שיר אחד - מלכת השושנים | עדן בן זקן

דולב רם ופן חזות כתבו רק בלדות מרגשות, עד שהזמינו מהם שיר למצעד הגאווה. בהתחלה הם שנאו את התוצאה, אבל אז הגיעה עדן בן זקן

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 24/01/2017.

[פרסומת]

רום: היי, כאן רום אטיק, אתם על "שיר אחד". בכל פרק אנחנו לוקחים יצירה מוזיקלית ומפרקים אותה לגורמים. הפעם אנחנו עם שיר שאולי כבר יצא לכם לשמוע,

[השיר "מלכת השושנים" של עדן בן זקן]

"תמיד הוא בא אליי במכונית עם גג פתוח

ויולי אוגוסט מרימים לי את המצב רוח…"

כן, אז זה "מלכת השושנים" של עדן בן זקן והיום אנחנו הולכים לראות צעד אחר צעד איך מייצרים להיט פופ בישראל. עכשיו, בניגוד לתפיסה הרומנטית שהיוצר יושב לבד בחדר וכותב שיר, באיזה רגע של השראה פנימית, כשמדובר על להיטי פופ, התהליך הוא קצת שונה ומעורבים בו הרבה יותר אנשים. אז תכירו את הגיבורה של הסיפור.

[הקלטה] עדן: "היי, אני עדן בן זקן, אני בת 22, מראשון לציון ואני שרה את "מלכת השושנים" [צוחקת]."

רום: פגשנו אותה בהאנגר 11 בתל אביב. זה מקום ענק, היא מופיעה שם מול אלפי אנשים, אבל האמת שעד ממש לא מזמן, הופעות כאלה עדיין היו בגדר חלום בשבילה. היא התפרסמה אחרי שהיא הגיעה למקום השני בתוכנית הטלוויזיה אקס-פקטור, אבל ריאליטי, כידוע, לא תמיד מבטיח הצלחה. ושנה אחרי סיום התוכנית, לעדן עדיין לא היה איזה להיט גדול.

באותה תקופה, אנחנו מדברים על תחילת 2015, חיברו אותה לשני כותבים צעירים, פן חזות, שהיה אז בן 24 ודולב רם שהיה בן 23. הם פחות היו בקטע של להיטי מסיבות, ויותר אהבו לכתוב שירים כאלה.

[השיר "אף אחת אחרת" של איתי לוי]

"יש בך מה שאין לאף אחת אחרת, מודה ש…"

זה "אף אחת אחרת" של איתי לוי, שדולב ופן כתבו.

עד לפני כמה שנים הם בכלל חלמו להיות זמרים, אבל בהמשך הם גילו שיותר נוח להם כפזמונאים ומלחינים. אז הם כתבו בכמויות, שלחו למוזיקאים ולמנהלים, אבל גם להם עדיין לא היה להיט גדול. ואז הגיע השידוך עם עדן.

דולב: בהתחלה לא ידעו לאיזה כיוונים לקחת אותה. רצו לקחת אותה מירי מסיקה, רצו לקחת אותה כיוון של לירן דנינו, היו מאוד מבולבלים.

פן: כי בתוכנית עצמה היא בעצם שרה רק שירי פופ, היא שרה באנגלית גם.

דולב: כן.

פן: ו… ואתה, אתה יודע, לא חשבו בכלל על הז'אנר על זה.

דולב: אז יום בהיר אחד קיבלתי טלפון מלירון פרנקו.

רום: לירון פרנקו הוא המנהל של עדן.

דולב: הוא אמר לי: "שמע דולב, בחייך, אל תספר אפילו לעדן, היא לא יודעת מזה, אבל אני כנראה סוגר את מצעד הגאווה השנה עם עדן בן זקן, זה משהו מטורף".

רום: באותה תקופה לירון רק התחיל לעבוד עם עדן וניסה לעזור לה למצוא כיוון. יום אחד הוא מקבל טלפון מאנשי מצעד הגאווה. הם אומרים לו שהם רוצים שעדן תשיר את שיר הנושא של המצעד. לירון נזכר ב"תל אביב" של עומר אדם.

[מתנגן השיר "תל אביב" של עומר אדם]

"תל אביב, יא חביבי תל אביב, תסתכל…"

שגם היה שיר הנושא, הוא מבין שזה יכול להיות שיחוק ענק. אז, הוא מתקשר אל הכותבים, דולב ופן.

דולב: אבל מה, הקאץ' הקטן, יש לנו ארבעה ימים להביא את השיר ועוד שבוע לצלם את הקליפ.

[קול תופים חרישי]

אמרתי לו "וואו, זה מטורף, איך אנחנו נעשה דבר כזה וזה", באותה תקופה, אתה יודע בגלל שאני ופן עבדנו באופן יחסית מאוד אינטנסיבי, ישנתי אצלו. וזה היה ככה בבוקר, איזה 12 בצהריים, אני זוכר.

פן: כן.

דולב: אמרתי לו "יאללה, בוא ניקח את הגיטרה".

פן: אכלנו טיפה סרט, כי אתה אומר כאילו, איך אני עושה את השיר הזה עכשיו? מאיפה אני מביא את השיר הזה?

דולב: כאילו גם מה לנו ולמצעד הגאווה…

פן: כן.

דולב: כשאנחנו סטרייטים, בעצם?

פן: עד אותו יום, אנחנו גם לא עשינו אף פעם שיר שהוא קצבי. לא נגענו בזה, בכלל היינו עושים רק את הבלדות ודברים כאלה, ולא באנו מהז'אנר הזה.

דולב: באנו מהרוק הישראלי בכלל והפופ בעיקר.

פן: שלפנו את הגיטרה, יושבים אצלי בסלון, ודולי פשוט מתחיל לבוא [שר] "תמיד הוא בא אליי במכונית עם גג פתוח", ואני כזה אומר לו "די, נו". הוא עושה לי "אחי, זרום איתי, זה זה".

[נגינה באקורדיון]

זוכר שניגשתי, פתחתי את התוכנה של הקיובייס, ופשוט ניגנתי על זה, פשוט אקורדיון. לא יודע, זה, זה כל כך היה נראה לי טבעי,

דולב ופן: [שרים על פי המנגינה של "מלכת השושנים"] טה-טה-טה…

פן: ולא יודע, זה היה כאילו, עשה איזה שמח כזה, קצת.

[הקלטה של פן שר] "תמיד הוא בא אליי במכונית עם גג פתוח / ויולי אוגוסט מרימים לי את המצב רוח…"

דולב: הוא שר את זה כזה מבאס. [פן צוחק]

[המשך הקלטה של פן שר] "והיפה שלי יודע את כל חולשותיי, וזה נמשך עד מתי…"

רום: אתם יושבים בסלון, כל אחד זורק שורה, אתם כותבים במחברת, מוחקים.

דולב: אני רושם, עוד לא היה את הלחן, אפילו, אני רושם "קוראים לי בשכונה מלכת…", אני לא מוצא את ההמשך. לא מוצא, לא יודע, ואז פתאום הוא בא תופס ת'גיטרה, [שר] "קוראים לי בשכונה, מלכת השושנים".

[המשך הקלטה של פן שר] "קוראים לי בשכונה מלכת השושנים, כל מה שבא ליד אני הופכת לקוצים".

דולב: אתה מבין? נתן לה את הכינוי שלה עד היום, זה משהו מטורף.

פן: כן, מלכת השושנים.

רום: מאיפה זה הגיע? מה פתאום מלכת השושנים?

פן: לא יודע, אחי, לא יודע. עד היום אני לא יודע.

דולב: למה? תשקר, תגיד שיש לך איזה דודה בשם שושנה או משהו.

פן: זה פשוט, אה… אתה יודע, זה פשוט נחת עליי.

[המשך ההקלטה של פן שר את "מלכת השושנים"]

"רצה פה שמועה בשדרות של תל אביב, שלבבות אני שוברת כתחביב"

דולב: כשאתה מבין שכל השיר כאילו בעצם נוצר ב'דחקה'. אנחנו יושבים בצחוקים, מנגנים, זורקים שטויות.

פן: תמיד הכי, הכי כיף והכי, הכי נוח זה להיות קודם כל עם דולי, שאני מכיר אותו כבר מלא, מלא שנים.

רום: דולי, זה הכינוי של דולב.

פן: ובתוך החדר או שלי או שלו.

דולב: אנחנו יכולים להשתטות, בוא נגיד.

פן: כן, כשאתה משתטה ועושה מה שבא לך, כאילו.

דולב: כאילו ברמה כזאת, שאני יכול לבוא ולזרוק לו "מהפנטת כמו הדלאי למה" בצחוק.

פן: כן, וזה אבל עדיין באמת יישמע לך כאילו… הגיוני.

דולב: הגיוני. [שניהם צוחקים קלות] כאילו אתה מבין וזה עוד באמת אופציה שנלקחה אתה, אתה מבין? כי לבד אתה לא היית מגיע לשם. אתה צריך מישהו שייתן לך את הדרייב אפילו ללכת למקומות המטורפים האלה.

רום: אז ביחד הם מנסים להבין איך כותבים שיר פופ ים תיכוני. אבל עכשיו הם גם צריכים לפצח את הדרך לליבם של אנשי הקהילה הגאה.

דולב: והבית הבא כבר היה בשיתוף עם המצעד, אז זרקו לנו לקסיקון וכל מיני מילים. אני זוכר, ישבנו ככה כמו ילדים טובים, רשמנו את המילים - "פאטוץ'" מה זה אומר.

רום: מה זה "פאטוץ''?

דולב: "פאטוץ'" זה כאילו לייבש מישהו.

פן: כן.

דולב: אני עושה לו "פאטוץ'" - אני מייבשת אותו, כאילו אני אומרת לו "אני לא שמה עליך". והיה לנו איזשהו איש קשר, כל פעם הייתי מתקשר אליו הייתי אומר לו "שומע? כתבתי ככה: 'עושה לו פאטוץ' וסתם…", נגיד.

פן: איך זה? זה כאילו עובד?

דולב: זה עובד? אפשר להגיד דבר כזה?

פן: זה תקין? אפשר להגיד דבר כזה?

דולב: כאילו הרגשנו כאילו יש לנו מישהו שהוא הלשונאי…

פן: [צוחק] כן.

דולב: בתוך כל הסיפור הזה.

רום: אז תוך כמה שעות הם מסיימים גרסה ראשונית של השיר.

פן: אותו יום אני זוכר שהשמעתי את זה לאיזה חבר מאוד מאוד טוב שלי, והוא בא וביאס לי את החיים [צוחק]. כי הוא אמר לי "אחי אני לא יודע… צ'מע, מה זה כאילו, עזוב, וזה, מה זה, מה זה בעצם כל ה… דבר הזה?"

דולב: ופן, כשהוא אמר שהוא לא חשב שזה שיר טוב, אני זוכר שהייתי אצל אחי ולירון מתקשר ואומר "נו, הבטחת לי סקיצה". הוא לא שמע את השיר בכלל, לא יודע על מה מדובר, [רון מהמהם בהבנה] פן אומר לי "דולב, אל תשלח את השיר. עדיף שלא נעשה כלום, עדיף שנשמור על שמנו הטוב מה שנקרא". [פן צוחק]

ואני, הוא אמר לי "אני לא רוצה שתשלח את זה, בבקשה ממך, אל תשלח את זה". הוא כאילו היה מאוד, מאוד דעתן בעניין הזה, ואני די כאילו עקפתי את מה שהוא אמר, כי הבן אדם אומר לי "מה עם הסקיצה? הבטחת לי סקיצה", ואני כאילו הייתי ביחסית בלבול כזה, אמרתי "יאללה נשלח, מה יהיה יהיה, יקרה יקרה, לא יקרה, לא יקרה, מה יכול להיות? זה לא שאנחנו הולכים למות מזה. מי ישמע את הסקיצה הזאת חוץ ממנו?"

רום: אז לירון, המנהל של עדן, מקבל את הסקיצה במייל.

לירון: והאמת? לא כל כך התחברתי, כי אמרתי, "קוראים לי בשכונה מלכת השושנים", זה היה נשמע לי קצת טקסט רדוד מדי. ידעתי שצריך להיות משהו עממי ומשהו שכל הקהל יתחבר אליו, אבל פחדתי שזה רדוד מדי ויכולים לבקר אותנו לרעה על זה.

רום: הוא חשב כבר לוותר על השיר, אבל רגע לפני שהוא הודיע לדולב ופן שזה לא הולך לקרות, הוא שלח את הסקיצה לעדן.

עדן: אני לא יודעת להגיד לך בדיוק מה עבר בי, אני, זה פשוט, אמרתי: "זה שיר שנולד בשבילי". [נגינת אקורדיון מהשיר "מלכת השושנים"] אני מרגישה את זה בעצמות, באצבעות, בורידים, בכל כולי, אי אפשר להסביר.

כל הסובבים שלי, כאילו, אמרו: "מה עכשיו זה, מלכת השושנים, מה זה השיר הזה? כאילו, יותר מדי 'ערסי' כזה". אמרתי: "אני אוהבת את זה, אני מאמינה בשיר, אני מאמינה, אני מאמינה, אין, אני לא, אני אוהבת אותו".

רום: היא התעקשה לנסות לבצע את השיר והגיעה לבית של פן בתל אביב, להקליט סקיצה נוספת.

[הקלטה של עדן שרה]

"תמיד הוא בא אליי במכונית עם גג פתוח, ויולי-אוגוסט מרימים לי את המצב רוח".

רום: הם מסיימים להקליט, לירון עדיין מפקפק, אבל עדן ממשיכה להתעקש, ועכשיו צריך לבנות הפקה שלמה סביב הדבר הזה. את הסקיצה שולחים לינון יהל, מפיק מוזיקלי ותיק. הוא בן 38, וכבר עבד עם אמנים כמו פאף דדי וכריסטינה אגילרה. בקיצור, ראה הרבה.

ינון: אם אני רואה את הוויז'ן, אז קל לי להפיק את זה. פה במקרה הזה, פשוט שמעתי את זה מהרגע הראשון.

רום: ובכל זאת, התהליך לא הלך חלק כמו שהוא ציפה. עוד לפני שהוא הביא את עדן לאולפן, להקליט מחדש את השירה, קודם כל הוא התחיל לבנות את הפלייבק. הוא גם קיבל הוראה מלירון, להחליף את האקורדיון בפתיחה.

לירון: זה היה נשמע לי כמו "ישנן בנות" של דנה אה… דנה אינטרנשיונל.

[השיר "ישנן בנות" של דנה אינטרנשיונל]

"ישנן בנות, ישנן בנות

אשר הולכות עם כל אחד…"

מאוד מאוד מזכיר לי וגם את טיפקס קצת הזכיר לי, איזשהו שיר שלהם.

[מתנגן השיר של טיפקס]

"יש לי חברה ואני אוהב אותה…"

ינון: ביקשו ממני לשנות את זה, אז הקלטתי רביעיית בראסים של נגנים מדהימים.

[קול של חצוצרות]

וזה עדיין לא הרגיש לי. זה הרגיש לי פשוט כאילו מאולץ. זה הרגיש לי כאילו לא חלק מהקטע.

דולב: היה קסם בסקיצה.

רום: זה שוב דולב רם, אחד הכותבים.

דולב: היא הייתה אמנם לא שיא, אבל היה בה קסם. ומהקסם הזה אי אפשר להתעלם. אתה יודע, אתה מוסיף בראסים, אתה עושה… [מצקצק] כאילו הטרק נהיה יפה מדי. אתה מבין למה אני מתכוון? לפעמים, אתה רוצה שיהיה לו את הלכלוך הישראלי הזה, אווירת "אסקימו לימון".

ינון: אז מה שעשיתי בסופו של דבר, חתכתי חתיכות מהנגינה שלהם, סימפלתי חלק מהנגינה, ופשוט שתלתי את זה במקומות שונים, לאורך הטרק.

[מוזיקת רקע של כלי נשיפה]

זה הקונספט, לתבל קצת, זה כמו אוכל, כשאתה שם יותר מדי מלח פלפל, זה כבר נהיה לא… יותר מדי.

[קטע מוזיקלי]

בתור אחד שגדל על טימברלנד, מיסי אליוט ומייק פאטון, חיפשתי להכניס דברים אורגניים. אבל לאו דווקא מכיוון של נגנים. אז נגיד במקום לעשות מעבר תופים, עשיתי מעבר עם צעקות כמו [מרים קול] פרה, פרה… כל מיני כאלה. "הו-וואי".

בבית הראשון, בגלל שעשיתי אותו כל כך מינימליסטי, חיפשתי משהו שיוסיף לאווירה, אבל לא רציתי להוסיף עוד תפקידים. אני… בשנות ה-90, היה איזה להקה שנקראת Madison Avenue.

[קטע מהשיר “Don’t Call Me Baby” של Madison Avenue]

“Don't call me baby

You got to know that that will never do

You know I don't belong to you…”

יש שמה קטע, שהם פשוט הקליטו את עצמם, עושים כאילו רעש של מסיבה. זה בדיוק מה שעשיתי פה. פשוט הקלטתי בלופים, עשיתי "וו, יה, או, יה, אה, וו", וזה הוסיף נפח ממש מדליק. יש כאן את הסי-פארט.

[הקלטה של דולב ופן שרים]

“You’re my glory, you’re my darling

and we love you love you love you…”

שהיה הרבה דיבור עליו, רצינו לשנות את המילים.

[קטע ההקלטה ממשיך להתנגן]

“You’re my glory, you’re my darling

and we love you love you love you…”

כי זה גם הזכיר כל מיני דברים אחרים, לטעמי אפילו בצורה קצת מוגזמת.

[מתנגן קטע מהשיר “Do you love me” של שרית חדד]

“Do you love me, do you need me…”

רום: זה השיר "Do you love me" של שרית חדד.

ינון: די היה קשה לי עם הסיטואציה הזאתי, כי שרית מבחינתי זו אגדה. גם אני… גם אוהב אותה ברמה האישית, פשוט אמרתי לעצמי, גם אנגלית, גם זה, כאילו, לא צריך תמיד בכוח.

דולב: הם חשבו שזה שכונה מדי. ניסינו להחליף את הטקסט, אבל זה לא… לא קלע בול. אני אגיד לך מה היה הקסם בטקסט הזה באנגלית, שהוא תכל'ס קצת חסר משמעות, הוא, כאילו, ינון אמר לי "שמע, השיר הזה מושלם, אבל הקטע הזה, הוא כאילו, חסר משמעות". אמרתי לו "כאילו, את מי זה הולך לעניין?"

פן: שמע, זה כאילו עובד, אתה יודע, אתה שומע את זה ובא לך לשיר את הטקסט הזה.

דולב: אני פשוט אגיד לך מה…

פן: וזה לא עבד לך, כאילו.

דולב: מה, אני רציתי פשוט טקסט שפשוט יתגלגל טוב במבטא הישראלי. כאילו, מאוד הקצנו את זה.

[שר במבטא ישראלי] "You're my glory, you're my darling, and we love you, love you, love you", כאילו, זה היה בהקצנה מאוד גבוהה למבטא הישראלי, כדי שזה ממש ירגיש ישראלי, כאילו, מה היית עושה… שם לך מילים כמו speechless? מה היית, אתה מבין? כאילו, זה מוציא ממך איזשהו מבטא שהוא לא קיים פה, וזה מילים שכאילו הם הרגישו הכי ישראליות ב…

פן: נכון.

רום: אז בסוף ינון השתכנע והם החליטו להישאר עם הסי-פארט שנכתב.

ינון: דולב שאל אותי מי יקליט את הדבר הזה, אמרתי לו "מה קרה לך? בוא נשיר אנחנו, נעשה צחוקים".

[השמעה ברקע של הקלטה של פן ודולב שרים בקולי קולות]

“You're my glory, you’re my darling…”

אבל באמת זה מה שעשינו, הקלטנו שנינו, צעקנו כמו שני מפגרים אצלי בבית. אני גם הכפלתי יחד עם סינטי את המלודיה הראשית, כדי שזה יקבל עוד נפח של היום, שיהיה טיפה מעניין.

“You’re my glory, you’re my darling…”

רום: אז עכשיו, אחרי שהפלייבק גמור, הגיע הזמן להקליט גם את השירה.

ינון: עדן באה יחד עם לירון המנהל שלה, הם ממש התחילו לעבוד ביחד. זה היה סשן קצת מוזר, האמת. היא באה כאילו, והרגיש לי כאילו, לא נותנת מעצמה אפילו אחוז.

עדן: הכי כזה באתי ולא הבנתי מה רוצים ממני.

ינון: ציפיתי ממנה להרבה, ושהיא באה זה כאילו… היא עושה לי "זה הכי טוב שיש לי" על הטייק הראשון. וזה היה נשמע כאילו, היא לא מרגישה את זה בכלל, כי היא לא מקשיבה למילים, כי היא לא מבינה את המילים. ואחרי ממש כמה טייקים, פשוט אמרתי לה "אוקיי, תלכי הביתה, אני כבר אתמודד עם זה". כאילו, אתקן את זה במחשב. לא כל כך אהבתי את הגישה. היא הבינה את זה, והיא באה פעם אחרי זה הרבה יותר חדה.

עדן: ואז התחלתי לשיר, והוא אומר לי "תעשי את זה יותר קורץ כזה, יותר ילדותי, יותר חמודי, יותר [שרה] "תמיד הוא בא אליי במכונית עם גג פתוח".

ינון: אני ניסיתי להוציא אותה מהאדישות שלה, שתהיה כמה שיותר שובבה. ניסיתי להעביר לה את זה עכשיו. עם הפעמים זה פשוט הלך והשתפר.

[הקלטה של עדן שרה קטע מהשיר "מלכת השושנים"]

"…וזה נמשך עד מתי,

קוראים לי בשכונה מלכת השושנים

כל מה שבא ליד אני הופכת לקוצים

רצה כבר שמועה בשדרות של תל אביב

שלבבות אני שוברת כתחביב…"

רום: כשהשיר יוצא, את בלחץ?

עדן: מאוד. עזבתי את זה לכמה רגעים, כי זה לא עשה לי טוב לבריאות. ואז אחרי איזה חודש, חודשיים, הסתכלתי ביוטיוב, ראיתי, וואו, אני רואה 200 אלף צפיות. אני אומרת, מה? מה קרה? טוב, התלהבתי מ-200 אלף צפיות. 300, 400, 500, 600, 700, 800, 900, מיליון, 2, 3, 4, עולה, עולה, עולה, עולה, עולה. היו מעל 24 מיליון צפיות. [צוחקת]

[מתנגן קטע מהשיר]

דולב: עכשיו אני אגיד לך משהו, יש אנשים שחושבים, אה, להיט, כותבים אותו ב-10 דקות, טה-טה-טה, 20 מיליון צפיות. שמע…

פן: [צוחק] שזה מה שקרה.

דולב: אני מוכן, באמת, אני מוכן, לעשות הכל, כאילו ולשלם הכל, כדי שיצא לי ככה כל פעם להיטים ב-10 דקות. [פן צוחק]

רום: כן.

דולב: זאת אומרת, אני חושב ששיר בא בצורה כזו מהירה, כנראה שהקסם שלו קרה. זאת אומרת, שכל התבנית שלו קרתה באופן טבעי. אז כנראה שיש בו משהו שהוא מעבר לעוד שיר.

רום: צריך לומר, "מלכת השושנים", היה שיר הפריצה לא רק בשביל עדן, אלא גם עבור דולב ופן. מאז הם כותבים לכולם. הם עבדו כבר עם אייל גולן, דודו אהרון, שרית חדד וגם המשיכו לכתוב לעדן.

דולב: אני חושב שבתחילת הדרך, יצא לנו להיות המון המון ביחד, שעות על גבי שעות באולפן. אז סוג של… נוצרה לנו איזושהי טביעת אצבע משולשת כזאתי, שכל שיר שאנחנו כותבים, זה כאילו מרגיש זה. יכול להיות בגלל שאנחנו בני אותו גיל, ויכול להיות בגלל שנוצר הקארמה, בגלל שפרצנו כזה ביחד, אז זה איזשהו קסם כזה שקשה להסביר, אבל זה משהו שאנחנו מודים כאילו על הדבר הזה, כמעט כל יום.

[השיר "מלכת השושנים" של עדן בן זקן]

"קוראים לי בשכונה מלכת השושנים

כל מה שבא ליד אני הופכת לקוצים

רצה כבר שמועה בשדרות של תל אביב

שלבבות אני שוברת כתחביב…"

רום: אז זה הסיפור של "מלכת השושנים". מצד אחד, כן, זה להיט שנכתב בעשר דקות. מצד שני, גם שמענו פה דיונים ברמת הפיפס של האקורדיון. בכלל זה מין שיר שאפשר להסתכל עליו, או כדחקה או כיציאת פופ מוקפדת ומפתיעה.

דיברתי על זה עם עדן, בהאנגר 11, רגע לפני שהיא עלתה להופיע.

עדן: יש אנשים שיגידו: "אוקיי, מי זה הדביל שכתב את זה?" ואני אגיד שממש הוא לא דביל, שאנשים מחכים לשירים כאלה, שידברו אליהם, לרגש שלהם, לנשמה שלהם, כי זה שיר בתכל'ס נשמה, מתחת להכל, זה שיר נשמה, כי כל בן אדם עובר, עובר משהו, כל אישה עוברת משהו, והיא צריכה להרגיש שהיא מלכת השושנים. [צוחקת]. ענק.

[מוזיקת רקע - הפתיחה של השיר]

לא סיימנו, נשמה?

רום: אנחנו כבר מסיימים.

עדן: יש לי הופעה.

רום: אבל למה? היה די כייפי, לא? היה נחמד.

עדן: האמת שכן, נפתחתי בפניך, מה שלא נפתחתי בפני אף אחד.

רום: אתם האזנתם ל"שיר אחד". הפקתי את התוכנית הזאת יחד עם איל שינדלר, טכנאי ההקלטה היה אסף רפפורט. אני רום אטיק, וקוראים לי בשכונה מלך השושנים. ביי.

[השיר "מלכת השושנים" של עדן בן זקן]

"תמיד הוא בא אלי במכונית עם גג פתוח

ויולי אוגוסט מרימים לי את המצב רוח

והיפה שלי יודע את כל חולשותיי

וזה נמשך עד מתי

תמיד אומרים לי שאני מלכה של דרמה

ויכולה גם להפנט את הדאלי לאמה

כל כך הרבה דגים בים כבר טבעתי

עכשיו אתה תצלול עד אליי

קוראים לי בשכונה מלכת השושנים

כל מה שבא ליד אני הופכת לקוצים

רצה כבר שמועה בשדרות של תל אביב

שלבבות אני שוברת כתחביב

קוראים לי בשכונה מלכת השושנים

כל מה שבא ליד אני הופכת לקוצים

רצה כבר שמועה בשדרות של תל אביב

שלבבות אני שוברת כתחביב

תמיד הוא בא אלי אוסף אותי עם וודג' של מלך

אני עושה לו פאטוץ' וקוברת לו בדרך

בלי המאמי תקרא לי מהיום מדמואזל

אז רק אל תתבלבל

קוראים לי בשכונה מלכת השושנים

כל מה שבא ליד אני הופכת לקוצים

רצה כבר שמועה בשדרות של תל אביב

שלבבות אני שוברת כתחביב

קוראים לי בשכונה מלכת השושנים

כל מה שבא ליד אני הופכת לקוצים

רצה כבר שמועה בשדרות של תל אביב

שלבבות אני שוברת כתחביב

הם אומרים שזה כואב להתאהב

you’re my glory

you’re my darling

and we love you love you love you

no more glory

no more darling

I'll never fall in love baby

קוראים לי בשכונה מלכת השושנים

כל מה שבא ליד אני הופכת לקוצים

רצה כבר שמועה בשדרות של תל אביב

שלבבות אני שוברת כתחביב"

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה