top of page

אחד ביום - ישראל במלחמה: קרן מרציאנו על הכספים הקואליציוניים


תקציר: בעיצומה של המלחמה נערך שלשום בלילה דיון בממשלה - דיון על תקציב המדינה. הוא נפתח בכל המילים הנכונות והטובות, המאחדות - אבל בפנים, חבל על הזמן. שרים האשימו אחד את השני שהם שקרנים, שהם שונאי חרדים, איימו להתחשבן עם שרים אחרים. וכל זה בזמן שהפוליטיקאים בישראל אומרים בשבועות האחרונים שוב ושוב - ביחד ננצח. אז ביום ה-54 למלחמת אוקטובר 23 אנחנו עם הפרשנית הכלכלית שלנו קרן מרציאנו על תקציב 2023, תקציב המלחמה.

 

חסות

"בכל פעם מחדש אנחנו מוכיחים שהרוח הישראלית היא הביטוח של כולנו.

אנחנו בהראל נמשיך לפעול, לתרום ולקוות יחד לימים טובים יותר.

אולי יש לכם ביטוח, אבל אין לכם הראל".


אלעד שמחיוף: היום יום רביעי, 29 בנובמבר, ואנחנו אחד ביום, מבית N12.

אני אלעד שמחיוף, אנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.


היה רגע אחד אתמול בערב שתפס הרבה אנשים לא מוכנים, גם אותי - מיה ליימברג, בת 17 מירושלים.

ניראתה עושה את ההליכה מהצד של חמאס אל הצלב האדום, כשבידיים שלה כלבה קטנה.

אם תנקו את כל החמושים רעולי הפנים מסביב, זו יכולה להיות כמעט תמונה מקסימה.

בלה, הכלבה, נעלמה בשבעה באוקטובר, המשפחה חיפשה אותה, ואתמול התברר שגם היא, כמו מיה וכמו אמא שלה גבריאלה, גם בלה, נחטפה לעזה.

הם לא חוטפים רק נשים, תינוקות, קשישים, הם חוטפים גם כלבים.

אז בעיצומה של המלחמה מול הטרוריסטים השפלים, במקביל לזה שבכל יום אנחנו מקבלים ישראלים וישראליות שעברו תופת ועברו גיהנום, במקביל לזה שחיילים וחיילות שלנו נמצאים עכשיו ברצועת עזה,

במקביל לכל זה נערך שלשום בלילה דיון בממשלה.

דיון על תקציב המדינה.

הוא נפתח בכל המילים הנכונות והטובות.


הקלטה

"ביבי נתניהו : אנחנו מביאים היום תקציב ענק של כ-30 מיליארד שקלים לחודש וחצי, לטובת כל צרכי המלחמה. תקציב משמעותי, חשוב, ואני אומר, הכרחי, לטובת כל אזרחי ישראל.


בצלאל סמוטריץ: חברים, אנחנו הבנו מהיום הראשון של המלחמה שעורף חזק זה ניצחון בחזית.

ועורף חזק אומר שאחרי טראומה גדולה ומשבר אמון גדול בין האזרחים למדינה בהקשר הביטחוני,

אנחנו בונים חומת ביצורים כלכלית שבונה מחדש את האמון הזה, שעוטפת את הניצולים והמפונים ואת המשק כולו, את העסקים, את העצמאים, את כל אזרחי ישראל, ובונים יחד מחדש תחושה שיש מדינה לסמוך עליה בשעה קצרה."


אלעד שמחיוף: אבל בפנים, חבל על הזמן.

שרים האשימו אחד את השני שהם שקרנים, שהם שונאי חרדים, שהם חסרי אחריות.

שרים איימו להתחשבן עם שרים אחרים.

וכל זה בזמן שישראל במלחמה וכבר שבועות אומרים אצלנו, יחד ננצח.


אז ביום ה-54 למלחמת אוקטובר 23, אנחנו עם הפרשנית הכלכלית שלנו קרן מרציאנו על תקציב המדינה, שנת 2023, תקציב המלחמה.


שלום קרן.

קרן מרציאנו: שלום אלעד.


אלעד שימחיוף: אנחנו בעיצומה של מלחמה, באופן טבעי כל תשומת הלב מופנית למלחמה.

איך בכלל מדינה, מדינת ישראל במקרה שלנו, מנהלת כלכלה בתקופת מלחמה כזו?

יש צ'ק פתוח ואומרים לצבא ולארגונים האזרחיים, תעשו מה שאתם רוצים, יש מסגרת מסוימת, איך זה עובד?


קרן מרציאנו: קודם כל צריך להגיד את הרקע, ונכנסנו למצב הזה מבחינה כלכלית, נכנסנו במצב סביר עד טוב.

כלומר, אפשר היה לחשוב על סנאריו גרוע יותר, נכנסנו במצב שבו הגירעון בתקציב הוא יחסית נמוך, מה שמאפשר לנו שולי ביטחון.

ומדינת ישראל היא לא מדינה ענייה, היא מדינה שיש לה יחסית כסף, לא בלתי מוגבל, כסף הוא לא משאב בלתי מוגבל, אבל זאת מדינה שמבינה מהר מאוד בתחילת המלחמה, שיש כאן הוצאות מאוד גדולות, ושיש לנו יכולת לממן אותה.

אז האם נותנים שיק פתוח ללא הגבלה?

לא, כי אין דבר כזה לתת שיק פתוח, אבל כן נותנים סכומים מאוד גדולים.

קודם כל, כי צה"ל צריך הרבה מאוד כסף לממן את הלחימה הגדולה בעזה, אנחנו מדברים על לחימה בהיקף מאוד נרחב, על היקף מילואים מאוד נרחב, וגם העורף צריך הרבה מאוד כסף, כי אנחנו נמצאים כאן באירוע חסר תקדים, שבו יש יותר מ-120 אלף איש שפונו מבתיהם.

אתה קודם כל צריך לדאוג להם, צריך לדאוג להם לשהייה, צריך לדאוג להם לחינוך,

חוץ מזה אתה צריך לדאוג לשאר המשק, לעסקים שנפגעו, אתה צריך לדאוג לכל הנפגעים, אתה צריך לדאוג למשפחות החטופים, יש כאן בעצם היבט כלכלי אזרחי מאוד משמעותי, וכמובן גם ההיבט הצבאי.


אלעד שימחיוף: אז כשכל זה קורה, עם כל האתגרים האלה שאנחנו צריכים להתייצב מולם בהיבט הכלכלי, הממשלה מגיעה לאשר תקציב.


קרן מרציאנו: נכון, כי בעצם הממשלה אומרת, התקציב שיש לנו עד עכשיו, ושהתנהלנו על פיו, צריך לזכור, הממשלה אישרה תקציב לשנתיים, ל-23 ו-24, הוא בעצם תקציב לא רלוונטי, כי אנחנו צריכים להסיט עכשיו חלק גדול מהכספים שהקצאנו למטרות אחרות, אנחנו צריכים להסיט חלק גדול מהכספים למטרות המלחמה, גם באזרחי וגם בצבאי, ובכלל אנחנו צריכים להגדיל מאוד את מסגרת התקציב, אנחנו בעצם גם מגדילים את הגרעון, את ה-אובר דראפט שלנו, כי אין לנו עכשיו את כל הכסף הזה זמין, וגם אנחנו מנסים לעשות איזשהו משחק פנימי בתוך התקציבים של המשרדים, חלק מהכסף שלא נחוץ עכשיו, או שאנחנו יודעים שלא יצא עכשיו על המטרות האחרות, בואו נגייס אותו לטובת המלחמה.


אלעד שימחיוף: אוקיי, שזה נשמע לי הגיוני, המדינה צריכה כסף בגלל אירוע לא מתוכנן, אירוע מג'ורי ענק, אז היא לוקחת את הכסף מהמקומות האלה, איפה בכל זאת אנחנו רואים את הוויכוח, כי מתנהל ויכוח סביב התקציב הזה שאושר?


קרן מרציאנו: מתנהל ויכוח סביב הכספים הקואליציונים, ובואו שוב נלך לשש לפני המלחמה, אנחנו יודעים שהממשלה הזאת, ממשלת הימין מלא מלא, אישרה כספים קואליציוניים בהיקף חריג מאוד, של 14 מיליארד שקלים לשנתיים, ל-23 ול-24, דיברנו על כך רבות במהלך השנה האחרונה, חלק מהכסף הקואליציוני, וכאן יש נקודה ששר האוצר צודק כשהוא מדבר עליה, הלך בעצם למטרות שעכשיו הן מאוד חיוניות, כלומר למשל מתוך ה-14 מיליארד שקלים האלו, מיליארד שקל הלכו למשרד הביטחון לאומי, על כך אין חולק, זה כסף שלמרות שהוא מוגדר קואליציוני, צריך אותו וגם צריך אותו לצורכי המלחמה, על כך אין ויכוח.

יש ויכוח מאוד גדול על חלק מהמיליארדים האלו, שניתנו למטרות שהן בהגדרתן מטרות פוליטיות, שהן סוג של שוחד פוליטי, ואת הכסף הזה אומרים גורמי המקצוע הכלכליים, ובראשם אגף התקציבים ונגיד בנק ישראל, אומרים לשר האוצר, אלה מיליארדים שאנחנו צריכים אותם עכשיו לטובת המלחמה.

הם לא הולכים עכשיו למלחמה, הם הולכים עכשיו לכל מיני מטרות פוליטיות, שאולי ביום רגיל אפשר איכשהו לעבור על זה לסדר היום, אבל עכשיו בזמן מלחמה אי אפשר, תביא את הכסף הזה.


אלעד שימחיוף: על מה אנחנו מדברים למשל?


קרן מרציאנו: אנחנו מדברים למשל על סכומי עתק שהופנו לחינוך החרדי, בעצם להעלות את השכר של המורים ברשתות החינוך החרדיות הגדולות, לתקצב אותם כמו שמתקצבים מורים רגילים.

אנחנו מדברים על תוספת ענקית לישיבות, למשל, אלעד - בשנה שעברה תקציב הישיבות עמד על מיליארד ומאתיים מיליון שקלים, השנה הוא עומד על מיליארד ושבע מאות מיליון שקלים, תוספת של כארבעים אחוזים בתקציב הישיבות בשנה אחת.

עכשיו, ויש כאן עניין שהוא לא רק עניין כספי, זה גם עניין מוסרי וערכי, כשאתה נותן מיליארד שבע מאות מיליון שקלים בשנה כזאת לישיבות, מה אתה בעצם אומר לציבור? מה אתה אומר לחיילי צה"ל, שאתה שולח אותם להילחם ולמות בעזה?

אתה אומר להם, דווקא בשנה כזאת, אני מגדיל בארבעים אחוזים את הקצבה למי שמשתמט משירות צבאי.

יש למשל איזה סעיף בכספים הקואליציונים, 11 מיליון שקלים לשנתיים לעמותה, שהתפקיד שלה הוא בעצם לגרום לכך ליצור את הקשר בין האברכים לבין לשכת הגיוס, ולארגן באופן מסודר את ההשתמטות שלהם מהצבא.

העמותה הזאת מקבלת 11 מיליון שקלים בשנתיים, עד עכשיו היא קיבלה משהו כמו 4 מיליון שקלים.

למה? למה צריך דווקא עכשיו? וזה מסוג הדברים שנשארו.

או למשל, המשרד למשימות לאומיות של השרה אוריץ סטרוק, זה בעצם הצינור המרכזי של הכספים הפוליטיים של סמוטריץ', לא של החרדים, הכספים הפוליטיים של הציונות הדתית.

עכשיו, ברור שיש שם חלק מהכספים שהולכים, שהולכים כן למטרות טובות, אבל ברור שיש שם גם הרבה עניינים מגזריים, שעכשיו כאילו צובעים אותם בכל מיני משימות של המלחמה, ובסוף הולכים כנראה לכל מיני עמותות פוליטיות.


אלעד שימחיוף: אז בעצם הביקורת שנשמעה גם בציבור וגם מתורגמים במערכת הפוליטית, הייתה קחו לפחות חלק מהמיליארדים האלה של הכספים הציבוריים, אלה שנוגעים פרופר לעניינים פוליטיים, ותסיטו אותם לטובת כל הצרכים שדיברנו עליהם צורכי המלחמה - איך הגיב לזה שר האוצר?


קרן מרציאנו: השר האוצר אמר, אני מוכן לקצץ, אבל רק חלק, והכספים הקואליציונים בשנה הזאת נאמדים בחמישה מיליארד ושמונה מאות מיליון שקלים. סמוטריץ' אמר, אני מקצץ מיליארד ושש מאות מיליון.

במשך שבועיים וחצי הוא אמר, אנחנו ביקשנו ממנו ואמרנו לו, תראה לנו מאיפה יבוא הקיצוץ, הוא אמר, אל תדאגו, אני אראה.


הקלטה - קולו של בצלאל סמוטריץ - שר האוצר

"אני לא באתי מטבלת אקסל, אבל הכול יתפרסם, בואי אנחנו נגיע לממשלה בעזרת ה' בתחילת שבוע הבא ונפרסם את הכול, אני לא מחביא שום דבר, זה לא כסף שלי, זה כסף של הציבור, אני רק אומר לך באמת".


קרן מרציאנו: ואז כשפתחנו את ההצעה הרשמית, התברר איך נגיד בעדינות שסמוטריץ' לא אמר אמת.

הוא אמר, אני מתכוון לקצץ מיליארד ושש מאות, בסוף קיצצו מיליארד. גם סמוטריץ', גם ראש הממשלה השתמשו בנתון הזה, פשוט לא אמרו האמת לציבור. זה עניין אחד.

עניין שני, יש לנו את המפלגות החרדיות, את דרעי ואת גפני, שסרבו לקיצוצים האלה, בכספים הקואליציונים, גפני גם באופן אקטיבי, הוא יושב ראש ועדת הכספים, סירב להעביר כספים למנהלת תקומה, שזאת בעצם המנהלת שאמורה לשקם את כל יישובי העוטף,

אמר: ״אם אתם מקצצים לי בכספים הקואליציונים, אני לא מעביר את הכסף למנהלת תקומה לשיקום יישובי העוטף.״

וכך בעצם נשאר הדבר הזה של הכספים הקואליציונים, שכן בסופו של דבר קוצצו, אבל באופן חלקי מאוד, והסעיפים המאוד חשובים לחרדים ולציונות הדתית, נשארו בסופו של דבר כמו שהם.


אלעד שמחיוף: מתוך המיליארד שקוצץ בכספים הקואליציונים, לפחות הכסף הזה הולך לטובת המלחמה?


קרן מרציאנו: כן, מיליארד שקלים הלכו, לטובת, אני רק כדי לסבר את האוזן, הולכים להוציא 30 מיליארד שקלים חדשים, לטובת המלחמה, 13 מיליארד להוצאות אזרחיות, עוד כ-17 מיליארד לטובת ההוצאה הצבאית, וכן, מיליארד שקלים מהכספים הקואליציונים, מכל מיני סעיפים באמת מומצאים, הלכו לטובת המלחמה, אבל 4.8 מיליארד נשארו כספים קואליציונים, והמלחמה היותר גדולה תהיה לקראת תקציב 2024, זה עדיין לא התחילו לדבר עליו, שם יש יותר מ-8 מיליארד שקלים, כספים קואליציונים, וספק, אם כפי שראינו את ההתנהלות עד עכשיו, יסכימו לקצץ גם בהם.


אלעד שמחיוף: מדהים, ואלו רק הכספים הקואליציונים, כי שווה לומר, זה לא המקור התקציבי היחיד, שממשלה יכולה לקחת ממנו כסף ולתרום למאמץ המלחמתי, את בתוכנית חיסכון מדברת המון על משרדי ממשלה מיותרים, שגם להם יש תקציבים מיותרים, שהם לאו דווקא משתמשים בהם, לטובת האירוע הענק הזה שאנחנו בעיצומו עכשיו.


קרן מרציאנו: נכון, יש הרבה משרדים מומצאים, ממשרד המורשת, משרד ירושלים, ועד המשרד לשיתוף פעולה אזורי.

שהם פשוט משרדים שניתנו כסידור עבודה פוליטי, לשרים, שלא עושים כלום, לא רק שהם לא עושים כלום, והולך הרבה כסף על הלשכות שלהם, ועל כל העוזרים הפוליטיים ומשרות האמון שהם מביאים איתם.

הם גם כדי לחשוב שהם באמת עושים משהו כמו שרת המודיעין גילה גמליאל שלא עושה שום דבר, בטח לא שום דבר שקשור למודיעין, גם דורשים תקציבים למשרדים האלה, ומבזבזים אותם על כל מיני פרויקטים מיותרים, רק כדי להגיד שהם עושים משהו שהם באים בבוקר למשרד.


עכשיו, יבואו, יש כאלה שבאים ואומרים, בסוף בסוף הסכום הוא לא כזה גדול, אז יכול להיות שבמונחים של תקציבי מדינה, מדובר על משהו כמו מיליארד, מיליארד וחצי שקל, כשתקציב המדינה הוא יותר מ-450 מיליארד, אז אתה אומר זה לא כסף גדול.


אבל אני אומרת, בזמן מלחמה כל שקל הוא חשוב, ויש גם עוד עניין, והעניין הזה נקרא אמון הציבור.

אתה רוצה, כשאתה בעל עסק שנפגע בגלל המלחמה, או שאתה מילואימניק שיוצא להילחם ועוזב את המשפחה שלך, ואת הקריירה שלך ואת כל החיים שלך, או כשאתה הורה ששולח את הילד שלך לשדה הקרב, אתה רוצה להניח ורוצה לראות שכל המערכות מסביב, עושים את כל המאמצים כדי להשתתף במלחמה הזאת.

וברגע שאתה רואה שיש מערכת פוליטית מנותקת לגמרי, בזמן שאתה כציבור נותן את הקורבן הכי גדול שלך,

זה בעיניי משהו שהוא בלתי נתפס. כלומר, לא ראינו כאן באמת שום מאמץ, מטעם המערכת הפוליטית לבוא ולהגיד, אנחנו משתתפים במאמץ המלחמתי - יש 17 חברי כנסת נורווגים, הם לא עושים כלום אלעד, אין באמת דיונים עכשיו במליאה.

למה צריך אותם? רק בשביל ג'ובים פוליטיים? כל המשרדים המיותרים האלו, או אפילו אתה יודע מה, בזמן שכל כך הרבה עסקים נפגעים, בואו אתם כחברי כנסת, כנבחרי ציבור, תגידו, אנחנו מוכנים להורדה סמלית במשכורת שלנו.

רק כדי להראות שגם אנחנו נפגעים, לא רק אתם בציבור. לא ראינו שום צעד בונה אמון ציבורי כזה, מצד הנבחרים שלנו, להפך - ראינו אותם רק נלחמים, על ליטרת הבשר, ועל הכספים הפוליטיים, ועל המשרדים המיותרים שלהם.


אלעד שמחיוף: דיברנו על שר האוצר, שאמר שהוא קיצץ, ואגב, איך הוא מסביר את זה, שבכל זאת יש 4.8 מיליארד שנשארו?


קרן מרציאנו: כי הוא אומר, חלק מהכסף, הוא כסף שצריך אותו למען הלחימה. את יודעת, כל פעם שמדברים, על כספים קואליציוניים, אז נותנים כדוגמה את זק"א. שזק"א באמת, עשו עבודת קודש, שרק על עבודת הקודש של זק"א, אפשר להקדיש אצלך פרק שלם. והם מתוקצבים גם מכספים קואליציוניים.

אז אומרים, אם אתם רואים, זק"א הוא בכספים קואליציוניים, וזק"א, אם מישהו היה חושב, לקצץ את הכספים הקואליציוניים האלה, אז ברור שלא, וברור שזה תרגיל ביחסי ציבור.

ואף אחד לא חושב לקצץ את הכספים של זק"א. ואף אחד לא רוצה לקצץ את הכספים של זק"א. והפוך, לזק"א צריך להוסיף עוד תקציב, ואפילו להכפיל להם את התקציב.


וזה כן, זה דיון היום שאחרי, למה גוף כמו זק״א צריך להיות, בתוך כספים קואליציונים. אבל כשאנחנו אומרים כספים קואליציונים, אנחנו יודעים בדיוק למה אנחנו מתכוונים - לכל מיני עמותות וגופים, גם במגזר החרדי, גם בהתנחלויות, גם בציונות הדתית, שהרבה מהם, לא כולם, יש גם חלק למטרות טובות. אבל גם חלק גדול מאוד, שמעדיפים בו מגזר אחד על פני מגזר שני. או שהם מנגנונים שבסוף, מייצרים לך שקט פוליטי, להרבה מאוד גופים. ואחד הוויכוחים, אם אתה רוצה להיכנס לזה, זה הוויכוח על אופק חדש, במערכת החינוך החרדית.


כלומר, באים סמוטריץ', באים גם נתניהו, וזה טיעון ששמענו הרבה בשבועות האחרונים,

ואומרים, למה מורה חרדי צריך להרוויח הרבה פחות, ממורה בחינוך הממלכתי? הוא גם צריך להרוויח ולתת לו את התוספת, תוספת אופק חדש שנתנו למורים בחינוך הממלכתי.


וכשאתה רואה את הנתונים, זה נכון, המורים החרדים מרוויחים פחות, מהמורים בחינוך הממלכתי.

אבל אלה שמציגים לנו את הטיעון הזה, שוכחים להציג את המציאות, ומה קורה במציאות?

במציאות למורים בחינוך הממלכתי, אתה נתת את התוספת שכר, בתמורה לזה שהם מלמדים יותר שעות, ובעיקר שיש עליהם פיקוח מאוד הדוק של המערכת, כמה שעות הם מלמדים, איך הם מלמדים, מה ההכשרה שלהם,

אם יש להם תואר אקדמי או לא, רק אם יש להם תואר אקדמי נותנים להם את התוספת.


כאן במערכת החינוך החרדית, יש לך שתי רשתות חינוך גדולות, אחת של ש"ס, אחת של יהדות התורה, כלומר מפלגות מנהלות לך מערכת חינוך, חלק גדול מהאנשים שם בתפקידי המטה והנהלה, הם בכלל עסקנים פוליטיים, ואומרים לך, תיתן את הכסף למורים, אבל לא תהיה עליהם אותה רמת פיקוח, שיש על המורים בחינוך הממלכתי.


לא מפקחים על השעות שלהם, אין להם את אותו תואר אקדמי נדרש, שיש למורים בחינוך הממלכתי, חלק מהם לא מלמדים ליבה, כלומר אתה בא כאן ובעצם נותן תוספת, ומכשיר מאוד את מערכת החינוך הזאת, שהיא מפלגתית, שהרבה דוחות נכתבו על ניהול לא תקין שלה, ובעיקר שמכשירה רמת לימוד מאוד מאוד נמוכה, של התלמידים שלה.


אלעד שמחיוף: כלומר אם אני מבין את מה שאת אומרת ואחרים, בעצם הם אומרים, הפרקטיקה הזו הייתה בעייתית עוד לפני השבעה באוקטובר, אבל עכשיו היא בעייתית פי כמה, כי ישראל נמצאת במסע מלחמה, ולפחות תרתמו את הכסף הזה, שאין מחלוקת שמחנכים במערכת החינוך החרדי, צריכים להשתכר ולהרוויח, אבל לפחות תוודאו שהוא מניע צמיחה.


קרן מרציאנו: נכון, וזה לא קורה. כלומר כל העניין הזה של החינוך החרדי, זה בעצם אתה נותן את אותן זכויות, אבל לא מבקש את אותן חובות.


וכאן יש כאן בעיה כפולה, גם ברמה המלחמתית, להגיד שעכשיו אנחנו נותנים את כל התוספות, רק למה שהולך למלחמה, זה לא קשור למלחמה.

והדבר השני הוא, שאתה בעצם מכשיר כאן, נזק כלכלי ארוך טווח, מכיוון שאתה מכשיר כאן דורות שלמים של תלמידים, שלא לומדים לימודי ליבה כמו שצריך, בחלק מבתי הספר האלה, לומדים לימודי ליבה ברמה נמוכה, בחלק לא מלמדים בכלל.


עכשיו תשים לב, לתרגיל הכי בעייתי, שעשו כאן בקואליציה: השנה, הכסף הזה עולה, התוספות האלה עולות בסביבות 200 מיליון שקלים.


שנה הבאה, זה כבר עולה 700 מיליון שקלים, כי זה כבר על פני כל השנה.

השנה התחלת לתת את התוספת הזאת, רק מספטמבר.


ובעצם, מרגע שאתה נותן את התוספת הזאת למורים, אתה כבר לא יכול לקחת אותה בחזרה.

כלומר, זאת תוספת שברגע שמתחילים לתת אותה עכשיו, זהו, מעכשיו היא תעלה 700 מיליון שקל, כל שנה, והסכום הזה גם יעלה, ככל שיהיו הצמדות וככל שיהיו יותר מורים, וכו' וכו'.


אלעד שמחיוף: תגידי, מה אומרים במשרד האוצר, על כל זה?


קרן מרציאנו: במשרד האוצר אומרים בדיוק את העניין הזה. רק לפני כמה ימים, כתבו שם דוח מפורט, שמדבר על רמת החינוך הנמוכה ברשתות האלה, ועל האופן הלקוי שבו הן מתנהלות. ובמשך שנים, כמעט כל כמה חודשים, יוצאים דוחות על הרשתות האלה, ומצביעים על הניהול הבעייתי שלהם. ורק לפני כחודש וחצי, יצא מכתב מהחשב הכללי, שאומר לרשתות האלו, אתם לא מדווחות על היקף הלימוד, והיקף השעות של המורים, כמו שצריך לדווח.


הדרג המקצועי באוצר כולו, חושב שאסור היה לתת את התוספות האלו, במתווה הקיים. שאם כבר נותנים את התוספות, צריך לדרוש שקיפות ועמידה במחויבויות, כמו בחינוך הממלכתי. ושר האוצר, מהמניעים הפוליטיים שלו, סירב לעניין הזה, נתן את הכסף, חייב את תקציב המדינה, לאורך כל השנים הבאות, ואחר כך גם לא אמר אמת לציבור, כשמציגים את הטיעון הזה, שאומר: מורים בחינוך החרדי, מרוויחים פחות מעמיתהם בחינוך הממלכתי.


אלעד שמחיוף: ואם אני מסתכל בכלל, על כל מה שדיברנו עליו, בכספים הקואליציונים, מה אנשי המקצוע במשרד האוצר אומרים על זה?


קרן מרציאנו: הם אומרים בדיוק, את מה שאנחנו אומרים כאן.

כלומר, הם אומרים, איזו הצדקה כלכלית, יש בשנה כזאת, לתת חצי מיליארד שקל יותר לישיבות?

או למשל, סעיף תקציבי, שסמוטריץ' הכניס ברגע האחרון, תוספת של 250 מיליון שקלים, להתעצמות יו"ש.

עכשיו בא סמוטריץ' ואומר, חבר'ה, המצב הביטחוני עכשיו, גם גרוע בישובים ביהודה ושומרון, בהתנחלויות,

גם שם אנחנו רואים, יש פעילות ערה של צה"ל, וגם שם יש איומים על הישובים.

וזה נכון, המצב ביהודה ושומרון, הוא לא מצב טוב. גם ביהודה ושומרון, צריך לתת יותר כסף, למרכזי חוסן לתושבים, ולכיתות כוננות.

אבל שים לב, מה אומרת היועצת המשפטית לממשלה. היא אומרת, אתה מחליט לתת 250 מיליון שקלים, לסעיף הזה, אבל אתה לא מפרט, לאן הכסף הולך.

למה אין כאן פירוט? למה אין כאן עבודת מטה מקצועית, של אנשי המקצוע, של אגף תקציבים, שאומרים, אוקיי, 250 מיליון, בואו נפרוט אותם לסעיפים.

לאן הולך כל סעיף?

א', הולך לכיתת כוננות,

ב', הולך למרכז חוסן,

ג', הולך.

אין פירוט.

אומרים, אנחנו לוקחים 250 מיליון שקלים, ואחר כך נחליט לאן הולך הכסף. כלומר, גם כשלכאורה, צובעים לך את הכסף, במטרה תקינה וראויה, אתה לא יודע בדיוק, לאן הולך כל הכסף, וכאן עולה חשד שבעצם בסוף, לפחות את חלקו, מפזרים למטרות לא ראויות.


אלעד שמחיוף: ואפשר רק לחשוב, כמה אנשי העוטף, היו יכולים להיעזר ב-100 מיליון שקלים, מתוך הסכום הזה.


קרן מרציאנו: או על אשקלון, ששנים מדברים על עיר שלמה, שכל כך לא ממוגנת, שרבע מהמבנים בה לא ממוגנים. תחשוב, כשאומרים לנו על כל דבר, זה כסף קטן או כסף קטן, אתה יודע מה אני כל פעם שמדברים איתי, על כמה מיליוני שקלים פה, או כמה מיליוני שם. אתה יודע מה אני ישר חושבת בראש?

כמה בתים וכמה דירות, אפשר היה למגן ב-אשקלון, בכסף הזה.

כמה ממ"ד, אם נגיד ממ"ד עולה לך לדירה, להוסיף 100 אלף שקל, 120 אלף שקל, בכמה מיליונים, שלוקח כל שר מיותר כזה, והעוזרים והמינויים הפוליטיים שלו, כמה דירות ב-אשקלון, יכולת למגן?


אלעד שמחיוף: זה לא עבר חלק, הדיון על התקציב, עם כל הסעיפים האלה, רחוק מלהיות קונצנזוס, בטח במתכונת הממשלה הנוכחית, שבתוכה גם הממחנה הממלכתי. מה ראינו?


קרן מרציאנו: תראה, ראינו קודם כל, שלמשל היה שר בין הליכוד, ניר ברקת, שהצביע נגד, אגב לא בגלל החרדים, בגלל שהוא חושב שלא נתנו לו, מספיק כסף, כדי להשקיע בעסקים מטעם ממשרד הכלכלה.

וראינו את המחנה הממלכתי, בראשות גנץ, שהבינו מהר מאוד את התרגילים.

כלומר, הם עלו מהר על כל האי דיוקים, גם של סמוטריץ' וגם של נתניהו, הם ראו בדיוק לאן זה הולך.

ואמרו, אנחנו מתנגדים, אפילו יום לפני ישיבת הממשלה, בני גנץ כתב מכתב, דרש לבטל את ישיבת הממשלה.


אז מה שנקרא בשפת החברה, אז אמר, הוא דרש, הממשלה התכנסה, שרי המחנה הממלכתי, הצביעו נגד,

הם אפילו עזבו באיזשהו שלב, את ישיבת הממשלה, והודיעו שיחשבו את האצבעות שלהם כנגד.

אבל הם בסוף, חמש אצבעות, מתוך כמעט 40 שרים. אז היה כאן רוב מובטח לממשלה, הם הצביעו נגד, ראש הממשלה יודע שגנץ, לא יפוצץ את האחדות הזאת, ואת ממשלת החירום, על העניינים הכלכליים, אלא ימשיך להיות איתו בקבינט המלחמה, ולנהל את המלחמה.

ולכן המחנה הממלכתי הצביע נגד, והשיירה המשיכה.


אלעד שמחיוף: ועכשיו התקציב צריך להגיע לכנסת, שם אנחנו נראה מה? להערכתך, אותו דבר?


קרן מרציאנו: כן, להערכתי אנחנו נראה אותו דבר, יכול להיות שיהיו שינויים בסעיף כזה או אחר, אבל אנחנו בסופו של דבר מדברים על קואליציה, שיש לה רוב. על קואליציה שיש לה רוב, של 64, זה לא משהו שהשתנה.

אז בהנחה שהמחנה הממלכתי ימשיכו להתנגד, עדיין לא צריך אותם, בשביל להשיג רוב לתקציב.

ומכיוון שאנחנו יודעים, שגם בליכוד אין אף אחד, שמעז לקרא תיגר על ראש הממשלה, וגם בסיעות האחרות,

קודם כל הסיעות החרדיות מאוד נהנות מהתקציב הזה, אז הן בטח יצביעו בעד, בליכוד פוחדים להגיד משהו נגד, גם הם יצביעו בעד.

סמוטריץ' ומפלגתו ברור, גם לבן גביר אין שום אינטרס להצביע נגד.

וכך אנחנו מגיעים למצב, שהרוב בעצם לתקציב הזה, מובטח גם בכנסת, ורגע אחרי שזה יהיה אושר, יתחילו המאבקים על תקציב 2024.


אלעד שמחיוף: איך את מסבירה את זה קרן, את ההתעקשות על המיליארדים האלה, שברור שהם יכולים להיות כל כך חשובים במקומות אחרים, אבל למרות הכל ולמרות הביקורת, הולכים למקומות סקטוריאליים, פוליטיים, שאין להם קשר למלחמה בכלל.


קרן מרציאנו: אני חושבת שזה קודם כל פוליטיקה.

כלומר מתחילת המלחמה, ראש הממשלה, גם שר האוצר, בכל מיני מסרים פייסניים, כולל כאן אצלנו בשידור, אמרו עזבו עכשיו את הפוליטיקה, כולנו צריכים לנצח, כולנו צריכים לעמוד מאוחדים מאחורי צה"ל, למדנו את הלקח עם מה שהיה לפני, עכשיו עם ישראל מאוחד.


הקלטה - קולו של בצלאל סמוטריץ - שר האוצר

"אני אומר מהיום הראשון של המלחמה, קרן, אנחנו צריכים עכשיו להתעסק, אך ורק במרחב ההסכמה הלאומי. סיכה לא מכניסים בינינו, אנחנו לא מתעסקים בשום דבר שהוא מחלק את החשוב. כמו שאמרתי, יש…"


קרן מרציאנו: ובסוף בסוף, כשהגענו למאני טיים, תרתי משמע, נתניהו וסמוטריץ' העדיפו לעשות את הפוליטיקה הכי מכוערת שיש - הם העדיפו להמשיך ולשמן את החרדים, להמשיך ולשמן את המנגנון של הציונות הדתית,

על חשבון טובת הציבור כולו.

סמוטריץ' מסתכל על הסקרים, הוא רואה שהוא לא עובר את אחוז החסימה, הוא רואה שמצבו הפוליטי בכי רע, ולכן הוא מנסה לפחות להשיג לו את הגב הזה, גם בקרב הבייס שלו בציונות הדתית, וגם עם שיתוף פעולה אפשרי עם החרדים אחרי המלחמה.


ונתניהו כמו נתניהו, הוא רואה גם הוא את המצב הקשה שלו מאוד בסקרים, את המחדלים המאוד גדולים שהוא חתום עליהם, וגם הוא רוצה לשמן את החרדים, ליום שאחרי, בסוף, מה שנעשה כאן השבוע בישיבת הממשלה, סביב הכספים הקואליציוניים, זה פוליטיקה נטו, והצביעות הכי גדולה, זה שהם אומרים לנו, לא לדבר על פוליטיקה.


אלעד שמחיוף: קרן, תודה.


קרן מרציאנו: תודה, אלעד


אלעד שמחיוף: וזה היה "אחד ביום" של N-12.

אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום" הפודקאסט היומי.


העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה, עדי חצרוני, שירה אראל, רוני הר-ניב ודני נודלמן, על הסאונד יאיר בשן שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו, ואני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.


24 views0 comments

Comentarios


bottom of page