והפעם, אדבר על Terra Mystica ועל שלל יצורים קסומים, מכושפים ומופלאים. אספר על המשחק הפשוט נפלא הזה, ובעיקר אענה על שאלות כמו: מיהן הנשים ש"הופכות" למכשפות? האם בתולות הים תמיד ידעו לשיר? ואיפה הו איפה יש יהודים בשר הטבעות?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 31/03/2021.
הפרק הזה מוקדש לכל מי שאמרו לי "אבל מה אני אעשה כשתדברי על משחק שאני לא מכיר?", אז הנה, תראו.
[מוזיקת פתיחה]
שלום לכולם וברוכים הבאים והשבים ל"לשחק עם העובדות". אני, כמו תמיד, רחלי ווקס, וגם הפעם אני אספר לכם עובדות מעניינות וסיפורים מגניבים, דרך משחקי קופסה.
הפעם אני אדבר על "טרה מיסטיקה", שהוא אחד המשחקים האהובים עליי אישית, ועל עולם הרקע שלו, שהוא יצורים קסומים.
"טרה מיסטיקה" הוא אמנם משחק קצת פחות מוכר מהמשחקים שדיברתי עליהם עד כה, אבל לדעתי שווה להכיר אותו, ומעניין מאוד לדבר על עולם הרקע הקסום שלו.
אני אתחיל את הפרק עם לספר בקצרה על המשחק, אחר כך אני אגיד ממש מילה על קצת דרכים שבהן כל עולם היצורים הקסומים מתבטא במשחק, ואז אני אמשיך לנושא שעליו אני אדבר רוב הפרק, התימה של המשחק, שהיא כאמור דמויות קסומות ומכושפות ומופלאות. אז… יאללה, התחלנו.
[מוזיקת רקע קצבית]
אז, "טרה מיסטיקה" הוא משחק מסובך, אני לא אכחיש את זה לרגע אחד בפרק הזה [צוחקת]. יש לו הרבה חוקים ולרוב יהיה צורך לשחק אותו כמה פעמים כדי להבין אותו באמת, יש פה איזה עקומת למידה כזאתי, אבל לדעתי הוא שווה את זה, כאילו, הוא ממש שווה את זה. הקונספט הוא כביכול פשוט. אנחנו משחקים חבורה של יצורים ודמויות קסומות מכל מיני סוגים שונים, גם כל מיני יצורים קלאסיים, כמו ענקים או גמדים או מכשפות, וגם כאלה פחות מוכרים, כמו Swarmlings, שזה יצורים שהם חלק מנחיל, מ-swarm, או Darklings, מלשון dark, שזה יצורים של אפלה, יצורים אפלים כאלה. והמשחק כולל גם יצורים שבכלל לא היינו חושבים עליהם כקסומים, כי הם קיימים גם בעולם הרגיל והמשעמם שלנו, כמו נוודים, למשל. כל היצורים האלה מיישבים עולם מכושף, "טרה מיסטיקה". [צליל קסום]
אנחנו, כשחקנים שמשחקים את הדמויות השונות, אנחנו מעבדים את האדמה של "טרה מיסטיקה" כדי שהיא תתאים למרחב המחייה הטיפוסי של הגזע המכושף שלנו. אם זה יערות למכשפות, או מדבריות לנוודים, או אגמים לבתולות הים. אנחנו מקימים על האדמות שלנו מבנים וערים, סטייל [מגחכת] "המתיישבים של קטאן", רק הרבה יותר מסובך. אנחנו גם מתקדמים בדתות של העולם הזה, שהן פולחני האש, האדמה, המים והאוויר. ואנחנו משתמשים הרבה בקסם, או power, כדי להשיג איתו דברים.
זה ממש ממש בקיצור נמרץ, יש הרבה מאוד אופנים שונים שבהם אפשר להתקדם ולצבור נקודות במשחק הזה, יש המון שיטות לקבל בונוסים מפה או משם, ואני איכשהו תמיד מוצאת את עצמי לקראת הסוף פותחת אקסל כדי לחשב את כל האפשרויות של מה שאני יכולה לעשות, זה באמת מורכב, אבל… אם עוד לא ציינתי את זה, זה באמת משחק נפלא, ממש אחד הטובים. כן, [בטון מתרפק] "טרה מיסטיקה"…
כן, בכל מקרה, [מגחכת] כמו לא מעט מהמשחקים הטובים יותר, הסיפור ועולם התוכן של "טרה מיסטיקה" הם לא רק משהו שנמצא שמה איפשהו ברקע, הם ממש משפיעים על חוקי המשחק ועל המהלך שלו. למשל היכולות של היצורים הקסומים השונים, שכמו שאמרתי, כל אחד מהשחקנים משחק אחד מהם, היכולות האלה מוסברות, לפחות חלקית, על ידי המאפיינים של היצור הקסום עצמו. מה הכוונה? בוא ניקח למשל את גזע המהנדסים. [צליל עיפרון כותב על נייר] וכן, למהנדסים שבקהל המאזינים, מהנדס מוגדר כאן כיצור קסום. אם כי, לפני שאתם מתלהבים, הוא גם מוגדר כאחד קצת משונה בעיני סביבתו. הממ. [מגחכת] בכל מקרה, ב"טרה מיסטיקה" מסופר לנו שהמהנדסים חיו לאורך דורות באזורים נידחים ולא נגישים, ולכן הם היו צריכים ללמוד איך לתכנן ולבנות גשרים מתוחכמים כדי להגיע ממקום למקום. ובאמת, במשחק, למהנדסים קל יותר לבנות גשרים מעל כל הנהרות שעל הלוח.
דוגמה אחרת היא הפקירים. הפקירים נבדלים מגזעים אחרים בזה שהם יכולים לבנות מבנים שלהם גם במקומות שקצת מרוחקים מהם, ולא רק ממש צמוד אליהם, כי הפקירים עפים על השטיח המעופף שלהם לשם. ואגב, מצוין בפירוש ששטיח מעופף הוא אמצעי תחבורה נוח ביותר. לידיעתכם, בפעם הבאה שאתם מתכננים איזה נסיעה.
או נגיד הגזע של קוסמי הכאוס, chaos magicians, הם מסוגלים להשתמש בכשפים שלהם כדי להקפיא את הזמן, מה שנותן להם בפועל, במשחק, אפשרות לקבל עוד תור.
[מוזיקת רקע קסומה]
אז "טרה מיסטיקה" לא ממציא הכל מאפס, המשחק בעצם מסתמך על מיתוסים של יצורים קסומים שהיו קיימים עוד הרבה הרבה לפניו, והייתי רוצה לדבר על חלק מהם. כולנו שמענו על לפחות חלק מהיצורים האלה שאני הולכת לדבר עליהם היום, אבל אני רוצה לנסות להגיד ולספר עליהם דברים שאולי לא ידעתם.
אני אתחיל מאחת הדמויות העל-טבעיות החביבות ביותר עליי, שהיא המכשפה. [צחוק אישה] ב"טרה מיסטיקה" אלה נשים שחיות ביערות ושולטות באוויר, ושנפגשות בערי מכשפות כדי לסחור ביניהן בשיקויי אהבה ובקללות.
מחוץ למשחק, אנחנו מכירים את הדמות הקלאסית של המכשפה כאחת לא חיובית במיוחד. זאת אישה זקנה ומכוערת עם אף עקום וצחוק מרושע. [צחוק מכשפה] היא רוכבת על מטאטא, ובדרך כלל היא אוכלת ילדים, או פוגעת באישה הצעירה והיפה והטובה. אתם יודעים, האישה הזאת שמשיגה את הנסיך בסוף, ושמתחתנת ומולידה ילדים, אתם יודעים, כמו שצריך.
בציד המכשפות של ימי הביניים והלאה, צדו הרבה פעמים את הנשים העצמאיות והחזקות, כמו נשים שלא התחתנו מעולם ולא הביאו ילדים, או אלמנות, או גרושות, רחמנא ליצלן. כל הנשים האלה שלא היה להן גבר.
הדמות של המכשפה היא בעצם הפוכה מזו של האישה שמתחתנת בסופו של דבר ושנהיית אמא. המכשפה אוכלת ילדים, או שיש לה שדיים מברזל, או שדיים שמפיקים רעל במקום חלב אם.
גם ביהדות יש כמה התייחסויות למכשפות, ככאלה שפועלות באופן שהפוך לתפקיד המשפחתי והאימהי של הנשים. אם ניקח לדוגמה את מסכת סוטה, שבסדר נשים שבתלמוד, יש שמה סיפור על יוחני בת רטיבי, שרש"י מספר לנו בפירוש שלו שהיא הייתה אלמנה מכשפה. כשאישה הייתה יולדת, יוחני בת רטיבי הייתה מעכבת באמצעות כשפים את הלידה, ואז היא הייתה באה ומציגה את עצמה כאישה צדיקה, ואומרת לאישה שיולדת, "הנה, אני אתפלל בשבילך". אז היא הייתה הולכת הביתה, מסירה את הכישוף, וזה היה נראה כאילו היא אישה טובה והכל בזכותה.
יום אחד, כשיוחני בת רטיבי הלכה לבית של אישה שיולדת, היה בבית שלה מישהו שהיא שכרה, והוא שמע רעש מוזר שהגיע מכלי סגור, כאילו משהו מנסה להיחלץ משם, כמו עובר שמנסה להיחלץ מהרחם בלידה, למשל, סתם, דוגמה. האיש הזה פתח את הכלי, ופתאום הכשפים יצאו ממנו. אני לא יודעת איך זה נראה כשכשפים יוצאים, אבל הכשפים יצאו ממנו, והתינוק של האישה שיוחני בת רטיבי הייתה אצלה, נולד מיד. מאז כולם ידעו שהיא בעצם מכשפה.
נראה לי שמכל הסיפורים השונים האלה, זה לא יהיה מופרך להגיד שבמיוחד בחברה פטריארכלית כמו שלנו, אנשים, ובמיוחד גברים, פחדו תמיד מנשים חזקות, מכאלה שלא משחקות את התפקיד המסורתי הרגיל כביכול והנוח של הנשים, בבית ועם הילדים, והדמות הזאתי של המכשפה היא הייתה דרך טובה להוציא להן שם רע, ובמקרים מסוימים ממש לפגוע בהן, ו… אתם יודעים, להעלות אותן על המוקד. [רעש של גפרור ניצת]
אגב, הרבה פעמים הנשים שנרדפו בציד המכשפות היו אדומות שיער. שיער אדום נחשב כסמל של חטא וחוסר מוסר. שוב יש כאן איזשהו פחד מהלא נודע, כי ג'ינג'יות וג'ינג'ים הם מיעוט, הם לא ה"נורמלי", במרכאות כפולות ומכופלות כמובן, וזה מפחיד.
גם דמות המכשפה שב"טרה מיסטיקה", אגב, היא מופיעה כג'ינג'ית, המאפיין הזה התקבע גם בייצוגים מודרניים של מכשפות, הדמות הזו של המכשפה עם השיער בצבע… שני.
בעידן המודרני, הדמות של המכשפה עברה שינוי משמעותי, והיא מוצגת הרבה פעמים כישות חיובית וקסומה וטובה. יש לזה לא מעט דוגמאות, אפשר למנות למשל דמויות טלוויזיוניות, כמו סמנתה מ-"Bewitched", הסדרה משנות ה-60 וה-70 על מכשפה שנשואה לבן תמותה. ובשנים מאוחר יותר היה את האחיות המכשפות לבית האליוול מהסדרה "מכושפות", וכמובן, הדמויות הנפלאות של המכשפות ווילו וטארה מ"באפי".
גם מחוץ לטלוויזיה, להיות מכשפה הפך באיזשהו אופן למשהו אחר. הוויקה, שהיא דת מודרנית של כישוף עם ביסוס בשורשים עתיקים יותר, הוויקה קיבלה הכרה כדת רשמית בארצות הברית ב-1986, והמכשפים והמכשפות הוויקנים, כמו שהם לרוב מגדירים את עצמם, הם מטילים כשפים והם משתמשים בכלים מאגיים, ועורכים טקסים בירח המלא ובחגים פגאניים, חגים שקשורים לטבע ולעונות השנה, וכל זה בלי שיעלו את חברי הדת הזו בהמוניהם על המוקד.
[מוזיקת רקע קסומה]
היצור הקסום הבא שאני רוצה לדבר עליו הוא הגמד. גמדים מופיעים במיתולוגיות שונות מרחבי העולם, מהנורדית ועד הפרסית, ומעניין לציין שלמרות התפיסה שלנו של גמדים כיצורים… כאילו, אתם יודעים, נמוכים כאלה, זה לא תמיד בהכרח היה ככה. במקורות המוקדמים יותר של המיתולוגיה הנורדית לא מתואר בשום מקום הגובה של הגמדים, רק בשלב מאוחר יותר, כנראה סביב המאה ה-13, רק אז התגבשה הדמות שלהם כיצורים נמוכים יותר מבני האדם.
ב"טרה מיסטיקה" הגמדים מוצגים כיצורים שתמיד חופרים מחילות על גבי מחילות באדמה, בחיפוש אחרי אוצרות ומחצבים יקרי ערך. ובאמת, הגמדים בפולקלור האירופאי מוצגים הרבה פעמים בתור כורים.
הגמדים, או הגמדאים, הם גם אחד הגזעים הבולטים בספרים של "שר הטבעות", של טולקין, שאלה ספרים שידועים בזה שהם שאבו הרבה ממיתולוגיות אירופאיות. אצל טולקין, הגמדאים הם יצורים מזוקנים וחסונים שלא צריכים לישון הרבה. בספר "ההוביט" מסופר על גמדים שהוגלו מהעיר שלהם על ידי הדרקון סמאוג, שלקח את האוצרות שלהם. והעלילה של הספר היא המסע לקחת את האוצרות בחזרה.
מעניין לדעת שטולקין הודה בראיון שהגמדאים מבוססים על… היהודים. לפי טולקין, הגמדאים הם כמו היהודים של אז, של לפני קום המדינה, שהם היו בעיניו מקומיים, אבל גם זרים, והם דיברו את השפה המקומית, אבל עם מבטא, כי הייתה להם גם שפה משלהם. טולקין אמר שהמילים בשפה של הגמדאים, שנקראת קהוזדול, המילים בשפה הזאת נבנו כך שהן יהיו שמיות. יכול להיות שיש בזה משהו, אם נסתכל על משפטים בקהוזדול, כמו קריאת הקרב הגמדאית, "בּארוּק ק'אזָאד, ק'אזָאד אַיִ-מֵנוּ!" שזה אומר, "גרזני גמדאים, גמדאים עליכם!"
[מוזיקת רקע קסומה]
יצור קסום מעניין אחר הוא בנות הים, או בתולות הים. התיאור המוכר של בתולות ים הוא כידוע של נשים עם זנב ארוך של דג במקום רגליים, שיש להן קול שירה יפהפה. בקיצור, בת הים הקטנה.
גם ב"טרה מיסטיקה" בת הים היא יצור ימי שהוא חצי אישה וחצי דג, והן מהלכות כשפים על יצורי האדמה. מה שמעניין לדעת בהקשר הזה, זה שמה שאנחנו תופסים היום כבנות ים, זה בעצם מיקס של שני יצורים קסומים, שונים ונפרדים לחלוטין, שהתאחדו והתערבבו מתישהו במהלך ההיסטוריה. היצור הראשון הוא בתולות הים, הנשים עם זנב הדג, שבמקור ממש לא שרו. והיצור השני הוא הסירנות, שהן בהחלט שרו, הן שרו מהמם, אבל הם היו במקור בכלל יצורים עם גוף של ציפור וראש ולפעמים גם חזה של אישה, לא היה שמה שום חלק גוף של דג.
במיתולוגיה היוונית למשל, בתולות הים מופיעות בתור הנראידות, נימפות הים. הם היו נשים יפות עם זנב דג. הנראידות גם התערבבו עם בני האדם. הגיבור המיתי אכילס למשל, הוא היה בן של נראידה ובן אנוש. למעשה, יש משפחות יווניות שטוענות עד היום שהן צאצאים של בנות ים. לכו תוכיחו שלא.
הסירנות לעומת זאת, אלה שאין להן במקור זנב דג, הן פחות סימפטיות. כשהן שרות, [קול אישה שרה] הקול שלהן יפהפה, ומלחים יורדי ים ששומעים אותן, שוכחים מה הם בעצם עושים ופשוט מקשיבים להן עד שהספינות שלהם פשוט מתרסקות על הסלעים. [מים מבעבעים]
הסיפור כנראה הכי מפורסם על הסירנות הוא זה מ"האודיסאה". אודיסאוס, גיבור האפוס, עובר במסעות שלו ליד הסירנות, והוא עושה להן טריק. הוא אומר למלחים של הספינה שלו לסתום את האוזניים שלהם, כדי שהם לא ישמעו את השירה של הסירנות, ואומר להם לקשור אותו טוב טוב לספינה, כדי שהוא לא יוכל, נגיד, לקפוץ למים אל הסירנות ואל מותו. וככה, אודיסאוס מצליח לשמוע את השירה של הסירנות וגם להישאר בחיים.
[מוזיקת רקע קסומה]
היצור הקסום האחרון שאני רוצה לדבר עליו היום הוא הענק. ב"טרה מיסטיקה" הענקים הם יצורים גדולים וחזקים שנהנים לתלוש עצים מהאדמה, [צחוק גברי עמוק] או לשטח הרים בקלות. וגם הענקים מופיעים במיתולוגיה היוונית, במיתולוגיה הנורדית, בתנ"ך היהודי יש לנו למשל את עוג מלך הבשן ואת גוליית הפלישתי מגת. אבל אני רוצה לדבר דווקא על הענקים שחיים בינינו, במציאות, שבהווה.
אז כמו גמדוּת, שהיא כידוע תופעה בריאותית אמיתית, ולא רק משהו מיתי וקסום ודמיוני, גם ענקוּת, או קומה גבוהה, זאת מחלה נדירה, שגורמת לאנשים להיות גבוהים במיוחד.
ענקות נגרמת בגלל הפרשת יתר של הורמוני גדילה. לעיתים קרובות זה קורה בגלל גידולים בהיפופיזה, הבלוטה במוח שמשחררת הורמונים לזרם הדם. יש כמה מקרים מפורסמים של ענקים, כמו למשל אנדרה דה ג'יאנט, שהיה מתאבק מפורסם, אפשר להבין למה, ושמוכר מהתפקיד הבלתי נשכח שלו בתור הענק פזיק ב"נסיכה הקסומה". [נאנחת בהתרפקות]
סיפור חיים מעניין אחד הוא של אנה היינינג בייטס, ענקית קנדית ממוצא סקוטי, שהתנשאה לגובה של לא פחות מ-2 מטרים ו-43 סנטימטר. אם אני חשבתי שאני אישה גבוהה כי אני בגובה 1.70 אז… כן.
אנה נולדה ב-1846 והיא הייתה אחת מתוך 13 ילדים, כשכל האחים והאחיות שלה היו בגובה רגיל. כשהיא נולדה היא שקלה 8.2 קילו. כבר בגיל 11 היא הייתה בגובה 1.88. כשהיא הייתה בוגרת, אורך כף הרגל שלה עמד על 34 סנטימטר. עכשיו, מדדתי ממש עכשיו את כף הרגל שלי, כדי שיהיה לנו משהו להשוות אליו, כי, אתם יודעים, מה לא עושים בשביל המאזינים, ואני, שאני מידה 39-40 בנעליים, אורך כף הרגל שלי הוא 23 סנטימטר. והיא 34. זה… זה יפה.
אז מספרים שאנה הייתה בחורה אינטליגנטית, שהיא הצטיינה בספרות ובמוזיקה ובמשחק על במה, ויום אחד, כשהיא ביקרה במופע קרקס, [מוזיקת קרקס קלילה] היא פגשה שם את מרטין ון בורן בייטס, שהיה גם הוא ענק, והוא הוצג כחלק מהקרקס. [מוזיקת הקרקס מסתיימת] חלקכם אולי מכירים את זה, זה משהו שהיו עושים אז, מציגים אנשים משונים כביכול, כאלה ואחרים, בקרקסים נודדים. מרטין, אגב, נלחם מוקדם יותר בחיים שלו במלחמת האזרחים האמריקאית, בצד של הדרום, והוא מהר מאוד התקדם לדרגת סרן, שזה לא מאוד מפתיע בהתחשב בגודל שלו, שיכול להיות מאוד מאיים, אני מדמיינת אותו כמו מין גוליית כזה בשדה הקרב.
בקיצור, בקרקס. [מוזיקת הקרקס מתחילה שוב] המארגן של המופע התלהב מאנה, וליהק אותה לקרקס שלו, והיא ומרטין היו אטרקציה, שני הענקים, ובשלב מסוים הם גם הפכו לזוג אמיתי של ממש, הם התאהבו והם התחתנו. הגובה של מרטין, אגב, היה 2 מטר ו-41 סנטימטר, כשהגובה של אנה היה, כמו שאמרתי, 2 מטר ו-43 סנטימטר, אז גם גברים ענקים מתחתנים לפעמים עם נשים גבוהות מהם.
אנה ומרטין רכשו להם חלקת אדמה והם בנו בה בית, במימדים ועם רהיטים שמתאימים לגבהים שלהם. גובה התקרה בסלון, למשל, עמד על 4.3 מטרים. החלק האחורי של הבית היה, אגב, במידות רגילות, בשביל המשרתים ובשביל אורחים.
לבני הזוג נולדו שני תינוקות, שניהם היו ענקים בעצמם, אבל למרבה הצער, שניהם לא שרדו יותר מכמה שעות. התינוקת הראשונה שלהם מתה בלידה, והתינוק השני, שנולד בלידה קשה במיוחד שנמשכה יותר מ-36 שעות, הוא שרד 11 שעות. הגובה של התינוק הזה היה 76 סנטימטר, והוא שקל 10.8 קילוגרם, והוא מחזיק, עד היום, בשיאי גינס לתינוק הארוך והכבד ביותר אי פעם.
כמו לא מעט ענקים, אנה נפטרה בגיל צעיר, יום לפני יום ההולדת ה-42 שלה. היא מתה בשנתה, כתוצאה מאי ספיקת לב, שזו, אגב, הייתה גם סיבת המוות של אנדרה דה ג'יאנט שהזכרתי קודם, שנפטר בגיל 46.
מרטין הזמין לאנה ארון קבורה מיוחד, שמתאים למימדים שלה, אבל מי שהכינו אותו היו בטוחים שמדובר בטעות במידות, והם שלחו ארון קבורה רגיל, מה שעיכב את הלוויה בשלושה ימים.
בהמשך החיים שלו, מרטין התחתן שוב, הפעם עם אישה בגובה 1.50 וקצת, והוא חי עד גיל 81.
[מוזיקת רקע קסומה]
אז… עד כאן פרק נוסף של "לשחק עם העובדות". היה לי ממש כיף, ואני לא יודעת מה איתכם, אבל זה עבר ממש מהר, ויש סיפורים מגניבים, נכון?
אז, [צוחקת] בקיצור נמרץ, אני מזמינה אתכם לעשות subscribe או follow וכולי לפודקאסט באפליקציית הפודקאסטים שלכם, ולעשות לי לייק בפייסבוק, "רחלי עושה דברים", או, ו/או להירשם לעדכונים או סתם לשוטט באתר שלי, שזה "רחלי עושה דברים" בגוגל, או racheli, r-a-c-h-e-l-i, נקודה r-f, נקודה g-d, ואם עשיתי לכם חשק לקנות "טרה מיסטיקה", וצריך להיות לכם חשק לקנות "טרה מיסטיקה", אז יש לינק ל-eBay בתיאור הפרק. בחודש הבא אני אהיה כאן עם עוד משחק קופסה, ועוד סיפורים ועובדות מגניבים שיוצאים ממנו, ולא, אני לא הולכת לדבר על "פנדמיק".
[מוזיקת סיום]
אז, עד הפעם הבאה, אני הייתי, ועדיין, וכנראה שתמיד אהיה, רחלי ווקס, ותודה שהאזנתם, ואיזה כיף, ונשתמע, ו… ביי ביי!
בּארוּק ק'אזָאד, ק'אזָאד אַיִ-מֵנוּ!
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments