top of page

אחד ביום - הטיפול הנפשי בנפגעי הנובה

הטבח במסיבת הנובה הוליד מצב חסר תקדים, שבו מאות אנשים חוו אירוע טראומתי תחת השפעת חומרים משני תודעה. כדי לתת להם את המענה הייחודי הנדרש, הקימו פרופ׳ רועי סלומון, ראש המעבדה לחקר המודעות והעצמי במחלקה למדעי הקוגניציה באוניברסיטת חיפה, ושותפיו ליוזמה, את עמותת ״לב בטוח״ - ובמקביל להענקת טיפול הם מקיימים מחקר שיכול גם לסייע לנפגעי הנובה, וגם לפתוח צוהר לעולם חדש של ידע. לפנייה לקבלת סיוע ניתן לפנות לעמותת ״לב בטוח״ באתר www.safeheartil.com  

 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 13/03/2024.

[חסות]

אלעד: היום יום רביעי, 13 במרץ, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום - בכל יום.


ב-9 באוקטובר הכל עדיין היה מאוד טרי, מאוד חשוף, וחוגגים צעירים ששרדו את המתקפה על מסיבת הנובה עדיין היו בעיצומו של תהליך, תהליך עיכול ועיבוד של החוויה הטראומטית שעברה עליהם בסך הכל שתי יממות לפני כן. וברגע הזה, ברגע המאוד טרי וחשוף הזה, אחד השורדים התראיין. והוא דיבר על משהו שלא ממש דיברו עליו לפני או גם אחר כך.

[הקלטה] סהר: עצרו את המוזיקה, אמרו לנו שיש אזעקות. ואחרי מספר דקות פשוט המפיקים של המסיבה תוך כדי שהם קופצים מעל הגדר צועקים יש חדירת מחבלים. התחלנו לנסוע לכיוון צפון, חיפשנו לאיפה לברוח, היה שם כאוס פסיכי, אנשים בשטח נוסעים בין אנשים על 100-120 בשטח, כאילו, אנשים מבוהלים. אני יודע שהתקשורת לא רוצה לשמוע את זה כל כך, אבל אנשים דלוקים ומסוממים תחת אש חיה.

אלעד: אז אני לא יודע להגיד לכם אם התקשורת לא רצתה לשמוע. אין ספק שגם השורדים עצמם התקשו לדבר אז על דברים מהסוג הזה, על מה שעדיין נתפס בחלקים מהציבור כמשהו שצריך לשפוט ולבקר. ונגיד כאן כבר את המובן מאליו - שימוש בסמים הוא מסוכן, בטח לא מומלץ. אבל זה חלק ממה שקרה שם, זו האמת. ובנסיבות הנוראיות של שבעה באוקטובר היה מאוד חשוב להתמודד עם האמת הזו. היה מאוד חשוב להבין שחלק מהצעירים והצעירות שניצלו מאותם מחבלים חמושים ברובים אוטומטיים עשו את זה בזמן שהם עצמם היו תחת השפעה של חומרים משני תודעה. וכאן מגיע החלק של רועי.

פרופ' סלומון: בן אדם שהיה תחת השפעה של פסיכדליים, שפסיכדליים הרבה פעמים הם נחשבים… הם מגבירים לא ספציפיים. מה זה אומר? הם לוקחים את המצב שאתה נמצא בו ומגבירים אותו עוד. אז אם אתה רוקד במסיבת טראנס והכל טוב, אז יכול להיות לך עוד הרבה יותר חוויה מאוד מעניינת וטובה. אבל אם אתה מתקפת… תחת מתקפת טרור אז יכול להיות שזה הרבה יותר רע.

אלעד: פרופ' רועי סלומון, ראש המעבדה לחקר המודעות והעצמי במחלקה למדעי הקוגניציה באוניברסיטת חיפה. הוא מיד הבין שדרוש כאן משהו שהוא יותר מטיפול של קורבנות טראומה. הוא מיד הבין שיש כאן מצב שהוא הרבה יותר מורכב, מצב חסר תקדים. אז הפעם אנחנו בשיחה עם פרופ' רועי סלומון שבעקבות שבעה באוקטובר היה ממקימי העמותה "לב בטוח", עמותה שמטפלת במאות משורדי מסיבת הנובה.

פרופ' סלומון: אני הרבה שנים כבר הולך למסיבות טראנס, עוד מהימים שהייתי צעיר. אז כשהתחלתי ככה תואר ראשון בפסיכולוגיה אז גם הסתובבתי בעולם, ונסעתי למסיבות, והייתי בגואה, ובתאילנד ובכל המקומות האלה. וזה הסקרנות שלי לגבי מודעות, פסיכדליה, מצבי תודעה מיוחדים, נולדו גם מתוך זה שראיתי, נחשפתי, חוויתי דברים, כאילו, שהעלו אצלי שאלות איך הדברים האלה קורים.

אלעד: בשיחה שלנו, די מהר רועי הציג את עצמו כחבר בשבט הטראנס. כן, יש דבר כזה. ותחום המחקר של רועי, המומחיות שלו, נולדה למעשה שם. אם תרצו, זו הוכחה עבור הורים מודאגים, שגם ממסיבות טבע יכול לצאת פרופסור.

פרופ' סלומון: המעבדה שלי חוקרת שני נושאים מרכזיים ביום-יום: איך המוח יוצר את התחושה הזאת שאנחנו בכלל יצור שקיים בעולם? שזה הגוף שלי, שאלה המחשבות שלי, איך בכלל המוח עושה את זה? אז זה הדבר הראשון שהמעבדה שלי מתעסקת בו. והצד השני של הדבר הזה זה בעצם איך המוח יוצר תחושה של מציאות, איך אנחנו יודעים מה הזייה ומה אמיתי. זה דבר נורא נורא מיוחד לבני אדם, זה שאנחנו בכלל מפקפקים במה שהחושים שלנו מביאים. זה אומר שיש לנו מודעות לזה שיכול להיות שאנחנו חווים משהו, אבל הוא לא אמיתי. וזה כמובן מעלה שאלות סופר מעניינות, גם פילוסופיות, אבל גם מוחיות כזה באזורים של המטריקס. כמובן, הדבר הזה מתממשק לא רק עם מצבים פסיכיאטריים ונוירולוגיים, כמו פסיכוזה ודברים כאלה, אלא כמובן גם חומרים פסיכדליים זה דרך מעניינת לחקור את שני הדברים האלה.

אלעד: יש כאן משהו שמאוד שווה להתעכב עליו. הבסיס של המחקר של רועי, איך המוח יוצר תחושת מציאות, איך אתם למשל יודעים שמה שקורה לכם עכשיו הוא אמיתי, שאתם באמת מאזינים ל"אחד ביום" כרגע, איך אתם יודעים שלא תתעוררו עוד רגע מחלום שהוא מאוד מאוד מציאותי, שבו חלמתם שהאזנתם ל"אחד ביום". מצבים כאלה שבהם יש בלבול בין מציאות לדמיון קורים לכולנו - בחלומות. יש אנשים שסובלים מבעיות נפשיות שחלקם מתקשים באופן קבוע להבדיל בין מציאות לדמיון. ויש חומרים כימיים שגורמים לתהליך הזה בגוף באופן יזום. וסצנת מסיבות הטראנס לא פעם מלווה גם בשימוש בחומרים האלה.

פרופ' סלומון: נכון. כלומר, ב… בעולמות של מסיבות הטראנס. אבל לא רק. תמיד אני אומר, הדבר הראשון שקרה לבן אדם הראשון שהבין שיש לו מודעות זה הוא אמר, אוקיי, איך משנים את הדבר הזה, והלך ודרך על ענבים וחיכה שהם יתקלקלו והתחיל לשתות או לקח פטריות ו… זו תכונה נורא מעניין של בני אדם. מצד אחד, אנחנו חושבים שמודעות זה דבר נורא אהוב וחשוב, מצד שני, אנחנו כל הזמן מנסים לשנות את זה בכל מיני דרכים - בחומרים, במדיטציה, בריקוד. יש המון המון דרכים לשנות את המודעות ובני אדם כל הזמן מנסים לעשות את הדבר הזה. לא רק שהרבה תרבויות ששינוי תודעה זה חלק מה… מהרפואה והטיפול שלהם. ואפילו אצלנו ביהדות אנחנו… תכף יהיה ליל הסדר, או בפורים, אנחנו משנים את התודעה שלנו באלכוהול. זה אחד מהחומרים שמשתמשים אצלנו. שהוא שימוש מסורתי של שינוי תודעתי.

אלעד: זה תחום מקיף ומאוד מגוון. לאחרונה למשל חוקרים התחילו להתייחס לחומרים פסיכדליים גם כאמצעי ריפוי. MDMA, למשל, ידוע בשם הרחוב שלו אקסטזי. יש עדויות ויש מחקרים שמראים שאפשר לטפל בעזרת אקסטזי באופן יעיל בפוסט-טראומה. רועי קיבל הכשרה גם בטיפול מהסוג הזה. וכמטפל, יחד עם המומחיות שלו בתודעה והעובדה שהוא בעצמו חבר בשבט הטראנס, הכול הוביל אותו לקשר עם עוד אנשים שמשלבים את כל הנושאים האלה יחד.

פרופ' סלומון: והדבר הזה ככה התחבר אז גם התחברתי לאנשים שעושים במסיבות מזעור נזקים. יש כמה קבוצות מדהימות בישראל של אנשים שבאים למסיבות טראנס ובעצם פותחים אוהל של מזעור נזקים, שהרעיון שם זה אם יש למישהו איזה קושי, אם עוברת עליו חוויה קיצונית, אם הוא צריך רגע מקום לעגון ולנוח בו אז הוא יכול לבוא ו… לא שואלים שאלות. פשוט כל בן אדם שבא מנסים להיות איתו ולהיות איתו בתוך החוויה שלו. אז המקומות האלה של מזעור נזקים זה מקומות מקסימים, שאם בן אדם באמת קצת חזק לו מדי או משהו, יש לו איזו חוויה, בין עם חומרים ובין בלי חומרים, יש לו מקום של אנשים שיעזרו לו ב… ויהיה איתו ב… ברגע הזה, שזה דבר מקסים.

אלעד: וככה, בשעות המוקדמות של שבעה באוקטובר, רועי כבר קיבל אינדיקציות ראשונות שמשהו קורה. לנובה הוא לא הלך בעצמו. הוא היה מתוכנן להשתתף במסיבה אחרת ביום חמישי. אבל כבר בבוקר באותה שבת הגיעו האיתותים מקבוצות מזעור הנזקים, איתותים שיש שורדים שעברו תופת והכל כשהם תחת השפעת חומרים משני תודעה.

פרופ' סלומון: היה רגע שפתאום קיבלתי וואטסאפ באחת מהקבוצות שלי שבעצם אמר שאנשים מהמסיבה מגיעים לסורוקה. ומישהו… איזה מטפל-שניים שמבינים את העולם של פסיכדליה יכולים להגיע לסורוקה, כי בעצם אנשים מגיעים מהמסיבה במצב תודעה לא רגיל. וזה עוד משהו שמתווסף לתוך הסיפור הזה של… והצוות הרפואי שם גם ככה במצוקה. ואז ממש היה לי איזה רגע כזה… שפתאום הבנתי, אמרתי, רגע, זה מסיבה של איזה 4,000 איש, לא יעזור לנו שני מטפלים בסורוקה, זה לא יפתור את הבעיה. אנחנו צריכים להיערך פה למשהו בסדר גודל אחר לגמרי. ואז התקשרתי ליגאל טרטקובסקי שהוא חבר שלי והוא באמת… אחד מהמקימים של "חוף מבטחים", שזה האנשים האלה שעושים באמת את המזעור נזקים. אז זה גם אדם שמבין טוב את האוכלוסייה והוא מטפל בחסד ויש להם ארגון גדול. התקשרתי אליו, אמרתי לו, תקשיב, אנחנו צריכים פה לעשות משהו ולהערך כאילו. והוא בדיוק היה… חזר ממסיבה אחרת בדרום, הוא היה בדרכים, אמר, בסדר, אני איתך, בוא נתחיל לעשות פה משהו, אני אעשה טלפונים, אתה תעשה טלפונים, וניפגש בערב. והוצאתי הודעת וואטסאפ לקבוצה שלמדה איתי את הטיפול ב-MDMA. אמרתי, חברים, אנחנו פה באירוע, מי מכן תהיה מוכנה לבוא ולהתנדב, לתת טיפול לאנשים שהיו במסיבה, שחוו בעצם את הטראומה המזעזעת הזאת על משני תודעה.

אלעד: 3,500 איש נרשמו לטיפול במסגרת העמותה שהוקמה - "לב בטוח". לא כולם מהנובה. הגיעו אליהם גם חוגגים ממסיבה אחרת שנערכה בעוטף. והם מייעצים גם להורים של חוגגים איך לסייע לילדים ולמשפחה עם הטראומה. ובין המטופלים היו כאלה שחוו את הטראומה באופן אישי תחת השפעה של חומרים פסיכדליים. והיו גם כאלה שלא. המכנה המשותף של כל מי שפנה ל"לב בטוח" הוא שכולם היו זקוקים למישהו לדבר איתו.

פרופ' סלומון: המצב הזה של להיות במסיבה… זה מצב מיוחד, כלומר, יש שם איזה מצב של trust. אנשים באו, הם הרגישו בטוחים, הם הרגישו בטוחים גם להניח את המגננות שלהם ואת תודעת היום-יום, ולהיות במצב תודעה מיוחד גם בלי זה. כלומר, לרקוד כל הלילה גם אם לא לקחת שום חומר זה מצב תודעה מאוד מאוד מיוחד. וכל מי שמכיר מסיבות טראנס יודע שזה בעצם איזשהו… טקס עתיק שעושים, ורוקדים כל הלילה, ומגיעה זריחה, והזריחה זה השיא בעצם של המסיבה, וגם שיא של הטקס המיוחד הזה. באמת אנחנו גם יודעים שהרבה מאוד מהאנשים כיוונו… לקחו את החומרים בשביל לנסות לכוון שהשיא של השפעת החומר יהיה בדיוק בזריחה, כי זה השיא של המסיבה. במסיבה הספציפית הזאת הרגע הזה היה רגע מאוד טרגי, שזה בדיוק הרגע שהתחילה המתקפה, ואנשים באמת היו… הרבה מאוד מהם תחת השפעה מאוד חזקה של החומרים שהם לקחו.

אלעד: חסות אחת, וממש מיד חוזרים.

[חסות]

אלעד: כבר בשעות וביממות הראשונות שאחרי שבעה באוקטובר, אחרי שעשרות מחבלים טבחו בבליינים שחגגו במסיבת הנובה, הקימו מומחי טראומה ופסיכדליה מוקד טיפולי שהפך לעמותת "לב בטוח". אלפים לקחו חלק כמטפלים או כמטופלים. ובהם גם כאלה ששרדו את התופת, שראו חברים נרצחים להם אל מול העיניים והכל תוך כדי שהם תחת השפעה של חומרים משני תודעה. עכשיו, האנשים האלה היו צריכים לעבור מעמד שעלול להיות מאוד לא נעים. לא רק לפרוק ולטפל בטראומה, אלא גם לשתף אדם זר, מטפל, בהכול.

פרופ' סלומון: אני חושב שזה דבר מאוד מיוחד שהבאנו איתנו ב"לב בטוח", זה שאנחנו לא שיפוטיים ואנחנו מקבלים כל בן אדם, חומרים. וזה שאנחנו באים מתוך השבט של הטראנס איפשר לאנשים להיות כנים איתנו. כלומר, אנחנו… פגשתי לא מעט אנשים שהלכו לאיזה מטפל פרטי או קופת חולים, ובאמת יכול להיות שזה מטפל נהדר, אבל הם לא הרגישו נוח להביא את מה שעבר עליהם באמת. כי חלק מהדבר הזה קשור בחומרים, יש חלקם גם לא חוקיים. ואתה לא יכול לעשות טיפול ככה. אתה חייבת את הכנות הזאת. אז כשאנחנו באים ופוגשים אותם, מסתכלים בגובה העיניים והם יודעים שזה אנשים שמבינים, הם מרגישים… הם מאפשרים לעצמם להיות כנים. וזה הבסיס הראשוני של כל טיפול שיצליח.

אלעד: אז כנות היא הבסיס הראשוני. אבל מה בא אחר כך? איך מטפלים שעות אחרי אירוע, בקבוצה של אנשים שנמצאת תחת השפעה של חומרים שונים בנוסף לטראומה המזוויעה שעברה עליהם? אם נהיה כנים, זה לא שבדיוק היה המון זמן לעשות מחקר, לעבור על הספרות ולמצוא תקדימים. אבל גם אם היה זמן הוא לא ממש היה עוזר. כי אין. אין למצב הזה תקדים.

פרופ' סלומון: אז אני אתחיל מזה שאין ניסיון עבר. דבר כזה אף פעם לא קרה, אוקיי? אף פעם לא קרה שכל כך הרבה אנשים שהיו במצב של… תחת שימוש במשני תודעה - מגוונים אגב, שלכל אחד מהם יש גם השפעות שונות - פתאום חוו טראומה כל כך קשה. אתה יודע, פה ושם משהו, אבל זה לא מקרים מתועדים, אין לנו הרבה ממה ללמוד. אתה יודע, בטח קרה שמישהו… לא יודע מה, היה על ה-LSD ועשה תאונת דרכים. אבל זה לא משהו שאנחנו יכולים ללמוד ממנו את החוקיות הגדולה של הדברים. טראומה בתוספת של חומרים פסיכדליים, או יותר נכון גם להגיד פסיכואקטיביים, כי יש פה כל מיני חומרים, לא כל האנשים לקחו מה שאנחנו קוראים חומרים פסיכדליים. היה שימוש נרחב בהמון סוגי חומרים במסיבה. וזה חלק גם מהמורכבות. ואני יכול להגיד גם… שזה גם… החוויה עצמה מאוד משתנה. כלומר, מבן אדם לבן אדם, על אותו חומר, יכול להיות השפעות מאוד מאוד שונות שתלויות בבן אדם, ואיך הוא הגיב, בדיוק במה הוא חווה.

אלעד: אז היה פשוט צריך להתחיל לעבוד עם מה שיש, ומהר. כבר הזכרנו כאן בשיחות קודמות שלא כל טראומה תתפתח לפוסט-טראומה. ואחד הפקטורים העיקריים בין אם כן או לא תתפתח זה כמה מהר מתחיל הטיפול. אז ברגישות, בפתיחות, בזהירות, ישבו המטפלים מול המטופלים מהנובה והתחילו לדבר.

פרופ' סלומון: שמענו כל מיני דברים. קודם כל, צריכים מיד להבין שזה מגוון. צריך לזכור שגם במצב של טראומה, במצב של סכנה, כל אחד פועל אחרת. יש מה שנקרא "שלושת האפים" (fff), כן? אנשים או נלחמים, או קופאים, או בורחים. זה תגובות מאוד טיפוסיות בכלל של יונקים, לא רק של בני אדם, למצב כזה של סכנה. אז כבר שם יש פיצול מאוד מאוד גדול של מה האנשים עשו וחוו. הרבה אנשים… זה מאוד השפיע על החוויה שלהם. יש אנשים שהיו מאוד מבולבלים, יש אנשים שזה עזר להם להתרכז. יש אנשים שהרגישו שזה נתן להם המון אנרגיה, החומרים, אנרגיה לרוץ ולברוח. יש אנשים שמרגישים שברגע שהתחילה המתקפה החומר לגמרי ירד וכאילו נעלם, הם נהיו כזה שוב… מאוד מפוקסים, ולפעמים אחרי זה שהם התחבאו זה עלה להם. כן. יש אנשים שזה מאוד הקשה להם על ה… על הדברים. אז באמת שמענו המון המון סיפורים. יש גם אנשים שממש מרגישים שעברו איזה חוויה מיסטית כזאת, שהחומר עזר להם, שהם… כיוון אותם בדיוק לברוח נכון ולצאת מתוך המצב. אז באמת יש אין-סוף סיפורים לכל הכיוונים ואלה סיפורים נוראיים ומדהימים, וכאילו… על כל הקשת הזאת.

אלעד: ורועי, הוא מצא את עצמו עם המון מידע, בתחום שאיש לא חקר כך בעבר כי מעולם לא היו נסיבות כאלה בעבר. והוא הבין שאסור לו לתת למידע הזה להתבזבז. שיש לו חובה ממש לחקור ולתעד.

פרופ' סלומון: אז התקשרתי לחבר שלי פרופ' רואי אדמון שעובד איתי בחיפה, שהוא מומחה לטראומה, ואמרתי לו, תראה, יש פה משהו שחייבים להבין בשביל האנשים האלה, בשביל שנדע איך לטפל בהם. אנחנו חייבים דרך לגלות, כי אין על זה כלום. והוא מיד קלט שבאמת יש פה משהו נורא נורא חשוב שלא נחקר מעולם. וצללנו ביחד לתוך מחקר מדהים שאנחנו עובדים עליו 24/7 מאז. והמעבדות שלנו התגייסו, כל האנשים שמו פרויקטים אחרים בצד כאילו והתגייסו לתוך הפרויקט הזה של לעבוד עם ה… עם השורדים של הנובה. בשביל להבין בדיוק את הדבר הזה - איך חומרים פסיכדליים משפיעים, או איך טראומה שנחוותה תחת השפעה של חומרים פסיכדליים, איך היא מועבדת ואיך ההתאוששות ממנה.

אלעד: זה לא מחקר פשוט, כי ההתמודדות עם טראומה היא דבר אינדיבידואלי. וגם ההשפעות של חומרים פסיכדליים או פסיכואקטיביים, גם הן מאוד אינדיבידואליות. וכאן, לצערנו הרב, יש לרועי מאגר גדול מאוד של מטופלים, מאגר גדול מאוד של חוויות קשות ושונות, שאפשר לנתח ולהשוות.

פרופ' סלומון: אז מה שעשינו - פנינו להמון המון אנשים, ועשינו איתם גם שאלונים. מילאו כל מיני שאלונים שבודקים מה מצבם, מה עבר עליהם במהלך המסיבה, מה עבר עליהם אחרי המסיבה, איזה חומרים הם לקחו. ואז אנחנו בעצם המשכנו את המחקר ורצינו לראות גם בעצם מה קורה בתוך הגוף. אז הזמנו אנשים ולקחנו מהם דגימות רוק. בתוך הדגימות רוק אנחנו יכולים לראות כל מיני מדדים של סטרס, חומרים כמו קורטיזול או כל מיני ביטויים של איך סטרס מתבטא בצורה אובייקטיבית יותר. וגם נתנו להם שעוני ספורט. השעוני ספורט האלה מקליטים את השינה שלהם, את התנועה שלהם, מה קורה עם הדופק שלהם. אז בעצם יש פה… אנחנו מסתכלים פה על ה… איך הגוף מגיב לטראומה, איך זה נרשם בתוך הגוף. והחלק האחרון של המחקר… או לא, שאנחנו עושים זה בעצם סריקת מוח. אנחנו מזמינים את מי שרוצה - כמובן, הכול… אנחנו משלמים להם, אבל הכל רק מה שהם רוצים - לבוא, אנחנו עושים סריקת מוח בתוך מכשיר של MRI, שיכול להסתכל על הפעילות של המוח. ואנחנו מסתכלים על הפעילות של המוח שלהם ואיך זה קשור לעיבוד של הטראומה. והחלום שלנו, שאנחנו מאוד רוצים לעשות זה להמשיך את המחקר הזה. המחקר הזה מבחינתי הולך להיות מחקר אורך שאנחנו נשארים איתם בשנים הבאות לראות מה שלומם, לראות מה קורה איתם, לראות לאן החיים לקחו אותם, איך הם מתאוששים. ובעצם נוכל למפות דרך זה… כזה לעשות ממש מודל של איך הדברים הגופניים, החומרים, ההתמודדות, העבר שלהם - כל אחד הגיע עם עבר שונה למסיבה - איך זה משפיע על העיבוד של הטראומה וההתאוששות ממנה.

אלעד: במקביל למחקר עמותת "לב בטוח" ממשיכה לעבוד. היא מעניקה טיפול בחינם לטווח הארוך לכ-750 שורדי נובה. הם יוצאים יחד לנופשים טיפוליים, הם מארגנים פגישות וחוויות משותפות. אנשים חדשים מצטרפים כל הזמן. שורדים שאחרי המסיבה מיד התגייסו למילואים ורק עכשיו הם מספיקים לטפל בעצמם, או אחרים, שרק ב-delay הבינו שהם בכלל זקוקים לעזרה כדי להתמודד עם הטראומה. אפשר, אגב, למצוא את העמותה ברשת safeheartil.com. הם נמצאים שם. רועי, הוא נפעם ממה שקורה בעמותה. אם תרשו לי להשתמש בקלישאה אחת בפרק הזה אז הוא לגמרי מאלו שבאו לחזק ויצא מחוזק.

פרופ' סלומון: אני אגיד רגע משהו, כאילו, איזה רגע "יוריקה" שהיה לי. היה בזמנו מרחב בחוות רונית, שכולם נפגשו בו. והגעתי, והמגרש חניה הזכיר לי כזה את התמונות מהמגרש חניה ברעים, כאילו. וזה היה לי ממש כזה, וואו, כאילו, אמרתי, איך אנשים שהיו במסיבה מגיעים, וזה אותו סוג של מגרש חניה, עפר כזה וזה. וקצת פחדתי, אמרתי, למה אני נכנס שם, אני אכנס לחוות רונית, כולם יהיו מפורקים. ואז נזכרתי בעצם שה… השבט של הטראנס זה שבט שיש בו מלא חוסן. כי כל הטקס הזה הוא טקס לא קל. אתה בא בלילה ואתה רוקד ו… קוראים זה לחפור, אתה חופר כל הלילה, אתה רוקד עד הבוקר ומגיע הבוקר ויש את הפיק הזה. זה… זה מסע. ולא סתם אנחנו גם קוראים כאילו… לזה טריפ, שאתה לוקח חומר פסיכדלי, זה טריפ או מסע. ואתה עובר אותו ביחד עם האחים והאחיות שלך למסע הזה בתוך המסיבה. אז שנכנסתי פנימה לתוך חוות רונית באותו יום זה פעם ראשונה שראיתי בדיוק את הדבר, ראיתי את הכוח של האנשים האלה, אז… זה הזכיר לי את הדבר הזה - שטראנס זה לא סתם מוזיקה וכיף של מסיבות, זה קהילה ושבט וגם דרך שבה אנשים באים לחקור את עצמם ולרפאות את עצמם. וששמעתי ופגשתי כל כך הרבה אנשים ושמעתי את הסיפורים של מה הם עברו וראיתי שהם בסדר, אמרתי וואו, לא וואלה - וואו, מטורף. היכולת של הנפש האנושית להחלים גם אחרי אירוע כל כך כל כך קשה. ורוב החבר'ה שאני פוגש הם יהיו בסדר. והם כולם מקסימים ומצחיקים. ובאמת כאילו… זה זכות גדולה בשבילי לפגוש אותם כאילו ו… ולהיות איתם רגע בתוך הדבר הזה. אז זה ה-וואו הכי גדול שיש לי להגיד.

אלעד: פרופ' רועי סלומון, תודה רבה.

פרופ' סלומון: תודה לך.

אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק. חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה - דני נודלמן, שירה אראל ועדי חצרוני, על הסאונד יאיר בשן שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

אני אלעד שמחיוף.

אנחנו נהיה כאן גם מחר.

[חסות]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

12 views0 comments

Comentarios


bottom of page