלסטיני. וחברי מחתרת בת עין, שבמסגרתה הורשעו ארבעה, סיפרו לדוקטור ירון שהם רצו לנקום את מותה. הוא נזכר שאחד הדברים שלמד מהשיחות איתם, זה את רמת השכנוע העמוק, השכנוע העצמי שלהם, שהם עושים את הדבר הנכון, הדבר המוסרי. הוא למד שמעשים שלבן אדם נורמטיבי יראו לא נורמלים נראו עבורם ברורים לחלוטין. הזמן שהוא העביר איתם, הוא מספר, הרחיב לו את ההבנה סביב תופעת הקיצוניות.

‏ד"ר ירון: אני לומד מזה שיש אנשים שיכולים להיות… עדיני נפש, ממש, שלא יפגעו בזבוב, שלא יעברו באור אדום. זה אחת הדוגמאות המובהקות של אותו מוביל של מחתרת בת עין. באמת אדם… שקט וצנוע ועדין. ויחד עם זה, ברגע מסוים, או בהקשר מסוים, כן? משהו שם משתבש. כן, אז אנשים מורכבים. זה אולי המסר החשוב ביותר. אנשים מורכבים. פסיכופטים יש אולי משהו כמו 2% מהאוכלוסייה. אבל היתר הם כל מיני גווני ביניים, שאתה צריך להכיר ולהבין, ואגב, רוב מי שעוסק בטרור, לאו דווקא בעל רקע של בעיות נפשיות. זה מאוד מעניין לדעת.

‏אלעד: אנחנו דיברנו לא מעט על הגבולות שבין חוקר לבין אדם. כלומר, אם ואיך אפשר להפריד בין מה שעידן ירון הרגיש ש… ישב ודיבר עם חברי מחתרת בת עין, לעומת איך שדוקטור עידן ירון רצה להגשים את עצמו כחוקר. אנחנו דיברנו אם אפשר להישאר אובייקטיבי, אם אפשר להישאר ניטרלי, אם אפשר לשים דעות או דעות קדומות בצד. הוא טוען שכן. והוא אפילו מתגאה שבמחקרים שלו אין דעות, אין הזדהות או שיפוטיות. יש רק סקרנות.

‏ד"ר ירון: זה מה שמעניין אותי. ההוויה הפנימית של האנשים האלה, של הקבוצות האלה, וזה תפקידי. תפקידי בכוח הוא להביא את נקודת ההשקפה שלהם לציבור הרחב, כדי שהם יעריכו. הוא לא זקוק לי כדי להגיד להם "נו, נו, נו, זה נורא" זה, עד כמה זה איום. כן? בשביל זה באמת אין שום צורך בעבודה האנתרופולוגית. הוא זקוק לי כדי להבין מבפנים, כן? את ההוויה האנושית הזאת, וזה מה שאני מנסה לספק.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: באותו state of mind, עם אותה ציפייה מעצמו וסט כללים של ניטרליות וחוסר שיפוטיות, דוקטור ירון עשה עוד צעד אחד. אחרי שקולניק, אחרי מחתרת בת עין, הוא המשיך בחקר השוליים הקיצוניים בישראל. התחנה הטבעית הבאה עבורו הייתה נוער הגבעות.

‏ד"ר ירון: זה באמת, נוער הגבעות, והיום נוער הגבעות והחוות, בגלל הדומיננטיות של נושא החוות, התנועה הכהניסטית שהקדשתי לה הרבה מאוד שנים והייתי בקשר עם כו-לם. [מוזיקת רקע מסתיימת] גם הגווארדיה הוותיקה וגם כל המנהיגות שלה היום, וגם עם ה-מה שנקרא "התנועה הגינזבורגיסטית". על שם הרב יצחק גינזבורג שעומד בראש התנועה, ובעיקר הוא נשיא של הישיבה, אולי הקיצונית ביותר היום, ששם התפתחה האידיאולוגיה של, לא רק נוער הגבעות בכלל, אלא של "תג מחיר".

‏אלעד: דוקטור ירון מאוד רצה להיכנס לתוך התנועה הגינזבורגיסטית, לחקור את מקור ההשפעה שלה על רבים בנוער הגבעות. יצחק גינזבורג כתב בין היתר את הטקסט "הזמן לפצח את האגוז". הוא כתב אותו בשנת 2019. הוא כותב שם ש"יש לעקר את הרוח הציונית… את בית המשפט עלינו לשבור… את הממשלה, ממשלת שמאל או ימין עלינו למגר". הוא כותב שאת הצבא, שהוא טוב ביסודו, יש להכניע תחת היד הקדושה. דוקטור ירון ידע שלהיכנס לתוך הקבוצה הזו לא תהיה משימה קלה. כמה מהקשרים הקודמים שלו, במחקרים הקודמים שלו, עזרו לו להגיע בסוף לאדם שאחראי על הנושאים המשפטיים בתוך התנועה. והאדם הזה הסכים להיפגש.

‏ד"ר ירון: הוא עשה לי איזה מין quiz כזה של 10 שאלות בנושאים שונים, ו… בסופו של דבר אמר שלא עברתי את הבחינה [צוחק] אה… שאלות מורכבות לגבי העמדה שלי בנושא היהודי… כל מיני שאלות כאלה טריקיות שהוא אמר "לא השתכנעתי שאתה אחד מאיתנו" [צוחק]. בסופו של דבר, אה… הגעתי לאחד העיתונאים הבכירים שעוסקים בתחום הזה של מה שנקרא "כתבי השטחים" והוא אמר לי "מה, מה השטות הזאת? פשוט תגיע לכפר חב"ד, ותבוא לשיעור של הרב גינזבורג". כך עשיתי. וכאשר באתי לשיעור קיבלו אותי מאוד יפה, פגשתי את האנשים, יצרתי יחסים קרובים עם האנשים שם, והפלא זה פלא, ברגע שאתה נכנס לתוך הקבוצות האלה, יש רצון עז לנסות להסביר ובעיקר לשכנע אותך. [מוזיקת רקע] הם רוצים להחזיר אותך, להביא אותך לנקודת השקפה שלהם, ובעיקר להחזיר אותך בתשובה.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: הוא אמר להם לכולם, מהרגע הראשון, מי הוא, מה הוא עושה, הוא סיפר שהוא אנתרופולוג וסוציולוג. הוא אמר שהוא רוצה לחקור אותם, לתעד אותם, ומתישהו אולי עוד הרבה הרבה שנים, גם לפרסם את מה שלמד.

‏ד"ר ירון: נכון, אבל צריך להדגיש שמהרגע הראשון ובכל הקשר ולאורך כל השנים, כאשר נשאלתי מי אני, אמרתי שאני סוציולוג… אנתרופולוג חברתי. [מוזיקת רקע מסתיימת] לא בהכרח הם הבינו מה פירוש הדבר בדיוק [מגחך] אבל אמרתי בפירוש אה… כן. לא באתי באופן נסתר. גיליתי את זהותי באופן מוחלט, והם קיבלו אותי ככזה.

‏אני אספר אנקדוטה שהיא מאוד מאוד חשובה. את הקשרים הראשונים, אחרי באמת הקשרים עם הרב גינזבורג, יצרתי עם… אולי האידאולוג, הבולט, היחיד מאין כמוהו, והוא מאיר אטינגר. מאיר אטינגר הוא נכדו של הרב כהנא. הרב מאיר כהנא. והוא האידיאולוג של נוער הגבעות, ואין בלתו. עכשיו… שהגעתי לסביבה הזאת, רציתי מאוד לפגוש את מאיר. ידעתי מה משקלו ומה חשיבותו ומה ערכו. והגעתי לאחת ההתוועדויות וביקשתי לפגוש אה… שיתנו לי מספר טלפון או משהו כדי לדבר עם מאיר.

‏אלעד: אטינגר היה אז בשנות ה-20 לחייו. הוא נחשב לאחד המנהיגים של נוער הגבעות. הוא מטיף למדינת הלכה. הוא לקח חלק בלא מעט פעילויות של "תג מחיר". הוא נעצר, הוצא נגד צו הרחקה מיהודה ושומרון, הוטלו עליו סנקציות, גם בארצות הברית, גם באוסטרליה, אפילו בסינגפור. אפשר להניח שאטינגר למד עם השנים להיות אדם חשדן. אבל מה לעשות, דוקטור ירון מאוד רצה להתחבר אליו.

‏ד"ר ירון: יש לי, ככה, רקע, גם הוראתי וגם מחקרי בעניין של המאפיה האיטלקית-אמריקאית. ברגע שאתה רוצה להתחבר למאפיה, נגיד, כן? מישהו צריך to vouch for you, כן? ואנשים לא רצו לעשות זה. כולם אמרו לי "תשמע, [מגחך] אתה רוצה לדבר איתו, אנחנו לא רוצים להיות אלה שנפנה אליו". פגשתי אותו בשטח באיזה אחת ההזדמנויות ואמרתי "מאיר, אני רוצה לדבר איתך", כמובן שבשלבים הראשונים הוא אמר שהוא לא מדבר איתי, ואין לו מה לדבר איתי, וכולי. ואז אה… באותה מחויבות ובאותה עקשנות שאני עושה בדרך כלל… ולפעמים זה לוקח שנים, אמרתי "בסדר, בוא זה…", אמרתי "אתה יודע מה, תן לי רק, את ה… תכתוב לי את האימייל שלך ונראה מה יהיה… נהיה בקשר". מאיר אומר לי דבר נורא מעניין, הוא חשוב גם להבין את הסביבה של נוער הגבעות. הוא אומר לי "אבל אני לא יודע לכתוב אנגלית". הוא לא ידע לכתוב את האימייל באנגלית.

‏אמרתי לו, "מאיר, לא נורא, בוא תגיד לי איכשהו", וזה, איכשהו הצלחנו לשחזר את האימייל. אגב, אנשים, באמת, אה… אינטלגינטים ביותר, כן? אבל בלי השכלה יסודית… ואתה יודע… בלי מקצועות היסוד, כמו אנגלית, חלק גדול מהם. בדיעבד למדתי, שמאיר פנה לרב גינזבורג, שהוא… אצל נוער הגבעות אין בדיוק רבנים, כן? הם לא נענים לסמכות של רבנים. אבל הם בזיקה לרב גינזבורג. והוא שאל אותי האם כדאי להיפגש וללמוד עם ה… עם האיש המוזר הזה. והרב גינזבורג אמר לו משהו מאוד מעניין. הוא אמר לו "יש לנו עניין להיות בקשר עם אינטלקטואלים שמאלנים". [מוזיקת רקע] אתה שומע? עכשיו, אני לא בטוח שאני הייתי מגדיר את עצמי ככה [מגחך] אבל זה, הרב גינזבורג הגדיר אותי ככה. כלומר, נכנסתי לשדה כאינטלקטואל שמאלני.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: הדלת לעבר נוער הגבעות מהשלב הזה כבר הייתה פתוחה. האנתרופולוג השמאלני, שעשור הסתובב בין מנזרים קתוליים, התחיל בשלב הזה מסע שהוביל אותו בין התיישבויות מאולתרות, חוות בשטחים, שיעורים ושיחות על אידיאולוגיה, וגם מה שהוא מגדיר - הוביל אותו ללב פוגרום.

‏אבל קודם חסות אחת וממש מיד חוזרים.

‏[חסות]

‏אלעד: באופן די מפתיע, כשהרבנים המובילים בנוער הגבעות שמעו שדוקטור עידן ירון רוצה להיטמע בקבוצה שלהם, רוצה לחקור אותם, ההססנות והחשד הפכו ל"כן", אחר כך אפילו לכן נלהב. הם רצו לתת לו גישה, לא למרות מה שהוא ייצג עבורם, אלא בגלל.

‏ד"ר ירון: אנשים רוצים להסביר את עצמם, מאוד חשוב להם, כן? גם אם הם יגידו אחרת, גם איך אנשים אחרים רואים אותם, בסדר? זה משהו, תכונה אנושית מאוד מאוד בסיסית. אז אתה יכול באמת להגיע למקומות שבהם אנשים מקבלים אותך, ונפתחים בפניך, גם כאשר אתה אומר להם בצורה מפורשת, "שימו לב, אני חוקר, אני כותב, אני מתעד את כל מה שאתם אומרים, ואם אתם לא רוצים שמשהו יוודע, אל תגידו לי".

‏אלעד: זו הסיבה שהרב יצחק גינזבורג המליץ למאיר אטינגר, הנכד של מאיר כהנא, לדבר עם דוקטור ירון. ובאמת, אטינגר הסכים לקיים פגישה אחת.

‏ד"ר ירון: באתי ופגשתי אותו, ו… הוא התחיל לשפוך עליי, באמת, כל מיני, אתה יודע, טענות נגד העיתונות ונגד האקדמיה ונגד המדע ו… הורדתי את הראש, שמעתי איזה חצי שעה שיטפון של דברים כאלה. בסופו של דבר אמרתי לו "מאיר, אני מבין מה אתה אומר, אבל מה זה קשור אליי? אני באתי לדבר איתך" [צוחק קלות]. אז הוא אומר לי מאיר, "אני לא יודע לדבר". אמרתי לו "מאיר, מה אתה יודע? מה אתה יודע?" אז הוא אומר לי "ללמוד". אמרתי לו "מאיר, באתי אליך כדי ללמוד. באתי כדי ללמוד". אז הוא אומר "מה ללמוד?" אמרתי "מה שתגיד, באתי ללמוד".

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: הם למדו. ביחד, במשך שנתיים וחצי.

‏ד"ר ירון: כל שבוע, ללא יוצא מן הכלל, במשך כמה שעות ישבנו ולמדנו יחד. אם זה ספרות, ספרים של הרב גינזבורג, או… או ספרות של הרב כהנא. ומשם אני גם יוצא לשטח ונמצא ברחבי הגדה המערבית, או יהודה ושומרון. לאורך כל השנים האלה, למעלה מעשור, כמובן מתוך ידיעה של השטח שאני בקשרים קרובים עם מאיר אטינגר האחד והיחיד.

‏אלעד: הוא היה אאוטסיידר. באופן מאוד ברור לא היה אחד מהם. אבל מבחינות אחרות גם קצת כן. הוא למד להכיר את נוער הגבעות, הוא למד להכיר רבים מהם אישית, ויותר מזה, הוא למד להבין מה מניע אותם.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏ד"ר ירון: הגרעין ה… הקשה של נוער הגבעות, זה צעירים, בעיקר בנים, בגילאי 14 עד 17. חלק גדול מהם, רובם ככולם, באים מהחינוך הדתי-לאומי. נגיד משהו כמו חמישית מ… הם מרקע יותר חרדי, כן? במקור. מעט מאוד, אם בכלל, חילונים. זה נוער שמוגדר באופן חיצוני ובאופן מקובל כ"נוער נושר" או "נוער שוליים", אבל צריך להדגיש שלא כולם כאלה. ו… אותם נערים, או מבוגרים יותר, שאיתם הייתי בקשר, התמרמרו מאוד מההגדרה הזאת, כי הם לא רואים את עצמם ככה. וכל הדיבורים שמדברים, לגבי הטיפול בחינוך ורווחה בנוער הזה, הם דיבורי סרק. כי הנוער הזה לא יקבל שום סיוע ברמה הזאת מרשויות המדינה. הם לא ציונים, והם לא מחויבים למדינת ישראל, והם לא מחויבים לרשויותיה בשום תנאי ובשום מקרה. הם לא רוצים שום מגע עם המדינה. וכיוון שכך, באופן עקרוני, הם לא מצביעים לכנסת. באופן עקרוני גם לרשויות המקומיות. באופן עקרוני, אגב, זה נכון גם לגבי החרדים אני רואה דברים מאוד דומים.

‏כל מה שאמרתי עד עכשיו נכון עד לתקופה האחרונה, שבה אנחנו רואים איזה שינויים מאוד מעניינים, שבהם יש איזה פתיחות יתר, אולי יותר פרגמטית מתוך הכרה מסוימת, למשל, של התגייסות, ואפילו לבחירות ברשויות המקומיות, ואפילו בפריימריז של "הליכוד". שזה פתאום איזה שינוי באמת מאוד גדול שהתרחש לאחרונה, שפתאום הם מוצאים את הדרך קצת יותר לתוך הממסד.

‏אלעד: החיבור שלו לתוך נוער הגבעות היה כל כך הדוק, שדוקטור ירון אפילו קיבל בלוג משלו באתר "הקול היהודי". זה אתר חדשות מאוד פופולרי אצל נוער הגבעות. "מסע אישי ברחבי יהודה ושומרון". כך קראו לבלוג, שלא פעם קיבל תגובות לא קלות מהקוראים. אלא שבכל הזמן הזה דוקטור ירון לא פרסם תובנות או מידע שאסף מהמחקר שלו. 10 שנים שהוא היה במקומות הכי סגורים של נוער הגבעות, והוא, בכל הזמן הזה, רק המשיך לכתוב ביומן התצפית.

‏ד"ר ירון: העניין היה כזה. לא רציתי להיות מעורב בפוליטיקה, ולא רציתי לעסוק בסוגיות האלה, כי הייתי בש… עמוק בשטח. ולא רציתי בשלבים האלה לפרסם. גם שילמתי, אגב, מחיר אישי, נגיד אקדמי, אתה יודע, "publish or perish", אם אתה לא מפרסם אתה לא קיים [מגחך]. והחלטתי לא לפרסם שום דבר בעבודת שטח שעשיתי לאורך שנים ארוכות מאוד.

‏החלטתי שאני רוצה עוד להכיר ולדעת ולהבין, לראות עוד אנשים, להכיר יותר קבוצות, לראות יותר פעילויות. ומשבוע לשבוע, מחודש לחודש, משנה לשנה, אמרתי לעצמי "עוד לא, עוד משהו, חכה, אל תצא", "עדיין יש דברים ששווה להבין", גם בסביבה החברתית וגם בסביבה האקדמית אמרו לי, "אתה בוגד", כן? "אתה לא נאמן למחנה שלנו", אתה יודע המון דברים, שאם היית משתף היום, אז יכול להיות שזה היה משנה את המצב החברתי והמדינתי שלנו. ואמרתי "לא. זה מוקדם, אני עדיין לא בשל".

‏אלעד: דוקטור ירון המשיך במחקר, הוא המשיך ונטמע. הוא הגיע למפגשים, הוא הגיע לשיעורים, אבל לסוג אחד של פעילות הוא ממש לא רצה להגיע.

‏ד"ר ירון: לי לא היה עניין לצאת איתם לפעילות שיש בה אלימות או טרור. ואני גם מחוייב, גם במקרה של אלימות בפועל, באמת "לא לעמוד על דם רעך" ולא לאפשר אלימות כזאת כלפי אדם. אני אמרתי להם "תקשיבו, אני אזרח שומר חוק. ואני רוצה להגיד לכם שיש דברים מסוימים שאני מחוייב לדווח עליהם. אז אם אתם רוצים [מגחך] לשתף אותי בפעולת טרור שאתם הולכים לעשות מחר, תדעו את המשמעות של הדבר הזה".

‏אלעד: fair enough, כמו שאומרים. הכללים היו ברורים ומקובלים על כולם. נערי הגבעות שהוא ליווה ידעו שאם יספרו לו מראש על פעילות אלימה מתוכננת, הוא ידווח לרשויות, ודוקטור ירון, הוא לקח בחשבון שלא יחשף בעצמו, במקור ראשון, לחלק מהפעילויות של האנשים שהוא רצה לחקור ולהכיר. אלא שזהו למרות הכל, למרות הכללים, זה קרה.

‏ד"ר ירון: זה בהחלט קרה. אבל זה זה קרה באופן אקראי. כאשר הייתי בשטח, והפעילויות התרחשו, ונגיד היה אירוע של "תג מחיר" בלובאן א-שרקיה או במקום אחר, והייתי כבר בפעילות, והייתי במקום, וידעתי שזה קורה, הגעתי למקום והצטרפתי לפעילות הזאת, לפרעות ממש. ותיעדתי את זה מבפנים, מה שהיה מאוד מסובך, כי הם לא אוהבים כל כך שמישהו בא ומצלם את הפעילות הזאת. [מגחך] אז כן, בהח… התשובה היא כן, אבל לא באופן מתוכנן מראש, ולא כחלק מפעילות אלימה או פעילות טרור.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: בלובאן א-שרקיה, כפר דרומית לשכם בשומרון, הוא נקלע, במקרה, לפעילות אלימה של חלק מהאנשים שהוא ליווה. פרעות שבמסגרתן חמישה מתושבי הכפר נפגעו מירי, בתים הושחתו, שדות הוצתו, בתי עסק ורכוש ניזוקו בצורה קשה מאוד. האירוע השפיע על דוקטור ירון. הוא הוביל אותו למחשבות על גבולות וקווים אדומים שהציב לעצמו, גם בתור חוקר, וגם בתור בן אדם.

‏כמה חודשים אחר כך, אוקטובר 2023, ימים לפני הטבח של חמאס, הוא החליט שבתום עשור הוא מיצה את מחקר השדה על נוער הגבעות. הוא החליט בפעם הראשונה לדבר. הוא כתב מאמר בכתב העת "דעות" של הציונות הדתית, והוא התראיין ל"הארץ". שם סיפר על חלק מהדברים שראה וחווה.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏ד"ר ירון: ו… כמובן חבריי, ידידיי הקרובים, לא אהבו מה שנכתב שם. אה, נחשף גם סוג הפעילות שעשיתי בשטח והקבוצות השונות שהייתי… מעורב בהן וכולי. די מהר הם אה… אני משתמש בשפה שלהם, כי אני רואה את זה לגמרי אחרת, ראו בי סוג של בוגד, מישהו שהם הכניסו אותו הביתה והם קיבלו אותו בזרועות פתוחות והוא לא השיב אה… טובה.

‏אלעד: מאיר אטינגר ניתק איתו קשר. אבל אחרים בשלב הזה עדיין שמרו על מערכת יחסים איתו. כשבאפריל 2024 בנימין אחימאיר בן 14 נעלם אחרי שיצא לרעות צאן, התנהלו חיפושים אחריו במשך שעות. דוקטור ירון הצטרף ליחידת הכלבנים והגיע לסייע. אחרי יממה התגלתה גופתו של אחימאיר זכרו לברכה, ודוקטור ירון עדיין היה שם, עדיין היה בשטח.

‏ד"ר ירון: נסעתי בדרך… לכיוון יצהר, ובדרך ראיתי קבוצה של נערים צועדים משני הצדדים של הכביש, מעט נערות, אבל בעיקר נערים. שהולכים באופן מזורז, ויש איזה פעילות אה… מעניינת. החנתי את האוטו לא רחוק משם, בסמוך לכפר, וירדתי והצטרפתי לחברים. [מוזיקת רקע] ואז באמת מצאתי את עצמי בתוך אירוע של פוגרום ממש, שבו הם שרפו שדות, שרפו בתי עסק, שרפו בתים, השליכו אבנים על… על כל הסביבה הקרובה, על התושבים המקומיים…

‏[הקלטה בערבית - צעקות, רעש, קריאות]

‏ד"ר ירון: אני רואה איך הם מוציאים את האלות מעץ או… מברזל. אני רואה איך שהם יוצאים לשטח, אני רואה איך הם מציתים, אני רואה איך הם מגיעים לבתים, איך הם זורקים אבנים, איך הם מסכנים את ה… תושבים שנמצאים במקום, ואני גם מבין לעומק את המוטיבציות שלהם, כי אני… אני נמצא איתם לאורך שנים רבות מאוד.

‏אה… אני חוזר הביתה ושואל את עצמי איפה הייתי ומה עשיתי, ולפעמים אני גם די המום ממה שהתרחש במשך היום. אה… וגם קצת בוכה אולי בלילה, ומתייסר טיפה. אבל הדברים האלה אני משתדל לא להביא לשדה. [מוזיקת רקע מסתיימת] אז זה מאוד מורכב, זה לא תמיד אפשרי אבל אה… ככה אני מנסה לנהוג גם אישית וגם מקצועית.

‏אלעד: כשהוא היה שם, במה שהוא מגדיר אחד האירועים הטראומטיים בחייו, דברים פתאום התחברו. האידיאולוגיה התיאורטית, השיעורים, השיחות. הוא פתאום ראה את הפרקטיקה של כל זה בעיניים. להיות שם, בעיצומו של פוגרום שבסופו נהרגו ארבעה פלסטינים, שם התחדדה אצלו הבנה מהסוג שאפשר להבין רק כשנמצאים בשטח ועדים לאירוע מהסוג הזה.

‏ד"ר ירון: אני מבין בעיקר את עיקרי האמונה. ועיקרי האמונה בשתי מילים זה "ארץ ישראל". זה נאמנות מוחלטת ללא שום פשרה, ונוכחות, לא רק להסתכן, אלא להקריב נפש. ממש מה שנקרא קידוש השם, למען קידום המטרה הזאת, של התנחלות בארץ ישראל, ושל… גם התיישבות וגם של גירוש הערבים מהארץ. וכאשר אני מדבר על "הארץ" אני מדבר על הארץ המובטחת המקראית. כך שהמאבק, צריך להבין את זה היטב, על ארץ ישראל, הוא לאו דווקא מאבק שמתוחם ביהודה ושומרון בלבד. מבחינתם אין הבדל עקרוני, בין יהודה ושומרון לבין עזה, לבין לבנון או סוריה, או עבר הירדן המזרחי.

‏מבחינתם המסירות והמחויבות המוחלטת הזאת לארץ ישראל, כוללת את מה שאנחנו קוראים "ארץ ישראל השלמה" בגבולות המקראיים, ובשביל זה הם מוכנים למסור נפש. וכיוון שהם מאמינים שלצורך זה, אי אפשר להגיע באמת לגאולה השלמה כאשר נמצאים כאן גויים בארץ הקודש, גויים כמובן זה לא רק… הערבים, זה יכול להיות גם מוסלמים, גם נוצרים באשר הם. הם גם מכוונים לגירוש, או מה שנקרא בעיקר בעגה הכהניסטית "טרנספר", והשילוב הקטלני הזה, של המחויבות להתיישבות מצד אחד והמלחמה בערבים מצד שני, שזה שני דגלים שבעבר אולי היו קצת מובחנים, היום הם התלכדו כיוון שבשטח נוצר חלל שמאפשר ללכד את שני הדגלים האלה, והתוצאה במילה אחת היא טרור.

‏אלעד: ומאז, בעצם, המחקר שלו הסתיים, והוא מרגיש לא רק רצון אלא צורך, אפילו חובה לדבר. לדבר על קבוצות נוער הגבעות שהוא פגש וליווה, לספר מה הוא ראה ומה למד במשך 10 שנים.

‏ד"ר ירון: אין לנו מקום בחזון שלהם, כי החזון הוא בסופו של דבר חזון של אחרית הימים. בחזון הגאולה השלמה, וכתנאי לגאולה אנחנו צריכים לחזור בתשובה. וכיוון שכך, יש להם עניין רב שכולנו נחזור, וככל ש… אם לא נחזור, אין ודאי שום ערך. לא במדינה, בתרבות המערבית בכלל אין ערך. זה תרבות זרה וגויה וראויה לכל… אתה יודע, להשמצה מוחלטת. אין לה שום ערך תרבותי וערכי ושום ערך אחר. זה תרבות גויה. לנו אין מקום, לנו אין מקום.

‏אלעד: אחת המסקנות המרכזיות שלו, אחד הדברים החשובים שהוא למד, היא הלהיטות. הדבקות באמונה, במה שנקרא "פרויקט ארץ ישראל הגדולה". היא גדולה הרבה יותר מיהודה ושומרון. היא מתפרסת על פני שטחים אחרים, נרחבים במרחב. דוקטור ירון אומר שתנועות נוער הגבעות משתנות כל הזמן. יש היום פיצול, יש ויכוח אם לשתף פעולה עם מוסדות המדינה, אם להיכנס לפוליטיקה הישראלית, למשל, ולהשפיע מבפנים, אם להתפקד לליכוד, או להמשיך את הפעילות מבחוץ, מהשוליים. חלקם, הוא מספר, הפכו ליותר תקשורתיים. הם התחילו להשתמש אפילו ברשתות חברתיות כדי להעביר את המסרים שלהם החוצה.

‏[הקלטה]

‏נער א': "תכל'ס כמה מכם באמת מכירים אותנו? אתם שומעים עלינו בעיתון, ברדיו, דרך מסכים, פוליטיקאים, אנשי תקשורת. אז נדמה לכם שיש לנו קרניים, אף ארוך, זנב וריח. אוהו, איזה ריח… [נער ב' משתעל] הקאתם אותנו, הפכתם אותנו לשוליים, ולא נתתם לנו הזדמנות להסביר את עצמנו. טוב, ברור לנו שאנחנו לא משהו סטנדרטי. יש בנו משהו שונה, שובר מוסכמות. יש לנו גם חברים שיושבים בכלא על תג מחיר."

‏נער ב': "לא עלינו."

‏נער א': "אבל תהיו איתנו רגע. מה אנחנו מחפשים?"

‏נער ב': "מה…?"

‏אלעד: בעיקר, דוקטור ירון אומר ומזהיר, חלק מנוער הגבעות מרגישים בימים האלה רוח גבית. הם מרגישים שאחרי שבעה באוקטובר חלקים גדולים יותר בעם ובהנהגה תומכים בהם. תומכים באידיאולוגיה שלהם. תומכים במאבקים ובמעשים שלהם. גם אלו האלימים.

‏ד"ר ירון: כל הדברים האלה נתונים בפנינו. מה שנותר היום זה - לחדש את המשטרה ואת פעילותה, מה שלא קיים היום בשטח. להפעיל את רשויות הביטחון, כולל הצבא, שלא פועל מספיק, לאורך שנים רבות מעלים עין או לעתים משתף פעולה. ולאפשר להם באופן חוקי ומשפטי לעשות מה שנדרש כדי למגר את התופעה. ולצורך זה, מה שצריך להבהיר בהקדם האפשרי. כן? [מוזיקת רקע] אני אומר בפירוש - להכריז על נוער הגבעות והחוות כארגון טרור. נוער הגבעות והחוות עומד באופן מלא בכל ההגדרות, בהגדרת הטרור, ומאפייני הטרור, ואין שום סיבה בעולם שלא להגדיר אותם כארגון טרור, ובניגוד למה שאמרתי עד עכשיו לגבי האופן שבו אני פועל מקצועית, כן? כיוון שאני מכיר את האנשים, אני מכיר את הקבוצות, אני מכיר את הסיכון שכרוך בנוער הגבעות והחוות. והקבוצות, אגב האחרות, הכהניסטיות ואחרות, כולל עוצמה יהודית, אני מכיר את הסיכון שכרוך בהם, ואני יודע מה הם מחוללות לחברה והמדינה בישראל. לכן נוער הגבעות והחוות צריך להיות מוכרז כארגון טרור, ולהפעיל את כל האמצעים החוקיים כדי למגר. ואפשר לעשות את זה. את התופעה הקשה המסוכנת הזאת, היא מסוכנת עד כדי כך שאני לא מאמין שבמדינת ישראל היום ייתכן חוק וסדר, כל עוד יש לנו מזרח פרוע מהסוג הזה. התופעה הזאת לא יכולה להימשך אם אנחנו רוצים לקיים חברה ומדינה בריאות.

‏אלעד: דוקטור עידן ירון, תודה.

‏ד"ר ירון: תודה רבה לך.

‏אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה דניאל שחר, שירה אראל, מתן זמיר, עדי חצרוני והילה פז. על הסאונד יובל ברוסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה