לבלוטת התריס אין יחסי ציבור טובים. יש לה שם מוזר, ובאופן כללי "בלוטה" זו לא מילה שממש מפתה לחקור ולצלול לעומקה. בדיוק בגלל זה אנחנו מקדישים לה את הפרק הזה, במהלכו נסביר מדוע הבלוטה הזו כה חשובה לנו, על מה היא אחראית, מה זה בכלל הורמונים, אילו מצבים רפואיים קשורים אליה ונשמע גם את סיפורו של סטודנט אחד לרפואה שבמהלך שנה א' ללימודיו זיהה במקרה גוש חשוד בצווארו.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 05/05/2020.
קריינים: רשת "עושים היסטוריה".
גיא: שלום, יובל.
ד"ר בלוך: היי, גיא, מה נשמע?
גיא: בסדר גמור, בסדר גמור.
ד"ר בלוך: עוד פעם אנחנו בלי עידן.
גיא: כן, עוד פעם בלי עידן. עדיין עושה חיל בפיקוד העורף. וכן, זה מביא אותי למיקרופון, במקום שאני אשאר במקום שלי כעורך ומפיק.
ד"ר בלוך: כן, אבל אני שמתי לי תמונה קטנה של עידן פה מולי, ואני אדבר לתמונה.
[צוחקים]
גיא: מה… מה אנחנו… על מה אנחנו מדברים היום?
ד"ר בלוך: היום אנחנו הולכים לדבר על בלוטה. בלוטה מאוד חשובה, האמת, בגוף, ויחסית, אני חושב, לא כל כך מדוברת. זאת אומרת, כשאנחנו מדברים על בלוטה, קודם כל אנחנו מדברים על איבר שמפריש הורמונים, ואנחנו ככה נגענו כבר בכל מיני הורמונים בצורה כזאת או אחרת בפודקאסט שלנו, ויש הורמונים ש… אתה יודע, אפילו לא צריך להסביר וכולם מכירים, אדרנלין ואינסולין וכל מיני דברים כאלה. ודווקא הבלוטה שעליה אנחנו מדברים היום, התפקיד שלה הוא סופר חשוב, והיא איכשהו נשארה קצת מאחורי הקלעים. אז היום ניתן לה את הכבוד שלה, נשים אותה בקדמת הבמה.
והאמת היא שגם הסיפור שמתחיל את הפרק שלנו הוא סיפור מדהים בפני עצמו, כי זה סיפור של סטודנט לרפואה. אנחנו בדרך כלל מראיינים או מטופלים או רופאים בכירים. הפעם הלכנו על ה… באמצע. סטודנט לרפואה.
גיא: [צוחק]
ד"ר בלוך: זה ממש באמצע, כי הוא את המחלה הראשונה שלו אבחן בעצם כבר בלימודי האנטומיה בשנה א'. בדרך כלל הסטודנטים בשלב הזה עוד לא מאבחנים מחלות, אבל הוא אבחן את המחלה הראשונה שלו בשנה א' בלימודי האנטומיה. ומה שהכי מדהים, שהוא אבחן את המחלה הזאת לעצמו.
גיא: כן, זה סיפור באמת מטורף. במקרה הסטודנט הזה הוא גם חבר ילדות שלי, וככה באמת הגיעה השמועה הזאת על הסיפור הבאמת מיוחד הזה לפרק הזה.
ד"ר בלוך: כן.
גיא: אנחנו נשמע את הסטודנט הזה מייד אחרי הפרסומת. אבל רגע לפני שאנחנו יוצאים לפרסומת וצוללים לפרק, אני רוצה להזמין את המאזינים שלנו לענות על סקר המאזינים השנתי של הרשת.
ד"ר בלוך: חשוב מאוד.
גיא: כן. אז זה באמת ההזדמנות שלכם כמאזינים לתת לנו פידבק על מה שאנחנו עושים פה, על כל השטויות שרצות פה באולפן בעצם.
ד"ר בלוך: [צוחק]
גיא: וזו ההזדמנות באמת להשמיע את קולכם כדי שאנחנו נלמד גם מה אנחנו עושים טוב, מה אנחנו עושים פחות טוב. וזהו, אנחנו באמת… זה מידע שחשוב לנו לקבל מכם.
ד"ר בלוך: אנחנו באמת קוראים את זה, באמת מנתחים את זה. מאוד חשוב לנו לדעת מה אתם חושבים על הרשת באופן כללי ועל הפודקאסט שלנו באופן ספציפי. וכמה שיותר מאזינים יענו, ככה אנחנו נדע להתאים יותר את הפודקאסט שלנו לטעם שלכם. אז זה כמובן מאוד מאוד ישמח כל מאזין שיתרום את חלקו. זה נראה ארוך, אבל זה לא באמת ארוך. יש פשוט שאלון שם על כל הפודקאסטים של הרשת. אפשר לבחור לענות רק על אלה שאתם מקשיבים. ופעם בשנה תתרמו לאיך שהולך… איך שאנחנו הולכים להיראות בשנה הבאה. מאוד חשוב.
גיא: תעשו חיל. עידן עושה חיל בפיקוד העורף, אתם תעשו חיל בסקר המאזינים.
ד"ר בלוך: [צוחק] כן, כן.
גיא: פרסומת ואנחנו חוזרים.
[חסות]
[פתיח מוזיקלי]
קריין: פודקאסט ישראל מדיה מציגה, "עושים רפואה". ד"ר יובל בלוך ועידן כהן.
יונתן: "באחד הימים לפני המבחן, הייתי עם חברים ורצינו לראות את התירואיד, את בלוטת התריס. וכדי להראות להם איפה זה נמצא, אז לקחתי את המתמר, שזה המכשיר שאיתו רואים דברים באולטרסאונד, ושמתי על הצוואר והתחלתי לחפש את התירואיד. ואז כשהגעתי אליו, ראיתי שהוא נמצא שם, אבל באמצע של התירואיד יש איזה עיגול גדול שנראה מוזר, שלא אמור להיות שם, לפחות לפי הספרים, לפי ה-"Grey's Anatomy" והספרים שאני קראתי, אני לא מכיר שום עיגול גדול שאמור להיות באמצע הבלוטה."
[מוזיקת רקע]
"בהתחלה, כאילו, הנחתי שזה שום דבר. לא באמת הרגשתי באיזשהם תסמינים, אז גם לא היה שום סיבה לחשוד שיש משהו מוזר בבלוטה.
במקרה, לא זוכר, דיברתי עם אמא שלי על הלימודים והזכרתי את זה ב… והיא כבר לקחה את זה בצורה קצת יותר רצינית, כי מסתבר שבדיוק כמה שבועות לפני זה, היא עשתה אולטרסאונד וניקור לבלוטת התריס, כי גם לה היה איזשהו גידול בבלוטה. ואצלה יצא שהגידול הוא סרטני.
קבעתי תור לאולטרסאונד, כשכמובן כל רופא שאתה מגיע לאולטרסאונד, אתה צריך להסביר לו למה אתה, כאילו… למה שלחו אותך לאולטרסאונד. ובטופס שלי לא היו סימפטומים, אז מה שהרופא שלי כתב זה: "סטודנט לרפואה בשנה א' שראה משהו מוזר בבלוטה", או משהו כזה. בגלל זה גם פחדתי בהתחלה ללכת לרופא, כי אמרתי אני לא רוצה להיות קלישאה של סטודנט לרפואה, שרואה משהו ונלחץ, למרות שזה שום דבר.
ועשו לי את האולטרסאונד הראשון בתל השומר. ואני יושב שם בחדר, ובאמת מלא-מלא זמן שטכנאית האולטרסאונד מתעסקת לי בגרון ומסתכלת ומצלמת. ואז היא אומרת לי, שנייה אחת אני הולכת לרופאה, והרופאה פשוט עוזרת באיזה ניתוח, ויוצאת מהחדר. ואני יושב שם איזה רבע שעה בתוך ה… החדר הזה של האולטרסאונד. ואז הרופאה מגיעה, מסתכלת על האולטרסאונד שלי, ושואלת אותי מה אני עושה מחר. וביקשו ממני להגיע בבוקר שאחר כך עוד פעם לתל השומר, בגלל שמגיע מומחה לבלוטת התריס, במקרה זה המשמרת שלו מחר, ורוצים שהוא יסתכל על הבלוטה שלי. כשזה קרה, כבר הנחתי שלפחות קלישאה של סטודנט לרפואה אני לא אהיה."
[מוזיקת רקע מסתיימת]
גיא: מפחיד מאוד, יובל.
ד"ר בלוך: כן, לא תסריט מאוד מוצלח. ההתחלה היא, דרך אגב, מאוד שכיחה. אנחנו כבר דיברנו על זה, אני חושב, כמה פעמים, שבתור סטודנט לרפואה, אני אבחנתי את עצמי פחות או יותר עם כל המחלות שלמדתי עליהן. כל סטודנט לרפואה עושה את זה. בגלל זה גם אני חושב שגם יונתן מתייחס לזה בסיפור שלו, [מגחך] הוא כאילו בהתחלה היה… הוא אפילו היה נבוך להגיד שהוא חושב שיש לו משהו, כי זה באמת קלישאתי. אבל בניגוד להרבה פעמים אחרות, שזה התברר כלא כלום, הפעם באמת רואים משהו, רואים את זה באולטרסאונד. בהחלט לא… לא פשוט. גם הסיפור, דרך אגב, מאוד לא… לא טריוויאלי, אבל אנחנו נגיע אליו בהמשך.
גיא: אתה יודע מה אותי הכי מפחיד בסיפור הזה, שלמעשה הוא לא הרגיש כלום, לא היו לו תסמינים. זאת, אומרת…
ד"ר בלוך: נכון.
גיא: …אם הוא לא היה סטודנט לרפואה ערני, שמתאמן למבחן באולטרסאונד, ורואה שמשהו שם לא בסדר, לא הייתה לו שום אינדיקציה…
ד"ר בלוך: נכון.
גיא: לדעת ש… שמשהו לא תקין.
ד"ר בלוך: נכון, לא בשלב הזה. זה כמובן בשלב יותר מאוחר כנראה ש…
גיא: למרות שהגידול היה גידול מכובד בגודלו.
ד"ר בלוך: נכון.
גיא: איך זה יכול להיות שיש כזה דבר, שקורה לנו בבלוטת התריס, ואין מושג?
ד"ר בלוך: קודם כל זה… זה כתוב בספר, זה ממש כתוב בספר, שהרבה גידולים, אנחנו עוד לא נגלה את כל ההמשך, אבל הרבה גידולים שנמצאים בבלוטת התריס, נמצאים במקרה. יש לנו אפילו מונח ש… זה סלנג, כן? רפואי, זה לא מונח אמיתי בספרי הרפואה, אבל יש סלנג רפואי שנקרא "אינצידנטלומה". זאת אומרת, משהו שמצאנו כשחיפשנו משהו אחר, אוקיי?
גיא: [מהמהם בהבנה]
ד"ר בלוך: והרבה פעמים גידולים בתירואיד, בבלוטת התריס, נמצאים כשאנחנו לדוגמה עושים CT מסיבה אחרת, ובמקרה בתוך הטווח… בתוך השדה של ה-CT נמצא גם הצוואר ורואים את הדבר הזה. או כשעושים אולטרסאונד מסיבה אחרת לצוואר ושמים את המתמר גם על אזור בלוטת התריס ורואים שם את הגידול הזה. אז כן, זה באמת מסוג הגידולים שמוצאים אותם לפעמים במקרה. לפעמים אם מחכים מספיק וזה גדל מספיק, אפשר גם ממש לראות את זה, ואז רואים אותו גם בתור איזושהי נפיחות בצוואר וכו'. אבל זה לא מה שקרה הפעם. ובאמת, יונתן, אתה יודע, אם הוא היה הולך ללמוד משפטים, [גיא צוחק קלות] יכול להיות שהוא היה מגלה את זה בשלב הרבה יותר מאוחר. אבל אנחנו עוד נחזור לסיפור של יונתן בהמשך. אנחנו פשוט קודם צריכים קצת בייסיק, קצת להבין על מה אנחנו מדברים.
גיא: כן, בוא תסביר לי רגע למה בכלל אכפת לי מבלוטת התריס? מה… מה התפקיד של הבלוטה? זה שם כל כך לא סקסי.
ד"ר בלוך: [צוחק] כן.
גיא: מה… מה הסיפור שלה?
ד"ר בלוך: אז קודם כל, כן, בלוטה, אתה יודע, בלוטה זה נשמע כזה משהו די אפרפר, אבל האמת שלבלוטות שלנו בכלל בגוף יש תפקיד מאוד חשוב. אנחנו קוראים לזה המערכת האנדוקרינית, מערכת ההפרשה הפנימית, המערכת של הפרשת ההורמונים. וכן, אנחנו צריכים לתת קצת למאזינים שלנו טיפה בסיס, גם על בכלל מה זה העולם הזה של ההורמונים, קצת נגענו בזה בפרקים קודמים, ניגע בזה שוב הפעם. וגם באופן ספציפי לדבר על בלוטת התריס או התירואיד או בלוטת המגן, יש לה כל מיני שמות שצריך לנסות…
גיא: באמת למה… למה בכלל קוראים לזה בלוטת התריס? מה… מאיפה זה מגיע?
ד"ר בלוך: אוקיי, אז הכנתי אותך… ביקשתי ממך לשאול את השאלה הזאת, [צוחק] כי זו שאלה שגם אותי הטרידה.
גיא: למה אתה מספר? למה אתה מספר?
ד"ר בלוך: לא, יש פה… בוא, קצת נחשוף מה קורה מאחורי הקלעים.
גיא: [צוחק]
ד"ר בלוך: זו שאלה מוזמנת.
גיא: [צוחק]
ד"ר בלוך: בלועזית קוראים לבלוטת התריס, קוראים תירואיד. בעברית קוראים לה גם בלוטת התריס וגם בלוטת המגן. עכשיו, יש… אפשר לדמיין אותה בנויה כמו מגן של פעם, של אבירים כזה. יש לה… מין מבנה כזאת קצת מעוגל עם החלק העליון טיפה יותר רחב, החלק התחתון טיפה יותר צר, אז אפשר לדמיין איזה משהו כמו מגן כזה. וגם תירואיד ביוונית, תיירוס זה מגן. זאת אומרת, התרגום של מגן זה בעצם תרגום מ… של המונח היווני, של התעתיק היווני של תיירוס.
גיא: [מהמהם בהבנה]
ד"ר בלוך: אבל איך הגענו לתריס? וזה מאוד הטריד אותי ולא הצלחתי למצוא לזה תשובה בגוגל. אז פניתי לידידת המערכת, לתמר גינדין עילם, שהיא גם, כמו שאנחנו יודעים, מומחית באיראן ובפרס, אבל היא גם בלשנית. והיא סיפרה לי שבעצם גם "תריס", בלשונות הפוסט-מקראיות, אלה שהגיעו אחרי התורה, אחרי התנ"ך… גם תריס בעצם שימש כסוג של מגן. זאת אומרת, התריס שאנחנו מכירים היום מהחלון, זה המגן של החלון. ויש אותו מקור גם לתיירוס ולתריס שאנחנו משתמשים בו בעברית וגם לדלת או למגן, שמגן על הבית. אז ככה הגענו למסקנה שבלוטת התריס ובלוטת המגן בעצם זה אותו דבר.
אז כן, אז בלוטת המגן, בלוטת התריס, אנחנו נקרא לה תירואיד כנראה רוב הפרק, זו בלוטה שנמצאת בצוואר שלנו. היא בעצם קדמית לקנה הנשימה. אם אנחנו מדמיינים את קנה הנשימה עובר פחות או יותר באמצע הצוואר, אז בצד הקדמי שלו, עוטפת אותו קצת כמו מין עניבת פרפר כזאת, נמצאת בלוטת התריס.
היא נראית באמת כמו… יש כאלה שאומרים מגן, יש כאלה שאומרים פרפר או כמו איזה מין עניבת פרפר, שני… שתי אונות כאלה ימנית ושמאלית, שבאמצע מחבר ביניהם גשר קטן, כמו הקשר של עניבת הפרפר, שנקרא איסטמוס.
גיא: [מהמהם בהבנה]
ד"ר בלוך: ובלוטת התריס, יש לה תפקיד מאוד חשוב ומאוד מגוון. אז בשביל להבין מה עושה בלוטת התריס, ננסה להבין קודם בכלל מה זה הורמון. אני מזכיר את זה למאזינים שכבר הקשיבו לפרקים הקודמים ואני אולי מחדש למי שזה הפרק הראשון שיצא לו לשמוע. הגוף שלנו מורכב מהרבה איברים שצריכים לדבר אחד עם השני. יש לנו שתי דרכים עיקריות להעביר מסרים. דרך אחת זה במערכת העצבים. הכבלים החשמליים האלה שרצים לנו לאורך הגוף, מעבירים מסרים בדרך כלל או אל המוח או מהמוח אל הגוף, וזאת דרך אחת להעביר מסרים. היתרון של הדרך הזאת זה שהיא מאוד מהירה, החשמל עובד מאוד מהר.
גיא: [מהמהם בהבנה]
ד"ר בלוך: החיסרון, שאתה חייב שיהיה לך קו ישיר מנקודה לנקודה כדי להעביר מסר. לפעמים המסרים שאתה רוצה להעביר הם לא מסרים נקודתיים מנקודה א' לנקודה ב', אלא אתה רוצה להפיץ את זה לקהל רחב. לדוגמה, נגיד אם ניקח מעולמות אחרים, נגיד אם אתה רוצה להזמין חייל שיבוא לבסיס, אז אתה מתקשר אליו בטלפון, אתה אומר לו תבוא לבסיס. אבל אם אתה רוצה להקפיץ את כל הגדוד, אתה משדר את קוד הקריאה שלהם בטלוויזיה, ואז כל החיילים יודעים שעכשיו הגיע הזמן להתגייס. אז…
גיא: קול הקריאה הזה הוא בעצם ההורמון.
ד"ר בלוך: נכון. אז ההורמון, מה שקורה בעצם, כשבלוטה מפרישה הורמון, ההורמון הזה, שזה סוג בדרך כלל של חלבון או חומר דומה, מופץ בזרם הדם ומופץ לכל הגוף. עכשיו, כל איבר שמושפע מההורמון הזה, אנחנו קוראים לזה איבר מטרה, יש לו רצפטורים מיוחדים להורמון. ברגע שההורמון בא ונקשר אל איבר המטרה שלו, הוא אומר לו, עכשיו קיבלת הוראה מסוג אדרנלין. עכשיו קיבלת הוראה מסוג הורמון תירואיד. עכשיו קיבלת הוראה מסוג, לא יודע מה, גלוקגון. לכל הורמון בכל איבר יש את הפרוטוקול שלו. זאת אומרת, אותו הורמון, נגיד אדרנלין, יכול להשפיע בצורה אחת על הלב, יפעיל אותו יותר, ובצורה שנייה על המעי, דווקא יגרום למעי לפעול פחות. אבל כל אחד יודע מה לעשות כשיוצאת פקודה מסוג אדרנלין.
גיא: כולם מקבלים את אותה חבילה, אבל הפירוש של החבילה…
ד"ר בלוך: נכון.
גיא: …בכל איבר הוא שונה.
ד"ר בלוך: נכון. וככה אפשר להפעיל מערכות מאוד מורכבות בגוף בעצם בפקודה יחידה.
גיא: אז הבנו בגדול מה זה הורמון. אבל בהקשר של התירואיד באופן ספציפי… התירואיד, מה, הוא אחראי על כולם אתה רוצה להגיד לי?
ד"ר בלוך: לא. ממש לא. דווקא, תראה, לא כל מערכת הבלוטות בגוף מחווטת לאיזשהו מקור יחיד שפוקד על כולם. יש לא מעט בלוטות שמחוברות למוח, לבלוטות נגיד נקרא לזה ראשיות יותר שנמצאות במוח. גם בלוטת התריס מחוברת, דרך הורמונים כמובן, לבלוטות שנמצאות במוח. זאת אומרת, היא לא מחליטה בעצמה על הפעילות שלה. היא גם מקבלת הוראות מלמעלה, אבל את ההוראות שהיא משחררת, היא משחררת לאיברים אחרים בגוף.
אז בעצם יש פה איזה סוג של שרשרת פקודות שמתחילה… אז כבר בוא נצייר כבר את הציר הזה של הפקודות שעוברות ממקום למקום. יש בלוטה שנמצאת באזור שנקרא ההיפותלמוס במוח…
גיא: ומשם זה יוצא לבלוטת התריס?
ד"ר בלוך: לא, למה לעשות את החיים פשוטים, אם אפשר לסבך אותם עוד יותר?
גיא: [צוחק]
ד"ר בלוך: אז יש לנו בלוטה בהיפותלמוס, הבלוטה הזאת משחררת הורמון שנקרא TRH, וה-TRH משפיע על בלוטה שנייה, שנמצאת באזור אחר במוח, שנקראת היפופיזה. ההיפופיזה משחררת… בעקבות הגירוי של ה-TRH, משחררת הורמון אחר שנקרא TSH. וה-TSH זה Thyroid-stimulating hormone, הוא בעצם זה שמעורר את בלוטת התריס.
גיא: [מהמהם בהבנה]
ד"ר בלוך: ההורמון הזה, ה-TSH מגיע אל בלוטת התריס, אל התירואיד, וגורם לבלוטת התריס לשחרר את ההורמונים שלה, שנקראים T3 ו-T4, תכף נפרט קצת יותר, אל הדם. ברגע ש-T3 ו-T4 משוחררים אל הדם, הם יכולים להשפיע על כל האיברים שהם נוגעים אליהם. זאת אומרת, יש לנו פה בעצם כמו קסקדה כזאת, אנחנו קוראים לזה, זה כמו אבני דומינו שנופלות. אם ההיפותלמוס מחליטה שצריך עכשיו יותר להפעיל את המערכת של הורמוני בלוטת התריס, היא משחררת את הורמון ה-TRH. TRH נקלט בהיפופיזה, משחרר את הורמון ה-TSH. ה-TSH נקלט בתירואיד ומשחרר את ההורמונים של התירואיד, שנקראים T3 ו-T4. כל הדבר הזה בעצם נותן לנו סוג של בקרה, אוקיי? זה נקרא ציר. זה נקרא ציר, ציר, במקרה הזה ציר הורמונלי של בלוטת התריס. יש גם… אפשר לשרטט גם צירים אחרים של הורמונים אחרים, שלא נדבר עליהם היום.
גיא: מה מעורר את הציר ההורמונלי הזה להתחיל, שהשרשרת הזאת בעצם תתחיל להתגלגל?
ד"ר בלוך: אוקיי, אז זו שאלה מצוינת. אני אוסיף לשאלה שלך עוד מרכיב, גם מה גורם לזה להפסיק. אבל כדי להבין למה להתחיל ולמה להפסיק, אנחנו צריכים להבין קצת מה בעצם… מה ההשפעה של ההורמונים האלה.
ה-3 וה-4, T זה תירואיד, זה קל, קל להבין. ה-3 וה-4 זה כמות אטומי היוד שקשורים ל… לחלבון הזה. ו…
גיא: יוד?
ד"ר בלוך: כן. ויוד זה מרכיב קריטי בכל מה שאנחנו מדברים עליו, כשמדברים על תירואיד. אז קודם כל יוד, מה זה יוד? יוד זה איזה סוג של יסוד שנמצא בטבע באופן טבעי, והגוף שלנו צריך אותו בעיקר ובמיוחד וכמעט בלבד רק כדי לייצר הורמוני תירואיד. זאת אומרת, כשאנחנו אוכלים יוד, אנחנו צורכים את היוד דרך מוצרי דגים ואצות וכל מיני דברים כאלה. כשאנחנו צורכים יוד לגוף, הוא מצטבר כולו בבלוטת התריס. אין לו שום סיבה ללכת למקומות אחרים בגוף.
גיא: ואנחנו צריכים אותו כדי שבלוטת התריס תתפקד?
ד"ר בלוך: בלוטת התריס בנויה על האטומים האלה של היוד. בלי יוד, אי אפשר לייצר הורמוני בלוטת תריס. כשהיא מייצרת את ההורמונים של בלוטת התריס, היא מייצרת T3 ו-T4. זאת אומרת, מולקולה שיש בה שלושה יודים ומולקולה שיש בה ארבעה יודים. והמולקולות האלה מיוצרות בתוך בלוטת התריס במין בריכות כאלה ש… תנסה לדמיין מעגלים כאלה, זה נראה קצת כמו האבנים שאתה שם מסביב למדורה, כשאתה…
גיא: [מהמהם בהבנה]
ד"ר בלוך: נכון, כדי שהאש לא תברח?
גיא: כן.
ד"ר בלוך: אז האבנים האלה זה תאים שמייצרים את ההורמונים של בלוטת התריס, והם שופכים את ההורמונים לתוך… למרכז של המדורה, אוקיי? בתוך המדורה הזאת. ברגע שבלוטת התריס מקבלת הוראה, מ-T… בעזרת TSH, כן? לשחרר הורמונים לדם, היא פותחת שם כל מיני מסלולים, וההורמונים האלה פשוט יוצאים מהבריכות האלה שהם נמצאים בהם, ונשפכים לתוך זרם הדם. ועכשיו, אחרי שאנחנו כבר שחררנו את הורמוני התירואיד לזרם הדם, בוא ננסה להבין איך הם משפיעים על הגוף, כי זה בעצם…
גיא: כן, למה בכלל שחררנו אותם לזרם הדם.
ד"ר בלוך: כן, למה שחררנו אותם לזרם הדם. זה… ופה מתחיל העניין, באמת מבחינתי הדבר המרתק, כי בלוטת התריס היא כל-כך… יש לה כל כך הרבה השפעה והיא כל כך פוריה [צוחק] במוטת השליטה שלה, שהיא הייתה צריכה לקבל בעיניי כבוד קצת יותר גדול ממה שהיא מקבלת.
אז קודם כל מה המטרה? המטרה, כשאנחנו משחררים T3 ו-T4 לדם, מה שאנחנו בעצם רוצים זה להגביר… ללחוץ על דוושת הגז של הגוף שלנו. זה, ככה בצורה מאוד… המטאפורה הכי טובה שאני יכול למצוא. אנחנו רוצים…
גיא: מה, הכוונה היא שיהיה יותר מהכל?
ד"ר בלוך: יותר… יותר פעילות, אוקיי?
גיא: [מהמהם בהבנה]
ד"ר בלוך: יותר פעילות. וכשאני מדבר על יותר פעילות, אני מתכוון קודם כול יותר מטבוליזם. אז… אולי כבר דיברנו קצת על מה זה מטבוליזם, אני אגיד את זה במילה. חילוף חומרים בעברית, מטבוליזם, זה בעצם מה שהופך אותנו ממשהו דומם למשהו חי. כל מה שקורה לנו בגוף בעצם מתחיל ונגמר בזה ש… חילוף חומרים. ייצור האנרגיה בגוף, הנשימה, העברת מסרים מתוך התא לחוץ התא, כל הדברים האלה זה חילוף חומרים. ובהקשר של הגוף שלנו, אנחנו חייבים כל הזמן שיהיה לנו איזשהו חילוף חומרים כדי לחיות. ברגע שאנחנו מפסיקים לעשות חילוף חומרים, בעצם הגוף מפסיק לחיות.
אבל החילוף חומרים, הרמה הבסיסית של החילוף חומרים גם יכולה להשתנות. אנחנו יכולים פעם אחת, נגיד אם אנחנו נמצאים עכשיו באיזשהו סטרס, בורחים מהטורף שלנו או רודפים אחרי הטרף שלנו, נמצאים במלחמה, נמצאים באיזשהו מצב של עקה, הפעילות שלנו מוגברת, אוקיי? זה גם האדרנלין שדיברנו עליו קודם, אנחנו ככה פעילים הרבה יותר.
זה פחות או יותר, על זה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על חילוף חומרים, זאת אומרת כל התהליך של ייצור האנרגיה, עבודת הלב וזה, זה הכול נכנס בקטע של מטבוליזם. וכשאנחנו מדברים על הורמוני התריס, מה שבעצם המסר שהם מוסרים לגוף זה חבר'ה, עכשיו אנחנו צריכים להגביר את הפעילות שלנו.
עכשיו, תראה בכמה מקומות זה נוגע. קודם כל, זה משפיע על הלב, הרגע דיברנו על זה, זה משפיע על הלב, זה גורם ללב לפעום יותר מהר…
גיא: מעלה את הדופק.
ד"ר בלוך: לתפוקת הלב לעלות, לנשימה לעלות, אוקיי? ברמה התאית, ברמת חילוף החומרים ברמה התאית, אנחנו מייצרים יותר אנרגיה, אוקיי? כדי לייצר אנרגיה, אנחנו צורכים יותר חמצן, אוקיי? צורכים יותר גלוקוז, גורמים לספיגה יותר של גלוקוז במעי, ולייצור של גלוקוז דרך כל המערכות הביוכימיות שדיברנו עליהם בפרק על הרעב, אתה זוכר? כל הגלוקונאוגנזה והפירוק של הגליקוגן וכל הדברים האלה. כל הדברים האלה מתווכים על ידי הורמונים של בלוטת התריס.
זאת אומרת, כש-T3 ו-T4 משתחררים לנו לדם, אנחנו מייצרים יותר סוכר מתוך המאגרים שלנו בגוף, אנחנו סופגים יותר סוכר מהאוכל שלנו, אנחנו צורכים יותר חמצן כדי לייצר יותר אנרגיה. אז כל הדברים האלה מתווכים על ידי בלוטת התריס…
אבל זה לא מסתפק בזה. זה גם ברמה היותר ארוכת טווח. בלוטת התריס גורמת לנו להבשלה של העצמות, לגדילה של העצמות, לגדילה בכלל, להתפתחות של המוח. זאת אומרת, כל הדברים האלה של ה… של הלגדול, לצמוח.
גיא: הורמון הגדילה, לצורך העניין, הוא קשור איכשהו לבלוטת התריס?
ד"ר בלוך: הורמון הגדילה הוא הורמון נפרד, אבל גם לבלוטת התריס יש השפעה על הגדילה ועל ההבשלה וההתבגרות של העצמות.
גיא: [מהמהם בהבנה]
ד"ר בלוך: עכשיו, כל הדברים האלה, חשוב לנו להבין כשאנחנו מתחילים לדבר על הפתולוגיה. אבל קודם כל תראה כמה הבלוטה הזאת היא בלוטה חשובה. ואני חייב להגיד שאני לא שומע שכותבים עליה בעיתון יותר מדי. אתה יודע, היא לא…
גיא: אין לה יחסי ציבור. אין לה יחסי ציבור.
ד"ר בלוך: אין גם, אני לא ראיתי… אין לה נגיד דף בפייסבוק של מעריצים. אתה יודע, בייסיק.
גיא: אני חושב שאנחנו צריכים להקים.
ד"ר בלוך: צריך. אני חושב שאנחנו…
גיא: אנחנו פשוט צריכים לקחת את המושכות. [צוחק]
ד"ר בלוך: אני קורא… אתה יודע מה? אני קורא למאזינים שלנו, בואו, תקימו דף, דף מעריצים לבלוטת התריס, ואנחנו…
גיא: [צוחק]
ד"ר בלוך: אנחנו נרשמים בטוח, כאילו.
גיא: אני אחרי הפרק הזה נהיה מעריץ שרוף של בלוטת התריס.
ד"ר בלוך: זהו.
גיא: טוב, אז בלוטת התריס אחראית ממש על המון-המון דברים. מה רע לנו? מה… מה… למה לא?
ד"ר בלוך: אוקיי, אז קודם כל, בוא ננסה לחשוב קצת בראש פיזיולוגי, בסדר? אם כל הזמן היינו רוצים ללחוץ על דוושת הגז וכל הזמן היינו רוצים שהקטר שלנו ייסע בשיא המהירות, לא היינו צריכים רגולציה, נכון? זאת אומרת, לא היינו צריכים הורמונים אם היינו כל הזמן רוצים שהם יעבדו. במקרה של בלוטת התריס, יש לנו מצבים שבהם אנחנו רוצים לעבוד קצת יותר ויש להם… יש לנו מצבים שבהם אנחנו רוצים לעבוד קצת פחות, אבל בעיקר מה שאנחנו רוצים זה לשמור על איזשהו איזון.
גיא: כדי שלא יהיה היפו מצד אחד או היפר מהצד השני.
ד"ר בלוך: נכון, אתה כבר לוקח אותנו למונחים שאנחנו משתמשים בהם, גם כשאנחנו מדברים על הפתולוגיה של הבלוטה. אבל עוד לפני זה צריך להבין, ואתה גם שאלת אותי את זה קודם, עכשיו זה הזמן לענות על זה. איך בדיוק הולכת הרגולציה? איך מחליט… איך ההיפותלמוס מחליטה שעכשיו היא רוצה עוד ועכשיו היא רוצה פחות?
גיא: ההיפותלמוס… היפותלמוס זה?
ד"ר בלוך: ההיפותלמוס זה הבלוטה במוח ששחררה את ה-TRH.
גיא: זה הבלוטה במוח.
ד"ר בלוך: כן. שהשפיעה על ההיפופיזה ששחררה את ה-TSH, שהשפיעה על בלוטת התריס ששחררה את הורמוני התריס. עד כאן זה מהלך חיובי. הראשון גורם לשני, השני גורם לשלישי. עכשיו, כמו שקורה בהרבה מצבים אחרים במערכת ההורמונלית, התוצר הסופי עושה מה שאנחנו קוראים נגטיב פידבק על הבלוטה הראשונה. זאת אומרת, כאשר שחררנו כבר לדם כמות מספקת של T3 ו-T4, זה יגרום לדיכוי גם של ההיפותלמוס וגם של ההיפופיזה. הוא בעצם יוריד גם את ה-TRH וגם את ה-TSH, ועל ידי כך ייווצר איזשהו איזון. הבנת את ה… את המצב?
גיא: כן. הוא בעצם אומר להם, סבבה, הבנתי, קיבלתי, עשיתי, תירגעו.
ד"ר בלוך: נכון. יצרתם מספיק, עכשיו בואו נוריד את הרגל מהגז, אוקיי?
גיא: [מהמהם בהבנה]
ד"ר בלוך: וככה אנחנו בעצם הופכים את זה מציר לסוג של מעגל. והמעגל הזה הוא מאוד חשוב. עכשיו, כל הדבר הזה זה עדיין בטווח התקין, אוקיי? זה מה שקורה אצלנו, אצל כל אחד מאיתנו כשבלוטת התריס שלנו עובדת בצורה תקינה. אבל כמו שאמרת, לפעמים אנחנו יכולים להגיע למצב של היפו ולפעמים אנחנו יכולים להגיע למצב של היפר. ופה הרפואה נכנסת לתמונה.
עד עכשיו זה היה עולמם של הביולוגים והפיזיולוגים, לתאר את מה קורה כשהכול תקין. ברגע שמשהו משתבש, כמו שעידן אוהב לשאול כשהוא יושב מולי, ברגע שמשהו יכול להשתבש, אז הרפואה נכנסת לתמונה ואז אנחנו בעצם מדברים על מצבים של היפותירואידיזם, זאת אומרת ייצור חסר של הורמון בלוטת התריס, או היפרתירואידיזם, שזה ייצור בעודף של הורמוני בלוטת התריס.
גיא: ממה מהם אתה רוצה לגעת קודם?
ד"ר בלוך: מה בא לך? [צוחק]
גיא: בוא נדבר קודם על היפר. איך הגוף מושפע מהיפר?
ד"ר בלוך: אוקיי. אז קודם כל בוא ננסה לקחת את כל מה שלמדנו עד עכשיו ולהבין איך זה ייראה. אחר כך נדבר על מה הגורם לזה, אבל בוא נבין איך זה ייראה. מה יקרה למישהו שבלוטת התריס שלו מייצרת יותר מדי הורמוני T3 ו-T4?
גיא: אהה… אני מניח שהמטבוליזם יהיה מאוד-מאוד מהיר?
ד"ר בלוך: נכון. ואז איך זה יבוא לביטוי? אז קודם כל, בוא, אני… אתה יודע מה? אני אתן לך איבר, אתה תגיד לי מה יקרה לו, בסדר?
גיא: [מהמהם בהסכמה]
ד"ר בלוך: מה יקרה ללב?
גיא: יהיה דופק גבוה?
ד"ר בלוך: נכון, יהיה דופק מאוד גבוה, לפעמים אפילו תחושה של פלפיטציה, זאת אומרת של דפיקות לב, שהבן אדם מרגיש ממש את הלב שלו דופק מהר מאוד. הוא יהיה… מה יקרה למשקל?
גיא: ירד?
ד"ר בלוך: נכון, המשקל ירד, יהיה איבוד משקל. תירואיד גם עוזר לנו לשמור על חום הגוף. ברגע שיש הפרשה מוגזמת של הורמוני בלוטת תריס, יש לנו עלייה בחום הגוף. ויותר מזה, יש לנו אי סבילות לחום, זאת אומרת, אנשים שנמצאים במצב של היפרתירואידיזם, קשה להם לסבול חום, הם מזיעים הרבה, יש להם דפיקות לב. זה כמו איזה מישהו שמאוד-מאוד מתרגש, כן? אבל זה לאו דווקא בגלל שקרה לו משהו, אלא פשוט כי כל הגוף שלו נמצא בהיפר.
גיא: [מהמהם בהבנה]
ד"ר בלוך: הרבה אנשים מדווחים על היפראקטיביות או חרדה או קושי בשינה. כל הדברים האלה זה גם כן, זה השפעות יותר של מערכת העצבים של התירואיד. יכול להיות שלשול בגלל פעילות יתר של מערכת העיכול. ויש תופעה מאוד מעניינת ודי אופיינית למצב הזה של ההיפרתירואידיזם, שנקראת Exophthalmos. Exophthalmos… בעיקר במחלה שנקראת גרייבס, תכף אני אגיד איזה מילה על המחלה הזו. Exophthalmos זה מצב שבו העיניים כאילו יוצאות מחוריהן, אוקיי?
גיא: אימא'לה!
ד"ר בלוך: זה כמו… זה כמעט כמו בסרטים המצוירים, שאיזה מישהו מאוד מופתע והעיניים יוצאות לו מה… זה. עכשיו, הן לא באמת יוצאות מחוריהן. לא רואים את כל העין כזה נשפכת בחוץ.
גיא: אוי ואבוי.
ד"ר בלוך: אבל רואים את העין הרבה יותר בולטת מהרגיל בגלל היחלשות של שרירי העין. וזה ממש נראה כמו מישהו שמאוד-מאוד מופתע, אוקיי? עם עיניים פקוחות כאלה. אחת הדרכים לראות את ה-Exophthalmos זה כשרואים את הלבן בחלק העליון של העין. בדרך כלל החלק העליון של העין מכוסה על ידי העפעף. אז כשאתה מסתכל למישהו בעיניים, אני לא יודע אם יצא לך לראות פעם, אתה רואה את האיריס, את החלק הצבעוני, והעפעף מכסה את הלבן שמעליו. כשיש למישהו Exophthalmos, אפשר ממש לראות את הלבן שנמצא בחלק העליון של העין.
גיא: ואיי. המאזינים לא רואים, אבל אני מחזיק לעצמי עכשיו את העיניים מרוב זעזוע.
ד"ר בלוך: כן [צוחק]. זה… זה בהקשר של היפרתירואידיזם. הבטחתי לך שאני אדבר על מחלה שנקראת Graves' disease.
גיא: [מהמהם בהבנה]
ד"ר בלוך: גרייבס זה בעצם הסיבה הכי שכיחה להיפרתירואידיזם באוכלוסייה, וזה סוג של מחלה אוטואימונית. אז מחלה אוטואימונית, אנחנו כבר אמרנו כמה פעמים, אני לא אכנס לזה.
גיא: מחלה שהגוף תוקף את עצמו?
ד"ר בלוך: בדיוק. אנחנו לא ניכנס עוד פעם לכל הפירוט של מערכת החיסון, אבל נגיד שהגוף מייצר נוגדנים נגד משהו שהוא שייך לו, אוקיי? זה לא נגד פולש מן החוץ, פולש זר. במקרה הזה, ומה שמעניין בגרייבס, שהנוגדנים שהגוף מייצר עושים פעולה דומה לפעולה של ה-TSH, אתה זוכר? Thyroid-stimulating hormone, ההורמון שמעורר את בלוטת התריס לייצר את ההורמונים שלה. הנוגדנים שנוצרים ב-Graves' disease נקשרים אל אותם רצפטורים של ה-TSH וגורמים לבלוטה להתחיל לעבוד, אוקיי?
גיא: אז הם איכשהו מרמים את הבלוטה. הם אומרים לבלוטה, תתחילי לעבוד. אבל הם לא…
ד"ר בלוך: בדיוק, צריך עוד, צריך עוד, צריך עוד, צריך עוד.
גיא: …הם לא ברי הסמכא לעשות את זה.
ד"ר בלוך: נכון, וככה נוצרת התופעה הזאת של Graves' disease. וזה בא לידי ביטוי בייצור מוגבר של הורמוני בלוטת תריס.
גיא: ההיפו הוא קצת יותר ידידותי או שאתה ממשיך לזעזע אותי?
ד"ר בלוך: האמת היא שאם הבנת את ההיפר, יהיה לך מאוד קל להבין את ההיפו, כי זה בדיוק תמונת ראי של כל מה שאמרנו קודם. אם בהיפר אמרנו שיש איבוד משקל, אז בהיפו, שזה מצב שבו לא מיוצרים מספיק הורמונים של בלוטת התריס, אז בהיפו כמובן אנחנו נראה עלייה במשקל, אנחנו נראה עייפות, חולשה, איבוד שיער. אם בהיפר היה לנו אי סבילות לחום, אז בהיפו יש לנו אי סבילות לקור. הדופק איטי, יש עצירות. אם בהיפר היה שלשול, פה יש עצירות. זה ממש תמונת ראי. יש כל מיני הפרעות במחזור החודשי, יש דיכאון. זאת אומרת, בהיפר יותר צפוי שיהיה חרדה והפרעות שינה. בהיפו זה דיכאון. העור שלנו יכול… הוא יכול להיראות עור יבש כזה, ממש קוראים לזה… באנגלית קוראים לזה waxy, דמוי שעווה. ממש עור אפרפר כזה ויבש וקצת בצקתי. מרגיש קצת כמו בובת שעווה.
גיא: [מהמהם בהבנה]
ד"ר בלוך: צריך להבין, גם בהיפו וגם בהיפר, ובכלל, כשאנחנו מדברים על אנדוקרינולוגיה, על הורמונים, זה ספקטרום מאוד רחב. יכולים להיות אנשים שהתופעות אצלהם הם מאוד מאוד בולטות. אפילו יש מצבים שהם מסכני חיים, זה ממש כאילו שזה הכי קיצוני שיש. יש אנשים שפשוט באים לרופא שלהם, הם אומרים: "תשמע, דוקטור, אני בחודשים האחרונים מרגיש קצת יותר עייף, יותר חלש, השיער שלי, אני מתחיל לאבד שיער". בדרך כלל זה "מתחילה", בדרך כלל זה נשים.
גיא: [מהמהם בהבנה]
ד"ר בלוך: זה יותר שכיח בנשים. ואז אחד מהדברים הראשונים שהרופא עושה, זה בעצם לשלוח בדיקות דם כדי לראות מה מצב התפקוד של בלוטת התריס. אז…
גיא: נשמע לי שזה קצת הופך את כל העניין למורכב קצת מ… אבחונית.
ד"ר בלוך: נכון, נכון.
גיא: כי זה מאוד כללי. זה יכול להיות קשור לתזונה, זה יכול להיות קשור ל… אנא עארף, בטח המון דברים.
ד"ר בלוך: נכון. קודם כל השלב הראשון זה שהמטופל צריך להחליט שבכלל יש לו בעיה רפואית. הרבה פעמים, בעיקר במקרים הפחות, נקרא לזה, סוערים, המטופל מסביר את זה בדרכים אחרות. הוא אומר, טוב, אני עייף כי אני הרבה זמן… אני, יש לי הרבה לחץ בעבודה עכשיו ואני לא ישן כמו שצריך או אני בבידוד בגלל הקורונה, ועלייה במשקל זה בגלל הקורונה והאי סבילות לקור זה בגלל הקורונה וזה. בסוף מסתבר ש…
גיא: [צוחק]
ד"ר בלוך: אז… אז הרבה דברים, אתה יודע, נגיד, יש אנשים שסתם לא סובלים קור, בלי קשר למחלה. יש אנשים שהם סתם עייפים. צריך להיות רגישים לאופציה הזאת. אני מניח שכשמגיעים לרופא כבר, זה די טריוויאלי. זה לא טריוויאלי, לא, אני מגזים, אבל זה אחד מהדברים הראשונים שרופא משפחה טוב בודק.
גיא: מה השכיחות של זה, יובל?
ד"ר בלוך: מאוד שכיח. בעיות בבלוטת התריס הם מאוד-מאוד נפוצות. 10 עד 15 אחוז מהנשים באוכלוסייה סובלות מהפרעה בבלוטת התריס, זה יכול להיות או היפו או היפר. גברים קצת פחות, שניים, שלושה אחוז. זה פחות שכיח בגברים, אבל גם שניים, שלושה אחוז מהאוכלוסייה זה המון. אז… אז כן, זו מחלה מאוד שכיחה, ומופיעה יותר בנשים.
גיא: אז אתה אומר שרוב הטיפול בהיפו והיפר, קורה אצל רופא המשפחה.
ד"ר בלוך: נכון.
גיא: בוא תספר לי קצת מה הוא עושה. מה עושה רופא המשפחה, מה התהליך?
ד"ר בלוך: הדבר הראשון שהרופא עושה, הבדיקה הפשוטה והמיידית בדרך כלל שעושים, זה לבדוק בדיקות דם לשלושה דברים. בודקים את רמת ה-TSH בדם, אותו הורמון מגרה…
גיא: שמעורר את הבלוטה.
ד"ר בלוך: מגרה תירואיד. ובודקים את הרמות של ה-T3 ו-T4 החופשיים. אז מה הרופא יכול לגלות בזמן שהוא בודק את ה-TSH ו-T3, T4? מה שהוא יכול לראות זה שהמספרים שלהם יהיו תקינים, גבוהים או נמוכים, נכון? זאת אומרת, אנחנו יכולים לעשות לנו מין טבלה כזאת של TSH, נגיד על ציר אחד, T3 ו-T4 על הציר השני, ולכתוב גבוה, נמוך, גבוה, נמוך, יוצא לנו מין כזה גריד כזה, אוקיי?
גיא: [מהמהם בהבנה] כן.
ד"ר בלוך: אבל ננסה להבין את העיקרון ואז ננסה להבין על מה הוא מסתכל. אז בוא ניקח לדוגמה מחלה, שגם עליה רציתי לדבר, שנקראת השימוטו, שזו מחלה…
גיא: נשמע יפני.
ד"ר בלוך: זו מחלה עם שם די מגניב. זה נשמע כמו איזה דמות משנה ב"קראטה קיד" או משהו כזה.
גיא: כן, הוא המאסטר, אני חושב.
ד"ר בלוך: הוא המאסטר, כן. השימוטו נשמע כמו המאסטר.
גיא: [צוחק]
ד"ר בלוך: והשימוטו זה הסיבה הנפוצה ביותר בעולם המערבי להיפותירואידיזם. אז אמרנו שהסיבה הכי נפוצה להיפר זה גרייבס, Graves' disease.
גיא: [מהמהם בהבנה]
ד"ר בלוך: הסיבה הכי נפוצה להיפו זה השימוטו. השימוטו זה עוד מחלה אוטואימונית. זאת אומרת, גם הפעם הגוף מייצר נוגדנים נגד עצמו, רק שהפעם הנוגדנים האלה מפריעים לייצור של הורמוני בלוטת התריס, ולכן הורמוני בלוטת התריס יהיו ברמה נמוכה. אבל בכל זאת בדקנו גם את ה-TSH. למה בדקנו את ה-TSH? כי אנחנו רוצים לדעת שהסיבה להיפותירואידיזם היא מה שאנחנו קוראים היפותירואידיזם ראשוני, זאת אומרת, משהו שקורה באמת בגלל הבלוטה, בגלל בעיה בבלוטה. אם ה-TSH… אם באמת הבעיה היא בבלוטה עצמה, מה אתה חושב יקרה ל-TSH?
גיא: הוא יהיה תקין.
ד"ר בלוך: הוא יהיה אפילו גבוה.
גיא: [מהמהם בהבנה]
ד"ר בלוך: והסיבה שהוא יהיה גבוה זה מכיוון שה…
גיא: כי המוח כל הזמן רוצה…
ד"ר בלוך: בדיוק. נכון.
גיא: תפעיל, תפעיל, תפעיל, תפעיל.
ד"ר בלוך: נכון. המוח מרגיש שחסר לו, ולכן הוא משחרר יותר TSH, שאומר ל… זה אפילו יותר רגיש, ה-TSH. זאת אומרת, אנחנו רואים קודם כל את העלייה ב-TSH, והמוח אומר, חבר'ה, תלחצו על הגז, תלחצו על הגז. הנהג מנסה ללחוץ על הגז, שום דבר לא יוצא, אין לו עצים, אוקיי?
גיא: [מהמהם בהבנה]
ד"ר בלוך: אז… זה מה שאנחנו רואים. זאת אומרת, התמונה האופיינית להיפותירואידיזם ראשוני זה מצב שבו ה-TSH הוא גבוה וה-T3, T4 הם בדרך כלל נמוכים.
גיא: [מהמהם בהבנה]
ד"ר בלוך: לעומת זאת, אם עכשיו בוא ניקח מקרה אחר, נגיד שלמישהו יש בעיה במוח, נגיד שיש לו גידול בהיפופיזה, אוקיי? והוא מונע מההיפופיזה להפריש את ה-TSH. מה יקרה עכשיו? קודם כל, איך אנחנו נראה את זה בבן אדם?
גיא: זה יהיה היפו, לא?
ד"ר בלוך: הוא עדיין יהיה היפו, נכון, מכיוון שהבלוטה לא מקבלת שום הוראות לייצר הורמונים, אז היא לא מייצרת. ולכן ההסתמנות הקלינית תהיה דומה לזאתי של השימוטו. אבל הפעם בבדיקת הדם, לצד T3 ו-T4 נמוכים, אנחנו נראה גם TSH נמוך.
גיא: ואז אנחנו יודעים שהבעיה היא לא ישירות בבלוטת התריס, אלא בשלב מוקדם יותר בשרשרת.
ד"ר בלוך: נכון, ולזה קוראים secondary hypothyroidism. זאת אומרת, זה משני, זה משני לבעיה במקום אחר. הבעיה היא לא בבלוטת התריס עצמה אלא במקום אחר. בקיצור, לפי ההיגיון הזה אפשר גם לבדוק את המקרים של ההיפרתירואידיזם. וכמובן שאם הבלוטה שלנו מייצרת הרבה הורמונים בגלל Graves' disease, אז הפעם יהיה דווקא דיכוי של ייצור TSH, כי אנחנו לא רוצים לייצר יותר, אז המוח מפסיק לייצר את ה-TSH.
גיא: [מהמהם בהבנה]
ד"ר בלוך: אבל אנחנו יכולים, אתה רואה שבעזרת שתי בדיקות די פשוטות, בדיקות דם פשוטות, הרופא שלנו יכול לקבל תמונה די טובה על מה בדיוק קורה על הציר הזה של ההיפופיזה ובלוטת התריס.
גיא: ואז הוא מקבל את התשובות מבדיקות הדם.
ד"ר בלוך: כן.
גיא: ומה הוא עושה?
ד"ר בלוך: אוקיי, אז יש לנו לשמחתנו לא מעט פתרונות. קודם כל, אם אנחנו מדברים על היפרתירואידיזם, יש כל מיני תרופות שהן אנטי תירואיד, זאת אומרת, הן גורמות לעיכוב בייצור של הורמוני בלוטת התריס. לפעמים זה מספיק.
לפעמים אנחנו צריכים לתת תרופות שפותרות את הנזקים, לדוגמה, אמרנו שאחד הדברים שקורים בהיפר זה שיש דפיקות לב ודופק מואץ, אז אנחנו לפעמים נותנים תרופות שמאטות את קצב הלב, כדי שלא יגזים בפעילות שלו.
אבל לפעמים זה לא מספיק. זאת אומרת, לפעמים הטיפול התרופתי שאנחנו נותנים לא מספיק בשביל לאזן את הבן אדם, ואז אנחנו צריכים להתערב קצת יותר, כשבעצם ההתערבות שלנו, המטרה שלה, זה להוריד בצורה מספרית את כמות התאים שמייצרים את ההורמונים בצורה מוגזמת, אוקיי?
אז יש לנו שתי דרכים. דרך אחת, הדרך היותר, נקרא לזה, מסורתית, זה ניתוח, אוקיי? לפעמים אנחנו פשוט מורידים חלק מבלוטת התריס כי אנחנו עושים חשבון מספרי, אנחנו אומרים, אם בלוטת התריס כולה מייצרת פי 2 הורמון ממה שצריך, אז פשוט נוריד חצי ואז זה ייצר את הכמות התקינה. אבל יש אופציה שהיא קצת יותר, נקרא לזה… קצת יותר מגניבה, בעיניי, וזה שימוש ביוד רדיואקטיבי.
גיא: נשמע מפחיד.
ד"ר בלוך: נשמע… נשמע מפחיד. זה כזה, אתה יודע, נשמע כזה איזה משהו מצ'רנוביל כזה.
גיא: [צוחק]
ד"ר בלוך: אבל מה שקורה באמת, זה שאנחנו לוקחים יוד שהוא לא יוד רגיל אלא יוד שיש לו איזושהי פליטה רדיואקטיבית, ומזריקים אותו לדם או נותנים אפילו לבן אדם לבלוע כדורים. הבן אדם סופג את היוד הזה, ואמרנו שהיוד, כשהוא נספג בגוף, הולך באופן כמעט בלבדי אל תאים של בלוטת התריס. ברגע שהוא נספג בתאים האלה, הרדיואקטיביות שבו הורגת את התא, וככה בעצם כמות התאים שמייצרת את הורמוני התריס יורדת בצורה משמעותית. מה הבעיה? הבעיה שזה כל כך יעיל, שאנחנו יכולים להרוג את כל התאים של התירואיד.
גיא: אפשר בטעות להרוג ממש את כל בלוטת התריס שלך.
ד"ר בלוך: נכון. אבל אנחנו יודעים להתמודד עם זה. מכיוון שה… ברגע שיש לנו היפותירואידיזם, אנחנו יכולים לתת פשוט הורמון תחליפי, וזה הפתרון של הצד השני. מי שיש לו היפו, מי שאין לו מספיק הורמונים של בלוטת התריס, אנחנו פשוט נותנים תרופה שנקראת אלטרוקסין, והתרופה הזאת היא תחליף מצוין להורמון שהבלוטה שלנו מייצרת באופן טבעי. זהו, נראה לי שכיסינו גם את האופציות הטיפוליות של היפר וגם את האופציות הטיפוליות של היפו.
גיא: כן, אני חושב שכיסינו הכל.
ד"ר בלוך: אז ביי.
גיא: הדבר…
ד"ר בלוך: [צוחק]
גיא: להתראות, היה נעים מאוד. הדבר היחיד שלא דיברנו עליו…
ד"ר בלוך: זה על יונתן.
גיא: זה על יונתן.
ד"ר בלוך: נכון.
גיא: [צוחק]
ד"ר בלוך: כי הסיפור של יונתן הוא שונה לגמרי, דרך אגב. כל מה שדיברנו עד עכשיו…
גיא: לא היה לו לא היפו ולא היפר.
ד"ר בלוך: לא היה לו היפו, לא היה לו היפר, לא היה לו תסמינים. בעצם הבדיקות הדם שלו, אפילו נגלה קצת מההמשך, הבדיקות דם שלו גם היו תקינות. זאת אומרת שכל מה שדיברנו עד עכשיו לא תופס לאותו סטודנט שנה א' רפואה, שמגלה יום אחד שיש לו גוש חשוד בצוואר.
גיא: אנחנו נגיע אליו מייד אחרי הפרסומת.
[חסות]
[אות מוזיקלי]
גיא: "עושים רפואה", שבנו.
ד"ר בלוך: יפה, עשית את זה מאוד מקצועי.
גיא: תודה, תודה. התאמנתי בבית מול המראה. דיברנו בעצם, יובל, על בלוטת התריס, התפקיד שלה בגוף שלנו, למה היא חשובה, היפר, היפו, מה עושים עם המצבים האלה. אבל יונתן לא נכנס לשום דבר ממה שאמרנו.
ד"ר בלוך: נכון.
גיא: לא היו לו תסמינים. הוא גילה שיש לו גידול ממש במקרה.
ד"ר בלוך: [מהמהם בהסכמה]
גיא: אתה יכול להסביר לי קצת על המצב הזה?
ד"ר בלוך: כן. כשאנחנו מדברים על בלוטת התריס, וגם כמו הרבה איברים אחרים בגוף, בעצם יש לנו שתי דרכים לבדוק אותם, אוקיי? דרך אחת זה דרך תפקודית, שזה מה שדיברנו במחצית הראשונה. אנחנו רואים שהבלוטה מייצרת הורמונים, אנחנו בודקים את ההורמונים, אנחנו מסתכלים על ההשפעה של ההורמונים על הגוף, ואיך מופיעים תסמינים של היפו, של היפר. זה עניין תפקודי.
אבל אפשר לבדוק את הבלוטה גם בצורה האנטומית שלה. זאת אומרת, לפעמים הבעיות שמופיעות בבלוטה הן לא בעיות תפקודיות אלא הן בעיות אנטומיות. ובאופן ספציפי, כשאנחנו מדברים על בלוטת התריס, אנחנו מדברים על גושים שגדלים שם. גם יכולים להיות מצבים שבהם בלוטת התריס גדלה באופן מה שאנחנו קוראים דיפוזי, זאת אומרת, כל בלוטת התריס פתאום נהיית יותר גדולה, זה יכול להיות דלקת בבלוטת התריס או כל מיני דברים כאלה. אבל שכיח שאנחנו מגלים גושים בבלוטת התריס, ואז אנחנו צריכים לעשות סוג אחר של בירור כדי להבין בדיוק מה זה הגוש הזה.
דבר ראשון שאנחנו רוצים להחליט, וזה מאוד חשוב, זה האם הגוש הזה הוא שפיר או ממאיר. מרבית הגושים בבלוטת התריס הם שפירים לשמחתנו, אבל לפעמים הגושים האלה יכולים להיות ממאירים וכמובן גושים ממאירים צריכים לקבל טיפול קצת שונה.
גיא: איך בודקים את זה?
ד"ר בלוך: אוקיי, וזה בדיוק העניין, מה אנחנו עושים כשאנחנו מוצאים גוש. הרבה פעמים מי שמוצא את הגוש הזה, זה המטופל עצמו, במישוש. כמו שאמרנו, לפעמים אנחנו נתקלים בגושים האלה גם בצורה אקראית לגמרי, בהדמייה שעשינו בגלל סיבה אחרת או בבדיקה גופנית שגרתית של הרופא. הגוש הזה יכול להיות או גוש סולידי, זאת אומרת שהוא כולו… שהוא קשה ואחיד מבחינת חומרים, או שהוא מלא בנוזל. לפעמים גם יש כל מיני שלפוחיות כאלה שאפשר למצוא בתוך הצוואר.
והדבר הראשון באמת שאנחנו רוצים לעשות, זה לראות את הגוש הזה ולדגום אותו. הדרך הפשוטה ביותר להסתכל על גושים בצוואר, וזה מאוד נוח, מכיוון שזה הצוואר וזה יחסית איבר שקל להגיע אליו, זה באמצעות אולטרסאונד. ומה שאנחנו עושים בעצם באולטרסאונד, אנחנו מסתכלים על הבלוטה, קודם כל לראות שזה באמת מגיע מהבלוטה. יש הרבה מאוד איברים ומערכות שעוברות דרך הצוואר, מערכת הנשימה וכלי דם גדולים ועצבים וקשרי לימפה וכו', אז אנחנו רוצים לראות שבאמת הגוש מגיע מבלוטת התריס. לפעמים אנחנו מגלים שהוא מגיע ממקום אחר.
ואחרי שאנחנו רואים שזה בלוטת התריס, ואנחנו רואים בדיוק איך היא נראית מבחינה אנטומית, אנחנו גם רוצים לקחת דגימה כדי להבין ברמה ההיסטולוגית תחת מיקרוסקופ איך נראים התאים שם ואיזה סוג של גידול מדובר.
גיא: אז בוא נשמע, יובל, בהקשר הזה, את החוויה של יונתן, כשהוא מגיע לאולטרסאונד כדי להבין מה לעזאזל קורה לו בבלוטת התריס.
יונתן: "הגעתי לביופסיה ואני נכנס לחדר, מספר לו את… תכלס את מה שסיפרתי עכשיו, את כל מה שקרה. ואז הוא אומר: "טוב, אני רק רוצה להרגיע אותך שיכול להיות שאני בכלל לא אסכים עם הבחור הקודם שעשה לך את האולטרסאונד וזה שהוא נתן 4 מתוך 5, זה בכלל לא אומר שזה באמת 4 מתוך 5. יכול להיות שזה גם פחות, אז בוא נסתכל". והוא שם את המתמר על הגרון שלי ומתחיל להסתכל, ואחרי איזה חמש דקות הוא אומר: "טוב, אני באמת לא מסכים עם הבחור שעשה לך את האולטרסאונד הקודם. זה ללא ספק 5 מתוך 5".
ואז לקחו לי את הביופסיה. שזה מחדירים מחט לתירואיד, ובמקום יש פתולוג שבודק את הדגימה כדי לתת תשובה מיידית. אז אני שוכב שם על המיטה והפתולוג מסתכל על הדגימה שלי. והבחור שלקח את הדגימה של האולטרסאונד, שואל: "נו, מה יצא?", והפתולוגית אמרה שזה סרטני. ואז הוא אמר: "מעולה." ואז הסתכלתי עליו ושאלתי אותו: "איך זה מעולה?" ואז הוא אמר: "מה שאני רואה פה באולטרסאונד כל כך נראה כמו גידול סרטני, שאם לא היה יוצא שזה סרטני או פתולוגי, הייתי דוקר אותך עוד פעם עד שיצא שזה סרטני"."
גיא: איך נראה גידול סרטני?
ד"ר בלוך: הרופאים שמבצעים את הבדיקה, הרנטגנולוגים שעושים את האולטרסאונד, יודעים לפי התמונה שהם רואים, להבדיל בין בלוטה שנראית במרקם, הם קוראים לזה, הם נותנים לזה כל מיני מונחים כאלה, מרקם תקין, אבל פשוט גדלה, או בלוטה שיש לה איזשהו גוש, אבל הוא פחות או יותר עגול ומסודר ונראה שפיר, לבין הגידולים הממאירים, שבדרך כלל מה שמאפיין אותם זה שהם פחות מסודרים, הם יותר שפיציים כאלה, קופצניים. מה שמאפיין גידול סרטני, אחד מהאיברים שמאפיין גידול סרטני זה שהוא לא מתחשב בגבולות אנטומיים. הוא פורץ דרך קפסולות ופורץ דרך כל מיני גבולות, והוא נראה יותר כמו קיפוד מאשר כמו ראש של אדם קירח.
אז אני לא רנטגנולוג, אני לא יודע… אם אני אסתכל על בדיקה סונוגרפית, סביר להניח שאני לא יודע להבדיל. אבל זה מה שהם לומדים. הם לומדים פשוט להסתכל על התמונה ולהגיד זה חשד גבוה שהוא ממאיר, זה חשד גבוה שהוא שפיר. לפעמים קשה להם לקבוע. בכל מקרה האבחנה הסופית תמיד מתבצעת באמצעות FNA, באמצעות בדיקה פתולוגית שהולכת למעבדה הפתולוגית.
גיא: ואז קורית הבדיקה הפתולוגית הזאת.
ד"ר בלוך: כן.
גיא: ובאמת במקרה של יונתן, מדובר בגידול סרטני.
ד"ר בלוך: כן. יונתן שמע שזה גידול סרטני. האמת, אתה יודע, יש כל מיני דברים… יש משפטים שרק לרופאים מותר להגיד. "זה סרטן טוב", נכון? שמעת פעם את ה… זה?
גיא: [צוחק]
ד"ר בלוך: אז זה סרטן טוב. למה הוא סרטן טוב? מכיוון שבמקרה הגידול שהיה ליונתן הוא גידול שהוא פחות אלים, פחות תוקפני, הוא יותר ממוין. אנחנו מגדירים… מחלקים אותם גם לפי סוגי מיון. ככל שהגידול יותר ממוין, הוא יותר קל לטיפול.
גיא: מה הכוונה ליותר ממוין?
ד"ר בלוך: אהה… כשאנחנו מדברים על סרטן, אנחנו בעצם מדברים על זה שזה איזשהו תא של הגוף, שיצא… שנדפקה לו הבקרה, אוקיי? והוא מתחלק עכשיו בצורה לא מבוקרת. חלק מהתאים, למרות שהם מתחלקים בצורה לא מבוקרת, מאוד קל לראות מה המקור שלהם. להגיד: זה תא מסוג X, זה תא מסוג Y והם פשוט מתרבים בהרבה. זה תא שהוא ממוין.
לפעמים התא עובר לצורה, נגיד נקרא לזה, העוברית שלו, לצורה היותר מוקדמת, עד כדי כך שממש הוא מאבד את המאפיינים הטבעיים התקינים של התא. וזה תאים בדרך כלל יותר מופרעים, יותר אלימים ושיותר קשה לטפל בהם.
אז במקרה הזה של מה שהיה ליונתן, היה לו סוג של סרטן שהוא סרטן יחסית רגוע. אומנם סרטני, אומנם חייבים להיפטר ממנו, אבל… וגם היה שם, במקרה של יונתן גם הגידול אפילו הגיע לקשרי לימפה שכנים. אבל יחסית למה שהיה אפשר למצוא שם, המצב היה בסדר ואנחנו נשמע את זה גם בהמשך, שיונתן מספר לנו על מה קרה איתו.
יונתן: "בניתוח החליטו להוריד לי רק חצי מהבלוטה, רק את החצי השמאלי ואת האיסטמוס, שזה החיבור באמצע. ולא את החצי הימני, כי שם לא מצאו גרורות אלא כל הגידולים היו בצד שמאל. אז החליטו להוריד לי את החצי השמאלי של הבלוטה, בשביל שאולי אני לא אצטרך לקחת כדורים. הורידו לי גם כל מיני קשריות לימפה באזור. וכמו שהבחור מהאולטרסאונד אמר, באמת היו ב-5 מתוך 8 קשריות שהוציאו, היו גידולים. אז הוא צדק.
יצאתי מהניתוח. אני חושב שזה די הגיוני שאחרי שחותכים לך את הצוואר, אז כאב לי הגרון. גם בפנים, בגלל כל הצינורות שהיו שם. אבל בעיקר מבחוץ, כי היה לי חתך די עמוק באמצע הצוואר. הרבה יותר נמוך ממה שהייתי מצפה שיהיה, דרך אגב. כאילו, החתך הוא ממש על עצמות הבריח ולא איפה שהתירואיד. וגם עד ש… היה לי קצת נפיחות בגרון, ולקח זמן עד שהיא ירדה, כאילו, בהתחלה זה היה נראה כאילו יש לי שתי גרוגרות. כן קיוויתי, כי אמרו לי שאחת מתופעות הלוואי שעשויה לקרות זה שהקול שלי ירד אוקטבה ויהיה נמוך יותר…"
ד"ר בלוך: [צוחק]
יונתן: "וממש קיוויתי שזה יקרה. אבל לצערי, כמו שאפשר לשמוע, זה לא קרה, ואני עדיין עם הקול הגבוה והצייצני שלי."
ד"ר בלוך: "אם אתה רוצה, גיא יכול לשנות את זה בעריכה. הוא יכול לעשות לך…"
יונתן: "וואו! זה יהיה…"
[צוחקים]
גיא: כן, אז הקול של יונתן…
ד"ר בלוך: לא שינית לו את הקול.
גיא: לא השתנה.
ד"ר בלוך: חבל.
גיא: אבל…
ד"ר בלוך: אני מבין שה… האמת העיתונאית יותר חשובה לך מ… מהחברים שלך.
גיא: [צוחק]
ד"ר בלוך: בסדר, תודה.
גיא: מלעשות ג'סטה לחבר, כן.
[צוחקים]
גיא: כן.
ד"ר בלוך: אוקיי.
גיא: אבל בעצם הניתוח די מוצלח בסופו של דבר.
ד"ר בלוך: נכון.
גיא: מה… מה קורה מכאן והלאה?
ד"ר בלוך: צריך המשך מעקב, לראות שמה שנשאר, אם נשאר. במקרה של יונתן, כמו שהוא סיפר, הורידו לו רק חלק מהבלוטה, אז השאירו לו בלוטה מתפקדת. צריך לראות שהיא עושה את העבודה כמו שצריך. אם הורידו את כל הבלוטה, אז כמובן שצריך איזשהו טיפול חליפי הורמונלי.
אני אגיד, לפני שאנחנו נשמע את ה… את יונתן מספר על המעקב שלו, אני אגיד רק עוד מילה אחת. יש עוד בדיקה אחת שלא הזכרנו קודם, ושחשוב להכיר, וזה בדיקת מיפוי. מה שאנחנו עושים בבדיקת מיפוי, אנחנו מזריקים לגוף עוד פעם סוג של יוד רדיואקטיבי, אבל הוא רדיואקטיבי אחר, לא כמו ההוא של הטיפול, שנספג ונתפס בכל התאי תירואיד שיש בגוף. אני בכוונה אומר כל התאי תירואיד שיש בגוף. ואפשר לצלם את כל הגוף ולראות האם נשארו תאים.
לפעמים כשיש סרטן, שרוצים להוציא את כולו מהגוף, אז רוצים שלא יישאר אפילו תא אחד סרטני, כדי שלא יתפשט מחדש. והמיפוי הזה מאפשר לנו לראות האם נשאר איזושהי שארית של תאים סרטניים בגוף. זה לא חייב להיות איפה שהייתה קודם הבלוטה. זה יכול להיות בכל מקום בגוף, כי התאים הסרטניים יכולים גם להיות מופצים לקשרי לימפה או למקומות אחרים בגוף.
גיא: ואז בעצם המיפוי הזה, החומר הרדיואקטיבי הזה שאתה… שאתה מכניס לגוף, הוא הופך את הגרורות, אם ישנן, למעין גחליליות כאלה?
ד"ר בלוך: בדיוק.
גיא: שאתה ממש יכול…
ד"ר בלוך: בדיוק, תיאור מצוין. ואז יש לנו מצלמת גמא כזאת, שקולטת את הקרינה שנפלטת מהגחליליות האלה, ואתה פשוט רואה תמונה, אתה רואה כמו רוח רפאים שיש לה נקודה מסוימת שחורה כזאת, שזה הגחלילית שפולטת את הקרינה. ככה זה בדיוק נראה.
אבל שוב, אחרי הניתוח אנחנו לא יכולים פשוט לשחרר את המטופל הביתה. אנחנו חייבים לעקוב אחריו כדי לראות שהתפקוד עכשיו של בלוטת התריס, בגלל ההתערבות הניתוחית שלנו, שהתפקוד עדיין תקין. וזה גם מה שיונתן סיפר לנו, כשדיברנו על זה.
יונתן: "הגעתי לאנדוקרינולוגית, ששלחה אותי לעוד בדיקות דם, עוד פעם, של TSH, T4, כדי לראות האם החצי בלוטה שנשארה לי מצליחה לתפקד ולמלא את ה… למרות החסר בצד שמאל. ויצא בהתחלה שיש לי קצת יותר מדי TSH. אם היה לך סרטן בלוטת התריס, אז רוצים שהוא יהיה מאוד מאוד נמוך כי הוא עוזר לגידולים לגדול. ולכן החליטו לתת לי, למרות שהערך שלי היה עדיין בטווח הנורמה, אבל פשוט בטווח העליון של הנורמה, החליטו לתת לי כדורים כדי להוריד את ה-TSH. לקחתי את זה כמה חודשים ואז קבעו לי פגישה עם אונקולוג.
ואז הגעתי אליו, הוא החליט להוריד אותי מהכדורים דווקא, ולראות מה קורה כשאני בלי כדורים, כי לא עבר הרבה זמן בין הניתוח לרגע שהתחלתי לקחת כדורים, אז הוא רוצה לראות אם יכול להיות שהבלוטה תתאפס על עצמה בלי עזרה של כדורים.
ופעם בכמה חודשים, בינתיים כבר עשיתי פעמיים, אבל אני מאמין שהתדירות תרד, אני אעשה אולטרסאונד של הבלוטה בשביל לראות האם צד ימין עדיין נטול גידולים. ולראות את הקשריות לימפה של הצוואר, כי באמת מצאו ב-5 מתוך 8 קשריות לימפה שהוציאו, מצאו גידול, אז רוצים לראות שלא פספסו איזה קשרית לימפה, שפתאום היא עם גידול באחת הקשריות לימפה, אז אני עושה אולטרסאונד פעם בכמה חודשים כדי לבדוק את זה. אבל בינתיים הכול טוב."
גיא: בינתיים טפו, טפו, טפו - הכול טוב.
ד"ר בלוך: כן.
גיא: היה פרק עמוס, יובל.
ד"ר בלוך: כן, זה ממש היה פרק בספר לימוד, פרק על התירואיד. אהה… אבל היה לנו… הייתה לנו אג'נדה.
גיא: אפרופו ספר לימוד, אתה רוצה שנספר איך החלטנו שאנחנו עושים פרק על בלוטת התריס?
ד"ר בלוך: וואו, אתה רוצה לגלות גם את הסוד הזה?
גיא: [צוחק] לפעמים… סתם, אני לא יודע אם זה אי פעם הוחלט ככה על נושא, אבל…
ד"ר בלוך: נראה לי שזאת פעם ראשונה. תספר, תספר.
גיא: לא… לא ידענו, לא ידענו על מה לעשות פרק, ואז יובל בא עם רעיון. איזה ספר פתחת?
ד"ר בלוך: פתחתי ספר שנקרא הריסון, "Internal Medicine". כל סטודנט לרפואה מכיר את הספר הזה. אנחנו פוגשים אותו הרבה בסיוטים שלנו. זה הספר לימוד…
גיא: [צוחק]
ד"ר בלוך: זה ספר לימוד של רפואה פנימית.
גיא: כן, ופשוט דפדפת בו ברנדומליות, [דפדוף בספר] אמרתי לך "סטופ" ויצא תירואיד.
ד"ר בלוך: נכון. ותראה איזה מדהים זה, כאילו… גם נושא חשוב, מעניין, גם ככה הכרתי את יונתן, שהוא גם איש מאוד נחמד, חבר שלך. ואני חושב… ומה שרציתי להגיד זה ש… אני חושב שאפילו נהייתה לנו אג'נדה לפרק הזה.
כי אתה יודע, לפעמים כשאנחנו מדברים על ילדי בועה או על עיוורון צבעים, אז זה בעיקר בשביל העניין. אבל פה באמת, אני כמעט בטוח שבכמות המאזינים שיש לנו, יש כמה שממש, as we speak, נמצאים במצב או של היפו או של היפר תירואידיזם, ולא בטוח שהם יודעים את זה. אז… אז הזדמנה לנו גם האפשרות קצת לעשות חינוך לבריאות וקצת להביא באמת את המידע הזה לציבור.
אני רוצה לספר לך לסיום, אפשר איזשהו סיפורון קטן, קצר לסיום?
גיא: אפשר.
ד"ר בלוך: היה לפני כמה שנים, היו כמה מקרים של אחיות ש… אני חושב שאפילו אחת מתה ועוד כמה שהגיעו לטיפול נמרץ, בגלל נטילה שלא לצורך של אלטרוקסין, של אותו הורמון תחליפי. עכשיו, כשאתה חושב…
גיא: שהוא משמש בדרך כלל כדי להגביר את הפעילות?
ד"ר בלוך: נכון, האלטרוקסין זה בעצם התחליף להורמון של התירואיד, התחליף המלאכותי להורמון הטבעי של התירואיד. עכשיו, למה הן נטלו את התרופות האלה? קודם כל זה היה זמין להן כמובן, אז זה שלב ראשון בהחלטה. אבל הסיבה שהם רצו לקחת את התרופות האלה זה פשוט כדי לרדת במשקל.
הבעיה שיש לאלטרוקסין, בכלל, לעודף פעילות של בלוטת התריס יש הרבה יותר תופעות לוואי מאשר התופעה הרצויה של איבוד משקל. והם הגיעו למצב מאוד קשה בגלל בעיות לבביות ובעיות אחרות. בטווח הרחוק זה גם יכול לעשות אי ספיקת לב ואוסטאופורוזיס וכולי.
אז אם יש מישהו ממאזינינו שמחזיק עכשיו אלטרוקסין ביד ושוקל האם לקחת אותו סתם, התשובה היא לא. תשתדלו לעשות את זה רק אם יש לזה צורך רפואי.
גיא: עד כאן השירות לציבור שלנו.
ד"ר בלוך: כן. היום באמת היינו מאוד… מאוד שירותיים.
גיא: "עושים רפואה", סיימנו.
[מוזיקת רקע]
גיא: תודה ליונתן אליעזר, חבר יקר וגם מרואיין מצוין, סטודנט שנה ב' ברפואה. תודה לרן לוי העורך הראשי, דני טימור המנהל העסקי. תודה לך, יובל.
ד"ר בלוך: תודה, גיא. ד"ש לעידן.
גיא: ד"ש חם לעידן.
ד"ר בלוך: חייל שלנו.
גיא: שומר עלינו ומסביר היטב לעם ישראל איך לנהוג בעת הזו. נשתמע בפרק הבא.
[מוזיקת רקע]
עידן: שאלות על תופעות רפואיות מעניינות שנתקלתם בהן ניתן להפנות לכתובת med@podil.net.
התכנים המופיעים ב"עושים רפואה" אינם מהווים עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם רופא.
"עושים רפואה", אתר הבית שלנו ranlevy.com/med. הצטרפו לרשימת התפוצה, כך תוכלו לקבל עדכון על כל פרק חדש. אהבו אותנו, עשו לייק לדף הפייסבוק של רשת "עושים היסטוריה", לאפליקציית האנדרואיד שלנו יש קישור באתר. אנחנו כמובן גם זמינים אם יש לכם אייפון, פשוט חפשו "עושים רפואה".
לתגובות, חפשו אותנו בטוויטר, בפייסבוק, ואתם תמיד מוזמנים לכתוב גם ל-info@podil.net.
[מוזיקת רקע]
[פספוסים]
גיא: שלום, יובל.
ד"ר בלוך: היי, גיא, עוד פעם אתה? [צוחק]
גיא: עוד פעם אני, נו, מה נעשה?
[צוחקים]
ד"ר בלוך: אה… יש… רגע, שנייה. כן, עומר, אני באמצע ההקלטה, מתוק, אבל ביקשתי לא להפריע. סגור את הדלת, תודה. מתי ייגמר כבר הסגר הזה, ינעל העולם?
גיא: [צוחק]
[מוזיקת רקע]
ד"ר בלוך: עכשיו אני רגע עוצר כי אני חייב להשתיק את הבית, יש פה צרחות, ואני כבר בא אליך, בסדר?
גיא: אין בעיה.
ד"ר בלוך: [בצעקה] מה, אפשר להבין מה הצעקות? איי איי איי. איי איי איי איי איי. אתה איתי?
גיא: השוטר בלוך, כן, רב פקד בלוך.
ד"ר בלוך: וואי, וואי, איזה צעקות על חלווה.
[צוחקים]
גיא: תדע לך, אין דבר שקורע עמים יותר מחלווה.
ד"ר בלוך: נכון, האמת שכן. יצאו למלחמות על זה, כן. איפה אתה, דרך אגב, בקטע של חלווה? אתה חלווה… אתה רק כאילו חלווה קלאסית או מעורבבת עם שוקולד וכל מיני דברים כאלה?
גיא: לא, קלאסי, קלאסי.
ד"ר בלוך: ברור.
גיא: מקסימום עם פיסטוק, זה כל מה שאני מוכן.
ד"ר בלוך: גם פיסטוק זה קצת… אתה יודע.
גיא: אני חושב שאלוהים אוכל חלווה על בסיס קבוע.
ד"ר בלוך: כן, יש בזה…
גיא: [צוחק]
ד"ר בלוך: כן, נכון.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments