אחד ביום - כשה-AI מתגייס לצבא

במלחמה באיראן עולה לכותרות סוגיה שהופכת לרלוונטית ומורכבת יותר מאי פעם: הכניסה של הבינה המלאכותית לשדה הקרב. לפי דיווחים, ישראל כבר נעזרת ב-AI במלחמות, וארצות הברית רוצה להרחיב את השימוש - עד כדי כך שהסתכסכה עם אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות והמתקדמות בעולם.  הפעם, אנחנו עם הדס לורבר, ראש המכון למחקר יישומי בבינה מלאכותית אחראית ב-HIT, וראש פרויקט שותפויות טכנולוגיות במכון למחקרי ביטחון לאומי, INSS. יחד איתה נעלה את השאלה הגדולה: האם מתקרב היום שבו AI ינהל את המלחמות שלנו בעצמו? ומה זה אומר על הרגעים הרגישים והמסוכנים, שבהם בכל זאת צריך להפעיל שיקול דעת של בן אדם?

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 19/03/2026.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אלעד: היום יום חמישי, 19 במרץ, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏יש סיפור מוכר מהמלחמה הקרה, ספטמבר 1983. תקופה שהייתה מתוחה במיוחד גם בסטנדרטים של המלחמה ההיא. העצבים היו רופפים. סטניסלב פטרוב, הוא היה קצין במערך ההגנה האווירית של ברית המועצות, ובלילה אחד הוא היה במשמרת, קצין תורן בבונקר, לא מאוד רחוק ממוסקבה. פטרוב היה אמור לפקח על מערכת ההתראה מפני תקיפת טילים, והיה אמור להודיע מיד לממונים עליו במקרה שהלוויינים יזהו מתקפה אמריקנית בדרך. בשלב מסוים המערכת זיהתה טיל בודד שעשה את הדרך מארצות הברית לרוסיה, טיל אחד. אחר כך המערכת זיהתה פתאום עוד ארבעה טילים. פטרוב היה אמור לצלצל בכל הפעמונים, להזעיק את כולם. הפרוטוקול קבע שבמקרה כזה, ברית המועצות אמורה לשגר מיד מתקפה משלה. הקטע בסיפור, שנחשף רק שנים אחר כך, הוא שפטרוב הפעיל שיקול דעת. הוא חשב לעצמו שאם באמת הגיע הרגע והמלחמה הקרה הפכה לחמה, אם באמת ארצות הברית תוקפת את ברית המועצות, למה שהם ישגרו טיל אחד ואז עוד ארבעה? למה לא לשגר בבת אחת מאות טילים? זה פשוט לא הסתדר לו בהיגיון. המערכת הסובייטית כבר עשתה כמה פשלות בעבר, ופטרוב קיבל החלטה. לפי הסיפור, הוא לא אמר דבר. בדיעבד התברר שבאמת הייתה תקלה במערכת. היא זיהתה השתקפות של השמש בעננים וחשבה שאלו טילים. פטרוב הפך לגיבור, ומוגדר כאיש שמנע הידרדרות שהייתה, אולי, עלולה להוביל למלחמה גרעינית.

‏עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם מה אני רוצה? מה ל"אחד ביום" של מרץ 2026 וסיפור מהאייטיז? אוֹה, לא הרבה, אבל בכל זאת יש כאן משהו. במלחמה באיראן עולה לכותרות סוגיה שהופכת לרלוונטית ולמורכבת יותר מאי פעם, הכניסה של הבינה המלאכותית, ה-AI, לשדה הקרב. ישראל, כך לפי דיווחים, כבר נעזרת ב-AI במלחמות שלה. ארצות הברית, היא רוצה להרחיב את השימוש עוד, עד כדי כך שהסתכסכה עם אחת מחברות ה-AI הגדולות והמתקדמות בעולם. מעל לכל זה עולה השאלה, והיא מעניינת, ועליה נדבר עם הדס לורבר, ראש המכון למחקר יישומי בבינה מלאכותית, אחראית במכון הטכנולוגי חולון, וראש פרויקט שותפויות טכנולוגיות במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS. האם מתקרב היום שבו AI ינהל את המלחמות שלנו בעצמו? ומה זה אומר על הרגעים הרגישים המסוכנים האלה שבהם בכל זאת כדאי להפעיל שיקול דעת של בן אדם? עוד לפני שנכנס ל-AI בשדה הקרב, שווה שנתחיל קודם בלי AI, רק בשדה הקרב, לא בעולמות הטכנולוגיים בכלל, אלא יותר בעולמות התורה הצבאית.

‏הדס: אז יש מונח ש… צבאי, שפּוּתַח, ואם אנחנו אוהבי היסטוריה אז הוא פותח בתחילת שנות ה-70 על ידי ג'ון בויד, שהיה טייס קרב אמריקאי, מומחה לאסטרטגיה צבאית, שנקרא OODA LOOP, זה אומר בעצם, ג'ון בויד בא ואמר, אני רוצה לבחון קרבות אוויר, הוא היה טייס, ורצה להבין מה נותן יתרון לטייסים. והוא גיבש מודל, אותו ה-OODA, כדי להסביר למה טייסים מסוימים מנצחים, ולמה אחרים פחות, והוא בא וראה שזה לא בזכות כלי הנשק שיש להם אלא בזכות ה… מהירות התפיסה, קבלת ההחלטות והתגובה. לכל זה הוא קרא מעגל הבסיסי, אותו הלופ, אותה הלולאה, שפה כל יחידה, מפקד, נוקט במצב של עימות או תחרות.

‏אלעד: הצירוף הזה שמתמצת את תהליך קבלת ההחלטות והפעולות במלחמה, ה-LOOP של OODA הוא מאוד יעזור לנו להתפקס בדיון על בינה מלאכותית במלחמה. ה-O הראשונה, Observe, לאסוף מידע מהסביבה, מודיעין. ה-O השנייה, Orient, לנתח את המידע כדי להבין את הסיטואציה. D עבור Decide, קבלת החלטה, תכנון תוכנית פעולה על בסיס המידע שנאסף, ובסוף Act, A, לפעול לפי התוכנית.

‏הדס: מה פה העיקרון המעניין? זה שמי שמסיים את הלולאה כמה שיותר מהר בקבלת ההחלטה, הוא בעצם מצליח להשפיע על האויב. איפה ה-AI נכנס לנו בתוך הדבר הזה? הוא פשוט מקצר את כל התהליך הזה. במקום שאנחנו ננתח לבד את המידע, ונאסוף, ונקבל את ההחלטה, ה-AI נכנס ומקצר. האלגוריתם בעצם אה… יודע לאסוף את המידע, לנתח, הוא יודע לחבר את המקורות מאוד מהר ביחד, להביא המון ידע, המון מקורות, אה… ולהציע פעולות, ואז זמן ההחלטה בעצם מתקצר מ… ממש משעות של החלטה, לדקות ואפילו לשניות. וזה נותן יתרון עצום בלחימה. מי שמסיים יכול לפעול ראשון. ובעצם זה מה שהופך היום את ה-AI לבעצם מכפיל כוח אדיר אה… במה שאנחנו רואים בלחימה באיראן.

‏אלעד: יפה. אז נתמקד בשלב הראשון, ב-OO, התצפית וניתוח המידע. הבינה המלאכותית הרי יכולה לעשות את זה באופן הרבה יותר יעיל, הרבה יותר מהיר, הרבה יותר מדויק מבני האדם. אנחנו מכירים את זה בשימוש האישי שלנו בכלים של AI. אם יש כמויות גדולות של מידע, כזה שלבן אדם ממוצע ייקח שעות לעבור עליו, לסכם אותו, לתמצת אותו, הצ'אט יכול לעשות את כל זה בשניות. אז אותו הדבר קורה גם בעולמות המודיעין. בדיוק המקומות שבהם צריך לעבור על כמויות אדירות של מידע ולזקק ממנו תובנות.

‏הדס: אנחנו כן הדגמנו את פוטנציאל ה-AI של מדינת ישראל בשטח, ורואים למשל שורה של שימושים, אה… למשל מערכות ליצירת מטרות. דיברו על "לבנדר", "בשׂורה", שזה מערכות שיודעות רגע לקחת דאטה ממקורות שונים, מאוד רחבים, לזהות דפוסים ולהציע אה… מטרות לתקיפה. כאשת מודיעין אני יכולה להגיד, לשעבר, שהרבה פעמים אה… אתה נתקל במחסור במטרות, אם לא הכנת בנק מטרות מאוד מסודר קודם. אה… ופה יש לך באמת כלי שעוזר לך. תזמון תקיפות אה… שהמערכת יודעת גם לבוא ולהגיד מתי, למשל זיהוי, מתי היעד נמצא או לא נמצא בבית, וזה באמת נכנס כבר לעומק המבצעי. בנושא של חטופים ומנהרות גם ראינו שימושים אה… למשל שילוב של מקורות שונים כדי להבין דפוסים ותנועות. אבל צריך להגיד שגם לפי מה שאני שומעת אה… וככה ראיינתי אנשי צבא וגם אנשים בתעשייה הביטחונית בישראל, כולם קובעים בצורה מאוד מאוד חד משמעית, שההחלטות בסוף התקבלו על ידי, תמיד, המפקד או המפקדת, והאדם בסוף, וה-AI לא יבצע את קבלת ההחלטות. זה נכון לצה"ל, זה נכון לצבאות אחרים. לא רק שהשימוש ב-AI מצמצם פגיעה בחפים מפשע, הוא מאפשר דיוק גבוה יותר. זה על פי מה שככה באמת קצינים וקצינות בכירים אומרים.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: זהו, בעולמות ה-OO לעבור על מידע, לארגן אותו, לנתח אותו, שם ה-AI מאפשר לעשות את מה שאי אפשר אפילו היה לחלום עליו בעבר. הטיימס הבריטי למשל, הוא קרא למלחמה באיראן - "מלחמת ה-AI הראשונה". לפי הדיווח שם, הופצצו באיראן ביממה הראשונה 1000 מטרות. כלי בינה מלאכותית, כך נכתב, הצליחו לייצר 42 מטרות מומלצות בכל שעה. המודלים ידעו לנתח מודיעין בזמן אמת, באופן שהיה מצריך לפני כן צוות ענק של אנשים. יש דיווחים עוד מלפני המלחמה שיחידות מסוימות בצבא האמריקני צומצמו מ-2,000 חיילים ל-20, בזכות הכניסה של בינה מלאכותית.

‏הדס: מה שאנחנו יודעים שסנטקום, למשל, מיישם פה במלחמה הזאת את הפרויקט של MAVEN, שהוא הוכרז לפני כמה שנים, אבל ממש זה פעם ראשונה שהוא בא לידי ביטוי. הוא מטמיע שימוש במודלים גדולים של קלוד, קלוד של אנת'רופיק, באמת אה… כדי לסכם מודיעין גולמי ממאות ואלפי מקורות בבת אחת, לסרוק הרבה מאוד תצלומי קרקע ותצלומי אוויר ורחפנים ומל"טים, לזהות עצמים, מכוניות, אנשים, סוגי נשק, באמת בטרה-בייטים של נתונים, שזה המון, ולסמן לאותם מפעילי המודיעין באמת את היעדים שהם רלוונטיים כמטרות.

‏אלעד: השילוב של AI בעבודה של הצבא האמריקני זה לא דבר שקרה במקרה, זו תוכנית, זו אסטרטגיה. ממשל טראמפ קבע ששילוב של כלי בינה מלאכותית בצבא זה פרויקט לאומי אסטרטגי.

‏הדס: הלחימה אה… שאנחנו רואים בשבועות האחרונים מבוססת גם על דוקטרינה שהאמריקאים פרסמו, שהפנטגון פירסם בינואר השנה, שהוא קרא לו AI First אה… והוא בא ואומר - אני מורה להאיץ את הכניסה של ה-AI לכל מערכי הצבא ולהפוך את ה-AI לכוח בכל התחומים מהחזית ואחורה, והוא רוצה להטמיע את זה בכל מיני מקומות.

‏אלעד: הרציונל הוא בין היתר להקדים את השאר, בעיקר להקדים את סין. אם דיברנו על הלופ של OODA, אז בעזרת ה-AI אפשר להשלים כמה לופים בזמן שהיריב שלך עוד תקוע ב-O הראשונה, וכדי להגשים את חזון ה-AI First שלו טראמפ היה צריך לשתף פעולה עם חברות ה-AI הגדולות בעולם.

‏הדס: ואחת מהחברות המרכזיות האלה היא אנת'רופיק, והפנטגון באמת ניסו להגיע להסכם שיאפשר להם להשתמש במערכות של אנת'רופיק. בשלב הראשון היה מדובר בפיתוח אה… או בשיתוף פעולה של באמת ניסוי ופיתוח כלים שמיועדים לשימושים הצבאיים שהוגדרו, תחת ההבנה כי באמת הכללים מקובלים על הממשל. אה… אנת'רופיק חברה לפלנטיר, וחתמה עם הפנטגון על על חוזה בשווי של 200 מיליון דולר אה… וקלוד היה באמת הראשון, המודל הראשון שצבא ארצות הברית הכניס לרשתות המסווגות שלו.

‏אלעד: אנת'רופיק, החברה שמאחורי קלוד, אנחנו דיברנו עליה שלושה ימים לפני שהתחילה המלחמה, בפרק שעשינו על קלוד קוד. אז אנת'רופיק חתמה על חוזה עם הפנטגון בשווי 200 מיליון דולר, הפכה לחברת ה-AI הראשונה שרשאית להיכנס לשרתים החשאיים של הפנטגון, והכלים שלה הפכו לחלק מובנה בעבודה של משרד המלחמה האמריקני. אלא שאנת'רופיק גם הזהירה את הפנטגון, היא אמרה - הטכנולוגיה עדיין לא מתקדמת, היא עדיין לא אמינה מספיק, אפשר להשתמש בה למטרות OO, ארגון וניתוח מידע, אבל בזהירות ותחת פיקוח. על D ועל A, קבלת החלטות ופעולה אוטונומית, על זה בכלל לא היה על מה לדבר.

‏הדס: ושם התחיל המתח בעצם והיה פיצוץ.

‏אלעד: חסות אחת וממש מיד חוזרים.

‏[חסות]

‏אלעד: הדיון על השימוש של צבא ארצות הברית בכלי בינה מלאכותית במלחמה באיראן התחיל בכלל עוד לפני המלחמה באיראן, ועוד לפני המלחמה, הדיון הזה גם הגיע לפיצוץ.

‏[הקלטה]

President Donald Trump: “Late last night and early today, at my direction, the United States armed forces conducted an extraordinary military operation in the capital of Venezuela.”

‏אלעד: בינואר השנה, כשלוחמי יחידה מיוחדת פשטו על ארמון הנשיאות בוונצואלה ושלפו את הנשיא מדורו למשפט בארצות הברית. סביב האירוע הזה, כך דווח בדיעבד, התחיל ויכוח בין אנת'רופיק לבין הפנטגון. אנת'רופיק הבינה שנעשה שימוש בכלים שלה במבצע בוונצואלה, ועובדים בחברה, שמציגה את עצמה כאבירה של AI בטוח, כזה שפועל לפי הכללים, כזה שאין לו מה להסתיר, עובדים שם לא מאוד אהבו את העובדה שהטכנולוגיה שהם פיתחו משמשת גם לפעילות חשאית וספק חוקית. אבל היה בכל זאת משהו יותר מורכב. משרד המלחמה האמריקני ביקש מאנת'רופיק להסיר מגבלות וחסמים בטכנולוגיה, ולאפשר שימוש רחב יותר במסגרת החוק בבינה המלאכותית. בחברה לא הסכימו.

‏הדס: המנכ"ל בא ואומר בצורה מאוד מאוד ברורה - אנחנו לא מעוניינים שבשני תחומים ייעשה שימוש במודלים שלנו. האחד זה פיקוח המוני על אזרחים והשני זה שימוש בנשק אוטומטי. כי הוא אומר שבעצם המודל מבחינתו, הוא לא מספיק אמין. זה לא שהוא יוצא נגד בעצם ההחלטה כן או לא, ויוצא נגד הממשל כזה או אחר בהחלטה שהתקבלה. הוא פשוט בא ואומר היום מערכות ה-AI לא אמינות מספיק.

‏[הקלטה]

Dario Amodei: “The AI systems of today are nowhere near reliable enough to make fully autonomous weapons. You know, anyone who’s worked with AI models understands there’s a basic unpredictability to them, that in a purely technical way we have not solved. And there’s an oversight question too. If you have a large army of drones or robots that can operate without any human oversight, where there aren’t human soldiers to make the decisions about who to target, who to shoot at, that present concerns and we need to have a conversation about… about how that’s overseen, and we haven’t had that conversation yet, and so we feel strongly that, you know, those two use cases should not be allowed.”

‏הדס: והגם שאני מבין את החשיבות של הטמעות AI ושימוש ב-AI להגנה על ארצות הברית ועל דמוקרטיות אחרות, בעצם אה… למול האויבים של אותן המדינות, אנחנו בעצם עדיין המערכות האלה לא מספיק אמינות, ולכן אני חושש שהם יופעלו.

‏אלעד: אנת'רופיק, בניסיון לשמור על התדמית שלה ועל האמינות שלה כחברה שלא רק משתפת פעולה עם הפנטגון אלא גם משרתת את הציבור הרחב, אסרה על הפנטגון להשתמש בכלים שלה למעקב אחרי אזרחים או כנשק אוטונומי. הממשל האמריקני, שר המלחמה, הנשיא טראמפ, השתוללו. יצאה הוראה חדשה לא לשתף יותר פעולה עם אנת'רופיק. יותר מזה, החברה הוגדרה כסיכון לשרשרת האספקה הביטחונית. אסור יותר לאף גוף שעובד עם הפנטגון להשתמש בכלים שאנת'רופיק פיתחה.

‏[הקלטה]

President Donald Trump: “In just a moment I will be signing an order banning the federal government for procuring AI technology that has been infused with partisan bias or ideological agendas such as critical race theory, which is ridiculous. I encourage all American companies to join us in rejecting poisonous Marxism in our technology. It will be…”

‏אלעד: זה צעד שהוא כל כך חריף, כל כך אגרסיבי, שהוא שמור בדרך כלל לחברות ממדינות יריבות. חברות טכנולוגיה ובינה מלאכותית עמדו באופן טבעי לצידה של אנת'רופיק, לפחות פומבית. אבל ברגע שהחוזה עם הפנטגון הפך ללא רלוונטי, היו גם את מי שניסו לתפוס את מקומה.

‏הדס: אז גוגל מנהלת עכשיו משא ומתן עם הפנטגון, Open AI, המתחרה, נכנסה לתמונה אה… ואמרה שהיא תנקוט בקו שהוא יותר פרגמטי, ותהיה מוכנה כן לשלב את ה-AI בדוקטרינת ה-AI First של הפנטגון. ו… ובעצם זה יוצר פיצול בתעשייה, אה… שזה בעצם בפעם הראשונה אנחנו רואים חברות שמציבות גבולות של responsible AI ולא מוכנות לעבוד עם המדינה, ספציפית עם ארצות הברית, לבין חברות שבאות ואומרות - אנחנו כן נהיה מוכנות. כמובן שגם החברות האלה, שגם ה-Open AI באה ואומרת - אנחנו נשמור על הבטיחות ועל ה-responsible, אבל כמובן שזה כנראה לא באותו הרף שאנת'רופיק מציבה.

‏אלעד: השאלה שעלתה, החשש שעלה, הסיבה שיש עכשיו דיון ער על בינה מלאכותית ומלחמה, היא כי יש את מי שמעריך שארצות הברית רוצה לשלב AI לא רק בשלבי ה-OO, ניתוח ואיסוף המידע, אלא גם ב-D וב-A. גם היום יש שאלות גדולות לגבי האמינות והדיוק של בינה מלאכותית באיסוף וניתוח מידע. גם את זה אנחנו מכירים, אפילו מהשימוש האישי שלנו, אירועים ש-AI פשוט ממציא, טעויות שהוא עושה. לפי דיווח של הניו יורק טיימס מאפריל 2025, מערכת הבינה המלאכותית "לבנדר", שצה"ל עושה בה שימוש, סימנה 37,000 פלסטינים בעזה כיעד להפצצה. היו ביניהם פעילים זוטרים בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי, אבל מקורות אנונימיים שדיברו אז עם העיתון אמרו שהתבקשו להסתמך על המטרות שהמערכת הנפיקה, למרות שידעו שהיא עושה לא מעט טעויות, למרות שידעו שבין האנשים שסומנו, גם כאלה שאין להם קשר לחמאס בכלל. ונכון, לא רק ה-AI, גם בני אדם עושים טעויות, אבל הטענה היא שהטכנולוגיה עדיין לא מתקדמת מספיק כדי שבזמן מלחמה, בשדה הקרב, יתנו לה סמכות לקבל החלטות ולהוציא לפועל מתקפות באופן אוטונומי, בלי שבן אדם מעורב בתהליך.

‏הדס: מרבית הממשלות באות ואומרות - "צריך בסוף, קבלת החלטה צריכה להיות בידי האדם". אה… זה קורה גם ברפואה. למשל, יש היום באמת כלי רפואה מאוד משמעותיים שנכנסו בעולמות ה-AI לרופאים, אבל בסוף זה הרופא שצריך לקבל את ההחלטה אם הוא שולח את ה… את הפציינט לניתוח, או משחרר מחר בבוקר הביתה. אה… זה מאוד חשוב שיהיה שם עדיין human in the loop. כדרך אגב גם מנכ"לי חברות אה… טכנולוגיה הגדולות אומרות שעדיין מאוד מאוד חשוב, כי אי אפשר לסמוך עדיין ב-100% על הכלים האלה, ועוד נצטרך לקחת הרבה מאוד זמן בעצם אה… שהם יקבלו את ההחלטה, ויש כאלה שגם אומרים - הם, אסור להם לקבל את ההחלטה, לעולם צריך שיהיה שם את ה-human in the loop, אה… מתוך החשש המאוד גדול שהדבר הזה הוא כוח מאוד מאוד משמעותי בידי כלי טכנולוגי בסוף, שהוא לא נבחר ציבור, והוא לא ה… בעצם זה שנתנו בידיו את המשימה, כמו הרופא והניתוח וכולי.

‏אלעד: זה באמת דיון מעניין שנוצר, כי הוא לא רק דיון על בינה מלאכותית ועל מלחמה. יש כאן שאלות הרבה יותר גדולות, אפילו פילוסופיות. האם טעות שעושה AI ועולה בחיים של חפים מפשע, האם היא שונה מטעות אנוש שגובה מחיר דומה? איך יֵרַאו בכלל המלחמות בעידן שבו AI ינהל אותן לבד בעצמו? מה זה אומר לנהל מלחמות של בני אדם בלי שבני אדם בוחרים את המטרות? בלי שאנחנו בני האדם יודעים להסביר תמיד למה הותקף מי, או מה, שהותקף?

‏הדס: נכון. ו… וזה מעורר שאלות, דילמות, סביב שאלת האחריות מאוד משמעותיות. כי אם AI בעצם המליץ על המטרה ללא human in the loop, ללא אדם שככה קיבל את ההחלטה, מי בעצם נושא באחריות? את מי אתה תובע? אה… את החברה שמפתחת את המערכת, אותו הגוגל או האנת'רופיק או אחרות, הצבא שמפעיל את המטרה, או המפקד בשטח, שבעצם כבר לא קיבל את ההחלטה כי מישהו אחר או אותו המערכת קיבלה את ההחלטה. אה… ועל זה בדיוק מנכ"ל אנת'רופיק מדבר ממש בהקשר הזה שיש צורך במנגנוני הגנה. הוא בא ואומר - צריך לשמור על הגבולות המוסריים שלנו אה… וחברות פרטיות צריכות להיות חלק מהשיח הזה כי בסוף ה-accountability, או הנשיאה באחריות, היא מאוד משמעותית, וחברות הטכנולוגיה עד כמה עבורם זו דילמה, עד כמה הם משתפות פעולה בלחימה.

‏זה פותח שיח אתי מאוד מאוד משמעותי. וכדרך אגב, בתוך השיח האתי הזה, הציבור מצביע ברגליים. הוא מצביע לטובת אנת'רופיק. כי ראינו באותו שבוע שהגם שאנת'רופיק הסתכנה עסקית, אה… בעצם קרה, התוצאה הייתה הפוכה. הייתה קפיצה מאוד חדה במספר המשתמשים שלה באותו שבוע. קלוד הוסיפה, לפי דיווחים, עוד מיליון משתמשים ביום. האפליקציה רשמה זינוק מאוד משמעותי בהורדות. מספר המנויים בתשלום גדל משמעותי וגם הערכוֹת השוֹוי של החברה זינקו למאות מיליארדי דולרים בגיוסים שלה. זאת אומרת, המשבר הזה שהיה יכול להפוך לאירוע שבעצם יכול היה להמית את אנת'רופיק לגמרי, עם החשיפה המאוד משמעותית, הוא בנה עבורה אמון ציבורי.

‏אלעד: בינתיים לפחות, לפי דיווחים במלחמה באיראן יש לבינה המלאכותית חלק גדול ומשמעותי יותר מאשר כל מלחמה לפניה. בגלל זה מכנים אותה "מלחמת ה-AI הראשונה". האם זה אומר שכלים כאלה עושים עכשיו באיראן גם את שלבי ה-D וה-A? לפחות באופן רשמי - לא. ואם זה באמת המצב, בכל מקרה, נדמה שלשם הולך שדה הקרב של העתיד, העתיד הקרוב. זה עולם שבו סטניסלב פטרוב לא היה יכול להפעיל שיקול דעת כשהרדאר הראה כאילו טילים אמריקנים עושים את הדרך לרוסיה. זה עולם שבו המערכת, לבד, תזהה את האיום, תנתח אותו ותגיב לפי שיקול דעתה בעצמה, גם אם בדיעבד יתברר שהמערכת טועה.

‏הדס: חשוב לשמר את החשיבה הביקורתית של בני האדם בתוך כל הדבר הזה. אני חושבת ש… אתה יודע, אני מרצה בקורסים ברייכמן על רגולציה ו-AI ואני אומרת לתלמידים שעצם המידע יהיה להם זמין, כנראה, את השאלות הם כבר… הם יקבלו עליהם תשובות אוטומטיות. הידע יהיה קיים ויהיה נפוץ, וככה הם לא יצטרכו יותר לחשוב איך להשיג את הידע, אבל מה שהם כן יצטרכו זה את החשיבה הביקורתית על ה-AI, ולשַמֵר באמת את הדרך שבה אנחנו מסתכלים, שהוא כלי עזר ולא מחליף אותנו. אני חושבת שגם פה, בהיבטים הצבאים, מאוד חשוב לשלב את ה-AI במערכות הצבאיות, כי זה מה שיתן לנו, גם למדינת ישראל, יתרון, וזה חשוב מבחינת הביטחון הלאומי שלנו, אבל צריך לזכור שצריך להשאיר את החשיבה הביקורתית ואת ה-human in the loop ואת האדם במרכז.

‏אלעד: הדס לורבר, תודה.

‏הדס: תודה רבה אלעד, תודה שאירחת אותי.

‏אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק. חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה עדי חצרוני, הילה פז, מתן זמיר, דניאל שחר ושירה אראל. על הסאונד יאיר בשן שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף. אנחנו נהיה כאן בשבוע הבא.

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה