משקיע תקרא לאחותך - פרק 103 - איך להגדיל את הפנסיה שלך כל הטיפים והטריקים

כן אני יודעת פנסיה זה נשמע רחוק אבל האמת היא שדווקא כשצעירים אפשר לעשות כמה פעולות פשוטות כדי להגדיל משמעותית את הפנסיה שלנו ולהימנע מטעויות הרסניות בעתיד. אדוה חנקין הצטרפה אליי לספר לנו את כל הסודות הטיפים והטריקים שהאני העתידי שלכם יודה לכם.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 06/07/2025.

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אורה: היי, זאת "האופטימית". שנייה לפני שנתחיל אני רק רוצה לספר לך שאני ממש אוהבת לעשות הרצאות וקורסים בחברות וארגונים, אז אם בא לך שאני אגיע לעבודה שלך אני מזמינה אותך ליצור איתי קשר. ועכשיו, בואו נדבר על כסף.

‏[מוזיקה נפסקת]

‏ברוכים הבאים וברוכות הבאות לעוד פרק של "משקיע תקרא לאחותך". הפעם אני עם אדוה חנקין, שהיא מתכננת פיננסית וסוכנת פנסיונית, שעוזרת למשפחות להגדיל את ההון שלהם גם בזמן שהם עובדים וגם לקראת פרישה. היי אדוה, מה שלומך?

‏אדוה: בסדר, איזה כיף להיות פה סוף סוף אצלך [אורה מצחקקת]. כבר הרבה זמן אני עוקבת אחרייך. את בין הנשים הראשונות שהתחילו לדבר על השקעות באינטרנט.

‏אורה: אה וואו, אני האמת אפילו לא ידעתי את זה. [צוחקת]

‏אדוה: יכול להיות שעקבתי אחרייך ואחרי "הסולידית" כזה, זה די באותו הזמן כזה שתיכן צמחתן מאוד.

‏אורה: וואו, אני שמחה, איזה כיף. את יודעת, זה בהחלט המהות של למה יצרתי את הפודקאסט ולמה התחלתי לצאת לאור לדבר על זה מלכתחילה, כדי לעזור לעוד נשים ולהראות את הקול שלנו. כי, וואלה, נשים צריכות לדבר יותר על כסף, זה חשוב, ואנחנו טובות בזה.

‏אדוה: נכון, אפילו יותר מגברים טובות בזה, בהשקעות.

‏אורה: ככה אומרים המחקרים. [אדוה צוחקת] זה באמת הסיבה שיצרתי את הפודקאסט מלכתחילה, כי ממש רציתי ליצור איזושהי במה לנשים כדי שישמעו את הקול שלנו ושנדבר קצת יותר על כסף, נתכנן את העתיד הכלכלי שלנו כמו שצריך.

‏אדוה: כן, אנחנו גם טובות בזה יותר מגברים.

‏אורה: ככה… ככה המחקרים אומרים [צוחקות]. אז רציתי לשאול אותך אדוה, איך הגעת… איך הגעת לתחום הזה?

‏אדוה: אני תמיד אומרת שהתחום הזה הגעתי אליו בטעות, ממש בטעות [אורה צוחקת]. אני, אני בכלל התחלתי ללמוד תואר ראשון בפסיכולוגיה. אני הייתי בטוחה שאני אהיה…

‏אורה: גם אני.

‏אדוה: באמת? אני הייתי בטוחה שאני אהיה פסיכולוגית. וכבר היה בשנה השלישית, כבר התחלתי להתכונן למבחני מתא"ם, ואז היה… ראיתי יום אחד הרצאות של אגודת הסטודנטים, שעשו כל מיני הרצאות על פיננסים ואז ראיתי הרצאה של אתי אפללו, שבאמת היא אחת הנשים ששינתה לי ממש את הקריירה, היא עשתה הרצאה על פנסיה הכי, הכי פשוט שיש. ואני זוכרת שאני הייתי אז בת איזה 26 ואני כל ההרצאה רק כאילו תופסת לעצמי את הראש ואומרת איך אני לא יודעת את הדברים האלה? למה אני לא יודעת מה מורידים לי בתלוש שכר? למה… מה זה? לא ידעתי מה זה בכלל, על מה אני משלמת בפנסיה. ופתאום גם קלטתי שעבדתי אז איזה שנתיים, אצל מעסיק שלא שילם לי פנסיה, ופתאום זה ממש הרגיז אותי.

‏אורה: וואו.

‏אדוה: אמרתי למה לא למדתי את זה בבית ספר, למה אני… אני ממש הרגשתי כל כך בורה. והייתי אז באותה תקופה חברה בארגון בוררים של תנועת "אחרי", ואמרתי לחברים שלי בואו נעשה איזשהי… בואו נשנה את המציאות, אם צריך ללמד את זה בתיכונים, בואו נלך ללמד את זה בתיכונים. והקמנו מיזם חברתי כשהיינו סטודנטים, גייסנו סטודנטים לכלכלה, מנהל עסקים, והלכנו לתיכונים בירושלים ולימדנו… עשינו סדנאות חינוך פיננסי לתיכונים, ותוך כדי שישבתי בהרצאות פתאום אמרתי וואי זה ממש מעניין, ורציתי ללמוד עוד ועוד, ואז החלטתי… כי אמרתי… פתאום הבנתי שפסיכולוגיה פחות התחום שלי, ואז נרשמתי לתואר שני מנהל עסקים, הכי כאילו הארדקור, התמחות מימון ובנקאות, וככה בעצם התחום הזה בחר בי.

‏אורה: וואו, זה מרגיש לי כאילו אותו סיפור חיי, כי גם אני הייתי בטוחה שאני אהיה פסיכולוגית.

‏אדוה: וואי.

‏אורה: ולמדתי פסיכולוגיה והכל, ותוך כדי הבנתי שאני לא רוצה להיות, וגיליתי את העולם של השקעות ואמרתי וואלה, מדהים, בוא ננסה. ואותו דבר כאילו, איך לא למדנו את זה לפני?! ומדהים אותי ששנינו גם, המסקנה הייתה בוא נפיץ את הדבר הזה הלאה, זה [מצחקקת] לא מובן מאליו, כי תכל'ס, היו צריכים ללמד אותנו את זה לפני, לא צריך ללמוד את זה באופן עצמאי, 12 שנה לימוד וזה, לא לומדים שום דבר משמעותי.

‏אדוה: לא, זה נורא. זה להוציא אנשים ממש בורים מהבית הספר.

‏אורה: נכון.

‏אדוה: עכשיו, אחר כך, גם תוך כדי שלמדתי לתואר השני שלי גם עבדתי בבנק במוקד טלפוני. אני תמיד אומרת, במוקדים לומדים הכי הרבה דברים. [אורה צוחקת] אז אחד הדברים שקודם כל שמתי לב כל הזמן, שהייתי… כל פעם שהייתי רוצה לדבר עם נשים על החשבון בנק שלהם תמיד הבעל היה משתלט על השיחה, והרבה פעמים נשים היו אומרות לי: 'קחי את בעלי, הוא מבין בזה'. והן לא ידעו לענות לי על הדברים הכי קטנים, אפילו מה הסיסמה לחשבון שלך בבנק. כל הזמן חשבתי וואי זה ממש שם אותנו הנשים מאחורה כשאנחנו לא יודעות אפילו איך להיכנס לחשבון הבנק שלנו.

‏אורה: אז את יודעת, אצלי החוויה הייתה אחרת. כאילו כשאני התחלתי להתעניין בפיננסים, כל פעם הייתי הולכת לבנק, אז יש לי חשבון משותף עם הבן זוג, ואני הייתי רואה שאני מדברת והבנקאי מסתכל עליו ועונה לו.

‏אדוה: וואי.

‏אורה: ואני שואלת שאלה והוא מסתכל עליו ועונה לו. והוא מנהל את השיחה איתי, אבל מסתכל עליו כל הזמן לאישור, ל… האם זה הגיוני, בודק איתו, מוודא איתו. וזה בעיניי היה אבסורד! כאילו, באיזשהו שלב אני כאילו זוכרת שאני ממש קמתי ואמרתי: תקשיב, אני מבינה, בוא תנהל את השיחה איתי, והוא גם אמר: תקשיב, עזוב אותי, אני לא מבין, דבר איתה, אני פה רק בשביל לחתום לאשר את מה שהיא אומרת. זה נהיה די מגוחך כל הסיפור, אז זה… אני חושבת שזה כאילו מעין ביצה ותרנגולת, נשים כאילו מלכתחילה פחות מרגישות בנוח אבל גם אם הן מרגישות בנוח אז כבר בנקים והכל, כולם כל כך רגילים שנשים לא מתעסקות בזה, אז פחות נותנים אפילו את הבמה.

‏אדוה: גם יש חוויה של נשים שמגיעות אליי מנגיד מתכננים פיננסיים גברים, שאני תמיד, יש להם תחושה שמישהו… שמדברים אליהם בהתנשאות כזאת, כאילו מישהו אומר… הנשים אומרות לי: 'אני מרגישה איתם כאילו אני מטומטמת', ככה.

‏אורה: זה משהו שאני גם מאוד דואגת באופן שוטף וגם בפודקאסט, תמיד אם יש מונחים - להסביר אותם! כלומר, לא לצאת מתוך נקודת הנחה שכולם מבינים אותם, כי עד לפני כמה שנים, שאני לא נכנסתי לתחום הפיננסי, לא הכרתי אותם, לא הבנתי. שמעתי אותם, אולי הבנתי, ידעתי שיש ריבית פריים וזה, לא הבנתי מה זה אומר.

‏אדוה: אבל איזה בורות זה שבן אדם נכנס לחשבון, לבנק שלו, אומרים לו קח הלוואה בריבית פריים פלוס, והוא לא יודע אפילו על מה מדברים איתו, שזה באמת…

‏אורה: זה לא נעים לשאול. ככה… [מגחכת] ככה מחנכים אותנו. אבל את, בסוף אמרת, אוקיי, אני אלך, והתחלת לעבוד בשירות לקוחות בבנקים וזה. איך הגעת לעולם של הפנסיה, ביטוח, זה, אני זוכרת שהסתכלתי על זה, עד היום אני אומרת, אוקיי, אני מבינה איך זה עובד, אני מבינה מה צריך לעשות, לשבת ולבדוק דו"חות של אנשים, נראה לי הדבר הכי משעמם בעולם.

‏אדוה: אז זה עוד משהו שבאמת קרה בטעות, האמת שאני התמיינתי לאיזה… אחרי שסיימתי את התואר, איזה ידיד שלי שעובד באגף תקציבים של המשטרה, הוא אמר לי בואי, מחפשים מישהי לתכנון פנסיוני באגף התקציבים. התחלתי להתמיין לתפקיד. בסוף לא קיבלתי את התפקיד הזה, אבל כן התחלתי ללמוד כבר את התכנון הפנסיוני, כבר הייתי בתוך הקורסים, ואז אמרו לי שיש משרה פנויה ב"מנורה", במוקד שירות לקוחות. אז הלכתי לשם, ושוב אני אומרת, עבודה במוקדים זה… מה זה לומדים הרבה מזה. וכל פעם הייתי לומדת, הייתי לומדת במוקד משהו על הפנסיה, וכל פעם הייתי אומרת: וואו, איך לא יודעים את זה? איזה דברים אנשים לא יודעים! נגיד, לא היה לי מושג שיש לי ביטוח בפנסיה, לא היה לי מושג את זה, לא היה לי מושג. או פתאום לא היה לי מושג, נגיד אמרו לנו שיש קטע של רופאים, שפעם היה הקטע שלא משלמים להם על התורנויות שלהם, נגיד לפנסיה.

‏אורה: זה השתנה.

‏אדוה: וכשהסבירו לי מה המשמעות של זה, חשבתי לעצמי, רגע, אח שלי רופא, הוא יודע את זה? אז, ואז התחלתי לכתוב על זה בפייסבוק, וכל פעם אנשים אמרו לי, וואי, כאילו, את מביאה ידע שאנשים לא יודעים.

‏אורה: אז בואי נדבר על הדברים האלה, אם כבר נכנסת לזה. בפנסיה יש ביטוחים, יש ביטוחים קריטיים! כלומר, זה לא סתם ביטוחים וזה, זה ברמה שלפעמים לעצמאיים, גם כאלה שחוסכים הרבה וזה, אני אומרת להם, בסדר, הטבות מיסוי, הטבות זה, תשקיעו, ושימו כספים בפנסיה, בעיקר בשביל הביטוחים הזולים האלה, מעבר להחזרי מס והטבות שמקבלים. אז יש לנו בפנסיה את הביטוח של אובדן כושר עבודה, ויש ביטוח של קצבת שארים.

‏אדוה: נכון.

‏אורה: שזה ביטוחים שאני לא מצליחה להבין איך בן אדם עובד יכול לישון בלילה אם אין לו אותם.

‏אדוה: לא, באמת אנשים לא מודעים בכלל.

‏אורה: בואי תסבירי לי מה הם בכלל הביטוחים האלה, קצת יותר לעומק מה זה אומר.

‏אדוה: אז הביטוח של האובדן כושר עבודה בקרן הפנסיה זה באמת אחד הביטוחים הכי טובים, לדעתי, אחד הדברים הכי טובים שיש במדינה שלנו, כי זה בעצם יש את זה לכל בן אדם שעובד במדינה, גם בן אדם שאין לו מודעות לביטוחים, שלא קונה ביטוח, הוא עובד? המעסיק מחויב לשלם לו, לקנות לו ביטוח של מקרה של נכות.

‏אורה: נכון.

‏אדוה: ובאמת, חס וחלילה במקרה של נכות, שהוא לא יכול לעבוד יותר משלושה חודשים, גם מה שטוב בביטוח הזה, שבהרבה קרנות פנסיה אפשר להיכנס בלי הצהרת בריאות. כך שגם אנשים שיש להם הרבה בעיות בריאות, זה יכול לתת להם את זה, שהם לא יכולים להתקבל לביטוחים רגילים, זה יכול לתת להם איזשהו כיסוי מאוד חשוב, ואם את לא יכולה לעבוד יותר משלושה חודשים, את מקבלת קצבה של 75% מהשכר שלך. עכשיו, הרבה אנשים…

‏אורה: מהשכר המבוטח, בואי נגדיר את זה.

‏אדוה: נכון, נכון.

‏אורה: כי כבר אמרנו טיפים טריקים בפנסיה, אז בואי נדבר קצת על איזשהו טיפ במשא ומתן, כשמתקבלים לעבודה חדשה. הרבה פעמים, אני הגעתי מעולמות ההייטק, שם עושים את זה מלא, יש… אומרים לך: משכורת 20,000, ואת אומרת, וואלה, יופי, וזה, נחמד. ואז אומרים, כן, אבל 15,000 זה השכר בסיס, עוד 5,000 שקל אנחנו פשוט משלמים לך שעות נוספות גלובלית. אני אומרת מה אכפת לי, כאילו, אני אעבוד איזה שעות שזה… השתחררתי מהצבא, אני אעבוד בהייטק בכיף. אבל אז את לא מבינה שזה הקרן השתלמות שלך, מחשבים את זה מתוך ה-15, והקרן פנסיה והכל, זה הכל מתוך ה… מתוך ה-15,000, לא מתוך ה-20,000. וכשמדברים על השכר המבוטח, בעצם מדברים על זה ש-75% מתוך ה-15,000 זה מה שמקבלים.

‏אדוה: נכון.

‏אורה: זה מה שאנשים לא יודעים. תבדקו בתלוש משכורת שלכם, מי שעובד, כמה באמת מבוטח. כי זה אותו הסיפור שהיה, מה שהזכרת מקודם, עם הרופאים.

‏אדוה: נכון!

‏אורה: שהיה להם שכר בסיס שהוא כלום, רק התורניות גורמות לשכר שלהם להיות גבוה…

‏אדוה: וואי.

‏אורה: אבל אז הם מקבלים בערך שכר מינימום, וזה הכיסוי הביטוחי שיש להם, עבור שכר מינימום.

‏אדוה: את יודעת איפה עוד זה ממש קורה? כל מי שעובד במכירות. הרי כל המוקדנים, לא יודעת מה, יש כל מיני נציגי שירות.

‏אורה: עושים עליהם, נכון, בונוסים.

‏אדוה: עכשיו, אני ראיתי מקרים של שכר בסיס 10,000, ועוד בונוסים של 20,000 שלא מבוטח לפנסיה. עכשיו, עזבי שאתם חוסכים הרבה הרבה פחות לפנסיה, באמת במקרה של אובדן כושר עבודה, תקבלו 75% מתוך ה-10,000. אני זוכרת, אחד המקרים שאני הכי זוכרת, ש… אני עבדתי גם במחלקת תביעות של קרן פנסיה, כך שטיפלתי באנשים שהגיעו למצב שהם צריכים לתבוע, ובשלב הזה, אין לי איך לעזור להם יותר. אתם כאילו, בתביעה, אני הייתי צריכה להיות אשת הבשורות הלא טובות, או הטובות, אם אישרו תביעות. אז אני זוכרת שהייתה מישהי שבעלה קיבל קצבת נכות של איזה 4,000 שקל, והיא לא הבינה איך, היא אמרה לי, הוא הרוויח 10,000 שקל, למה הקצבה כל כך נמוכה? ואני זוכרת שאמרתי לה: נכון, הוא הרוויח 10,000, אבל המעסיק ביטח אותו על 6,000 שקל לפנסיה, אז זה הקצבה שלו. ואנשים היו שואלים אותי, מה, אני יכול לשלם בדיעבד, לקבל את זה? אין, כאילו, בשלב הזה, די, כבר אתה אבוד.

‏אורה: נכון, זה הדברים שחשוב לשים לב אליהם מאוד. אז זה אובדן כושר עבודה, ביטוח מאוד מאוד קריטי, וזה כמה דברים שמאוד חשוב לשים לב אליהם. הביטוח השני, קצבת שארים.

‏אדוה: נכון, זה הקצבת שארים, שפה אנשים, פה בעצם כל סוכן פנסיוני יגיד שמי שרווק ואין לו ילדים, לא צריך את זה. זה בעצם במקרה של פטירה, קרן הפנסיה משלמת 60% מהשכר לבן זוג עד סוף החיים. שאם תקחי את כמות הכסף שהם מקבלים וככה תחשבי את כמות הקצבאות, זה יוצא סכומים מאוד מאוד גבוהים. ויש גם את ה-40% לילדים. עכשיו, אמהות חד הוריות, אמהות יחידניות, הן תמיד שואלות אותי: אין לי בן זוג, למי זה ילך? אז חשוב לדעת ש…

‏אורה: ילדים.

‏אדוה: נכון, אז 100% מהשכר עד גיל 21 הולך לילדים, שזה באמת סכומים מאוד מאוד גבוהים ובדרך כלל התשלום מאוד נמוך בקרן הפנסיה. עכשיו, הרבה אנשים הם… עכשיו, הרבה אנשים, כמעט כל סוכן פנסיוני יגיד: טוב, אם אתה רווק, אין לך ילדים, אל תעשה כיסוי לשארים. אז הם באמת מבטלים את זה, אבל אז הרבה פעמים שוכחים להחזיר את זה כשהמצב משתנה.

‏אורה: אבל הוא מתחדש אוטומטית כל שנתיים.

‏אדוה: נכון, אבל מה קורה? קודם כל יש אנשים שהם ידועים בציבור, אז הם לא… יש כאלה שבאמת, הרבה פעמים אנשים באים אליי, הם, מה הם חושבים? נגיד יש מישהו שיש לו צבירה של מיליון שקל בפנסיה, והוא ידוע בציבור, אז אין לו שארים, אז הוא יכול להצהיר שהוא עדיין רווק, ולחדש את הוויתור, אז הרבה פעמים הם חושבים שבמקרה של פטירה במצב כזה, אז השארים יקבלו את המיליון שקל. אבל זה לא מה שקורה. במקרה כזה, אם יש בן זוג, אז הוא יקבל פשוט את המיליון שקל, אבל יחלקו את זה במקדם שמתאים לגיל שלו. אם בן אדם בן 67, המקדם שלו 200, אז בן אדם בן 30-40…

‏אורה: שנייה, אז בואי נסביר רגע מה זה אומר "המקדם".

‏אדוה: כן, אוקיי. בסדר.

‏אורה: כי זה, שוב, אני לא יכולה שיהיו פה מונחים שלא יבינו.

‏אדוה: נכון.

‏אורה: המקדם זה בעצם, אם בן אדם חסך עכשיו מיליון שקל, צריך לחלק אותו באיזשהו מספר כדי לדעת מה תהיה הקצבה החודשית. אם זה 200, אז אמרת, אז מיליון לחלק 200 יוצא… משהו שלא בא לי לחשב כרגע [צוחקות] אבל זה הרעיון. כלומר המקדם זה בכמה אנחנו מחלקים ואנחנו מן הסתם רוצים מקדם כמה שיותר נמוך, אבל בטח בקרן פנסיה זה לא אנחנו מחליטים.

‏אדוה: נכון, והוא נגזרת בערך של תוחלת החיים הממוצעת. אז אם את לוקחת בן אדם בן 40 נגיד שעכשיו הוא נפטר ויש לו בת זוג, ואם הוא לא חידש את הכיסוי שלו לשארים, מה שיקרה, קרן הפנסיה תיקח את המיליון שקל ותחלק במקדם שמתאים לתוחלת חיים של אדם בן 30-40, שהיא הרבה יותר מ-200, ואז יוצא שהאלמנה תקבל קצבה מאוד מאוד נמוכה. אבל אם הוא היה עושה קצבה… אם הוא היה עושה ביטוח לשארים, נגיד הוא מרוויח 20,000 שקל לחודש, האלמנה שלו הייתה מקבלת עכשיו 60% מהשכר שלו עוד סוף החיים. אז זה חשוב לדעת, שגם אם ויתרתם על כיסוי לשארים, תחדשו את זה ברגע שהמצב המשפחתי שלכם משתנה, כי זה באמת יכול…

‏אורה: זה גם משהו שאני מאוד אוהבת שזה מתחדש אוטומטית כל שנתיים, כי זה באמת כוחה של הברירת מחדל. לא עשיתם שום שינוי כי… אני חושבת עכשיו בן אדם, מכיר מישהי, מתחתן, מביא ילדים, זה משהו שיכול לקרות בתהליך של שנתיים. אני בטוחה שבתוך כל הבלאגן הזה הדבר הראשון שהוא זוכר זה ללכת להגיד "הא! לא עשיתי ביטוח שארים" [צוחקת]. ברור ששוכחים את זה ולכן זה בעיניי נורא נכון שזה מתחדש, אבל… אני מסתכלת על צעירים בני 20-21, נכנסים עכשיו לשוק העבודה, כנראה שרחוק מהם עדיין כל הנושא הזה, גם ידועים בציבור, גם זה… עוד רחוק מהם בכלל כל הקונספט. אני לא רואה סיבה שלא כל שנתיים יעשו את זה. אני בכלל חושבת שנכון כל שנה שנתיים לפחות לעשות פגישה עם הסוכן הפנסיוני לבדוק לעבור, מה השתנה, ביטוחים… עוד טריק שאני תמיד מדברת עליו בהרצאות שלי זה כל הנושא של מוטבים ופרק ב', שאנשים בכלל לא מודעים אליו.

‏אדוה: זה עולם ומלואו, כן.

‏אורה: [צוחקת] תמיד אני עושה הרצאות לנשים, אני אומרת להם: תקשיבו, יש מוטבים בפנסיה, אם השאירו אתכם כמוטבים, זה גם גובר על צוואה, שתדעו, אז מה אתם תעשו? התגרשתם? תשנו את המוטבים אצלכם, אבל אל תגידו לגרוש שלכם את זה. [צוחקת]

‏אדוה: אבל מה הבעיה? בקרן פנסיה יש לך שארים שלא את בוחרת. כך שמישהי שהיא בפרק ב' והתחתנה שוב, ואם הילדים שלה עברו את גיל 21, במקרה פטירה, מי שיקבל את הקצבה, זה בן הזוג, ולצערי, גם אם היה ביניהם הסכם של חיים משותפים, שהם לא יורשים אחד של השני, השארים - זה גובר על הכל.

‏אורה: כן, אם עדיין מתחתנים, נכון.

‏אדוה: יש מקרים, תראי, באמת מקרים מאוד קיצוניים, שהייתה מישהי שאמרה לי, 'אני לא רוצה שהבן הזוג שלי יקבל שום דבר', אז היה מקרים שנגיד העברתי את הפנסיה שלה לקופת גמל, שאז יש מוטבים, אבל חשוב, אם עושים דבר כזה, להתייעץ עם סוכן, כי יש לזה השלכות. אבל זה באמת מישהי שלא רצתה… לא רצתה שהבן זוג של פרק ב' שלה יקבל את כל הכסף במקום הילדים.

‏אורה: אוקיי, מעולה. אז דיברנו קצת על הנושא של הביטוחים, שהוא באמת בעיניי סופר קריטי ואנשים לא מתייחסים אליו. בואי נדבר על ה… בואי נקרא לזה הפיל שבחדר. אני, כמעט כל הרצאה שאני עושה, אני שואלת את הנשים, תגידו, תרימו יד, מי חושב שהכספים של הפנסיה יספיקו להם לחיות לפחות ברמת חיים הנוכחית שלהם? אף אחד לא מרים יד. פעם אחת קרה לי שמישהי הרימה יד ויש… היה לה פנסיה תקציבית. אבל כל שאר הפעמים, כאילו פנסיה תקציבית זה אומר שהמדינה משלמת, כל שאר האנשים תמיד אומרים: מה, ברור שלא תהיה לנו פנסיה. עכשיו, זה לא משנה אם אני עושה את זה הרצאה לחיילים או אני עושה את זה הרצאה לאנשים שהם לקראת פרישה. תמיד כאילו התשובה היא, ברור שלא יהיה. כולנו יודעים שלא יהיה, בואו נעשה משהו כדי לפתור את הבעיה הזאתי! מה אפשר לעשות?

‏אדוה: אז קודם כל, פה כמה שיותר מוקדם את מתכננת, כמובן שאת כן יכולה לשמור על רמת החיים, ההבדל בין אם את מתחילה לחסוך לפנסיה בגיל 20 או בגיל 30, העשור הזה, אם תקחי שתי נשים, מפקידות אותו דבר לפנסיה, אחת מתחילה להפקיד בגיל 20, השנייה מתחילה בגיל 30, אותו דבר בדיוק, זאתי שבגיל… התחילה לחסוך בגיל 30 תגיע עם חצי מהפנסיה של ההיא שהפקידה בגיל 20. וההבדל ביניהם הוא בסך הכל שהיא הפקידה עוד 120,000 שקל, זאת שהתחילה בגיל 20. כי באמת הכסף שנצבר בין גיל 20 ל-30 הוא זה שיקבל הכי הרבה רווחים, בסופו של דבר.

‏אורה: כן, כי הוא עובד יותר זמן. וכסף שמושקע לאורך זמן צובר יותר ריבית דריבית ומרוויח הרבה יותר.

‏אדוה: אבל יש את הפרדוקס, שבשנות ה-20 הרבה פעמים אנחנו עובדים בעבודות של סטודנטים, לא עובדים הרבה, עוברים המון מקומות עבודה, אז פה באמת אני מאוד ממליצה קודם כל תתעקשו על מקום אבל… אז אם תקחי שתי נשים ששתיהן חוסכות נגיד 1,000 שקל לפנסיה כל אחת כל חודש. אבל אחת מתחילה בגיל 20 והשניה מתחילה בגיל 30. עכשיו, ההבדל בסך הכל בחיים, שביניהם, בהפקדות, בעצם זאת שהתחילה בגיל 20 סך הכל תפקיד בחיים שלה 120,000 שקל יותר מזאת שהתחילה בגיל 30. אבל היא תגיע לפנסיה עם סכום כפול כי העשור הזה של בין הגיל 20 ל-30 זה עשור שהכסף שחוסכים בו, באמת צובר הכי הרבה ריבית, אז זה באמת, אני אומרת תמיד, תתחילו להתכונן לפרישה כבר בגיל 20.

‏אורה: אז רוב האנשים באמת לא יעשו את זה. אז בני 20 שכן מקשיבים לנו כרגע, כן, תדאגו לעבוד בעבודות מסודרות, תבדקו שבאמת מפקידים לכם, תראו שזה יורד בתלוש, תראו, תסתכלו פשוט בדו"חות ששולחים אליכם פעם ברבעון.

‏אדוה: וואי, זה מה זה חשוב.

‏אורה: ותראו שזה באמת קורה, כי לפעמים גם המעסיק רושם שהוא הפקיד, וכולם עשו את הכל כמו שצריך, אבל יש מיליארדים שעוברים כל חודש בין כל המעסיקים לבין כל קרנות הפנסיה, לפעמים כסף הולך לאיבוד, לא משוייך כמו שצריך. ואז לנו זה ירד מהתלוש, זה ישב באיזושהי קופה רנדומלית באותו בית השקעות, אבל אנחנו לא נראה את זה בפנסיה שלנו. אז תפתחו את הדו"חות הרבעוניים שמגיעים אליכם מדי פעם, תסתכלו, תראו. וואלה, עבדתי שלושה חודשים? שלושה חודשים היו את הפקדות? יופי, מסודר, זהו, זה הכל, זה גם לא דו"חות כל כך מלחיצים כמו שפעם הם היו.

‏אדוה: זה באמת גם החלק הכי חשוב לדעתי בדו"ח, כי יש גם מעסיקים ששנים לא מפקידים. עכשיו, שאתה בא בגיל 50 רואה שלא הפקידו לך 20 שנה, לך תתבע על 20 שנה. אבל אם אתה שם לב לטעויות האלה תוך כדי תנועה, הרבה יותר קל לבוא ולהגיד למעסיק שיעשה את העבודה שלו. עכשיו, באמת יש הרבה מעסיקים, אני ראיתי הרבה מעסיקים שנורא מטילים את האחריות על העובד, והעובד חשוב שידע שזה הזכות שלו על פי חוק. כי נגיד ראיתי למשל עובדת שלא הפקידו לה פנסיה והמעסיק, מה המעסיק אמר? "את לא פתחת קרן אז לא פתחתי לך". עכשיו, חשוב ל… "אז לא הפקדתי לך". הוא כאילו…

‏אורה: זה… וזה הדבר הזה…

‏אדוה: בא העובד, והעובדים באמת… העובדת לא ידעה את הזכויות שלה, היא לא… היא חשבה… היא בטוחה שזה אחריות שלה, בגללה לא הפקידו לה פנסיה. עכשיו, המעסיק צריך לדעת והוא אמור ללמוד חוקי עבודה.

‏אורה: אנשים מפחדים להעסיק עוזרת בית כי הם חייבים כמעסיקים ללכת לפתוח לה קרן פנסיה וזה.

‏אדוה: נכון. אז אני אמרתי לה, שזה שלא פתחת קרן פנסיה עדיין המעסיק היה צריך לפתוח לך קרן פנסיה ברירת מחדל ולהפקיד את הכספים. הוא לא יכול לשמור את הכספים האלה לעצמו. אז זה חשוב מאוד שבן אדם, שכל עובד ידע שזה זכות שלו על פי חוק.

‏אורה: אז בואי נדבר על ברירת מחדל, ואני רוצה לדבר על הטריק שאני חושבת שהוא טיפ מספר 1 להגדיל את הכספים הפנסיונים של אנשים, וזה קשור מאוד לברירת מחדל. היום יש את מה שנקרא המודל הצ'יליאני בפנסיה.

‏אדוה: נכון.

‏אורה: זה אומר יש אנשים, שבן אדם עכשיו מתחיל, אומרים: אה, בן כמה אתה? אתה בן 25? יופי, אתה 50 ומטה. אוקיי? 49? גם 50 ומטה. 50 עד 60, 60 ומעלה, או לקראת פרישה, יש להם כל מיני שמות שהם שמים לזה, ושמים את כולם באותו מסלול! עכשיו, אני מסתכלת על הדבר הזה ואני נחרדת, מה שנקרא, [מצחקקת] כי אני רואה נגיד מה שעשו בחיסכון לכל ילד. חיסכון לכל ילד שינו את הברירת מחדל שהייתה, אם מישהו לא בוחר בשום דבר, אז הילד שנולד מקבל כספים מהמדינה וזה מושקע בחיסכון מנייתי, כי הם אומרים, זה חיסכון לטווח ארוך, 18 שנה - הגיוני שיהיה לנו ב-100% מניות כשאנחנו מדברים על טווחים ארוכים של 18 שנה. אבל מישהו בן 20 שמתחיל - לטווח של 40 שנה?! [בציניות] "לא, אולי נהיה קצת יותר סולידיים, נשים לו כאילו הוא גם בן 50". מה זה הבדיחה הזאת?

‏אדוה: כן, פעם שמעתי שמישהו אומר במקום לקרוא למסלולים האלה "סיכון גבוה", תקראו לזה מסלולים ב"סיכוי גבוה", נכון.

‏אורה: סיכוי, כן.

‏אדוה: נכון, אבל המודל הצ'יליאני זה יותר טוב מה שהיה בעבר. בעבר הרי היה מסלול כללי שכולם במסלול כללי בפנסיה, שזה המסלול של איזה 35% מניות. ואז גם בן אדם בן 20 ב-35% מניות, שבשבילו זה סולידי מדי, אבל גם בן אדם שלקראת פרישה הוא ב-35% שבשבילו זה יותר מדי… יותר מדי ריסקי כבר. ואז באמת היה את המשבר של 2008 שנראה לי אנחנו דור שבטראומה מהמשבר הזה.

‏אורה: לא, אני דווקא רואה את זה אחרת, כלומר אני חושבת שצריך ללכת לכיוון… כלומר, הגישה שלי, מה שאני תמיד אומרת לאנשים, תהיו 100% מניות עד 10 שנים לפני הפרישה. 10 שנים לפני הפרישה, תורידו כל פעם, תהיו עכשיו, יש לכם 9 שנים לפרישה? תהיו 90% מניות, 8 שנים לפרישה? 80% מניות. תורידו כל פעם עוד 10%, ככה שאתם שנה לפני הפרישה, אתם 0% מניות, ורק דבר סולידי, וזה הדבר שהוא נכון והגיוני לעשות. אבל בגיל 20, 25, 30, 35, גם 40, יש עדיין 20 שנה לפנסיה! למה תינוק שנולד, אומרים לו, 'יש לך 18 שנה, זה טווח ארוך', אבל מישהו בן 40 אומרים, 'אה, אתה כבר מתקרב לגיל, אז עזוב, בוא תהיה קצת, בוא לא תהיה 100% מניות, בוא תהיה…' כמה הם שמים במסלולים תואמי גיל?

‏אדוה: אה… בני 50 ומטה זה איזה 50%.

‏אורה: כן, למה 50% מניות? וזה באמת אחד הדברים, אני תמיד אומרת להם, לכו, תעשו בדיקה עם הסוכן הפנסיוני שלכם, תגידו, אוקיי, אם אני עובר למסלול מנייתי, במקום המסלול ברירת מחדל, שנותנים לכולם, שזה 50% מניות, שזה יותר טוב מהכללי, שזה בדרך כלל 30% מניות.

‏אדוה: הכללי כבר אין לזה… כאילו, אין לזה מצטרפים חדשים, אבל זה כן, גם מסלול לא יעיל.

‏אורה: אני לא יודעת… לכו תשאלו, מה יהיה ההבדל? ופתאום חוזרים אליי, הפרש של חצי מיליון, מיליון שקל יותר, שתי מיליון שקל יותר, שוב, כל אחד והסכומים שלו באמת.

‏אדוה: נכון.

‏אורה: נו, אז למה? למה זה לא הברירת מחדל?

‏אדוה: וואי, זה, אני חושבת שאנחנו באמת יש, אבל יש אנשים שבאמת עדיין מאוד מפחדים, אני מציעה, יש אנשים שאני מציעה להם, בני 30…

‏אורה: אני אומרת, לתינוקות הם עושים את זה, שזה ל-18 שנה! זה הדבר ששינו. אז למה בפנסיה לא? זה בעיניי דבר שהוא מגוחך, וזה אחד הדברים שיכולים להגדיל משמעותית, כאילו, ברמה של להכפיל ולשלש את הפנסיה עם אותם ההפקדות.

‏אדוה: צריך לחנך פה אנשים לא לפחד מהשקעות. אני רואה אנשים, אני רואה לקוחות שיש להם בבנק 300 אלף שקל עם… בפיקדון שהם אפילו לא בדקו על איזה ריבית, ובדרך כלל, אם לא בדקתם, כנראה שהריבית על הפנים, ראיתי מישהי עם ריבית בפיקדון שלה של 0.3% לשנה.

‏אורה: 0.3%!?

‏אדוה: כן, והיא לא בדקה, אמרתי לה, בואי ניכנס, עכשיו כשהצעתי לה, בואי נשים לך את זה באיזשהו השקעה, היא אמרה לי, 'לא, אבל שם אני עלולה להפסיד'. ואז הבנתי, יש פה בורות פיננסית מטורפת, כאילו, היא לא מבינה…

‏אורה: לא המאזינים של הפודקאסט הזה. [צוחקת]

‏אדוה: אבל היא לא מבינה ש… אמרתי לה אבל, 0.3 את מפסידה בטוח, כאילו, הכסף שלך מתחת לבלטות… כאילו, תשימי כבר את הכסף שלך מתחת לבלטות, זה יותר טוב. ועוד היא גם הייתה צריכה לסגור את הכסף לשנה בגלל זה.

‏אורה: פסיכי. בשביל הריבית הזאת? תוותרו פשוט על הריבית וזהו.

‏אדוה: ופה אני אומרת, יש פה בורות שאנשים אפילו לא בודקים, באים שמים את הכסף בבנק, אומרים 'בבנק הכסף הכי בטוח'.

‏אורה: כן, אנחנו נשנה את זה לאט לאט. אז דיברנו על איך אני יכולה להגדיל את הפנסיה על ידי זה שלמי שזה רלוונטי לבטל את הביטוח שארים, ואז יותר כסף הולך לחיסכון ופחות לביטוח. לשנות את המסלול למנייתי כל עוד, גם אם אתם בני 50 זה עדיין יש לכם כמעט 17 שנה לפנסיה? זה לא טווח קצר. שוב, למה לתינוקות זה הגיוני שיהיה 100% מניות וזה הברירת מחדל ששינו, ובפנסיה לא?

‏אדוה: וואי, זה מעולה.

‏אורה: אז זה באמת אחד הדברים שממש יכולים לשנות ולהגדיל. איזה עוד דברים?

‏אדוה: קודם כל, וואי, ממש ממש חשוב, הרי בעשור של הבני… של מגיל 20 ל-30, מחליפים הרבה עבודות. עכשיו, אם אתם עוזבים מקום עבודה, וזה רלוונטי גם לנשים שמאריכות חופשת לידה, חובה לעשות הסדר ריסק לשמירת הזכויות בפנסיה. עכשיו, מעבר לזה שזה… הסדר ריסק זה אומר שאת החלק… כשאת לא עובדת, הרי אין מי שיפקיד כסף לקרן הפנסיה, אז אין מי שישלם את הפרמיה הביטוחית. עכשיו, כשאת נכנסת לקרן פנסיה, בחמש שנים ראשונות את לא מבוטחת על מצב רפואי שהגעת איתו, אבל אחרי חמש שנים, אז קרן פנסיה לא תבדוק, במקרה של נכות, אם יש לך איזה מצב רפואי שהגעת איתו. שזה באמת מעולה לאנשים שהם לא בריאים, והם לא יכולים לקבל ביטוח מחוץ לקרן הפנסיה. עכשיו, אם יש לך מעל חמישה חודשים שאין הפקדות, הקרן פנסיה הופכת להיות לא פעילה, ואז את צריכה להפעיל אותה מחדש ולצבור מחדש את התקופה הזאת. אז מה שמאוד מאוד חשוב, אם אתם עזבתם מקום עבודה, את מאריכה חופשת לידה, תתקשרי לקרן הפנסיה, ישר לבקש הסדר ריסק, שזה אומר שאת החלק שעל הפרמיה הביטוחית פשוט את יכולה לשלם את זה בעצמך, או שאפשר להוריד את זה מתוך הצבירה שלך, וזה גם שומר לך על השכר. עכשיו, לא רק זה, זה כל עוד יש לך קרן פנסיה פעילה, אם את מגיעה למעסיק חדש, הוא חייב להפקיד לך לקרן פנסיה מהיום הראשון. עכשיו, אם את מגיעה… אם את מגיעה עם פנסיה לא פעילה, אז המעסיק יכול לחכות שישה חודשים עד שהוא מפקיד לך לקרן פנסיה, והוא לא חייב רטרואקטיבית. עכשיו, קחי מישהי שמרוויחה נגיד 15,000 שקל לחודש, כל חודש היא והמעסיק מפקידים ביחד 3,000 שקל, חצי שנה של הפקדות שלא יהיו לה, זה 20,000 שקל כמעט שהיא הפסידה לפנסיה, על זה שהיא לא עושה הסדר ריסק.

‏אורה: וואו, זה מטורף. אז בהחלט משהו שצריך… זה ברמה של הכיסוי הביטוחי, כלומר לשמור על הרצף, ובאמת זה אחד הדברים המאוד חשובים. אני מחפשת את הדרכים שבאמת יעזרו לאנשים להגדיל כמה שיותר את הקצבה. כי אני יודעת שיש למשל את האפשרות להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

‏אדוה: נכון.

‏אורה: לא בהרבה, באיזה חצי אחוז.

‏אדוה: נכון, יש עוד אחוז שאפשר להוסיף. זה אחלה למי שיש לו שכר יחסית נמוך, עד 10,000. מעל 10,000 לא תמיד זה משתלם. אז זה באמת כדאי להתייעץ עם סוכן פנסיוני. אבל כן, אפשר בהחלט להגדיל ל-7%. גם יש את החלק שהמעסיק מוריד לפיצויים, אז יש מעסיקים שמפקידים רק את ה-6%. כדאי להתמקח, להעלות את זה.

‏אורה: בכלל בואי נדבר על הפיצויים.

‏אדוה: וואי…

‏אורה: כי אני חושבת שמלא אנשים לא מבינים שזה נשמע, "וואי, איזה כיף, משלמים פיצויים על זה שפיטרו אותי". זה חלק מהפנסיה, זה שליש מהפנסיה.

‏אדוה: נכון, כל לקוח שמתייעץ איתי אני אומרת לו, זה אתה… הוא אומר לי: 'מה, אבל זה פטור ממס'. אני אומרת, תקשיבי, החלק של הפטור ממס זה, זה… זה בלוף. כי אני אומרת, אתה לוקח הלוואה מאוד יקרה מהעתיד שלך. קודם כל, הרי אתה לוקח נגיד 20,000 שקל, אלה 20,000 שקל שלא יושקעו וזה כספים גם שהם פטורים ממס. עכשיו, יש אנשים שרוצים לקחת את ה-20,000 שקל להשקיע במקום אחר. אז מה עשית? לקחת כסף שהוא פטור ממס והפכת אותו לכסף שהוא חייב במס. עכשיו, אחרי… מעל גיל מסוים, אם אתה מושך כספים, את הפיצויים, המדינה קונסת אותך בזה שאתה תפסיד הטבות מס שיש לך על הקצבה בקרן הפנסיה כשתפרוש. ואני באמת מראה להם בסימולציות כמה הם משלמים על ההלוואה הזאת, זה לא משיכת פיצויים, זה הלוואה יקרה מאוד מהעתיד שלכם.

‏אורה: וואו. כן, זה… אני תמיד אומרת, כאילו, תקשיבו, אתם רוצים לקחת את הכספי פיצויים? קחו בחשבון שזה עולה לכם בשליש מהקצבה. לא תמשכו? יהיה לכם קצבה יותר גדולה. כי… אין עוד הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות שבאמת ימקסמו את הכספים שיש בפנסיה. אז אני רוצה להיות במסלול הכי מנייתי, בטח בגילאים הצעירים, או עד עשר שנים לפני הפרישה, אני רוצה להיות ב… להגדיל אולי את ההפקדות, אם אני יכולה, אני רוצה לשמר כמובן את כל הביטוחים, ולא לפדות את הכספי פיצויים.

‏אדוה: וואי.

‏אורה: זה דברים שאם עושים אותם, באמת יכולים כאילו להכפיל או לשלש את הפנסיה הממוצעת של אנשים.

‏אדוה: גם כשאת פורשת, באה לפרוש, המדינה נותנת לך פטור ממס על הכספים שחסכת. הרי כשאת עד שכר מסוים, כשאת מפקידה לפנסיה, הרי יש את החלק שהמעסיק מפקיד לך, ועד שכר מסוים, המדינה אומרת, אני לא לוקחת, לא מחשיבה את זה כהכנסה, ואת לא משלמת מס הכנסה עד שכר מסוים, ואז בפנסיה היא אומרת, על כל מה שלא שילמת עד עכשיו מס הכנסה, יש לך פטור, בערך היום הפטור עומד על בערך 850,000 שקל.

‏אורה: וואו.

‏אדוה: עכשיו, אם משכת פיצויים, ויש לך פחות מ-32 שנים לעבוד, על כל שקל שמשכת, המדינה קונסת אותך על שקל וחצי כמעט מהפטור הזה. אז גם מאבדת את הפטור ממס.

‏אורה: וואו. אז בכלל, שוב עוד סיבה לדאוג גם מבחינת התכנון של המיסוי, כי באמת יש המון הטבות מיסוי שיש בפנסיה שאנשים לא מודעים. כלומר, גם זה יורד לנו מתוך הברוטו, לא מתוך הנטו.

‏אדוה: נכון.

‏אורה: גם אז אנחנו מקבלים איזה שהם הטבות בהפקדות עצמן, וגם יש הטבות מס בקצבה החודשית, כן? בניגוד להכנסה שיש לנו היום שמשלמים מס על הכספים האלה, גם בקצבה החודשית יש הטבות מס, שוב, בהנחה ולא פדינו את כספי הפיצויים, ולא ניצלנו את ההטבות מס האלה לפני כן.

‏אדוה: עכשיו, מי שיש לו כסף פנוי והוא עדיין רוצה להפקיד, אז יש באמת היום את המכשיר שנקרא גמל להשקעה. שזה מכשיר שקודם כל זה… אפשר, כל אחד יכול לחסוך מהכסף שהוא בעצם, כבר יש לו בנטו בחשבון הבנק, וזה גם מכשיר שהוא תמיד תמיד נזיל, והמדינה אומרת אם עד גיל… אם השארת את זה עד הפרישה, אחרי גיל 60 אפשר להפוך את זה לקצבה שהיא פטורה ממס, ואז זה באמת מאפשר, בעיקר גם לאנשים בעלי שכר גבוה, אתה יכול לאפשר להם לחסוך המון המון מיסוי בפרישה.

‏אורה: מעולה. יש גם תיקון 190.

‏אדוה: נכון.

‏אורה: שגם נותן את אותה הטבה אם אני זוכרת נכון. יותר מוגבל.

‏אדוה: זה באמת… כן, זה באמת יש כל מיני תנאים מסוימים, כי צריך שיהיה איזושהי קצבה, לפחות שתהיה קצבה מסוימת לבן אדם שפורש, כדי שיוכל למשוך את זה ולקבל פטור ממס. עכשיו, באמת אם מישהו מגיע לגיל פרישה, האמת שהחיסכון גם בגמל להשקעה, מי שמתחיל מוקדם, אז אני אומרת, אתה תוכל להתחיל לקבל קצבה כבר אולי בגיל 60, 62, אתה לא תצטרך לחכות עד גיל 67, כי כבר חסכת מספיק, אז יכול להיות שתוכל כבר אז להתחיל להוריד את האחוזי משרה, ואז גם זה מאפשר את הכספים, באמת, לא למשוך את כל הכספים מקרן הפנסיה, ואז חלק מהכספים להשאיר ליורשים שלנו, ואז זה גם פטור ממס.

‏אורה: וואלה. כלומר, יש לנו עוד דברים שאנחנו יכולים לעשות בזמן שאנחנו צעירים, שזה כל הדברים שדיברנו עליהם מקודם, ויש את הדברים שאנחנו יכולים לעשות באמת לקראת הפרישה, שאנחנו אומרים אוקיי, יש לנו כבר כספים שחסכנו, אז בואו נגדיל ונשים את זה במכשירים שנותנים קצבה פטורה ממס, בואו נתכנן מראש את הפרישה, אולי נוריד אפילו באחוזי משרה כדי שנשלם פחות מיסים כבר גם עכשיו וגם בפנסיה. זה באמת משהו שהוא… כלומר, אני מצד אחד רוצה שאנשים ידעו את החוקים והכללים, אבל מצד שני, אני אומרת, רוב האנשים שהם לא לקראת גיל פרישה עכשיו, רוב הסיכויים שגם ככה, כל מה שאתם יודעים היום, ישתנה. [אדוה מגחכת] שזה, מצד אחד, קצת מתסכל, כי… מצד שני, אני רואה לאן החוקים הולכים, אני רואה שזה… כל כמה שנים יוצאת תקנה חדשה, משהו אחר משתנה. מהי ההמלצה לאנשים לדאוג, אולי לפי גיל נסדר את זה? אם אתם בני 20, מה כדאי לעשות? אם אתם בני 30, 40, 50?

‏אדוה: העשור הזה, בין 20 ל-30, זה העשור שאפשר לחסוך בו הכי הרבה, כי תחשבי… אבל אנשים לא… הוא עובר יותר מדי מהר ואנשים לא שמים לב ולא מנצלים אותו.

‏אורה: לא יודעת אם אפשר לחסוך בו הכי הרבה, החיסכון שמה הוא, בגלל שהוא לטווח הכי ארוך, הוא עושה הכי הרבה כסף.

‏אדוה: גם, יש אנשים, הרבה שעדיין גרים, נגיד, אצל ההורים.

‏אורה: אבל לא מקבלים את המשכורות הכי גבוהות בשלב הזה.

‏אדוה: כן, אבל יש הרבה אנשים שנגיד גרים אצל ההורים עדיין. אני אומרת, אם אתם גרים אצל ההורים, תחשבו שיש לכם…

‏אורה: [בחיוך] אבל איזה צעיר שגר אצל ההורים אומר, בוא נחסוך לפנסיה?

‏אדוה: זה לא רק לפנסיה, כאילו, זה לא רק לפנסיה. נגיד, אם הוא יחשוב אפילו, במקום לשלם שכר דירה, אני אשים את הכסף בחיסכון לעצמי. הוא יכול להגיע קודם כל לגיל 30 כבר עם איזה סכום מאוד יפה שיכול לתת לו ככה בסיס יפה לחיים. אז זה, כמו שאמרתי, בני 20, באמת, לחסוך, הפנסיה צריכה להיות מסלול כמה שיותר מנייתי. היום גם יש המון סוגים שונים של מסלולים מנייתיים. האמת שאם את שואלת אותי, אני חושבת שאם אני מסתכלת על המכשירים הפנסיונים שהיו לפני עשרים שנה לעומת היום, אני חושבת שהיום המכשירים הפנסיונים הרבה יותר יעילים. פעם היה ביטוחי מנהלים, מאוד מאוד יקרים, לא… אם את שואלת אותי, לא יעילים בכלל.

‏אורה: נכון, בואי נדבר על הטעות הזאת של ביטוח מנהלים, ולמה… אני חושבת שהיום כבר כמעט אסור לסוכני ביטוח… לסוכני פנסיה למכור אותם?

‏אדוה: לא, אין יותר את הביטוחי מנהלים. למרות שאני אגיד את האמת, שלפעמים כשמשרד האוצר בא ו… באמת עושה דברים באופן גורף, אז הוציא הפעם איזה פוליסה שנקראת פוליסה מאחדת, שהיה אפשר לקחת מלא קופות לא פעילות ולאחד לתוכה, שזה היה מאוד נוח לאנשים, אבל ביטלו גם את זה. אבל פעם ביטוחי מנהלים גם היו מאוד מאוד יקרים, דמי ניהול מטורפים. זה אחד הדברים שאני אומרת, מה שהיה לכם נכון לפני עשרים שנה, לא בטוח שנכון היום. אני פגשתי נגיד זוג בני 60, זה יש הרבה, המון פוליסות שפתחו להם בגיל 30, עכשיו פעם היה פוליסות של ביטוח חיים בחיסכון, והעלויות של הביטוח חיים היו הולכות ועולות והיו ביטוחי חיים מאוד יקרים בתוך הפנסיה. אז כאילו יוצא מצב שאני רואה זוג, בני 50-60, שהם לא ישבו עם סוכן מאז, ומתוך כל הכסף שהם מפקידים לפנסיה, 90% הולך על ביטוחים, על דמי ניהול, אני רואה לפעמים דו"חות…

‏אורה: וואו, 90% מההפקדה כל חודש? זה פסיכי!

‏אדוה: אז אני רואה מישהו שבאמת התחיל את השנה מסכום מסוים, הפקיד, עם הרווחים, עדיין היה לו פחות בסוף השנה כי הכל היה על ביטוחים, לדמי ניהול. היום באמת אין את העלויות הגבוהות האלה, אז היום באמת אני חושבת שהמכשירים שיש לנו לפנסיה דווקא הרבה יותר טובים. גם מבחינת מסלולי השקעה, פעם היו כולם על אותו מסלול השקעה, לא היה אפשרות לשנות. היה איזה קרן ט', כל מיני, קרן י', שבאמת היה אותו מסלול השקעה לכולם. היום יש מסלולי השקעה, באמת יש מבחר, יש מסלול שעוקב אחרי המדד העולמי, יש מסלול אחרי הנאסד"ק, ה-S&P, באמת אפשר ממש לבנות את כל…

‏אורה: מסלול הנאסד"ק אסרו אותו, אבל טכנית…

‏אדוה: את זה שיש מסלולים… אסרו כאילו שיהיה רק מדד אחד, אבל יש מסלולים שנגיד שמו את הנאסד"ק יחד עם עוד דברים. אבל באמת יש מגוון מאוד מאוד רחב.

‏אורה: יש, אני שוב אומרת 'אסור להמליץ' אבל הגישה שלי אומרת תשימו את המנייתיים. מדדי מניות באמת הוכיחו את עצמם לאורך שנים. עשו שגר ושכח, יש קריסות, יש זה, באמת שרוב האנשים לא ישר הולכים ובודקים מה יהיה להם בפנסיה אלא אם כן הם לקראת גיל הפרישה.

‏אדוה: מה שכן, יש עכשיו, נגיד, טרנד, שכולם הולכים על ה-S&P 500, אבל דווקא השנה, אני ראיתי אצל אנשים שלא… יש עכשיו כל מיני מסלולים שמשקיעים אחרי מדדים עולמיים, ולא רק S&P 500, וראיתי שבאמת, מי שהיה במסלולים שלא משקיעים רק בארצות הברית, דווקא היה להם עליות יפות מתחילת השנה, אז זה באמת שווה ככה לפזר על עוד דברים, את הכספים שלנו.

‏אורה: אוקיי, אז דיברנו מבחינת הפנסיה והכל, מה אנחנו יכולים לעשות, בואי נדבר קצת על טעויות נפוצות שאת רואה, שאנשים עושים, שבאמת עולות להם בהמון כסף.

‏אדוה: אז נגיד, לא לעשות הסדר ריסק, בסוף עבודה. אז אני, שנה שעברה, הייתי בהרצאה של יושב ראש עמותת אנדומטריוזיס ישראל, ניצן ברנשטיין, שהיא סיפרה שהיא חולה באנדומטריוזיס, ובאחת התקופות שהיא הייתה ככה בהתקף והיא לא יכלה לעבוד, אז היא לא ידעה שצריך לעשות הסדר ריסק, והפנסיה שלה הפכה להיות לא פעילה, והיא איבדה את הזכויות שלה בקרן הפנסיה, ועכשיו במצב באמת שאת כבר יש לך מחלה כרונית, יהיה לך קשה מאוד להתקבל לקרן פנסיה, כבר לא יבטחו אותך. אז הנושא הזה של הסדר ריסק, אני באמת לא יכולה להפריז בחשיבות שלו, אז זה מאוד חשוב.

‏אורה: אני רוצה לשאול אותך עוד שאלה, שיש לי גם סיפור שמאוד מטריד אותי מאז [מצחקקת], האם כדאי שכל הכסף יהיה בבית השקעות אחד או לפצל? כי הרבה פעמים עוברים מקום עבודה ואז פותחים קרן פנסיה פה, קרן פנסיה שם, האם כדאי שהכל יהיה במקום אחד או שיהיה במספר קרנות?

‏אדוה: תראי, קרן פנסיה באמת אין טעם לדעתי לפצל בין כמה מקומות, אם יש לכם עוד השקעות, בשלב מסויים כן כדאי לבדוק פיזור, בעיקר שהיום כל בית השקעות מציע, יש לו איזושהי ייחודיות משלו. אם אמרנו שהגישה היא באמת ש-70% כדאי שיהיה בהשקעות מדדיות, אז יש גם כל מיני באמת בתי השקעות שיותר מתמחים בהשקעות בארץ, חלק בחו"ל, אז כן כדאי לייצר איזשהו פיזור, אבל פנסיה לדעתי, באמת שוב, כדאי שכל אחד יתייעץ עם סוכן או איש מקצוע, אבל אני לא חושבת שיש טעם לפזר את הפנסיות בין כמה מקומות.

‏אורה: אני מסכימה. מעבר לנושא של הנוחות ניהול, שוואלה אני לפעמים עושה עם אנשים מפגשים והם צריכים "פה יש לי פה, יש לי פה…", איך אתם עוקבים אחרי מה קורה, או בודקים? זה כאב ראש. מעבר לזה יש גם יותר כוח מיקוח, כשאנחנו נמצאים בקרן פנסיה אחת אפשר, יש לי הרבה יותר כסף במקום אחד אז אני יכולה לבקש יותר הורדה בדמי ניהול. אבל הדבר שהכי שכנע אותי זה פעם אחת עשיתי הרצאה, ובאה אליי מישהי בסוף ההרצאה, שראיתי שמשהו לא… לא הכי תקין בפנים שלה, מסתבר שהיה לה שבץ…

‏אדוה: יו!

‏אורה: והיא היה לה באמת אובדן כושר עבודה והיא אמרה, אני במשך שנים לא ידעתי וקיבלתי קצבה מאוד נמוכה, כי היה לי גם קרן פנסיה וגם ביטוח מנהלים, כי זה מה שהמליצו לי לעשות, ואחד היה בבית השקעות אחד והשני בבית השקעות ב… לא ידעתי, לא ידעתי שאני צריכה לתבוע את שניהם. היא קיבלה חצי מהקצבה שהגיעה לה!

‏אדוה: וואו, וואו.

‏אורה: כי היא תבעה רק בית השקעות אחד, כאילו רק את הקרן פנסיה ולא ידעה שגם מביטוח המנהלים היא יכולה לקבל.

‏אדוה: אהה, וואו.

‏אורה: למה? כי הם היו שניהם במקום נפרד. עכשיו היא אמרה לי, תקשיבי, תתארי, באמת במצב בריאותי לא טוב, לא זה, כמויות הבירוקרטיה שצריך לנהל ואז עכשיו להתנהל עם שני גופים שגם ככה הם שניהם לא רוצים לשלם הרי…

‏אדוה: כן.

‏אורה: אז להתנהל מול שניהם נפרדים זה יהיה כאב ראש, ואז אני תמיד כאילו ביטוח גם תחשבו באיזה מצב אתם תהיו שאתם, אם חלילה צריך להשתמש בו, עדיף שיהיה במקום אחד, שיהיה קל ופשוט ונוח. זה סיפור ששכנע אותי מאותו רגע של וואלה עדיף שהכל יהיה…

‏אדוה: תראי, פה אני אגיד, יש פה חשיבות מאוד גדולה גם לסוכן שעובד. כי היה לי באמת מקרה של גיס של חברה מאוד טובה שלי שהיה לו את אותו דבר, הוא עבר תאונת דרכים לפני שנתיים, והוא עדיין… הוא לא היה מבוטח דרכי, הוא היה מבוטח אצל המעסיק שלו, ואז הוא התקשר אליי כי אחרי שהוא עבר תאונת דרכים הוא באמת תבע את קרן הפנסיה וגם את ביטוח המנהלים. ואז רק קרן הפנסיה שילמה לו, והוא התקשר אליי כי ביטוח מנהלים דחה את התביעה שלו ופה הוא ביקש שאני אבוא לעזור לו. בשלב הזה הוא פנה אליי. וכשפתחתי את המכתב ראיתי שביטוח המנהלים… אני תמיד בודקת למה הדחייה, אני לא מקבלת דחייה כדברי אלוהים חיים. ואז ראיתי שהביטוח מנהלים כתבו שהם לא משלמים בגלל שהוא מקבל כבר בקרן הפנסיה. עכשיו, אני פתחתי וראיתי שזה לא… כאילו, זה קשקוש. אז באמת יחד איתו עברתי… בנינו ממש מכתב ערעור, ממש ניסחנו את הערעור.

‏אורה: ברור שזה קשקוש, כי אם נגיד שמים חצי גם קרן פנסיה וגם ביטוח מנהלים, אז נגיד חצי הולך מהשכר, כאילו, אם בן אדם מרוויח 10,000 שקל אז 5,000 כאילו מבוטח בקרן פנסיה ו-5,000 מבוטח בביטוח מנהלים. מה זה השטות הזאתי של [מגחכת] 'בגלל שקיבלתם דרך הקרן פנסיה'?

‏אדוה: כן, זה מה שהראינו, שלחנו באמת לביטוח מנהלים את התלוש שכר שלו, שהביטוח מנהלים יראה שהשכר מחולק. ובאמת קיבלו את הערעור שלנו והוא קיבל רטרואקטיבית.

‏אורה: נראה כמו שיטת מצליח, אבל כן.

‏אדוה: וזה קורה הרבה פעמים. יש, לפעמים מסרבים לקבל תביעות. עכשיו, האדם הפשוט לא מכיר את כל החוקים של חוזה הביטוח, הוא לא יודע איזה סיבה היא באמת מוצדקת, ובאמת הרבה פעמים אפשר להפוך החלטות, כשיש באמת סוכן שמכיר את הדקויות החוקיות השונות.

‏אורה: אבל פה אני אבוא ואדבר בלשון הלקוחות שלי על גבי המקצוע שלך. [מדגישה כל מילה במשפט] אנשים לא סומכים על סוכני ביטוח ופנסיה. אוקיי? אני… זה מדהים אותי. עכשיו, באמת יש מוניטין גרוע ולצערי בצדק, כי יש כל כך הרבה פעמים, ואת בטוח ראית קולגות שלך שעשו דברים נוראיים ללקוחות. עשו ביטוחים שהשתלמו בעיקר להם, עשו ביטוחים כאילו כפולים, עשו להם ביטוחים… כאילו, גם ביטוח מנהלים למרות שלא צריך ואין שום סיבה הגיונית לעשות ביטוח מנהלים בימינו. אז איך אנשים יכולים באמת לבחור סוכן, סוכנת, שבאמת יהיו טובים לצידם, כן? כי נכון, יש את הכללי האתיקה וכאלה וזה, אבל…

‏אדוה: באמת מאוד מבאס אותי שיש סוכנים כאלה, כן? אני חושבת ש…

‏אורה: אבל את יודעת שהם קיימים…

‏אדוה: כן, זה…

‏אורה: את רואה, את מטפלת בלקוחות שלהם שנפגעו להם.

‏אדוה: הנה, אותו לקוח, הגיס של החברה הטובה, אני ראיתי שיש סוכן בביטוח מנהלים ואני שואלת, כאילו, אתה בקשר איתו? אתה מכיר אותו? הוא לא מכיר אותו, בסוף אני באמת עזרתי לו, את יודעת, בפרו בונו כי הוא גיס של חברה הכי טובה אז ככה בכיף, שזה היה שווה לו 200,000 שקל המכתב ערעור ששלחנו בשבילו. אז קודם כל, אני חושבת שכל מקצוע, כן חשוב באמת… אני אומרת אל תתביישו לשאול שאלות, באמת להציק בשאלות, באמת תשאלו את הסוכן למה המוצר הזה או מה שאתה ממליץ לי, לא מוצר אחר. אני חושבת שזה שסוכן באמת יכול לענות על כל השאלות האלה בצורה שמניחה את הדעת, אני חושבת שזה באמת…

‏אורה: טוב, גם את זה, אני חושבת שרוב האנשים לא יודעים בהכרח מה לשאול. ורוב האנשים גם… גם אם יענו להם למה, לא בהכרח מבינים והם גם לא יודעים אם מחרטטים אותם או לא. כי הם לא מבינים את החוקים. כלומר את באה פה, את פה מדברת על דברים ואת יודעת שאני אמנם לא סוכן פנסיונית אבל מבינה מספיק, כדי שגם אם תגידי פה שטויות [צוחקות] זה לא, זה לא יעבור. אבל בשיחה אחד על אחד, ואני אומרת כי יש אנשים שמנצלים את זה, אז פשוט זורקים מלא מונחים מפוצצים, אוקיי? 'המקדם קצבה שלך יהיה קבוע יהיה פה, יהיה זה', זורקים מלא דברים וזה, שאנשים לא יודעים והם לא יודעים אם זה רלוונטי, לא רלוונטי, כן מתאים, לא זה. כלומר, לשאול ולראות שהבן אדם מקצועי, לרוב האנשים אין בכלל את היכולת לבחון את זה. אז איך באמת יכולים לבדוק?

‏אדוה: תראי, אני גם חושבת שכדאי לעבוד עם אותו סוכן במשך שנים, לא… נגיד, יש סוכנים במקום עבודה שאתה בא רואה אותו פעם אחת בחיים, אבל יש סוכנויות שבאמת מלוות אנשים לאורך שנים, ואני חושבת שכשבאמת יש מערכת יחסים שהיא לאורך שנים, אני רוצה להיות מספיק אופטימית לחשוב [מחייכת], שכשאתה באמת בונה עסק שהוא לטווח ארוך, אתה יודע שאתה תראה את הלקוחות האלה, ואתה תטפל גם בילדים שלו, כי יש הרבה סוכני ביטוח שבאמת בונים את המשרד שלהם מתוך חזון, באמת הם מטפלים בדורות על גבי דורות של לקוחות, שבאמת כל המהות של המקצוע הזה זה לרכוש את האמון של הלקוחות. אז כן אני חושבת שכדאי לעבוד עם סוכן קבוע לאורך שנים, שיש לו… אני כל שנה, כל פעם, כל שנה שנתיים שאני נפגשת עם לקוחות, אני אומרת להם, תראה איפה היית אז, להראות להם את ההתקדמות שלהם.

‏אורה: אוקיי, זה לא משהו שתמיד יכולים לדעת מראש, במיוחד כאילו ברגע החתימה, הדברים האלה זה… לא הכי ברורים, גם אנשים, שוב, אנשים הם לא אנשי מקצוע, והם גם לא אמורים להיות, בשביל זה יש את הסוכנים. אני חושבת שתמיד הכל תלוי בלהבין מה הם המניעים שיכולים לגרום לאנשים לעשות ככה, כלומר על מה הסוכני ביטוח מתוגמלים.

‏אדוה: נכון.

‏אורה: כי אנשים, זה לדעתי דבר נוראי, התרגלו שהפגישות עם סוכני פנסיה וביטוח הם בחינם. עכשיו וואלה, אנשי מקצוע צריכים להתפרנס וזה לגמרי לגיטימי. אבל למה שאיש מקצוע ישב איתי בחינם, יתן לי את כל ההמלצות, יתן לי את כל, יעשה לי את כל הדברים מאחורי הקלעים ולא יקבל על זה תגמול? יש תגמולים מאחורי הקלעים, אני גם יודעת ששינו אותם משמעותית לסוכני ביטוח, אבל ממה שאני הבנתי, תקני אותי פה אם אני טועה, היום התגמולים של סוכני פנסיה וביטוח זה רק עבור ניודים. זה כמעט לא מקבלים יותר מדי לקוחות חדשים שפותחים פנסיות, לא מקבלים יותר מדי זה, זה בעיקר על לנייד את הלקוחות, זה נכון?

‏אדוה: קודם כל אני אגיד שאני עובדת בשיטה שונה. אני… קודם כל, אני כן גובה תשלום על פגישות עם לקוחות. אני אומרת בשלב… אני אומרת ללקוח, בשלב הזה אני לא מתוגמלת מחברות הביטוח אז אני גובה את התשלום כדי שתקבל המלצות מקצועיות.

‏אורה: ברור.

‏אדוה: עכשיו אני אומרת לו שהפגישה הזאת זה לא פגישה שאנחנו עושים שום דבר, כאילו זה לא פגישה שיווקית, אתה מקבל את ההמלצות שלך ואתה צריך, גם לפי הכללים של רשות שוק ההון, אתה צריך לבוא מיוזמתך להגיד לי: אני רוצה להמשיך דרכך. אז זה באמת הלקוח גם חותם על הסכם שהוא יודע שהוא לא חייב ליישם דרכי את ההמלצות, ואז באמת הוא יכול לדעת שזה משהו באמת מקצועי. אני יכולה להגיד שפנסיות, באמת היום התגמול השוטף הוא באמת יותר נמוך. אז בדרך כלל לקוחות… סוכנים, יש סוכנים שיעדיפו באמת לקחת את כל התיק, תיק באמת גדול של לקוחות. יש סוכנים שבאמת על פנסיה יגבו באמת תשלום, אולי תשלום חודשי, כדי לטפל בפנסיה, שיש אנשים שיגידו למה צריך לשלם כדי לטפל בפנסיה? אני כן אגיד, לאורך השנים באמת יש טעויות ויש דברים שהערך של סוכן יכול להיות שווה מאות אלפי שקלים.

‏אורה: נכון.

‏אדוה: כל מה שקשור לתיק פיננסי למשל, גמל להשקעה וקופות כאלה, אז התגמול של הסוכן הוא אחוז מתוך הצבירה של הלקוח, ואז באמת יש מוטיבציה… אני אומרת המוטיבציה שלנו זהה ככה, באמת להגדיל את הרווחים.

‏אורה: זה גם מה שאני נותנת ללקוחות, בקורס שאני מעבירה, אני נותנת להם איזשהו טריק, אני תמיד אומרת להם, קודם כל תשלמו לאנשי מקצוע על הזמן שלהם. מגיע להם, זה לגיטימי, אתם לא יכולים לקבל… כאילו, אם אתם מקבלים משהו בחינם, זה אתם המוצר. אז תתחילו בלשלם לאנשי מקצוע עבור הזמן שלהם, עבור ההמלצות. אני גם אומרת בואו תמציאו איזשהו סיפור רקע ותגידו להם, שאתם לא הולכים לעבור אליהם. אני קוראת לזה סיפור הבן דוד, אוקיי? אני מגלה לכם פה [אדוה מגחכת] טריקים מתוך הקורסים שלי. תבואו לסוכן פנסיה, סוכן ביטוח, ותגידו: תקשיב, אני רוצה לשלם לך על הזמן, אני זה, הבן דוד שלי הוא הסוכן שלי כיום, יהיה פה מלחמה אם אני אעבור לסוכן אחר, אבל אני לא סומך עליו, הוא הרגע יצא, כאילו הרגע עבר את המבחנים, זה לא, לא רוצה להסתבך משפחתית, אבל אני רוצה שעין מקצועית תעבור ותבדוק לי את הדברים. ואז, יושבים עם הסוכן החדש, והוא יודע שמשלמים לו על הזמן שלו, הוא יודע שלא יעברו אליו, הוא לא יקבל תשלום של ניודים או דברים מעבר, וככה ההמלצות גם יכולות להיות באמת אובייקטיביות. ואז, אם מרוצים מאותו בן אדם, מאותו זה, אפשר להגיד אוקיי, הוא החליט שבכלל בא לו לרדוף אחרי דולפינים בתאילנד, [מגחכת] אז אני יכול לעבור אליך. אבל הרעיון הוא באמת שוב להבין מה הם האינטרסים וכן לכבד את האנשי מקצוע ולשלם להם עבור הזמן וההמלצות ולנטרל את הגורם שיכול לגרום להם לתת המלצות שהם לא 100% אובייקטיביות.

‏אדוה: עכשיו נכון, תראי, יש באמת מאוד ערך לליווי לאורך השנים של הסוכן, כי זה לא רק בפגישה עכשיו שאני נפגשת ונותנת לו את ההמלצות, יש רגעים ש… למשל, יש לי לקוחה שבעלה פוטר מהעבודה, והיא נתנה לי לקרוא את ה… יש טופס 161, שנותנים תמיד בסיום עבודה, והוא אמר לי, תעיפי על זה עין, ואז אני רואה שהמעסיק לא מילא נכון את ה-161, אז אמרתי לו, תחזור למעסיק, הוא צריך לתקן את זה. עכשיו, טעות כזאת, אם הוא היה מגלה את זה בפנסיה, זה היה עולה לו הרבה מאוד כסף בפרישה, ולכי תחפשי את המעסיק הזה לפני 20 שנה. אז פה באמת יש איזשהו ערך לסוכנים, אני חושבת שכל העמלות שעכשיו באמת מאוד ירדו בפנסיה, זה גורם להרבה סוכנים, באמת, או לקחת את כל התיק של הלקוח, עם עוד דברים, או באמת להתחיל לגבות פשוט תשלום פר טיפול.

‏אורה: כן. זה לתת, שוב, יותר ערך, ולא רק להעביר אנשים. אני רוצה לשאול נראה לי שאלה לקראת סיום, כמה… מה הם הדברים שאת רואה שהם ייחודיים לנשים בתחום הזה? כי אני חושבת שזה גם עוד מהדברים שהרבה לא יודעים, אני גם בהרצאות שלי אני תמיד מתחילה ואני אומרת להם, בואו אני אתן לכם חידה. גבר ואישה יוצאים לפנסיה באותו היום, הם באותו הגיל, הם חסכו את אותו הסכום, עבדו אותה כמות שנים, הכל הכל זהה, הוא גבר, היא אישה, אוקיי? זה, זה שני הדברים. האם הקצבה שלהם תהיה זהה, או שהקצבה של הגבר או של האישה תהיה גבוהה יותר?

‏אדוה: קודם כל, זה יהיה נס אם יגיעו באמת עם אותה צבירה, כי… [מגחכות]

‏אורה: נכון, זה גם נס מלכתחילה, אבל בואי ניקח את זה כמצב נתון.

‏אדוה: כן, אז באמת בגלל שנשים, אנחנו פחות מתות, אנחנו חיות יותר, אז באמת הקצבה שלנו היא באמת… הסכום שלנו שצברנו, נפרש על פני יותר שנים, אז כבר אנחנו מתחילות…

‏אורה: המקדם קצבה שדיברנו עליו לפני כן, שזה בעצם בכמה אנחנו מחלקים את הסכום, הוא אצל נשים גבוה יותר, כי פשוט אנחנו חיות בממוצע כארבע שנים יותר מהגברים, אז צריך לממן את זה איכשהו.

‏אדוה: עכשיו, קחי בחשבון, כל אישה נגיד ממוצעת יולדת שלושה ילדים? אני הרבה פעמים רואה אצל חברות שלי שהן מאריכות את החופשת לידה, תשעה חודשים, שנה, שאם את לוקחת את זה ב… כאילו את לוקחת את זה, כבר כמה שנים שנשים לא נמצאות בשוק העבודה, בזמן הזה לא מפקידים להם פנסיה. והרבה פעמים אני רואה שיש להם בן זוג שהוא הייטקיסט, הוא מרוויח מלא כסף, אז הוא צובר צובר בפנסיה והפנסיה שלה נעצרת. הרבה פעמים אני מעודדת את בני הזוג האלה, אם אתה מרוויח הרבה, ואתה יודע שבגלל שהיא מרוויחה פחות אז רוב הסיכויים שכשהילד חולה היא תישאר עם הילד, היא מאריכה חופשת לידה, אז בוא תיקח מהמשכורת שלך ותפתחו חיסכון באמת לפנסיה שלה, כדי לפצות על הזמן הזה שהיא לא בשוק העבודה, בשביל המשפחה שלכם.

‏אורה: כן, שיהיה בעתיד, כי בסופו של דבר זה דברים מאוד קריטיים ואני אומרת, אבל גם במקרה האידיאלי שהכל זהה והם חסכו את אותו סכום והכל אותו הדבר, עדיין הקצבה של נשים תהיה פחות, ולכן אני חושבת שנשים צריכות חד משמעית לקחת יותר אחריות כלכלית, כי אני זוכרת שפעם אחת מישהו כאילו אמר לי: כן, אבל בגלל שיש את הקצבת שארים אז אשה פשוט תקבל את הפנסיה של בעלה והכל בסדר. ואני אומרת, אוקיי, ומה אם מישהי התגרשה? ומה אם מישהי בחרה שלא להתחתן? ולמה מישהי הפנסיה שלה בכלל צריכה להיות תלויה בגבר כדי שהיא תוכל לחיות בגיל מבוגר? כאילו, לא, לא עברנו את השלב הזה?

‏אדוה: יש לי, אחת הלקוחות הראשונות ראשונות שלי, שאני תמיד מספרת עליה, היא באה אליי, היא באה אלי שהיא פתחה את ה… היא בשלב מסוים הייתה בת 35, אמרה לי אין לי פנסיה בכלל, ואני מקווה באמת שכל עצמאית שתשמע את זה תפתח פנסיה, כי היא אמרה לי… אז היא אמרה לי, אין לי פנסיה, פתחנו לה קרן פנסיה, עכשיו אמרתי לה כמה להפקיד, אמרתי לה לא להיצמד למינימום של מס הכנסה, בואי תפקידי את המקסימום, שתהיי מכוסה על כל השכר שלך, והיא הייתה בטוחה שהיא לא תראה אותי יותר. פתאום אחרי חצי שנה היא ילדה בת, ואחרי כמה חודשים היא מתקשרת אלי, אמרה לי, אובחנתי עם דיכאון אחרי לידה מאוד קשה, אני רוצה לדעת אם זה יפגע לי בביטוחים. שפה באמת זה היה, יש פה את הערך של הסוכן שמלווה, התחלתי לשאול אותה, ואז היא אמרה שהיא לא עובדת שלושה חודשים, כבר הרבה חודשים, אמרתי לה, אוקיי יש לך אובדן כושר עבודה בפנסיה, בואי נתבע. ואז היא שאלה אותי, אבל אובדן כושר… אבל דיכאון אחר לידה, זה ייחשב? אמרתי לה, שמעי אני לא יודעת, בואי ננסה. עכשיו, היא עבדה בשתי קרנות… היה לה שתי עבודות, היא רצתה לחסוך, היא הייתה גם עצמאית, גם שכירה, והיה לה שתי קרנות פנסיה. עכשיו שתיהן… אז בהתחלה היא הגישה לבד את התביעה, ופתאום היא מקבלת הודעה שדחו לה את התביעה. עכשיו, לא הבנתי למה, התחלתי לחקור את האירוע, מסתבר שהיא לא מילאה נכון את הטופס. אז פניתי לחברת הביטוח, אמרתי, סיפרתי להם מה קרה, אמרו טוב, תגישי מחדש את התביעה. הדרכתי אותה ממש איך לכתוב את זה בשפה ביטוחית, שיבינו, ואישרו לה קצבה של אובדן כושר עבודה לשנתיים של 100%.

‏אורה: וואו! מדהים.

‏אדוה: עכשיו, עוד משהו שלא יודעים, שבזמן הזה שהיא לא עובדת, קרן הפנסיה נכנסת לנעליים שלה, ואת ה-1,500 שקל שהיא הייתה מפקידה כל חודש, קרן הפנסיה עכשיו מפקידה במקומה, אז היא יכולה לשבת בבית, לטפל בעצמה, לטפל בבת שלה, והפנסיה שלה ממשיכה לצבור כספים. וכל הזמן היא אומרת, לא היה לי את זה, הייתי עצמאית, לא היה לי כלום במדינה הזאת.

‏אורה: מטורף, זה… אפילו לא חשבתי שאפשר להכיר בדיכאון אחרי לידה. מהמם ש… טוב לדעת. למלא נשים שאני בטוחה שחוות את הדבר הזה. אני חושב שבכלל בעצמאיות, גם בעצמאיים, אני רואה את אותה הבעיה שהרוב מחכים לסוף שנה, אוקיי? ואז הרואה חשבון אומר, אה, טוב, זה הסכום שאתם צריכים להפקיד בשביל שיהיה לכם ביטוח. כאילו, לא, סליחה, בשביל כל ההכרה במיסים. אבל אז אין להם ביטוח…

‏אדוה: נכון.

‏אורה: כי אין הפקדה חודשית, וזה דבר שהוא מטורף בעיניי! תפקידו כל חודש! כן, זה הבעיה של מלא עצמאים, גם אם הם עושים את הפנסיה וזה, אז הם בסוף שנה רואים מה נשאר, אה, טוב, את זה נפקיד, כי זה מה שהרואה חשבון אמר שכדאי.

‏אדוה: גם צריך להבין שהרואה חשבון יש לו ראייה חשבונאית…

‏אורה: נכון.

‏אדוה: והוא לא מבין בביטוחים, אז באמת על כל העניין של הביטוח והפנסיה, תתייעצו עם הסוכן הביטוח, כי לצערי גם יש רואי חשבון שנותנים עצות שהם לא טובים מבחינה ביטוחית, פנסיונית, אבל הם סבבה מבחינה מיסוית.

‏אורה: זה גורם לאנשים, כאילו, לא… בסדר, הם חוסכים לפנסיה, זה כבר התקדמות, אבל כל הביטוחים שמקבלים, הם פשוט לא זכאים להם, כי הם לא מפקידים כל חודש, קרן הפנסיה לא יכולה לבטח אותם מתחילת השנה, כי וואלה, היא לא יודעת אם בסוף השנה תפקידו.

‏אדוה: הם גם הפסידו את התשואה של כל השנה.

‏אורה: נכון. חד משמעית. טוב, אני חושבת שנתנו פה כל מיני דברים שיכולים באמת לחסוך לאנשים טעויות משמעותיות בגיל הפרישה. יש לך משהו שאת רוצה להגיד לקראת סיום, שחשוב לך לספר לאומה?

‏אדוה: וואי, יש כל כך הרבה מה להגיד נראה לי, [צוחקות] הייתי יכולה לשבת עוד שעות לדבר על דברים כאלה. אבל כן, קודם כל, לפחות כל עצמאית, כל עצמאי ששומע את זה, קודם כל, לפתוח פנסיה, להתחיל להפקיד לפנסיה.

‏אורה: ולהשתלמות, חשוב.

‏אדוה: נכון, גם השתלמות, אני אומרת, אל תפקידו סוף שנה, תפקידו תחילת שנה, כדי לקבל כבר את התשואה של כל השנה.

‏אורה: כן, חד משמעית. אז תפקידו לפנסיה, זה לא סקסי, זה לא מגניב, אבל זה חשוב ברמות! וגם אם אתם חושבים שכספי הפנסיה לא יספיקו לכם, עדיין עדיף שיהיה אותם מאשר שלא יהיה כלום. אוקיי? כי אם תיקחו את הכספים ופשוט תבזבזו אותם, אז עדיין תישארו בלי כלום בפנסיה, מה עשינו בזה? אוקיי? הימנעות זה לא תוכנית פעולה.

‏אדוה: זה מגיע יותר מהר ממה שחושבים, הפנסיה. [מגחכות]

‏אורה: כן, הזמן עובר מהר. אז אדוה, המון תודה שהיית כאן. אני ממש שמחתי.

‏אדוה: כן, גם אני.

‏אורה: אני אשים לכם את הפרטים, מי שרוצה ליצור איתה קשר, ואנחנו נתראה בפרק הבא של "משקיע תקרא לאחותך", להתראות.

‏[מוזיקת סיום]

‏תודה רבה שהאזנת ל"משקיע תקרא לאחותך". להמשך העשרת הידע הפיננסי, אני מזמינה אותך לקרוא בבלוג, להירשם לערוץ היוטיוב ולקורסי ההעשרה של "האופטימית", וגם להצטרף לקבוצת "משקיעים בדרך לעצמאות כלכלית" בפייסבוק.

‏אגב, מחקרים מראים שפרגון משפר את המצב הכלכלי, כן כן, דירוג הפודקאסט או עמוד "האופטימית" בפייסבוק יאפשר לך גם לפרגן וגם לעזור להעביר את המידע הלאה.

‏כל הקישורים שדיברנו עליהם נמצאים בתיאור הפרק, אז בלי תירוצים, הגיע הזמן למעשים.

‏נתראה בפרק הבא.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה