top of page

צמחים DIY - שיחה עם אסף בשן - אגרונום שכדאי שתכירו

Updated: Jun 4

אסף בשן, אגרונום בשלפ - מעבדה חקלאית, מנהל ומדריך בבית הספר לגינון ושתלנות ומנהל משתלת עצי מורשת.

נפגשנו לשיחה וירטואלית (הקורונה והמרחק) לדבר על שתלנות ועל מגוון הדרכים שאפשר להתפתח בתחום. למדנו על עולמם המרתק של התאנים וקיבלנו טיפים חשובים לגידול צמחים.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 05/03/2022.

[מוזיקה]

רוני: שלום חובבי צמחים יקרים ושלום לאסף בשן. אני מניחה שאם אתם חובבי צמחים רציניים, בוודאי נתקלתם בשם אסף בשן, האגרונום של "מעבדות שלפ", מקים ומנהל של בית הספר לגינון ושתלנות ומנהל משתלת "עצי מורשת". גילוי נאות, אסף מזמין אותי מדי שנה להעביר מפגש בבית הספר לגינון, בעיקר על זריעה והנבטה. בעבר זה היה על השרשה. ואני חייבת להגיד שמהמעט שנחשפתי אליו, אני ממש רואה שיש הרבה קהל בארץ שמתעניין ברצינות בגידול צמחים מקצועי, וזה ממש אחלה אנשים, אז תמיד כיף לבוא ולהעביר את ההרצאות והמפגשים אצלך ותמשיך להזמין אותי.

אז אסף, ספר לנו קצת על עצמך. מה הרקע שלך? איך הגעת לעבוד במה שאתה עובד? איך הגעת לתחום השתלנות? ספר לנו קצת.

אסף: שלום רוני, תמיד כיף להתארח, הפעם בצורה וירטואלית. אממ… אני אתחיל ואומר בזה שבתור ילד בכלל לא אהבתי צמחים, ממש נושא שלא עניין אותי. אפילו שכשאשר הייתי מדריך טיולים בתור נער, זה הנושא שהכי נמנעתי מלהדריך עליו היה צמחים. פשוט לא הצלחתי להתחבר לזה, זה הרגיש לי עולם קטן מדי. אממ אבל אני כן גדלתי שצמחים סביבי כל הזמן. גדלתי במקום מאוד מעניין שנקרא הסטף, מעיינות הסטף. שם ההורים שלי גידלו אותי, שם נולדתי. ובעצם חיינו שם שתי משפחות ממש בתוך היער. שמצד אחד, יש יער ומצד שני, יש חקלאות מסורתית של ירקות ושל עצי פרי וכל הזמן זה היה מסביבי.

אז אמנם זה לא כל כך עניין אותי, אבל זה חלחל ככה, כשהיינו יוצאים וקוטפים פירות ומוסקים זיתים כל שנה וקוטפים תאנים. אורים תאנים ובוצרים ענבים, וקוטפים רימונים. יש לי הרבה חוויות שקשורות בצמחים מתוך הילדות שלי. ואחרי ששירתי בצבא ועברתי להיות מדריך טיולים, ראיתי שהנושא הזה מעניין אותי יותר ויותר. ובעצם אני די נמשך לנושא של גיזום, של לייצר צמחים. אני כן עבדתי בקיבוץ במטע והיה לי זיכרון טוב מהעבודה במטע. אז הלכתי לעבוד בקטיף תפוחים בקיבוץ ברעם. בעצם עבדתי על הטרקטור. והתחלתי ככה לגלות עניין באיך קורית ההבשלה של התפוח, למה גוזמים את העץ כמו שגוזמים אותו, איך מכינים שתילים, איך מרכיבים. שמעתי פתאום כל מיני מושגים שלא כל כך הכרתי. הרכבות, ייחורים. והתחלתי לגלות יותר עניין והבנתי שעם כל זה שעבדתי במטע וגידלתי קצת צמחים בגינה, אני לא באמת יודע מה זה צמח והלכתי לעבוד בגינון.

עבדתי אצל גנן נהדר, מקסים, בשם צחי אבן אור, מחברת "אור בגן", שהעסיק אותי במשך חצי שנה ונתן לי ממש עצמאות גדולה. נתן לי רכב וכלים ובעצם צחי היה מקים גינות, גינות אקולוגיות, גינות אורגניות בגישה מאוד מעניינת. ושמה הכרתי כל מיני מושגים כמו "קומפוסט" וכמו "מרווחי שתילה" וצמחים שאוהבים אור וצמחים שאוהבים צל. פשוט ככל שהתעסקתי יותר בצמחים הבנתי כמה אני לא יודע כלום על צמחים והחלטתי שמכל תחום העיסוק שלי אני הולך ללמוד בפקולטה לחקלאות, הולך ללמוד איך לעשות חקלאות. לפחות צמחים שנותנים פירות או מה שאנחנו קוראים ירקות, אני אדע לגדל.

ועדיין לא תפסתי את עצמי כאיזה חובב צמחים גדול, אבל באמת ככל שהעמקתי בלימודים ונכנסתי לזה ראיתי פשוט שזה משתלט על כל עולם התוכן שלי ואפילו כשהייתי מדריך טיולים, טיולי משפחות, הייתי מתחיל להסתובב עם מזמרה ומראה לכם איך גוזמים ואיך עושים הרכבות ואיך עושים ייחורים.

אממ… וככה בעצם ממש זה הפך להיות כל העיסוק שלי וכשסיימתי את הלימודים בתואר, שלא הפסדתי שום שיעור במהלך כל התואר כי הכל מאוד עניין אותי, היה לי ברור שאני הולך לעבוד בתחום ולא עושה איזה הסבה למשהו אחר. וכבר באמצע שנה ג' הכרתי איש מיוחד בשם עודד יפה, שהוא בעצם הקים את "שלפ - מעבדה חקלאית", חקלאי בעברו, חוקר חקלאי בערבה, מהמקימים של מושב עין יהב ונורא התלהבתי מהניסיון שלו ומהגישה שלו, אממ… לרפואה של צמחים, טיפול בעצים, שיקום של עצים. מאוד רציתי ללמוד את זה לעומק ולשמחתי הוא הסכים לקבל אותי אליו למעבדה ומפה לשם אני כבר עובד אצלו כמעט 7 שנים ועוסק בצמחים כל יום, כמעט מזמן שאני קם בבוקר עד הזמן שאני הולך לישון.

רוני: מעניין מה שאתה אומר, כי יש נטייה לחשוב שמי שמקצוען בתחום תמיד אהב את התחום ותמיד התעניין בתחום ובתכלס איך שהדברים מתגלגלים מחוסר עניין לכזו מקצוענות. וכמו שאתה אומר, עבודה מהיום עד הלילה. ממש התמקצעת בתחום השתלנות. איך באמת הגעת לזה? מה זה שתלנות בשבילך?

אסף: לגבי השתלנות, ספציפית הנושא מאוד ריתק אותי בעצם איך מייצרים משהו חדש כמעט מאפס, מחתיכה של ענף שנראה מת, אתה פשוט יוצר צמח. יכולת צימוח מטורפת שתוך שנה הוא כבר מניב לך פירות. כשגיליתי את ההרכבות בכלל זה היה עולם מופלא, כאילו איך אפשר לעשות את הקסם הזה באמצעים כל כך פשוטים וזה פשוט ריתק אותי שאני יכול לקחת זן מסוים נורא מיוחד ופשוט לשכפל אותו בעצמי באמצעים מאוד מאוד פשוטים.

מה שתרם לזה, שמאחורי הבית שלי בסטף היה ועודנו אוסף עצי תאנה מאוד מרשים של 100 זנים פחות או יותר שהקימו אנשי המנהל המחקר החקלאי לפני בערך 30 שנה. אספו פשוט כל מיני זני תאנה מיוחדים מרחבי הארץ, מחורבות של כפרים ערביים או מהמושבות הראשונות, מכל מיני מקומות שניסו לגדל בזמנו תאנים, והתאנה, כגידול נכחד בישראל שבקושי מגדלים היום 10,000 דונם, אנחנו מכירים אולי זן אחד היום בסופר מרקט, אולי שניים. יש מאות זנים. וכשהבנתי שהאוצר הזה נמצא מאחורי הבית שלי ואני יכול בשתי ידיים ומזמרה פשוט לשכפל את הדבר הזה ולהפיץ אותו בכל הארץ, אולי אפילו בעולם, זה מאוד מאד הלהיב אותי ועד היום מלהיב אותי, וככה אני מאז כל שנה מכין אלפי שתילים של תאנים בשיטה מאוד פשוטה של ייחורים ופשוט מפיץ את זה בכל הארץ. אז זה שתלנות בשבילי, זה עולם הרבה יותר רחב מרק לעשות ייחורים, אבל זה הדבר העיקרי שאני עוסק בו.

רוני: אני יכולה ממש להסכים ולהזדהות שזה סוג של יצירה יש מאין ומדהים להבין איך מטע שלם יכול להתחיל ממגש ייחורים בגודל של כמה עשרות סנטימטרים. אז אני נתקלת בדי הרבה אנשים שאוהבים צמחים ותוהים איך זה לעבוד עם צמחים ככה כל היום ממש באופן מקצועי. אני מניחה שסדר היום שלך הוא מאוד מגוון כי אתה מתעסק בדי הרבה תחומים. מצד אחד, אתה מגדל מקצועי, מנהל משתלה. מצד שני, אתה גם חוקר במעבדה. וחוץ מזה, אתה גם מלמד. אז רציתי לשאול אותך אם יש לך איזה משהו שאתה אוהב במיוחד לעסוק בו בתחום. נגיד, עבודת שתלנות תכל'ס, הרכבות, גיזומים או נגיד לזהות איזה מזיק במעבדה או דווקא המפגשים שבהם אתה מלמד. יש לך את הימים האלה שאתה ממש מתרגש לקראתם בעבודה?

אסף: וואו, איזו שאלה מצוינת. ממש כיף שמישהו שואל אותי את זה. אממ… אני באמת, אחת המטרות העיקריות שלי מאז שהבנתי שזה תחום שהוא נורא מעניין אותי, מאוד מעניין אותי, זה לא לאבד את העניין בו. ומניסיון בתחומים קודמים שעסקתי בהם אם זה מוזיקה ואם זה טיולים, הבנתי שצריך לגוון, צריך לתקוף את הנושא מכמה כיוונים. כיוון אחד זה הכיוון של היצירה, באמת קורא לזה יצירה, זה הכיוון של השתלנות שאתה מייצר צמחים, אתה עובד עם הידיים ואתה לא כל כך צריך לדבר. הכיוון השני המאוד נחמד ומספק זה הכיוון של ההדרכה, שיוצא לי בערך בשנה ממוצעת להדריך סביב 200 אנשים שונים בנושאים של גינון ושתלנות שזה מאוד מפתיע שיש כל כך הרבה אנשים שמתעניינים ומוכנים ללמוד את זה, וזו זכות גדולה להיות זה שמלמד אותם. והכיוון השלישי, באמת כמו שאמרת, זה הכיוון של, נקרא לזה, המחקר המעשי או הפיענוח הבלשי. שאתה צריך להגיע לצמח מסוים ולהבין בשטח ובמעבדה מה עובר עליו, ואיך אתה, באמצעים שלך, אם זה בחקלאות, אם זה בגינון, אם זה בעירייה, איך אתה יכול לסייע לו, איך אתה יכול לסייע לבן אדם שבדרך כלל הוא זה שרוצה שתטפל בצמח.

שלושת התחומים האלה, כל אחד מרתק בפני עצמו, אבל אני יכול להגיד די בביטחון שאני הכי נמשך לצד של השתלנות. כי באמת זה מקום שאתה מרגיש שאתה מכיל את כל הצמח, מהשלב שהוא נבט או ייחור עד לשלב שאתה כבר מגדל אותו והוא מוציא פירות ואתה אוכל את הפירות האלה, ממש אתה מלווה את כל מחזור החיים שלו. וסביב הדבר הזה גם הרבה פעמים נוצר קשר עם אנשים מאוד מעניינים. אבל גם ההדרכות בימי שישי ואמצע השבוע זה משהו שאני מחכה לו כל שבוע ומגיע אליו בשמחה. וההגעה אל אנשים לגינות של אנשים, שאני מגיע לכמה גינות בשבוע, היא תמיד מרתקת. לראות איך אנשים פרטיים, יש להם עולמות מופלאים בתוך הגינה והם לפעמים מגדלים בצורה יותר מקצועית מחקלאים או מגננים. אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל היחס שבן אדם יכול לתת לצמח הבודד זה מגיע לרמות שלא יתוארו ושם יש תגליות מרתקות. אבל באמת כל שנה אני מאוד, מאוד מתרגש ומחכה לתקופה של החורף שזו התקופה שגוזמים את העצים הנשירים ולוקחים ייחורים של עצים נשירים ולקראת סוף החורף שותלים את הייחורים ומרכיבים אותם. זו תקופה שאני נורא אוהב כל שנה ומצפה לה.

אז כל עוד אני מצליח לשמור על איזון בין שלושת הדברים האלה אני באמת, כמעט כל בוקר קם בשמחה לעבודה שזה דבר נפלא בעיניי, מקווה שאני אמשיך לעשות את זה עוד הרבה שנים.

רוני: גם אני מקווה. בכלל עבודה עם צמחים זו סגולה לאריכות ימים. טוב, תן לנו איזה טיפ מיוחד למאזינים חובבי הצמחים איך לגדל צמחים נכון. ממה כדאי להימנע? על מה כדאי להקפיד? בטוח יש איזו טעות נפוצה שאתה רואה שאנשים עושים. משהו שמבחינתך ממש יכול לעשות את ההבדל בין צמח חזק ובריא לצמח מסכנצ'יק.

אסף: אז ככה, אני חושב שיש שני דברים שמאוד חוזרים על עצמם, גם בחקלאות, גם בגינון, גם במשתלות. שני נושאים שאני מדגיש אותם כל הזמן כמעט בכל פגישה שמתקיימת ואני כנראה אמשיך להדגיש אותם כי הם ממש של מודעות לנושא הזה.

הדבר הראשון זה הנושא של השורשים, של מערכת השורשים, של צוואר השורש. רובנו לא לומדים ששורשים בעצם נושמים חמצן כמונו ושרוב השורשים נמצאים קרוב לקרקע. יש הרבה מאוד פעולות שכדאי להימנע מהן אם זה לדרוך או לדחוס, בטח לחתוך ולאטום שורשים. זה נכון גם בסביבה של לפעמים כמה מטרים מהצמח. שם נמצאים שורשים שנושמים ומזינים את הצמח. וכל הדבר הזה מתרכז בדרך כלל לאזור שנקרא צוואר השורש, שזה בעצם האזור שמפריד בין מערכת השורשים של העץ לבין הנוף של העץ. אזור מאוד מאוד פגיע, בעצם אין לו כל כך מערכות שיודעות להגן באזור הזה וכל שריטה קטנה, אם אנחנו עובדים עם חרמש מוטורי ליד העץ או פוגעים עם הטורייה בצוואר השורש או מכסים את צוואר השורש ביותר מדי אדמה רטובה או משקים קרוב מדי לעץ ואין שם חמצן. שם יכול להתחיל נזק שיכול להרוג גם עץ בן 50 שנה ממחלה פטרייתית. אממ… מטעות ממש קטנה, לפעמים מכמה סנטימטרים של אדמה או טפטפת שנמצאת קרוב מדי לעץ. אז זה אחד הדברים שהייתי רוצה. תמיד אני מפנה את המבט לשם דבר ראשון ומראה ללקוחות שלי או לתלמידים שלי לאן להסתכל. כולנו מסתכלים באופן טבעי על העלים ועל כל מיני סימנים שנוצרים בדרך כלל הרבה אחרי שנוצרת פגיעה בשורשים, בצוואר השורש.

והדבר הזה מתכתב גם עם הנושא השני, נושא מאוד גדול, אבל שנקרא לו בגדול "הזנה", חלקינו מכירים את זה כדישון, צריך להפנים שצמחים צריכים תזונה מלאה, צריכים לאכול. ואם הדיאטה שלהם היא דלה, אז הם יתנהגו בהתאם. ואם הדיאטה שלהם טובה, הם יוכלו להתמודד עם הרבה יותר מחלות ומזיקים ועם בעיות. והרבה פעמים אנחנו חוששים להזין את הצמחים שלנו, לפעמים מכל מיני דעות קדומות, לפעמים מעצלנות, לפעמים מקמצנות. אממ… וניגשים דווקא כשיש בעיות אחרי זה, של מזיקים או מחלות או שבירת שבר של ענף, ניגשים לשים פלסטר, או לטפל עם איזשהו חומר הדברה במקרה הפחות טוב, ולא מבינים שאם אנחנו נדשן את העץ כראוי, נזין אותו, זה לא משנה כרגע אם בצורה אורגנית או בצורה כימית, אממ… אז פשוט רוב הדברים האלה העץ יוכל להתגבר עליהם. כשאני מדבר על עצים, אני מדבר בגדול על צמחים, צמחים רב שנתיים, שיחים, זה לא רק עצים.

רוני: אוקיי, חברים, תשימו לב לשורשים ואל תשכחו לדשן. ולפינת הפירגון, הצמח האהוב עליך, נכון לעכשיו. אני אומרת "נכון לעכשיו" כי אני יודעת שזה משתנה כל הזמן. אז אני לא אחתים אותך על זה, אבל ככה שלוף מהראש איזה צמח שאתה מסתכל עליו ישר עושה לך טוב על הלב.

אסף: טוב, אני לא אהיה כאן מאוד מקורי. מי שמכיר אותי יודע שאני מתעסק המון בתאנים. יש אפילו כאלה שקצת צוחקים עליי על זה. ואני חייב להגיד שעדיין זה הצמח שאני הכי אוהב והכי מעורר בי השראה, וכל פעם שאני רואה תאנה זה תמיד מעניין אותי. אממ… לצורך העניין, כשעבדתי בקטיף תפוחים בברעם לא הייתי מסוגל לראות תפוחים, היה בא לי להקיא מתפוחים. אבל תאנים תמיד מעניינות אותי, אפילו כשעבדתי בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית עם תאנים. אני מקווה שלעוד הרבה זמן כי אני שתלתי די הרבה תאנים שאני מחויב להן, לטפל בהן. [מצחקק]

ולמה זה כל כך מרתק אותי הצמח הזה? כי מעבר לזה שיש לו פרי מאוד מאוד טעים, שאפשר לאכול, ומאוד מגוון, בהרבה מאוד צבעים והרבה טעמים וצורות ומרקמים, העץ עצמו הוא די מרתק. מצד אחד הוא מתנהג כמו עץ ירוק עד מהג'ונגלים שיודע לעמוד בתנאים מאוד מאוד גבוהים של לחות, שיודע לא לנשור בכלל בחורף, יודע לגדול בתנאים של צל מלא, להיות עץ לפעמים בגובה של 15 מטר, 20 מטר, עם המון גזעים, ממש ככה מפואר. מצד שני, הוא יודע לעמוד גם ממש על איזו גבעה ברוח, בקרינה חזקה, במדבר, ב-50 מ"מ גשם ולהיות שיח קטן בגובה של מטר ועדיין להצליח להניב פירות. והביולוגיה של ההפריה של התאנה היא פשוט מרתקת. אני לא יודע כמה אנשים מכירים את הסיפור הזה, אבל התאנה, יש סוג של תאנה שהיא, אפשר לקרוא לה זכרית פחות או יותר, ותאנה שהיא נקבית, ובין הזכר והנקבה לא מקשרות הדבורים, כמו שאנחנו מכירים בדרך כלל, ואפילו לא הרוח, אלא איזושהי צרעה קטנטנה שנקראת צרפגית, הצרעה של פגות התאנה. שפגות התאנה הם בעצם פרחים ובתהליך מאוד מאוד מאוד מורכב, שמאוד מתקשר עם עונות השנה, עם המבנה של פגת התאנה, הצרעה הזאת בעצם עוזרת להפריית התאנה. רק הנושא הזה, יצא לי לחקור אותו מאוד מאוד לעומק. הוא עולם שלם בפני עצמו, בכלל בסוג של הפיקוס, שהתאנה היא בעצם מין של פיקוס. כל הנושא הזה של הסימביוזה עם הצרעות היא מרתקת.

אממ… והיכולות צימוח של התאנה, באמת, אנחנו עוד רחוקים מלחקור את הצמח הזה. זה הצמח שהוזכר ראשון בתנ"ך בגן העדן, והוא משמש היום בכל כך הרבה מדינות לשימושים שונים. לפרי יבש, יש כאלה שמשתמשים בחלב שלו לרפא יבלות, ואפילו מדברים על ריפוי של סרטן. אני חושב שזה באמת אחד מפירות העתיד. זה צמח שלא כל כך מגדלים היום בארץ במטעים מסחריים. יש עליו הרבה דעות קדומות בנוי, בגינון, כי השורשים שלו מאוד חזקים, והוא יכול ליצור לכלוך אם לא מגדלים אותו נכון. באמת אחד האתגרים שלי זה לגרום לאנשים לאהוב את הצמח הזה. אז פיתחנו שיטות לגדל תאנים במיכל, פיתחנו שיטות להרכיב כמה זנים של תאנה על אותו העץ, לשמור על העץ מאוד קטן שיהיה נגיש לקטיף ושלא יגרום לנזק ושלא ילכלך. ובאמת זה סוג של שליחות שלי כרגע עם הצמח הזה. אולי יום אחד באמת אני ארגיש שמיציתי ואפשר להתקדם הלאה לצמח חדש, אבל זה כרגע המוביל הברור בתחרות.

רוני: וואו, זה באמת מרתק. לא ידעתי את זה על התאנה. אוקיי. ויש לך איזה fun fact או סיפור מוזר או משעשע שקרה לך בעבודה עם צמחים או עם אנשי צמחים? מהניסיון שלי למגדלי צמחים יש תמיד את הסיפורים הכי הזויים שקרו להם. אז מה שלך?

אסף: האמת שאני לא מצליח לחשוב כרגע על סיפור ממש מצחיק. אה, לא יודע אם זה בגלל האופי שלי או בגלל האופי של העבודה שלי, אבל אני יכול להגיד שיש הרבה דברים בעבודה עם צמחים שהייתי ככה קצת מגחך עליהם בלב בהתחלה כשנתקלתי בהם. גם כשעבדתי במטע בקיבוץ, אז תמיד היו את החבר'ה שעבדו בנוי, והתעסקו עם כל מיני פרחים ואמנון ותמר ופטוניות. כשאתה עובד עם עצים גדולים זה נראה לך די מצחיק שאנשים כל כך מתרגשים מפרחים כל כך קטנים שחיים בקושי חודשיים, וגם אחרי זה, כשעבדתי בתור גנן, לראות את התשומת לב שאנשים נותנים לגינות שלהם. בהתחלה לא כל כך הבנתי את זה, קצת צחקתי על זה אפילו. ותמיד היו הרבה נקודות כאלה בהמשך, כשהתחלתי לעבוד אצל עודד וראיתי למשל שהוא ממש מתייחס לעץ כאל ישות חיה, שם סטטוסקופ, כאילו, על העץ לשמוע רחשים בפנים, אם יש זחלים שנעים בפנים. ועופר, שזכיתי לעבוד יחד איתו, עופר הוכברג שהוא פשוט הדמות מעוררת השראה, המבין הכי גדול שאני מכיר בנושא של צמחי בר בארץ. איך הוא מזהה, כבר ברמת הפסיגים, הוא מזהה כל נבט ויודע לאפיין אותו, והסוג והמין והתת מין ולאיזה אזור בארץ הוא שייך. אז זה אמנם לא כל כך מצחיק, אבל זה דברים שבהתחלה אני כאילו קצת צחקתי מהם. למה, למה אנשים יורדים לכאלה רזולוציות? בסופו של דבר זה לגדל צמחים, אנחנו רוצים לגדל צמחים, לראות איזה פרח יפה, לאכול אולי איזה פרי. והמקצוע הזה מאוד, מאוד לימד אותי לרדת לרזולוציות האלה, שאם אמרתי בהתחלה, כשהייתי מדריך טיולים, הייתי ממש נמנע מלדבר על צמחים כי זה הרגיש לי קטן מדי ולא מספיק מעניין, אז אחד הדברים שלמדתי במקצוע הזה זה פשוט לתת תשומת לב לפרטים הקטנים. לפעמים בזה טמון כל העניין וככל שאני עוסק בזה יותר, ככל שאני יותר צריך להביא תוצאות ולתת לאנשים, לעזור להם להגיע להצלחות, אז אני בעצם מבין שכל הדברים האלה שפעם קצת גיחכתי עליהם, זה פשוט המפתח להצלחה. כשעובדים עם צמחים אי אפשר להסתכל רק בגדול, צריך לרדת לפרטים הכי קטנים שיש. זהו, אז יותר זו מסקנה כזאת שלמדתי בדרך מאשר סיפור משעשע, אבל מצחיק אותי להיזכר איך לא ראיתי בזה שום חשיבות והיום זה פחות או יותר מה שאני עושה מבוקר ועד ערב.

רוני: טוב, אז אני מקווה שתמשיך לעסוק בזה מבוקר עד ערב ושתמשיך ללמד אותנו לגדל צמחים. אני כבר מזמינה כמה שתילים מהמשתלה שלך בשקף לגינה החדשה שלי. ואסף בשן, תודה רבה לך. וכל מי שמתעניין ברצינות בתחום, אני ממש ממליצה להכיר את "בית ספר לגינון". חפשו באינטרנט, בפייסבוק, מעבר למפגשים החווייתיים, אתם תלמדו מאנשים שמתעסקים בגינון ובשתלנות ביומיום. וגם מי שכבר לומד או למד באקדמיה, בפקולטה לחקלאות למשל, אין כמו ללמוד ממי שבתכל'ס עושה את העבודה בשטח.

אז שוב, תודה רבה לך אסף, ותודה רבה לכם שהאזנתם, יאללה ביי.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

107 views0 comments

Comments


bottom of page