להכריז על מלחמה בהון השחור זה הטריק הכי עתיק של שרי האוצר לדורותיהם. וגם סמוטריץ' יודע את זה. אז מה גורם לו שוב לדבר על זה? ולמה יש סיכוי שהפעם זה יהיה אחרת? בשביל להבין, אתם חייבים לשמוע על המהפכה שמתחוללת בימים האלה באחד האזורים היותר אפורים של רשות המסים
תאריך עליית הפרק לאוויר: 11/09/2024.
[חסות]
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
שאול: היי, אתם ואתן על "חיות כיס", אני שאול אמסטרדמסקי.
בשבוע שעבר, איפשהו בתחילת מסיבת העיתונאים שלו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דיבר על משהו שהרבה מאוד שרי אוצר אהבו לדבר לפניו.
[הקלטה] שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "…והרגל הרביעית שאתם רואים פה, זה מאבק בהון שחור."
שאול: מלחמה בהון השחור. המילים האלה, "מלחמה בהון השחור", הן אחת הסיסמאות הכי שחוקות של שרי אוצר לדורותיהם.
[הקלטה ישנה]
קריינית חדשות: "שר האוצר מודעי הציג לפני הכנסת בהרחבה את עסקת החבילה החדשה."
שר האוצר יצחק מודעי: "אי אפשר בשום פנים ואופן, להשלים עם תופעה, שחלק מאזרחי המדינה נושאים בנטל המיסים של חלק אחר, שאיננו משלם את מיסיו כחוק. זה לא רק עבירה על החוק, זה גם העברה… העברת הנטל, זה הכנסת יד לכיסו של השכן."
[הקלטה ישנה]
קריין: "…מחליט שוחט לעשות את הבלתי אפשרי: להילחם באמת בהון השחור."
שר האוצר אברהם בייגה שוחט: "אני כאזרח במדינה הזאת, מרגיש שמי שלא משלם מס, מכניס את ידו לכיסי ולוקח את הכסף, אותו הדבר מהממשלה, שכן - אחרים צריכים לשלם את זה."
[הקלטה ישנה]
שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ: "הגיע הזמן לשים סוף להון השחור, להוריד אותו באופן דרמטי."
קריין: "האם מעלימי המס בישראל צריכים להתחיל להזיע? במשרד האוצר מקווים שכן."
שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ: "אנחנו רוצים להגיע למצב שאנשים יתביישו בהעלמות מס."
[צליל סיום]
שאול: זה משהו שהם אומרים תמיד, כשהם מציגים תקציב חדש, וחוק הסדרים חדש, והסיבה שהם תמיד מדברים על זה, היא משום שהמלחמה בהון השחור, היא איש קש שנוח לשים על השולחן. "איש קש" - כלומר שזה סתם, אלה מילים שאפשר סתם להגיד. ואם לוחצים מספיק על הפקידים במשרד האוצר, אז גם אפשר סתם לכתוב מספרים בספר התקציב, ולקוות ש"המלחמה בהון השחור" באמת תכניס לקופת המדינה עוד איזה מיליארד שקלים או שניים.
אבל זו משאלת לב, לא יותר מזה. כי… אתה נלחם בהון השחור, אבל הוא גם נלחם בך חזרה - לך תדע מי ינצח. אם להיות הוגן, סמוטריץ' התייחס לעניין הזה, כשהוא בעצמו דיבר על ההון השחור.
[הקלטה] שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "כשאני שמתי את זה בדיונים הפנימיים כאן במשרד, אז חשדו בי אוטומטית שהמטרה שלי זה לברוח מהצורך לעשות כל מיני צעדים כואבים, ולא פופולריים, אז אני בורח לאיזה כסף כזה על העץ. זה לא המצב, אתם תראו."
שאול: מה שאיפשר לשר האוצר להגיד שהפעם זה אחרת, והפעם זה לא רק מילים באוויר, וכסף באוויר, היא מהפכה שקטה, אבל מאוד גדולה, שמתחוללת בשנתיים האחרונות ברשות המסים. או ליתר דיוק, באחד החלקים היותר אפרוריים של רשות המסים. ובשביל לספר את הסיפור הזה, אני רוצה להכיר לכם את אריה.
אריה: "שלום, אני אריה רימיני, מנהל שע"ם."
שאול: שע"ם, שזה ראשי תיבות של "שירותי עיבוד ממוכנים". שזה שם משנות ה-60, כי זו יחידה משנות ה-60. או, כמו שהגיוני להציג אותה היום:
אריה: "יחידת המחשוב והטכנולוגיה ברשות המסים."
[מתחילה מוזיקת רקע]
שאול: כשאנחנו חושבים על רשות המסים, אנחנו חושבים בדרך כלל על פקידי גבייה. אם יצא לכם אי פעם לבקר באחת הלשכות של רשות המסים, אז זה בדיוק כמו שאתם מדמיינים. פקידות ופקידים שמקבלים כל מיני טפסים שהבאתם להם, להחזרי מס, או לכל מיני דברים של עוסקים עצמאיים, בירוקרטיים, של גבייה של כסף.
עכשיו, לרוב, הפקידים והפקידות האלה יושבים מאחורי מחשבים. ועל המחשבים האלה מותקנות כל מיני מערכות, מהתקופה שבהן מחשב ה-XT שלי נחשב למחשב מתקדם. כל מיני מסכים ירוקים מוזרים כאלה, מפעם, עם מערכות טכנולוגיות באמת ענתיקה, שאלוהים יודע איך הן עדיין בכלל רצות. כך שהמילים "טכנולוגיה" ו"רשות המסים" לא ממש מתחברות ביחד, לפחות לא באופן אינטואיטיבי. ובדיוק בגלל זה, הסיפור שאני רוצה לספר לכם הפעם, כל כך מסעיר אותי. כי המהפכה השקטה שרימיני מחולל בשע"ם, מאז שנכנס לתפקידו כמנהל היחידה לפני שנתיים, יכולה לחלוטין לשנות את פני תקציב המדינה, ובהמשך, גם את אופי ואת איכות השירות שאנחנו, הציבור, מקבלים מרשות המסים.
אז השבוע ב"חיות כיס" - מה קורה כבר שנתיים מאחורי הקלעים, במרתפים של רשות המסים? איך הקפיצה הטכנולוגית קדימה, שהרשות עושה, תשפר, כך אנחנו מקווים, את המלחמה בהון השחור, ותהפוך אותה סוף סוף לאפקטיבית באמת? ואיך השינוי הזה הוא לא רק טכנולוגי, אלא מבוסס בחלק גדול ממנו, על שינוי ביחסי העבודה, ביחידה הקטנה הזו של רשות המסים.
[מסתיימת מוזיקת הרקע]
את רימיני פגשתי לפני שלושה חודשים. זה היה בתחילת הקיץ, ומבחינתי להגיע לשם, זו הייתה קצת הגשמת חלום. כל אחד והחלומות המוזרים שלו.
אז בבוקר קיץ חם במיוחד, נסעתי לשכונת תלפיות בירושלים, החניתי בחניון צפוף להחריד, גיליתי ששכחתי את תעודת הזהות בבית, אז הראיתי לשומרים מייל עם רישיון הנהיגה שלי, שמשום מה היה לי, ונכנסתי לבניין כל כך אפור ומכוער, שכל מי שרואה אותו מבחוץ, לא יכול להעלות על דעתו שבפנים מתחוללת דרמה כל כך גדולה.
לפני שהגיע לרשות המיסים, רימיני צמח בעולם הטכנולוגיה. הוא התחיל בממר"ם וב-8200 והמשיך במגזר הפרטי. הוא התמנה למנכ"ל חברת שירותי הטכנולוגיה "טלדור", ואחרי זה הסתובב קצת בעולם הסטארטאפים.
שאול: "איך היה המעבר מהמגזר הפרטי לתוך, באמת, הלב של המגזר הציבורי? לא יכול לחשוב על מקום שהוא יותר מגזר ציבורי מזה."
אריה: "זה הרעיון - הרעיון היה ללכת עד הסוף, למקום שאפשר להשפיע, מקום שאפשר לעשות. אין יותר מזה מאשר רשות המיסים, ובתוך רשות המסים - אין יותר משע"ם."
שאול: עכשיו, כשרימיני אומר "ללכת עד הסוף", זו הדרך המנומסת שלו להגיד שהוא בכוונה רצה לנהל גוף שהדימוי שלו, במידה רבה מאוד של צדק לטעמי, היה של גוף עתיק, שמכוסה בשכבה עבה של אבק, ותקוע אי שם בטכנולוגיות של שנות ה-80. שזו קצת בעיה, לגוף שצריך לתת שירותים לכל המדינה - לכל המעסיקים, ולכל רואי החשבון, ולכל העצמאים והשכירים שרוצים החזרים, וכאלה - וזה בדיוק מה שרימיני רצה לשנות. והאמת - זה סוף סוף מתחיל לקרות. לא בשנייה אחת, בואו לא ניסחף, אבל זה קורה. אבל, לפני שנגיע למהפכה, בואו נלך טיפה אחורה: מה בעצם שע"ם עושה?
אריה: "שע"ם הוא בעצם גוף טכנולוגי, אבל גם גוף תפעולי. דומה מאוד, אולי, לבנקים, דומה לבנקים הגדולים, שבמסגרתם אתה גם אחראי על הצד הטכנולוגי, אבל גם אחראי על הצד של התפעול. המערכת, היא מערכת שבעצם עובדת 24/7, וחייבת לתת פתרון גם לכל העוסקים, וגם לכל האזרחים."
שאול: "כשאתה אומר שזה כמו הבנקים, הדימוי הראשון שעולה לי בראש זה מערכות מאוד מאוד ישנות, שנבנו איפשהו בשנות ה-70, ו… אתה יודע, גופים שעדיין מחזיקים מהנדסים כאלה, בני 80 שהם היחידים שיודעים COBOL וכל מיני דברים כאלה. אני מדמיין את זה נכון?"
אריה: [לוקח אוויר] "שע"ם הייתה אחת מיחידות המחשב הראשונות במדינת ישראל, ויש לנו תוכנה, יש לנו על ה-mainframe, אני מניח שלזה אתה מתייחס, תוכנות שכתובות אפילו ב-COBOL וגם לפני COBOL, גם Assembler, שנבנו גם יפה לפני שנות ה-70, חלק מהן עדיין עובדות."
שאול: זאת תמונת המצב חבר'ה, חלק מהמערכות האלה - עדיין עובדות. זו התשתית הטכנולוגית הבסיסית ביותר, של הגוף שאחראי לגבות כל שנה סכום אגדי של… תחזיקו חזק בבקשה, ותנו לי תופים [הלמות תופים] - 465 מיליארד שקלים, נקודה שלוש. [הַקָּשַׁת מצילה] כי כל שקל קובע.
עכשיו שוב, אם להיות הוגן, גם המערכת הפיננסית שלנו מתמודדת עם זה, עם מערכות ליבה מאוד מאוד מיושנות ויקרות. גם הבנקים, גם חברות הביטוח, זו לא בעיה רק של רשות המסים. לפי רימיני, מאז שהוא נכנס לתפקיד, הוא זנח כל מיני שאיפות קודמות של פרויקטים ענקיים, מאוד ארוכים, ומאוד יקרים, של להחליף את כל מערכות הליבה. במקום זה, הוא בחר גישה קצת אחרת, של פרויקטים ממוקדים.
אריה: "אז כדי לחדש ולהעביר את הדם, לבנות את השריר החדש, אתה חייב כל הזמן להוציא דברים החוצה, ואם הייתה תלונה אחת בלשכת רואי החשבון בפגישה האחרונה, שאנחנו בשע"ם בשנה האחרונה התחלנו להוציא כמויות של מערכות חדשות, באופן שמבקשים לחשוב מחדש איך מתארגנים, להטמעה של כל ה… כל הטוב הזה."
שאול: קחו דוגמה: אריה רימיני סיפר לי, שהשנה הם פתחו את המערכות שלהם בפני מעסיקים גדולים. או ליתר דיוק, איפשרו למעסיקים האלה, להעביר את הנתונים שלהם לרשות המסים, ישר מתוך התוכנות הפיננסיות שהם עובדים איתן, במקום להקליד את הכל מחדש. זה אולי נשמע לכם שולי, ושטותי וטכני, אבל חישבו על זה מהצד של העסק הגדול, אוקיי?
אריה: "כלומר, סיימת את העבודה על המערכות המחשוב הפנימיות, וכרגע אתה הולך לדווח לרשות המסים, אז אתה פותח מסכי רשות המסים, ובעצם מזרים אל רשות המסים את הנתונים. לפעמים בהקלדה, לפעמים בסריקה, הדפסה וסריקה, ועם חתימה כן או לא, וכך הלאה."
שאול: אתם קולטים?! דמיינו שאחרי שסיימתם את כל הזנת הנתונים המייגעת בתוך המערכת שלכם, משהו שבקלות יכול לקחת ימים שלמים של עבודה, עם המון מספרים ופרטים קטנים, ואז אתם צריכים להתחיל את ה-כ-ל מחדש, והפעם במערכת של רשות המסים. כמה שזה מעצבן! גם מעצבן, גם בזבוז של זמן, וגם פוטנציאל לעשות טעויות. אז במקום זה, הרשות משנה את הגישה, ונכנסת לתוך המערכת שלכם מלכתחילה.
אריה: "התפיסה עכשיו היא אחרת. אנחנו כבר השנה, השקנו את האפשרות לדווח ולשלם מע"מ, לדווח מקדמות מס הכנסה ולשלם אותם, באופן שאפשר לעשות את זה ממערכת המחשוב שלך, אצלך בארגון. שממילא יש לה את הנתונים, שממילא כבר נבדקה. פשוט ללחוץ על כפתור, לשלוח את זה אלינו, לקבל בזמן אמיתי, אם יש שגיאות או בעיות, לתקן אותם, ולשגר אותם לאחר מכן מתוקנים, לשלם אותם במקום, וזהו. בלי צורך לעשות את זה מחדש."
שאול: בקיצור, רשות המסים משנה כיוון. ואחד הכללים שמאפשרים לה לעשות את שינוי הכיוון הזה, זו "חשבונית ישראל".
[מעבר מוזיקלי]
אריה: "'חשבונית ישראל' היא מערכת שפותחה, כדי להילחם בראש ובראשונה, בעולם של חשבוניות פיקטיביות."
שאול: אם הקשבתם לפרק 272 של "חיות כיס" - "לא כולל שירות", שמעתם שם את מנהל רשות המסים דאז, ערן יעקב, מספר על הפרויקט הזה. זה פרויקט מאוד שאפתני, על גבול המגלומני, ראשון מסוגו בעולם, שבמסגרתו כל. עסקה. במשק, שמתבצעת בסכום של 25,000 שקלים או יותר, תעבור בזמן אמת דרך רשות המסים, בשביל שרשות המסים תיתן לה סוג של תעודת כשרות. בזמן אמת! בלי לחכות. כמו שאתם מעבירים כרטיס אשראי כשאתם קונים קפה? והעסקה מאושרת בתוך שניות? אז ככה. רק שפה… לא מדובר בחברות כרטיסי אשראי הענקיות שאחראיות על זה, אלא רשות המסים, עם היחידה הטכנולוגית שלה, שע"ם.
למה רשות המסים רצתה להיכנס לתוך העולם הזה? משום שהאויב מספר אחת שלה - הן החשבוניות הפיקטיביות. או ליתר דיוק - עולם הפשע, שמשתמש בחשבוניות הפיקטיביות כמנגנון משומן לגניבת מיליארדי שקלים, כל שנה, מקופת המדינה. ככה. ממש ככה. איך הם עושים את זה? אז תרשו לי להתקשר לחברי לעולם הפשע.
[צליל התקשרות בטלפון]
דובר לא מזוהה: "מה קורה, שאול?"
שאול: "ביקשתי ממך לא להגיד שמות בטלפון, אולי מאזינים?"
דובר לא מזוהה: "מה, מי מאזין? מה הולך איתך?"
שאול: "תקשיב, אני צריך שתוציא לי חשבונית על עשרה מיליון שקלים."
דובר לא מזוהה: "שאול, אתה בסדר? אתה בטוח שהתכוונת להתקשר אליי? זה אלון אמיצי, כן?"
שאול: "כן, כן, אני בטוח. אני צריך שתוציא לי חשבונית על עשרה מיליון שקלים."
אלון: "אוקיי… רגע, תן לי שנייה…" [קול הקלדה במחשב] "הנה, חשבונית של עשרה מיליון שקלים. מה לכתוב שם?"
שאול: "תכתוב… אממ… אני יודע? 'שירותי ייעוץ תוכן'."
אלון: "אוקיי" [קול הקלדה על מחשב תוך כדי הדיבור] 'שירותי ייעוץ תוכן'. סבבה, הנה. חשבונית של עשרה מיליון שקלים, אתה מעביר לי לחשבון?"
שאול: "כן, מצחיק. אתה תקבל את העמלה שלך במקום הרגיל, בשעה הרגילה."
אלון: "מה?! שאול, מה קורה פה?!"
[צליל של ניתוק טלפון]
שאול: החשבונית הזו שאמיצי הוציא לי עכשיו, על "שירותי ייעוץ תוכן" שהוא כביכול נתן לי, בשווי של עשרה מיליון שקלים, היא חשבונית פיקטיבית לחלוטין, זו סתם חתיכת נייר. הוא מעולם לא נתן לי שירותי ייעוץ תוכן, בטח לא בשווי של עשרה מיליון שקלים. אבל רשות המסים, היא לא יודעת את זה. מבחינתה, אם הוא הוציא לי חשבונית, זה אומר ששילמתי לו. והכללים של רשות המסים קובעים שעסקים שעושים עסקים עם עסקים אחרים, הם יכולים להתקזז על המע"מ שהמדינה גובה. זה טיפה מסובך, אני יודע, אז תישארו איתי שנייה.
[מתחילה מוזיקת רקע]
כשאתם קונים משהו, נגיד טוסטר, אתם משלמים את ה-300 שקל שהטוסטר הזה עולה, והולכים הביתה, להכין טוסט. אבל בית העסק, הוא לא מקבל 300 שקלים על הטוסטר, הוא מקבל רק 256 שקלים. כי 44 שקלים מתוך המחיר, הם תשלום מע"מ - מס ערך מוסף.
עכשיו, אנחנו כצרכנים, אנחנו אדישים לעניין הזה. מבחינתנו, המחיר הסופי הוא המחיר. אבל בית העסק שממנו קנינו את הטוסטר - הוא לא אדיש לזה. כל העסקים במדינת ישראל, הם בעצם משמשים בתור סוג של מחלקת גבייה קדמית של רשות המסים. הם גובים עבור המדינה את תשלום המע"מ. ובסוף כל חודש או חודשיים, הם צריכים להעביר לרשות המסים את כל תשלומי המע"מ האלה שהצטברו.
והנה אנחנו מגיעים לטוויסט בעלילה. לפעמים, עסקים עושים עסקים, עם עסקים אחרים, לא רק עם הצרכן הסופי. בשביל שאתם תוכלו לקנות את הטוסטר בחנות, החנות הייתה צריכה לקנות את הטוסטר מהיבואן, והיבואן מהיצרן, והיצרן היה צריך לקנות את כל חומרי הגלם מהספקים שלו, וכך הלאה והלאה, שרשרת שלמה של עסקים, שעושים עסקים אלה עם אלה. כל אחד מהם שילם לספק שלו תשלום על המוצר, או על השירות שהוא נתן לו, פלוס מע"מ. עכשיו, המדינה באה ואומרת דבר כזה: "אתם, כל שרשרת העסקים האלה, אתם תתקזזו אחד מול השני על המע"מ, ותשלמו לי רק את ההפרש."
אני חוזר שנייה לדוגמה עם הטוסטר, בסדר? אותם 44 שקלים, שהחנות הייתה צריכה לשלם למדינה בתור מע"מ? נניח שהחנות קנתה את הטוסטר מהיבואן ב-200 שקל. זה אומר שמתוך המחיר הזה, 30 שקלים הם מע"מ, שצריך ללכת למדינה. אז, במקום שהחנות תשלם למדינה 30 שקל במע"מ, ואז תגבה מכם הצרכנים 44 שקלים במע"מ, החנות פשוט מקזזת את זה. היא עושה 44 פחות 30, ומעבירה למדינה רק את ההפרש. רק 14 שקלים של מע"מ.
אוקיי, סיימנו עם הבדידים, חוזרים לעולם הפשע.
[מסתיימת מוזיקת הרקע]
כשארגון פשע עובד עם חשבוניות פיקטיביות, הוא עושה את זה למטרה כפולה: המטרה המיידית שלו, היא להתקזז על המע"מ. כשאמיצי מעביר לי חשבונית פיקטיבית של עשרה מיליון שקלים…
אלון: [בכעס] שאול, זו כבר פעם שנייה שאתה מסבך אותי עם רשות המיסים. סיכמנו שתפסיק עם זה, זה לא מתאים לי הדבר הזה… [קולו הולך ונמוג]
שאול: כן. כשאמיצי מעביר לי חשבונית פיקטיבית של עשרה מיליון שקלים, אז אני, בתור ארגון פשע, יכול לקזז את הסכום הזה, מתשלומים אחרים שלי. וכך בעצם אני גונב כסף מהמדינה.
אריה: "…ולכן, הוא בעצם מקבל אותם 17% נכון להיום, בחזרה מהקופה הציבורית. הוא פשוט לוקח כסף, מהקופה הציבורית ישירות."
שאול: אבל זו רק ההתחלה. כי אחרי כ-ל קיזוזי המע"מ האלה, בסוף כל שנה, עסקים נדרשים להגיש לרשות המיסים דו"ח שנתי על כל ההכנסות וההוצאות שלהם, להציג מה היה הרווח שלהם, ולשלם עליו מס הכנסה. ככל שההוצאות של עסק מסוים גדולות יותר, כך הרווח שלו - קטן יותר. ככל שהרווח קטן יותר, הוא משלם פחות מס הכנסה. ולכן, כל חשבונית פיקטיבית שארגון פשע מקבל - מגדילה את ההוצאות שלו, אבל באופן פיקטיבי! ולכן מקטינה את הרווח שלו. שוב, באופן פיקטיבי! ולכן, גם מקטינה את כמות הכסף שהוא צריך לשלם למס הכנסה. אבל הפעם, לא באופן פיקטיבי. באופן אמיתי.
אריה: "בסוף השנה, הוא גם לא משלם את המס הכנסה שהוא אמור לשלם."
שאול: זה עסק מאוד מאוד משתלם, ולכן ארגוני הפשע משתמשים בו big time.
אריה: "זה מנגנון שנבנה לאורך שנים, וכנראה, מהווה יותר מ-50% מהכנסות של ארגוני הפשע במדינת ישראל."
שאול: קחו רגע לעכל את הנתון המהמם הזה. מחצית מההכנסות של ארגוני הפשע בישראל, מחצית מהכסף שהם מגלגלים, שעוזר להם לממן את האופרציה שלהם, את הסמים, את כלי הנשק, את הירי ברחובות, את מכוניות הפאר, את כל זה ועוד! מגיע מחשבוניות פיקטיביות. מחתיכות נייר שהם מדפיסים ממספרים שהם ממציאים. זה מטורף! והסיבה העיקרית שרשות המסים מאוד התקשתה להילחם במנגנון הזה, היא מועד הדיווח. על כל החשבוניות, וההוצאות, העסקים מדווחים לרשות המסים - לא בזמן אמת, אלא רק בדיעבד. בסוף כל חודש, ולפעמים - בסוף כל חודשיים. הרבה זמן אחרי שהעסקאות הפיקטיביות כבר התרחשו. מה שאומר ש:
אריה: "המנגנון הזה כבר כל כך משופשף, שעד שהדיווח היה קורה, בעצם אותה חברה כבר הייתה נסגרת. ואז אנחנו, אין לנו אחרי מי לרוץ, ואם יש לנו… ואנחנו מוצאים מי היה מאחרי [כך במקור] החברה, בדרך כלל זה או, מישהו שהוא… בריאותית במצב סופני, ולא יגיע לשום בית משפט, ובגדול זה אומר, שאנחנו רצים אחרי הכסף שכבר הלך לאיבוד, והיינו רואים חלק מאוד מאוד קטן בו."
שאול: אבל עכשיו, ברגע שרשות המסים נכנסת בזמן אמת לתהליך של אישור כל עסקה בישראל, כלומר - צריכה לאשר כל חשבונית וחשבונית בזמן אמת, זה כבר עולם אמיץ חדש. מחודש מאי האחרון, כל עסק שמוציא חשבונית בשווי של יותר מ-25,000 שקלים, חייב לקבל מרשות המסים מספר. המספר הזה נקרא מספר הקצאה, כאילו רשות המסים שמה חותמת על החשבונית. שוב, לא צריך ללכת לשום מקום, לא צריך להתייבש בתור, לא צריך להראות מסמכים לאף פקיד, זה קורה אוטומטית, בזמן אמת, דרך מערכת הנהלת החשבונות שאותו עסק משתמש בו. העיקר שרשות המסים היא חלק מהתהליך.
מינואר הקרוב, וזה מה ששר האוצר סמוטריץ' דיבר עליו, רשות המסים לא רק תיתן חותמת כשרות לעסקאות, אלא תהיה לה גם את הסמכות לעצור עסקאות. להגיד, בזמן אמת: "רגע, זו חשבונית פיקטיבית, ככה נראה לי, ואני עוצרת את הוצאת החשבונית הזאת." כלומר, שלא תוכלו לקחת את כספי המע"מ מהקופה הציבורית, ולברוח. השאלה היחידה שצריך לשאול בשלב הזה היא, איך?
שאול: "איך זה עובד, ואיך אתה יודע בשניות ספורות, אם חשבונית כלשהי של חברה שמעולם לא פגשת, ואתה לא יודע מה יש שם בפנים, אם היא פיקטיבית או לא?"
אריה: "טוב, כמובן שרשות המסים - אין דבר כזה שהיא לא פגשה חברה, אז אנחנו כן פגשנו, אז יש לנו פה איזה הנחה קטנה. [לוקח אוויר] אבל התפיסה, היא בעצם אומרת בדיוק כך: אנחנו לוקחים את מה שאנחנו יודעים על הפעילות של החברה בעבר, על הבעלים שלה, על האופן, והתוכן העסקי שהיא עוסקת, הענף וכך הלאה, ואנחנו נותנים לה בעצם את הבדיקה, מול אותה חשבונית ספציפית שהגיעה כרגע לשולחן, הסכום שלה, למול מי היא בעצם מתבצעת. אנחנו מדברים על חשבוניות בין עסקים, אנחנו רואים את שני הצדדים. באותו רגע יש לנו בעצם ציון לכל אחד מאותם מאפיינים, והציון הזה הוא מאוד אינדיקטיבי לגבי רמת הביטחון שלנו, שזו חשבונית פיקטיבית.
צריך לזכור שבעצם false positives, כלומר מקרים שבהם אנחנו עוצרים פעילות עסקית כשרה, זה מכה מאוד משמעותית לפעילות עסקית במשק, ולכן אנחנו עושים הרבה מאוד כדי להימנע ממנה. ולכן, יש לנו את אותם אלגוריתמים, ואנחנו גם מפעילים אלגוריתמים של AI, שגם ימשיכו, וילמדו את ההתנהלות, כדי לזהות את אותם חריגים, ברמת ביטחון מאוד גבוה [כך במקור], וכל זה ב-0.1 עד 0.2 שניות."
שאול: נשמע פנטסטי, לא? אז זהו, שגם לי. אפילו קצת יותר מדי פנטסטי? אז ניסיתי להקשות על אריה רימיני.
שאול: "אני פותח עכשיו חברה, ברשם החברות. אני לא יוצא מהבית. אני פותח חברה ברשם החברות. אני גם לא מגיע לרשות המסים, בניגוד לעוסק מורשה שצריך להגיע פיזית. לא מגיע, אף אחד לא פגש אותי. אני עכשיו אותו זקן חולה מאיזה כפר, שעל שמו רשמו חברה פיקטיבית, ששנייה אחרי שהיא נפתחה ברשות המסים, מוציאה חשבונית פיקטיבית של מיליון שקל על שירותי… קשקוש, לא משנה. איך אתה יודע שאני פיקטיבי, או לא פיקטיבי מזה? מעולם לא פגשת אותי, אתה לא יודע מי זה האיש הזה שעל שמו רשומה החברה, תעזור לי עם זה קצת."
אריה: "אה, תראה, הרבה יותר אני לא יכול לתת לך, כי כמובן שיש פה… אנחנו שומרים את איך אנחנו בדיוק עושים, בונים את הסמ"חים, את הסימנים המחשידים, שבונים את הציון הסופי. אבל מה שאני יכול להגיד זה כך: אנחנו מכירים את החברות, אנחנו מכירים את האנשים, אנחנו מכירים את הפעילות של אנשים בחברות אחרות. אנחנו… כל המידע שקיים בשירות הציבורי, הוא ברוב מאוד מאוד גדול שלו, זמין, לרשות המיסים באופן מאוד מאוד רציף. אנחנו, העבודה שלנו, זה להכיר אותך. גם כדי להקל עליך כשאתה עסק כשר, וגם כדי לעצור אותך אם אתה עסק לא כשר.
צריך לזכור שנכון להיום, הפעילות של החשבוניות הפיקטיביות, היא בדרך כלל על סכומים יחסית גדולים, אין הרבה טעם להעלים בסכומים קטנים, ולכן אנחנו בעצם… הקפיצה של אותם אירועים חריגים, היא… משהו שאנחנו רואים די בצורה ברורה. לעולם זה כנראה לא יהיה עצירה של מאה אחוז, אבל אנחנו מהר מאוד לומדים התנהגויות חדשות. זה בדיוק האלמנט של ה-AI. ואני יכול להגיד שהיות וזה בדרך כלל פעילות של ארגוני פשיעה, פעילות מסודרת, פעילות מאורגנת, זה לא דבר אקראי, אז… דווקא פה זה עובד לטובתנו, בזה שאנחנו מזהים אם מישהו עבר אותנו פעם אחת, אנחנו לומדים את ההתנהגות הזו, ומשליכים את זה על הבאים בתור."
שאול: האם זה משכנע אתכם? האם השימוש במילים "אלגוריתמים" ו-"AI" אלה סתם מילים שנועדו לעשות רושם, כמו שסטארטאפים מגייסים כסף? אני אשאיר לכם לשפוט. מה שכן בטוח הוא, שרשות המסים - מודה מצד אחד שהיא לא מסוגלת לסגור את הסדקים דרכם ארגוני הפשע עוברים באופן הרמטי, אבל גם, שהיא בהחלט עברה לצורת מתקפה הרבה יותר אגרסיבית ברגע שהיא נכנסה פנימה, ממש לתוך תהליך הוצאת החשבוניות בזמן אמת. אפילו אם היא תצליח לעצור, לא יודע, רק חצי מהחשבוניות הפיקטיביות, ולא יותר, זו כבר תהיה עליית מדרגה משמעותית מאוד.
שאול: "תפסתם כבר חשבוניות פיקטיביות? מאז ש… מתי זה היה? במאי…? עלינו לאוויר?"
אריה: "ברמה יומית יש לנו בין 50 ל-100,000 חשבוניות, רובם מעל 25,000 שקלים, כפי שהחוק דורש. החשבוניות הפיקטיביות שעד היום עלינו עליהם באופן ודאי, הוא כבר, בחודש הראשון, ברמה של מאות מיליוני שקלים שעצרנו. אני חוזר: מאות מיליוני שקלים, שאנחנו יכולים להצביע, על כל שקל שעצרנו, נמנעו מהגשה לניכוי, וזה אומר, הגשה לניכוי זה מיידית מזומן. בחודש הראשון. ואני בטוח שברמה השנתית… יהיה כבר, בשנה הראשונה, יהיו ודאי מיליארדים של שקלים שאנחנו נחסוך בגניבה ישירה במע"מ, מרשות המסים, ותזכור שלכל שקל שמגיע ממע"מ, יש יותר מִשֶקֶל שמגיע ממס הכנסה."
שאול: אלה מספרים מ-טו-ר-פים, אבל האמת היא שזו רק ההתחלה. אני ראיינתי את אריה רימיני בסוף חודש יוני. אנחנו עכשיו באמצע ספטמבר, והמספרים - עלו מאז. התקשרתי לרשות המסים לבקש מספרים עדכניים, אז הם עדכנו אותי: הסכום העדכני עומד כבר על תשעה מיליארד שקלים. תשעה מיליארד שקלים! זה הסכום הכולל של החשבוניות הפיקטיביות שהמערכת איתרה בזמן אמת, מה שאומר שבסך הכל, המערכת מנעה נזילה של יותר ממיליארד וחצי שקל החוצה מהקופה הציבורית - לקופה של ארגוני הפשע. לא רע בשביל מערכת שפועלת פחות מחצי שנה.
בחודש ספטמבר התבצע המעצר הראשון שנולד בעקבות חשבונית פיקטיבית, שהמערכת איתרה. תושב הוד השרון, נעצר בחשד שהפיץ חשבוניות פיקטיביות, בהיקף של 135 מיליון שקלים.
שאול: "תוך כמה זמן הייתה חשבונית פיקטיבית? מהרגע שהדבר הזה עלה לאוויר, תוך כמה זמן נקלטה חשבונית פיקטיבית?"
אריה: "בשלושה ימים הראשונים, כבר קלטנו חשבוניות פיקטיביות ראשונות. צריך לזכור - הצד השני מנסה אותנו על ימין ועל שמאל, ואנחנו בשבוע הראשון היה לנו ממש… מה זה, התרגשות מטורפת. כי הסכומים הם ענקיים. זה לא… אתה יודע, יש מערכות שמביאות שקל פה, שקל שם, ומביאות המון שקלים בסוף. פה, על המכה הראשונה, כבר בשבוע הראשון, ראינו את הפעילות הראשונה שהייתה, היא בעצמה, קרוב למאה מיליון שקלים."
שאול: "חשבונית אחת?"
אריה: "לא, סט של חשבוניות, מאותו עוסק, מפיץ חשבוניות פיקטיביות. כבר בשבוע הראשון. אני יכול להגיד שאני, את השבוע הראשון, לא הלכתי לישון, פשוט כי כל רגע הסתכלתי על הדיווח של המערכת באופן רציף, לראות מה קורה. זה… זו התרגשות אדירה, אדירה. תשמע, זה נותן לנו, תחשוב איזו מוטיבציה מטורפת זה נותן לארגון."
שאול: וזה, המשפט הזה, זה מביא אותי לחלק השני של הסיפור הזה.
[מעבר מוזיקלי]
שאול: איך יכול להיות שהגוף הטכנולוגי של רשות המסים, שהוא לא הגוף הטכנולוגי הכי מתקדם במדינת ישראל, אם להיות מאוד מאוד עדין, הצליח בתוך חצי שנה בלבד - להרים לאוויר מערכת כל כך מסובכת, כל כך מתקדמת טכנולוגית, שעובדת בזמן אמת, ועוצרת גניבה של מיליארדים מקופת המדינה?
אריה: "זו, האמת, הכיף הגדול שהיה לי. כי אמרתי - הגעתי לגוף עם אנשים טובים. אבל הגוף היה חסר, בכוח אדם, והיה חסר בטכנולוגיה, שבעצם עסקתי בה בשש שנים האחרונות ב… עולם של הסטארטאפים. הטכנולוגיה המרכזית שאנחנו נכנסים אליה היום, זו טכנולוגיית הענן, שמאפשר גם פיתוח מהיר, גם uptime, גם, בעצם, יתירות כמעט מושלמת, כי מערכת כזו לא יכולה לסבול השבתה. הקפיצה הזאת זה לא רק טכנולוגיה נקייה ישירה, אלא גם מתודולוגיה של עבודה. היום אין דבר כזה שאתה אומר מה אתה רוצה, מחכה שזה יתבצע, ובסוף רואה את התוצר. אנחנו היום, עובדים אג'ילית באופן מלא…"
שאול: [קוטע את ההקלטה] אל תלכו, תכף אני אסביר את זה.
אריה: "זה אומר, שאנחנו עושים פה מעגלים, של כל שלושה שבועות הלקוחות רואים מה נעשה, קובעים מה יהיה השלב הבא לשלושה שבועות הבאים, אנחנו מביאים להם עוד פעם תוצר עוד שלושה שבועות, הם עוד פעם בודקים… בצורה הזאת אנחנו מצליחים להעלות מערכות מאוד מהר."
שאול: אם מה שאריה אמר כאן נשמע לכם כמו ממבו ג'מבו של הייטקיסטים, אז דעו שמדובר בשינוי תפיסתי מאוד גדול. בעבר, ברשות המסים, כמו גם בגופים ממשלתיים גדולים אחרים, היו שופכים מאות מיליוני שקלים מהתקציב, לפעמים מיליארדים, על פרויקטים עצומים. "בואו נקים מחדש את כל מערכות הליבה שלנו" - בום. הנה פרויקט שייקח שנים של פיתוח, יתנפח תקציבית, ובסוף… גם לא יעבוד. אני לא ממציא, זה בדיוק מה שקרה למשל, ב"פרויקט תבל" של הביטוח הלאומי. מבקר המדינה קבע שהפרויקט התארך בשנים יותר מהמתוכנן, שהתקציב שלו התנפח ב-60% מעבר לתכנון המקורי, כלומר בזבוז של כמעט 300 מיליון שקל, ובסוף רק 5, מתוך 31, מערכות הליבה של הביטוח הלאומי, הוחלפו לחדשות. אז כן, מה שרימיני תיאר כאן, של לעבור לעבוד על פרויקטים קטנים, ונקודתיים באופן מתגלגל, מהיר ורזה, כל שלושה שבועות, במקום ללכת על משהו ענק שייקח שנים ולא יעבוד כמו שצריך, זה חתיכת שינוי כיוון.
אריה: "אני יכול להגיד, אגב, גם, בתקצוב שאנחנו מבקשים, אנחנו לאגף תקציבים, מגישים וואן פייג'רים כמו שנהוג, הם יכולים לראות כל רבעון, כמו משקיע בשוק הפרטי, לאיפה זה התקדם, והם התחייבו לפחות, שהם גם מקבלים את העובדה, שחלק מהפרויקטים יכשלו. לא כל פרויקט מצליח. אבל - מהר נגלה שהוא נכשל, נוכל לעצור את ה… ההוצאה של הכסף, ולהעביר את הכסף לדברים יותר טובים."
שאול: אגב, מאחר שהמערכת מוכיחה את עצמה, רימיני אמר לי שבמשרד האוצר הסכימו להגדיל מאוד את כוח האדם של רשות המסים שפועל בתחום. גם בתחום הבקרה והפיקוח, גם בתחום הטכנולוגי, וגם בתחום האכיפה. אנחנו מדברים על תוספת של יותר מ-100 עובדים. זו תוספת מאוד גדולה.
אריה: "אנחנו קיבלנו גיבוי מאוד משמעותי, גם מהדרג המקצועי, אבל גם מהדרג הפוליטי. לתת משאבים משמעותיים לתוך… לתוך העולם הזה, בהינתן המצב הכלכלי הלא פשוט של מדינת ישראל. כי בסוף, שקל שאתה חוסך פה, זה לא רק שקל של פה, זה גם שקל שלא הולך לפשע, שגם את הפשע - צריך להילחם בו, וגם זה עולה. אז ה… רווח פה הוא כפול, והוכחת היכולת שעשינו פה, שעוברת זכוכית מגדלת של אגף תקציבים, ברמה… אינטימית, הייתי אומר, אפילו יותר ממה שחשבתי שהם אוהבים לראות אותי, כדי להוכיח שאכן, השקלים שאנחנו מביאים הם שקלים אמיתיים, ולפי היכולת הזאת, הם נותנים לנו עוד ועוד חבל, לבנות מערכות נוספות, בתחום המלחמה בהון השחור."
שאול: ופה אני מגיע לשורה התחתונה. כל השינוי התפיסתי העמוק הזה, הוא לא רק פונקציה של תפיסה ניהולית וביצועית חדשה. זה גם שינוי עמוק בכוח האדם בשע"ם, היחידה הטכנולוגית. ביולי 2022, יומיים לפני שאריה רימיני נכנס לתפקיד, משרד האוצר חתם על הסכם שכר חדש עם עובדי שע"ם, היחידה הטכנולוגית של רשות המסים. אחרי עשרות שנים של קיפאון, ושל קיבעון מחשבתי, ועד העובדים של שע"ם, הסכים לקבל שינויים מרחיקי לכת בתפיסה הניהולית של היחידה. ולפי אריה, ההסכם הזה, פתח את האפשרות של שע"ם - לרוץ קדימה.
אריה: "עד אותו רגע, הייתה מערכת יחסי עבודה לא טובה בין ההנהלה לבין הוועד. באופן של lose-lose: העובדים לא קיבלו, ועם ישראל לא קיבל. ובעצם, הפתיחה של ה… מצב שבו אפשר גם לגייס כוח אדם חיצוני, במקביל לפנימי, אפשרות להתקשר לכל מיני יכולות של ניהול, חיצוני, למערכים מסוימים בתוך הארגון, בעצם הוציא הרבה מאוד, מהתפעול השוטף שיושב על השולחן שלי, לטובת פרויקטים חדשים, פעילויות חדשות, הכנסה של הנהלה חדשה. בצורה כזאת, אנחנו עובדים יד ביד, לפי ההסכם הקיבוצי, ומקפידים מאוד בו, כדי לא להיגרר לאותם חיכוכים שהיו קודם. ובעצם זה מאפשר לנו את כל הגמישות שאני צריך בשביל לעשות את העבודה."
שאול: "תהיה קצת יותר קונקרטי - כשאתה אומר 'הוצאנו מערכים' זה מה?"
אריה: "אנחנו בעצם מוציאים מערכים שהם לא ה-core שלנו, כמו עולמות של הבדיקות, ועולמות של ההלפדסק, שהם תומכים, תומכי לחימה, במה שאנחנו עושים. יכולנו לגייס כוח אדם, גם ברמה הגבוהה, פנימה, בתעריפים נאותים, כך שאנחנו בעצם תחרותיים בשוק, טאלנטים אמיתיים. תשמע, אני מגייס היום, בטח בעולמות של הדאטה וה-AI, יוצאי 8200, אני מגייס אנשים שהם תלפיונים, לשע"ם, והמדהים הוא - שאני לוקח את החבר'ה האלה, ואני מכניס אותם לתוך עובדי שע"ם, ויש לנו פה אנשים שלא נופלים ברמתם מהם! זה כיף לא נורמלי! אז השילובים האלה, הם שילובים מנצחים. והתפיסה הזו של כולם ביחד - זה פשוט עובד. זה עובד. זה עם ישראל במיטבו."
שאול: הנה, הוכחה לכך שלפעמים המדינה וארגוני העובדים יודעים לעבוד יחד, לחשוב קדימה, ולחתום על הסכם שכר חדשני - שמצד אחד יגן על העובדים, אבל מצד שני יאפשר למערכת כולה - להתקדם אל עבר העתיד. ספרו את זה לארגוני עובדים אחרים, שעדיין לא הפנימו שזה אפשרי.
[מוזיקת רקע]
שאול: כמו שרימיני מודה בעצמו, גם אם המערכת החדשה מוצלחת, ואפקטיבית, היא לא הרמטית, ולעולם לא תהיה הרמטית. ובכל מקרה, הצד השני - ארגוני הפשע - ינסו להסתגל, ולעקוף אותה. הם ינסו להתחכם. למשל, להוציא אלף חשבוניות פיקטיביות, של סכומים שנמוכים מ-25,000 שקלים, בשביל לא להיות צריכים לעבור דרך המערכת. אבל, האמת היא שזה יצריך המון התעסקות מצד ארגוני הפשע, התעסקות שלא הייתה שם קודם, וגם - לכו אחרי זה תספקו הסברים לרשות המיסים, למה הוצאתם כל כך הרבה חשבוניות בסכום מדויק של 24,999 שקלים, וכל זה בבת אחת.
וחוץ מזה, זה לא ייעצר כאן. כי כבר עכשיו, לפי החוק הקיים, הרף הזה, שמעליו צריך לקבל את אישור רשות המיסים לכל חשבונית, 25,000 שקלים, הרף הזה אמור לרדת בהדרגה כל שנה, אבל כבר עכשיו, שר האוצר רוצה להאיץ את ההורדה הזו.
[הקלטה] שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "ואני אומר לכם, שכבר סיכמתי עם נשיאות המגזר העסקי, כי היא מבינה כמה זה חשוב, שאנחנו נבוא יחד לוועדת כספים, לבקש להקדים את זה ל-5,000 שקל מיד ב-202… כבר ב-2025."
שאול: אבל האמת היא, שאחרי כל השבחים שחילקנו פה לרשות המיסים 2.0, עדיין יש המון חלקים טכנולוגיים של הרשות, שכן תקועים אי שם בניינטיז, במקרה הטוב. ואני לא מדבר רק על מערכות הליבה, אלא גם על המערכות שמופנות אלינו, המשתמשים. אם אתם עצמאיים וניסיתם להגיש דו"חות למס הכנסה, או סתם לשלם מע"מ או מקדמות, אז אתם יודעים היטב למה אני מתכוון, ואתם מזדהים איתי בתחושת כאב עמוקה. בואו נאמר שאלה לא המערכות הכי ידידותיות למשתמש, ואני מאוד מאוד עדין פה. חלק מהזמן, הן לא עובדות בכלל. למה? כובע. לא יודע למה. אז מה עם זה? לאן כל זה הולך? מתי השירות שרשות המיסים נותנת לציבור ישירות, מתי הוא יגיע למאה ה-21?
אריה: "אממ, אנחנו משקיעים חזק מאוד, בעצם, באתר של רשות המיסים, אנחנו נחבר אותו עם האתר, של ה-gov.il, כך שאזרח יוכל להיכנס פעם אחת, בכל אחד מהם, ולדלג לשני בצורה חופשית, כי ההזדהות, כאמור, הזדהות חזקה. זה יהיה, יקרה עד סוף השנה."
שאול: אני עוצר את רימיני פה, כי מאז שעשיתי את הראיון איתו, ועד לרגע שכתבתי את הפרק הזה, זה כבר קרה. לפחות חלקית, וזה חתיכת וואו. אתם מכירים את זה, שאתם נכנסים למערכת ממשלתית כלשהי, מזינים שם את כל הפרטים שלכם, אלה שממילא כבר יש להם, בינינו? ואז אתם לוחצים על איזה לינק, והמערכת מעבירה אתכם עכשיו למערכת של משרד ממשלתי אחר, ואז אתם צריכים להזין את כ-ל הפרטים האלה מההתחלה, וקיבינימט על כולם? אז זה מה שרימיני הצליח להפסיק. שוב, לפחות חלקית.
הלאה.
אריה: "כל הנושא של העוסק זעיר, זה פוקוס מאוד משמעותי. אנחנו נראה את זה בצורה מלאה כבר השנה, כך שרמת הדיווח שתידרש - היא הרבה הרבה הרבה יותר פשוטה, הרבה יותר דלילה מבחינת התכיפות שלה, פעם בשנה, ו… פה באמת זה הולך לקראת אותם עסקים זעירים."
שאול: מה שרימיני אמר כאן רלוונטי לכל העצמאיים שההכנסות שלהם הן עד 120,000 שקלים בשנה. נגיד מישהו שהוא שכיר, ויש לו מהצד איזה עסק עצמאי קטן, הוא מוצא את עצמו ממלא דו"חות עד הירח. אז כזה, את זה הוא רוצה להפסיק.
הלאה.
אריה: "לקראת העוסקים היותר גדולים, הרצון, שלי, להגיע למצב שהעוסקים, כל מידע שהוא נמצא על מערכות מחשוב, בצד שלהם, יעבור אלינו מחשב מול מחשב, אין שום סיבה שזה יהיה אחרת, כך שיהיה מעט מאוד פעילות שהם יצטרכו לעשות מול מסכים של שע"ם."
שאול: אני עיתונאי הרבה יותר מדי שנים, בשביל בשלב הזה להיות מאוד מאוד ספקן. אבל האמת היא שהתרשמתי מאוד מהרצינות, וגם מהיכולת של רימיני. אם הוא יעשה אפילו חצי ממה שהוא הבטיח כאן בלוחות זמנים סבירים, זה יהיה שירות מאוד גדול לציבור הישראלי, ואולי אפילו רואי החשבון יצטרכו להתחיל לחשוב על מקורות הכנסה חדשים.
עכשיו, אני יודע מה אתם חושבים. אתם חושבים: "רגע, אני בכלל עובד שכיר. כל השיט הזה, של העצמאיים והעסקים וזה, מה אכפת לי מזה? זה לא מדבר אליי. מה עם הסיפור על זה ששוכבים אצל רשות המסים מיליארדי שקלים, שמגיעים לעובדים השכירים בהחזרי מס, אבל רשות המסים - היא לא מחזירה אותם אוטומטית. העובדים צריכים להיכנס לאתר של רשות המסים, להזין שם את כל הפרטים שלהם, שלרשות המסים כבר יש, ורק אז להגיש בקשה להחזר מס. מה עם זה? מתי זה יהפוך לאוטומטי?"
שאלתי את אריה רימיני את השאלה הזו, והתשובה שלו הייתה… שזה אף פעם לא יהפוך להיות אוטומטי לחלוטין. אבל הוא כן מאוד רוצה לשכלל את זה, כך שבסופו של דבר, מה שיהיה הוא, שרשות המסים תשלח לכם SMS עם לינק, ואתם תכנסו ללינק, ושם כבר תראו את כל הפרטים שלכם, בלי שתצטרכו למלא אותם, וגם את השורה התחתונה, את הסכום שרשות המסים חייבת לכם בהחזר מס. ואז, אם הכל נכון, ואין עוד פרטים להשלים, אתם פשוט תצטרכו ללחוץ על כפתור, והופ - הכסף יהיה בדרך לחשבון הבנק שלכם.
ונשאלת השאלה - למה? למה נדרש השלב הזה שבו צריך לשלוח לכם לינק, ואתם צריכים לעבור על כל הפרטים וכל זה, למה לא להכניס את הכסף ישר לחשבון הבנק של האנשים באופן אוטומטי וזהו?
אריה: "תראה, 95% מהמקרים אכן, זה כל המידע. ל-5% - אנחנו לא רוצים להפוך את האנשים לעבריינים, כי בעצם במצב שבו מישהו לא דיווח, זו האפשרות האחרונה שלו לדווח. היות והכל כבר נגיש לו באתר, אז הכניסה יחסית טריוויאלית, זו תהיה פעולה שאני חושב שאם היא לוקחת שתי דקות - את ה-20,000 שקל, שווה להשקיע את השתי דקות, וגם אני חושב שיש בזה משהו חיובי בזה שבן אדם מסתכל ואומר "אוקיי, באמת זה כל ההכנסות שלי? אני סגור, יש פה גם את הדירות שאני משכיר, גם מה שיש לי בחו"ל, גם זה?" זה הזדמנות טובה לחשבון, בין אם חשבון נפש או חשבון כלכלי."
שאול: מתי זה צפוי לקרות? רימיני אמר שהרבה מהמערכות שלהם יהיו באוויר כבר בתוך שנה. ואם נשפוט לפי זה שמאז ראיינתי אותו, רשות המיסים באמת חיברה את המערכת שלה למערכת של gov.il, ולפחות חלק מהמערכות שעצמאיים משתמשים בהן כבר נראות יותר טוב, אולי זה סימן לא רע, לזה שדברים באמת קורים.
אריה: "תראה, בסוף, בסוף, הכוח הוא באנשים שעושים את העבודה. אני חושב שיותר ויותר… גם בבוגרי ההייטק של מדינת ישראל, צריכים לראות עבודה בשירות הציבורי, בתור משהו שזה לא רק כמו שירות של מילואים, ואנחנו עושים בשביל הילדים שלנו, אלא זה האפשרות שלנו להשפיע. כשאנחנו עובדים בהייטק, אנחנו עושים בעיקר, בעיקר לביתנו. אז אני חושב שזה התשוקה הגדולה ש… והעיניים הבורקות שיוצאות מפה, הם… מתעלות, על הפרק ב' בהייטק בחוץ, בכל מצב."
שאול: אז אם אתם בעניין, שתדעו: אריה רימיני מגייס עובדים בנמרצות.
[מוזיקת סיום]
שאול: אתם האזנתם ל"חיות כיס", הפודקאסט הכלכלי של "כאן". כל הפרקים שלנו זמינים עבורכם באתר "כאן", ובכל אפליקציית פודקאסטים. באתר שלנו תמצאו גם את כל הפודקאסטים האחרים של תאגיד השידור, ואם כבר - תרשו לי להמליץ לכם על הפודקאסט החדש של שיר ראובן, קוראים לו "איך לעשות דברים". מענת קם היא ביקשה שתלמד אותה איך לשבת בכלא, מיאיר לפיד, היא ביקשה שילמד אותה איך להיות ראש הממשלה. בקיצור, אם אתם מחפשים פודקאסט חדש, ומאוד מאוד אחר, נסו את הפודקאסט החדש של שיר ראובן.
עורך "חיות כיס" הוא יונתן כיתאין, המפיקה שלנו היא ליהיא צדוק, עורכת הסאונד שלנו היא רחל רפאלי. במערכת "חיות כיס" תמצאו גם את צליל אברהם ואת אלון אמיצי. אני שאול אמסטרדמסקי, תודה רבה שהאזנתם.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Commentaires