שיר אחד - סמי וסומו | טיפקס

בשיא ההצלחה של טיפקס, לקובי אוז נמאס לכתוב להיטים. במשך שלושה חודשים הוא וחברי הלהקה הסתגרו בתוך אולפן תת קרקעי עם פטיפונים, תקליטים וערק - ובטעות יצא להיט נוסף

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 21/02/2017.

‏[פרסומת]

‏קריין: "כאן" בהקמה עוד. להתחבר לתרבות בכל זמן שתרצו.

‏רום: בסוף שנות ה-90 טיפקס הייתה להקה מצליחה. הם הוציאו את האלבום החמישי שלהם, "נשיקה לדוד", ב-97' וגם הוא הוליד שורה של להיטים.

‏[מושמעות שורות משירים של טיפקס]

‏"איזה עולם איזה עולם"

‏"למה הלכת ממנו?"

‏"עוד שבת עברה בשקט"

‏אבל דווקא אז הסולן קובי אוז החליט שהלהקה מפסיקה להופיע.

‏קובי: היה משהו מאוד חלק בדרך שקיבלו אותנו. כבר היינו אחרי ההצלחה הגדולה של "החיים שלך בלאפה" והשירים פשוט החליקו פנימה למצעדי הפזמונים והושמעו ברדיו בטירוף. אני לא אוהב שהרדיו ישר מקבל את כל מה שאני עושה ו… אני שונא שמתרגלים אליי. בקיצור, הייתי מבואס לאללה, ואיזה שנתיים כאילו לא הופענו. במקום זה אמרנו, "אנחנו מוכנים להיכנס להקליט באולפן. אממה? בלי שירים אנחנו נכנסים הפעם. בלי שירים, בלי כוונה, בלי כלום. תנו לנו שלושה חודשים…"

‏[מוזיקת רקע]

‏"אולפני רולי, כזה מתחת לאדמה ברחוב פינסקר. האולפן פתוח, כולם מוזמנים לבוא מתי שהם רוצים: בבוקר, בלילה, כל הזמן המיקסר פתוח".

‏רום: וזה מה שטיפקס עשו. הם ישבו באולפן מבוקר עד ערב, הזמינו אנשים. אבל איכשהו עדיין ההקלטות האלה לא תפסו כיוון. ובתוך כל ההמולה הזאת יושב באולפן גם טכנאי הקלטות שעד אז לא כל-כך משך תשומת לב.

‏קובי: שהוא… עשה לנו קפה, ב-אולי שלושה אלבומים. רק חיבר כָּבֶּלים. איש שקט ועגמומי, אה… מאיר עמר.

‏מאיר: די גרתי באולפן. [מצחקק] הייתי בלילות יושב באולפן ועושה מיקסים, אה…

‏[רמיקס של "עוד שבת" ברקע]

‏קובי: כל הזמן שהוא עבד איתנו הוא… למד על המחשב, הוא שתק, הוא חשב. ויום אחד הוא השמיע לנו איזה רמיקס של "עוד שבת" שהוא יצר, והתרסקנו.

‏[השיר מתגבר]

‏"עוד שבת עברה בשקט

‏גם דביקה וגם חונקת

‏עוד שבת יפה של קיץ…"

‏מאיר: השמעתי לקובי [צוחק] והוא… מה הוא אמר לי? הוא אמר לי: "אתה עושה… אתה עושה דברים כמו שאתה הולך להשתין". אמרתי: "אוקיי. מה אנחנו עושים?" -"יאללה, נכנסים".

‏קובי: יובל שלנו פינה את מקומו על המיקסר ופתאום התיישב Big M.

‏רום: "Big M" זה הכינוי החדש שקובי העניק למאיר, שכבר לא היה רק טכנאי הקלטות אלא הפך לשותף יצירתי מלא, ובהמשך לחבר רשמי בלהקת טיפקס.

‏מאיר: פשוט התחלנו להשתעשע ברמה, אתה יודע, באים בבוקר ובאמת לא יודעים מה ייצא באותו יום.

‏קובי: חיברנו פטיפונים…

‏[הפתיח של "סמי וסומו" ברקע]

‏…והקייטנה הזאת התחילה לזוז. סוף-סוף היה לנו רכז לכל החוסר רעיונות הזה.

‏מאיר: "בוא נתחרע. כאילו, אתה יודע, בוא ניקח את זה לקיצוניות, בוא זה…" כן, זה לקחת את טיפקס, ולחרע להם את הצורה. אין… זה… זה היה כזה.

‏רום: וככה נולד האלבום השישי של להקת טיפקס, "דיסקו מנאייק".

‏[מושמע בית מ"סמי וסומו"]

‏"עד שדיסקו מנאייק מגיע לשכונה

‏הנה דיסקו מנאייק עושה כאן מסיבה

‏עם אורות כחולים ואזיקים ממתכת

‏והג'מעה מוזמנת מהבתים נשפכת.

‏תוריד ת'יד, תוריד ת'יד שלך"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏היי, אני רום אטיק. אתם מאזינים ל"שיר אחד". בכל פרק אנחנו לוקחים יצירה מוזיקלית ומפרקים אותה לגורמים. והיום אנחנו עם אחד השירים הבולטים באלבום "דיסקו מנאייק" של טיפקס מ-99', שיר בשם "סמי וסומו". והדבר המוזר לגביו זה שהוא התחיל בתור שירה. זאת אומרת, שירה כתובה.

‏קובי: אני חטאתי בשירה. אני זוכר שהדבר הראשון שבא לי בראש זה "סמי וסומו". הסתובבתי אולי שנה שנתיים עם רשימה שכתוב עליה "סמי וסומו" ואין לה מילים. לא ידעתי איזה שיר זה יהיה, רק ידעתי שיהיה לי שיר שקוראים לו "סמי וסומו". אז יש לי הרבה שירים כאלה שהם רק את הכותרת, ועוד לא כתבתי - "ריקודי עמבה". אז "סמי וסומו" התחיל לפני בכלל כל המחשבה על השיר. ואז, אתה מתחיל לאט-לאט לדמיין: מי אלה? מה הם עושים? איזה שכונה הם גרים? איזה מכונית הם נוסעים? מה הם עושים? ומתוך ה… הניצן הזה הקטן, הזרע הקטן שקוראים לו "סמי וסומו", מתחילים לצמוח שני טיפוסים, כמו דמויות בסרט של טרנטינו.

‏[קטע מוזיקלי מ"ספרות זולה"]

‏סוג של נוכלים, אבל יש להם כבוד. סרט פשע-בורקס ישראלי פר אקסלנס, זה הרעיון. אני מנסה לייצר סרטים ישראליים שלא נוצרו. זה הדרך שבה אני כותב שירה - לא מחורזת, אולי קצת מחורזת, פזמון לפה פזמון לשם, תפסתי את השיר הזה כמאוד אמנותי. [מצחקק]

‏רום: הוא לא חשב שהוא אי-פעם ילחין את השיר הזה, אבל אז הגיעה התקופה של האילתורים שמה, באולפן ברחוב פינסקר. אז הוא לקח את השיר, הראה אותו למאיר עמר, ל-Big M, וביחד הם ניסו לחשוב איך מפצחים את הדבר הזה.

‏קובי: אז הרעיון של "דיסקו מנאייק", הרעיון באמת היה לייצר סלט ישראלי מניגודים שלא אמורים להסתדר ביחד. אני לא רוצה מודל של כור היתוך. אני לא רוצה שתתיך אותי לאף אחד אחר. אני רוצה להיות מה שאני. אני אהיה בצָל, אתה תהיה פלפל, ההוא יהיה עגבניה ואנחנו נסתדר ביחד איכשהו. וזו המוזיקה שאני רוצה לייצר. מוזיקה שיש בה ניגודים, שחיים באותו מקום, ובמקרה של "סמי וסומו" - סבנטיז, אייטיז וסיקסטיז.

‏רום: הם התחילו להרכיב את השיר באמצעות סימפולים, דגימות מתוך שירים קיימים.

‏מאיר: הבאנו תקליטים, הבאנו דיסקים ופשוט… חפרנו עד שקובי אומר: "אה, זה… זה".

‏קובי: יש לנו גיטרה מהסבנטיז, בוא נשמע את שני תפוחים.

‏[מושמע קטע מ"שני תפוחים" של צביקה פיק]

‏"שני תפוחים, שני אדומים, נפלו על דשא רך…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏אז צביקה פיק, 1974, אם אני לא טועה. השיר הזה כבר מרמז על שני גיבורים, שני תפוחים, אבל אנחנו לא מתעניינים בשיר עצמו, אנחנו מתעניינים בגיטרה התמימה הזאת שנמצאת על ההתחלה שלו.

‏[קטע גיטרה מתוך השיר]

‏גיטרת סבנטיז מאוד-מאוד תמימה, מאוד חמה. מרימים טלפון, כמובן, מבקשים אישור להשתמש בזה ואז אנחנו מייצרים מזה לופ. מה זה אומר לופ? זה שזה ינגן וינגן וינגן ועל זה אנחנו נוכל להניח עוד שיר. אז השתי שניות הראשונות של הגיטרה חוזרות על עצמם כל הזמן ב"סמי וסומו". בוא נשמע איך נשמע לופ כזה.

‏[ברקע נשמע לופ של שתי השניות הראשונות השיר "שני תפוחים"]

‏כבר ששומעים את זה אפשר להרגיש איזה… באיזה שכונה כזאת - כביסה תלויה בחוץ, מכונית אמריקאית נכנסת לשכונה, בתוך המכונית יש כזה עבריין כבד, יושב בתוך עשן, פותח את החלון [בדיבור "עברייני"] "מה המצב, גיברת?" ויש משהו רך וחם, דווקא בסאונד הזה. ואז המחשבה היא: אוקיי, זה רך וחם. אנחנו לא להקת רטרו סבנטיז, אנחנו רוצים להביא ניגוד. אנחנו רוצים לבוא בהפוכה מול הדבר הזה. ואז מצאנו…

‏[קטע מתוך "הכל פתוח" של גידי גוב]

‏…תופים שיוני רכטר הפיק לגידי גוב. וזה אלבום מופת שקוראים לו 40:06. תקשיב לתופים האלה.

‏"טוב לי

‏כמה טוב לי.

‏שאכתוב לי…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏הכל יושב במקום. הכל מדויק. אלון הלל, אני חושב, על התופים פה. עכשיו, אין מצב שסאונד תופים כזה יגור עם הגיטרה ששמענו מקודם. זה סאונד מאוד עשוי, מאוד מלוטש. כאילו, אייטיז זה קור ותחכום, סבנטיז זה חום ותמימות. אז כבר אנחנו רואים שיש לנו ניגוד. יש לנו מלפפונים, יש לנו עגבניות, אנחנו חותכים אותם דק-דק. מבקשים מגידי גוב, מחברת תקליטים שלו, אישור להשתמש בשתי שניות הראשונות של התופים. אז הם לא עשו בעיות כמו שעושים היום. כאילו, היום אתה מתחיל לבקש אישור ממישהו, הוא מוציא לך את הנשמה. פעם אמרו: "חחח, מה זה שתי שניות? יאללה תיקחו". פתאום יש לנו כבר שילוב של גיטרת סבנטיז ותופים אייטיז, ואנחנו עושים את זה, כמובן, במהירות של שנות האלפיים.

‏[מושמע השילוב של התופים והגיטרה מהפתיח של "סמי וסומו"]

‏עוד דבר שאני יכול לספר זה שהשיר הזה מתחיל בהמון-המון סקראצ'ינג. סקראצ'ינג - לצעירים - זה לקחת תקליט ויניל ישן ולייצר ממנו צלילים. במקום להשמיע את השירים - פשוט לשחק עם המחט וזה יוצר צלילים מאוד משעשעים. במקרה הזה עשינו סקראצ'ינג על השיר "שולה" של להקת אטרף. אתה יודע, יש שם בהתחלה מין אמבולנס כזה…

‏[מושמעת הפתיחה של "שולה"]

‏ועל זה עשינו את הסקראצ'ינג שנמצא בשיר הזה.

‏[מושמעת הפתיחה של "סמי וסומו"]

‏אז כבר יש לנו איזה מצע של שיר. תזכור שדבר כזה זה לא מספיק בשביל לייצר שיר. אנחנו מתקרבים למילניום, שנת 99'. שומעים דברים עם המון בסים ואז אנחנו צריכים להחזיק איזה בס. רעיונות שבאים לנו זה תמיד מהחברים שלנו מעבר לים, מנו נגרה…

‏[הפתיחה של "The Fool" של מנו נגרה ברקע]

‏במקרה הזה, בס שעושה [שר בקול בס] טם…טו-טו-טו-טו-טו טם… טו-טו-טו-טו-טו טם, ויושב יותר נמוך מים המלח.

‏[הפתיחה של "סמי וסומו" ברקע]

‏מוסיפים על זה בייס דראם אלקטרוני חדש שמנגן על כל התופים האלה של גידי גוב, שממשיך לדפוק, כך שזה יתאים למכוניות של ימינו.

‏[המוזיקה מתגברת]

‏הרי, איך זה הולך? אתה מריץ איזה לופ ואתה עכשיו מתחיל לרקוד באולפן, אתה יכול לעשות את זה שעות. זאת אומרת, אתה שותה ערק עם זה, אתה יוצא החוצה, אתה מדבר עם אנשים, אתה חוזר פנימה, אתה רוקד עוד קצת, מישהו מגביר איזה בייס דראם, משהו קורה. ואז אתה מוציא את הטקסט של "סמי וסומו" ואתה מתחיל לראות אולי זה מתאים. והיה ברור שזה צריך להיות דיבור צפוף כזה: [בטון "עברייני"] בוא נספר'ך על החבר'ה שלנו בשכונה. בוא נדבר וזה", אז זה מביא דבר כזה.

‏[המשך השיר "סמי וסומו"]

‏"סמי וסומו זוג עבריינים

‏על דודג' דארט נוסעים

‏ערסים מכובסים

‏הם עושים סדר…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏ואז פתאום אתה אומר "אני חייב פה איזה פזמון, איזה משהו שיחבר את זה". אתה לא יכול ליסוע על זה כל הזמן, ומצאנו את פסטיבל הזמר, שיר של "הצנחן המזמר", משה הלל, כפרה עליו.

‏[ההתחלה של השיר "אני רק זמר" של משה הלל]

‏תשמע איזה חצוצרות. זה כאילו מפוקפק כזה, יושב במידל. יש את התופים התמימים האלה, תקשיב לזה.

‏[השיר מתגבר]

‏"אני מביא לך זמר, מילים ומנגינה…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏אם יש משהו שאני לא אוהב זה את הדבר הזה שמלמדים המון היום בתוכניות ריאליטי של מוזיקה - את הקטע הזה של לנצח. כאילו, [בטון דרמטי] אז מתחיל הפזמון ויש דרמה, ואז הגיטרה נכנסת והמאווררים מתחילים לעבוד והזמר, השיער שלו מתבדר והוא שר לך את הפזמון, מביא לך אותו וזה, וכולם אומרים [בהתלהבות] "וואו, איזה יופי". ודווקא לבחור בפזמון של "סמי וסומו" לשים מן חצוצרות כאלה מעפנות מהַ… מהַ… משנות השישים, יש בזה בחירה כזאת שהיא אנטי-גיבורית כזאת. אז החצוצרות באות, התפקיד שלהם זה לנצח בלי לנצח.

‏[החצוצרות מ"אני רק זמר" ממשיכות לנגן ומתוכן עולה הפזמון של "סמי וסומו"]

‏"…שדיסקו מניאק מגיע לשכונה

‏הנה דיסקו מנאייק עושה כאן מסיבה

‏עם אורות כחולים ואזיקים ממתכת…"

‏[השיר נמשך ברקע]

‏הרעיון "דיסקו מנאייק", שזה משטרה, זה בשדרות שמעתי על זה בפעם הראשונה, שכל פעם שהייתה מגיעה משטרה היו אומרים: "אה… הדיסקו מנאייק באים". כאילו, פתאום הפכו את ה… [צוחק] את כל האורות הכחולים של המשטרה למין דיסקוטק נייד כזה. וזה היה, זה היה כיף, כאילו פתאום לראות את המשטרה בצורה כזאת.

‏[המשך השיר]

‏"בוא הנה. בוא נצחק. בוא שנייה…"

‏אני יכול לספר, שבשיר הזה יש דיסטורשן בקול שלי.

‏[המשך השיר]

‏"איי, איי, איי, איי, איי, איה"

‏Big M שאל אותי איזה 500 פעם אם אני רוצה להשאיר אותו או שאני רוצה לחתוך אותו ורציתי להשאיר אותו נגד עין הרע. כאילו, הייתי נורא מבסוט מה… מ-הזה, אמרתי, "שיהיה דיסטורשן אחד קטן שמה בתוך הזה, זה יסתום ת'… יסתום את כל העין הרע שיעשו על השיר הזה."

‏[המשך השיר]

‏"בוא שנייה" [קטיעה]

‏"איי, איי איי " [קטיעה]

‏"איי, איי, איי, איי, אה"

‏מאיר: היינו באווירה של לגמרי שכונה ו"יאללה בוא נתקדם". אני… מה שיוצא בראשוניות זה הזהב. פשוט היה… זה היה, זה מה שהיה. אמרתי: "יצא טוב אז למה לנגוע בזה?" זה העניין.

‏[סוף השיר]

‏"תוריד ת'יד שלך"

‏רום: אז טיפקס סיימו להקליט את "סמי וסומו" ואחר-כך את יתר השירים מ"דיסקו מנאייק" ואנשי חברת התקליטים נשארו פחות או יותר פעורי פה. טיפקס, כזכור, הייתה כבר בשלב הזה להקה ותיקה ומצליחה. ופתאום הם באים ביציאה מוזרה. מאוד.

‏קובי: לא, הייתה תחושה שיש חיכוך. באמנות אתה צריך להרים גבות, אחרת אתה לא חי. אחרת אתה סתם מייצר ליינים של ביגוד והנעלה. אנחנו… הרוק המתקדם של הפופ המזרחי. זאת אומרת, איך אני יכול לקחת משהו שעדיין יקוטלג כ-פופ מזרחי, או כ-פופ ישראלי, וגם להצליח להיות ממזר לאללה, וחתרן לאללה, ואז צריך להגיד המון דברים? אני חושב שכל צחוק שאתה משחרר ממישהו אתה משנה אותו. הרבה יותר מבן-אדם שאומר "וואו, איזה שיר נעים". כי ברגע שהוא צחק או פתאום חייך, העולם שלו משתנה, משהו בחיים שלו משתנה. אני חושב שנהיה פה תקופה של כבדים ורציניים לאללה. וואאאי, כל אחד מחזיק מעצמו אני לא יודע מה. ואם אתה לא יכול לצחוק איתי אז אני לא יכול לבכות איתך. ונהיה המון אמנים שאפשר רק לבכות איתם, והמון סופרים שאפשר רק להיות רציניים איתם, ו… אני לא יודע, לא לשם זה התכנסנו. אני חושב שבאנו ל… גם לְהִצְ'תַפֵּחַ וגם להשתבח.

‏["סמי וסומו" מתחיל להתנגן ברקע]

‏רום: זו הייתה התוכנית שלנו להיום. הפקתי אותה יחד עם אייל שינדלר, טכנאי ההקלטה היה אסף רפפורט. לתוכניות נוספות אתם מוזמנים להיכנס ל-kan.org.il/podcast. אני רום אטיק. תודה שהאזנתם, ביי ביי.

‏[השיר מתגבר]

‏"סמי וסומו זוג עבריינים

‏על דודג' דארט נוסעים ערסים מכובסים

‏הם עושים סדר בעולם התחתון

‏כל מילה שלהם המשפט העליון

‏סכסוך הבאת וסולחה קיבלת

‏מילה לא במקום ותגיד שלום

‏כי סמי וסומו בעסקי הבניה

‏ויש להם קשרים עמוק באדמה

‏אם לסמי תתחצף, כדאי שתתחפף

‏כי סומו ישב עליך עד שתצא ביצה

‏אז דיר באלק אחי וצפה פגיעה

‏קיבלת פנס באחת

‏מיד תביא את השניה

‏אז דג קטן

‏תזהר מכרישים של דם

‏שעולים למוח

‏ואין לאן לברוח

‏הם מדברים בכוח

‏עד שפוקע וריד

‏עד שדיסקו מנאייק מגיע לשכונה

‏הנה דיסקו מנאייק עושה כאן מסיבה

‏עם אורות כחולים ואזיקים ממתכת

‏והג'מעה מוזמנת מהבתים נשפכת

‏תוריד ת'יד, תוריד ת'יד ש'ך

‏בוא רגע, בוא הנה, בוא נצחק

‏בוא שנייה

‏איי, איי, איי, איי, איי, איה

‏אוחח… ככה אתה מדבר? בלי הורים.

‏וסמי וסומו רוקדים

‏את הטנגו משטרה

‏הם כל כך משתוללים

‏מקיאים על הרצפה

‏דיסקו מנאייק מערפל את החושים

‏זה דיסקו מנאייק על ספר החוקים

‏וסמי וסומו אומרים כוסאומו

‏ורוקדים על הדודג' דארט

‏בתנועות של מוצרט

‏דיסקו מנאייק מגיע לשכונה (תוריד את היד שלך, אח, אח, אח)

‏הנה דיסקו מנאייק עושה כאן מסיבה (מה אתה דוחף?)

‏עם אורות כחולים ואזיקים ממתכת (אמא ש'ך! מה אמא ש'ך?)

‏והג'מעה מוזמנת מהבתים נשפכת (אמא ש'ך! מה אמא שלי? אמא ש'ך! מה יש לאמא ש'ך פטנט אחר?)

‏תוריד את היד ש'ך"

‏[פרסומת]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה