אחד ביום - הסיפור של חיזבאללה: חלק ראשון

מאז שהתחילה המלחמה כל העיניים מופנות לגבול הצפוני שלנו, בוחנות ומנסות להבין בעיקר עניין אחד - מה נסראללה רוצה? אחרי התרסקות הקונספציה מול חמאס, ישראל רוצה לדעת האם נסראללה פרגמטי, או האם הוא חדור שנאה שמערפלת היגיון ויגרור אותנו למלחמה בחזית נוספת. אז הפעם, נספר את הסיפור של ארגון חיזבאללה בשני פרקים.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 19/11/2023.

אלעד שמחיוף: היום יום ראשון, 19 בנובמבר, ואנחנו אחד ביום, מבית N12.

אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.

מאז שהתחילה המלחמה, מאז 7 באוקטובר, כל העיניים שמופנות לגבול הצפוני שלנו בוחנות ומנסות להבין בעיקר דבר אחד: מה נסראללה רוצה? מה ארגון חיזבאללה רוצה? וזה קורה לא רק כי אנחנו לא באמת יודעים, זה קורה כי… אני מתנצל, זה אולי יהיה טיפה מורכב, אבל זה קורה כי אחרי 7 באוקטובר, אנחנו יודעים שאנחנו לא באמת יודעים.

הקונספציה בדרום, זו על חמאס, התרסקה.

אז מה מבטיח לנו שזו שיש לנו לגבי הצפון, לגבי חיזבאללה, תחזיק מעמד?

אז אנחנו בוחנים בשבע עיניים, בעיקר עם הרבה חיילים, עם הרבה מודיעין וכלים כבדים, אנחנו בוחנים אם חיזבאללה רוצה מלחמה או כמעט מלחמה, אם נסראללה הוא אדם פרגמטי או גם חדור שנאה שמערפלת את ההיגיון.

והאמת היא שבקשר לחיזבאללה ולנסראללה, אלו לא שאלות חדשות שעולות רק עכשיו.

אתם יודעים מה?, היכול להיות שגם בלבנון, אולי אפילו גם בתוך חיזבאללה ואולי אפילו נסראללה עצמו. אני לא ממש בטוח מה התשובות לגביהן.

אז ביום ה-44, למלחמת אוקטובר 23, אנחנו עם פרופסור אייל זיסר, מומחה ללבנון ולסוריה, באוניברסיטת תל אביב, ועם הסיפור של ארגון חיזבאללה. סיפור חשוב, רלוונטי, לא סיפור קצר, אז נשדר אותו כאן בשני חלקים, היום ומחר.

מתחילים עם החלק הראשון.

שלום אייל.

פרופסור אייל זיסר: שלום.

נלך להתחלה. תמקם אותי בציר הזמן, ואולי לא פחות חשוב, באקלים הגיאופוליטי סביב ההקמה של ארגון חיזבאללה.

פרופסור אייל זיסר: כדי להגיע לרגע שבו חיזבאללה הוקם, אנחנו צריכים לחזור אחורה כמעט 40 שנה, אל ראשית שנות ה-80. ראשית שנות ה-80, הם שנים שבהם בלבנון יש מלחמת אזרחים עקובה מדם. אלה שנים שבהם מתחוללת המהפכה האסלאמית באיראן.

The end of Iran's monarchy came early today, when Khomeini's followers took control of the palace of the Shah. The imperial guards there gave up without a struggle.

פרופסור אייל זיסר: עולה משטר אסלאמי שמתחיל לשלוח את זרועות התמנון שלו לעבר חלקים שונים של המזרח התיכון. ואל הסבח הזה גם נכנסת ישראל שביוני 82 יוצאת למלחמת לבנון הראשונה, אז מבצע שלג.

[קטע קול מוקלט ובו מדבר מזכיר הממשלה דאז: דן מרידור] "ממשלת ישראל החליטה להטיל על צה"ל את המשימה להוציא את כל יישובי הגליל מטווח האש של הטרוריסטים המרוכזים הם מפקדותיהם ובסיסיהם בלבנון. שם המבצע - שלום הגליל".

פרופסור אייל זיסר: ואנחנו מגיעים עד לבירות, מי היה מאמין. וזהו האקלים, זו הזירה שמאפשרת את צמיחתו של חיזבאללה, ארגון שיעי שקם מתוך בני העדה השיעית בלבנון.

שמושפעים כמובן מכל האירועים הדרמטיים האלה שאותם הזכרתי.

אלעד שמחיוף: זהו, ששמענו כאן את מזכיר הממשלה דאז, דן מרידור, מדבר על טרוריסטים בלבנון, הוא כמובן לא דיבר על חיזבאללה, אלא על אשף ועל כוחות סורים.

אז במהלך המבצע שהפך למלחמה בלבנון הוקם ארגון חיזבאללה, ארגון שלא היה קיים לפני כן.

מה בעצם הייתה המטרה המוצהרת, הרשמית של הארגון?

פרופסור אייל זיסר: אנחנו בעצם מדברים על תהליך עמוק, ארוך, היסטורי, שבו בני העדה השיעית, שהם… כשלבנון קמה ב-1920, היו רק כ-18% מן התושבים במדינה, בעיקר כפריים, בדרום המדינה, בבקעת לבנון. עדה נכשלת מבחינה חברתית וכלכלית, מצויה בשוליים, ולאט לאט, במהלך המאה ה-20, העדה הזאת מבקשת לפרוץ אל המרכז, הרבה שיעים מהגרים אל ביירות, ביירות הופכת לעיר שיש בה אוכלוסייה שיעית גדולה, ואנשים רוצים עוד השפעה ועוד משמעות, וחלק מן השלל של העוגה הלבנונית.

ב-1982 ישראל נכנסת ללבנון, היא מגרשת את אשף, שאז שלט על חלקים גדולים של המדינה, וגם על בני העדה השיעית, ובעצם נוצרת כאן מציאות, נוצר כאן מצב שמאפשר לבני העדה השיעית להרים ראש ולהגיד, אוקיי, אין כבר יותר אשף, אז בואו ננסה לממש את השאיפה שלנו ולכבוש לנו עמדת כוח בזירה הלבנונית, ועל המסע הזה של בני העדה השיעית, שכל כולו מעוגן במציאות הפנים לבנונית, מתלבשת איראן ומתלבש גם חיזבאללה, שאיראן עומדת מאחורי הקמתו, ובעצם חיזבאללה חוטף את המהלך השיעי הזה ומפנה אותו לכיוונים שלו.

אלעד שמחיוף: זהו שההיסטוריה מלמדת אותנו, וזה נכון לא רק במזרח התיכון, שכשאתה מטפל בכוח עוין אחד, לא פעם יצמח כוח עוין אחר במקומו, ולא פעם הוא יהיה גרוע יותר. אבל אני ממשיך רגע עם הקו הכרונולוגי שהתחלנו. ישראל נכנסת ללבנון, דוחקת החוצה את אש"ף, המיעוט השיעי מתחזק, ועל התנועה הזו של ההתחזקות השיעית, מתלבשת איראן וקם ארגון חיזבאללה. הוא קם כארגון התנגדות?

פרופסור אייל זיסר: אכן, זאת אומרת כשאנחנו מסתכלים על השלבים הראשונים, הפעם הראשונה שיש חיזבאללה, הוא עדיין לא מכריז על קיומו באופן רשמי, אפילו הוא לא לוקח אחריות על פעולות טרור שהוא מבצע כארגון חיזבאללה, אבל הפעם הראשונה שפעיליו מבצעים פעולות טרור, זה בשנים 83, 84, 85, כנגד כוחות זרים, אמריקאים, צרפתים, איטלקים, שמגיעים כחלק מכוח משלוח בינלאומי לבירות, אחרי שאנחנו יצאנו ממנה, אחרי אירועי הטבח בסברה ושתילה, שבהם כוחות נוצרים טבחו בפליטים פלסטינים, מגיעים לשם כוחות זרים, חיזבאללה רוצה לגרש אותם, זאת אחת המטרות שלו, אז יש פיגועים נגדם.

[קטע קול לא ברור]

פרופסור אייל זיסר: הוא מתחיל לפגיע נגדנו, הוא רוצה גם לגרש אותנו מלבנון, וב-1985 הוא בעצם מודיע על הקמתו, אומר שיש ארגון שקוראים לו חיזבאללה, וכשהוא מפרט את המטרות שלו באותה עת, המטרה היא כפולה. גם להפוך את לבנון בכוח כוחו הצבאי לרפובליקה האסלאמית, מה שנקרא שיהיה שיעי ים אסלאמי מטהרן ועד חופי הים התיכון, וגם לשחרר את ירושלים. כלומר, אלה כאילו שתי המטרות המוצהרות שבשבילהן הוא מכריז שהוא קם והוא פועל, וזאת נקודת ההתחלה, ולאט לאט הארגון הופך לכוח צבאי משמעותי, כבר לא חוליות טרור בודדות, ובסיוע של איראן גם כוח חברתי שמחשק אליו, שמפתה בני העדה השיעית להצטרף לשורותיו, זה השלב השני.

ומכאן, אחרי שיש לו עמדת כוח בתוככי העדה השיעית, אז הוא גם נושא פניו לעמדת כוח בתוככי המדינה הלבנונית, וזה לצד בניית כוח צבאי שיאפשר לו לממש את המטרות האלה.

אלעד שמחיוף: אז אנחנו לא מדברים על ארגון שהגדיר את עצמו כארגון לבנוני, אין פה איזה מאבק פטריוטי על לבנון, אפילו יותר מזה, הייתה שלילה של מדינה לבנונית, במקור לפחות. אבל אנחנו כבר יודעים, אנחנו מכירים את חיזבאללה, הדבר הזה השתנה.

פרופסור אייל זיסר: נכון, אנחנו מדברים על תהליך שהוא תוצאה הלבנוניזציה במרכאות של הארגון, היא תוצאה של שני תהליכים חשובים שקורים.

אחד, לבנון לאט לאט יוצאת ממלחמת האזרחים, קמה מחדש עם כל המוגבלות של המהלך הזה, קמה מחדש על רגליה, יש מדינה לבנונית, נחתם הסכם, הסכם טאיף, שמוציא את המדינה הזאת ממלחמת האזרחים. בהתחלה חיזבאללה נגד ההסכם הזה, כי המציאות של כאוס נוחה לו. אבל הסורים בעד ההסכם, ואחרים בעד ההסכם, והארגון הזה מקבל את ההסכם, זה ויתור מאוד משמעותי, זה כאילו פרגמטיות, בשלב מסוים הוא אפילו מצטרף לפרלמנט הלבנוני, דבר שהוא שלל בהתחלה.

כלומר, חיזבאללה, דבר ראשון, צריך להתאים את עצמו למציאות חדשה, אחרת כולם יצאו נגדו, במיוחד הסורים, שבהתחלה לא ראו בעין יפה את הפעילות שלו, ואפילו התעמתו עם אנשי הארגון לא פעם. אז זה תהליך אחד.

התהליך השני, כשאתה הופך מכמה עשרות או מאות של פעילי טרור, במסגרת של חוליות טרור, שכל מה שהם עושים זה פיגועים, לארגון שיש בו אלפים ואחר כך עשרות אלפים של פעילים ותומכים, ובסיוע איראני אתה מקים רשת חברתית של בתי ספר ומרפאות ומתנ"סים ועוד פעילויות כאלה ואחרות, זה כבר מחייב אותך להתחשב במה שנקרא מיליישי, בבני העדה השיעית שרובם אגב לא תומכים באג'נדות האיראניות הללו, ורואים עצמם כחלק מלבנון, ואנחנו רואים איך לאט לאט חיזבאללה, אני לא הייתי אומר זונח, אבל מרכך את האמירות האלה שאנחנו רוצים רפובליקה אסלאמית שקשורה לאיראן, ובעצם כאן נוצר המתח שמלווה אותו עד היום, בין העובדה שהוא קם על ידי האיראנים, על ידי אנשים שמחוברים מאוד מאוד לאיראנים ולשליטיה של איראן, מי ששולט באיראן, והוא קם ופועל בחסות ובמימון איראני מאוד נדיב, זה מצד אחד, אבל מצד שני הוא גם ארגון שפועל בתוך מציאות לבנונית, ובקרב בני העדה השיעית בלבנון, והנה המתח בין הנאמנות לאיראן ולאג'נדות איראניות ולמהפכנות שיעיד איסלאמית, לבין היותו של הארגון לבנוני, וזה מתח שמלווה אותו עד היום.

אלעד שמחיוף: מעניין אותי, כשבמקביל הסתיימה מלחמת האזרחים בלבנון, וחיזבאללה עבר שינוי, כי פתאום מתחיל להסתכל פנימה על דרכים שהוא יכול להשפיע על ובלבנון, איפה זה ישאיר את היחס של חיזבאללה לישראל? ישראל שבאותה תקופה צריך להזכיר, עדיין נמצאה פיזית בתוך לבנון.

פרופסור אייל זיסר: כשכל לבנון יוצאת מלחמת אזרחים, הוא וזה נוח לסורים ששולטים אז בלבנון מקבל פטור, מותר לך לשאת נשק, ומותר לך להתעמת עם ישראל, כי ישראל עדיין ברצועת הביטחון ככוח כובש. ואז באמת באותן שנים מתחיל האימות שלנו עם חיזבאללה, בעיקר ברצועת הביטחון, ועל הרקע הזה ישראל מחליטה לחסל את מנהיגו של הארגון עבאס מוסאווי, אנחנו מחסלים אותו.

אנחנו חוטפים בתגובה פיגועים קשים בארגנטינה, בבואנוס איירס, השגרירות הישראלית, ובניין הקהילות היהודיות של ארגנטינה, למעלה ממאה הרוגים, מאות של פצועים.

פעם משה ארנץ, שהיה שר הביטחון, אמר לי שאם הוא היה יודע שלחיזבאללה יש יכולת כזו של תגובה, הוא לא בטוח שהיה מאשר את חיסולו של מוסאווי, אבל מוסאווי חוסל, הוא לא היה צדיק גדול, כן? אבל אנחנו קיבלנו במקום זה את חסן נסראללה, בחור בן 32, אז כשהוא מתמנה להיות מזכירו הכללי של הארגון, ומאז הוא מנהיג החיזבאללה.

אלעד שמחיוף: יפה, אז ספר לי על חסן נסראללה, האיש שמבחינתנו הוא חיזבאללה, וחיזבאללה זה נסראללה. איך הוא הגיע בכלל לעמוד בראש הארגון הזה? איך הוא הגיע למצב שהוא בגיל מאוד צעיר, החליף את המזכר הראשון?

פרופסור אייל זיסר: ראשית הוא עסקן דתי, כלומר כשאנחנו מסתכלים על מפלגות דתיות אפילו גם בישראל, הוא לא איש דת, כן? הוא לא פוסק הלכה, אין לו סמכות או עילה דתית, הוא עסקן דתי. הוא אמנם למד לימודי דת, בגיל 16 הוא עזב את ביתו, המשפחה שלו באה מזוריה מכפר קטן בדרום לבנון, היגרה כמו הרבה שיעים לעיר הגדולה ביירות, לאבא שלו היה מכולת, והוא היה ילד שעוזר לאבא בכלכלת הבית, בגיל 16 הלך ללמוד בעיראק לימודי דת, שם הוא פגש רבים ממי שיהיו לימים מנהיגיה של איראן אחרי המהפכה המוסלמית, לא סיים את לימודיו, חזר ללבנון, הצטרף, אז היה עוד עמל, עמל אסלאמי, כוח צבאי, ושם טיפס, הגיע לחיזבאללה ובעצם חיסולו של מוסאווי, אפשר לו את הקפיצה הזאת לתפקיד של המזכיר הכללי של הארגון.

[בחלק הזה יש קטע קול בערבית של חסן נסראללה]

פרופסור אייל זיסר: הוא בעצם אחד המנהיגים, סו-קולד, הכי ותיקים במזרח התיכון, שמסתכלים מי כאן הולך איתנו מאז 1992, אין מנהיג פוליטיקאי, גנרל, שיש לו את הניסיון שנסראללה לצבא, והוא גם השכיל להשליט את עצמו על הארגון, היו לו יריבים, היו התנגדויות, אבל הוא בעצם הפך להיות מעין דיקטטור, ששולט ביד רמה בכוח הסמכות שלו, בכוח הוותק שלו, בכוח מקורביו, שאותם הוא שתל בכל עמדת מפתח.

כדאי להזכיר שבנו, הדי, חוסל על ידינו בפיגוע, כלומר, הוא היה פעיל חיזבאללה, שהשתתף במבצע, במתקפה של חיזבאללה על כוחותינו ברצועת הביטחון בתחום הלבנון, ונהרג, מה שנקרא, איבד את בנו, לא רק מדבר כמו הרבה אחרים ללחום בישראל, אלא תרם סו-קולד את תרומתו למלחמה הזאת.

וכשנסראללה הצעיר, קיבל את ההנהגה של חיזבאללה. איזה ארגון הוא הוביל? כלומר, איך הוא ניתב את הכוח הצבאי שבכל זאת היה לו, כדי לממש את המטרות של הארגון שהיו חשובות לו?

פרופסור אייל זיסר: חיזבאללה באותה תקופה, הוא מטרד. מבחינתנו, הוא מטרד. אין לו עוד כוח טילי, שהופך אותו למה שהוא היום, ואין לו גם כוחות צבא. יש לו את הקטיושות שהמחבלים היו יורים, שמחבלי אש"ף היו יורים עלינו עוד בשנות ה-70. הוא יכול לירות קטיושות על קריית שמונה, על שלומי, על נהריה. כבר אז אני רואה את ההתנהלות המאוד מתוחכמת. הוא לא כמו אש"ף, כן? הוא אומר, אני רוצה לגרש, כאילו המטרה שלי כרגע זה לגרש את ישראל מלבנון. אני לא הולך ללחם נגד מלחמה טוטאלית, מלחמה כוללת. אז אני ממקד את הפעילות שלי ברצועת הביטחון. היא תוקפת אותי, אז אני אגיב, אבל אני לא סתם קם בבוקר ומפגיז את… עכשיו, בראייתה של ישראל, זה היה עוד המשך של אש"ף, כן?

הכוחות האלה של המחבלים שמטרידים אותנו, שעושים פיגועי טרור קשים, אבל הם לא…

זה לא איום אסטרטגי, זה מטרד. וככה אנחנו הסתכלנו עליו תקופה ארוכה, עד שפתאום התברר שזה משהו הרבה יותר משמעותי.

כשאנחנו מגיעים להחלטה של ישראל לסגת מרצועת הביטחון, היא נבעה מהעובדה שזה היה מטרד שצריך לסיים. ורבים אצלנו האמינו שאם נסראללה אומר שהוא נלחם בנו כי אנחנו כובשים בלבנון, אז אם נצא מלבנון, אז בכך, תישמט הקרקע מאחוריה, או מתחת לטענה הזאת, גם בלבנון יגידו לו, טוב, די, תפסיק, אל תגרור את המדינה למלחמה, וזה בוודאי עמד, תחת הא… בסיס, גם קריאות, הייתה תנועת ארבעים מאוד, בבסיס הקריאות לצאת מלבנון, ובבסיס ההחלטה שבסופו של דבר אהוד ברק קיבל במאי 2000 שיוצאים מלבנון, יצאנו מלבנון.

[קטע קול של שאול מופז הרמטכ"ל דאז] "היום הזה הוא יום היסטורי, 24 במאי 2000, את יציאת צה"ל מאזור הביטחון. צה"ל השלים הלילה את היציאה מלבנון, והשיב הביתה את הבנים בשלום".

פרופסור אייל זיסר: יצאנו מלבנון והתברר ששקט לא היה.

אלעד שמחיוף: או, אז זו נקודה מעניינת, כי זה עוד רגע שבו חיזבאללה המציא את עצמו מחדש. ארגון שאמרנו, אחת המטרות המרכזיות שלו מהיום הראשון הייתה להילחם בנוכחות הישראלית בלבנון, והנה, שנת 2000 ישראל יצאה מלבנון, ומצד אחד היה אפשר לומר לחיזבאללה, תודה, שלום, סיימת את תפקידך בעניין הזה, תתפרק. או, וזה מה שקרה, שוב בדיעבד אנחנו יודעים, חיזבאללה היה צריך להתאים את עצמו לעידן החדש הזה, ולהראות שהוא עדיין רלוונטי גם בלי ישראל בלבנון.

פרופסור אייל זיסר: כן, אז באמת הייתה הנחה, או הייתה טענה, שהלבנוניות תגבר עליו, עכשיו שעילת קיומו, או התירוץ להתמודד עם ישראל, נשמט מתחת לרגליו.

עכשיו, צריך להגיד שקרה משהו. בין השנים 96 עד שנת 2000, חיזבאללה ביצע נגדנו ברצועת הביטחון קרוב ל-4000 פיגועים. בין השנים 2000 עד 2006, מספר הפיגועים שהוא ביצע נגדנו לאורך הגבול, כלומר, אחרי שנסוגנו, ירד מ-4,400 ל-18. כלומר, מ-4,400 ל-18. זאת אומרת, זה כבר לא הפך להיות דבר שהוא ממקד עצמו בו, אבל שלושה דברים ראינו.

ראשית, הוא הקפיד לשמור איזושהי לגיטימציה, או תירוץ, למה הוא ממשיך לפעול נגדנו.

אמר, אתם לא נסוגתם באופן מלא, אתם עדיין מחזיקים בשטח לבנוני, למשל חוות שבא. זה הדבר הראשון.

הדבר השני, זה כאשר הוא חשב שיש הזדמנות שלא תביא למלחמת עולם, ושתעבור מתחת מתחת למכ"ם. למשל, כשנסוגנו, הוא ישב ושמר על שקט תקופה מסוימת, ואז פרצה האינתיפאדה השנייה, אנחנו כולנו היינו עסוקים ביהודה ובשמרון ובפיגועי התאבדות, ואז הוא אמר, הנה, לא שמים לב, יש הזדמנות להזכיר את קיומיו, ואז ביצע את חטיפת החיילים.

הוא אמר, יש לכם עצורים לבנונים, אם אני רוצה אותם חזרה, והתחיל לבצע אחת לכמה זמן פיגועים, אם כי לרוב בחוות שבא, שאותן הוא תובע. כלומר, שיחק משחק שמאפשר לו, וזה הסוגיה השלישית, לשמר תדמית של מי שנלחם בישראל ולא ויתר על המלחמה בישראל, אבל מצד שני, מאפשר לו גם להמשיך לקדם את האג'נדות בתוך לבנון ומונע סתירה בין השניים.

כלומר, בונה את עצמו ככוח מדיני וכוח חברתי וכוח פוליטי, וזה העיקר, ולא מערב את לבנון במלחמת עולם עם ישראל, אבל מצד שני, מציק לנו. זה היו הצקות, אבל מציק לנו בצורה מאוד מדודה, ומזכיר לכולם, הנה, אני עדיין כאן.

זה היה המשחק שלו, כלומר, אחרי מאי 2000 קרה משהו, כן? אבל לא מספיק, וגם זה הבהיר שכמה שנמוך תהיה האג'נדה של ללחום בישראל, כשתהיה לו הזדמנות שהוא ירגיש שאנחנו חלשים, הוא יעשה את זה.

אלעד שמחיוף: אז זהו, שהיו חגיגות של חיזבאללה, שלקח בעלות על הנסיגה של צה"ל מלבנון, ונסראללה נאם את הנאום הכי מפורסם שלו אולי, נאום קורי העכביש.

[קטע קול בערבית של חסן נסראללה]

אלעד שמחיוף: בעצם, מה שהוא אמר, בגדול, זה שלישראל יש כוח צבאי, ויש לה כלי נשק מתקדמים וחזקים, אבל החברה הישראלית, הוא טען, היא מפונקת, ויש לה סף נמוך למלחמה ולאובדן חיי אדם. ולכן, אולי ישראל נראית מבחוץ חזקה ויציבה, אבל בעצם היא חלשה ושברירית. ואני אמרתי שזה נאום, נאום קורי העכביש, אבל זו בעצם תיאוריה, היא תיאוריה שלמה שנסראללה בנה על ישראל ועל החברה הישראלית.

פרופסור אייל זיסר: בכלל, צריך לזכור לגבי נסראללה, הוא הרי, אני אומר, המנהיג הכי ותיק, זאת אומרת, הוא אדם שמתגאה, ויש מידה מסוימת של אמת שהוא מנוסה, הוא מכיר אותנו, כן? חווה אותנו כל כך הרבה שנים, בכל כך הרבה צמתים, שהוא חושב שהוא מכיר אותנו, והתפיסה של נסראללה הייתה תמיד מים שקטים חודרים עמוק. אני לא עושה על ישראל מתקפת עולם, כמו שנניח החמאס עשה, כי זה ידחוף אותה להשתגע. אני, מה הוא עשה לנו ברצועת הביטחון? כשאנחנו מסתכלים ברצועת הביטחון, כל שבועיים, שלושה, עשה איזשהו פיגוע, עשה איזושהי מתקפה על מוצב שבו נהרג לנו חייל, נהרגו שניים, ההיקף של ההרוגים, שזה שבר את הלב, היה בין 25 ל-30 בשנה.

25 ל-30 בשנה, היום אנחנו זוכרים 7 באוקטובר, 1,400 נרצחים, אבל ה-25 ל-30 בשנה, כל שבוע שבועיים, לחברה הישראלית של אותה תקופה, של אווירת הסכמי שלום, זה נראה מחיר שאנחנו לא עומדים בו. זה פורר, זה ריסק אותנו מבפנים, והוא אמר, ככה, ככה עובדים בישראל, מלחמת התשה ארוכה, לא למהר, ככה אני בסופו של דבר אמוטט אותם, וישראל יש לה את החיל אוויר הכי חזק בעולם, אבל זה קורי העכביש, עושים פוו והיא עפה.

אלעד שמחיוף: אז נסראללה המשיך בסוג של מלחמת התשה, הצעקות כאלה. יש לו סבלנות, הוא מתכנן לטווח ארוך, הוא אמר את זה בנאומים, ויכול להיות שכמו שהוא אמר באותם נאומים, פשוט מחכה לרגע המתאים לפגוע בישראל בצורה קשה. ואולי אבל, למרות כל הדברים שהוא אמר אז באופן פומבי, נסראללה בעצם העדיף להמשיך באיזה סטטוס של לחימה מתמשכת. כך או כך, מגיע שנת 2006, וחיזבאללה, תרתי משמע, עובר את הגבול במהלך אחד שהוביל למלחמה גדולה.

אבל כל זה יחכה כבר למחר.

אז זה היה אחד ביום של אין 12. תודה לפרופסור אייל זיסר, ואנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אחד ביום הפודקאסט היומי.

העורך שלנו הוא רון עתיק, תחקיר והפקה רוני ארניב, שירה הראל, דני נודלמן ועדי חצרוני.

על הסאונד ספיר רוזנבלט, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה