בשבוע שעבר נערך במשחקים האולימפיים קרב אגרוף קצר במיוחד של 46 שניות, שנעצר לאחר שהמתאגרפת האיטלקייה הרימה את ידה ופרשה בטענה שמעולם לא חטפה אגרופים עוצמתיים כמו אלו של יריבתה האלג'יראית, אימאן ח'ליף, שישנן שאלות לגבי המין הביולוגי שלה. עקב הסערה שהתעוררה - הפעם אנחנו עם לינוי בר גפן וד"ר ניצן גונן על המתאגרפת שהציתה ויכוח ענק על מהו מין, מיהי נקבה ומיהו זכר
תאריך עליית הפרק לאוויר: 06/08/2024.
[חסות]
[מוזיקה]
אלעד: היום יום שלישי, שישה באוגוסט, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. "סיפור אחד ביום", בכל יום.
אנג'לה קריני, היא בכלל שוטרת. כמו אבא שלה, שהיה שוטר לפניה. היא נולדה וגדלה באיטליה, בנאפולי, והיא זוכרת איך בתור ילדה קטנה, אבא שלה, שהיה גם מתאגרף חובב, ביקש ממנה להכות באגרוף את כף היד שלו. היא זוכרת מצוין שהוא נדהם מהעוצמה באגרוף של הילדה הקטנה שלו. אנג'לה הפכה בעצמה למתאגרפת חובבת, במסגרת העבודה שלה במשטרה. אבא שלה המשיך ללוות אותה באימונים ובתחרויות, והבת התענגה על ההזדמנות להיות כל כך קרובה אליו, אל הגיבור שלה.
היא זכתה לכינוי "הנמרה", והיא נלחמה ביותר מ-100 קרבות. היא ניצחה יותר מ-80 פעם. זה לא רע בכלל, למרות ששוב, אנחנו מדברים על איגרוף חובבים. בטוקיו היא העפילה לאולימפיאדה. היא סיימה שם במקום התשיעי. אבא שלה הלך לעולמו כמה ימים אחר כך. כשהיא העפילה למשחקים האולימפיים בפריז, קריני הקדישה לו את ההישג.
[הקלטה של אנג'לה קריני באיטלקית, בוכה]
עם פתיחת האולימפיאדה בפריז, קריני הוגרלה לקרב מול אימן חליף, מתאגרפת מאלג'יריה. קריני הגיעה מלאת מוטיבציה. היא התאמנה, היא התכוננה המון. הקרב התחיל, והשתיים זזו להן בזירה מצד לצד. חליף הצליחה להכות את קריני כמה פעמים, ואחרי 46 שניות, קריני הרימה את היד ופרשה מהקרב.
[מוזיקה]
ביציאה אפשר היה לראות אותה אומרת למאמן שלה, "זה לא בסדר, זה לא בסדר". אחר כך היא הסבירה בדמעות שמעולם לא חוותה אגרופים עוצמתיים כמו אלו של אימן חליף. וזו, האמירה הזו, הספיקה כדי לעורר מהומת אלוהים. סערה ענקית ברחבי העולם, סערה שהיא גדולה יותר מאיגרוף אולימפי, אולי אפילו מהאולימפיאדה בכלל. כי זו סערה על מין. על מי היא נקבה ומי הוא זכר.
אז הפעם אנחנו עם הסיפור של אימן חליף. היא המתאגרפת שהיום תעלה לזירה לחצי הגמר האולימפי. מתאגרפת שכבר הבטיחה לעצמה מדליה אולימפית היסטורית, ומתאגרפת שיש מי שטוען שצריך להתייחס אליה בכלל כמתאגרף.
לינוי: אני בכלל לא תכננתי לראות איגרוף באולימפיאדה. אני… כמו שלא ראיתי באולימפיאדה הקודמת, כמו שלא ראיתי לפני, כי באמת זה לא ענף שהאולימפיאדה נחשבת לפיק שלו. ממש לא. זה ה-beginners, כאילו. זה משהו שהוא לא עשה רעש בכלל.
אלעד: ללינוי בר גפן יש לא מעט כובעים. היא גם עיתונאית, היא מנהלת "חמ"ל בר גפן" למשברים רפואיים, אבל לענייננו היא חובבת איגרוף ומשדרת קרבות איגרוף. ועדיין, איגרוף באולימפיאדה לא דבר שמלהיב אותה. ובתוך זה, גם איגרוף נשים במשקל בינוני באולימפיאדה, זה לא משהו שאמור להסעיר אפילו, כמו לינוי, את החובבים הגדולים של הענף. אז חשוב לקחת את זה בחשבון שאנחנו מדברים על איגרוף לחובבים. במיוחד כי הסיפור שנספר כאן היום, הוא כזה שבימים האחרונים הצליח להסעיר את כל העולם.
אני הייתי בעשרת הימים האחרונים בפריז. התגעגעתי אליכם מאוד, אגב. וזו הייתה שיחת היום שם. אימן חליף. זה שם שמעטים מאוד, אם בכלל, שמעו, עד לפני קצת יותר משבוע.
לינוי: קודם כל, שם של מתאגרפת אישה, זה בדרך כלל לא שם מוכר. זאת אומרת, יש מעט מאוד מתאגרפות נשים, שבאמת שמן נודע ברבים מעבר לנישה מאוד-מאוד מצומצמת, של אוהדים ואוהדות נלהבים במיוחד. אימן חליף, שהיא וטרנית בענף הזה, היא לא איזה household name שכולם מכירים ומכירות. אני, עד האולימפיאדה הזו, מודה, לא שמעתי עליה. אבל תשמע, היא כרגע הנושא הכי חם בעולם האיגרוף בכלל. ואני חושבת שזה בערך… אני חושבת שמאז מוחמד עלי, בשנות ה-60 באולימפיאדת רומא, אף אחד לא דיבר על איגרוף אולימפיאדות כל כך הרבה.
אלעד: חליף, בת 25 היום, היא נולדה באלג'יריה. היא גדלה בכפר קטן, במשפחה ענייה, במציאות קשה שהובילה אותה לאיגרוף.
לינוי: תראה, בדרך כלל מתאגרפים לא מגיעים לאיגרוף בנסיבות חיוביות. זאת אומרת, אף אחד לא נולד בשכונה עשירה, והתלבט בין טניס, גולף ואיגרוף. מתאגרפים ומתאגרפות צומחים בביבים. בדרך כלל מגיעים או ממשפחות הרוסות, או שהאבא היה מתאגרף בעצמו, והוא לוקח את הילד או את הילדה למכון. וככה גם הסיפור של אימן חליף, היא נולדה באלג'יר, מדינה מאוד מאוד פטריארכלית, שלא משתגעת על עיסוק בכלל של נשים בספורט, ואגב, גם לא משתגעת על עיסוק של גברים בספורט, זו מדינה עם שיעור השמנה, obesity, מהגבוהים בעולם. והיא הייתה חוטפת מכות בשכונה מהבנים, כי הייתה יותר טובה מהם בכדורגל. וככה בעצם מתחילה… קריירת האיגרוף שלה מתחילה, כמעט כמו שהתחילה כל קריירת איגרוף של מתאגרפת. ב"חטפתי מכות מגבר כלשהו, אז הייתי חייבת ללמוד להחזיר". הרבה פעמים הגבר הזה הוא האבא, האח, ובמקרה שלה, הילדים בשכונה. ההורים שלה כמובן לא שמחו נורא שזה הפרופסיה שהיא בוחרת לעצמה. אבא שלה, נדמה לי, הוא רועה-צאן או משהו כזה, אימא שלה מוכרת קוסקוס. הם היו אוספים מטבע למטבע, כדי שיהיה בכלל כסף, לשלוח אותה באוטובוס, להתאמן בעיר הקרובה, במרחק של עשרה קילומטר ממקום מגוריה. והיא הלכה והתפתחה בתוך התחום הזה כמתאגרפת, בתחום שהוא, שוב, לא תחום שנשים תופסות בו את השורה הראשונה, אבל תחום שמהבחינה הזו של כניסת נשים לתוכו, מאוד התקדם בשנים האחרונות.
אלעד: ב-2018 וב-2019, באליפויות העולם, חליף הודחה כבר בסיבוב הראשון. ב-2021, האולימפיאדה בטוקיו, היא הצליחה להגיע עד רבע הגמר, ושם הפסידה. אבל חליף הלכה והשתפרה, היא זכתה בעוד ועוד קרבות ובעוד ועוד תארים. היא הצליחה להגיע לגמר אליפות העולם ב-2022. וב-2023, אחרי שניצחה מתאגרפת רוסיה שנחשבה לבלתי מנוצחת, התקווה הגדולה של רוסיה, ה-IBA, איגוד האיגרוף הבינלאומי שמנוהל על ידי רוסים, הודיע שחליף מורחקת מתחרויות, שהיא נפסלת, בגלל שנכשלה בבדיקות רפואיות.
לינוי: באיגרוף יש כמה התאחדויות. חלקן חשובות יותר, חלקן חשובות פחות. ה-IBA הוא הפחות נחשבת, וגם היותר מושחתת. ושחיתות ואיגרוף הלכו תמיד יד ביד, או כפפה לכפפה. ה-IBA במקרה של אימן חליף ב-2023, פסל אותה ומתאגרפת נוספת, מטיוואן, אם אני זוכרת נכון. אבל הוא פסל אותם אחרי שהם כבר עברו שלבים בטורניר, ואימן חליף כבר ניצחה. וניצחה גם מתאגרפת רוסיה, ומי שעומד בראש ההתאחדות הזו הוא אדם רוסי. ואז פתאום הודיעו שבבדיקות נמצא שיש לה כרומוזום XY. העסק לא התנהל באמת בשקיפות, ומכאן בעצם מתחילות הצרות. כי הוא טען שתוצאות הבדיקות שלה, מלמדות שלמעשה היא מבחינת כרומוזומים, איננה אישה, אלא אינטרסקס. וזה פסול, ולכן היא לא… לא יכולה להמשיך ולהתחרות, ובעצם כל ההישג שהשיגה עד לאותה נקודה, בטל ומבוטל.
אלעד: חליף ערערה, אבל מאוחר יותר משכה את הערעור שלה. ה-IBA לא חשף איך בוצעה הבדיקה שקבעה שלמתאגרפת יש כרומוזום זכרי. לא נחשף מה בדיוק היו תוצאות הבדיקה, או לפי מה הוחלט לאסור עליה להתחרות, אבל חליף המשיכה, במסגרות אחרות, תחת איגודים אחרים. היא זכתה במדליית זהב באליפות מדינות ערב, כשבמקביל, בעקבות ההרחקה וההדלפה שיש לה כרומוזום זכרי, היו מי שטענו שלאפשר לחליף להתאגרף מול נשים, זה עניין מאוד מסוכן.
לינוי: ופה בעצם העסק הוא… הוא בעייתי. כי מצד אחד, גם לספורטאים צריכה להיות פרטיות, אתה לא יכול לבוא ולהראות כל דבר שקשור לבריאות שלהם עכשיו לעיני כל. מצד שני, אנחנו כן רוצים להימנע ממצבים שמסכנים ספורטאים וספורטאיות אחרים. וחלק ממה שמסכן אישה, זה אם אתה מציב מולה בזירת האיגרוף אדם עם יכולות של גבר, שהן מבחינת כוח ומהירות, עדיפות על אלה של אישה. זאת אומרת, זה גם מה שמבדיל פה איגרוף, מענפים אחרים שבהם הסוגיה הזו של אינטרסקס עלתה.
דיברו למשל, אז למה לא פסלו את מייקל פלפס, שיש לו כפות רגליים מאוד חריגות, ויש שם גם איזשהו עניין גנטי. יכול להיות, אני לא מבינה כלום בשחייה. אבל כשמייקל פלפס מקבל יתרון על אדם אחר, וצריך גם לזכור, לאולימפיאדה ובכלל בטופ של הספורט, נמצאים אנשים שהם כנראה חריגים, בנתונים שלהם. כשהוא מקבל יתרון ומנצח מישהו אחר, אפשר לטעון שיש פה חוסר הגינות, חוסר שוויון, אפשר לטעון שלמישהו אחר מגיע היה לקבל את המדליה. כשמדובר בענפי מגע, יש פה גם סיכון. זאת אומרת, זה כבר לא מצב שבו - "מי מגיע ראשון לקו הגמר". זה - "מי פירק את מי".
אלעד: מי שלא השתכנע מהטיעונים האלה, ומהטיעון שחליף היא ביולוגית או פיזיולוגית זכר, הם ראשי הוועד האולימפי. לקראת פריז 2024, נעשו לכל המשתתפים בדיקות וגם לחליף. שם אושרה ההשתתפות שלה באיגרוף נשים במשקל בינוני.
לינוי: הטענה היא שהבדיקות שונות. אני לא יודעת להגיד לך בוודאות מה בדיוק הוועד האולימפי בודק. האם הוא בודק בדיקות יותר מחמירות, פחות מחמירות, אני הבנתי שפחות. אני לא יודעת לענות על זה. אני יודעת שהם מבחינתם אישרו אותה.
יש פה רק קצת בעיה ב… יו"ר הוועד האולימפי שהתראיין אחרי זה, ואמר: "אימן חליף נולדה כאישה, בפספורט שלה היא כתובה כאישה". זה אמירה קצת בעייתית, כי הסיפור פה הוא לא עם אילו איברי מין היא נולדה. לא נלחמים עם איברי המין. ולכן לבוא ולטעון: "יש לה איברי מין נשיים", פחות רלוונטי לסוגיה, כי פה הסוגיה המסוכנת היא הכוח, היא המהירות, היא דברים שלא נמדדים בזה.
אלעד: בוועד האולימפי אמרו אז, והם ימשיכו לומר את זה גם אחר כך: "חליף היא אישה, ולכן מבחינתנו היא נמצאת במקום שבו היא אמורה להיות, בזירת האגרוף מול נשים אחרות". אלא שאז הגיע הסיבוב הראשון, הקרב של חליף מול אנג'לה קריני. הקרב שהסתיים תוך 46 שניות, כשהאיטלקיה כרעה על הברכיים בזירה בדמעות ואמרה: "זה לא בסדר, מעולם לא חוויתי אגרופים עוצמתיים כאלה מאישה אחרת".
לינוי: ואז מתחילה המהומה והנושא בעצם עולה לכותרות.
[הקלטה]
News anchor: “Well, this was a moment of history, it happened earlier today in France in a major controversy too, and has now erupted out of Paris. An Algirien boxer, who failed a gender eligibility test last year, has now won an opening fight after only 46 seconds…”
News anchor: “The Italian boxer was in tears after the match. She told reporters it was the hardest punch she'd ever taken, and that she had stopped the fight to preserve her life in belief that …”
אלעד: בכל העולם ציטטו את קריני, ובשילוב אותה ההחלטה של ה-IBA, היו מי שהתרעמו. היו מי שקבעו שחליף היא בכלל זכר. ראש ממשלת איטליה, מלוני, הגיעה לבקר את קריני ואמרה גם, בבירור: "זה לא פייר".
[הקלטה באיטלקית]
אלעד: ברשתות החברתיות התחיל שיח שבחלקו היה, בלשון המעטה, מאוד לא מדויק. כי היו מי שטענו שחליף היא טרנסג'נדר, שהיא בכלל גבר שמרמה ומתחזה לאישה. היו מי שהאשימו את תנועת ה-WOKE הפרוגרסיבית, ומנגד את מי שהשתמשו בחליף כאיזו נציגה מדומה של מאבק למען חופש מגדרי.
לינוי: כולם השתמשו בחליף. ה-WOKE-ים השתמשו בחליף, והשמרנים השתמשו בחליף, כשכל אחד מהצדדים מנסה להלביש עליה את האג'נדה שלו, ומשתמש בטיעונים שחלקם לא רלוונטיים, וחלקם אפילו לא נכונים, עובדתית.
[הקלטה]
Trump: “They wanna have men playing in women's sports, you saw the boxer today, the Italian female boxer. There will be no men playing in women's sports when we're elected.”
Young woman: “I am so incredibly triggered by all of the hate that Imane Khelif is getting, you know, the Algerian olympic boxer, because people are saying that she is a man [angrily] when she is in fact a woman… “
Man 1: “And this woman today got punched in the face by a man…”
Man 2: “Ugh. What the fuck.”
Man 1: “What? You think that that makes sense, that all you have to do is say you're a woman? No, but you're not though.”
אלעד: קריני האיטלקיה התנצלה אחר כך על הדברים שהיא אמרה. היא הבינה שהם היו הפתח לסערה הענקית שהציבה את אימן חליף במרכז. יותר מזה, קריני אמרה שאין לה בעיה להתמודד מול חליף בעתיד. היא אפילו איחלה לחליף שתגיע לגמר.
[הקלטה באיטלקית]
[מוזיקה]
אבל כל זה היה כבר מאוחר מדי. "ככה לא נראית אישה", הכריזו רבים ברשתות החברתיות. בתקשורת עסקו בשאלת המין הביולוגי של חליף, ובעיקר עלתה שאלה גדולה יותר: איך קובעים בכלל מיהי נקבה ומיהו זכר? אבל קודם חסות אחת, וממש מיד חוזרים.
[חסות]
בבסיס הסערה סביב המתאגרפת אימן חליף, יש שאלה אחת שהיא לכאורה שאלה פשוטה, אבל בעצם היא בכלל לא. זו לא שאלה מגדרית, זו שאלה ביולוגית, על ההבדל שבין נקבות לזכרים. האמת, בלי קשר לספורט, זו שאלה מעניינת, ושמכניסים ענף כמו איגרוף, אז בכלל.
דיברנו עם ד"ר ניצן גונן' היא ראש המעבדה לחקר קביעת המין מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן. כאחת שבקיאה בתחום, היא זוכרת שהסוגיה הזו ממש לא נולדה רק בזירת האיגרוף של פריז 2024.
ד"ר גונן: זו בעיה שאנחנו מתמודדים איתה כבר הרבה מאוד שנים, בהקשר לתחרויות ספורט, ובעצם תחת המטריה הזו של אנשים שבהם המין לא נקבע כמו שצריך, זו מטריה מאוד רחבה של מחלות או תסמונות שנקראות בשם כללי DSD, בקיצור, או בשם המלא שלהם זה "Differences of Sex Development", שזה אנשים שבהם המין, במהלך ההתפתחות העוברית, לא נקבע כמו שהוא אמור בדרך כלל להיקבע.
אלעד: אמור להיקבע. כלומר, האופן שבו הביולוגיה אמורה לקבוע את המין שלנו, על זה אנחנו מדברים. אז זה עניין של שלושה שלבים. השלב הראשון, DNA. כרומוזומים, או ליתר דיוק, כרומוזום אחד.
ד"ר גונן: אז בצורה נורמלית, בשנייה של ההפריה, כשהזרע והביצית של אבא ואמא שלנו מתחברים, כל אחד מהם מביא חצי מכמות ה-DNA, כאשר האבא מביא 23 כרומוזומים, והאמא מביאה 23 כרומוזומים. 22 הם זהים לחלוטין, זה כרומוזום אחד עד 22, אנחנו מקבלים אחד מהאבא ואחד מהאמא, והזוג ה-23 זה מה שנקרא כרומוזומי המין. אימא תמיד מביאה כרומוזום X, זה הדבר היחיד שיכולה לתת לנו, ואבא יכול להביא או X או Y.
אלעד: לזכרים יש כרומוזום X וכרומוזום Y, בנקבות X ו-X. אם הזכר מעביר לעובר כרומוזום Y, העובר אמור בעצמו להיות זכר. אם הזכר מעביר לעובר כרומוזום X, העובר יהיה נקבה. ואז, אחרי השלב הראשון הזה, מגיע גם השלב השני, שלב אברי הרבייה. יש איבר ראשוני אחד שנמצא אצל העובר, והוא מקבל הוראות מהכרומוזומים. כך הוא יודע אם הוא אמור להישאר איבר פנימי, ולהפוך לשחלות, או איבר חיצוני, ולהפוך לאשכים.
ד"ר גונן: ואז מה שקורה זה שאם יש אשכים, יש תאים בתוך האשכים שיפרישו טסטוסטרון, ההורמון הזכרי, ואם יש שחלות, אז הם יפרישו אסטרוגנים, ואז ההורמונים האלה מסתובבים לנו בזרם הדם, בכל האזורים בגוף, ואמורים להיות להם רצפטורים, שזה מין חלבון כזה שתופס אותם, וביחד הם מעצבים לנו גם את הגניטליה הפנימית, כלומר, אם יהיה לנו רחם וחצוצרות ו-וגינה ופות, אם יהיה לנו צינור מוביל זרע ופרוסטטה ופין של זכר. ובנוסף ההורמונים אחרי זה בגיל ההתבגרות מעצבים לנו את המוח, הם מעצבים לנו את השינוי קול, הם גורמים לזה שנשים יגדלו שדיים, שגברים יהיה להם שיעור בפנים, הם משפיעים על מסת שריר, והם משפיעים על המון-המון דברים שעושים הבדלים בין גברים לנשים.
עכשיו, במצב נורמלי, כשכל הגנים תקינים ואין לנו בעיות ומחלות, XX תמיד יהיה לה שחלות ויהיה אסטרוגנים, ו-XY תמיד יהיה לו אשכים ויהיה טסטוסטרון, ואז אתה מקבל מה שנקרא זכר ונקבה על כל הגניטליה הפנימית, חיצונית ו-by the book.
אלעד: אז אמרנו, שלושה שלבים, DNA, אברי רבייה והורמונים, טסטוסטרון או אסטרוגן. אם הכל הולך חלק, הביולוגיה מסדרת את שלושת השלבים כך שהם מתאימים זה לזה. כרומוזומים XY, אשכים וטסטוסטרון לזכר, XX, שחלות ואסטרוגן לנקבה. אלא שמדי פעם, וזה קורה לא מעט, החלוקה לא הולכת חלק, קורית מוטציה בתהליך הביולוגי, ומשהו משתבש.
ד"ר גונן: עכשיו, מה זה בדיוק, מה ההגדרה של DSD ? DSD זה מצב, זה מטריה מאוד רחבה, אחד מארבעת אלפים תינוקות נולד עם DSD. אז יכול להיות לך אנשים שבהם הכרומוזומי מין לא תקינים, וזה יכול להיות אנשים שיש להם בעיה בהרבה מאוד גנים שנחוצים כדי ליצור אשכים, או כדי ליצור שחלות, או כדי ליצור טסטוסטרון, או כדי ליצור אסטרוגן, או לחוש אותם.
אלעד: אז יכול להיות מצב שלאדם יהיה כרומוזום זכרי, XY, אבל איברי רבייה נקביים. יכול להיות גם מצב הפוך. יכול להיות מצב שבו לנקבה עם כרומוזום XX ואיברי רבייה נקביים תהיה בגוף רמה גבוהה של טסטוסטרון. האפשרויות הן מאוד מגוונות, כל אחד משלושת השלבים יכול להשתלב עם תוצאות שונות.
היו כבר כאלה מקרים במשחקים אולימפיים בעבר. קסטר סמניה, האצנית, זכורה היטב כמי שעוררה סערה אחרי שהתברר שיש לה כרומוזום Y. אבל כבר ב-1932 וב-1936, האצנית הפולנית-אמריקאית סטלה וולש התחרתה במשחקים האולימפיים וכעבור שנים התברר שיש לה כרומוזום זכרי. הוחלט אז לא לקחת ממנה את המדליות שבהן היא זכתה.
ד"ר גונן: זה בדיוק הבעיה של הוועד האולימפי. איך אתה מגדיר? אתה מגדיר לפי הכרומוזומים? אתה מגדיר לפי אם יש אשכים או שחלות? אתה מגדיר לפי ההורמונים? וגם השאלה אם יש הורמונים, זה לא אומר שאתה מסוגל לחוש בהם. אז האנשים האלה הם קצת נופלים, הם לא שייכים לשום קופסא או לשום ריבוע, כזה שאנחנו משייכים אנשים.
ואני יציין שגם מחוץ לאולימפיאדה יש המון אנשים עם DSD, ואחד הקשיים שלנו עם האנשים האלה זה לאיזה מין לשייך אותם. אבל הרבה מהחולים האלה בעצם, הם לרוב מאובחנים או עם גנטיקאים או עם אנדוקרינולוגים. הרבה פעמים בגיל ההתבגרות מזהים אותם, למשל כשיש לך ילדה שנראית חיצונית כילדה, אבל לא מקבלת מחזור, הולכים לגניקולוג, הגניקולוג עושה בדיקות ובעצם מוצא שהיא בכלל XY. או למשל, זה הרבה פעמים מגיע בזכרים, למשל מישהו שהוא בן שלושים, כל חייו חי כגבר, והתחתן ורוצה להביא ילדים, ולא מצליחים, והוא הולך למרפאת פוריות, ואחד הדברים הראשונים שיבדקו במרפאת פוריות זה את הכרומוזומים, ויכולים לבוא ולהגיד לבן אדם שהוא בן שלושים, אתה XX, לפני שלושים שנה היית אמור להיות נקבה, אבל הייתה איזושהי מוטציה והתפתחת כזכר, וכל האנשים האלה הם גם עקרים.
אלעד: אז כן, זו שאלה מורכבת. מה עושים במצב כזה של הפרעה בהתפתחות המינית? מה עושים לדוגמה אם יש נקבה שגדלה כל חייה כאישה, עם אברי מין נשיים ואסטרוגן, אבל אז מתברר שיש לה כרומוזום זכרי. ומה אם לאותה נקבה יש רמות גבוהות של טסטוסטרון, אבל הגוף שלה לא באמת מתרגם את ההורמון הזה לשינוי פיזיולוגי? גם זה אפשרי, יש המון אפשרויות של מוטציות, וקשה עד בלתי אפשרי לקבוע רף אחד אחיד.
ד"ר גונן: אז קודם כל, אם היה לי תשובה, אז אני בטוחה שגם לוועד האולימפי היה תשובה, כי הם עשו הרבה וועדות גם עם אנשים מומחים אנדוקרינולוגים וחוקרים בתחום, ואני חושבת שהם לא הגיעו לתשובה. אני בטוחה שהתשובה היא לא הכרומוזומים, כי הכרומוזומים זה ממש-ממש בהתחלה ועוד כל כך הרבה דברים יכולים להשתבש. אני חושבת שהתשובה הכי קרובה זה להבין אם יש הורמונים, מה סוג ההורמונים שיש בדם והרמה שלהם, והאם יש אפשרות לחוש אותם או לא לחוש אותם.
כי למשל גם אם יש מישהי שהיא אישה או XX, אבל יש לה רמות טסטוסטרון מאוד מאוד גבוהות, בוא נאמר "נשים גבריות" במרכאות כפולות, אז האם… אנחנו יודעים שההורמונים משפיעים על מסת שריר ועל חוזק, אז האם זה נכון לתת לאישה שעם רמות מאוד גבוהות של טסטוסטרון, להתחרות מול אישה עם רמות מאוד נמוכות של טסטוסטרון?
אלעד: וכאן נכנסת לתמונה אימן חליף. אנחנו לא באמת יודעים איזו תסמונת יש לה, מה סוג ה-DSD ואת ההשפעות על הגוף. אבל בעקבות הסערה, אבא שלה פרסם תמונה שלה כילדה קטנה. רואים אותה שם כילדה קטנה. הוא סיפר שהיא גדלה כילדה, שתמיד היא הייתה ילדה.
לינוי: אז אתה יודע, אימן חליף היא פשוט כלי, שזה עצוב, כי היא בן אדם, גבר, אישה, וואטאבר, היא בן אדם. והיא הפסיקה להיות בן אדם, והפכה להיות כלי בשירותן של אג'נדות כאלה ואחרות. תשמע, זה סיפור מעניין, אבל מה לעשות שזה גם הפך אותה למשהו שהוא מוצג להתבוננות חטטנית, וזה, זה כבר קשה, זה עצוב.
אלעד: כן, וככל שהתקדמו המשחקים האולימפיים, התגובות של חליף הפכו לאמוציונליות יותר. היא סיפרה שאומנם הצוות שלה אוסר עליה להיכנס לרשתות החברתיות, אבל ההדים בכל זאת הגיעו.
[הקלטה בערבית]
אלעד: היא בכתה אחרי הניצחון האחרון, היא סיפרה עד כמה קשה לה כל מה שקורה. היא אמרה שהיא סובלת מבריונות ומרצח אופי. "התגובה הכי טובה שלי", כך היא אמרה, "תהיה להביא מדליית זהב". אגב, היא בדרך לשם. היום היא תתחרה בחצי הגמר, ואם היא תנצח, תהיה רחוקה עוד קרב אחד מהזהב. אבל הוויכוח סביבה, וסביב מה שהיא מייצגת, הוא עדיין בעיצומו. השאלות לוועד האולימפי, למשחקים האולימפיים בעתיד, על השאלות האלה עדיין צריך לענות.
לינוי: כן, השאלה היא באמת, איפה אתה מותח את הגבול? זאת אומרת, איפה אתה שם את הקו האדום? כי למשל, אם אתה שם אותו ברמת טסטוסטרון, להרבה מתאגרפות, באופן כללי אגב, להרבה ספורטאיות בענפים מסוימים, יש רמות טסטוסטרון גבוהות יותר משל אישה ממוצעת.
עכשיו, פה אנחנו מדברים, במקרה של אימן חליף זה היה כרומוזומי. אבל בדיקות טסטוסטרון, בדיקות הורמונליות, האם אתה שם את הקו כבר שם, או שאתה משאיר אותו רק לבדיקה כרומוזומלית, זו שאלה שהתשובה עליה כנראה, אף פעם לא תהיה חפה לחלוטין משיקולים פוליטיים. וגם אני לא חושבת שאי פעם התשובה עליה לא תהיה שנויה במחלוקת. זה תמיד יהיה שנוי במחלוקת.
אני יכולה לומר לך שאותי מאוד מסקרן לראות, האם אימן חליף תחליט, בסיום האולימפיאדה הזו, לסיים את הקריירה החובבנית שלה, ללכת לזירה המקצוענית ולהתחיל לנסות לפתוח קופות. כי כשזה יקרה, יהיה מאוד מעניין לראות מי תתייצב מולה.
היא תהפוך להיות איזשהו מוקד התייחסות, עשויה להפוך להיות איזשהו מוקד התייחסות, שלילי או חיובי, זאת אומרת, היא יכולה to cash in על הדבר הזה. היא עוד יכולה לגרום לסיפור הזה, להיות מתורגם להרבה מאוד כסף עבורה, למרות שצריך לומר, במסגרת חוסר ההגינות, מתאגרפות מרוויחות הרבה פחות כסף מגברים. אני מדברת איתך על שברי אחוזים לעומת גברים. וגם בגברים באיגרוף, מי שמרוויח את המיליונים, זה באמת שכבה מאוד-מאוד דקה ועליונה בטופ של הענף הזה.
אלעד: כן, זה ענף שהוא לרוב לא מתגמל. איגרוף בכלל, ואיגרוף נשים בפרט. חוטפים על בסיס יומי, מכות רצח. והנה, עכשיו אימן חליף, חוטפת אומנם בזירה, כן, אבל בעיקר מחוץ לזירה.
[מוזיקת רקע]
לינוי: לכן איגרוף הוא סיפור כל כך טוב, כי זה מאבקו של היחיד. זה האנלוגיה הטובה ביותר לחיים. זה מאבקו של היחיד, מול כוחות שפועלים נגדו ומאיימים להפיל אותו. אין פה קבוצה, אין פה מסירוֹת. יש פה לחטוף ולקום. לחטוף ולקום. זה ספורט פשוט, מאוד. וכשהסיפורים הם סיפורים פשוטים, הם גם מאוד פופולריים.
[מוזיקה]
אלעד: לינוי בר גפן, תודה.
לינוי: תודה רבה לך.
אלעד: ותודה לד"ר ניצן גונן. ונאמר שכל המשחקים האולימפים מפריז משודרים בערוץ הספורט.
וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי".
העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה שירה אראל, דניאל שחר, עדי חצרוני ודני נודלמן. על הסאונד יאיר בשן שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני אלעד שמחיוף. אנחנו נהיה כאן גם מחר.
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments