top of page

חיות כיס - כיסון חירום 14: כשהתותחים רועמים, מקפיצים מחירים


איך גל ההתייקרויות הגדול במשק קשור למצב הביטחוני? איפה הממשלה בכל הסיפור הזה? ולמה גם מחירי הפירות והירקות עלולים לזנק בקרוב?

 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 05/02/2024.

קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים לכאן הסכתים, הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

(מוזיקה)

שאול: היי, אתם ואתן על ״חיות כיס״ וזה עוד כיסון חירום שלנו. והפעם אנחנו שוב שמחים לארח את ראש התחום הכלכלי של כאן, ליאל קייזר, בוקר טוב.

ליאל: בוקר טוב, שאול.

שאול: אנחנו נדבר קצת היום על משהו שלא דיברנו עליו מזמן. היינו מדברים עליו הרבה כשהיינו עוד מדינה נורמלית, ולא היה חקיקה משפטית ומלחמה וחטופים, ודברים נוראיים כאלה- עליות מחירים.

ליאל: ואתה יודע מה יפה? שלא דיברנו על זה מזמן. זה אפילו כזה נותן לך ניחוחות נוסטלגים כאלה של באמת נורמליות, כמו שאמרת…

שאול: הימים היפים! כן…

ליאל: כן, הימים היפים האלה של יוקר המחיה. ומה שעוד יותר יפה זה שלא דיברנו על זה מזמן, אבל כלום לא השתנה. כאילו, לפני השיחה שלנו… הלכתי אני קצת לארכיון האישי שלי.

שאול: אהה.

ליאל: ואתה רואה שמה שהיה הוא מה שקורה עכשיו, כלום לא הלך לשום מקום. וזה לא משנה בכלל כמה פעמים דיברנו על זה בשנים האחרונות, ועל כמה צעדים, וניסיונות, ועצרות, והכרזות. זה בעצם קצת קופי פייסט של מה שהיה.

שאול: זה לגמרי קופי פייסט.

ליאל: תעודת עניות.

שאול: לגמרי קופי פייסט. אז אני אזרוק קצת מספרים על השולחן ואחרי זה אנחנו נתחיל לפרק את זה. האחרונות שאני מצאתי, שהודיעו על העלאות מחירים, בגל באמת מאוד מאוד גדול של עליות מחירים, היו אסם ויוניליבר, שהם שתיים מחמש היצרניות הכי גדולות בישראל. באסם אנחנו מדברים על עלייה ממוצעת של תשעה אחוזים. ביוניליבר הם יקרו את הגלידה והשוקולד בין 5 ל-15 אחוזים. אבל זה ממש ממש לא רק שתי החברות האלה. אנחנו מדברים גם על שטראוס, שהעלתה מחירים בין 5 ל-25 אחוזים, תלוי במוצר. שסטוביץ' ב-10 אחוזים, ויסוצקי את התה ייקרה ב-8 אחוזים, סוגת העלתה מחירים, בית השיטה העלתה מחירים, ועוד ועוד ועוד ועוד.

ליאל: יכין, ויליפוד, איפה שאתה לא מסתכל, כולם מייקרים.

שאול: יפה, אז נתחיל בהתחלה. מה הנימוקים העיקריים שלהם? למה המחירים עכשיו צריכים לעלות?

ליאל: אז הטענה שלהם, והיא נורא גם קורצת לאוזן, כי כאילו מי מאיתנו לא מתרגש, סלאש, אתה יודע, חושב לעצמו איזה הזיה זה הסיפור של החות'ים, אז הם מדברים על התייקרות של ההובלה הימית, זה ככה, זו סיבה מספר אחת. ומדברים על התייקרות של חומרי הגלם, שזה תמיד יושב טוב, כי מי מאיתנו פותח כל בוקר בטיול בבורסת הסחורות אי שם בבוסטון, ובודק באמת באמת מה קרה למחירי פולי הקפה או גרגרי האורז, כשאומרים לך את זה החבר'ה שמוכרים לך את כל המזון שאתה קונה, אתה אומר, אוקיי, יכול להיות שהם מבינים על מה הם מדברים.

שאול: והאם זה נכון? כי כמה שאני זוכר, הסיפור עם החות'ים למשל, לא אמור להשפיע על מחירי המזון, כי המזון שלנו לא מגיע מסין.

ליאל: אז א', לא אמור להשפיע על מחירי המזון כי המזון שלנו לא מגיע מסין, ויותר מזה, אם אתה מסתכל, נגיד על הגרף של מה שקרה להובלה הימית בשנים האחרונות, כשאתה מערבב את הקורונה, ואת השלב הזה שאי אפשר היה לזוז כאן בכלל, וכן הלאה, וכן הלאה, וכן הלאה, אתה מגלה שהיא לא כל כך כל כך יקרה ביחס למקומות שהיא הייתה בהם. ומעבר לזה, לצורך העניין, מישהו בענף המזון פעם הסביר לי, וזה כלל אצבע יפה, שנניח שהמחיר של מכולה התייקר אפילו באלף דולר, אם אתה לוקח ומפזר את כל ההתייקרות הזאת על כל גרגרי האורז שמיובאים לישראל, הרי ששיעורי ההתייקרות לא אמור להיות כל כך כל כך גבוה.

שאול: אז זה סתם תירוץ, הסיפור הזה עם החות'ים?

ליאל: לעניות דעתי, כן. תראה, הישרים שבהם, טוענים שההתייקרות בכלל לא קשורה למלחמה, ושהם בכלל תכננו להעלות את המחירים עוד הרבה קודם, והם פשוט חיכו עם זה, ואז אין להם ברירה והם מעלים עכשיו. זו טענה שאני שומעת לא מעט, זה לא המלחמה, תכננו את זה קודם, חיכינו עם זה, חומרי הגלם שלנו התייקרו באופן עקבי, ודברים מהסוג הזה. אלה טענות שנשמעו, אבל בוא נגיד שהעובדה שיש עכשיו מלחמה, ממש ממש ממש לא מפריעה להם, בלשון המעטה, להעלות המחירים, להפך הופך את הסיפור הזה להרבה יותר קל. חיפשתי באמת בארכיון שלי, וראיתי שהיה לנו גל התייקרויות במאי 23, ואתה יודע מתי הכריזו עליו כל היבואניות והיצרניות, הכריזו על העלאות המחירים שלהם?

שאול: מתי?

ליאל: טוב, אז זה היה, הסתכלתי ככה, זה היה במאי 2023, ובאורח פלא, זה קרה בזמן שהיה מבצע צבאי, היו איזה יומיים שלושה של מבצע, אתה זוכר שהיה אז מבצע?

שאול: ״מגן וחץ״.

ליאל: תקשיב שאול, רק על זה אתה מקבל אצלי מלא נקודות! אז זה היה במהלך יומיים-שלושה של מבצע צבאי, מבצע ״מגן וחץ״, ואז באו, באו כמעט כל יצרנית ויבואנית מזון ישראלית, והודיעו שהיא מעלה מחירים. אז כן, ההצדקות האובייקטיביות של מחירי הסחורות וכן הלאה, רעועות בלשון המעטה. הטיימינג באופן לא אינטואיטיבי מאוד נוח, כי היית חושב שמי שרוצה להיטיב עם עם ישראל, והוא פטריוט גדול…

שאול: ביחד ננצח! מה זאת אומרת? כל הפרסומות שלהם!

ליאל: כן, ביחד ננצח וביחד נעלה לכם מחירים. היית חושב שהם יתאפקו בימים האלה, אבל וואלה, זה מקרה קלאסי של ׳תסתכלו ציפור׳, כולנו עסוקים במה שקורה במקומות אחרים, בעניינים של חיים ומוות, החיים עצמם נדחקים קצת הצידה. אתה יודע, זה עובד להם, הרי בימים אחרים זה היה פותח את מהדורות החדשות.

שאול: גיא לרר היה מארגן איזה מרד פסטה כלשהו! אני לא אומר את זה בציניות, כי בפעם האחרונה שהוא עשה את זה, וצריך לתת לו קרדיט, זה לא מנע את עליות המחירים הזה, לפחות עיכב אותם לאיזשהי תקופה, זה לפחות הכניס את רשתות השיווק פנימה, לפחות עשו קולות של יאללה, אנחנו בצד של הצרכנים. הפעם, תקני אותי אם אני טועה, אפילו זה לא קורה.

ליאל: נכון, ממש ככה. אתה יודע, אני גם רגילה שאנחנו מדברים עם הקמעונאים הגדולים בימים האלה, והם מבינים שהם הולכים להיות הפרצוף של ההתייקרויות, בסוף אתה הולך לסופר אצלם ומשלם יותר, ואז לפני גל כזה הם אומרים לך, לא נשתף פעולה עם המחירונים החדשים, ואל תתרגשי מהדיווחים או מהדרישות של היצרנים להעלות מחירים, כי מה שהם מציגים לנו כמחירון חדש, זה לא מה שאת תראי על המדף בסופר, אנחנו נתקומם, ופה ושם וזה, כרגע הם די שקטים.

שאול: כרגע הם די שקטים, והדבר הזה יעבור. מי שעוד שקטה בינתיים, זו הממשלה, נכון? יש איזשהו משהו שהממשלה עושה, או שכל כולה, כל הקשב נתון למלחמה?

ליאל: אז תראה, כל הקשב של הממשלה היה נתון למלחמה בימים האלה. אגב בעיניי באופן שהוא לא כל כך מוצדק, לא חס וחלילה כי המלחמה לא חשובה, אלא כי יש כל כך הרבה שרים וגורמים רלוונטיים שיכולים להתעסק ביוקר המחיה, שרבים מהם פנויים בימים האלה. אתה יודע, לצורך העניין, אם אני רוצה לעשות הנחות, אז במשרד האוצר באמת עסוקים בעדכון של תקציב המלחמה, ובמענקים ותוכניות סיוע ופיצוי, ושלל דברים שגזלו ללא ספק את הקשב שלהם. להגיד לך שדבר דומה קורה במשרד הכלכלה, שיש שם איזה חמל מלחמה נורא גדול או משהו כזה? אני לא רואה את זה ככה, למשל. או להגיד לך שאותו דבר קורה במשרד החקלאות? שבכלל עסוק בכל מיני צעדים בעיניי די פופוליסטים, שרק ייקרו לנו את יוקר המחיה? ברוך השם, כמו שאומרים, הממשלה שלנו מאוד מאוד מנופחת, יש שלל שרים וגורמים שהיו יכולים לטפל ולהתעסק full power ביוקר המחיה בימים האלה, זה לא קרה. רגע לפני המלחמה, סוף סוף הוקמה כאן ועדת יוקר המחיה.

שאול: מה זה בראשות ראש הממשלה? את מדברת על הוועדה בראשות ראש הממשלה, כי אני זוכר שהוא מינה את עצמו לעמוד בראש ועדה כזאת.

ליאל: אז יש שתי ועדות, כי יש את הוועדה בראשות ראש הממשלה, שבאמת, נגיד ביושר, עסוק בעניינים אחרים בימים האלה. ויש גם ועדת יוקר מחיה חיצונית, ועדת מומחים שהממשלה הקימה. ושוב, דיברנו על גל ההתייקרויות של ״מגן וחץ״, אז אנחנו דיווחנו בחודש מאי בכאן 11, שמתכוונים להקים ועדה כזאת. אתה יודע, כוסות רוח למת, לא כוסות רוח למת, שכל אחד יחליט בעצמו אם יש בכלל צורך בעוד ועדה, ואם אנחנו לא יודעים גם ככה מה לא עובד כאן. אבל במאי דיווחנו על זה שמקימים כאן ועדה, וזה לקח כל כך הרבה זמן עד שהיא קמה בפועל, עד שהיא הוקמה והתכנסה לראשונה, בתחילת ספטמבר.

שאול: ואז הגיעה המלחמה.

ליאל: ואז הגיעה המלחמה, ומאז הוועדה הזאת לא התכנסה. להגיד לך שזה ברור למה היא לא התכנסה, חוץ מזה שבאמת כולנו, הראש שלנו היה במקום אחר? אין לזה איזו הצדקה גדולה.

שאול: בפרט, אם הממשלה כל הזמן מנסה לשדר לנו שאנחנו צריכים לחזור לשגרת חירום וכו', ו-clearly יצרניות המזון חזרו לשגרת החירום.

ליאל: ומעבר לזה, עזוב שגרת חירום. אתה יודע, חוץ מ׳ביחד ננצח׳, יש לנו גם את קלישאת העורף, שהוא חזית בעצמו וכן הלאה, וחוסן לאומי. חוסן לאומי גם נמדד ביכולת של אזרחים ללכת לסופר, ולקנות את מה שהם רוצים, ולא להוסיף על החרדה הקיומית ביטחונית, דאגה ליקרים שבחזית, גם דאגות כלכליות חדשות.

(מוזיקה)

שאול: אוקיי, תני לי להיות פרקליטו של הצד השני, בסדר? הזכרת את משרד הכלכלה? אם מנכ״ל משרד הכלכלה היה פה, שר הכלכלה, הם היו אומרים לך, יש את החקיקה שלנו, מה שטוב לאירופה טוב לישראל, שזה באמת נולד בימים ההם כשעוד ראש הממשלה התעסק בנושא הזה. איפה זה עומד, והאם זה יעזור לנו?

ליאל: א', מה שיפה זה, שאתה אומר, מה שטוב לאירופה טוב לישראל וכן הלאה, היו איזה שתי דקות שלא היה ישראלי אחד שלא הכיר את הסלוגן הזה, זה תפס יפה, והיו מסיבות עיתונאים, והצהרות בפתח ישיבות ממשלה, וזה באמת רעיון טוב, וכוונה טובה, אבל זה לא חוקק עדיין. זו האמת כאילו, אתה יודע, כשאומרים לך את זה שוב ושוב ושוב, זה נשמע לך כאילו המהלך הזה אשכרה נכנס לתוקף. עכשיו, אם אתה רוצה להיות פרקליטו של הצד השני, נגיד שזה מהלך מורכב, שזו חקיקה קשה, שהיו מחלוקות, ועדיין יש מחלוקות קשות בממשלה…

שאול: מה היא אמורה לעשות?

ליאל: … על איך עושים את זה. קודם כל, הרציונל שעומד בבסיס העניין הזה, הוא שאחד החסמים הגדולים ביותר, ומה שהופך את מדינת ישראל למדינה יקרה בצורה דרמטית ממדינות אחרות בעולם, כשאנחנו מדברים על זה שהמחירים בענף המזון כאן גבוהים בכמעט 40% מב-OECD, וגבוהים ביותר מ-50% מאשר באיחוד האירופי, שאחת הסיבות לזה היא שהשוק שלנו פשוט מאוד מאוד ריכוזי. שהמילה ריכוזיות כאילו נשמעת כמו מילה כלכלית שישר סוגרת לך את הראש, אבל בשורה התחתונה, יש פשוט מעט מאוד גורמים שמוכרים לך את כל המוצרים, וכשהם שולטים בשוק הם יכולים לקבוע את תג המחיר איפה שהם רוצים להניח אותו, כמעט בלי שתהיה לך כצרכן אפשרות להתקומם נגד הדבר הזה. ולכן, הרציונל שעומד בבסיס החקיקה של מה שטוב לאירופה הוא טוב לישראל, זה- כדי שהמחירים ירדו צריכה להיות כאן תחרות, כדי שתהיה כאן תחרות צריך להיות יבוא, כדי שיהיה יבוא, היבוא הזה צריך להיות קל. כי פעם אחר פעם מקימים כאן ועדות יוקר מחיה, ופעם אחר פעם הן מספרות לך שקשה מאוד להביא מוצרים לכאן, לישראל, ממדינות אחרות, כדי להתחרות במה שכבר יש כאן, ושאם אתה מצליח לייבא, אז נדרשות ממך כל כך הרבה דרישות, עד שבסוף אתה משלם מחיר על הדרישות האלה, וכבר לא כל כך כדאי לך למכור אותו במחיר הזול שבו המוצרים האלה נמכרים באירופה. חקיקה של מה שטוב לאירופה טוב לישראל, אומרת מבחינת משרד האוצר, כל דבר שנמכר על המדף במדינות האיחוד האירופי, יכול להימכר על המדף כאן בישראל. תראה לנו שהמוצר הזה נמכר בסופר בכל מדינה אירופית, לא יודעת, במדינה שמשתייכת לאיחוד, ואנחנו נגיד לך אין בעיה, רק תראה לנו שאת השינוע לישראל אתה עושה בתנאים תברואתיים נאותים, כן? אל תביא לנו איזה מוצר שנמכר כאן, ותייבא אותו בצורה שתהפוך אותו למקולקל ולא בריא לציבור, אבל חוץ מזה אתה יכול למכור כאן. ואם תשאל את משרד הבריאות, וזה כבר אלוהים והשטן בפרטים הקטנים, הם רוצים שהיבואנים יוכיחו שהמוצרים שהם רוצים להביא לכאן עומדים בתקינה אירופית. וזה כבר הופך את זה להרבה יותר מסובך… והרבה יותר יקר.

שאול: זה לא קצת, סליחה, מוציא… (צוחק) זה לא קצת מעקר את כל החקיקה הזאת מתוכן? כאילו, חשבתי שכל הפואנטה זה להראות, הנה אני נמכר באירופה, אני לא צריך להוכיח שום דבר.

ליאל: בדיוק! ולכן יש בימים האלה ויכוח על העניין הזה. לכן מה שטוב לאירופה, טוב לישראל, כבר התנוסס בשלל שלטים, וסרטונים של פוליטיקאים, והכרזות בפתח ישיבת הממשלה, אבל הלכה למעשה עדיין לא חוקק. צריך להגיד, זה מורכב, וזה דורש מהרגולטורים ממשרדי הממשלה לשנות קונספציות, ולהיות מוכנים להכיל דברים שהם לא דמיינו שהם יהיו מוכנים לסבול.

שאול: כן.

ליאל: ובמשרד הבריאות יש הטראומה של…

שאול: רמדיה.

ליאל: רמדיה, ויש שלל סיבות, אבל בשורה התחתונה, וזו גם אתה יודע השאלה של הרלוונטיות של הקמה של ועדת יוקר מחיה בכלל, כי כולנו יודעים- השוק בישראל ריכוזי, אין תחרות, אין יבוא, ולכן הכל נורא נורא יקר. החוק הזה שבימים האלה, כאילו אתה יודע, עכשיו במשרד האוצר קצת הרימו את הראש

שאול: כן.

ליאל: וקצת רואים עוד דברים חוץ מהמלחמה עצמה, אז הטענה היא שהוא יוגש לכנסת בשבועות הקרובים.

שאול: אוקיי, נניח שהרפורמה הזאת תחזור לשולחן החקיקה, ותתקדם וכו', היא תעזור לנו עם מזון ארוז ואולי עם סכיני גילוח וכאלה. היא לא תעזור לנו לירקות והפירות, היא לא תעזור לנו עם מוצרי חלב, לכל בעצם המוצרים החקלאיים, שמאוד מאוד יקרים פה בישראל, מה אנחנו עושים עם זה?

ליאל: נכון, ויותר מזה, שאלת אותי מה הממשלה עושה, כדי להקל על יוקר המחיה? אז נכון, יש את הביטוי הזה, ׳יש מישהו שחמק לו משהו בצוק איתן׳?

שאול: כן.

ליאל: אז מה שחמק בימים האלה, זה שלא רק שהממשלה לא עשתה משהו כדי להקל על היוקר של המוצרים החקלאיים, אלא היא אשכרה עשתה צעד קריטי כדי ליקר אותם!!

שאול: מה?

ליאל: שר החקלאות פשוט הודיע, שהוא מבטל את הרפורמה בחקלאות, פשוט מבטל אותה. עכשיו…

שאול: שמה הייתה אמורה לעשות?

ליאל: הרפורמה שהייתה אמורה להוריד מכסים, להקל על ייבוא של תוצרת חקלאית לכאן. אמרנו שמילת המפתח היא ריכוזיות, תחרות, במקרה של חקלאות, גם מחסור בסחורה. אז אם חסר, או יש לנו ריכוזיות, הפתרון, או מה שיכול להיות פתרון, הוא יבוא. הייתה לנו רפורמה בחקלאות, רפורמה שהממשלה הקודמת העבירה, שלקח הרבה מאוד שנים להעביר אותה. ענף החקלאות כאן מוגן, באמצעות מכסי מגן, עשרות בשנים, והרפורמה הזאת אמרה בעצם שהמכס על יבוא של שורה של מוצרי תוצרת חקלאית, עגבניות, מלפפונים, שעועית, לא יודעת תזרוק איזה ירק שאתה רוצה, שהמכסים האלה ירדו, כי בעצם המכסים היו כל כך גבוהים, שלא היה כדאי לייבא חלק מהמוצרים האלה, ושהם ירדו, ושהם ירדו בהדרגתיות. ממש הייתה טבלה כזאת, שמונה כל ירק וירק שהעלת על דעתך, יש שם דברים שאני בחיים לא אכלתי, וגם בחיים לא אוכל, ושאמרה לך באיזה עיתוי, באיזו שנה, המכס על זה ירד ב-2024, המכס על זה ירד ב-2025, וכן הלאה, וכן הלאה, וכן הלאה. בעצם היינו אחרי שתי פעימות של הרפורמה, ובא שר החקלאות במהלך המלחמה, ואמר בטל ומבוטל. עכשיו זה כבר בעיניי, שאול, מציף מתח דרמטי, שהולך ללוות אותנו בתקופה הקרובה…

שאול: כלומר…

ליאל: וזה המתח בין הפטריוטיות שלנו לבין יוקר המחיה, לבין הרצון שלנו לשלם בזול, אם תרצה, מתח בין ציונות לצרכנות.

שאול: אוהב.

ליאל: אוהב. כי העובדה ששר החקלאות יכול היה לבוא ולומר שהוא מבטל ככה את הרפורמה הזאת, רפורמה שבאמת לקח לדעתי איזה 20 שנה להעביר אותה, להגיד את זה ככה ושזה יעבור יחסית בקלות, זה גם ענייני הקשב, כי כולנו עסוקים במלחמה, אבל זה גם העובדה שכולנו מאוד מאוד מאוד פטריוטים בימים האלה, כולנו רק רוצים, או אני לפחות, רק לחבק את החקלאים שלנו…

שאול: כן.

ליאל: … ולתמוך בהם ולעודד אותם, וללכת לעזור להם לקטוף ולאהוב אותם. אני נשמעת צינית, אני לא צינית, באמת.

שאול: לא, לא. בכלל לא.

ליאל: אנחנו מדברים על אנשים שהעובדה שהם מלח הארץ, שהם נמצאים בגבולות, וגם ספגו את השבעה באוקטובר בפרצוף, גם בצפון אגב מפונים וכן הלאה, כל הדברים האלה הם נכונים, והמלחמה הזאת זה כזה wake up call ותזכורת לדבר הזה, אבל זה שהם אנשים טובים וחרוצים ואוהבי הארץ, ואלף ואחת דברים וסופרלטיבים ומחמאות, לא בהכרח אומר שאנחנו רוצים לקנות ביוקר.

שאול: אני מאוד מתחבר לדברים האלה שאמרת. אני בעצמי קצת שיניתי את דעתי בחודשים האחרונים מאז שהתחילה המלחמה, והנה תוך כדי שאנחנו מדברים יש אזעקות בצפון. כשראיתי את הלולנים בצפון באמת אוספים ביצים תחת אש, אנשים מבוגרים, היו יכולים לא לעשות את זה, היו מקבלים את מלוא הפיצוי מהמדינה, וכנ״ל את הרפתנים בדרום שיושבים ממש על גבול העוטף, את מבינה שכן, זה ציונות או צרכנות, ויכול להיות שלציונות יש פרמיה שהיא באה לידי ביטוי בצרכנות. האם זה אומר שכל המזון שלנו צריך להיות יותר יקר? לא, ואני בטוח שהיה אפשר למצוא את דרך הביניים. ובעיניי במסגרת הרפומה הזאת אפשר היה למצוא את דרך הביניים, כלומר להעניק כסף לחקלאים, כסף ישיר, במקום להגן עליהם עם מכסים. אבל כמו שאמרת, דיכטר בחר פשוט באפשרות הקלה, פשוט לבטל ולא לעשות כלום במקום, מה שדי תוקע אותנו במקום. ויכול להיות, תגידי לי מה דעתך, שחברות המזון הגדולות קצת מנצלות את המומנטום הזה, לא רק את חוסר הקשב, אלא גם את המומנטום של בוא נחבק את החקלאים וציונות וכזה, בשביל לדחוף עוד קצת עליות מחירים. זה מופרך לגמרי מה שאמרתי?

ליאל: ממש לא. אתה יודע, בשבוע שעבר היו שני דיונים בוועדת הכספים, שני דיונים עוקבים. באחד הדיונים, הדיון הראשון עסק במפעל פרי גליל, ששוב מדבר על סגירה ועל פגיעה וכן הלאה…

שאול: כן.

ליאל: ובמהלך הדיון הזה יושב ראש הוועדה גפני דרש שיעלו שוב את המכסים על ירקות קפואים, כדי לשמור על פרי גליל, כדי שהמפעל לא ייפגע ולא ייסגר, כי המכסים על ירקות קפואים ירדו, והתחרות גדלה. ואז בדיון הבא, היה דיון על יוקר המחיה, ועל מה עושים כדי לשמור על הציבור הישראלי ביוקר מחיה.

שאול: וואלה!

ליאל: שזה… זה מדהים.

שאול: באותה ועדה?

ליאל: באותה ועדה. זה לדפוק ת'ראש בקיר.

שאול: (צוחק) יפה. אני חושב שזה מסכם יפה את עבודת הממשלה בנושא. אז תני לי לראות אם הבנתי נכון. חברות המזון, את אומרת, או לפחות רובן, מעלות את המחיר כי אפשר ויש עכשיו קשב מוחלט למקום אחר ולא לזה, אז הם יודעות שלא תהיה התנגדות ציבורית. הקשב של הממשלה נמצא במלחמה, והצעדים המעטים שהיו בתחום יוקר המחיה, או שלא התקדמו, או שבוטלו לחלוטין. ובינתיים כל הסוסים בורחים מהאורווה? זה סיכום ממצא?

ליאל: כן, אבל ככה? ככה אנחנו נסיים בזמן מלחמה? לא יודעת…

שאול: אוקיי, תני לי משהו… תני לי משהו אופטימי לסיום.

ליאל: תנסה להגיד משהו חיובי.

שאול: לא, אני שואל שאלות, ואת עונה.

ליאל: אה, אוקיי. אההה, אז אההה...

שאול: מה אופטימי?

ליאל: אז כן, אז זה הסיכום.

שאול: (צוחק)

ליאל: (צוחקת) מה אופטימי? מה אופטימי? אתה יודע מה מה אופטימי? אופטימי שאנחנו מדברים על זה בכל זאת, אופטימי שבמסגרת הברורים שלנו נטען בפנינו שחקיקת מה שטוב לאירופה טוב לישראל תגיע בקרוב לכנסת, ועכשיו אנחנו פשוט נעקוב אחרי זה, ונוודא שזה קורה. אז טוב שדיברנו על זה. ומה האופטימי? שאנחנו כאן, אנחנו חיים, אנחנו יכולים לקנות ביוקר בסופר, גם זה לא מובן מאליו.

שאול: חד משמעית. בימים אלה גם זה לא מובן מאליו. ליאל קייזר, תודה רבה שהיית איתנו.

ליאל: תודה, שאול.

(מוזיקה)

שאול: עורך ״חיות כיס״ הוא תומר מיכלזון, המפיקה שלנו היא ליהיא צדוק, עורכת הסאונד שלנו היא רותם דויטשר.

במערכת ״חיות כיס״ תמצאו גם את צליל אברהם ואת אלון אמיצי, ששב אלינו ממילואים, לפחות לתקופה מוגבלת, ואנחנו ממש מקווים שבקרוב הוא יעשה עוד פרק משלו. אני שאול אמסטרדמסקי, תודה רבה שהאזנתם.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

3 views0 comments

Comments


bottom of page