שיר אחד - קול גלגל | שוטי הנבואה

שיר שהלחין אברהם טל בזמן שהתקרב ליהדות. הוא הפך לאחד מסמלי המוזיקה האמונית בישראל, ולצד זה גם בישר את התפרקות הלהקה

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 19/09/2022.

[חסות]

קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

אברהם: יש לשיר הזה אנרגיה משל עצמו.

גלעד: כל שיר שאתה מוציא, פתאום אתה קולט את החיים שהוא מייצר לעצמו. הוא נוכחות בפני עצמה בעולם, ו"קול גלגל" הוא [צוחק] נוכחות חזקה בעולם.

רואי: הרגשתי בטקסט הזה יש איזשהו תיאור של הגלגל הזה של החיים. משהו כזה שמתאר את כל הספירלה הזאתי שאנחנו חיים בה, מתקיימים בה, מתים בה, נולדים בה, משהו שהוא הרבה יותר גדול מההבנה שלי.

["קול גלגל" בביצוע שוטי הנבואה מתנגן]

"קול גלגל המתגלגל ממטה למעלה

מרכבות סתומות הולכות ומתגלגלות…"

ניר: היי, אני ניר גורלי, ואתן מאזינות ומאזינים ל"שיר אחד". והיום הסיפור של "קול גלגל" של שוטי הנבואה. שיר שהלחין אברהם טל בזמן שהתקרב ליהדות. הוא הפך לאחד מסמלי המוזיקה האמונית בישראל, ולצד זה, גם בישר את התפרקות הלהקה.

["קול גלגל" בביצוע שוטי הנבואה ממשיך להתנגן]

"זהו קול, זהו קול גלגל.

עולה, יורד."

ניר: הסיפור הזה מתחיל במטולה, כששני חברי ילדות מקימים הרכב מוזיקלי.

רואי: אני רואי לוי.

גלעד: אני גלעד ויטל שמעון.

ניר: רואי היה הפילוסוף, וגלעד…

גלעד: אני הייתי משוגע, יעני, על כל הראש.

רואי: נהיינו חברים לכל מיני הרפתקאות שביניהם גם היו כתיבת שירים משותפת. אנחנו היינו שלישיית חברים, ועדיין שלישיית חברים הכי טובה, שאנחנו מכונים "חבורת הטבעת".

ניר: החבר השלישי הוא חגי. והיה לו אח קטן בשם אברהם. אברהם טל.

אברהם: הם היו הכי כיפיים בעולם. גלעד היה משוגע לגמרי, עד היום, אבל אז הוא היה אקסטרמיסט כזה. ורואי גם, בן אדם מאוד יצירתי והם… לאט לאט נהיינו חברים אנחנו. הם היו בגיל העשרה, היו באים, היו מביאים איתם השפעה רעה לאח הקטן [צוחק]. השאכטה הראשונה שעישנתי [צוחק], הייתי ילד. כאילו מה זה ילד? הייתי כבר בגיל 15 נראה לי.

גלעד: אני הראיתי לו איך מעשנים, ואיך לוקחים לריאות ואמרתי לו תסתכל, אתה רואה את העשן פה בפה? אני ממש זוכר. אתה רואה ככה? תסתכל. [שואף אוויר] אתה נושם אותו. [צוחק]

אברהם: וקמתי בבוקר ואני רואה במאפרה את הדבר הזה מאתמול. לקחתי שאכטה ככה קטנה [קול של גפרור נדלק], הנחתי בפחד, לא קרה לי כלום, כמובן. אבל כן, הם היו השפעה בהחלט רעה. גלעד תמיד היה עם שיער ארוך, שאוורלים, אותו דבר רואי. אני אף פעם לא ממש הייתי שאנטי אבל הרגשתי מאוד נוח בחבורה הזאת.

ניר: השנים חלפו, כולם התגייסו, השתחררו, טיילו בעולם וחזרו לישראל. ב-1994 גלעד ורואי החליטו שהם רוצים להקים להקה יחד. נקודת מפנה משמעותית הייתה כשרואי פגש חבר נעורים, מפיק מוזיקלי בתחילת דרכו, בשם עמית כרמלי.

עמית: קלטתי שאני רוצה לבנות הרכב סביב השניים האלה. ואפילו להצטרף, בעצם, לא רק כמפיק להיות מבחוץ.

ניר: יום אחד ההרכב המתגבש חיפש מקום לעשות בו חזרות. לגלעד היה רעיון.

גלעד: אני אמרתי, "יש לי, יש לי מקום, הדירה של אבי בנווה אטיב". מגיעים לשבוע חזרות בדירה עם ציוד וזה. טוב, פותחים את הדלת, [נשמעת מוזיקת רגאיי] רואים את אברהם עם שני רמקולים ענקיים משני הצדדים שלו. הוא שם "סיזלה" והוא שר עם זה וטא טא טא, טא טא טא! איך שאנחנו רואים אותו, [צועק] וואו! וזהו, דלֶקה, כאילו, אף אחד לא דיבר על זה בכלל אם הוא מצטרף ללהקה או לא. הוא פשוט בום! בתוך ה… הוא חלק מזה, כאילו, לא, לא היה צריך לדבר על זה בכלל.

עמית: בשנייה ששמעתי אותו, אני ידעתי שבלי הבן אדם הזה אני לא זז מטר עם ההרכב הזה, וזה היה לי ברור שאברהם הוא חלק מהדבר. קודם כל, איזה תדר של חופש שלא שמעתי הרבה לפני, כנות, איזה כנות שלא פגשתי, וחום ולב גדול. ובאמת, זה היה הרגע שהשישה בעצם ננעלו על עצמם.

[הקטע "אח של סאלים" מתנגן]

ניר: עמית הפיק וניגן בס, אחיו עידן תופף, אסי גבעתי ניגן על גיטרה, וגלעד, רואי ואברהם שרו. השם שרואי הגה היה "שוטי הנבואה".

רואי: כל מיני פוליטיקאים שמתראיינים אצל יעל דן בתוכנית הבוקר, "את יודעת למי ניתנה הנבואה?" כתוב שבגמרא, מאז שחרב בית המקדש, ניתנה הנבואה לקטנים ולשוטים. ואז אה… "שוטי הנבואה", מגניב.

ניר: הפלירטוט הזה עם הדת והיהדות היה שם תמיד, אבל בקטע לא ממש מחייב. בדיוק כמו הרקע של חברי הלהקה.

אברהם: גדלתי בבית חילוני מסורתי, אבל בוא נגיד שבמסעדות אוכלים הכל. [מצחקק]

רואי: זה היה מין אווירה היפית כזאת, ליברלית.

ניר: והחיבור שלהם ליהדות היה ממקום כזה. לא דתי, אלא ישראלי.

גלעד: אבא שלי הוא ניצול שואה. אתה מין סוג של דור חדש בארץ ישראל, אחרי שהסבא וסבתא אינם, כי הם מתו בשואה, ואתה… זה ביג דיל שאתה פה, ואתה הולך לשרת בגולני כי אתה מגן על עם ישראל, ועם ישראל ועם ישראל כל הזמן. זה חלחל לתוכי כאילו דרכו.

ניר: ודרך גלעד והלהקה זה חלחל גם לקהל. [קהל מוחא כפיים] עמית זוכר את אחת ההופעות הראשונות שלהם.

עמית: סיימנו את ההופעה, הלכנו לחדר אומנים, והקהל התחיל פשוט לצעוק: [תיפוף מהיר] "עם ישראל! עם ישראל! עם ישראל!", בקולי קולות ובכמו איזה שבט של אני לא יודע מה. קלטתי וואו! זה באמת גדול מאיתנו ויש פה משהו שהצימאון כל כך גדול אליו.

ניר: הצימאון הזה נבע מהתקופה שבה הם התחילו לפעול. "שוטי הנבואה" באו לעשות שמח בימים קשים לעם ישראל.

עמית: תשמע, רצח רבין היה בעיטה לכולנו. להתעורר. וכמו לעשות יותר טוב.

אברהם: עדיין הייתה הרגשה שעוד אפשר לעשות פה משהו טוב. אבל שרנו על זה וחיזקנו את המקומות האלה. עדיין, מילה "שלום" לא הייתה מילה גסה.

[מתנגן השיר "במלון ברבת עמון" בביצוע שוטי הנבואה]

"חולון, חברון, ראש העין, צפת וקלקיליה

תנו לשלום להגיע…"

עמית: הייתה תקווה מאוד גדולה עד רצח רבין. והרצח כמו שָׁבַר.

אברהם: והרגשנו שאנחנו, יש לנו איזשהו תפקיד. אני זוכר גם הייתה תקופה של פיגועים אחר כך. ומה עושים? מה עושים? יוצאים למסיבות חירום. עשינו כרטיס מסובסד ב-10 שקלים. רצינו שאנשים יבואו לשמוח, כי היה מדכא. ומלא אנשים באו, וזה היה מטורף ההופעות האלה.

רואי: והלהקה הזאתי אף פעם לא עמדה מול אולם ריק. אף פעם.

אברהם: דברים שהם מתפתחים מפה לאוזן, הם מתפתחים הכי טוב שיש. כי כשבן אדם בא ואומר לחבר שלו: 'אתה חייב לבוא איתי להופעה', אז משהו קורה, וככה זה גדל.

["אשרי האיש" בביצוע להקת שבע מתנגן ברקע]

ניר: שוטי הנבואה התאימו כמו כפפה ליד לסצנה מוזיקלית ותרבותית שהתפתחה בסוף שנות ה-90, "סצנת השאנטי" קראו לה. והיא כללה לצידם גם את מוש בן ארי ולהקת "שבע", ופסטיבלים כמו "שנטיפי", "בראשית" ו"בומבמלה".

אברהם: שבע היו שמאלה קיצוני, יותר שאנטי ממש ושלום ואהבה, בקטע כזה שאנחנו אז לא היינו כאלה, אנחנו הבאנו משהו שהוא יותר שפיצי. גם את המוזיקה האלקטרונית יש בפנים, גם בטקסטים, זה לא רק בואו נתחבק.

רואי: כן היינו עם "שבע" בהתחלה, הם היו באים מלא להופעות שלנו והם גם די חיבקו אותנו. והיה חיבור עם מוש, וגם שם הנקודה של היהדות הייתה קיימת. לא היינו לבד במדבר.

ניר: וכל מסיבות החירום, ההופעות שעברו מפה לאוזן והפסטיבלים, עשו את שלהם.

["אין אני" בביצוע שוטי הנבואה מתנגן ברקע]

שוטי הנבואה הוחתמו על ידי "הליקון", ובשנת 2000 יצא להם אלבום בכורה שנקרא פשוט "שוטי הנבואה".

[השיר "אין אני" ממשיך להתנגן]

גלעד: היינו באמירים בהופעה שמה, בחאן, ואז הגיעו הדיסקים ומישהו הביא לנו אותם עד לשם, את הדיסקים. ו-וואו! איך נגנבתי! ואני זוכר, הלכנו בלילה שמה על הכביש, מחזיקים את הדיסק. אני לא מאמין, אני לא מאמין! וזה כזה יפה! אבל לא הרגשנו איזה, אתה יודע, כוכבים או משהו, נשארנו כמו שאנחנו.

[המשך השיר "אין אני"]

"אין אני, אין אני, אין.

אין אני, אין אני, אין אני, אין אני, אין אני."

עמית: ורק יותר מאוחר התחלנו להתעמת עם האגואים של ההצלחה, עד שכל אחד התעורר על האגו שלו בעצם.

ניר: עמית מדבר על הדינמיקה בלהקה, שמתחילת הדרך הונהגה על ידי רואי וגלעד. הם היו אז כבר בני 30. אברהם, המצטרף האחרון להרכב, היה רק בן 24.

אברהם: אני כזה האח קטן, מה שנקרא, עם כמה שירים פה ושם. הצטרפתי על משהו שכבר היה לו איזשהו מבנה. רואי הביא יותר את כל העניין של היהדות. הוא איש מדהים ומעניין ממש, והוא, תמיד יש לו את הפילוסופיות הרחבות האלה, על החיים ועל הדורות ועל היהודים. וזה היה חלק מהנושאים שדיברנו עליהם ב"שוטי הנבואה".

ניר: חלק מהשירים נולדו ממש במקרה. למשל, כשרואי עבד בתקופה ההיא בגן ילדים.

רואי: ["הילדים קופצים" מתנגן ברקע] פשוט ניגנתי לילדים, "כל הילדים קופצים רוקדים" והם פשוט התחילו לקפוץ ולרקוד. ואז אמרו תעשה את השיר הזה שעשית אתמול ונהיה כאילו שיר.

["הילדים קופצים" בביצוע שוטי הנבואה]

"כל הילדים קופצים, רוקדים,

מרימים את הידיים גבוה לשמיים."

ניר: מה שהתחיל כשיר ילדים כיפי בגן, תפס פתאום כיוון יהודי.

אברהם: בהתחלה כל הילדים קופצים היה: [שר]

"הולכים ומתקרבים לשנת אלפיים,

הרוח מנשבת על המים,

בוא נעלה לירושלים

ונרים את הידיים גבוה לשמיים."

"הולכים ומתקרבים לשנת אלפיים", התחלנו להקליט את האלבום ב-98' בערך, קלטנו שכבר הוא יצא בערך ב… כאילו שנת אלפיים זה עוד שנייה. אז רואי הפך את זה ל"שבט יהודה בשנת אלפיים".

["הילדים קופצים" בביצוע שוטי הנבואה ממשיך ברקע]

"שבט יהודה בשנת אלפיים

הרוח מנשבת על המים

בוא נעלה לירושלים

ונרים את הידיים

גבוה לשמיים."

רואי: שזה בעצם מדינת היהודים, זאת ישראל. לא צריכים לקרוא לה "יהודה" בכלל. הייתי מפוצץ בפילוסופיה יהודית וחקר המקרא. אני חושב שאנשים שמו לב לזה. זאת אומרת, תוך כדי הריקודים והקפיצה והשמחה, 'רגע, מה? שבט יהודה?' הרבה קהל שנחשף לשירים האלה אז ב"שנטיפי" ופסטיבל "בראשית" וזה, מאוד התחברו, כי זה, כי זה נתן את תחושת השבטיות האמיתית שלנו, לא שבטיות שמחקים תרבויות אחרות.

[המשך "הילדים קופצים"]

"מרימים את הידיים גבוה לשמיים."

ניר: אחרי האלבום הראשון, אברהם טס לארצות הברית לחופשה של חודש.

אברהם: לחבר שגר שם שקוראים לו ליאור שולמן, והתחלנו לנגן שם ביחד. ופשוט ישנו אצל ליאור שולמן, וליאור שולמן מתופף אדיר. מפה לשם הקמנו שם הרכב בשם "היפנוטיקס". הרכב מחתרתי לגמרי, היינו עולים לבמה עם כאילו אוברולים כאלה לבנים, כמו פועלי בניין כאלה, משהו עתידני לגמרי. הוא בא מניו יורק עם כל הוויז'נים של האומנות שם.

גלעד: והקטע שלו, הוא היה מאוד מאוד חזק ב-Kabbalah Center, אבל בניו יורק. והוא היה מארגן ג'אמים עם נגני על, ומה שהוא היה עושה זה פותח את הספר הזוהר ומקריא ממנו. והיו ג'אמים [שר ג'יבריש בקצב] ובפנים אתה שומע ארמית. ואתה יודע, אתה לוקח את הספר ואתה מתחיל לשיר את זה כביכול. ונוצרים דברים מדהימים.

ניר: ליאור, שהיה חזק בעולם הקבלה, הזמין את אברהם לשיעור.

אברהם: באתי לשיעור, ואז זה התחיל להיכנס אליי ממש חזק, גם לחלומות שלי. וחזרתי לארץ והתחלתי פה ללמוד קבלה. נכנסתי לעומק של זה. זה היה מדהים ונתן לי מלא תשובות. יש שם את כל התשובות לכל השאלות הקיומיות שלנו. למה נבראנו? מה קרה? איך כדור הארץ נברא? המפץ הגדול, גלגולי נשמות. כאילו יש שם ספר הוראות. הוא נותן לך את כל התשובות לדברים האלה. הייתי בן 24.

ניר: לבשת שחורים?

אברהם: לא, לא לבשתי שחורים, לבשתי לבנים. [צוחק] כן, כיפה גדולה כזאתי, זקן. תקופה מעניינת.

ניר: בוקר שישי אחד, בתוך התקופה הזו של לימודי הקבלה, אברהם ישב בדירה שלו באזור.

אברהם: היה לי את ספר הזוהר בבית. זה 24 כרכים, מטר ומשהו של ספרים, והייתי יושב, פותח מדי פעם, קורא, מנגן על הגיטרה, כמו שאני עושה הרבה פעמים. [פריטה איטית על גיטרה] שלושה אקורדים, Em, C ו-D.

ניר: ואז הושיט הוא את היד שלו לאחד הספרים.

אברהם: כרך 18. מוציא. מתחיל לדפדף. ואז אני נתקל בשלוש שורות האלה בארמית: "קל גלגלא מתגלגלא מתתא לעילא" בארמית בכלל. לא יודע, קפץ לי לעין הטקסט הזה. אני מסתכל בפירוש "הסולם" של רבי אשלג. ואז אני רואה בעברית, "קול גלגל המתגלגל ממטה למעלה, מרכבות סתומות הולכות ומתגלגלות, קול נעימות עולה ויורד, הולך ומשוטט בעולם, כל שופר נמשך בעומקי המדרגות ומסובב הגלגל סביב". זהו. ואיך שאני רואה את זה, אני מתחיל לשיר את זה. לא חיפשתי. ושרתי את זה. שרתי, שרתי את זה בלופ. ככה זה שאני מגלה משהו חדש, אני שר את זה בלופ, מתחיל להבין את זה ולהתרגש מזה ולשמוח מזה. ובאותה שנייה הרגשתי שמחה אדירה.

[הקלטה ביתית של "קול גלגל", אברהם טל שר]

"קול גלגל המתגלגל ממטה למעלה,

מרכבות סתומות הולכות ומתגלגלות.

קול נעימות עולה, ויורד,

הולך ומשוטט בעולם.

קול שופר נמשך בעומקי המדרגות,

ומסובב הגלגל סביב…"

[מוזיקת מעבר]

אברהם: את ספר הזוהר כתב רבי שמעון בר יוחאי, במערה עם הבן שלו, שמה ליד צפת. ושהוא בכלל מתקשר את משה רבנו, ושהוא את אליהו הנביא, והאר"י הקדוש למטה, ורבי אשלג, וזה כאילו מערך שלם של נשמות שמה שבממדים שמזיזות דברים.

ניר: ובסוף הרשימה הארוכה הזו נמצא אברהם.

אברהם: שר את זה בתחתית הסולם הזה, של כל האנשים שהביאו את הדבר הזה לעולם. ואני למטה יושב עם תחתונים [צוחק] על המיטה עם גיטרה, ושר את "קול גלגל". הרגשתי שבאותו רגע התחברו להם קצוות ביקום.

ניר: כבר באותו ערב הוא נסע להורים שלו ופגש שם חברים מהלהקה.

אברהם: והשמעתי להם את השיר. ואז עמית אומר: 'יפה, יפה, יפה', כזה.

עמית: אני זוכר ששמעתי בפעם הראשונה את "קול גלגל". לא אהבתי בכלל את המנגינה, היא הייתה לי נשמעת פשוטה מדי, בנאלית, על גבול הבנאלית. וזה הטריד אותי. כי את הטקסט מאוד אהבתי, נפעמתי מהטקסט. אבל לא אהבתי את האריזה של זה, לא אהבתי את המנגינה וקלטתי שאי אפשר לשנות.

ניר: אז "קול גלגל" נאלץ להיכנס למגירה. אבל אברהם לא זנח את השיר, וגם השיר לא זנח אותו. כך שבערב אחד, כשלהקה הייתה יחד בחופשה בסיני…

אברהם: [רחש מדורה] ישבנו שם באיזה חור בהרים. כל הלילה היינו ביחד וניגונים ומוזיקה. ושמה נולד ה… [שר מלווה בגיטרה] "קול… אוי יו יו יוי יו יוי יו יוי, יו יוי… אוי יו יו יוי יו יוי יו יוי, יו יוי…"

ניר: באותה תקופה, במקביל, בראש של עמית התחילה להתנגן מנגינה חדשה.

עמית: שיחקתי עם הדבר הזה. [מנגן את התחלת השיר בגיטרה] וזה היה מנגינה אחרת לגמרי, אבל זה היה האווירה שלה ופתאום נפל לי האסימון. וואלה, זה בתכל'ס זה E מינור. זה אותו אחד. [פורט על הגיטרה] כאילו… [פורט על הגיטרה] אוקיי. זה, זה פתאום הביא את מה שחיפשתי. וביום שקיבלתי, שהבנתי את החיבור הזה, ישר התקשרתי לאברהם, ואז עשינו את הקולות על זה, ופתחנו על זה, מה שנקרא.

גלעד: תכל'ס הגענו אליו רק כשעמית שם עליו את מלוא המשקל שלו. והוא פשוט מצא את העיבוד המהמם הזה, עם הגיטרה, של… נשמע כמו נבל.

[מנגינת הפתיחה של "קול גלגל" על הגיטרה]

ניר: הלהקה עבדה כבר על האלבום השני ונכנסה לחודש הקלטות בלוקיישן המושלם עבורה - עמוקה בגליל העליון.

אברהם: יש שם גם קברי צדיקים, וזה, מצאנו איזה אולפן שהוא ביער בכלל. ושם הקלטנו את האלבום.

ניר: ואחרי חודש, עמית הגיע פתאום עם בשורה.

אברהם: חבר'ה, נמחקה ההקלטה של "קול גלגל". [צליל של שגיאה העולה במחשב] משהו בהארד דיסק. תמיד אתה חושש, האם נצליח לשחזר את הקסם, וזה היה גם מאוד סמלי להיות בעמוקה ליד צפת, ולהקליט שם את "קול גלגל", זה היה כאילו גם לוותר על כל מיני אג'נדות סמליות כאלה. בהתחלה התבאסתי אבל אז אמרתי "טוב יאללה, בוא נעשה את זה שוב". ואז הקלטנו את זה שוב, תודה לאל.

[חלק מ"קול גלגל" מתנגן ברקע]

ניר: בסוף, השיר הוקלט רחוק מקברי הצדיקים, באולפן בהוד השרון.

אברהם: ואז את כל הקולות שיש בסוף, "אולולולולולו", כל ה… אני גרתי בפרדס חנה, באיזה בית של חדר אחד, ובחדר שינה, ליד הארון שמה, שמתי את המיקרופון שלי. גלעד, עמית ואני, והקלטנו קולות ל"קול גלגל", את כל השגעת הזאת שקורה שם בסוף.

[מתנגן קטע קולות מהשיר]

גלעד: זה משהו שהם עבדו עליו פשוט המון. עמית ישב על אברהם איזה [צוחק] שלושה ימים, לא שחרר עד שהוא לא שר את זה הכי נקי שהוא יכול. ובאמת, אני שומע בשירה של אברהם משמה איזשהו ניקיון משם והלאה.

[חלק מהשיר "קול גלגל" מתנגן]

"קול גלגל המתגלגל ממטה למעלה,

מרכבות סתומות הולכות ומתגלגלות."

[פתיח השיר "ידיעה" בביצוע שוטי הנבואה]

ניר: בסמוך לסיום ההקלטות, רועי מצא אתון בחוף. מי שהיה אחראי על השמות של החמורים בלהקה, היה גלעד.

גלעד: יש לי קטע לתת שמות לחמורים. רוב החמורים שהיו, זה שמות שאני נתתי. אז עמדתי, הסתכלתי עליה, אמרתי, "דורית?! דורית?! דורות! דורות קוראים לה". ופתאום אתה קולט שאנחנו מתעסקים ב-generations, ומתעסקים בזה כל החיים שלנו.

רואי: ואז לי הייתה התגלות, שכמו שאתה יודע, הם מספרים לו את הסיפור של העם שגלה וחזר, ועברו 80 דורות מאז חורבן הבית וזה. אז קלטתי שגם לחמורים היו דורות, מן הסתם. כי גם דורות היא כנראה נצר של איזה חמור שאבות אבותיה עלו לבית המקדש. ופיתחנו מיתוס מקביל למיתוס האנושי, כמו שיש לאנשים, [בטון משועשע] את המיתוס של המשיח שיבוא עם חמור. אז כאילו שגם לחמורים לדורותיהם יש מיתוס.

גלעד: ופתאום אתה קולט, בואנה, זה השם של האלבום, "דורות"!

ניר: ב-2004 יצא האלבום השני של "שוטי הנבואה". הם קראו לו "מחפשים את דורות". זה היה אלבום רציני יותר, עמוק יותר, ואולי אפילו רוחני יותר מקודמו.

אברהם: היה ברור ש"קול גלגל" נכנס, אבל זה שהוא יפתח את האלבום, זה החלטה של עמית, שהוא היה המפיק. השיר הראשון הוא סטייטמנט מהאלבום. "קול גלגל", דווקא התפילה, דווקא הגיטרה, דווקא כל המקהלה המטורפת הזאת שיש שם בסוף, כל הקולות האלה.

ניר: והבחירה הזו הייתה גם סמל לשינוי בדינמיקה של הלהקה, שבאלבום הראשון הונהגה על ידי גלעד ורואי.

רואי: באלבום השני, כל אחד רצה כבר להכניס את השיר שלו ולדחוף את השיר שלו, וברוך השם! זה גם, זה חלק מהסיפור. אבל התחילה תחרותיות, כן. כן, הייתה.

אברהם: כשאתה בגיל 24-5, אתה מג'נון. בעיקר שאתה בן אדם יצירתי וכריזמטי, ושיש לך שישה כאלה בחדר, זה מתכון לאור ענק ולאסון ביחד. אתה יודע, הרבה להקות יש להם זמר שהוא כותב שירים והוא המוביל, ואז כאילו יש איזה היררכיה מסוימת. פה לא היה. היינו כולנו כאלה.

ניר: גלעד זוכר רגע כזה סימבולי במיוחד.

גלעד: התחילו צילומים, אני זוכר שהבאנו צלם, ואני אמרתי מול היחסי ציבור, "אתם יודעים מה?" היה בא לי חומוס, אמרתי, "בוא נעשה את זה בחומוס "בלו בס", נעשה את זה כמו "הסעודה האחרונה של ישו". יאללה, סגור. טוב, באים לזה, לחומוס, מתארגנים וזה, כולם כבר אין, אין עצבים, יעני להם, הם רבים כל הזמן, לא שאני לא רבתי, כן? אני אלוף בלריב. ופתאום אני קולט שהם רבים מי יהיה ג'יזס.

רואי: אבל מה אתה עושה? אתה לא מפרק את הלהקה על מי יהיה ג'יזס כרגע בתמונה. אתה אומר, "אז נעשה העמדה אחרת וזה לא יהיה הסעודה האחרונה", בסוף עמדנו ככה. פרסמו את זה בעיתון, זה… עטפו בזה דגים, זרקו לפח. מי זוכר את זה? אבל הזיכרון הזה, שלנו, נשאר הרבה יותר מהעיתון ומהתמונה, כי גם שנינו זוכרים את ה… את הרגע הזה שבו אתה בולע צפרדע.

ניר: ואברהם זוכר מתי הכל נגמר. [קהל מריע] זה קרה בהופעה בניצנים.

אברהם: עלינו לבמה הזאת בריב מטורף, רבנו בדרך לשם בוואן. עכשיו, היינו רבים לפני, אבל שהיינו עומדים על הבמה והייתי שר את "קול גלגל", או את "דקה בפרדס", הייתי מסתכל לרואי או לגלעד בעיניים, וכאילו הכל, הכל נשכח, הכל נסלח. המוזיקה גדולה מאיתנו.

גלעד: תמיד, אם היינו רבים לפני הופעות או מה לא, "יאללה, חבר'ה, עולים לבמה, דף חדש", עושים חיבוק, שישתנו, ועושים "אום" ביחד ומסתכלים בעיניים ועכשיו עולים לבמה.

אברהם: בהופעה הזאת זה לא קרה. וזו הייתה ההופעה האחרונה.

ניר: בשנת 2007 "שוטי הנבואה" התפרקו. אברהם יצא לקריירת סולו, ולאט לאט הוא ואשתו שושנה התרחקו מהדת.

אברהם: שושנה אמרה לי משפט מדהים שאני לא אשכח אותו עד היום, היא אמרה לי "אנחנו מתקרבים לדת, אבל מתרחקים מהחיים. מהמשפחה, מהחברים". בגלל שאתה באיזה מודעות אחרת ורואה עומקים אחרים, אז כבר כולם נראים לך פשוטי העם. נהייתה לי איזושהי התנשאות, שזה אמור לעשות בדיוק הפוך. כל דרך רוחנית, היא אמורה לגרום לך להרגיש יותר טוב עם האנשים הקרובים אליך. עם ההורים שלך, עם האחים שלך, עם החברים שלך, גם עם החבר שהכי מעצבן אותך והכי מפעיל לך את האגו, אם אתה בדרך נכונה, היא אמורה לשפר לך את היחסים איתו, לא לרצות להרחיק אותו עוד יותר. היציאה משם הייתה קצת קשה, כי היו המון שריטות דתיות שנשארו לי בראש. כל מיני טקסים קטנים של ה… נטילת ידיים, של המקווה, כל מיני טקסים קטנים כאלה שהם נהיים חלק מהחיים שלך ופתאום אתה לא, אתה מרגיש קצת כופר, אתה מרגיש, רגע, אולי אני מתרחק, אולי אני עושה משהו לא בסדר, אתה כזה קצת מפחד בהתחלה. אבל זהו, גם השלב הזה עבר.

[הפתיח של "מי" בביצוע שוטי הנבואה מתנגן]

ניר: שוטי הנבואה הוציאו בסך הכל שני אלבומים, אבל בכל אחד מהם הם הובילו גל מוזיקלי תרבותי משמעותי. אם באלבום הראשון הם הובילו את גל השאנטי הרוחני, באלבום השני הם בישרו את החזרה של המוזיקה היהודית לפופ הישראלי. בשנים שאחרי, הפופ האמוני הפך לנפוץ ומצליח. בין האמנים שהוציאו אלבומים בסגנון היו גם אהוד בנאי, מאיר בנאי וברי סחרוף.

עמיתי: כן פתחנו דלת לשיח הזה, להפוך אותו לגיטימי. ה"שוטים", אחד מהמטרות שלי כמפיק אומן, היה לשבור את הציניות בשיח הישראלי. כל מה שקשור לעולם הרוחני נפגש עם ציניות. קוראים להם מחבקי עצים או זה, גם להוא שחוזר בתשובה, אתה תמצא איזה בדיחה צינית על המהלך הזה. אז אני חושב שמשהו ב"שוטים" כן איפשר איזה לגיטימ… וואלה זה בסדר. זה בסדר לחזור למקורות שלך, זה בסדר להיות רוחני, זה בסדר לדבר את זה, זה בסדר לשיר אהבה, זה בסדר לשיר אי ידיעה. אז מהבחינה הזאת, אני חושב ש"שוטי הנבואה" כן עשו איזה משהו טוב בסצנה המנטלית תרבותית ישראלית.

ניר: והשיר "קול גלגל" המשיך להתגלגל וללוות אותם מאז.

אברהם: שמעתי מלא ביצועים של "קול גלגל" מאנשים מכל העולם. תכנס לספוטיפיי, בוא נעשה את הניסוי הזה, ונרשום "קול גלגל". תראה איזה קטע. [מקליד בסלולרי] "קול גלגל". [מוזיקה מתנגנת] תראה, Tina Malia. [מתנגן הביצוע ל"קול גלגל" של Tina Malia]

"קול גלגל המתגלגל…"

אברהם: אה, Carla Sinisgalli. [צוחק]

[מתנגן "קול גלגל" בביצועה של Carla Sinisgalli]

"מלמטה למעלה

מרכבות סתומות עולות…"

אברהם: Ali Maya. סיאול. תראה כמה אנשים מבצעים בעולם את "קול גלגל".

[מתנגן ביצוע של "קול גלגל" של Ali Maya]

"קול נעימות עולה ויורד…"

רואי: מעבר לכל הסיפור הפרוזאי, הנפתולי סיפורים של איך הוא הגיע לעולם, עדיין, כשהוא קורה בקרב האנשים, אנשים מתחברים למצב הנשמתי שלהם, ואני חייב להגיד שזה באמת פלא פלאים.

עמית: אתה יודע, אתה שר אותו לאמריקאים, שלא מבינים מילה עברית…

[מתנגן ביצוע של "קול גלגל" של Ali Maya]

"מרכבות סתומות ומתגלגלות…"

עמית: ואתה תמצא נגיד מתוך קבוצה של 50, אתה תמצא 10 שֶׁבוכים. לא מבינים את המילים, אבל זה נוגע בהם.

אברהם: זה שירה מקודשת. הייתי יום אחד בשוויץ, באיזה בית של חבר, שהוא הזמין מלא חברים, וישבנו סביב שולחן שישי, אף אחד לא מדבר עברית, ושרתי את "קול גלגל", וכולם התחילו לבכות. גם כשאני שר אותו בהופעה אני… כמה שפחות מנסה להפריע, להשאיר את זה כמה שיותר בפשטות. ועד היום, כשאני שר אותו בהופעות אני מאוד מתרגש. והוא לא נמאס. יש אנרגיה לטקסט הזה. משהו קורה.

[מתנגן "קול גלגל" בביצוע שוטי הנבואה]

"קול גלגל המתגלגל ממטה למעלה

מרכבות סתומות הולכות ומתגלגלות

קול נעימות עולה ויורד

הולך ומשוטט בעולם

קול שופר נמשך בעומקי המדרגות

ומסובב הגלגל סביב…"

ניר: האזנתם והאזנתן ל"שיר אחד". ערכתי את הפרק עם מאיה קוסובר, עיצוב סאונד ומיקס, רחל רפאלי. בצוות התוכנית תומר מולוידזון, אסף רפפורט ואייל שינדלר. סייעו בהפקה, דניאל מאורר ותומר פישר. פרקים נוספים של "שיר אחד" מחכים לכם באתר וביישומון "כאן" ובכל מקום שבו אתם שומעים בו פודקאסטים. לקטעי ארכיון נוספים, מוזמנים להיכנס לאתר "כאן", לדף "שיר אחד צד ב'" של "כאן ארכיון".

אני ניר גורלי, תודה רבה שהאזנתם. ניפגש בפרקים הבאים.

["קול גלגל" בביצוע שוטי הנבואה ממשיך]

"קול נעימות עולה ויורד

הולך ומשוטט בעולם.

כל שופר נמשך בעומקי המדרגות ומסובב הגלגל סביב.

קול. אוי אוי…

אוי יו יו יוי יו יוי יו יוי, אוי יו יוי…

אוי יו יו יוי יו יוי יו יוי, אוי יו יוי…

אוי יו יו יוי יו יוי יו יוי, אוי יו יוי… "

[חסות]