חיות כיס - פרק 331: מישהו הזמין אובר?
- הילית בירנבוים מדבדייב
- Jan 5
- 17 min read
מה גרם לשרת התחבורה, מירי רגב, להיזכר פתאום אחרי שנים באובר ולהכריז שהיא תביא אותה לישראל, מה הסיכוי שזה באמת יקרה, ואיך כל זה קשור לתופעת הדרייברים - שירות ההסעות הלא חוקי שנולד במגזר החרדי ופועל כאן באין מפריע?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 05/11/2025.
[חסות]
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים". "כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
אלון: היי, אני אלון אמיצי, אתם על "חיות כיס", וזאת שרת התחבורה מירי רגב.
[הקלטה] שרת התחבורה מירי רגב: "פניתי אל מנכ"ל המשרד, ביקשתי ממנו להקים צוות עבודה כדי להכניס את ה'אובר' למדינת ישראל. יהיה 'אובר' במדינת ישראל."
אלון: כששמעתי את השרה רגב, הייתי חייב לבדוק רגע באיזו שנה אנחנו. [מוזיקת רקע]
"אובר", למי שלא מכיר, זו אפליקציית שיתוף נסיעות. זה קצת כמו "גט טקסי" כזה. מזמינים שם נסיעה מהמיקום שלך ליעד שאתה בוחר ומשלמים דרך הטלפון. אבל בניגוד ל"גט טקסי", ב"אובר" הנהגים הם לא נהגי מונית מורשים, הם פשוט אנשים עם רישיון נהיגה. יכול להיות שהם אפילו בדרך חזרה מהעבודה האמיתית שלהם, והם החליטו לקחת נוסע בשביל עוד קצת כסף. זה ממש ה"וולט" של המוניות. וכל מי שיצא לרגע לחו"ל ב-15 שנה האחרונות יודע ש"אובר" ועוד אפליקציות מסוגה הם כבר עובדה קיימת ברוב העולם. זה חדשות ישנות. אז מה זו הכותרת הזו '"אובר" מגיעים לארץ'? איפה הייתם? לאן נסעתם? הרי מי שעצר את ההגעה של "אובר" לארץ עד כה, זו הייתה הממשלה, וספציפית משרד התחבורה. אז מה השתנה?
השינוי הגדול בכמה שנים האחרונות הוא האלטרנטיבה שהחלה לצוץ לנהגי המוניות. מכירים את זה למשל שאתם חוזרים מחו"ל, נניח בתקופת החגים, ואתם צריכים לחכות שעה למונית ואז גם לשלם עליה סכום כסף מוגזם? אז יש אנשים שכבר לא צריכים להתמודד עם הבעיה הזאת.
[הקלטה] לקוחה: "הייתי בחגים בבולגריה, רציתי מונית כשנחתתי כאן בארץ כדי להגיע מהר הביתה, והמחשבה הראשונה שלי זה להתקשר ל'דרייבר'. יש לי את המספר אצלי בטלפון, אני מתקשרת, מזמינה, הוא מחכה לי, אפילו רבע שעה, 20 דקות עד שאני אתארגן ואני אסתדר. המונה לא דופק, אין מונה ב'דרייברים', יש תחושה שהוא הגיע בשבילי והוא קם בשבילי והמחיר לא ישתנה והכל יהיה בסדר."
אלון: זאת… טוב, היא ביקשה לא להזדהות. פשוט השירות שהיא הזמינה, מה שנקרא "דרייברים", הוא לא חוקי. זה דומה מאוד ל"אובר". אנשים רגילים שמחלטרים בלהסיע נוסעים עבור כסף. אבל מדובר כאן בפעילות ללא שום אישור חוקי. הכל פה בשחור.
[הקלטה] לקוחה: "יש קו טלפון, יש לי ממש מחוץ לדלת של הבית שלי, מגנטים כאלה של 'דרייברים'. אז כשאני צריכה 'דרייבר', אני ממש פותחת את הדלת, מסתכלת מה המספר במגנט. ואתה מתקשר, שואלים אותך מאיפה לאיפה, נותנים לך מחיר טוב. אם אתה מתמקח אתה יכול גם להוריד קצת."
אלון: ממש ככה פשוט, בלי אפליקציה, בלי רגולציה, ובלי אפילו לפחד שמישהו יתפוס אותם ויעניש אותם, ככה ה"דרייברים" משנים את כללי המשחק.
אז השבוע "בחיות כיס" - איך תופעה שהתחילה בכמה חרדים שרצו גישה למוניות זולות…
[הקלטה] לקוחה: "אז החרדים יעדיפו לשלם למישהו משלהם מאשר לסתם חברת מוניות."
אלון: הפכה לתעשייה שמאיימת לשים סוף למקצוע שנקרא נהג מונית? איך נראית תעשיית ה"דרייברים" הזאת מבפנים?
[הקלטה] תומר: "אז הסדרן בעצם שולח את הנסיעה בקבוצה והוא פשוט שולח, לדוגמה, תל אביב-ירושלים 200 שקל, הראשון שתופס את זה מקבל ויוצא לדרך."
אלון: איך זה שהרשויות מאפשרות לה להתקיים ללא הפרעה?
[הקלטה] תומר: "אם הייתי סוחר סמים או משהו הייתי יותר מודאג, מרגיש לי שזה די משהו כזה בקטנה."
אלון: והאם "אובר" באמת עומדת להיכנס לישראל?
[הקלטה] זהר: "נהג מונית זה לא חלטורה, ואנחנו לא מוכנים שחלטורה תבוא ותפגע לנו בפרנסה."
[מוזיקת רקע]
אלון: אז בשביל להבין ממש את השינויים שקורים כרגע מתחת לאפנו בתחבורה הישראלית, אני רוצה שתגידו שלום למי שתגיש איתי את הפרק הזה, כתבת התחבורה של "כאן חדשות", נעם גולדברג. שלום נעם.
נעם: שלום שלום.
אלון: נעם, את באת לעשות לנו סדר ולהסביר לנו איך ההכרזה על הגעת "אובר" לארץ והתופעה של ה"דרייברים", זה בעצם אותו סיפור.
נעם: כן, כשמסתכלים על התמונה הרחבה, רואים איך כל החלקים האלה מתחברים. אבל כדי להבין את זה, אנחנו צריכים להכיר את כל השחקנים. נתחיל באמת מתופעת ה"דרייברים". אף אחד לא יודע להגיד בדיוק מתי הם צצו, אבל ההנחה הסבירה היא שמדובר בכמה שנים האחרונות, כלומר פוסט קורונה. זאת תופעה שהתחילה במגזר החרדי ועד היום זה עיקר הפעילות שלה, אבל היא הולכת ומתרחבת.
אלון: ורק כדי שיהיה ברור לכולם, זה לא חוקי, נכון?
נעם: להסיע נוסעים באופן מסחרי בלי לקבל רישיון מהמדינה, זו עבירה פלילית.
אלון: אבל למרות שזה לא חוקי, ה"דרייברים" פועלים כיום באופן שהוא כמעט גלוי לחלוטין. ואחד מהם אפילו הסכים להתראיין ולספר לנו איך התעשייה הזו עובדת.
[הקלטה] תומר: "תראה, אני פחות מודאג כי יש עשרות אלפי נהגים. אם הייתי סוחר סמים או משהו הייתי יותר מודאג, מרגיש לי שזה די משהו כזה בקטנה."
אלון: זה תומר, ואני הופתעתי לגלות שהוא בחור חילוני לגמרי מראשון לציון.
[הקלטה] תומר: "אני פשוט הייתי חייל משוחרר שהיה צריך כסף ולא היה לו עבודה. בפעם הראשונה שנכנסו לי אנשים זרים לרכב, אני הרגשתי כאילו זה לא אני, מה אני קשור לזה, מה קורה פה בכלל? כאילו איך אתה תוך שנייה הופך להיות נהג מונית. מילד משוחרר טרי שצריך כסף, חמש דקות אחרי זה אתה נהג מונית."
נעם: אז איך באמת בחור חילוני לחלוטין, אחרי צבא, נהיה נהג מונית לא חוקי במגזר החרדי?
[הקלטה]
תומר: "השתחררתי מצה"ל, נסעתי במונית רגילה, ונהג המונית ממש התלהב מהקטע, סיפר לי על זה, והתגלגלתי לזה. ממש במקרה."
אלון: "נהג מונית סיפר לך על אנשים שהורסים לו את הפרנסה ואתה אמרת, אש, אני הולך להצטרף אליהם?"
תומר: "כן. הוא בעצמו בתור נהג מונית גם עובד בזה מהצד. זאת אומרת, הוא אמר לנו, תקשיבו, אם אתם מחפשים מונית וזה, במקום לחפש ב'גט טקסי', תחפשו ב'דרייברים' כי… עדיף לי לצורך העניין."
אלון: אני לא יודע איזה נהג מונית יסכן את הרישיון שלו על זה, אבל אני יכול להבין את התמריץ הכלכלי. על נסיעה כ"דרייבר", נהג מונית לא משלם לא מיסים ולא עמלות ל"גט טקסי".
נעם: אז תומר הזה, חייל משוחרר, במקום להיות מלצר או שליח ב"וולט", הוא החליט שהוא הולך להיות "דרייבר"?
אלון: נכון, וזה עוד אחרי שהוא כבר היה שליח ב"וולט".
[הקלטה] תומר: "הייתי וולטר עם רכב, היה לי קשה בסוף מאוד להיות רווחי, ברמה שהייתי מרוויח מינימום, כאילו 30 שקל לשעה בתור וולטר, אחרי טיפים, אחרי הכל, ופה ב'דרייבר' אתה יכול לעשות 200 שקל בשעה בקלות."
אלון: אז תומר התחיל להפעיל נסיעות עבור קהל שומר מצוות.
[הקלטה] תומר: "קודם כל, כשאני יוצא לנסיעות אני שם כיפה, אני מתלבש בצורה טיפה יותר אלגנטית כמו חולצת פולו וג'ינס, וכן, ללא מוזיקה, אני דואג שמחובר האפל קאר פליי, יש את הריבוע הקטן של המוזיקה? אני אפילו דואג ללחוץ על הווייז כדי שיהיה מפה ולא יראו ריבוע קטן עם איזה שיר של עומר אדם או משהו כזה. יש הרבה נסיעות שמבקשות נהג שהוא חסידי או יש לזה כל מיני מילים כאלה, 'צלול כזית', יש לזה כל מיני תארים, שזה נגיד נהג ללא טלפון חכם בכלל. לא משנה, אפילו אם לא תשתמש בו, הם לא רוצים להיות ברכב עם טלפון חכם. יש נהגים שרוצים ווייז מובנה ולא ווייז בטלפון, כי יכול לקפוץ פרסומות והתראות של הודעות ודברים שאולי לא יבואו להם בטוב."
אלון: תומר הוא כבר די ותיק בעסק. הוא התחיל כ"דרייבר" לפני שנתיים, ובתקופה האחרונה הוא שם לב שהקהל שלו הוא כבר לא רק חרדים.
[הקלטה]
תומר: "הלקוחות יכולים להיות רבנים גדולים, ראשי ישיבה שאני מסיע אותם מאיזושהי ישיבה בראשון לישיבה בבני ברק. הראש ישיבה והעוזר שלו שלומדים לי תורה מאחורה פה, וזה יכול להיות חבורת בנות שחוזרות מה'דזרט' בשש בבוקר."
אלון: "'דזרט' זה מועדון? אני לא אפילו… "
תומר: "כן, מועדון, מועדון."
אלון: [צוחק] "אוקיי."
נעם: טוב, אני חייבת לדעת. כמה, כמה הדבר הזה עולה? כמה זה כבר יותר זול ממונית?
אלון: נעם, זה לא חוקי.
נעם: בסדר!
אלון: דיר באלק, נעם, אני שומע שאת מזמינה "דרייבר" מהעבודה הביתה!
נעם: מבטיחה שלא. כמה זה עולה?
אלון: אוקיי, בוא נראה. נסיעה של שעה, נגיד תל אביב-ירושלים, זה קצת יותר מ-300 שקל במונית. כמה זה עולה אצל "דרייבר"?
[הקלטה] תומר: "נסיעה של שעה לרוב תהיה 200 שקל, נסיעה של חצי שעה 100 שקל."
נעם: וואו!
אלון: דיבור.
נעם: אבל זה לא חוקי!
אלון: חלילה. לא חוקי, לא מוסרי, לא מומלץ, לא להתקרב, אבל…
נעם: זול.
אלון: אבל זה ממש לא סיטואציה שבה כולם מרוויחים.
[הקלטה] זהר: "במדינת ישראל יש אלפי נהגים שנקראים 'דרייברים/, שפועלים כאן בכל הערים המרכזיות בארץ, והפכו להיות תעשייה מאוד מאוד גדולה ומפותחת שעובדת מתחת לרדאר ופוגעת בנו, פוגעת ומזנבת בעבודה של נהגי המוניות."
נעם: זה זהר גולן, יושב ראש איגוד נהגי המוניות בהסתדרות.
[הקלטה]
זהר: "כאשר אותם מסיעים בלתי חוקיים, ה'דרייברים', מסיעים נוסעים ועוברים על כמה חוקים של מדינת ישראל, קודם כל, הם לא משלמים מיסים. יש פה עבירות מיסוי קשות מאוד שהם מעלימים הכנסות."
תומר: "התחום הזה מגלגל מיליארדים, במזומן ובביט, שגם בסוף אנשים צריכים איכשהו להלבין אותם. אז זה גם… אתה יכול לראות הרבה הודעות בטלגרם ודברים כאלה בקבוצות של 'דרייברים' שאנשים גם מבקשים להעביר ביט למזומן, מזומן לביט, שזה יוצר… אני אלשין, [צוחקים] אז אני מלשין על העניין, סתם כדי שידעו את זה. כן, זה מסחרה של החיים. מסחרה מטורפת."
אלון: אני צריך לסייג שההערכה של תומר שמדובר במיליארדים היא הערכה שלו בלבד.
נעם: אבל בסוף זהר גולן צודק, הם מעלימים מס. ועד כה הם עשו את זה ללא הפרעה, אבל לאחרונה הפעילות הזאת עלתה על הרדאר של רשות המיסים והם כבר התחילו לפעול. ייתכן שגם הפעילות הזו שלהם היא זו שהפעילה את תגובת השרשרת שמובילה בסוף ל"אובר". אבל נגיע לזה עוד מעט.
[הקלטה] זהר: "דבר שני, הם מסיעים נוסעים ואין להם את ההכשרה המתאימה, כי המדינה קבעה מהי ההכשרה המתאימה להסעת נוסעים. ובעצם מסכנים אותם. קודם כל לכל מונית יש תיק עזרה ראשונה, כל מונית יש מטף כיבוי, לכל מונית יש את הפרטים של הנהג ופרטים של בעל הזכות הציבורית, זה נמצא בתוך המונית על המשקוף של הדלת, אנחנו קוראים לזה 'מזוזות', הפרטים שלו מופיעים שם, הוא לא משהו ערטילאי או משהו שלא יודעים מי הוא, וזה חלק מהרגולציה. כמו שהמחוקק קבע, הוא רוצה שנהג המונית הוא יהיה זה שיהיה אחראי גם לביטחונם האישי וגם יביא את הנוסעים מנקודה לנקודה, וגם יהיה מקצועי, אז אני לא הייתי מבטל את זה ולא הייתי לוקח את זה ככה כלאחר יד, יש לזה משמעות גדולה מאוד."
אלון: אוקיי, אז בואו נפרק קצת את הטענה שלו. [מוזיקת רקע]
קודם כל, העניין הזה שנהגים מרגישים אמונים על הביטחון של הנוסע ושיש להם תיק עזרה ראשונה, זה טוב ויפה. אבל אני אישית לא מרגיש שאני צריך חובש, מאבטח ומפקד נסיעה כשאני עולה על מונית. אני אסתפק בלהגיע מנקודה לנקודה. ודבר שני, בואו, אנחנו לקחנו כמה מוניות בחיים שלנו. לפעמים כשאני עולה על מונית, אני רק מייחל לשרוד את הנסיעה כי הנהג טס ועובר על חוקים על ימין ועל שמאל. אז אני גם לא חושב שתהליך סינון הנהגים כרגע הוא 100%.
נעם: אני יכולה להבין מה אתה אומר, אבל יש כאלה שכן אכפת להם עם מי הם עולים לרכב, וזה באמת יכול להיות פתח לירידה בביטחון האישי של הנוסעים. כלומר, אם התחום פרוץ, מאיפה לך לדעת שאתה לא עולה לרכב עם אדם מסוכן? בטח בתור אישה שעולה לרכב עם אדם זר בשעת לילה.
[הקלטה] תומר: "דרך הקבוצות, חד משמעית יש אכיפה ואם לקוח יתלונן לסדרן על נסיעה שהייתה לו, יחסמו ויסלקו את אותו נהג מכל הקבוצות וזה יתפשט כמו אש בשדה קוצים. יש אפילו סוג של אתר שאפשר להתלונן, ממש ספציפי לתחום ה'דרייברים'."
אלון: וזה לא רק תומר אומר את זה.
[הקלטה] לקוחה: "יש מונח כזה, 'איימיש', אני לא יודעת אם אתה מכיר. שזה כזה משלנו, שאתה מרגיש בבית."
אלון: זאת שוב הלקוחה שמשתמשת בשירותי "דרייברים" באופן קבוע.
[הקלטה] לקוחה: "אני התקשרתי למישהו, הוא בא אליי, כאילו אנחנו מכירים, למרות שאנחנו לא באמת מכירים. איזושהי חוויה כזאת של מוכרות. ואם אני אתלונן עליו, לא תהיה לו פרנסה, הוא יותר מחויב לשירות."
נעם: אז זה נשמע שכל עוד התופעה קטנה, "דרייבר" זו עדיין אופציה בטוחה. אבל מה יקרה כשזה יהיה כלל ארצי וכלל מגזרי? למשל, דרך "אובר".
אלון: אז לפי תומר, כבר עכשיו מתחילים להיווצר סדקים במנגנון הגיוס של ה"דרייברים".
[הקלטה] תומר: "בקבוצות טובות ורשמיות כביכול, שכדי להיכנס יש בוט ומערכת וכאלה, הם מבקשים צילום של הרכב, מבקשים רישיון, ביטוח, צילום שלך, צילום תעודת זהות, אבל היום זה נהיה מסחרה. אפשר להיכנס לקבוצות גם בלי לעבור איזשהו בדיקה. הם גם רוצים שזה יהיה רק יהודים, זה חלק מהקטע. כי זה כאילו אמור להסיע דתיים וחרדים ולא רוצים שיהיה איכשהו חס וחלילה איזשהו בלאגן. אז לא, לא נותנים לערבים."
אלון: האמת, שזו סיטואציה פשוט סלט. אני לא יודע אפילו אם לקרוא לזה אפליה פסולה בחוק, כי בסוף הם לא נותנים לערבים להשתתף באופרציה הלא חוקית שלהם.
נעם: אבל גם האופרציות החוקיות לא חפות מהבעיות האלה. כשחברת "גט טקסי" למשל פתחה שירות בשם "גט מהדרין", נהגי המוניות הערבים התאגדו והגישו תביעה ייצוגית שבמהלכה הם הוכיחו שמדובר בשירות שמטרתו להדיר נהגים שאינם יהודים. "גט" נאלצו בסוף לסגור את השירות הזה ושילמו לנהגים הערבים פיצויים.
אלון: אז אולי "אובר", שמירי רגב טוענת שאוטוטו עומדת להגיע לכאן, היא באמת הפתרון. איך זה אמור להיראות שם למשל?
נעם: "אובר" היא ממש כמו "גט טקסי". אתה יודע מי מסיע אותך, יש מעקב GPS אחרי הרכב. אנחנו עוד לא יודעים מה בדיוק יהיו התנאים בארץ, אבל אם יידרש מהנהגים להוציא תעודת יושר מהמשטרה, אז זה לא שונה בהרבה מהתהליך שעוברים כיום נהגי מוניות מבחינת בטיחות או ביטחון.
אלון: אז מה בעצם רע בזה שגוף כמו "אובר" יכנס לארץ? יכול להיות שנהגי המוניות שמצביעים על הבעיות האלה של בטיחות הנוסע ועוד עניינים, הם בעצם בסך הכל דואגים לפרנסה של עצמם?
נעם: אבל זה לא דבר פסול לדאוג לפרנסה של עצמך, אמיצי. אתה יודע מה צריך לעשות כדי לקבל אישור להיות נהג מונית חוקי?
אלון: לא, לא כל כך. נגיד אני רוצה להיות נהג מונית, מה כבר נדרש ממני?
[מוזיקת רקע]
נעם: אני אגיד לך את כל השלבים הנדרשים כדי להפוך לנהג מונית ואתה תגיד לי אם זה הרבה, סבבה? בוא נתחיל מהשלב הראשון. טופס ירוק, שזו בדיקה של אופטומטריסט שמאשר לך שאתה כשיר לנהוג.
אלון: זה משהו אבל שעושים כשמוציאים רישיון נהיגה רגיל, לא? אז אני מניח שאם כבר יש לי רישיון, אני לא צריך לעשות את זה שוב.
נעם: אז טעות, אתה דווקא כן צריך להוציא שוב טופס ירוק.
אלון: ואני צריך גם לשלם על זה שוב?
נעם: ברור, מה זאת אומרת? ואז אתה צריך גם להוציא טופס מרופא המשפחה שלך, ולהגיש את כל הטפסים האלה כחלק מהבקשה להוצאת רישיון לנהיגה במונית ממשרד התחבורה. משרד התחבורה שולח את הפרטים שלך למשטרה, כדי לוודא שאין לך רישום פלילי או ערימה של עבירות תעבורה שפוסלות אותך מלהיות נהג מונית, ואז משרד הבריאות…
אלון: [מופתע] משרד הבריאות?
נעם: הוא ולא אחר, מזמן אותך ליום מבחנים פסיכוטכניים.
אלון: תשבעי.
נעם: ואז ראיון עם פסיכולוג. משם אתה נרשם לקורס של שני מפגשים בשבוע למשך שלושה חודשים.
אלון: שני מפגשים בשבוע לשלושה חודשים, זה קורס של שתי נקודות זכות באוניברסיטה. מה כבר לומדים שם?
[הקלטה] זהר: "לומדים דיני תעבורה, לומדים עזרה ראשונה, לומדים כיבוי אש, יחסי אנוש, ביטחון טרור וחבלה, ידיעת הארץ, אנגלית, איכות הסביבה, הסעת ילדים, ניתוח אירועים ותרחישים של תאונות, שירותים של נוסעים עם מוגבלויות, תפעול מתקדם, ועוד כל מיני דברים כאלה וכאלה. ובמהלך הקורס אתה צריך לעבור מחדש, לעשות בחינת תיאוריה. אם נכשלת יותר מפעמיים, אז אתה לא יכול להמשיך בקורס, אתה צריך להמתין לקורס הבא. בסוף הקורס אתה צריך לעשות בחינת נהיגה מעשית, נהיגה מעשית ברכב, למרות שיש לך רישיון."
אלון: בבקשה שאחרי זה הסיפור נגמר.
נעם: אחרי כל זה, מגיע החלק הכי יקר. המונית. ברגע שיש לך רישיון להיות נהג מונית, אתה לא יכול סתם לקחת את הרכב ופשוט להתחיל לאסוף אנשים. גם הרכב צריך להיות רכב שמורשה להסעת נוסעים. זה האישור שנקרא היום "זכות ציבורית" ובעבר קראו לו "מספר ירוק".
אלון: וכמה עולה הזכות הציבורית הנכספת הזו?
נעם: 280,000 שקל. אבל זה לא הכל. אל תשכח שהקורס עצמו עולה בערך 4,000 שקל, מבחני התיאוריה והטסט והבדיקה במשרד הבריאות, ויש גם את המונית עצמה שצריך לקנות. אז בנוסף לזכות הציבורית, זו תוספת של 120-150,000 שקל, וכבר הגעת ל…
[הקלטה]
אלון: "כמעט חצי מיליון."
זהר: "יפה, עוד לפני שאמרנו בוקר טוב. עכשיו יש לך את המונה. המונה לבד עולה קרוב ל-2,000 שקלים. יש לך הוצאות נוספות. יש לך ביטוח, ביטוח מאוד יקר למוניות כי זה ביטוח של רכב ציבורי. הביטוח הזה, היום הוא… הממוצע השנתי של תעריף ביטוח למונית כזו, הוא משהו בסדר גודל של 15,000 שקלים בשנה, בממוצע. ועוד לא הגענו לזה שאם אתה רוצה לעבוד עם אחת האפליקציות, אתה צריך לשלם להם גם כן כסף. "גט טקסי" למשל, שהיא האפליקציה המובילה היום במדינת ישראל, גובה במסלול הכי יקר שלה 2,100 שקלים מהנהג."
אלון: אז בעצם נהגי המוניות במשך שנים משלמים מאות אלפי שקלים רק כדי להיכנס לעסק הזה, וזה לפני שהם עשו ממנו אפילו שקל אחד. לעומתם, נהגי "אובר", מה נדרש מהם?
נעם: זה משתנה ממדינה למדינה, אבל בממוצע כל מה שנדרש זה רישיון נהיגה, רכב תקין, ביטוח, תעודת יושר מהמשטרה בחלק מהמקומות, ולעבור ראיון עבודה.
אלון: אז מבחינה כספית, בהינתן שלא קניתי רכב במיוחד בשביל זה, להיות נהג "אובר" זה ממש לא עולה לי כלום.
[הקלטה] זהר: "'אובר' זו חלטורה, ומי שיגיד לי משהו אחר, אני לא אסכים איתו. 'אובר' זה מישהו שעובד במקום מסוים, ואחר הצהריים שיש לו כמה שעות של פנאי, הוא אומר אוקיי, בוא נעשה סיבוב ונסיע כמה אנשים על הדרך. נהג מונית זה לא חלטורה, נהג מונית זה מקצוע, ואני מדגיש את זה כל הזמן. זה מקצוע שהמדינה קבעה, קבעה את הקריטריונים כדי להיות, כדי לקבל את ההגדרה הזאתי, את הטייטל הזה, ואנחנו לא חלטורה, ואנחנו לא מוכנים שחלטורה תבוא ותפגע לנו בפרנסה."
נעם: אז זה די מובן למה נהגי המוניות כל כך מתנגדים ל"אובר". "אובר" מבחינתם זה פשוט הגרסה החוקית של ה"דרייברים", ושניהם לא הוגנים כלפיהם. במשך שנים נהגי המוניות שיחקו לפי החוקים שהמדינה קבעה, והחוקים היו מאוד מחמירים. לא הזכרנו את זה עד עכשיו, אבל המדינה גם קובעת את התעריפים שלהם, ולא באופן כללי, אלא ממש ברמת המיקרו. כמה עולה בשעות מסוימות, כמה עולה נסיעה בתוך העיר, כמה עולה נסיעה בין עירונית. אגב, אם באמת נתקלתם במחסור במוניות בנתב"ג, זה ממש בגלל זה. כי המדינה שינתה את התעריפים לנסיעות בין עירוניות, והיום זה לא ממש משתלם לנהג מונית לאסוף נוסעים מנתב"ג בגלל המחיר שהמדינה קבעה.
אלון: אז שנים שהמדינה מנהלת את שוק נהגי המוניות ברזולוציה הכי קטנה שיש, ואז פתאום, יום אחד, היא מכריזה שהיא הולכת לשחרר את כל הרגולציות ולתת לכולם להשתתף, בלי זכות ציבורית, בלי טסט, בלי אפילו בדיקת אופטומטריסט.
[הקלטה] זהר: "אם המדינה רוצה להכניס את 'אובר' ודומיה לפעילות כאן בישראל, היא צריכה לפצות את כל אלו שהיא מכרה להם זכויות ציבוריות, היא צריכה לפצות גם עבור ההכנסות העתידיות. כי אם יש מישהו שקנה זכות ציבורית, כי הוא ראה במקצוע הזה של נהג מונית אופק תעסוקתי, והבחור הזה נניח הוא היום בן 30, או בן 40, ויש לו עוד 20 או 30 שנה עד שהוא יצא לגמלאות, שהמדינה תחשב כמה פיצוי מגיע לו, כמה הכנסה בעצם הוא הפסיד מעצם זה שהיא שינתה את כל החוקים שלה. ומדובר פה בהרבה מאוד כסף. אחרי שהם יעשו את הכל, ובוא, בהנחה שזה יקרה אי פעם, אין בעיה. שכל אחד ינהג, יסיע את מי שהוא רוצה, לא יהיה פיקוח, תהיה אנרכיה."
[מוזיקת רקע]
אלון: אז זה באמת הזמן לבדוק עם משרד התחבורה האם זה יקרה אי פעם. האם הם באמת מתכננים לשנות את כללי המשחק? האם הם מתכננים לפצות את נהגי המוניות? ואם כן, בכמה? נעם, זה נראה לי יהיה זמן טוב לעבור לראיון שלנו עם מנכ"ל משרד התחבורה.
נעם: נכון, זה יהיה תזמון מעולה לזה. [מוזיקה מסתיימת בפתאומיות] רק ש… כן, היה אמור להיות לנו ראיון עם מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, אבל הוא די הבריז לנו ברגע האחרון בטענה ש"יש עניינים רגישים שקשורים בניסיון להביא את "אובר" לארץ", והעניינים האלה מונעים ממנו להתראיין.
אלון: אוקיי, טוב… אז אולי נציג כאן את השאלות שרצינו לשאול אותו. האמת היא שהרבה מהשאלות שהיו לנו למשרד התחבורה קשורות בהתנהלות הדי תמוהה שלהם בנושא הזה. נתחיל מההצהרה הבומבסטית:
[הקלטה] שרת התחבורה מירי רגב: "הגיע הזמן שגם במדינת ישראל יהיה 'אובר'. אנחנו נוסעים לחו"ל, כולם רואים את השימוש של הישראלים ב'אובר' וההחלטה היא שיהיה 'אובר' במדינת ישראל."
נעם: אז חברת "אובר" העולמית הגיבה להצהרה של השרה רגב ואמרה שהם לא היו מעורבים בשום דיון רגולטורי ושאין להם תוכניות להשיק את השירות בישראל.
אלון: אוקיי, אבל את זה אפשר לתרץ בכך ש"אובר" היא בסך הכל חברה אחת, ואין לה פטנט על השירות הזה, ושברגע שיפתחו את שוק נהגי המוניות לכולם, אז כל חברה תוכל להציע את השירות הזה, אולי אפילו חברה ישראלית חדשה. בסך הכל צריך שתעבור הצעת החוק של משרד התחבורה שתסדיר את זה. נעם, ספרי לנו על הצעת החוק הזו.
נעם: אז גם זה לא ממש קיים. מה שכן יש זה קול קורא, שזה אפילו פחות ממכרז, וגם הוא עדיין לא יצא.
אלון: קול קורא למה?
נעם: קול שקורא לחברות להניע את הפרויקט הזה של נסיעה שיתופית מבחינה תכנונית. זה אומר, במילים אחרות, חברה חיצונית שתבוא ותעשה את עבודת המטה של משרד התחבורה. בלי קשר, בשנה האחרונה עלו לפחות פעמיים הצעות חוק פרטיות, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, לאשר לנהגים פרטיים להסיע נוסעים ולא רק למוניות.
אלון: ומשהו מהצעות החוק האלה עבר? הקואליציה הצביעה בעד?
נעם: הן כרגע הונחו על שולחן הכנסת ולא ממש מתקדמות לאנשהו.
אלון: אוקיי, אבל בסדר, נעם, רפורמות זה לא רק הצעות חוק. משרד התחבורה יכול למשל כבר להתחיל בלנהל משא ומתן עם נהגי המוניות על פיצויים אפשריים, או להסדיר מול המפקח על הביטוח את המעמד של נהגי ה"אובר" העתידיים ושל הנוסעים שלהם, כמה ביטוח הם ישלמו. הרי זה בטח לא יהיה ביטוח כמו של נהג פרטי שמסיע רק חברים ומשפחה.
נעם: זהר מהתאחדות נהגי המוניות טוען שאין איתם משא ומתן לגבי פיצויים. אז גם אם יתנהל אחד כזה, העובדה שהארגון שמאגד את המספר הגבוה ביותר של נהגים לא שותף לו, מעידה שזה לא רציני. וגם מטעם הממונה על הביטוח מסרו לנו שהם לא קיבלו שום פנייה ממשרד התחבורה.
אלון: זאת שוב התנהגות מאוד מאוד תמוהה של משרד התחבורה, בהנחה שהם באמת מתכננים להביא את "אובר" לארץ. והיינו כמובן שואלים אותם על זה, אם רק הם היו באים להתראיין כמו שהם הבטיחו. אבל הדבר שהכי מסקרן אותנו לשאול אותם הוא: למה עכשיו? למי שלא עוקב, "אובר" מנסים להיכנס לארץ כבר יותר מעשור. מה עצר את משרד התחבורה מלתת להם להיכנס עד כה?
נעם: אז הסוד שכולם יודעים, נהגי המוניות אמנם לא הודו בו, אבל הוא פורסם לא פעם בעיתונות הכלכלית, למשל ב"דה מרקר" וב"כלכליסט", זה שנהגי המוניות הפעילו לובי מאוד חזק בליכוד כדי למנוע את הגעת "אובר" לארץ.
[הקלטה] זהר: "קודם כל, נהגי המוניות מזוהים רובם כמצביעי ימין, ויש הרבה נהגי מוניות שמצביעים לליכוד."
נעם: זה שוב זהר גולן, יושב ראש איגוד המוניות בהסתדרות. והוא לא מודה בזה בפה מלא, אבל הוא גם לא מסתיר את מערכת היחסים בין נהגי המוניות למפלגת השלטון. כמו שאמרנו, יש כנראה לא מעט נהגי מוניות שהתפקדו לפריימריז של הליכוד כדי להפעיל לחץ על שרי התחבורה מהמפלגה. ב-2013 עד 2019 זה היה ישראל כ"ץ, ובעשור הנוכחי זו מירי רגב.
אלון: אבל אם אנחנו שומעים את השרה רגב מצהירה באופן כל כך בוטה שהיא הולכת להביא לפה את "אובר" על הראש של נהגי המוניות, אז זה אומר שמשהו כאן השתנה, לא?
[הקלטה] זהר: "העניין הפוליטי שמסתתר פה, שהוא התברר לנו בתקופה האחרונה, זה שיש הרבה מאוד נהגים חרדים ויש הרבה מאוד מהמגזר החרדי שהצטרפו לליכוד. השמועות אומרות שהצטרפו קרוב ל-7,500 איש מהמגזר, הם רוצים להשפיע על מי ייבחר בפריימריז של הליכוד, ובהחלט אנחנו חושבים שהשרה שמה לב לזה, וזה אחד השיקולים שלה, כי יש פה עניינים פוליטיים שהם הרבה יותר גדולים וחזקים מאשר לשמור על נהגי המוניות."
נעם: רגב בעצמה אמרה לא מזמן, בהקשר של "אובר": "נגמר עידן קבוצות הלחץ". אבל מה שזהר טוען פה זה שקבוצות הלחץ פשוט השתנו. בשנה האחרונה רשות המיסים החלה לפעול נגד ה"דרייברים". אמנם זה לא הוביל למעצרים המוניים ואפילו לא עצר את ה"דרייברים" מלפעול באופן כל כך גלוי, אבל ייתכן שזה התחיל להפעיל לחץ על גורמים מסוימים שנהנים מהסידור הזה. הטענה היא שזה גרם ללובי החרדי להפעיל לחץ על משרד התחבורה, ולכן דווקא עכשיו, יותר מעשור איחור, משרד התחבורה מכריז על הגעת "אובר". אבל הטענה הזו, על אף שהיא מסבירה כל כך הרבה דברים, היא לא ממש מגובה בראיות. אנחנו אמנם יודעים על ההתפקדות החרדית הגדולה בליכוד, אבל כרגע אין שום סימוכין לכך שהם אלו שהפעילו את הלחץ על משרד התחבורה. זו בעיקר טענה שעולה בביקורת של נהגי המוניות כלפי המשרד עצמו.
[הקלטה] זהר: "אני לא חבר ליכוד אז אני לא יודע להגיד לך, אבל בתחושה שלי, באינטואיציה, אני חושב שהנהגי מוניות שנמצאים במרכז הליכוד או חברים, ההשפעה שלהם היא הרבה יותר קטנה, וגם בגלל שיש להם בטן מלאה מה שנקרא, אז אני לא יודע מה תהיה ההצבעה שלהם בבחירות הקרובות. יש הרבה שמכריזים שהם לא יצביעו לליכוד."
אלון: אני מבין את הטענה שהמהלך להבאת "אובר" הוא בסך הכל מהלך להכשרת "דרייברים". אבל האם באמת זה מה שיהפוך את ה"דרייברים" לחוקיים?
נעם: על פניו כן, כי עכשיו אסור להם להסיע נוסעים ולקבל על זה כסף, ואחרי שינוי החקיקה יהיה להם מותר.
אלון: אבל האם הם באמת ירצו להיות חלק מארגון שפועל לפי כל הכללים והחוקים? כולל לשלם ביטוח יותר יקר ומס הכנסה? כי תומר למשל לא מעוניין.
[הקלטה] תומר: "גם אם יגיעו חברות כמו 'אובר', אבל שכן יהפכו את זה לדבר עם מיסים ועמלות ואתה חייב להם כסף כל הזמן ואתה חייב להם פה ושם, ה'דרייברים' ימשיכו בדיוק כמו שהם כי יש ביקוש, ואם יש ביקוש אנשים ישיגו היצע. אתה מבין? אם אנשים מבקשים נסיעות בשחור, מישהו יבוא ויסיע אותם. אז גם אם אחד יפסיק ואחד יעצר ואחד ירגיש עם זה לא בטוב, מישהו אחר יקום."
אלון: טוב, זה כבר כן מתחיל להיות בעייתי. כי גם אם אנחנו מסכימים שהרגולציה על ההסעות כיום היא מוגזמת ואולי אפילו כבר לא רלוונטית, עדיין אי אפשר לקבל מצב שבו כל אחד עושה מה שהוא רוצה. אתם רואים, אפילו כשמאפשרים לו להסיע נוסעים באופן חוקי, נניח דרך "אובר", הוא עדיין מחליט שזה לא מתאים לו, כי לא בא לו לשלם מיסים.
נעם: בסוף זה כל הסיפור. אנחנו כן צריכים במדינה שלנו רגולציה, ואפשר להתווכח על הגבולות שלה, אבל מה שקורה כאן הוא שבמשך שנים התקיים סטטוס קוו מוזר, שלא משתלם באמת לאף אחד. נהגי המוניות חוסמים את "אובר", באמצעות ההשפעה הפוליטית שלהם, כדי שלא יהרסו להם את הפרנסה אחרי שהם השקיעו בה מאות אלפי שקלים. וזה חוסם את משרד התחבורה מלפתוח את שוק נהגי המוניות ולהכניס אפליקציות כמו "אובר", למרות שזה יוזיל את המחיר לצרכן.
אלון: ומצד שני, בשטח הדברים ממילא קורים. כי כמו שתומר אמר, זה לא מצריך יותר מדי כדי פשוט לאסוף נוסע ולקחת ממנו כסף. אז אם יש ביקוש, יש היצע. וככה, בפועל, עם או בלי "אובר", יש כבר הסעות של נהגים פרטיים בארץ. ובכל דקה שהמדינה מתעלמת מזה, כולם מפסידים. נהגי המוניות נפגעים מאובדן הכנסה, המדינה נפגעת מאובדן מיסים, ומכך שעוד סעיפים בחוק הופכים ללא יותר מהמלצה שאף אחד לא אוכף. ומי שהכי נפגע זה אנחנו, הפראיירים, שגם מצייתים לחוק, גם מחכים שעה למונית, ואז גם משלמים ביוקר.
[מוזיקת רקע]
נעם: אתם ואתן האזנתם ל"חיות כיס", ההסכת הכלכלי של "כאן" תאגיד השידור.
אלון: עורך "חיות כיס" הוא יונתן כיתאין, עורכת המשנה היא ליהיא צדוק.
נעם: המפיק של "חיות כיס" הוא עדי אפרת והתחקירנית שלנו היא אופיר אלפרין.
אלון: עורך הסאונד הוא טל וניג, בצוות "חיות כיס" תמצאו גם צליל אברהם ושאול אמסטרדמסקי.
נעם גולדברג, איזה כיף שהיית איתנו! תבואי כל פעם!
נעם: בכיף, תודה אלון אמיצי.
אלון: תודה לך ותודה לכם שהאזנתם.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments