בסוף השבוע האחרון טורקיה הודיעה שהיא מנתקת את קשרי המסחר שלה עם ישראל, ועוצרת את מעבר הסחורות - בשווי של כתשעה וחצי מיליארד דולר בשנה - בין המדינות. היחסים בין ישראל לטורקיה כבר ידעו משברים בעבר, אבל הסחר תמיד המשיך להתקיים, אז למה דווקא עכשיו החליט ארדואן על הצעד החריג? ואיך האמברגו ישפיע על הצרכן הישראלי?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 07/05/2024.
[חסות]
[מוזיקה]
אלעד: היום יום שלישי, שבעה במאי, ואנחנו "אחד ביום", מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.
[מוזיקה מפסיקה]
יש בשעות האלה, לפחות עכשיו, הערב שלפני שהפרק הזה עולה לאוויר, יש אווירה של מתח ושל חוסר ודאות. טנקים ישראלים וארטילריה ישראלית כבר נשמעים במזרח רפיח, ולא ברור אם זו רק פעולה, אם זו ה-פעולה, או איתותים לקראת פעולה כדי לקדם משא ומתן, אולי זה הכל ביחד. אנחנו נמצאים ברגע דרמטי, כי יש המון לחץ שמופעל על ישראל. לחץ לפעול ברפיח, לחץ לא לפעול ברפיח. שמענו למשל איום מכמה מדינות שיטילו אמברגו אם ישראל תפעל שם צבאית. יש מדינה אחת שלא חיכתה, היא לא חיכתה לכן או לא כניסה לרפיח, מדינה שכבר הודיעה שהיא מטילה אמברגו מלא. איסור מלא על סחר בינה לבין ישראל.
[הקלטה בטורקית, של שר המסחר הטורקי]
טורקיה. שר המסחר הטורקי הודיע השבוע שעד להודעה חדשה, או ליתר דיוק עד להפסקת אש בעזה, יעצור המסחר בין שתי המדינות. היקף המסחר ההדדי בין טורקיה לישראל אגב, תשעה וחצי מיליארד דולר. הרוב מזה סחורות טורקיות שמגיעות אלינו לישראל. וכשגם ארדואן הצטרף להכרזה והודיע רשמית על האמברגו, אז הוא סיים את ההצהרה שלו במילים שמעכשיו הדברים יהיו טובים.
[הקלטה בטורקית, של ארדואן]
השאלה, טובים למי? אז הפעם, אנחנו עם האמברגו הטורקי.
[מוזיקה]
ד"ר דניאל: האמת שזה היה במקרה, באיזה טיול משפחתי באיסטנבול לפני איזה 15 שנה, והתאהבתי במדינה, וזה לא עזב אותי. חייתי שם שנה גם, לפני עשר שנים, כשאז היה עדיין הדמוקרטיה, המסיבות, להיות סטודנט אז בטורקיה היה ממש כיף.
אלעד: רגע לפני שצללנו לשיחה על טורקיה ועל החרם וכל מה שקורה עכשיו, היה דבר אחד שהייתי פשוט מוכרח להבין. תסלחו לי אני מקווה, אבל הייתי חייב לברר איך יוצא שעולה מצרפת, שהגיע לישראל כחייל בודד, הפך מכל הדברים בעולם, למומחה לטורקיה.
ד"ר דניאל: זה אכן חיבור לא הכי טבעי. פשוט התאהבתי במדינה, ובכל מה שקצת קשה להבין בה, שמצד אחד שומעים את האד'אן ואת המואזין ברחובות, ומצד שני רואים בטלוויזיה פופ טורקי עם רקדניות וזמרות חצי ערומות, אז כל זה העלה מלא שאלות, ומאז אני מנסה למצוא תשובות לשאלות האלה, לא תמיד מצליח.
אלעד: אז כן, הפעם ד"ר רמי דניאל, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, הצליח למצוא תשובות לשאלות, לשאלות שלנו לפחות, בהן מה הוביל לחרם שהטיל ארדואן על ישראל? ומה בדיוק עומד מאחורי המהלך ה… למרות הכל, די מפתיע הזה?
ד"ר דניאל: למען האמת, כן, זה הפתעה, וזה גם סימן מאוד מדאיג. כי הרי משברים בין טורקיה לישראל כבר חווינו. היה "מאווי מרמרה", היה גם התקופה אחרי 2018, הסיפור סביב ירושלים וההפגנות בעזה, כבר היו משברים דיפלומטיים מאוד מאוד רעים בין טורקיה לישראל, אבל היה תחום אחד שהטורקים לא נגעו בו, וזה היה הסחר. וכולם חשבו שזה יהיה איזה משהו קצת קדוש ביחסים בין טורקיה לישראל, שלא משנה מה יהיה בתחום המדיני, התחום הכלכלי לא יפגע ועם ההחלטה הזאת, טורקיה לא רק מפתיעה, אבל היא גם מסמנת שכל מה שאנחנו חשבנו שאנחנו מבינים על היחסים בין טורקיה לישראל כבר לא נכון, ושהכול הולך להיות יותר גרוע ממה שידענו עד עכשיו.
אלעד: נתחיל ב-7 באוקטובר, או ליתר דיוק ממש קצת אחרי, כי כבר ימים אחרי המתקפה של חמאס, ארדואן לא הסתיר לצד מי הוא עומד, והוא עשה את זה באירוע ענק מול אלפי צופים.
[הקלטה בטורקית, של ארדואן]
אלעד: נתניהו טרוריסט. כך אמר ארדואן. חמאס? ממש לא. הם מגני הפלסטינים. ארדואן אמר כבר אז שטורקיה תתייחס לישראל כפושעת מלחמה. והוא המשיך, גם אחרי.
ד"ר דניאל: אז אנחנו רואים מצד אחד אמירות נגד ישראל שמאוד מאוד חריפות, עם השוואות ישירות בין נתניהו להיטלר, בין מה שישראל עושה בעזה לשואה.
[הקלטה בטורקית, של ארדואן]
ד"ר דניאל: דברים מאוד קשים. כמובן, שימוש רחב במילה "רצח עם" או במילה "טבח". זה ככה הטורקים מדברים על מה שישראל עושה בעזה. ומצד שני, יש נאומים מאוד יפים מצד ארדואן לטובת החמאס. הוא השווה את החמאס ללוחמים הטורקים שנלחמו במלחמת העצמאות הטורקית. זאת אומרת, הדבר הכי קדוש בהיסטוריה הטורקית. הוא גם אמר שחמאס הוא ארגון התנגדות ולא טרור. הוא אירח את הנייה כאילו הנייה היה איזה נשיא מדינה. ופה זה גם מאוד חשוב, כי לא רק שטורקיה תומכת בחמאס, אבל היא גם תמיד מחזירה את החמאס באמצע המפה. יש הרבה מדינות שאומרות, צריך לקדם את האינטרסים הפלסטינים, אבל צריך בכל זאת לנטרל את החמאס. טורקיה היא מציגה את החמאס כשותף הטבעי בכל תהליך מדיני בעתיד, וכנציג של הסוגיה הפלסטינית בעולם.
אלעד: זו כמובן לא הפעם הראשונה שארדואן תוקף כך את ישראל. אצלו זה אולי עניין של השקפת עולם או השקפה דתית, אבל אצלו זה בסוף גם עניין פוליטי. כי בכל פעם שארדואן צריך איזה בוסט בציבור, הוא נזכר שבעצם בדיוק עכשיו רצה לומר כמה ישראל נוראית. אז הוא תקף, והוא קילל, והוא איים, מה שתרצו. אבל היה דבר אחד שבו באופן מסורתי ארדואן לא נגע.
ד"ר דניאל: בסופו של דבר, אנחנו רואים במדיניות החוץ של ארדואן שיש תמיד את האינטרסים ואת הריאל פוליטי, ומצד שני, יש את האידיאולוגיה והרגשות האישיים שלו. ופה אנחנו בדיוק בסוגיה שממחישה את זה. מצד אחד, ארדואן הוא אסלאמיסט, הוא מרגיש קרבה לעם הפלסטיני ולחמאס במיוחד. מצד שני, הוא ידע שהסחר עם ישראל טוב לטורקיה, ולכן הוא ניסה למצוא איזה משהו בין לבין עם הנאומים הקשים נגד ישראל, ומצד שני, הסחר עם ישראל המשיך.
אלעד: אלא שעכשיו, הטריק הזה של ארדואן הוביל להמון כעס ולהמון לחץ עליו. הניסיון שלו להשתמש בסנטימנט האנטי-ישראלי ככלי פוליטי בזמן שהסחר בין טורקיה לישראל נמשך, הניסיון הזה נתקל בקשיים. בדיוק כשטורקיה נכנסה למערכת בחירות מקומיות.
ד"ר דניאל: נכון, התוצאות היו מאוד רעות לארדואן, התבוסה הראשונה שלו מאז שעלה לשלטון. ומה שמאוד מעניין זה שמאוד קל לראות את ההשלכות של המלחמה, כי בעצם הסחר עם ישראל היה נושא מרכזי בקמפיין, כי האופוזיציה, מכל הצדדים אגב, מתחה ביקורת קשה על ארדואן, על כך שהוא מאוד תוקף את ישראל בנאומים שלו, אבל לא הפסיק את הסחר. אז הצביעות הזאת הייתה נושא שחזר שוב ושוב בקמפיין הבחירות, כולם אמרו לו, אתה רק דיבורים, וגם הייתה סיסמה שהייתה… שעלתה בזמן הבחירות שהייתה - "הסחר עם ישראל היא בגידה לעזה". וזה חזר שוב ושוב, וכן, אז האופוזיציה החילונית השתמשה בזה רק די להגיד ארדואן צבוע והוא רק דיבורים, והאופוזיציה האסלאמיסטית שעלתה בזמן הקמפיין הזה אמרה את זה אידיאולוגית, ארדואן הוא לא באמת שומר על אחינו המוסלמים בעזה, ואפילו אותה מפלגה אסלאמיסטית אמרה שכל קול לארדואן הוא כדור לחייל בצה"ל.
אלעד: השיח סביב המשך הסחר עם ישראל, ככה לפחות היה נראה בקמפיין, השיח הזה העמיד את ארדואן במקום לא נוח, מביך אפילו, אל מול הגורמים מימין ומשמאל. הם עקצו אותו והאשימו שהוא כולו דיבורים. ארדואן ניסה להדגיש בדיוק כמה הוא עושה עבור הפלסטינים ועבור עזה, אבל שמענו, זה לא עזר.
ד"ר דניאל: כן, בהחלט, אנחנו ממש רואים… אגב, היו כל מיני אירועים בתוך הקמפיין, שחלק מהאנשים שבאו לאירועים של ארדואן והמפלגה שלו, ניסו להוציא שלטים על הסחר עם ישראל. ואז השומרים מאוד מהר הורידו את השלטים, כך שהאי נוחות הזאת הייתה מורגשת טוב מאוד. ומצד שני, נכון, ארדואן שתק לגבי הסחר, והמשיך לשתוק עד ההחלטה שראינו בשבוע האחרון. ומצד שני, כן, הוא הזכיר את כל מה שהוא עשה בבמה הבינלאומית, באופן מדיני, הסיוע שהוא שלח לעזה, הנאומים שלו. בסופו של דבר אחרי הבחירות, אחרי כל מה שקרה באפריל, הוא ראה שהוא לא יכול להישאר בין לבין. הוא מבין שהוא צריך לשנות והוא צריך לרצות את הבייס השמרני והאסלאמיסטי שלו שהעניש אותו בבחירות בגלל הסחר עם ישראל.
אלעד: וכך התקבלה ההחלטה, אמברגו, חרם מוחלט על סחר בין טורקיה לבין ישראל.
ד"ר דניאל: אז ההחלטה הזאת היא מעניינת, דבר ראשון, היא באה בשני שלבים. קודם, משרד החוץ הטורקי הודיע על חרם חלקי, זה היה לפני כחודש, על 54 מוצרים שהיו יכולים לשמש לישראל במלחמה. כך שבהתחלה הוא התחיל להציג את זה יותר כ"אנחנו ננסה למנוע מישראל להשתמש במוצרים טורקים במלחמה". ואז הגיע בשבוע האחרון הודעה, אגב, באופן מאוד מוזר, אבל די אופייני לטורקים, שבהתחלה היו שמועות, אז יצאה הודעה בטוויטר, ואז ארדואן התייחס לאותה הודעה במסיבת עיתונאים.
