ויקיפדיה היא אולי האתר הראשון שרובנו נפתח כשנרצה לקבל מידע כלשהו ואנחנו תופסים אותה כאוקייבטיבית ונייטרלית. אבל מתחת לפני השטח, מתברר שהיא לא רק מקור מידע, אלא גם זירה למאבקים בין אג'נדות והשקפות עולם. ובעשרת החודשים האחרונים מתרחשת מאחורי הקלעים של ויקיפדיה מלחמה גדולה סביב ערכים שקשורים למדינת ישראל ולמלחמה נגד חמאס - מלחמה על נרטיב, אמת, עובדות ומידע. אז הפעם, אנחנו עם ד"ר שלומית אהרוני ליר מאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בר אילן ועם איתמר, שניהם חברים בקהילת העורכים, על מלחמות ויקיפדיה.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 19/08/2024.
[חסות]
[מוזיקה]
אלעד שמחיוף: היום יום שני, 19 באוגוסט, ואנחנו "אחד ביום", מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.
[מוזיקה מסתיימת]
איתמר: כמו כולם אני התחלתי כקורא של ויקיפדיה עד שהבנתי שאפשר לערוך אותה, והבנתי שאני רוצה לערוך אותה, וזה קרה בערך לפני… עוד מעט חמש שנים.
אלעד: איתמר, הוא "ויקיפד". הוא חלק מקבוצה, מקהילה שמונה כ-3,000 "ויקיפדים", ככה הם קוראים לעצמם. אלו הישראלים שעורכים את ויקיפדיה בעברית.
איתמר: הטריגר שבסופו של דבר גרם לי לפתוח יוזר ולהיכנס, היה כשיום אחד נכנסתי לוויקיפדיה, היה לי איזשהו דיון עם בחור חרדי על מעמד הר סיני, אני מתעניין בחקר המקרא ובהיסטוריה של עם ישראל. היה לנו איזשהו דיון, אם מעמד הר סיני קרה או לא קרה, התרחש, לא התרחש, והוא אמר לי, "מה, תפתח ויקיפדיה ותראה". ופתחתי את ויקיפדיה בערך "מעמד הר סיני", היה כתוב: "אירוע היסטורי בתולדות עם ישראל". עכשיו אפשר להתווכח אם זה אירוע היסטורי או לא, אבל, אובייסלי אפשר להתווכח, אתה לא יכול להגיד בתור עובדה שזה אירוע היסטורי שהתרחש. ישר הרמתי טלפון לחבר, אמרתי לו, "מה זה?! איך אפשר? מה? עם מי מדברים? איפה הבוס?" אז הוא אמר לי, מה שאחרי זה אמרתי להרבה מאוד אנשים, "תפתח יוזר, תלחץ edit ותתקן".
[מוזיקה ברקע]
איתמר: זה היה הטריגר הראשוני שלי להיכנס לוויקיפדיה, ומה שהשאיר אותי היה ששעתיים אחרי שתיקנתי והוספתי למעמד הר סיני - "לדעת רוב הארכיאולוגים, מעמד הר סיני הוא לא אירוע היסטורי", המשפט הזה נמחק. ואז התעצבנתי. [צוחק]
אלעד: זהו, זה הקטע של ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית והפתוחה. כל אחד יכול לערוך אותה. כל אחד מכם יכול להיכנס לדוגמה לערך "אלעד שמחיוף", ולכתוב שאלעד הוא הכי חמוד בארץ. אלא שלמרות שהדבר הזה הוא נכון, וברור שהדבר הזה נכון, גם באנציקלופדיה חופשית, פתוחה ודמוקרטית, יש כללים שחייבים לעמוד בהם.
איתמר: למשל, אסור להציג דעה כעובדה, אז זה כללים חשובים, כללי הניטרליות, והכלל עוד יותר חשוב זה הכלל של להסתמך על מקורות אמינים. זאת אומרת, ויקיפדיה, כל אחד יכול לכתוב את מה שהוא רוצה, אבל אם הדבר מגיע בלי סימוכין, בלי הפניה לאיזשהו מאמר אקדמי, או לאיזשהו מקור אמין, אז אפשר פשוט למחוק את זה מיד. ודרך אגב, בגלל זה מחקו לי. כשאני כתבתי, "רוב הארכיאולוגים חושבים שמעמד הר סיני הוא לא היסטורי", מחקו לי את זה מסיבה מוצדקת, כי פשוט כתבתי את זה. לא צירפתי איזשהו סקר של ארכיאולוגים ששאלו אותם והם אמרו. אני פשוט הבעתי את דעתי, והצגתי אותה בתור עובדה, וזה באמת, עברתי על הכללים.
אלעד: מאז איתמר למד את הכללים, וערך לא מעט ערכים בוויקיפדיה. הוא חלק פעיל בקהילה, יש להם מפגשים, ודיונים, והצבעות, אלו חיים שלמים. הכל אגב, בהתנדבות. וכמו איתמר, גם דוקטור שלומית אהרוני ליר מאוניברסיטת חיפה, ואוניברסיטת בר אילן, היא חברה פעילה בקהילת הוויקיפדיה, בעצמה בכלל מומחית למגדר, והמטרה המקורית שלה הייתה להכניס עוד נשים אל ויקיפדיה, אחרי שחקרה וגילתה שרבות מהן נרתעות ומודרות משם.
ד"ר אהרוני ליר: כן, ויקיפדיה זה מרחב מאוד יצרי, מאוד גועש. יש הרבה מלחמות עריכה, יש, אני לא יודעת אם לקרוא לזה בשם אגו, אבל יש… אנשים מאוד נקשרים למה שהם כותבים, וזה בהחלט בא לידי ביטוי בדפי השיחה, ובהתנהלות.
[מוזיקת רקע]
אלעד: ומה שקורה עכשיו, בעשרת החודשים האחרונים, אלו מלחמות ויקיפדיה סביב מלחמת חרבות ברזל. כן, מתברר שיש כאלה, בדפי הערכים עצמם, ובעיקר מאחורי הקלעים, בדיונים של העורכים, במה שנקרא דפי השיחה, שמוצמדים לכל ערך. זה קורה גם בוויקיפדיה עברית, שבה פעיל איתמר, וגם בוויקיפדיה אנגלית, שם פעילה שלומית. אלו קרבות שמתנהלים מאז שבעה באוקטובר. קרבות יצריים, מאוד, על נרטיב, על אמת, על עובדות, קרבות על מידע.
ד"ר אהרוני ליר: אני חושבת שהיום בוויקיפדיה האנגלית, ניתן לראות, לא רק שהדמוקרטיה לא עובדת, אלא איך בעצם הרעיון של חוכמה, ושל ידע, ושל ידע ניטרלי, הופך לתעמולה, לידע מוטה, לידע פוליטי.
איתמר: אחד העורכים התלונן, למה כתוב בערך על "חרבות ברזל", יש לנו רובריקה של כמה שבויים לקחנו. פתאום נהיה העניין של האם צריך להתייחס אליהם לפי אמנת ג'נבה? וזה זולג לתוך ויקיפדיה בתור - האם צריך לקרוא להם שבויים או עצירים? והנה נהיה דיון ארוך, אתה תיכנס לדף דיון של "חרבות ברזל", ותראה שם דיון שלא נגמר, סביב הנושא הזה. זאת אומרת, זה היה מאוד מאוד בולט שהמאבק נכנס לתוך ויקיפדיה, שוויקיפדיה נהיית שדה קרב רציני על התודעה.
[מוזיקת רקע]
אלעד: אז הפעם אנחנו עם מלחמת "חרבות ברזל", חזית הוויקיפדיה. נתחיל במובן מאליו, כי גם את המובן מאליו צריך לומר. ויקיפדיה היא זירה סופר חשובה. אנחנו מדברים המון על כישלון ההסברה בתקשורת הממוסדת, על הטייה נגד ישראל ברשתות החברתיות, אבל ויקיפדיה, זה כבר משהו אחר לגמרי.
ד"ר אהרוני ליר: בסופו של דבר, מדובר פה באחד האתרים, אם לא ה… שיש אליו את מספר הכניסות הכי גדול, אני אסביר. אומנם ממוקם במספר שבע, אבל כאשר אני רוצה לדעת על נושא מסוים, ואני מקלידה אותו בגוגל, התוצאה הראשונה הרבה פעמים תהיה ויקיפדיה. גם עיתונאים, גם חוקרים, בטח ובטח סטודנטים וסטודנטיות, נכנסים לשם כמקום ראשון לחיפוש מקורות וכדומה. מכאן, שמדובר בהשפעה שאי אפשר לתאר את משמעותה על מיליונים מיליונים של אנשים ברחבי העולם.
אלעד: ז'אן פול סארטר אמר שההיסטוריה נכתבת בידי המנצחים. ומה לעשות, חלק גדול מההיסטוריה המודרנית שלנו נכתבת היום בוויקיפדיה. עכשיו, זה שאמרתי שסארטר הוא זה שאמר את המשפט, זה לא כי אני זכרתי, זה כתוב בוויקיפדיה. וזו בדיוק הפואנטה, כי במקומות אחרים ברשת כתוב שמי שאחראי לביטוי הוא בכלל וינסטון צ'רצ'יל. יש מקומות שטוענים שלא ידוע מי המקור. אבל אם בוויקיפדיה כתוב שסארטר הוא שאמר, רבים יתפסו את זה כנכון. מאות מיליוני אנשים בעולם לפחות מתייחסים למה שכתוב בוויקיפדיה כעובדה גמורה. אם הייתם חושבים, שאני טועה נניח, שסארטר לא זה שאמר שההיסטוריה נכתבת בידי המנצחים, אז מה הייתם עושים כדי לבדוק אותי? הייתם מחפשים בגוגל, גוגל היה מפנה אתכם לוויקיפדיה, שם כתוב שסארטר הוא המקור לביטוי, ואתם הייתם אומרים, וואלה, לא ידעתי. וכל זה למרות שכולנו יודעים שבוויקיפדיה כל אחד יכול להוסיף, להוריד, לכתוב או לערוך.
ד"ר אהרוני ליר: אז האתוס המכונן של ויקיפדיה זה אתוס מקסים, יפיפה של העצמה, זה אתוס של שיתוף הידע. אם אנחנו מסתכלים בהיסטוריה, אנחנו ראינו שבעבר הידע, היכולת לכתוב, היכולת להגיד מה האמת ומה לא, הייתה נתונה בידי כמרים, בידי מיעוט שבמיעוט, והנה היום כל אחת, אתה, אני, את, אנחנו יכולים להשתתף בייצור הידע, הידע הוא חופשי, הוא ניתן לשיתוף, והוא אמור להיות ניטרלי, בהחלט, זו הייתה ההתחלה.
אלעד: אז נמשיך עם דוגמת סארטר, ההיסטוריה נכתבת בידי המנצחים, ובוויקיפדיה, תיאורטית לפחות, כולם המנצחים, כי כולם כותבים. קרן ויקימדיה היא סוג של מנהלת המיזם הזה, אבל רק בכל מה שקשור ללוגיסטיקה, לשרתים, הם לא מתערבים בניהול השוטף ובתכנים, את זה עושה הקהילה, והחברים שבקהילה. הידע הוא של כולם, והשיטה היא דמוקרטיה, זה האתוס של ויקיפדיה, אלא שגם בדמוקרטיה יש היררכיה מסוימת, וכך גם בקהילות של ויקיפדיה. יש את מי שנקראים מפעילי מערכת, הם אנשים שהקהילה בחרה, והם יכולים להסיר ערכים, לחסום ערכים, או להרחיק עורכים. מעליהם נמצאת קבוצה מצומצמת יותר, "בירוקרטים", זה השם, ובידיים שלהם יש אפילו יותר כוח. אז עד כאן מבוא לוויקיפדיה, מבוא מאוד בסיסי. אבל זה חשוב להבין, כי כשזו השיטה, דמוקרטיה כזו, אז מתנהלים ויכוחים. והוויכוחים האלה קורים גם, ואולי אפילו במיוחד, בוויקיפדיה בעברית.
איתמר: מן הסתם, הוויכוחים הפוליטיים בוויקיפדיה העברית היו תמיד, אבל הם באמת, מתחילת 2023, בתקופה של ההפיכה, אז התחילה אסקלציה רצינית מאוד, לא רק בכמות של הוויכוחים, אלא גם באמת בלעומתיות של הוויכוחים, באלימות של השפה. אפילו השם של הערך, "רפורמת לוין", ככה נקרא הערך בהתחלה, ובמשך חודשים, אפילו לא הצליחו לפתוח הצבעה כדי לקבוע לו שם חדש, בגלל שהיו עשרות של הצעות לשמות אחרים, ופתחו הצבעה, והיא הסתיימה באמצע, ופתחו אחרי זה עוד פעם. היה סאגה שלמה, אפילו רק סביב השם של הערך, וההצעות שבאו משני הצדדים, היה החל מ"הרפורמה המשפטית והתוכנית לתיקון מערכת המשפט", ל"ההפיכה המשטרית והתוכנית להשמדת מערכת המשפט".
אלעד: אל מול כמויות עצומות של מידע שמתווסף לוויקיפדיה כל הזמן, אמור גם להיות פיקוח. פיקוח שגם הוא נעשה על ידי הקהילה. יש פיקוח כזה, אבל לא תמיד הוא עובד באופן מושלם. יש למשל חשיבות לראשוניות, מי שכותב ראשון ערך, יכול לא פעם להטמיע בו מידע, שגם אם הוא שגוי, ייקח זמן להסיר. הוויקיפדיה היא בסופו של דבר ראי של העורכים שלה, ואם העורכים לא מגוונים ולא מאוזנים, אז גם הוויקיפדיה לא מאוזנת. ולפעמים, וגם זה קורה, יש דברים שפשוט מתפספסים.
איתמר: אז למשל, בערך על המחאה, נכנס איזשהו אנונימי וכתב שהמפגינים ממומנים על ידי מדינות בחו"ל. והמשפט הזה איכשהו חמק מתחת לרדאר לאנשים, לאנשים שכזה מנטרים את השינויים, והוא היה, הוא נשאר בתוך הערך במשך כמה שבועות. ובשבועות האלה, מי שנכנס לערך בוויקיפדיה קרא בתור אמת בוויקיפדיה, שהמפגינים הם ממומנים.
אלעד: אז כמו המדינה כולה, גם ויקיפדיה בעברית נכנסה בחודשים שלפני שבעה באוקטובר לסערה. וכשקרתה המתקפה הנוראה של חמאס, כשנפתחה "מלחמת חרבות ברזל", רבים אמרו "ביחד ננצח", אבל במקום שבו נכתבת ומתעצבת המציאות עבור הדורות הבאים, המשיכו להתווכח.
איתמר: מה שקרה, החל מהשבעה באוקטובר, זה בעצם מה שקרה בתקופת ההפיכה, אבל על סטרואידים. זאת אומרת, הכל התפוצץ. קודם כל, המון ערכים, אם אמרתי שערכים משפטיים וערכים קשורים לשיעור אזרחות בכיתה ג', פתאום נהיו ערכים פוליטיים סוערים, ככה קרה גם לערכים שקשורים בצה"ל, זאת אומרת, הרמטכ"ל, זה אף פעם לא היה ערך פוליטי. מי הרמטכ"ל, מה הוא עשה, זהו, סלמטק. ראש אמ"ן, אף פעם לא היה ערך פוליטי, פתאום האנשים האלה מותקפים. הם מותקפים בתקשורת ומותקפים גם בוויקיפדיה, זאת אומרת, האם הוא קיבל הודעה? האם הוא ידע או לא ידע? האם הוא קם בשש בבוקר או לא קם בשש בבוקר? כמובן, מידת האחריות של הבן אדם, האם הוא לקח אחריות או לא לקח אחריות? כל התיאוריות קונספירציה שעלו די מהר אחרי תחילת המלחמה, התחילו להיכנס לוויקיפדיה. [מוזיקת רקע] זאת אומרת, נהיה מין באמת התכתשויות, וכשאני אומר התכתשויות, זה לא רק שאתה עורך ואני מוחק, זה גם הרבה מאוד שפה מאוד בוטה בדיונים, העלבות, האשמות.
אלעד: כחלק מהעבודה על הפרק, אני יושב עכשיו ואני קורא את דף השיחה, הדף שבו מנהלים דיון על הערך של מלחמת "חרבות ברזל" בעברית. האמת, זו קריאה מעניינת, בחיי. אפשר לראות שם את הוויכוחים האלה שאיתמר מדבר עליהם. יש למשל דיון שלם אם להסתמך או לא להסתמך על נתוני משרד הבריאות העזתי, שנשלט בידי חמאס. "ויקיפדיה מחרטטת מספרים", כותב שם מגיב ביקורתי אחד. אחר הוסיף אימוג'י שנקרע מצחוק. יש דיון שבו מישהו המליץ להוסיף מידע על מעשי ביזה של חיילי צה"ל - "איכות תת-רמה של מקורות, לקט ספורדי של עדויות, אפס בדיקה, אפס השוואה, אפס מחקר", כך הגיב לו משתמש אחד. יש שם דיון אם צרפת יכולה להיחשב כתומכת בישראל או דווקא לא. יש שם דיון אם זה נכון לכתוב שאנחנו במצב מלחמה מול חיזבאללה והחות'ים, למרות שלא נעשתה הכרזה רשמית כזו. יש דיון שלם אם זה נכון או לא נכון להוסיף את אונר"א לרשימת הארגונים שביצעו את הטבח בשמחת תורה. בחלק מהמקרים הדיונים מסתיימים בפשרה, בחלק הם מגיעים להצבעה, השיטה הוויקיפדית הדמוקרטית. אבל יש דיונים שלא, יש דיונים שבהם דף השיחה הולך ומסתעף, התגובות מתארכות ובסופו של דבר אין באמת הסכמות.
איתמר: באופן כללי השיטה הזאת עובדת מאוד טוב כאשר, אתה יודע, כשמשחקים שחמט, אם כולם משחקים לפי חוקים של שחמט, זה עובד, אבל אם פתאום מישהו מתחיל לשחק לפי החוקים של כדורגל בשחמט, אז זה לא עובד. אז כאשר אנחנו מדברים, בדרך כלל, על ערכים שהם מדעיים, שהם על אמנות, על ספרות, על שירים, אפילו בתחומים של חברה, השיטה הזאת עובדת יפה מאוד. הבעיה היא שיש תחומים שבהם אנחנו לא מוכנים להשתכנע, זה בדמנו, זה בנפשנו. ויש תחומים שבהם פתאום אנשים מאוד מאוד חשוב להם שדעתם תופיע, או אפילו, הייתי אומר, יותר חשוב להם שהדעה של הצד השני לא תופיע, כי הם תופסים אותה כפוגענית, כי הם תופסים אותה כבגידה, כי הם תופסים אותה כהפיכה, לא משנה מאיזה צד, ואז זה פחות עובד.
[מוזיקה]
אלעד: חסות אחת, וממש מיד חוזרים.
[חסות]
מלחמות ויקיפדיה, אנחנו דיברנו על הגרסה בעברית, הישראלית, ועל הוויכוחים הנוקבים שמתנהלים שם סביב מלחמת "חרבות ברזל", אבל זו לא הזירה היחידה, ויקיפדיה באנגלית, שם יש קרבות מסוג אחר לגמרי, כי הקהל אחר, הקהל גדול, פי כמה, והוא כמובן ברובו לא ישראלי. וכשד"ר שלומית אהרוני ליר נכנסה לוויקיפדיה באנגלית אחרי שבעה באוקטובר, היא פשוט נחרדה.
ד"ר אהרוני ליר: בהחלט, יש הטייה מאוד מאוד רצינית, מאוד מסוכנת, למשל ערך "השוואה בין ישראל לגרמניה הנאצית". עכשיו, ישראל היא המדינה היחידה שכתוב עליה ערך כזה, ערך שבאמת אין לו שום מקום בוויקיפדיה שעוסקת בידע, ואנחנו רואים פתאום שיש הרבה מאוד ערכים שמבטאים הטיה ברורה, הערך האחרון זה Gaza Genocide, אבל לפני זה היה accusation… ש… האשמה ברצח העם של הפלסטינים, בעצם יש רשימה של כל מעשי הטבח שנעשו לאורך ההיסטוריה, וכל זה בטון מאוד מאשים, שמייצר איזושהי תפיסה שזה מה שקורה בשטח, ולא שמדובר בטענות.
אלעד: לא רק ערכים אקטואלים יש הרי בוויקיפדיה, אז לא רק באירועים שקורים עכשיו, האנטי-ישראלים מנסים לטפל שם. תחשבו רגע להפגנות האנטי-ישראליות שאנחנו רואים בעולם, מה עושים פעילים אנטי-ישראלים בולטים, הם מנסים לטשטש את הקשר ההיסטורי שבין העם היהודי והישראלים היום, לישראל, הם מנסים לטעון שאנחנו כוח כובש שהשתלט על אזור שבכלל לא קשור אליו, אז ככה, בדיוק ככה, גם בוויקיפדיה באנגלית.
ד"ר אהרוני ליר: או-קיי, אז הערך "ישראל, מדינת ישראל". אז הלך מישהו ומחק מבין כל השמות של ארץ ישראל, שהשם הראשוני, או אחד השמות הראשונים, זה היה באמת Land of Israel, ארץ ישראל, נמחק. יש הליכה שיטתית לערכים שקשורים למורשת ישראל, לישראל, ועוד כהנה וכהנה מעשים שבעצם לוקחים את ישראל, מוחקים אותה מההיסטוריה, מציגים אותה בצורה מאוד מאוד בעייתית.
אלעד: אז שלומית נחשפה לערכים האלה, לשינויים האלה, לניסיונות לקחת תעמולה אנטי-ישראלית ולהפוך אותה לעובדה, לאמת, למשהו שמופיע באנציקלופדיה, והיא החליטה לעשות את מה שוויקיפדיה מאפשרת ומעודדת לעשות, היא החליטה לערוך ערכים על המלחמה באנגלית, בעצמה.
ד"ר אהרוני ליר: היו כמה ערכים שכתבתי ונמחקו, היה "הטבח בניר יצחק", למשל, זה ערך ששמו שונה ל-attack against… כאילו, מטבח, פעמיים ניסו למחוק את הערך, ובסוף הוא שונה למתקפה, זאת אומרת, יש פה נרמול של המעשים המחרידים שהתרחשו, ומתן לגיטימציה באמצעות השפה, מהמילה טבח, שמתארת לצערנו הרב את מה שהתרחש, למילה ניטרלית של התקפה, שמייצרת איזושהי לגיטימיות למעשה הנפשע. הרבה פעמים, מעשה המחיקה, השכתוב, השחזור, הם מאוד… [נושמת נשימה עמוקה] אין אחריהם הרבה שיח, יש בהם איזושהי אלימות סמויה, ושדורשת המון המון כוחות נפשיים, שלא תמיד יש אותם, כדי להתחיל לנהל איזשהו שיח עם אנשים שהם ותיקים ביותר, ומכירים יותר את המרחב הזה.
אלעד: שלומית לא לבד בעניין הזה, כי ברגע שהיא נתקלה ביחס שאותו קיבלה, היא התחילה לדבר עם עוד ועוד עורכים כמותה, ישראלים, וגם הם סיפרו לה שהקהילה בוויקיפדיה האנגלית לא פעם לא מקבלת את הניסיון שלהם לאזן את הנרטיב.
ד"ר אהרוני ליר: יש הרבה חסימות של יוזרים שעוסקים בערכים "מהצד של ישראל", אני אומרת את זה במרכאות, כי זה לא מהצד של ישראל, זה באמת מתוך ניטרליות, ומתוך רצון להראות מגוון נקודות מבט בכל ערך. ואני ראיינתי עשרה משתמשים ומשתמשות שעורכים בוויקיפדיה האנגלית, ובאמת מה שעלה זה שהם חשים מאוד לא בנוח, לא אצל כולם, אבל אצל רובם עלתה תחושה שהם לא מתקבלים בעין יפה בוויקיפדיה האנגלית. אז הוויכוחים והמלחמות עריכה מתקיימות, אבל הרבה פעמים יש רוב מוחץ נגד ישראל, או בעד תפיסות שהן מאוד פרו פלסטיניות.
אלעד: אז שלומית לקחה את כל החוויות האלה שלה ושל אחרים, ובשילוב עם נתונים ומחקר היא חיברה דו"ח, "ההטיה נגד ישראל בוויקיפדיה באנגלית", זו הכותרת שלו, והיא הציגה את הדו"ח הזה בז'נבה, באו"ם, בפני נציגים של 13 מדינות. הבעיה התחילה כשהדו"ח שלה עלה לרשת והגיע, בין היתר, גם לקהילות ויקיפדיה באנגלית.
ד"ר אהרוני ליר: בוויקיפדיה הדו"ח הזה התקבל בהרבה פחות אהדה והבנה, לרבות תקיפה אישית שלי כחוקרת [צוחקת], בעצם היה… מישהו העלה את הדו"ח והיה עליו דיון שמאוד לא פירגן לי בלשון המעטה, וניסה באמת להקטין אותי ואת המסקנות ואת הכתיבה וכדומה וכדומה. מה שכן, אני מציעה והתקבל באמת בחוסר רצון מוחלט, היה שמפעילי מערכת לפחות יפעלו בשם ובזהות גלויה, הטענה שלי שלאנשים שיש כל כך הרבה כוח, יש חשיבות רבה שנדע מי הם, מה הזהות שלהם, אז הידע הוא גם תלוי מיקום, הרבה מחקרים מדברים על זה שידע הוא תלוי מיקום במובנים רבים, כי הוא תלוי זווית ראייה מסוימת, ופרספקטיבה, ויש חשיבות גם למגוון, אז זה הייתה אחת ההמלצות שלי שהתקבלה בבוז מוחלט. אני פניתי גם לקרן ויקימדיה, בבקשה לקחת לתשומת ליבם את הדו"ח, וגם הפנייה הזאת, בינתיים לפחות, לא נענתה בחיוב.
אלעד: אנחנו פנינו לקרן ויקימדיה בקשר לטענות על חסימות של עורכים והטייה אמרו לנו שם שהקרן לא מתערבת בתכנים, שהקהילה היא זו שמנהלת אותם, שכל ההליכים שקופים, יש אפשרות לעירעור, כך אמרו לנו. כרגע לפחות, לא עושה רושם שמשהו מבני בוויקיפדיה ישתנה, אז לשלומית יש בינתיים המלצה אחרת, אם השיטה בעייתית היא אומרת, ומגרש המשחקים עקום, לפחות שיהיו בצד שלנו עוד אנשים, כדי לנסות איכשהו לאזן אותו.
ד"ר אהרוני ליר: זה באמת מחשבה לטווח ארוך, זה סדנאות גם מתוך התייחסות לתרבות הישראלית, אם אנחנו לא ננסה מיד לגעת באמת באותם ערכים מאוד מאוד בעייתיים, אבל כן להביא משוררים, משוררות, היסטוריה וכדומה שקשורה לישראל מתוך באמת בקשה לאזן. החזון היותר רחוק שלי הוא שעריכה בוויקיפדיה תהיה חלק מתוכנית הלימודים בתיכון, בוודאי ובוודאי גם באוניברסיטה, חלק ממטלות קורסים רבים, ולהפוך את העריכה בוויקיפדיה לסוג של תחביב לאומי, מתוך הבנה שיש חשיבות ביכולת להשתתף בייצור הידע, שיש בזה ערך מוסף גם לעורכים ולעורכות וגם לקהל בכללותו.
אלעד: כמו באחות הגדולה באנגלית, גם בוויקיפדיה בעברית הקרבות סביב מלחמת "חרבות ברזל" הובילו עכשיו לסערה ענקית. עשרות עורכים ישראלים נחסמו. יש טענות שהמשתמשים הבכירים, אלו שנבחרו לעמדות הכוח, משתמשים בסמכויות שלהם באגרסיביות, ובניסיון להשתיק עמדות שונות. איתמר עצמו, גילה יום אחד שהוא חסום.
איתמר: כן. עוד הייתי בחו"ל כאילו, פתאום נכנסתי לוויקיפדיה, ראיתי שאני לא מצליח לערוך, היה לינק לאיזושהי הודעה כללית כזאת, דף שנקרא "פרשת ההטיות", ושם היה כתוב שאני נחסמתי בגלל שהייתי חלק מרשת של הטיות ו… אבל לא היה כתוב עליי ספציפית, אלא היה כתוב 'חסמנו עורכים שקשורים לרשת של הטיות, שניסו להכניס אג'נדה לתוך ויקיפדיה', זה פחות או יותר כל ההסבר שקיבלתי. לא הציגו ראיות לזה שאני חלק מזה, אני לא חלק מדבר כזה, אין לי קשר ל… אני לא גייסתי אנשים להצבעות, ולא אמרתי לאנשים מה להצביע.
אלעד: אז בוויקיפדיה בעברית מדברים בשבועות האחרונים על תופעת אנשי קש, על ניסיונות ליצור בסיס משתמשים מלאכותי כדי להטות הצבעות בדיונים שנויים במחלוקת. תודו, זה לא בדיוק מה שחשבתם שיקרה מאחורי הקלעים של מה שהיא בסופו של דבר אנציקלופדיה. אבל, בשורה התחתונה, המסקנה של איתמר זהה לזו של שלומית, כן, המערכת לא מושלמת, רחוק מזה, ומה שהמערכת מפספסת בפגמים שלה, צריכים לאזן כמה שיותר קהלים.
איתמר: האג'נדה שלי היא בעצם שבוויקיפדיה צריכים להיות כמה שיותר עורכים, כי היא בנויה לחוכמת ההמונים, אז אנחנו צריכים המונים כדי שהיא תהיה חכמה, כדי שהחוכמה הזאת תעבוד. [מוזיקת רקע] הרעיון של ויקיפדיה שאומר, אנחנו נביא את תמצית הידע האנושי לכל בן אדם, בחינם, בלי פרסומות, בשפת אמו, בשפה פשוטה, זה בעיניי הדבר הכי… באמת זה הדבר הכי גדול שקרה במאה השנים האחרונות, אם לא באלף שנים האחרונות.
אלעד: וזה היה "אחד ביום" מבית N12. תודה לדוקטור שלומית אהרון ליר ולאיתמר הוויקיפד. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה שירה אראל, עדי חצרוני, דניאל שחר ודניאל נודלמן, על הסאונד יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני אלעד שמחיוף, מחר תהיה כאן לי נעים, עם עוד שיחה מטלטלת במסגרת הסדרה שלנו "בשבי, עם החטופים והחטופות שחזרו מעזה".
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments