אי אפשר ממש להאשים אתכם שלא שמתם לב, אבל השבוע קרה כאן משהו טוב. שהממשלה עשתה. למען הציבור. לאחר שנים ארוכות של הזנחה, שכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי צפוי לעלות באופן משמעותי. האם זה מה שיציל את מערכת בריאות הנפש הציבורית?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 08/08/2024.
[חסות]
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים". הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
[מוזיקת פתיחה]
צליל: היי, אני צליל אברהם.
אלון: ואני אלון אמיצי.
צליל: ואתם מאזינים לכיסון, פרק אקטואלי קצר של "חיות כיס". אמיצי, אנחנו הולכים לעשות משהו שלא יצא לנו לעשות הרבה זמן.
אלון: בדיקת קורונה.
צליל: [צוחקת] לא, לא, תקשיב, קרה משהו טוב.
אלון: טוב במובן של הייתה הפצצה, אבל היינו במקלט, ויצאנו ולא נפגע אף אחד, והכול מעולה?
צליל: אתה לא זוכר את המשמעות של המילה "טוב", אה?
אלון: לא, לא, את לא יכולה להאשים אותי שאני כבר לא זוכר איך זה נראה.
צליל: זה נכון. תשמע, אנחנו הולכים לדבר על משהו טוב, אפילו טוב מאוד, שהממשלה עשתה, כן, כן, ולא מדובר בלהרוג מישהו, אלא בהשקעה בשירותים חברתיים.
אלון: וואו, באיזה שנה אנחנו?
צליל: תהיה איתי. ביום שני בצהריים נחתמו הבנות בין משרד האוצר, ההסתדרות, משרד החינוך ומשרד הבריאות, על הסכם חדש לפסיכולוגים במגזר הציבורי.
אלון: זה משהו שאנחנו מתלוננים כבר הרבה זמן שהוא לא קורה.
צליל: נכון. עשרה חודשים נמשך המשא ומתן הזה, שכל הזמן אמרו לנו שעובדים ממש קשה ודואגים לזה ועוד רגע זה יפתר, ועושים עוד מאמצים וממש בקרוב. אבל מעבר לזה, הפסיכולוגים, וכל מי שזקוק לפסיכולוגים, מחכה להסכם כזה שנים, לפחות עשר שנים, אולי יותר.
אלון: אוקיי, אז בואי נעשה סדר. מה ההסכם הזה אומר?
צליל: בשורה התחתונה, פסיכולוגים שעובדים במגזר הציבורי, כלומר בבתי חולים, בקופות החולים, במרפאות בריאות הנפש ובמערכת החינוך, ירוויחו שכר הרבה יותר ראוי החל מינואר הקרוב.
אלון: כמה יותר ראוי? בואי נדבר על מספרים.
צליל: אז תלוי מי. מי שמגיע לעשות התמחות בפסיכולוגיה במערכת הבריאות, שזה כמעט כל הפסיכולוגים הקליניים בישראל, רובם מתמחים בקופות החולים, השכר שלו יעלה מ-9,500 שקל לחודש ל-11,000 ובהמשך ל-11,500 שקל בחודש.
אלון: זה לא רע.
צליל: נכון, בעיקר כשלוקחים בחשבון את הרקע של המתמחים האלה וכמה מעט כסף הם קיבלו עד היום. הם בעצם מגיעים להתמחות אחרי תואר ראשון בפסיכולוגיה, תואר שני בפסיכולוגיה, הרבה פעמים הם כבר בשנות ה-30 לחייהם. הם חייבים לעשות התמחות כדי להפוך לפסיכולוגים מומחים, וההתמחות אורכת ארבע שנים, ועושים אותה בחצי משרה. זה אומר שבמשך ארבע שנים, באמצע שנות ה-30 של החיים שלהם, גיל שבו אנשים מתחתנים, קונים בית, מגדלים ילדים, שנים עם הרבה הוצאות, הם צריכים לעצור את החיים ולעשות התמחות שהשכר עליה היה בסביבות 4,000 שקל לחודש, אמרנו, חצי משרה.
אלון: שזה לא ממש שכר אפילו, זה כאילו דמי כיס.
צליל: כן, וכך הרבה מהם באמת התייחסו לזה בלית ברירה. הם דחו ודחו את ההתמחות כי הם לא יכלו להרשות לעצמם להרוויח שכר כזה. חלק מהם מתייאשים ומרימים ידיים ופשוט לא הופכים לפסיכולוגים. הם יודעים שכשהם יהיו פסיכולוגים מומחים תהיה להם אפשרות להרוויח שכר טוב, אבל כדי להגיע לשם, צריך לצלוח את המשוכה הזאת של שכר רעב במשך ארבע שנים. זה בעייתי.
אלון: ועכשיו זה נפתר.
צליל: לא לגמרי, אבל זה ישתפר. תכף נרחיב על זה. השינוי היותר דרמטי הוא השכר של המומחים. הוא עומד לעלות מ-10,000 שקל לחודש ל-13,000 שקל לחודש, ועוד שנתיים, 13,500. ועוד שינוי חשוב הוא בשכר של המדריכים הבכירים.
אלון: מה הכוונה "מדריכים בכירים"?
צליל: נגיד שאתה הולך לפסיכולוג?
אלון: חובה, כן.
צליל: אוקיי, אז הפסיכולוג שלך הוא גם בן אדם. הוא יושב ומקשיב לך שעה בשבוע. לפעמים הוא לא יודע מה לעשות ואיך לעזור לך. ואולי הוא מטפל בעוד אנשים שעוברים עליהם דברים מאוד קשים. אולי הם ניצולי שבעה באוקטובר? אולי יש להם פוסט טראומה מהמלחמה? הוא גם צריך להתמודד עם זה איכשהו.
אלון: אז הפסיכולוג צריך פסיכולוג.
צליל: בדיוק. הפסיכולוג הזה נקרא מדריך. זה פסיכולוג ותיק, מנוסה, שעבר הכשרה. והוא נותן הדרכה לפסיכולוגים אחרים, מייעץ להם לגבי המטופלים שלהם. זה מוסד מאוד מאוד חשוב בעולם הטיפול, אבל במגזר הציבורי זה היה לא משתלם להדריך, כי השכר היה נמוך מדי, מקסימום 15,000 שקל למדריך. מדובר באנשים עם תואר שני, לפעמים עם דוקטורט, שיש להם חמש עשרה או עשרים שנות ניסיון. זה לא שכר ראוי בשבילם.
אלון: ועכשיו?
צליל: עכשיו הם ירוויחו שכר בסיס של 17,000 שקל, ועליו הם יקבלו תוספות בהתאם לוותק שלהם ולתפקידים שהם יקחו על עצמם. ויהיו גם מענקים למי שיגדילו את המשרה שלהם, ועם כל אלה ביחד הם יוכלו להגיע אפילו ל-25 ול-30 אלף שקל לחודש. וזה כבר באמת שכר ראוי למעמד שלהם. אבל זה לא חשוב רק כדי שהם יבואו, אלא כדי שלכל הפסיכולוגים האחרים יהיו מדריכים יותר טובים, הם יקבלו הדרכה כמו שצריך.
אלון: בדרך כלל בהסכמי שכר בשנים האחרונות הדגש הוא על הצעירים, אלו שממש מתחילים את הקריירה שלהם. עם המורים נגיד זה היה עניין גדול שהשכר של הצעירים יעלה באופן משמעותי ואחר כך נדאג לוותיקים. למה פה זה ההפך?
צליל: כי בעצם המטרה של כל ההסכם הזה הוא קודם כל לעצור את הבריחה של הפסיכולוגים מהמגזר הציבורי. ובגלל זה מי שניסח אותו הסתכל על המקומות שבהם הם עוזבים. אחד מהם זה השלב שבו הם כבר מאוד מאוד מנוסים והופכים למדריכים, שעל זה דיברנו. עוד שלב הוא כשהם מסיימים את ההתמחות והופכים למומחים. פסיכולוג במגזר הפרטי מרוויח לפחות 400 שקל לשעה.
אלון: ויכול להיות גם 500 ואפילו 600.
צליל: כן, עד לפני כמה שנים היה מאוד מקובל שפסיכולוגים עובדים בחצי משרה במגזר הציבורי. ובשאר השבוע הם עובדים בקליניקה הפרטית שלהם. השכר שלהם במגזר הציבורי אף פעם לא היה גבוה, אבל הם כן היו נמצאים שם, הקליניקה הייתה השלמת הכנסה. מה שקרה בעשור האחרון זה שהשכר כל כך נשחק שהוא הפך להיות משכר לא גבוה לשכר ממש מעליב. אנשים הרבה פעמים מסכימים להרוויח פחות מהשכר הכי גבוה שהם יכולים, מכל מיני סיבות. כי הם אוהבים את העבודה, כי היא חשובה, כי הם צוברים ככה ניסיון, כי הם מרגישים אחריות כלפי המטופלים והקולגות. אבל זה קורה עד גבול מסוים. השכר של הפסיכולוגים כבר ירד מתחת לגבול הזה.
אלון: ואז כולם התחילו לברוח לפרטי.
צליל: כן. לעזוב בכמויות מאוד גדולות, וזה בעצם מעגל שמזין את עצמו. ככל שחסרים יותר פסיכולוגים במגזר הציבורי, כך על הפסיכולוגים במגזר הפרטי יש יותר ביקוש, והשכר במגזר הפרטי עולה עוד, והפיתוי לפסיכולוג שנשאר במרפאה הציבורית להתפטר ולעבוד רק בפרטי הוא עוד יותר גדול.
אלון: ואז בעצם התחלנו לדבר על תורים מאוד ארוכים לטיפול פסיכולוגי בקופות החולים.
צליל: והם הלכו והתארכו. ב-2015 עברה הרפורמה בבריאות הנפש, שבעצם העבירה את הטיפול הנפשי מאחריות משרד הבריאות לאחריות קופות החולים. והמשמעות שלה הייתה אמורה להיות - טיפול נפשי זה כמו כל טיפול אחר, לא צריכה להיות עליו סטיגמה. מי שנמצא במצוקה יגיע לקופת חולים ויקבל טיפול. ובפועל זה באמת לא ממש קרה אף פעם, כי מהתחלה היו תורים מאוד ארוכים, והם התארכו. בהתחלה זה היה חצי שנה, היום זה כבר יכול להיות שנה וחצי המתנה לטיפול פסיכולוגי לילד באזור פריפריאלי.
אלון: וזה שווה להמתין שנה וחצי לזה? כלומר מה המשמעות של טיפול אחרי כל כך הרבה זמן המתנה?
צליל: לפי אנשי המקצוע, כולל אנשי משרד הבריאות בעצמם, אין משמעות. בן אדם, ילד או מבוגר, שנמצא במצוקה נפשית צריך לקבל עזרה תוך שישה שבועות, אחרת העזרה לא אפקטיבית. בטח שאחרי שנה היא לא אפקטיבית והמצב מאוד מאוד החמיר בינתיים, תוך כדי ההמתנה הזאת. וזה המצב כבר שנים.
אלון: אנחנו עשינו כמה פרקים של חיות כיס על זה. לפני שנה בפרק "אין עם מי לדבר" דיברנו על זה שאי אפשר לקבל טיפול, גם לא אם המצב קשה, חמור, אפילו אובדני, אין תורים.
צליל: נכון, וזה היה ככה הרבה מאוד זמן. היו לאורך השנים הרבה מאבקים של ארגוני הפסיכולוגים בניסיון לפתור את זה, אבל שום דבר לא זז.
[מוזיקת רקע]
אלון: ואז הגיע שבעה באוקטובר.
צליל: בדיוק.
[מוזיקה]
צליל: כבר לפני שבעה באוקטובר ידעו היטב במערכת הבריאות שמערכת בריאות הנפש לא מתפקדת, והיו מודאגים מזה מאוד. אבל אחרי שפרצה המלחמה, סוף סוף זז משהו. ובעצם נוצרה קואליציה של אנשים שהחליטו שהם דוחפים ופותרים את העניין הזה של שכר הפסיכולוגים, ושאי אפשר יותר לחיות עם מערכת בריאות נפש שלא עובדת. האנשים האלה באים קודם כל ממשרד הבריאות. מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב הבטיח כבר כשהוא חזר לתפקיד שלו בינואר 23' שזה בראש מעייניו. ובהתחלה היה נראה שזה לא מתקדם, אבל הוא קיים את הבטחתו. במשרד האוצר, באגף הממונה על השכר היו מאוד מחוייבים לזה והשתכנעו שזה חייב להיפתר. משרד החינוך גם היה בתמונה, הוא מעסיק אלפי פסיכולוגים במחלקות השירות הפסיכולוגי החינוכי, אבל התרומה שלו הייתה קטנה יותר. והיה פה גורם מאוד מאוד מאוד חשוב ומאוד חזק.
אלון: אני… אני יודע. את לא צריכה להגיד, ההסתדרות.
צליל: נכון, ההסתדרות היא גוף ענק שיש תחתיו המון ועדים, וכל הוועדים האלה רוצים לשפר את התנאים שלהם. יושב ראש ההסתדרות בעצם קובע מה בראש סדר העדיפויות שלו, על מה הוא הולך להילחם. ואחרי הרבה הרבה שנים שההסתדרות הזניחה את הפסיכולוגים, הספינה זזה, וארנון בר דוד החליט לפתור את התחום הזה של בריאות הנפש. זה באמת מדהים לראות כמה כוח יש להסתדרות כשהיא מחליטה שהיא רוצה משהו. איך דבר שלא זז שנים, קמפיינים, מחאות והפגנות וכתבות, פתאום זז בצורה כל כך דרמטית.
[מוזיקה]
אלון: אוקיי, אני רוצה להגיד כמה דברים.
צליל: כן.
אלון: אחד, האם זה יספיק? כלומר, מי שיכול להרוויח 400 שקל לשעה במגזר הפרטי, אם לא יותר, אז יופי שהעלו לו את השכר במגזר הציבורי מ-11,000 ל-13,000, אפילו ל-15. הוא יבוא?
צליל: זאת שאלה מאוד מאוד מרכזית בנושא הזה, ולאורך השנים גם היו אנשים שאמרו שאי אפשר לפתור את הבעיה הזאת, כי אף פעם לא יהיה במגזר הציבורי שכר שיתחרה בשכר שהפסיכולוגים מרוויחים במגזר הפרטי. אז גם אם יעלו להם מ-50 שקל לשעה ל-100 או אפילו ל-150 שקל לשעה, הם יישארו בקליניקה הפרטית.
אלון: זה נשמע הגיוני, מה הפסיכולוגים ענו לזה?
צליל: אז יש כאלה ביניהם שבאמת אומרים שגם עכשיו עם עלייה כזאת של 40% ואפילו יותר, זה עדיין שכר נמוך ושצריך להכפיל אותו. תראה, השכר למומחה 13.5 אלף למשרה מלאה לפני תוספות, זה שכר גבוה ביחס למה שהיה קודם, אבל זה עדיין פלוס מינוס השכר הממוצע במשק, זה לא בדיוק אקזיט. אבל רוב הפסיכולוגים לא אומרים את זה. רוב הפסיכולוגים אמרו לאורך כל הדרך, "אנחנו לא מצפים להרוויח במגזר הציבורי את אותו שכר כמו בפרטי, אנחנו רק רוצים להרוויח שכר מכבד ולא מעליב, וזה יספיק". ויאמר לזכותם שגם הרבה שנים הם עשו את זה. זה היה מאוד מקובל לעבוד בבית חולים, למשל בחצי משרה, אפילו שזה היה שכר נמוך. מתוך תפיסה שזו מהות המקצוע וזו השליחות המקצועית, וזה מאפשר עבודה בצוות ולהתמודד עם מקרים יותר מאתגרים. והטיפולים בפרטי זה אקסטרה, עד שכלכלית זה כבר לא היה אפשרי יותר.
הדבר השני הוא, שיש עוד מקצוע שבו השכר בציבורי לא יכול להתחרות בפרטי, וזה אצל הרופאים. רופאים מרוויחים שכר יפה במגזר הציבורי, אבל בקליניקה הפרטית הם מרוויחים הרבה הרבה יותר. זה יכול להיות 1,500 או 2,000 שקל לפגישה של חצי שעה, ועד ניתוחים ופרוצדורות באלפי שקלים ויותר. ולמרות זאת, הרוב המוחלט של הרופאים הכי מבוקשים, הכי ידועים, עובדים בבית החולים בבוקר. יש מומחים ששעה שלהם בפרטי שווה אלפי שקלים, ובבוקר אתה יכול לראות אותם בבית החולים או בקופת החולים, בחינם, אמנם לאחר המתנה ארוכה, אבל בחינם. אז למה הם באים לשם? כי זה חלק מהפרסטיג' של המקצוע שלהם.
כי להיות מנהל מחלקה בתל השומר או באיכילוב מביא אליך הרבה מטופלים בפרטי. כי בציבורי יש להם משרות ניהול מאוד יוקרתיות, כל זה על פניו היה יכול להתקיים גם אצל הפסיכולוגים.
אלון: אוקיי, וההסכם הזה עושה את זה?
צליל: הוא מתחיל. הוא למשל נותן תגמול לפסיכולוג שיש לו תפקיד ניהולי. מה שעד עכשיו לא היה. היו מקבלים קידום, בלי העלאה. אז קשה מאוד לגייס מוטיבציה ולהחזיק בזה לאורך זמן. בעצם השאיפה של משרד הבריאות היא שהפסיכולוגים שעזבו את המגזר הציבורי יחזרו, אבל גם אם אלה שנמצאים שם היום בחצי משרה, יעלו את אחוזי המשרה שלהם ל-60 או 70%, זה מאוד מאוד ישפר את המצב. ויש סיכוי שזה כן ישתלם להם.
אלון: אוקיי, אני מנסה ממש להוציא פה שורה תחתונה. האם ההסכם הזה הוא הבשורה שחיכינו לה במערכת בריאות הנפש? כלומר, האם כשהוא ייכנס לתוקף בינואר 2025, התורים יהיו קצרים, ומי שיצטרך טיפול יקבל, ונהיה שוודיה?
צליל: לא.
אלון: מזה חששתי. למה לא?
צליל: קודם כל, עוד אין הסכם. יש מסמך הבנות מאוד מרשים, יש תקציב יפה, בעצם התקציב של שכר הפסיכולוגים עולה מ-600 מיליון שקל בשנה ל-900 מיליון, זה מאוד מרשים. אבל את ההבנות צריך להפוך להסכם מפורט עם סעיפים קטנים שמגדירים מי בדיוק מקבל מה ומתי. ואלוהים נמצא בפרטים הקטנים. ראינו למשל מה קרה עם הסכם השכר של ארגון המורים מלפני שנה, שלא נחתם עד עצם היום הזה. לא נראה לי שזה המצב פה, אבל צריך לחכות ולראות.
הדבר השני הוא שלא מספיק להעלות את השכר, צריך גם עוד תקנים לפסיכולוגים. במשרד הבריאות קיבלו תוספת תקציבית גדולה עבור בריאות הנפש, הם צריכים להפוך את זה לעוד תקנים במערכת.
והדבר הגדול באמת כמובן, הוא שהבעיות של מערכת בריאות הנפש, הן הרבה יותר גדולות משכר הפסיכולוגים.
אלון: שכר הפסיכיאטרים.
צליל: שכר הפסיכיאטרים זאת בעיה גדולה, אבל יש בעיה עוד יותר גדולה, וזה שפשוט אין פסיכיאטרים. פסיכולוגים, יש המון במגזר הפרטי, וצריך להבין איך מגייסים אותם לציבורי. פסיכיאטרים, פשוט אין. צריך לייצר עוד. וזה כבר מכניס אותנו לשאלה של למה רופאים לא בוחרים להתמחות בפסיכיאטריה, שיש לה הרבה תשובות, שכר היא רק אחת מהן.
ויש עוד אתגרים. גם לפסיכולוגים עצמם, יש הרבה בעיות שגורמות להם לא לרצות לעבוד במערכת, שהן לא בעיות שקשורות ישירות לשכר שלהם. למשל, צריך להבין שטיפול פסיכולוגי בקליניקה זה מוסד. מוסד בן יותר מ-100 שנה, שמבוסס על קשר אישי עמוק, ארוך טווח, בין מטפל למטופל. וכשאתה לוקח את הדבר הזה, ושם אותו בתוך קופת חולים, הוא משתנה. קודם כל, יש בתמונה איש מקצוע אחר, בדרך כלל פסיכיאטר, שהוא זה שעושה אבחון והערכה. הוא קובע איזה טיפול הבן אדם צריך, מה אורך הטיפול, מה התדירות של הטיפול. הרבה פעמים הטיפול יהיה 12 פגישות, שזה קצר מאוד ביחס למה שפסיכולוגים רגילים אליו בקליניקה הפרטית. ואחרי ה-12 אפשר להאריך עוד, אבל מישהו צריך לאשר את זה. זאת לא הממלכה שלהם, שבה הם עושים מה שהם רוצים, כמו שהם יודעים ורגילים מהקליניקה.
חוץ מזה דיברנו על המתמחים המסכנים שמרוויחים 4,000 שקל לחצי משרה. לפי ההסכם החדש, השכר שלהם למשרה מלאה יהיה 11,000 שקלים, שזה באמת סביר, אבל הם עדיין עובדים בחצי משרה. מה שמשאיר אותם עם 5 וחצי, שזה פחות להיט.
אלון: הם יכולים אולי לעבוד במשרה מלאה?
צליל: בעיקרון כן, אבל זה לא מקובל. מקובל שההתמחות היא 4 שנים בחצי משרה. זה משהו שצריך לראות אם יצליחו לשנות אותו. באופן כללי מערכת בריאות הנפש, בגלל שהיא בתוך מערכת הבריאות, היא מערכת עם תפיסה רפואית. רוב המנהלים, מנהלי בתי החולים ומנהלי המרפאות הם פסיכיאטרים. התפיסה היא תפיסה פסיכיאטרית של מחלה שצריך לרפא. ויש הרבה פסיכולוגים שלא כל כך מתחברים לזה. פסיכולוג אחד שדיברתי איתו אמר לי: המטרה בטיפול פסיכולוגי בקופה היא לסיים אותו. אלה דברים שהרבה יותר קשה לשנות ולא בטוח שהם ישתנו. ויש עוד בעיות, יותר מדי אשפוזים, בעיות במערכת השיקום. דיברנו עליהן בכמה וכמה פרקים של חיות כיס בשנה האחרונה.
אלון: אז בקיצור, להשאיר את הבלונים והשמפניה בבוידעם. לא להתחיל עדיין בחגיגות.
צליל: אני חושבת שאפשר כן להיות אופטימיים. הסכם של העלאה כל כך גדולה במגזר הציבורי הוא באמת נדיר ויוצא דופן. וזה שהוא קורה, אני מאוד מקווה שזה מבטא איזשהו שינוי בהלך הרוח, בסדר העדיפויות, בתפיסה שלא הצלחנו להחלץ ממנה עד עכשיו. שבריאות הנפש זה משהו שלא רואים, אז הוא לא דחוף, והוא תמיד נשאר חצר אחורית.
זאת התחלה מאוד מאוד מרשימה. ומעבר לזה, אנחנו רואים פה שאפשר לעשות משהו שהתרגלנו שאי אפשר לעשות אותו. שאי אפשר לתת העלאות שכר כאלה גדולות. שאי אפשר לשנות את המערכת הזאת. שהאוצר לעולם לא יאפשר הרחבה כזאת. שההסתדרות לא מתעניינת בזה. אפילו התפיסה שהממשלה כבר הפסיקה לעבוד בשביל הציבור ולעשות מאמץ, כדי לשפר את השירותים החברתיים שהיא נותנת לו. מסתבר שכל הדברים האלה אפשריים, אם רוצים מאוד.
[מוזיקה]
אלון: צליל אברהם, תודה רבה.
צליל: תודה רבה אלון אמיצי.
האזנתם לכיסון, פרק אקטואלי קצר של "חיות כיס", ההסכת הכלכלי של "כאן".
העורך שלנו הוא יונתן כיתאין, המפיקה היא ליהיא צדוק. במערכת גם שאול אמסטרדמסקי. את הסאונד ערכה חן עוז.
ביישומון "כאן" אפשר להאזין לכל הפרקים של "חיות כיס", ולכל עולם התוכן של "כאן", בטלוויזיה, בדיגיטל וברדיו.
תודה רבה שהאזנתם.
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comentarios