שיר אחד - אמן על הילדים | חנן בן ארי

שורה שהכתה בחנן בלילה בלי שינה בבית מלון, הפכה לשיר שהוקדש לילדים שלו, לאבא שהוא הפך להיות וגם קצת לילד שהוא היה

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 08/08/2022.

אתן מאזינות ואתם מאזינים לכאן הסכתים הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

חנן: יש אולי איזה 2-3 אנשים בעולם שמסתכלים עליי ואומרים אהה ככה עושים את זה גם הוא מתחתן צעיר, גם הוא הביא ילדים גם עושה יופי של קריירה איזה יופי אפשר לעשות את זה זה נותן אולי איזה תקווה לאנשים אולי השראה אפילו. חבר'ה, זה רוב הזמן לא ממש עובד. ולא נעים לי לעשות את זה לאנשים אבל אני מעדיף אלף פעמים להגיד להם גם אני דפוק בזה ובואו נלמד את זה ביחד מלהגיד זה משהו שאני לא.

[שיר]

ניר: היי אתן ואתם על שיר אחד, אני ניר גורלי והפעם 'אמן על הילדים' של חנן בן ארי, שיר שכתב על האבא שהוא הפך להיות וגם קצת על הילד שהוא היה.

אני מתפלל על הילדים שלי

שלא ירשו את השריטות שלי

שיחבקו אחד את השני…

חנן: כל יוצר צריך שריטה עכשיו יש כל מיני שריטות אתם מגלה עם השנים שיש כל מיני דברים שלא ידעת שהם שריטות אתה מגלה עם השנים שלא ידעת אז הרבה הרבה הרבה אני חושב מהעיסוק שלי בהורים וילדים ברצון שלי לעסוק בחינוך לפרוץ גבולות, ברצון שלי לדבר ללא שום השתייכות מגזרית יש בזה המון המון משם.

ניר: חנן נולד בשנת 1988 בקרני שומרון. הוא היה הילד החמישי מתוך שישה, אמא שלו לאה הייתה גננת והוא היה מאוד קרוב אליה, אבל עם אבא שלו, הרצל, הקשר היה קצת יותר מורכב.

חנן: היה בינינו המון דיסטנס היה לי הרבה כבוד אליו והרבה יראה ממנו וראיתי בו מישהו שתובע ממני איזה משהו שאני לא יודע בכלל אם אני יכול לעמוד בו. ומישהו שאני קצת מפחד לאכזב אותו קודם כל ברמה הדתית.

ניר: אבא שלו היה אז דמות דומיננטית בחינוך וגם ראש המועצה הדתית ביישוב והוא זיהה אצל חנן פוטנציאל להמשיך בדרכו.

חנן: הייתי טוב בגמרא בתורה, הצטיינתי בזה והוא השקיע בזה הרבה כסף וזמן כדי שאני אהיה תלמיד חכם, הוא ראה אותי הולך למקום הזה. מאוד מאוד הקפיד שאני אתפלל איתו שלוש תפילות ביום, הוא היה חוזר מהעבודה במיוחד מוקדם בשביל שנתפלל איתו מנחה במניין מגיל מאוד מאוד צעיר גיל 8. והיה איזה יום אחד שהוא לא הגיע, הוא היה בעבודה עד מאוחר ופשוט המשכתי לשחק עם חברים שלי במגרש המגרש היה ליד בית כנסת. וראיתי שהוא לא מגיע אמרתי אוקיי זו הזדמנות שלי סוף סוף לשחק עם החברים והוא לא ידע אף אחד לא ידע הכל טוב.

ניר: ובערב כשחנן חזר הביתה אבא שלו שאל אותו 'חנן התפללת מנחה?' אז אני אומר לו 'כן' אז אומר לי מתי? אז אמרתי לו במניין של 7, אז הוא אומר לי לא ראיתי אותך שם. אז אמרתי לו 'כן אני הייתי מאחורה' ואני מתחיל להמציא אתה יודע איזה סיפור ומתי שאני קולט, שהוא, אי אפשר לחרטט אותו ואני רץ לחדר ובוכה בוכה כאילו מישהו עלה עליי שאני לא יודע. ואז הוא בא פתח את הדלת ליטף אותי חיבק אותי אמר לי 'תקשיב, אני אוהב אותך לא משנה חשוב לי שתתפלל אבל כאילו יותר חשוב לי שתגידי את האמת.

ניר: חנן הרגיש לחץ לרצות את אבא שלו ואחת הסיבות לזה הייתה שהאחים הגדולים שלו לא עמדו בציפיות האלו, אחיו הגדול נרי עזב את הדת.

חנן: בחינוך שבו גדלתי המאוד מאוד דיכוטומי של הטובים והרעים אז הוא עבר לצד של הרעים המסוממים השיכורים, החסרי מהות חסרי כיוון והוא אבוד הוא עכשיו בדרך לגיהנום. פשוט יום אחד אבא שלי אמר לו 'או שאתה מתנהג ככה וככה ומכבד את גבולות הבית וחוקי הבית או שאתה לא בבית והדלת פתוחה' אז הוא אז הוא הלך, פשוט הלך.

ניר: נרי היה אז רק בן 14 וחנן בן 8.

חנן: הייתי קרוע בין שניהם זה היה בן אדם שאני הכי אוהב בעולם ומעריץ אותו, מעריץ אותו. יש בינינו קשר קוסמי זה מעבר בכלל לאחים טובים, ומצד שני ההורים שלי כאילו הם אלוהים.

ניר: ובאמצע בתפקיד המגשר חנן הילד.

חנן: כל הזמן הייתי חושב שכשהוא יבוא אז אני אדבר איתו על אלוהים אני אוכיח לו שאלוהים קיים וכל הזמן כל הזמן הייתי חושב איך אני מתקן את זה איך אני עושה שלום בינו לבין ההורים שלי. הייתי עורך שולחן בשבת והתפקיד שלי היה להתקשר לנרי ולהזמין אותו לשבת כי היו יודעים שאם אני אדבר איתו אז יש מצב שהוא יבוא והייתי עורך לו צלחת. והוא לא היה מגיע.

ניר: חנן היה תלמיד חכם אבל גם הייתה לו אוזן מוזיקלית טובה. כשהוא היה בן 12 הוא התחיל לנגן ולכתוב שירים כבר אז היה לו ברור שיום אחד הוא יוציא אלבום.

חנן: אני זוכר שאפילו ציירתי את העטיפת אלבום שלי כיתה ב' ודמיינתי את זה.

ניר: והחלום שלו היה לכתוב מוזיקה יהודית שתשמע אחרת.

חנן: זה לא יהיה פסוקים מולחנים. מרוב שנגמרו הפסוקים, כבר הגיע לרמה של אתה יודע כבר הלחינו באמת דברים שאין בהם כלום. אפס קשר ואני כאילו אמרתי אין לך מה להגיד? כאילו אין לך עולם פנימי אז זוכר שזה הפריע לי. אז אני אמרתי אני אהיה הראשון אני אעשה את זה אתה יודע. ואז שולי רנדו הוציא את נקודה טובה אמרתי… [צוחק] ממש אני זוכר שאז אמרתי אני פורש.

ריבונו של עולם אם נדבר גלויות

לפעמים אין לי כח בעולמך להיות

ניר: השנה הייתה 2008, חנן היה אז חייל בן 20 עם חלום ושירים בקיטבג. אבל אחרי שהוא שמע את האלבום הזה משהו השתנה.

חנן: כאילו ממש ירדתי מזה הסתכלתי על השירים שאני כתבתי אז היו לא מעט שירים אז. ואמרתי זה זה לא ברמה זה כמו בכדורגל, אני מאוד אוהב כדורגל, החשבתי את עצמי שחקן מאוד טוב ואז פתאום אתה מגיע לטורניר האזורי, ואתה מגלה שאתה שחקן ממוצע מינוס זה ממש מחק אותי אז, אני זוכר היתה תקופה שהפסקתי לכתוב הפסקתי להלחין והפסקתי גם לחלום על עצמי כיוצר.

ניר: חנן הרגיש שגם בבית מעדיפים שיהיו לו חלומות אחרים, בייחוד אבא שלו.

חנן: בהתחלה הוא חלם שאני אהיה רב, אחר כך כשהוא ויתר על זה אז הוא חשב שאולי אני אהיה איזה הוגה, איש רוח אולי פובליציסט חשוב. הוא אמר לי פעם אתה כל כך מוכשר למה לבזבז את זה על מוזיקה הוא פחד שאני לא אצליח ואז מה יהיה. ואיזה מקצוע כל כך שברירי שבאמת הסיכויים להצליח בו כמו שאני חלמתי הם באמת אפסיים זה כאילו כמו לזכות בלוטו אז איזה אבא יעודד את הבן שלו להמר בלוטו. אבל אני אז ראיתי את זה בתור כאילו חוסם אותי והוא לא מאמין בי.

ניר: חנן השלים עם המצב ופנה לדרך שקרובה יותר לציפיות של אבא שלו.

חנן: הייתי קודם כל מדריך בתנועת נוער, מאוד מאוד מסור בזה הייתי באמת טוב גם באמת היה בא לי על זה, השקעתי בזה המון המון זמן הם היו רק שנתיים מתחתי אבל הם היו כמו ילדים שלי, או כמו אחים קטנים ואני חושב שזה היה חלק ממה שגרם לי לחשוב שזה מה שאני אמור לעשות בחיים חינוך ואבהות. הרגשתי שאני טוב בלעבור תהליכים עם אנשים אני טוב בלהקשיב לאנשים ואני טוב בלעזור להם לפתור משברים עם ההורים שלהם.

ניר: וברקע כל הזמן הידהדה אותה שריטה מהילדות והרצון שלו להיות זה שמחבר ומגשר.

חנן: הייתי הרבה מתעסק עושה כאילו שלום בין הורים למתבגרים ואז כשהייתי צריך להחליט במה אני רוצה לעשות שאני גדול אז אמרתי מוזיקה זה נחמד אבל חינוך זה משמעותי.

ניר: בגיל 20 הוא הכיר את הדסה בפורום ביכורים.

חנן: כמו 'במה חדשה' אבל של דוסים.

ניר: הוא פרסם שם שירים והיא שירה.

חנן: ואז יצאנו איזה שלושה חודשים, הצעתי לה, התחתנו חודשיים אחרי.

ניר: שנתיים אחר כך כשהוא בן 22 נולדה בתם הבכורה שיר ציון.

חנן: זה תפס אותי לא מוכן הייתי בטוח שאני מוכן ורוצה ואני אהיה אבא מדהים גם ואז פתאום זה תפס אותי שאני לא מוכן שאני עוד אני עוד ילד בעצמי, מלא בבלאגנים בראש לא יודע בכלל מה אני עושה בחיים סיימתי אז את הצבא סיימתי את הישיבה חיפשתי מקצוע, הלכתי ללמוד חינוך ופתאום אני אבא. ואמרתי לעצמי אני עוד לא יודע כלום על החיים אני עכשיו צריך להיות מישהו בשביל מישהו זה כאילו היה משהו שאני רוצה בו. אני אני חולם להיות אבל בתכל'ס אני לא שם.

ניר: מה זה מי שאני רוצה להיות?

חנן: מישהו שרק מחכה שהבת שלו תחזור מהגן מישהו שרק מחכה לגמור את היום עבודה שלו, ולרוץ הביתה ולשחק עם הבת שלו, לצאת איתה לגינה ולצייר איתה ולשמוע את הקישקושים שלה.

ניר: ובפועל?

חנן: אני לא יודע איך אנשים בחוץ יתפסו את זה זה כאילו. זה לא נעים להגיד אבל זה כאילו הילדים פולשים לי למרחב שלי, ומצמצמים את האוויר לנשימה שיש לי. הם רוצים ממני חתיכה. ואין לי לתת להם. היה משבר מאוד מאוד גדול לגלות שאני לא האבא שחלמתי להיות.

ניר: באותם ימים חנן לימד תושב"ע בתיכון הדר בפתח תקווה ואת המוזיקה הוא הביא גם לשם.

חנן: הייתי מנגן איתם ושר איתם וממציא איתם שירים. הקלטנו אז שיר עם התלמידים ועם המורים שיר שנקרא 'הילדים הללו'.

[קטע מהשיר]

ניר: את השיר הוא כתב יחד עם אשתו הדסה.

חנן: הפזמון היה ואין לנו רשות להתאכזב מהם רק לאהוב בלבד.

[קטע מהשיר]

ניר: והשיר הזה הצליח, יחסית כמובן לשיר שיצא באופן לא רשמי מיוטיוב של בית ספר.

חנן: פתאום איזה יום אחד קיבלתי טלפון ממישהו שאמר לי תשמע, אני מפיק אמנים, הילדים שלי השמיעו את השיר שלך ואני רוצה לפגוש אותך.

ניר: אותו מפיק שרצה להוציא לו אלבום נעלם בסופו של דבר אבל לא לפני שהפגיש אותו עם המפיק המוזיקלי המיועד לפרויקט אייל מזיג.

[קטע שיר]: יצאנו לרקוד, לי באופק…

חנן: כמו אלוהים של המוזיקה כאילו דורבנים מבחינתי זה היה אחד מהפסגות המוזיקליות שהיו פה, השמעתי לו איזה 20 שירים. ואח שלו גיא התקשר ואמר לו אחונה אני פה עם מישהו אני אדבר איתך אחר כך. ואז אמרתי לו תקשיב אם אני יוצא מפה ואז אתה מתקשר לגיא ואומר לך עם מי ישבת מה אתה אומר לו? אז הוא אמר לי אני אומר לו שישבתי עם מישהו מאוד מאוד מוכשר ומקורי אבל זה עוד לא בשל. ואני זוכר שכאילו זה הפעם הראשונה שמישהו אמר לי את האמת ולא נעלבתי.

ניר: חנן יצא מהמפגש עם אייל עם שיעורי בית ללמוד פיתוח קול ולהתחיל להופיע, אבל בינתיים את הימים הוא העביר כמורה בבית הספר. ודווקא שם באחת ההפסקות משהו קרה.

חנן: פגשתי את יעקב אסרף הוא היה אז גם מורה בתיכון והיה יום אחד שהיינו תורני חצר. ואמרתי לו תשמע אני יודע שגם אתה מתעסק במוזיקה היה לו להקת חתונות אז ויש לי קצת שירים שאני כותב בא לך לשמוע? פשוט לקחתי גיטרה בהפסקה והתחלתי לשמוע לו שיר אחרי שיר אחרי שיר.

[קטע שיר]: בן המלך.

הוא התחיל לבכות ואז אמר לי אחי אנחנו חייבים לעשות עם זה משהו.

ניר: בשנת 2013 השניים העלו מופע הם קראו לו מתבגרים.

חנן: וזה מופע שעסק כולו בגיל ההתבגרות ביחסי הורים ומתבגרים. והוא היה מיועד להורים ולמתבגרים ביחד.

[קטע מופע]

אפשר להעלות את הדברים מתחת לשולחן מתחת לשטיח לשים אותם על השולחן ולדבר עליהם בקלות בלי פוזות בלי מסכות בלי ציניות.

ניר: ועל הבמה היה חנן הזמר. אבל גם חנן המחנך וחנן הילד שניסה לחבר בין אבא שלו לאחיו.

חנן: אנחנו רוצים עכשיו שאתם תשבו אחד ליד השני, תראו את עצמכם על הבמה. לרגע אחד אתם תראו את הצד של ההורה ולרגע השני אתם תראו את הצד של המתבגר. אבל רק תצאו מפה וחלום שלנו שתצאו לדייט ותדברו אחד עם השני.

ניר: הרגע הכי חזק במופע היה זה שבו חנן סיפר את הסיפור של נרי אחיו ואז שר שיר שהם כתבו יחד בשם אחים.

[השיר מושמע ]: זוכר שבתות, צלחות עגונות, ונרות יום הולדת, שכיביתי במקומך.

חנן: לאט לאט פשוט המוזיקה גנבה אותי חזרה אליה, ונפרדתי מהחינוך. ומתי שהוא אמרתי אוקיי אוקיי, הגיע זמן כאילו לעשות את השירים שלי ולעשות אותם ברצינות.

[קטע משיר]

ניר: אחרי ארבע שנים ואחרי שהשיר 'ממך עד אליי' הצליח ברדיו, חנן חזר לאייל מזיג.

חנן: אמרתי לו אתה זוכר אותי? הוא אמר לי בטח. הוא אמר לי אני שלחתי אותך הייתי בטוח שתחזור עוד חצי שנה, אני לא התכוונתי שתלך עכשיו ארבע שנים. [צוחק] אבל חזרתי אליו עם עוד הרבה שירים חדשים, וזמר אחר לגמרי, ופרפורמר אחר לגמרי. והוא אמר אוקיי, עכשיו אפשר לעבוד.

ניר: חנן היה אז איש חינוך צעיר בן 26 עם שלושה ילדים קטנים. כדי להתחיל להקליט הוא היה צריך כסף. ערב אחד כשהוא עשה קניות…

חנן: יוחננוף בבארות יצחק.

ניר: הוא החליט להתקשר לאבא שלו ולבקש עזרה.

חנן: ואני זוכר שרעדתי, רעדתי, הייתי במסדרון כזה של במבה וביסלי בסופר, ורעדתי כי פחדתי מה הוא יגיד, והייתי בטוח שהוא יגיד לי עזוב אותך חנניה בשביל מה לך כל הבלאגן הזה. התקשרתי לאבא שלי ואמרתי לו 'תקשיב אבא אני הולך להשקיע בזה 70 אלף שקל, שאין לי, כמה אתה עוזר?

ניר: אז אבא שלו ענה…

חנן: הוא אמר לי על כל שקל שאתה שם אני שם חצי שקל. אז אמרתי לו למה לא אמרת לי את זה אף פעם? כי אם הייתי יודע הייתי כבר לפני כמה שנים, אתה יודע, הייתי יודע שיש את הגב שלך. אז הוא אמר לי אני חיכיתי שנים שאתה תקפוץ למים. שזה יהיה שלך, זה אף פעם לא היה בעיה של כסף. אבל אם אתה מתאבד על זה אז ברור שאני איתך.

[השיר מושמע]: אתה לי חושך אתה לי אור…

ניר: ב-2016 יצא אלבום הבכורה שלו 'איזון' שכלל את הלהיט 'אמא אם הייתי' וגרסה מחודשת לשיר אחים, הפעם בדואט עם עברי לידר. והיה עוד שיר אחד משמעותי.

חנן: אני זוכר שלחצנו על ה-upload, על הכפתור של ה-upload ליוטיוב. ובאותו רגע אני זוכר שאמרתי אז ליעקב, יעקב אסרף, זה הולך להתפוצץ ותכין את השכפ"ץ כי זה יתפוצץ מדי.

[השיר מושמע]: אין לנו זכות בכלל להתלונן, הכל פו חמסה וברוך השם, כי החיים שלנו תותים…

אני זוכר שכאילו כבר אז אמרתי, אנחנו נצטרך לרדת מהעץ הזה של התותים ולהסביר שאני לא רק תותים. ואז נצטרך לעשות אלבום שני ולהוכיח שאני לא רק יוצר של שיר. אני זוכר שכאילו עוד לפני שהשיר הצליח כבר הייתי בכל המחשבות האלה.

ניר: השיר תותים באמת הפך ללהיט ענק.

חנן: פתאום נפתחו מלא דלתות. פתאום החלום קיבל כל מיני פנים חדשות, תחושה של אוקיי התחלנו.

ניר: בזמן שכתב את השיר היו לו בבית שני בנים ובת, שיר ציון משה וברוכי.

חנן: רגע אחרי נולדה מרים ואז הוספתי בהופעות שני בנים ובת ועוד אחת, עכשיו זה שלושה בנים ובת ועוד אחת ועוד אחת.

ניר: וההצלחה שלו הביאה איתה גם אתגרים חדשים.

חנן: גיליתי איזה עולם שלא הכרתי ומלא חברים חדשים ובילויים חדשים ואנשים מגניבים וג'אמים. אז אני זוכר שכן היה משבר, צריך להבין מה, מי אני, מה אני.

ניר: ואבא שלו היה שם שוב בתפקיד זה ששומר.

חנן: אמר לי חנני אתה צריך להיזהר, זה עולם עם הרבה פיתויים.

חנן: אז אמרתי לו אבא, בכל מקצוע יש לו את הפיתויים שלו וכל עולם יש בו את הניסיונות שלו.

ניר: והיו גם הרבה שיחות עם אשתו.

חנן: על איך הבית שלנו נראה, מה מכניסים הביתה, מה לא מכניסים הביתה, תקשורת, מצלמות, ראיונות פתאום, דברים נחשפים. אני לא הייתי רגיל לספר על עצמי או לספר דברים מהבית ופתאום זה כאילו לחשוף הרבה. ופתאום גם העולם הרגשי שלך, כשאתה מתחיל ליצור על אמת, לא בתור תחביב ולמגירה, אז אתה נובר ברגשות שלך. פתאום אתה מגלה מלא דברים חדשים על עצמך שפשוט לא ידעת, כי לא התעסקת בזה, כי החיים.

ניר: והשאלה שלו אל עצמו, איזה מין אבא אני, חזרה והדהדה.

חנן: אז אני התחתנתי צעיר מדי, אז אני אבא מה עשיתי? אבל זה המצב, אז מה עושים? אז בוא, מה מה אתה יודע, כאילו, פתאום זה, פתאום הכל דורש תשובה.

[שיר נשמע]: תשמור עליי, מפניי, תשמור אותי, אמיתי…

ניר: שלוש שנים עברו מאז תותים. חנן הפך לאחד הזמרים המצליחים בישראל, וגם הוציא אלבום שני, שבדיוק כמו שהוא חזה, היה התשובה לזה שהחיים שלו הם לא רק תותים. השנה היא 2019, וחנן ירד להופעה באילת. הוא היה שם לבד, בלי המשפחה ובלי הלהקה. ובאותו ערב הוא חזר לחדר במלון.

חנן: ניסיתי לישון, ולא הצלחתי, אז שמתי לי כזה מוזיקה מהטלוויזיה, ושמתי על איזה ערוץ, נראה לי MTV. ואני לא זוכר אפילו איזה שיר זה היה, אבל היה משהו היפ-הופ כזה. ותוך כדי שזה מתנגן, ואני מנסה לישון, פשוט התחלתי לזמזם, 'מתפלל על הילדים שלי, שלא ירשו את השריטות שלי, שיחבקו אחד את השני, אמן שיהיו בריאים תמיד. ככה. ואמרתי אוקיי אוקיי, ומהר לקחתי את, יש את הפתקים הקטנים האלה עם עט, ליד המיטה במלון, שאף פעם אתה לא מבין למה צריך אותם, וכתבתי את זה מהר שם, והקלטתי את זה מהר בנוקיה שלי. רעיון לשיר חדש.

[ציטוט]: אני מפחד על הילדים, לא, אני מפחד על הילדים שלי, שלא ירשו את השריטות שלי, אהה שיחבקו אחד את השני אהה, אמן שיהיו בריאים תמיד.

משהו כזה. וזהו, היה פזמון.

ניר: כשהוא חזר הוא ישר הלך להשמיע את השיר למפיק שהכיר כמה חודשים לפני, תומר בירן.

חנן: ולקחתי גיטרה והשמעתי לו, תקשיב, יש לי פזמון. הוא אמר וואו וואו, איזה יופי וזה, אבל מה נעשה עם זה? אמרתי, לא יודע, אתה יודע, יש פזמון. ואז שנה לא עשינו עם זה כלום.

ניר: חנן ותומר נפגשו לראשונה באותה שנה בהקלטה של שיר אחר, שבט אחים ואחיות.

[שיר מושמע]

חנן: באתי להקליט שתי שורות, נכנסתי לאולפן שלו, והוא פשוט קם אליי ואמר, חננייייה. וחיבק אותי, שזה רק חברים הכי טובים שלי קוראים לי חנניה. ופשוט חיבק אותי חיבוק כזה של, אמרתי אוקיי, אני אוהב את זה.

תומר: אני טיפוס כאילו אוהב מאוד ואני כאילו מאוד חבקני כזה,

ניר: זה תומר.

תומר: אבל משהו בפגישה הזאת היה מאוד שונה, וזה מצחיק כי בעשר דקות האלה שהכרנו, בשבט אחים ואחיות, אני לא יודע איך המשפט הזה יצא ממני אבל אמרתי לו לפני שהוא הלך, אתה ואני הולכים להיות חברים כל כך טובים.

ניר: הם התחילו לעבוד יחד, והגישה של תומר הכניסה רוח חדשה ביצירה של חנן.

חנן: הרבה יותר אינטואיטיבית, הכל היה הרבה יותר מהבטן. תומר זה היה כזה, מה איתך, אני מסיים הופעה, תבוא, מה עושים היום? לא יודע.

ועם תומר כמעט כל השירים זה one take, כמעט תמיד זה ה-take הראשון.

[שיר מושמע]: ואז אני אהיה כמו שמש לעולם

ניר: וחנן הביא את האופי שלו לקשר.

תומר: אצל חנן זה מעגל משפחתי, זאת לא להקה, הוא מאוהב בך, שאתה בתוך הדבר הזה, אתה עטוף, הדיאלוג מאוד פתוח. היו ימים שפשוט ישבנו ודיברנו שעות, נוצרה חברות מטורפת.

ניר: עברה שנה והם חיפשו שיר להקליט, תומר העלה רעיון.

תומר: אמרתי לו, אתה זוכר את השיר הזה עם הילדים?

חנן: אמרתי לו, איזה שיר? הוא אמר לי, שיר על הילדים, על השריטות שהשמעת לי לפני שנה, כשחזרת מאילת.

תומר: והוא השמיע לי את זה איזה פעם אחת, אחי, וזה נתקע לי בראש. לא יכולתי להרפות מזה. אמרתי לו, אני רוצה להתחיל לעבוד על זה.

חנן: אז אמרתי לו, אתה יודע, יש רק פזמון.

תומר: אז אמרתי, מעולה, בוא נתחיל ונכתוב בתים.

חנן: ואז הוא באותו ערב כבר יצר ביט.

ניר: אבל חנן עדיין לא ידע מה הוא רוצה להגיד בשיר.

חנן: כי הפזמון אומר כל כך הרבה, עכשיו מה אני אומר בבתים? מה הסיפור? מה, שאני אבא דפוק? מה שאני רוצה להיות? או לדבר על המצב פה במדינה ועל איזה עולם הילדים שלי הולכים לגדול אליו? כאילו, מאיזה כיוון אני בכלל מתחיל את זה? פה תומר אמר, בוא נעשה אחרת. כאילו, בוא ננסה. ובאותו ערב כבר התחלתי לכתוב, אתה יודע, לג'ברש איזה בית.

[קטע מההקלטה]: ואיך הזמן הוא טס…

חנן: הכל כזה, אתה יודע, זה ליד, זה כמעט. היה שורה אחת שכל הזמן, כל הזמן, ככה חשבתי להתחיל את השיר 'עשינו אחד, עשינו שניים, עשינו שלושה ילדים, עם איזה רפרנס ל'ילדים זה שמחה'. ככה התחיל השיר, זה לא הרגיש טוב, זה לא הצליח, זה לא הצליח. היו שבועיים שפשוט הייתי תקוע על הבית הראשון, ולא הצלחתי להבין איך אני אומר את מה שאני רוצה להגיד.

ניר: לילה אחד, חנן שכב במיטה שלו ושוב לא הצליח להירדם.

חנן: פשוט לא הצלחתי, כי זה פשוט הציק לי. ואז עלו לו בראש כל מיני זיכרונות מהילדות שלו, שהתחברו לאבא שהוא הפך להיות.

חנן: ופתאום נפתרה לי השורה הזאת.

[קטע מהשיר]: מקיץ מן הילדות אל המציאות שאני חי בה…

כאילו אמרתי, זה מה שאני רוצה להגיד.

ניר: אבל הייתה בעיה.

חנן: אז היה חג, חג סוכות, אני לא יכול להקליט ולא יכול לכתוב. ואמרתי, אוקיי, אבל איך אני אזכור את זה עכשיו? מהר פשוט לקחתי לגו, וכאילו, אתה יודע, הנחתי את זה על הפסנתר למעלה, כדי שהילדים גם לא יוכלו לטפס ולהרוס את זה. וכתבתי את המילה מקיץ. מתוך תקווה שאני אקום בבוקר ואבין שזה מקיץ מן הילדות, אל המציאות שאני חי בה, ושאני אזכור איך זה. ושבמוצאי שבת או במוצאי החג אני מיד אגש להקליט את זה. ושיננתי את זה גם בראש. מקיץ מן הילדות אל המציאות שאני חי בה. ואז קמתי בבוקר ומיד אמרתי, מקיץ מן הילדות אל המציאות שאני חי בה [צוחק] והלכתי לפסנתר ומצאתי את המקיץ הזה.

[קטע משיר]: איך הזמן הוא טס ולא נתפס שאני אבא.

ניר: ולמרות זאת עדיין הייתה חסרה חתיכת לגו אחרונה בשיר.

חנן: הרגשתי שחסר איזה משהו שיחתום את זה. כאילו אמרתי, יש לי ארבע שורות שאני רוצה להגיד גם לילדים שלי משהו, הם הולכים לשמוע את השיר הזה. גם לעצמי משהו, וכאילו גם בסוף איכשהו זה גם על אבא שלי.

[קטע מהשיר]: עומד מתבונן ביציע…

כי אני חושב שהרבה מהאבא שאני רוצה להיות,

[קטע מהשיר]: גם בתהום, גם ברקיע, זה איך שהוא, זה, הוא. עוזב את הכל ומגיע.

אני אומר, אני כאילו מגמגם כי, כי במשך שנים אני נשבעתי לעצמי שאני לא אהיה אבא כמו. אני לא אעשה את הטעויות שהוא עשה, אני לא אהיה קשוח כמו שהוא היה. והיום אני מייחל לעצמי ולילדיי שאני אהיה חצי מזה. יש משהו בסוף של השיר הזה, גם בתהום, גם ברקיע, זה ממש הוא.

ניר: השיר הושלם ויצא בנובמבר 2020 בשיא תקופת הקורונה, כשכולם עם הילדים שלהם בבית, ומיד הוא הפך ללהיט. אבל לחנן לא הייתה הזדמנות לנגן אותו מול קהל.

חנן: ואז כמה חודשים אחרי, הייתה הופעה, הופעה ראשונה, ב'ארנה' בירושלים, ושרנו את השיר הזה פעם ראשונה, לפני קהל. אני זוכר שתומר אמר לי לפני כן, שבקטע הזה של "אמן אמן אמן" נשיר איזה שקט, שהקהל יצעק את זה. ואז אנחנו נענה לו שוב "אמן אמן אמן". אמרתי לו "אבל מה אם הם לא ישירו?" יהיה פתאום שקט מביך.

תומר: לחנן ולי יש התערבויות, אף אחד לא משלם בסוף כלום.

חנן: הוא אמר לי "אל תדאג, הם ישירו".

ניר: ואז הגיע הרגע הזה בשיר.

חנן: הבטן שלי בפרפרים. אני זוכר שהייתי במתח נורא, התפללתי ו… הסתכלתי רק עליו והקהל צעק: 'אמן, אמן, אמן!'

תומר: והוא צעק כןןןן יששש בול כמו בפנטזיה אתה מכיר את זה שאתה רואה משהו בפנטזיה שלך, ואז זה מתגשם לך מול העיניים.

חנן: והוא הגיע להופעה הזאת במיוחד בשביל לזכות בהתערבות.

ניר: "אמן על הילדים" הפך לאחד השירים הכי אהובים של חנן בן ארי. אולי כי הוא נוגע בחומרים שמהם עשוים החיים. הילדים שהיינו, היחסים שההיו לו עם ההורים שלנו ועבור חלקנו, גם ההורים שהפכנו להיות. ואצל חנן, הקשיים באבהות לא נעלמו. אבל עם השנים הוא למד להעריך את הדרך שהוא עשה.

חנן: לשבת עם הבת שלי ולשחק איתה טאקי. חצי שעה, למרות שהיו לי מלא טלפונים ומלא עניינים ומלא מתח והצלחתי לשים את הכל בצד ובאמת להיות איתה, לעמוד במחויבות לילדים שלי. אם הבטחתי לילד ערב עם אבא, אז לא משנה מה, יהיה ערב עם אבא. אז אני מבסוט, כאילו, מבסוט זה לא איזה, עכשיו, לא מגיע לי פרס נובל ולא לעוף על עצמך מדי כשאתה יודע שאתה אב השנה, אבל, אבל, תן לעצמך גם את המדבקת סמיילי כשמגיע.

ניר: אבהות ביחסים בין הורים לילדים משתנים לאורך השנים, וגם אבא של חנן עשה דרך ביחסים עם הבן שלו. עם נרי, אח של חנן.

חנן: הוא לא דתי היום, אבל הוא ביחסים הכי טובים עם ההורים שלי, אני חושב, מכולנו. לא יודע אם לתת לזה ציון, אבל כאילו אנחנו תמיד מסתכלים מהצד, כל האחים והאחיות, וכזה, מקנאים, מה? גם אנחנו צריכים לעשות את כל הסרט הזה בשביל, בסוף להגיע ל… אבל היום הם בקשר מדהים.

ניר: השירים של חנן הפכו לגשר במוזיקה הישראלית. ועם הזמן, הם גם חיברו בינו לבין אבא שלו.

חנן: אני זוכר את הרגע הזה, שלקראת סוף ההופעה, הוא לא ראה שאני רואה, אבל הוא היה עם הגב אליי, הוא היה בשורה חמישית בהיכל התרבות, הוא הסתכל על כל היכל התרבות, על כל אלפיים שבע מאות אנשים מעליו, והוא היה מואר. היה לו חיוך כזה של… זה הבן שלו.

[נשמעות מחיאות כפיים]

זה היה הפעם הראשונה שראיתי שהוא… שהוא גאה.

ניר: האזנתם והאזנתן לשיר אחד.

ערכתי את הפרק יחד עם מאיה קוסובר, עיצוב, סאונד ומיקס, אסף רפפורט.

סייעו בהפקה צופיה גבאי דניאל מעורר ורחל רפאלי.

בצוות שיר אחד, תומר מולוידזון ואייל שינדלר.

פרקים נוספים שלנו מחכים באתר ובישומון כאן ובכל מקום שבו אתם מאזינים להסכתים.

אני ניר גורלי, ניפגש בפרקים הבאים.

[השיר מתנגן]

מתפלל על הילדים שלי

שלא ירשו את השריטות שלי

שיחבקו אחד את השני

אמן שיהיו בריאים תמיד.

אמן אמן אמן על הילדים שלי

שלא ירשו את השריטות שלי

שיחבקו אחד את השני

אמן שיהיו בריאים תמיד

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה