שיר שכמעט הלך לאיבוד, בדרך אפילו ניסה לעשות קפיצה באירוויזיון, אבל בסוף, ממש כמו היוצרות שלו - הוא גילה את עצמו מחדש
תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/03/2019.
[חסות]
[פתיח] כאן עוד, להתחבר למוזיקה בכל זמן שתרצו.
ניר: בשנת 1990 קורין אלאל ישבה בסלון וצפתה במתח בטלוויזיה.
[מוזיקת הפתיחה של האירוויזיון]
ניר: זה היה ליל האירוויזיון, ובאותה שנה הנציגה שלנו בתחרות הייתה ריטה.
[מנחה האירוויזיון, בשפה זרה, מזמין את הנציגה הישראלית ריטה לשיר]
קורין: היא פנתה לכל המוזיקאים בארץ לכתוב לה שיר, אם אני רוצה. אז אמרתי לעצמי, למה לא?
ניר: קורין קיבלה טקסט שכתב יהונתן גפן. ריטה ביקשה ממנו שיכתוב לה שיר על הרקדנית האמריקאית איזדורה דאנקן. היא היתה דמות מיתולוגית, והיא ריתקה את ריטה. מספרים עליה שהיא היתה רוקדת יחפה, והיא מתה באופן טראגי בתאונת דרכים, כשהצעיף שהתעטפה בו נלכד בגלגלי המכונית שלה.
המילים של יהונתן גפן הלכו כך:
"היא הייתה בת של הרוח,
רקדה יחפה,
ריקוד אחר ופרוע,
כמו מים, כמו סופה.
מתוך צעיפים שקופים
היא שומעת קול המון פראי.
היא לא רוקדת, היא עפה,
מה היא חושבת שהיא?"
קורין: אני די זריזה בדברים האלה, הלחנתי, הקלטתי בקסטה ושלחתי.
ניר: השיר "איזדורה" מגיע לריטה, הזמן עובר, האירוויזיון מתקרב.
קורין: מחכה לתשובה, מתבאסת שלא נותנים לי.
ניר: ובאותו הערב, כשקורין מול הטלוויזיה.
[הקלטה] מנחה האירוויזון: "שרה ברחובות!"
[נשמע קטע מהשיר "שרה ברחובות" של ריטה]
"...תביט עליי - שרה ברחובות…"
קורין: אני רואה באירוויזיון, ואני רואה שזה לא השיר שאני כתבתי לה. זה בסדר, קיבלתי תשובה. [מצחקקת]
ניר: השיר שנבחר לייצג אותנו באירוויזיון והגיע למקום ה-18, היה בסופו של דבר "שרה ברחובות", שהלחין רמי קליינשטיין למילים של צרויה להב. ריטה החליטה לוותר על "איזדורה".
ריטה: לא ניסיתי לשיר את זה, כי הוא לא התאים לאופי שלי.
ניר: זאת ריטה.
ריטה: זה היה מאוד רצ'יטטיבי.
[מזמזמת את המנגינה של "חזקה מהרוח"]
ריטה: ואז בתקופה ההיא, אני אהבתי לשיר נורא פתוח, שיש ספייס למילה.
קורין: אז לא כל כך הכרתי אותה, היא הייתה די בהתחלה של הדרך שלה. לא ידעתי מה היא צריכה וזה. היום בטוח לא הייתי נותנת לה לשיר את זה. זה גם תמיד היה המינוס שלי, שתמיד הייתי שולחת שירים חדשים לאנשים, וזה היה נשמע רע, ולא היו מבינים, בסוף לא היו לוקחים, בסוף הייתי מתעצבנת ולא הייתי כותבת יותר לאף אחד.
ניר: אז מבחינת קורין, "איזדורה" הלך לפח, אבל בלי שהיא ידעה בכלל, המילים של יהונתן גפן התגלגלו למלחין אחר.
דויד: יהונתן אמר לי שהוא נתבקש לכתוב שיר לריטה.
ניר: דויד ברוזה.
דויד: אם אני רוצה להלחין את זה.
ניר: אבל הפעם, השיר אפילו לא הגיע ליעד שלו.
דויד: ואני לא שלחתי את זה חזרה לריטה, זה נשאר אצלי. [צוחק] אוקיי, זה הלך לאיבוד, אבל אצלי.
[קטע מהשיר "איזדורה" של דויד ברוזה]
"היא היתה הבת של הרוח
רקדה יחפה
ריקוד אחר ופרוע
כמו מים כמו סופה
מתוך צעיפים שקופים
היא שומעת קול המון פראי…"
ניר: אז המילים של גפן מצאו בית, והלחן של קורין חזר למגירה. אבל זה היה רק אקורד הפתיחה של שיר אחר.
[מנגינת הפתיחה של "חזקה מהרוח"]
ניר: היי, אני ניר גורלי, והיום בשיר אחד, סיפור שמתחיל במילים ולחן שהתגרשו וזכו לפרק ב'. זה סיפור של שיר שכמעט הלך לאיבוד, אבל גילה את עצמו מחדש. ממש כמו היוצרות שלו. הסיפור של "חזקה מהרוח".
[קטע מהשיר "חזקה מהרוח"]
"היא היתה חזקה מהחורף
היא היתה חזקה מסופה
לצמוח מכלום שהיה לה
זה סוד הכח שלה…"
בסוף שנות ה-80, גלי עטרי כבר נחשבת לאחת הזמרות המצליחות והאהובות בארץ, אחרי רצף של שלושה אלבומים מגובשים מבחינה אומנותית. השותף שלה בשנים ההן הוא אילן וירצברג, מוזיקאי ומפיק, שעבד בשנות ה-80 גם עם נורית גלרון ושמוליק קראוס.
[קטע מהשיר "סוף העונה" של גלי עטרי]
"סוף העונה, כל חלון מראה כבר
את סוף העונה, בלילות כאלה
היא לא ישנה
משהו עומד באוויר…"
השנה היא 1991, ולמרות ההצלחות האלה, גלי מחליטה להיפרד ממנו.
גלי: הלכתי לאילן ואמרתי לו פשוט את האמת. אנחנו עובדים כבר כמה שנים ביחד, ותבין אותי, שאחרי כל כך הרבה שנים ואלבומים, אני רוצה גם פן חדש, שונה, אחר, מכיוון אחר בכלל. אני רוצה להרגיש איך זה מרגיש.
ניר: הפעם גלי רצתה להביא צבע רוקיסטי יותר ליצירה שלה, אז היא חיפשה שותף חדש. והמנהלת של הציעה את קורין אלאל.
גלי: אמרתי, וואלה, זה יכול להיות רעיון טוב, לבוא דווקא ממישהי שיוצרת וזמרת, לקטע של הפקה מוזיקלית. אבל אני בן אדם לא כזה ספונטני, אני גם לא גמבלרית, אבל הרגשתי שזה נכון, לצאת מאזור הנוחות שלי.
ניר: החיבור עם קורין היה טבעי. הן כבר היו חברות ואפילו שיתפו פעולה בעבר.
[קטע מהשיר "אין לי ארץ אחרת" של גלי עטרי]
"אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת…"
ניר: קורין הלחינה את "אין לי ארץ אחרת" שהפך לאחד השירים הכי מזוהים עם גלי. בתחילת הניינטיז, קורין היא זמרת ויוצרת בשיא ההצלחה שלה.
[קטע מהשיר "אנטארקטיקה" של קורין אלאל]
"אין סוסים שמדברים עברית
אין אנשים שלא מתים
חפש באנטארקטיקה…"
והיא הייתה גם מפיקה, שעבדה עם כרמלה גרוס ואגנר, ואחר כך עם המכשפות. קורין הרגישה בנוח באזורי הרוק והאלטרנטיב. ואת הרוח הזו גלי עטרי חיפשה באלבומה החדש. הן התחילו לעבוד יחד.
קורין: ואז הייתה כזאת החלטה לתת לגלי חופש, שהיא תגיד, כי תמיד היו אומרים לה מה לעשות, כאילו הרגשנו שצריך לשחרר. ואני מבחינה מוזיקלית אמרתי לעצמי, יאללה, אני לוקחת אותה לכל מקום שבא לי. היא לקחה אותי מפיקה מוזיקלית, והתפקיד שלי היה לאסוף שירים לגלי. ואז פניתי לכל המלחינים ולכותבים.
ניר: וכמובן היא השמיעה לה גם שירים שכתבה בעצמה. אחד מהם היה אותו השיר שכתבה שנה לפני כן, וריטה לא רצתה.
גלי: מילים של יהונתן גפן. טקסט חזק מאוד, חזק מאוד, נורא נורא יפה. הדבר היחיד זה שפשוט לא הרגשתי שבא לי לשיר על איזדורה.
ניר: אבל הלחן של קורין נגע בה.
גלי: פשוט ריגש אותי. אמרתי, איזה יופי של שיר. נעים, זורם, זורם כמו מים. התרשמתי מאוד מאוד מהמנגינה. היא עשתה לי את זה, אבל הרגשתי שצריך לכבד את זה בטקסט שגם כן מדבר אליי, לא רק המנגינה.
ניר: גלי חיפשה מילים שיותר יתאימו לה. אז הן שלחו את הקלטת למישהי נוספת.
אסתר: אני זוכרת שקיבלתי קלטת.
ניר: זאת אסתר שמיר.
בשנות ה-80 היא נחשבה לאחת מחלוצות הרוק הישראלי, כשהייתה מהנשים הראשונות שהחליפו את הפופ הארצישראלי ברוק גיטרות.
[קטע מהשיר "במקום הכי נמוך בתל אביב" של אסתר שמיר]
"במקום הכי נמוך בתל אביב
אסור לך להפנות את הגב…"
אבל כשהקלטת מגלי מגיעה אליה, היא כבר לא בתל אביב וגם לא במרכז הבמה. בתחילת העשור החדש היא חיפשה חיים אחרים.
אסתר: ב-88' עשיתי את ההחלטה, ב-90' כבר הייתי די בחוץ. כשההחלטה שלי הייתה כבר לא להופיע יותר, אבל כן להמשיך לכתוב, להשאיר את הדבר הזה של הכתיבה שהיה מאוד חזק בעיניי. ולא ראיתי איך אני משתחררת ממנו, וגם לא רציתי.
ניר: ובדיוק בנקודה הזו אסתר התיישבה, האזינה ללחן של קורין, והתחילה לכתוב.
אסתר: האמת שהתבוננתי די בהשתאות במעבר שאני עצמי עשיתי. זאת אומרת, לעזוב קריירה של המון המון שנים, להחליט שאני לא עושה אותה יותר, ולהתחיל מכלום. הסתכלתי על חיי באופן כללי, וראיתי שהרבה פעמים מתוך המקומות השבורים אני צומחת מחדש, כמו הפניקס, כמו הרבה נשים. לקחת את עצמך ממקומות של עצב, של שברון, של סיום ולהתחיל משהו מחדש.
גלי מקריאה: "מתוך עולמות שבורים היא צומחת, היא צומחת, לילות שלמים היא רוקמת כל מה שיקרה לה".
אסתר: והשיר הזה פוגש אותי בדיוק בהתבוננות הזאת של בעצם לשבור דברים ולהתחיל מחדש.
גלי מקריאה: "ופתאום יום אחד הוא הגיע כמו אל שעלה מן הים, את כל כוחותיה נתנה לו, ליבה התעורר מאי שם".
אסתר: ויש את הבית האחרון שאומר בעצם באה איזו אהבה והורסת לה את כל החוזק הזה.
גלי מקריאה: "אבל אהובה כמו המים, נגע בחופים וחזר.
עכשיו אהבה היא יודעת, כאב שאיננו נגמר."
אסתר: מצד אחד, אישה נורא חזקה ומתחזקת ובונה עולמות, ומצד שני עם איזו אהבה שגויה, היא נשברת. אבל החלטתי שבעצם זה מה שעושה את הבן אדם יותר חזק.
גלי: מה שמוזר בשיר הזה, אני מוכרחה להגיד לך, שקוראים לזה חזקה מהרוח, אבל זה לא מופיע בשיר "חזקה מהרוח".
אסתר: אז זה לא הופיע בשיר, לא נורא. אבל ברגע שהופיע הצירוף הזה, "חזקה מהרוח", אמרתי, זה מסר יותר גדול מכל השיר הזה, והוא זה שיעשה את השיר. היכולת הזאת להתחזק מהרוח ומן הרוח, יש פה את הדאבל מינינג הזה. ובאמת, עם השנים, אני חושבת שהדבר החזק ביותר במילים של השיר זה השם שלו.
ניר: גלי וקורין הקליטו סקיצות, וניגשו להשמיע אותן לחברת התקליטים של גלי, NMC.
קורין: אנחנו מקשיבים לאלבום ואומרים לי, "אבל זה לא גלי".
ניר: בחברת התקליטים חשבו שקורין לקחה את גלי למקום רוקיסטי מדי, ודרשו מהשתיים לחזור לאולפן.
קורין: זה היה אחרי עבודה של שנה כזה. ואז הבנתי אותם. גם הבנתי את גלי, שהיא צריכה כן להמשיך בדרך שלה. אני לא יכולה לבוא, ואם אני עושה משהו לא נכון, אז אני צריכה לקחת צעד אחורה.
ניר: ושוב "חזקה מהרוח" כמעט ונגנז.
קורין: אמרתי לגלי, "הכל בסדר, יש לך שירים, יש לך הכל מוכן, פשוט תעשי את זה בלעדיי, כי לא עשיתי טוב. לא עשיתי נכון בשבילך." ואז היא אמרה לי שאין מצב שהיא עושה את זה עם מישהו אחר, ושאני אחשוב. אז חשבתי ואמרתי, רגע, אני באמת לקחתי… כאלה מקומות שפיצים.
ניר: גלי, שלא רצתה לוותר על קורין, חשבה מי יכול ליישר את השפיצים האלה? ואז עלה לה רעיון.
גלי: חשבתי שזה רעיון נהדר, לקחת את החדשנות, את הזווית השונה והחדשה מצד קורין, יחד עם הזווית המוכרת של אילן.
ניר: אילן וירצברג, שעבד איתה בעבר. אז היא דיברה על זה עם שניהם.
גלי: כל אחד אמר לי, "הוא לא יסכים", "היא לא תסכים", זה אגו וכאלה, והצלחתי לשכנע גם אותו, והצלחתי לשכנע גם אותה. היה נורא יפה באולפן, נורא כיף, נורא אהבתי לראות את האין אגו, לא אצלו ולא אצלה. וזה הביא לפרי מאוד בשל. ולא הרגשתי לרגע שמישהו שם לא מרוצה, מהשניים. היה מאוד מאוד פורה.
ניר: האלבום הוקלט מחדש בסאונד מרוכך יותר.
[קטע מהשיר "ביום שאחרי"]
"ביום שאחרי הקרב
פרח בשדה חצב…"
קורין: וזהו, את כל האלבום הוא כאילו שינה, וזה כבר היה גלי מבחינתם, וככה זה הסתדר כל הסיפור.
ניר: אבל על שיר אחד, קורין לא הסכימה לוותר, והיא התעקשה שהוא ישאר בגרסה המקורית שלו. "חזקה מהרוח".
[מנגינת הפתיחה של "חזקה מהרוח" מתנגנת על רקע המשך הדיבורים]
קורין: זה היה רק שלי, כאילו הוא לא התערב.
ניר: ב-1992 יוצא האלבום "ביום שאחרי", ו"חזקה מהרוח" יוצא לרדיו.
גלי: זה פשוט היה להיט ענק, והושמע בלי סוף.
ניר: ואולי השיר הזה, והמילים שלו, חלחלו גם לחיים של גלי עצמה.
גלי: התחלתי ליצור גם. הרגשתי מספיק ביטחון מכל הצדדים, ולא להסתמך על אחרים. כל הדבר הזה הלך והתחזק, והתעצב עם השנים, וגם התחלתי, אתה יודע, בכלל יותר להנות מכל העסק הזה.
[הקלטה, המשך השיר מתנגן, מתוך הופעה]
גלי: "עכשיו אתם לבד!"
גלי שרה עם הקהל:
"היא רוקמת
כל מה שיקרה לה…"
גלי: והגמול שלי, העיקרי במקצוע הזה, זה שהשירים שלי מצליחים לא רק לרגש, אלא לחזק אנשים אחרים.
כל סיפור שאני שומעת על מישהי שבאה ואומרת, "השיר הזה חיזק אותי בזמן המחלה שלי, בזמן המשבר שלי", זה התמורה העיקרית שהצלחתי לגרום למישהו, לתת לו כוח, יש בזה משהו עוצמתי. וממלא, אתה יודע, ממלא לך את הלב.
[סיום השיר מתנגן מתוך ההופעה]
קורין: ואתה יודע מה? הגברים נורא אוהבים את השיר הזה, אני שרה את זה בהופעה, נגיד, אני שרה הרבה לחיילים, והם מתים החיילים לשיר הזה.
"היא הייתה חזקה מהרוח", זה גם אמא שלו, וזה גם אשתו, וזה גם אחותו, וזה גם הוא, זה בן אדם, שהיה חזק מהרוח, הצליח כאילו, לעמוד מול הרוחות. דרך אגב, אני לומדת סקיפינג עכשיו, אז אני ממש בתוך זה, של הרוחות.
מראיין: לומדת מה?
קורין: סקיפרית.
מראיין: אה, וואו.
קורין: כן. [צוחקת] אני ממש עכשיו עם המפרשית, לומדת את כל הרוחות.
מראיין: אז את ממש חזקה מהרוח באופן מילולי.
קורין: אני צריכה להיות, אלא אם כן היא תעיף אותי. [צוחקת]
[מנגינת הפתיחה של "חזקה מהרוח"]
ניר: האזנתם לשיר אחד. הפקתי את הפרק הזה עם מאיה קוסובר, רום אטיק, איל שינדלר, ותומר מולוידזון.
תודה גם לחן ליטבק ונועם פיינהולץ. אני ניר גורלי, ניפגש בפרקים הבאים.
["חזקה מהרוח" מתנגן]
"היא היתה חזקה מהחורף
היא היתה חזקה מסופה
לצמוח מכלום שהיה לה
זה סוד הכח שלה
את ליבה היא שמרה בכספת
את גופה היא שמרה לעצמה
היא רואה או אולי מתעלמת
ממה שקורה בגללה
מתוך עולמות שבורים
היא צומחת, היא צומחת
לילות שלמים
היא רוקמת
כל מה שיקרה לה
ופתאום יום אחד הוא הגיע
כמו אל שעלה מן הים
את כל כוחותיה נתנה לו
ליבה התעורר מאי שם
אבל אהובה כמו המים
נגע בחופים וחזר
עכשיו אהבה היא יודעת
כאב שאיננו נגמר
מתוך עולמות שבורים
היא צומחת, היא צומחת
לילות שלמים
היא רוקמת
כל מה שיקרה לה
מתוך עולמות שבורים
היא צומחת, היא צומחת
לילות שלמים
היא רוקמת
כל מה שיקרה לה
כל מה שיקרה לה
כל מה שיקרה לה"
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Kommentare