[הקלטה בטורקית, של ארדואן]
ד"ר דניאל: מה שהוא אומר זה דבר ראשון חרם כללי על כל יצוא וכל יבוא אל ומישראל. חרם מיידי. הדבר החיובי אולי היחיד הוא שהוא טוען שמטרת החרם היא לכפות על נתניהו הפסקת אש בעזה, כך שבעצם הוא רומז שאם תהיה הפסקת אש בעזה, אז אולי נחדש את הסחר בין טורקיה לישראל. אם הישראלים מעוניינים, שזאת גם שאלה חשובה.
[מוזיקה]
אלעד: שלום מעיין פרתי, כתבתנו לענייני צרכנות.
מעיין: שלום, אלעד.
אלעד: מה בעצם המשמעות של החרם הטורקי על ישראל? מה זה אומר?
מעיין: תראה, מבחינתנו, המשמעות היא רחבה מאוד. כי טורקיה היא בעצם המדינה הרביעית בגודלה שמייצאת לישראל מוצרים, אחרי ארצות הברית, אחרי סין, ובסופו של דבר אנחנו מאוד זקוקים להם, ודווקא בתקופה הזאת אפילו יותר. יש לנו את כל הבלאגן עם המזרח, עם החות'ים, כל אוניה שיוצאת מהמזרח לוקח לה לפחות 60 יום להגיע לישראל. מטורקיה אתה יכול לייבא סחורה שזולה, איכותית יחסית, ויכולה להגיע לכאן בין יום לשבעה ימים! כלומר, הרבה מאוד יבואנים שנטשו את המזרח פנו לטורקיה כדי לקבל ביחד את כל האפשרויות האלה של גם מחיר טוב, גם הובלה מאוד מאוד מהירה, ולא יקרה אגב, אבל עכשיו הכל קורס בבת אחת.
אלעד: על איזה מוצרים אנחנו מדברים? מה אנחנו מייבאים מטורקיה?
מעיין: אז קודם כל, זה מתחיל באמת בחומרי בניין, ראינו כבר בחודש שעבר שמשרד המסחר הטורקי בא והודיע שהוא לא יאפשר לייצא לישראל כ 54 מוצרים, דיברו על מלט, על פלדה, ועוד ועוד. אבל כשאתה מסתכל על חומרי היום יום, ועל מוצרי היום יום, זה הרבה יותר גדול מרק בנייה. זה מזון, פסטות למשל, כל המותגים הפרטיים מטורקיה. שמן זית, אין בישראל כמו שאין גם בעולם, לאן היבואנים פנו? טורקיה. אבל כשאתה מסתובב בסופר אתה פתאום גם רואה שמוצרי טואלטיקה - dove, rexona, palmolive ועוד ועוד מוצרים מגיעים מטורקיה. הרבה מאוד רטבים למשל במזון. גם הרבה מאוד טקסטיל אנחנו מייבאים משם, למשל, מגבות, מצעים, בדים! בדים שמגיעים לארץ, כאן עושים את התפירה, אבל בהרבה מאוד חנויות שתגיע אליהם אתה תראה שבסוף הבד עצמו, הוא מיוצר בטורקיה. שטיחים ועוד ועוד, באמת זה נוגע בכל כך הרבה תחומים, בכל כך הרבה עולמות שונים וכולנו הולכים לשלם על זה. עכשיו אגב, הרבה מאוד יבואנים מנסים למצוא כל מיני פתרונות אחרים, הרבה מדברים על מזרח אירופה. אני יכולה להגיד לך שכבר אתמול בבוקר, טסו, יצאו מהארץ הרבה מאוד יבואנים כדי לנסות ולראות מאיפה אפשר לייבא. אבל ברור שבאף מקום הסחורה לא תספיק להגיע כל כך מהר, ברמה איכותית יחסית, ובאותו מחיר. מטורקיה, אני אתן לך, רק כדי לסבר את האוזן, להביא מכולה לישראל עולה כ- 1,100 דולר, לעומת מזרח אירופה שם מכולה אחת תעלה 4,200 דולר! אותה מכולה, אותם פריטים, רק היבוא ייקח הרבה יותר זמן.
אלעד: אז מה כל זה אומר? יש כבר השפעה בחנויות? במחירים? או שכל זה יגיע בהמשך?
מעיין: זה עתיד לקרות, אני נוטה להאמין שבתוך שבוע-שבועיים יהיו מוצרים שלמשל אנחנו נראה שחסרים על המדפים, כמו למשל טואלטיקה, דברים שמיוצרים בטורקיה היו אמורים להגיע לישראל ממש בטווח השבוע הקרוב, לא מגיעים. שמן זית למשל, עכשיו שיצטרכו לחזור לספרד או לאיטליה, אנחנו נשלם יותר מ-50 שקלים על בקבוק אחד של שמן זית, שזה מחיר מאוד מאוד גבוה, בטח תסכים איתי. יהיו אגב מוצרים שאנחנו לא נרגיש בזה, כמו למשל לצורך העניין, אם יש עכשיו דאודורנט מסוים שמיוצר בטורקיה אבל יש עוד מפעלים באירופה, למשל, שמייצרים את אותו המוצר, אז נוכל לייבא משם. אבל אם יש מוצר שמיוצר רק בטורקיה, אותו אנחנו כבר לא נראה על המדפים.
אלעד: כשאת מדברת עם יבואנים, עד כמה הם מוטרדים ממה שקורה? הם מסתכלים על החרם הזה כמהמורה זמנית בדרך, או אולי כמשהו שממש עלול לשנות את מפת היבוא של ישראל?
מעיין: תראה, היבואנים נמאס להם בלעבוד ולחפש מאיפה להביא כל מוצר. וגם נמאס להם שלתוך העניין הכלכלי נכנסים גם עניינים שהם פוליטיים. אין להם את הכוחות לזה, ולכן הם אומרים אם עכשיו אנחנו נמצא מפעל שיהיה מספיק טוב וגם לא מאוד יקר לייצר בו מוצרים, למשל כמו שאמרנו בפולין או בהונגריה, אז אנחנו נשאר שם, ואנחנו לא נחזור ונעבוד עם הטורקים. הטורקים מנגד, הסוחרים, ברור שהם מתעצבנים על הדבר הזה, ברור שהם מאוד מאוד לא מרוצים ממה שארדואן הביא לפתחם, אבל בסוף צריך להבין, ברגע שהתחלת לעבוד עם איזשהו מפעל ואתה מספיק מרוצה ממנו, אתה כנראה תישאר ולא תחזור בעוד חצי שנה או שנה, כשהמצב הפוליטי כבר ירגע.
אלעד: חסות אחת וממש מיד חוזרים.
[חסות]
ההחלטה של ארדואן להטיל אמברגו על ישראל ולעצור את הסחר ההדדי בין טורקיה לבינינו, היא החלטה כלכלית, היא החלטה פוליטית, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיא גם החלטה מדינית. החלטה שהיא גדולה יותר רק מיחסי טורקיה ישראל.
ד"ר דניאל: כמו שאמרת ההחלטה הזאת היא באה בהקשר מאוד מאוד שלילי. יש את האמירות שכבר דיברנו עליהם, יש את היחס המאוד מאוד אוהד לחמאס, יש גם את העובדה שטורקיה לא גינתה את איראן בהתקפה באפריל… אחרי ההתקפה האיראנית באפריל, יש את המשט שמסתמן, וכנראה הממשלה הטורקית לא מנסה למנוע את המשט הזה. היה גם אירוע נקודתי יותר, אבל חשוב, פיגוע בירושלים על ידי אזרח טורקי, אגב אימאם טורקי, עובד מדינה טורקי, שבא לירושלים בסיור מאורגן על ידי מוסד מדינה טורקי, ושדקר שוטר מג"ב בירושלים כך שההקשר הוא מאוד מאוד מאוד שלילי. אנחנו גם מרגישים שהטורקים בעצם רואים את ישראל כחלשה יותר ממה שהיא הייתה. הטורקים, למשל, לא היו פועלים ככה אם הם היו מרגישים שיש לנו תמיכה חזקה מאמריקאים.
אלעד: כן, שווה שנסתכל על המשבר הזה גם בפריזמה הרחבה יותר, לא רק מה שארדואן מאותת כאן לישראל, כי זה קל, הוא משתמש בשפה מאוד ברורה שהוא מדבר עלינו, אבל הוא מעביר בצעד הזה כנראה גם מסר לארצות הברית. כי לטורקיה, או לארדואן ליתר דיוק, יש אינטרסים, יש שאיפות, והמלחמה שישראל מנהלת בעזה היא דרך מבחינתו לנסות ולהגשים אותם.
ד"ר דניאל: נכון, אגב זה מתכתב עם התוכניות הגדולות יותר של ארדואן למקם את טורקיה כמעצמה אזורית, כמדינה רלוונטית, עם תפקיד חשוב. ואכן טורקיה הרבה פעמים ניסתה למלא תפקיד משמעותי יותר במהלך המלחמה, ולא הצליחה. אגב, מה שגם מראה עד כמה היחסים עם טורקיה היו שבירים, כי אפילו הישראלים העדיפו לנהל את המשא ומתן מול… עם קטאר ולא עם טורקיה, שמראה עד כמה לא סמכנו עליהם. ויש כן איזה תסכול מצד הממשלה הטורקית שכל הניסיונות שלה להשפיע על המלחמה ולתווך ולקבל איזה הכרה בינלאומית בתפקיד שלה במלחמה, לא עבדו. וזה יכול להסביר את ההחלטות האחרונות של טורקיה, שאומרת "אם אתם לא מקבלים אותנו כמתווכים, תקבלו אותנו כתומכי חמאס". מה שמעניין פה, זה שעם ההחלטה הזאת של טורקיה לתמוך בחמאס, זאת אומרת לא רק לתמוך בפלסטינים, אלה בחמאס עצמו, אז טורקיה גם יוצרת חיכוך עם הרבה מדינות אחרות, לא רק עם ישראל, אלא גם עם ארצות הברית, ורואים שהיחסים עם ארצות הברית מדרדרים, גם עם מדינות באירופה, גם עם הרשות הפלסטינית, אני בטוח שאבו מאזן לא שמח לראות את הנייה מתקבל בטורקיה על ידי ארדואן שמציג אותו כמנהיג הפלסטיני, וגם עם מדינות מתונות יותר במזרח התיכון, מצרים, איחוד האמירויות, כך שהצעד הזה של טורקיה להתמקם כתומכת העיקרית של חמאס, פוגע לא רק ביחסים עם ישראל, אלא גם ביחסים של טורקיה עם סדרה של מדינות.
אלעד: ומה שכל זה אומר, זה שהאמברגו על ישראל הוא רק תסמין, כמה מיליארדי דולרים שילכו לאיבוד, עם זה טורקיה יכולה להסתדר, אבל ארדואן מאותת כאן, וגם בהחלטות אחרות שלו, שהוא בחר צד באופן מאוד ברור וזה ממש לא הצד של המערב. כמו שראינו לא פעם בשכונה הזו שלנו, אולי בהמשך כדי שהוא יזוז שוב מערבה, מקום שארדואן כבר היה בו בעבר, הוא יבוא בדרישות ויקבל הישגים.
ד"ר דניאל: נכון, בכללי טורקיה הייתה בתחילת המלחמה, אחרי שנתיים של שיפור מעמדה המדיני, עם נורמליזציה עם ישראל, אבל גם עם מצרים, איחוד האמירויות, ערב הסעודית, הרבה מדינות באזור, וגם שיפור היחסים עם ארצות הברית סביב, למשל, הכניסה, ההצטרפות, של שוודיה לנאט"ו שטורקיה צריכה לאשר ושאישרה בזמן האחרון. ארדואן היה אמור במאי להיפגש עם ביידן, וזה ביקור שהיה מסמן את שיפור היחסים בין טורקיה לארצות הברית והביקור הזה נידחה, כנראה גם בוטל. וכל זה מראה עד כמה אנחנו באיזה תקופה שטורקיה החליטה קצת לשבור את הכלים, לא רק מול ישראל, אלא גם כנראה מול מדינות אחרות, והיא מוכנה בשביל עזה, וגם בשביל החמאס, לסכן הרבה תהליכים מדיניים שהיו חשובים לה. בגלל זה מה שאנחנו רואים בחודש האחרון הוא כל כך מדאיג, כי זה כנראה מסמן שהגורמים הרגשיים, האידיאולוגים, משתלטים על עיצוב מדיניות החוץ הטורקית על חשבון אינטרסים ותפיסה הגיונית יותר של המציאות, וזאת אומרת שטורקיה קצת הופכת להיות לא רק יותר ויותר עויינת, אלא גם יותר ויותר קשה להבין.
[מוזיקה]
אלעד: ד"ר רמי דניאל תודה.
ד"ר דניאל: תודה לך.
אלעד: ותודה למעיין פרתי. וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו רום אטיק, תחקיר והפקה דני נודלמן, שירה אראל, דניאל שחר ועדי חצרוני. על הסאונד יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments