חיות כיס - פרק 223: למה כל כך יקר לחייך
- מיכל כהן
- Jul 8
- 17 min read
עיניים - כן, אף-אוזן-גרון - כן, אבל שיניים - לא. איך קרה שמדינת ישראל השאירה מחוץ לסל הבריאות דווקא את טיפולי השיניים, ומי מרוויח מזה
תאריך עליית הפרק לאוויר: 12/01/2022.
[חסות]
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
שאול: היי, אתם על "חיות כיס", אני שאול אמסטרדמסקי.
אלון: ואני אלון אמיצי.
שאול: ב-2014 הבמאי דורון צברי שידר סרט שלו בתוכנית "המערכת" שאז שודרה בערוץ 10, היום קוראים לזה ערוץ 13. לסרט קראו "שבעת מדורי הגיהנום של הדיור הציבורי". צברי ראיין שם הרבה מאוד דיירי דיור ציבורי, בעיקר נשים, אגב, ותיעד עד כמה קשה לזכות בדירה ציבורית בישראל. אבל האמת היא שמתחת לסיפור של הדיור הציבורי, צברי תיעד סיפור אחר, סיפור על איך נראים החיים בעוני. באמת איך הם נראים. והסיבה שאני מספר לכם את כל זה, היא בגלל שכשצפיתי בסרט הזה, היה שם משהו אחד שתפס אותי מאוד מאוד חזק. לרוב האנשים שצברי ראיין לא היו שיניים.
[הקלטה] דוברת: "החלום שלי כבר אולי 20, 30 שנה, החלום שלי, זה יישמע הזוי, החלום שלי לאכול תפוח. לאכול תפוח כמו בן אדם."
שאול: אנשים מבוגרים, שוב, בעיקר נשים, שבאמת חיות בעוני ומנסות לשרוד, מספרות למצלמה עד כמה זה קשה. ושוב ושוב אתה רואה שלחלק גדול מהן חסרות שיניים. הרבה שיניים, בעיקר השיניים הקדמיות. ובפעם הראשונה אתה חושב, "אוקיי, זה מקרי", אבל אז יש עוד אחת ועוד אחת. ובסוף נופל לך האסימון, לחיות בעוני זה גם אומר לחיות בלי שיניים.
אלון: וזה צורם, כי זה קצת מרגיש שזה לא אמור להיות ככה, כי מדינת ישראל נותנת סל בריאות ממלכתי די נרחב לכל אזרחיה, בלי קשר לרמת ההכנסה שלהם. לא משנה כמה אתה עשיר או עני, אתה זכאי לקבל שירותי בריאות, וזה אומר אשפוזים, טיפולים, ניתוחים, תרופות. אבל שיניים, שיניים זה סיפור אחר, משהו נפרד. זה לא נמצא בסל הבריאות הממלכתי.
שאול: וכשחושבים על זה, זה קצת משונה, לא? כאילו, מה, שיניים זה קטע חוץ גופי? הרי אם תהיה לי בעיה בחלל הפה או בגרון, אז אני אלך בחינם לרופא אף אוזן גרון של הקופה, והוא יטפל בי. למה שיניים לא? למה זה לא מכוסה?
אלון: ויותר מזה, סביב העובדה שטיפולי שיניים לא נמצאים בסל הבריאות, התפתחה תעשייה שלמה שמגלגלת המון כסף.
שאול: רוצים מספרים? קבלו מספרים. ביטוחי השיניים הפרטיים שחברות הביטוח מוכרות גלגלו בשנת 2020 סכום כולל של חצי מיליארד שקל. הביטוחים האלה היוו 4 אחוזים מכלל ביטוחי הבריאות שנמכרו באותה שנה. תעשיית טיפולי השיניים של הביטוחים המשלימים של הקופות גלגלה 680 מיליון שקלים בשנת 2019. או במילים אחרות, זו תעשייה פרטית מחוץ לסל הבריאות של יותר ממיליארד שקל בשנה. אז השבוע ב"חיות כיס", איך קרה שמדינת ישראל יצרה ביטוח בריאות ממלכתי, אבל השאירה את טיפולי השיניים בחוץ, מי מרוויח מהמצב הזה ורוצה שהוא יישאר כמו שהוא, ואיך חיבור מפתיע בין כמה אנשים הצליח לשנות במשהו את המצב הזה.
אלון: שנת האפס של מערכת הבריאות הישראלית היא 1995.
[הקלטה] חיים יבין: "שר הבריאות, הד"ר אפריים סנה, מבטיח היום כי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ייושם כבר בתחילת חודש אוקטובר. על פי החוק החדש יהיה כל אזרח זכאי לשירותי בריאות. כל אזרח יוכל לבחור לעצמו את הקופה שבה יבוטח. המדינה תהיה אחראית למימון סל שירותי הבריאות."
אלון: אבל ממש לא מדובר בכל שירותי הבריאות באשר הם, אלא בשירותי הבריאות שהמדינה קבעה, מה שנקרא, סל הבריאות.
שאול: את סל הבריאות הממלכתי יזם, קידם והעביר מי שהיה אז שר הבריאות, חיים רמון. הוא עשה את זה חרף ההתנגדות של ההסתדרות ושל גורמים נוספים, אבל בסוף זה קרה.
[הקלטה]
קריין חדשות: "זהו היום והניצחון של מזכ"ל ההסתדרות המיועד חיים רמון."
חיים רמון: "בשבילי באופן אישי זה אולי הרגע הכי גדול, הכי חשוב, וגם הכי מתוק בחיי הפוליטיים, אני…"
שאול: והאמת היא שזה באמת סיפור מרתק ותוכלו לשמוע בדיוק איך כל זה קרה בפרק אחר שלנו, פרק מספר 188 של "חיות כיס", "היסטוריה רפואית".
אלון: סל הבריאות מכיל המון דברים, המון תרופות, המון טיפולים. הוא מכסה מלא ענפים של רפואה, כמו רפואת עור או רפואת עיניים או רפואת אוזניים…
שאול: אבל לא רפואת שיניים.
אלון: אבל לא רפואת שיניים.
שאול: אז אלון, אתה יצאת לסוג של מסע בלשי, בניסיון להתחקות אחרי איך הסיפור הזה התחיל בכלל. איך הם קבעו את כל השירותים שכן נכנסו לסל הבריאות, בזמן שרפואת השיניים נשארה בחוץ.
אלון: התשובה במקרה הזה יחסית פשוטה. הסל שנקבע בחוק היה העתק-הדבק של רשימת השירותים שסיפקה, בשנה שלפני כן, שנת 1994, קופת החולים כללית.
פרופ' שורץ: כללית הייתה הקופה הגדולה ביותר. היא גם נתנה את הסל הרחב ביותר.
אלון: זו פרופסור שפרה שורץ.
פרופ' שורץ: פרופסור בגמלאות, מומחית בהתפתחות שירותי בריאות, בוגרת הפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן גוריון בנגב ומרצה בפקולטה מאז שנת 86'.
אלון: פרופ' שורץ חקרה כל שלב ושלב ברפואה הציבורית בישראל, מימי טרום הקמת המדינה והקמת קופות החולים, עד לחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ויישומו ב-1995. החוק התבסס על המלצותיה של ועדה ממשלתית, ועדת נתניהו, בראשות השופטת שושנה נתניהו, שהוקמה ב-1988 כדי לבדוק את תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל.
פרופ' שורץ: אני יודעת שהם גם הסתכלו על השירותים בביטוח הבריאות הממלכתי בקנדה, למשל, ובמקומות אחרים. אבל צריך היה איזשהו בסיס, והבסיס של קופת חולים כללית היה הרחב ביותר.
שאול: ההיגיון היה פשוט, אנחנו לא יודעים מה צריך להיות סל הבריאות, אבל אנחנו כן יודעים שכללית היא הקופה הגדולה ביותר. אז בואו ניקח את מה שהיא נותנת למבוטחים שלה, ונגיד שזה סל הבריאות.
אוקיי, אז את ההיגיון הזה אני מבין, בסדר, אבל למה מלכתחילה בסל השירותים שקופת חולים כללית נתנה לא היו טיפולי שיניים?
פרופ' שורץ: כן היו טיפולי שיניים. כללית, היא הייתה הקופה היחידה שנתנה טיפולי שיניים במסגרת מערכת השירותים שנתנה לציבור כבר משנות ה-20 של תקופת המנדט. עכשיו, היא לא נתנה את הכול, אבל היא נתנה ביטוח שיניים בסיסי, אבל שילמת עבור זה תשלום נוסף, וזה היה הרבה פעמים דרך מקומות עבודה. אז זה באמת הייתה תוכנית טובה, אבל היא פנתה רק לציבור מאוד קטן.
שאול: אז היא לא בדיוק שילבה את רפואת השיניים בסל הבסיסי אלא יותר כסוג של הרחבה. לא כל כך שונה ממה שהיא עושה היום עם הביטוחים המשלימים שלה.
אלון: ואנחנו רואים שכבר אז היו ניצנים של בידול בין "רפואה רגילה" במרכאות לרפואת שיניים.
פרופ' שורץ: כל פעם שהיו קשיים תקציביים, המילה הראשונה שנאמר, "בואו נוריד את רפואת השיניים", משום שרפואת השיניים תמיד הייתה בעדיפות הנמוכה, הייתה יקרה מאוד יחסית לשירותים אחרים.
שאול: יקרה מאוד? מה הכוונה יקרה מאוד?
אלון: זאת השאלה אולי הכי קריטית, וקיבלתי עליה הרבה תשובות שונות. יש כאלו שאמרו שמדובר בעלות ההכשרה, זה עולה ממש הרבה לסיים לימודי רפואת שיניים. אלו לימודים של שש שנים. בארץ שכר הלימוד הוא בין 10,000 ל-14,000 שקלים בשנה. באירופה זה יכול לעלות יותר מ-12,000 אירו בשנה. יש כאלו שאמרו שרופאי השיניים משתמשים בטכנולוגיות וחומרים עם עלות גבוהה, למשל מתכות יקרות בכתרים מסוימים. והרבה מאוד אנשים אמרו לי שרופאי שיניים פשוט קבעו לעצמם מחירים. למה? כי פעם היו ממש מעט רופאי שיניים יחסית לאוכלוסייה.
פרופ' שורץ: ערב הקמת המדינה, אם ניקח 47', היה מספיק רופאי שיניים. הנקודה היא שהתחילה העלייה הגדולה, 300,000 ניצולי שואה, ועלייה שהגיעה מארצות המזרח ואגן הים התיכון. לא הייתה לך אוכלוסייה מאוד גדולה של רופאי שיניים בפרופורציה למספר העולים שהגיעו.
אלון: פרופסור חיים דורון, מי שהיה מנכ"ל כללית בשנות ה-70 וה-80, סיפר בספרו "דרכי במערכת הבריאות", שהיה בתקופת כהונתו מחסור גדול ברופאי שיניים. כל כך גדול, שבכללית הביאו במיוחד רופאי שיניים עולים מחו"ל. וכשרופאי השיניים מחו"ל ראו כמה כסף מרוויחים העמיתים שלהם בשוק הפרטי, הם פשוט קמו ועזבו את כללית.
שאול: אז בסוף זה פשוט סיפור של כסף? רופאי השיניים לא רצו להיות בתוך הסל הציבורי, כי מחוץ לסל הם יכולים לקבוע בעצמם מה המחירון של כל סתימה וכל כתר או עקירה, וככה לעשות יותר כסף?
אלון: אז זהו, שההנחה הזאת שרופאי שיניים מרוויחים סכומים מטורפים, היא לא בהכרח נכונה לימינו. כלומר, עלויות הטיפולים עצמם הם גבוהות מאוד. יישור שיניים, לדוגמא, יכול לעלות יותר מ-10,000 שקלים. משק בית ישראלי ממוצע מוציא 2,760 שקלים כל שנה על רפואת שיניים. וכן, יש רופאי שיניים שמרוויחים סכומי כסף בשמיים, אבל יש גם הרבה רופאי ורופאות שיניים שלא. והקו שמפריד ביניהם הוא בעיקר קו בין-דורי.
שאול: כלומר?
אלון: תשמע מה אומר על זה רופא שיניים מהדור הצעיר יותר, דוקטור ולדי דבויריס.
ד"ר דבויריס: יש את החלק היהודי הפולני אצלנו שאומר שרפואת שיניים זה מקצוע נורא מכניס, והתודעה הזאת שזה מקצוע נורא מכניס היא חלחלה לא רק ליהודים כאן בארץ, אלא גם לערבים ולדרוזים ולכל יתר המגזרים. ולכן אנחנו רואים נהירה עצומה ב-20-30 השנים האחרונות, של בני כל המגזרים, בעצם, ללימודי רפואת שיניים. ואם הם לא מתקבלים בארץ, הם הולכים ללמוד בחו"ל. ובסוף רובם חוזרים לארץ, והתוצאה היא שבעצם מתווספים לנו מדי שנה יותר רופאי שיניים ממה שהשוק מסוגל להכיל.
אלון: נכנסתי לאתר "עבודאטה" של משרד העבודה, שזה אתר מגניב שהושק ממש עכשיו ונותן תמונה לא רעה על השכר הממוצע בהרבה מאוד ענפים. גיליתי שהשכר הממוצע של רופאת או רופא שיניים הוא 17 אלף שקלים בחודש. ונכון שזה גבוה מהשכר הממוצע במשק, אבל לא בהמון, ובעיקר לא מה שהייתם מצפים שיהיה השכר של רופא שיניים. לשם השוואה, השכר הממוצע של רופאה כללית הוא כפול מזה, 34 אלף שקלים בחודש.
שאול: אז איך הגענו למצב שבו מקצוע במחסור, שלא נמצא בתוך סל הבריאות הציבורי, שפעם נחשב למקצוע סופר יוקרתי וסופר מכניס, הפך להיות מקצוע שמכניס שכר סבבה, אבל לא משהו לכתוב עליו הביתה?
אלון: בשביל להבין את זה צריך לענות על השאלה הבאה: כמה רופאי שיניים בכלל יש כאן?
[מעבר מוזיקלי קצרצר]
בשנת 1970 היה בישראל רופא או רופאת שיניים אחת על כל 3,458 ישראלים.
שאול: אני אפילו לא רוצה לדמיין כמה זמן אנשים חיכו אז בתור לטיפול שיניים.
אלון: היום יש רופא או רופאת שיניים אחת על כל 751 ישראלים. זה שיפור משמעותי. זה אומר שזה כבר לא מקצוע במחסור. ואחת הסיבות המרכזיות לשינוי הזה היא גל העלייה מברית המועצות לשעבר בתחילת שנות ה-90, שבבת אחת הביא הרבה מאוד רופאים ורופאות שיניים למשק. וחוץ מזה, גם היוקרה של המקצוע והתדמית של רופאי השיניים עם המשכורת הגבוהה, דחפו הרבה ישראלים לבחור בו בתור קריירה, אפילו אם זה אומר לטוס ללמוד בחו"ל. תאמין או לא, שאול, לפי הדו"חות של משרד הבריאות, רוב רופאי השיניים שפועלים היום בישראל לא למדו בארץ.
שאול: כלומר, שנכנסו הרבה אנשים למקצוע ואז זה נהיה שוק מאוד תחרותי ואז השכר הממוצע שלהם ירד?
אלון: השכר הממוצע ירד, אבל לא רק כי השוק הוצף ברופאים. במקביל לכך, ב-20 השנים האחרונות המחירים בשוק הושפעו משתי שחקניות מאוד מאוד גדולות, כללית ומכבי. כל אחת מהן מפעילה רשתות של מרפאות שיניים שנותנות שירותים במסגרת הביטוחים המשלימים שלהם. ובדיוק בגלל שטיפולי שיניים לא נמצאים בסל הבריאות, הם כלי שיווקי אדיר בשביל למכור ביטוחים משלימים. רוצים טיפולי שיניים יחסית זולים לשוק הפרטי? בואו תעשו ביטוח משלים, רצוי פלטינום, רצוי מכבי שלי, ותקבלו טיפולי שיניים בהנחה משמעותית.
שאול: אז נראה לי שהבנתי. שתי שחקניות גדולות מאוד נכנסו לשוק בדיוק כשהמון רופאי ורופאות שיניים חדשים יצאו מהפקולטות לרפואת שיניים באוניברסיטאות וחיפשו עבודה, ואז הם פשוט כולם הלכו לשם ונאלצו לעבוד בתנאים שהן קובעות?
אלון: בול. הנה שוב דוקטור ולדי דבויריס.
ד"ר דבויריס: למעשה, הכניסה המסיבית של חברות הבת של קופות החולים לנושא רפואת השיניים… ומדובר בעיקר על כללית סמייל ומכבידנט, שהמבוטחים של כללית ומכבי הם פחות או יותר 70 אחוז ממבוטחי קופות החולים בארץ. אז הכניסה שלהם לשוק הזה גרמה לזה שהמחיר שאותו המטופלים שלנו מוכנים לשלם על טיפולי שיניים שגרתיים, ירד מאוד. מכיוון שאם המטופל, לצורך העניין, רואה שהוא יכול לקבל סתימה או טיפול שורש או עקירה במכבידנט ב-23 שקלים, הוא יבחר לקבל אותם שם ולא אצל רופא השיניים הפרטי שהוא טיפל אצלו קודם, ולא משנה מה. זאת אומרת, אפשר לדבר איתו על יחס אישי, ואפשר לדבר איתו על איכות, ואפשר לדבר איתו על אלף ואחד דברים. בסופו של דבר עבור מרבית המטופלים, המחיר קובע.
אלון: וכשהמחירים שהקופות מציעות הם כל כך זולים, בשביל למשוך עוד ועוד אנשים לביטוחים המשלימים שלהם, יוצא שהתשלום לרופאי השיניים מהדור החדש הוא מאוד מאוד נמוך.
ד"ר דבויריס: למעשה, תנאי ההעסקה של הרופאים בקופות החולים זה איזשהו מודל היברידי משונה, שבו מצד אחד רופאי השיניים הם עובדים שכירים של הקופה, ומצד שני השכר שלהם הוא לא קבוע והוא לא שעתי אלא הוא תפוקתי. כלומר, רופא השיניים מרוויח או כאחוז מסוים ממה שהמטופל משלם לקופה עבור הטיפול, או לפי איזשהו תעריפון. זאת אומרת, לצורך העניין מגיע מטופל לבדיקה, אז הרופא מקבל עבור הבדיקה 6 שקלים או 6 וחצי שקלים, ועבור הצילומים שהוא ביצע למטופל תוך כדי הבדיקה, עוד נניח 9 שקלים.
שאול: מה? שישה שקלים לבדיקה? אתה צריך לעשות המון בדיקות שיניים בשביל להגיע מהתגמול הזה לשכר נורמלי.
אלון: וגם את הסכום הזה הרופאים והרופאות מקבלים רק אם אשכרה הגעת לתור שקבעת. אם קבעת תור והברזת, בעיה שלהם.
ד"ר דבויריס: למעשה אין איזשהו תשלום גלובלי או שעתי, למרות שיש מקום אחד שבו הם כן משלמים שכר שעתי, וזה כשהרופא דווקא בחופשת מחלה, אז יש איזשהו תשלום שעתי שהוא מקבל על יום מחלה. אבל כשהמטופל מבריז והרופא יושב אולי חצי שעה מחוסר עבודה, אף אחד לא משלם לו על חצי השעה הזאת.
שאול: רגע, אני לא מבין משהו. אם זה המצב בקופות, למה רופאי ורופאות השיניים החדשים לא הולכים פשוט להיות עצמאיים ולפתוח קליניקה משלהם, זה לא יותר משתלם?
ד"ר דבויריס: למעשה, בשיטת ההעסקה הזאת, כן. או יותר משתלם לו להיות עצמאי ואז הוא יכול לנהל את המרפאה שלו לבד ולקבוע לעצמו את המחירון. אבל אז, במקרה הזה, הוא גם צריך למצוא לעצמו את המטופלים ולנהל את העסק שלו. והרבה מאוד רופאי שיניים לא מוכנים לעשות את הצעד הזה ולהפוך לבעלי עסקים עצמאיים. הם מעדיפים להיות שכירים.
שאול: המצב הזה שבו רפואת השיניים היא לא חלק מסל הבריאות נמשך מקום המדינה ועד לסוף שנת 2009. ואז, באופן די לא צפוי, פתאום השתנה משהו.
[הקלטה] כתבת חדשות: "רפורמת טיפולי השיניים לילדים עברה היום בממשלה. על פי התוכנית, מ-1 ביולי יקבלו ילדים עד גיל שמונה מגוון טיפולי שיניים חינם או בהשתתפות עצמית סמלית."
אלון: בשביל להבין איך הגענו לרגע הזה שבו טיפולי שיניים לילדים פתאום נכנסו לסל הבריאות אחרי 60 שנה, אני רוצה שתכירו את רמי אדוט.
רמי: אני סוציולוג כיום, חוקר ומרצה, ובעבר הלא רחוק, במשך תקופה די ארוכה הייתי… עסקתי בנושא מערכת הבריאות בארגונים לשינוי חברתי.
אלון: הדרך של רמי אדוט כפעיל חברתי התחילה לאחר שעבר מבת ים, בה הוא גדל, לדרום תל אביב.
רמי: אם אתה חשוף למציאות של התחתית של החברה הישראלית, בין אם זה זרים ובין אם זה ישראלים, ובשני המקרים אתה רואה מה הכי הכי חסר, במובן הזה שמה הכי יקר ואני לא יכול להשיג את הכסף כדי לממן אותו. אז שיניים מככב די גבוה ברשימה.
אלון: הצורך הזה ואי היכולת של עניים לממן לעצמם טיפולי שיניים, גרמו לרמי ולקבוצה של פעילים סביבו להבין שצריך לשנות את המצב. ב-2009 הם הקימו את "הקואליציה לרפואת שיניים ציבורית", גוף שאיגד מספר ארגונים חברתיים ומקצועיים ושם לעצמו מטרה אחת - להכניס את רפואת השיניים לתוך סל הבריאות הממלכתי.
רמי: ואז עשינו פגישות וישיבות וחשיבה, ואמרנו בסדר, אנחנו קודם כול מקבלים את ההחלטה שאנחנו רוצים שיהיה בריאות שיניים ציבורית. והדבר השני, כאילו טקטית, הלבטים היו בין ילדים לבין מבוגרים, זאת אומרת, מעל גיל 65 או מעל גיל 75 אפילו. ובעצם מי שהכריע מבחינת הלבטים האלה של על מה הולכים ועל מה מתחילים היה משרד הבריאות.
[הקלטה]
שדרנית: "שלום לכם וערב טוב, ממשלת נתניהו השנייה מתכנסת הבוקר לישיבתה הראשונה."
ראש הממשלה בנימין נתניהו: "בימים הקרובים אמנה ראש למערכת הבריאות כדי שתהיה כתובת ברורה להוביל מערכת חשובה זו."
אלון: אחרי בחירות 2009, חבר הכנסת יעקב ליצמן מיהדות התורה התמנה לראשונה לתפקיד סגן שר הבריאות. זה היה קטע, כי עד אז התפקיד העיקרי של ליצמן היה יו"ר ועדת הכספים, תפקיד שנתן לו הרבה מאוד כוח. ומשם, לעבור פתאום להיות סגן שר הבריאות, בואו נגיד שזה היה מוזר בהתחלה. בפועל, ליצמן היה שר הבריאות לכל דבר ועניין, והיו לו הרבה תוכניות לתפקיד, והמרכזית שבהן הייתה להכניס את טיפולי השיניים לסל הבריאות.
[הקלטה] סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: "אין סיבה שטיפול שורש יעלה 1,500 שקל לפחות. אין סיבה בעולם."
רמי: הוא שמע על קיומנו והזמין אותנו, ונתן לנו להבין שבעצם יש לו כוונות מאוד רציניות לקדם את הנושא לילדים, וזה די גרם לנו לשנות את הכיוון ולהתחיל להשקיע מאמץ קודם בילדים, ורק אחר כך לחשוב על ה… על הזקנים.
שאול: אז בעצם כולם היו במקום הנכון בזמן הנכון. רצון חברתי פגש יכולת פוליטית, והופה, טיפולי שיניים לכל הילדים.
אלון: לא בדיוק. קודם כול, לא לכל הילדים. ודבר שני, הקואליציה לרפואת שיניים ציבורית יחד עם משרד הבריאות היו צמד חזק, זה נכון, אבל מולם היו שחקנים חזקים לא פחות.
רמי: ההתנגדות הקשה ביותר והקולנית והבוטה ביותר הייתה מהסתדרות רופאי השיניים.
שאול: רופאי השיניים התנגדו להכניס את טיפולי השיניים לסל הבריאות?
אלון: צריך לדייק כאן. הסתדרות רופאי השיניים, שזה לא הארגון היחיד שמאגד רופאי שיניים בארץ, אבל הוא כן הכי גדול, התנגדו למתווה. הרפורמה של ליצמן והקואליציה הייתה אמורה להעניק טיפולים חינם דרך קופות החולים. והסתדרות רופאי השיניים רצתה שרופאי השיניים הפרטיים יוכלו להיות חלק מהמתווה.
שאול: ולמה משרד הבריאות והקואליציה לרפואת שיניים ציבורית לא זרמו איתם ולא העבירו את זה חלק?
אלון: כי בקואליציה חשבו שזה מהלך שנועד לטרפד את הרפורמה, שזו בעצם דרך להתנגד מבלי להצטייר כ-אלו שמתנגדים לטיפולי שיניים חינם לילדים.
שאול: כן, אני מניח שאתה לא יכול להיות הבן אדם הכי אהוב במדינה, אם אתה יוצא בגלוי נגד רפורמה להכניס את רפואת השיניים לסל הבריאות.
רמי: ועדיין הר"ש, הסתדרות רופאי השיניים, זה ארגון מאוד מאוד חזק, מבוסס, הייתי אומר אפילו עם אמצעים כלכליים ועם מהלכים פוליטיים, שלנו לא היה במפלגת השלטון. אני לא מדבר עכשיו על סודות, זה דברים ידועים, שהיו להם קשרים בליכוד. אני חושב שגם חברים במרכז הליכוד וגם מקורבים למרכז הליכוד.
שאול: אוקיי, אז היו להם קשרים פוליטיים. לכל לובי גדול יש כוח פוליטי, ככה עובד לובי גדול. אבל ממה הם כל כך פחדו?
אלון: רשמית הם אמרו שגם ככה רוב הטיפולים באותה תקופה נעשו על ידי רופאים פרטיים, ולקופות אין תשתית מספקת כדי להתחיל לתת טיפולי שיניים בהיקף הזה. הן גם פחדו שברגע שהן כן יוכלו, יהיה ריכוז כוח גדול מדי אצל קופות החולים, והרופאים הפרטיים לא יוכלו להתחרות. אבל בקואליציה לרפואת שיניים ציבורית חשבו שיש דברים אחרים שהם מפחדים מהם באמת.
רמי: תסריט החרדה הגדול ביותר של הסתדרות רופאי השיניים היה שזה יצליח, וההצלחה של זה תהיה בעצם משיכה של כוחות מקצועיים מהמסלול של הרפואה הפרטית אל המסלול של הרפואה הציבורית, ובעצם הגעה למצב שחלק מרופאי השיניים בארץ הם כבר לא באידיאל הזה של רופא שיניים פרטי עצמאי, אלא חלקם הם שכירים או שתלויים לפרנסתם בהסדר עם גופים ציבוריים. זה, בעיניהם, היה תסריט הבלהות. זה היה פגיעה עמוקה באופיו של המקצוע, הרבה יותר מאשר השאלה אם פתאום יהיה ביקוש והעסק יקרוס מבחינה פיננסית.
אלון: ההתנגדות הזו של הסתדרות רופאי השיניים כמעט עבדה.
רמי: ואז היה איזה רגע קריטי ש… ישיבת ממשלה, שבה הייתה צריכה להתקבל החלטת ממשלה שתומכים ברפורמה. והם היו בטוחים שהם יצליחו למנוע את ההחלטה הזאת.
אלון: אבל למרות המאמצים של הסתדרות רופאי השיניים, בלילה של ה-13 בדצמבר 2009 הממשלה אישרה שטיפולי שיניים לילדים עד גיל 8 ייכנסו לסל הבריאות.
שאול: היסטוריה.
[הקלטה] כתבת חדשות: "בכל מקרה ההחלטה על תקצוב רפואת השיניים לילדים היא על חשבון חלק מתקציב סל התרופות עברה ברוב של 19 שרים שהצביעו בעד החוק, 4 התנגדו ו-3 לא השיבו. ההחלטה היא סופית כרגע. צריך להדגיש שיש קונצנזוס לגבי הנחיצות של החוק הזה."
שאול: רגע, שנייה, למה זה היה בהתחלה רק עד גיל 8?
אלון: אה, מאותה סיבה כמו תמיד, כסף. הכנסת טיפולי השיניים לילדים עד גיל 8 עלתה 65 מיליון שקל בשנה הראשונה. ומאחר שכל שנה יש פה יותר ויותר ילדים, העלות הזו גדלה כל שנה. 65 מיליון זה הסכום שהאוצר הסכים לו לשנה הזו.
שאול: מתוך ציפייה שלאט לאט הגיל של הילדים שזכאים לטיפול שיניים יעלה עד לגיל 18?
אלון: כן, זה היה הכרחי לעשות את זה בהדרגה. כי אחד הדברים שקשה לצפות זה כמה יעלה הביקוש לשירות ברגע שתציע אותו בחינם. כי אין לאף אחד נתונים מדויקים על כמה אנשים שלא הולכים לרופא שיניים, יחליטו פתאום כן ללכת ברגע שזה יהיה חינם.
שאול: וככה, בתהליך זוחל, כל כמה שנים הכנסת אישרה להכניס עוד קצת טיפולי שיניים לילדים לסל הבריאות. שנה אחרי האישור הראשון, הטיפולים בסל הבריאות הורחבו גם לילדים עד גיל 10. שנה אחר כך, לילדים עד גיל 12.
אלון: ב-2015 הכנסת אישרה את הרחבת טיפולי השיניים בסל הבריאות גם לילדים עד גיל 14. שנתיים אחרי זה הגיל הורחב ל-16. וב-2019, סוף כל סוף, הילדים עד גיל 18 הפכו להיות זכאים לטיפולי שיניים בחינם בסל הבריאות. בחינם או בהשתתפות עצמית סמלית של 20 שקל.
שאול: אגב, אנחנו עדיין לא מדברים כאן על כל טיפולי השיניים, אלא רק על הבסיסיים ביותר. מי שרוצים למשל ליישר שיניים, להם או לילדים שלהם, זה עדיין לא בסל וסיכוי סביר שגם לעולם לא יהיה בסל.
אלון: זוכר שבקואליציה לרפואת שיניים ציבורית התלבטו בהתחלה אם להתחיל קודם עם המבוגרים או עם הילדים, ובסוף ליצמן החליט ילדים?
שאול : בטח, ילדים זה מצטלם ממש מצוין בקמפיין בחירות.
אלון: נכון, אבל במקביל, התחילו דיבורים על להכניס גם את טיפולי השיניים לקשישים לסל הבריאות. ליצמן בעצמו סימן את זה בתור מטרה כבר ב-2012, ובמערכת הבחירות של 2015 ההבטחה הזו כבר הייתה במצעים של כמה מפלגות. ואומנם, ב-2017 זה קרה, הממשלה והכנסת אישרו גם את הכנסת טיפולי השיניים למבוגרים מגיל 75 ומעלה.
שאול: וזה המצב גם היום, מגיל 0 עד גיל 18, אם אתם צריכים טיפול שיניים בסיסי, אתם לא צריכים לשלם, זה בסל הבריאות. ואז, מגיל 19 ועד גיל 74, אם יש לכם בעיה בשיניים, אז המדינה אומרת לכם - "זבש"כם, לכו תפעילו את הביטוח המשלים של הקופה או לכו לרופא פרטי ותוציאו את הכסף מהכיס. בכל מקרה, זה עליכם". ואז מגיל 75, אתם שוב מכוסים על ידי המדינה, ולדעתי זה משונה מארץ המשונים. אם כבר להכניס לסל, למה לא לכולם?
אלון: בסוף זו שאלה של סדרי עדיפויות תקציביים. בוא ניקח לדוגמה את ההוצאות השנה. ב-2021 טיפולי השיניים לילדים שנמצאים בסל הבריאות עלו למשלמי המיסים 728 מיליון.
שאול: וכמה יצא על מבוגרים מגיל 75?
אלון: עוד 322 מיליון.
שאול: כלומר, יותר ממיליארד שקל יצאו השנה על מימון ציבורי לטיפולי שיניים.
אלון: ואם זה הסכום שיוצא על ילדים ואזרחים ותיקים, אנחנו יכולים רק לדמיין כמה יעלה פה ביטוח שיניים לכל תושבי ישראל. זה יהיה כמה מיליארדים טובים כל שנה.
שאול: אני יכול לחשוב על הרבה דברים שאנחנו מוציאים עליהם מיליארדים טובים כל שנה, נגיד פנסיה תקציבית. עדיין לא ברור לי למה טיפולי עיניים יותר חשובים מטיפולי שיניים.
אלון: תשמע, יכול להיות שזה נטו אינטרס, אבל כשאני חושב על מי המרוויחים הגדולים מהמצב כרגע, אני לא חושב על רופאי השיניים. אם כבר מישהו מרוויח מכל זה, אלה הקופות. מצד אחד הן מקבלות תקצוב לטיפולים לילדים ואזרחים ותיקים, אבל מצד שני הן מציעות לאנשים שהם לא זה ולא זה טיפולי שיניים בזול, וככה הן מושכות אנשים לקנות את הביטוחים המשלימים שלהם, בדגש על הביטוח המשלים העליון, היקר ביותר. כלומר, במקום שההנחה הזאת תצא מהכיס שלהן, זה בא מהכיס של המטופלים. במצב כזה, איזה סיבה יש להן למהר ולדחוף שרפואת השיניים תהיה בסל הבריאות לכולם?
שאול: ומה עם הקואליציה לרפואת שיניים ציבורית, הם מסתפקים בילדים וקשישים?
אלון: האמת שהם די… התפרקו.
רמי: הרבה פעמים לא מכריזים על דברים כאלה. יש איזו עייפות. אתה גם רואה שדברים מתקדמים. גם נושא הקשישים ראינו שהוא מתקדם, זה מאוד חשוב, שידענו שמשהו טוב קורה. הקואליציה הזאת לא… אני לא יכול לומר שמה שאיחד את כל האנשים שישבו בה, זה טיפולי שיניים לכול. מה שאיחד את כולם היה לילדים. אם עכשיו היינו באים ולוקחים את אותו הרכב, ואומרים, עכשיו המטרה שלנו היא לעשות בריאות שיניים ציבורית לכול, אני חושב שהיינו מאבדים את ה… נקרא להם את שני הגרעינים החזקים הפרופסיונליים שהיו לנו שמה, הצמרת, אנשי משרד הבריאות, האגף המקצועי, והאנשים של הדסה, רפואת שיניים קהילתית, מכיוון שהם היו חושבים שזה פשוט לא ריאלי. כך שאני לא… אני לא מאוד אופטימי שהדבר הזה אפשרי ושבכלל יכול להיות רצון פוליטי מספיק. אני לא אופטימי.
אלון: במהלך כל העבודה על הפרק הזה, כשניסיתי להבין למה רפואת השיניים היא לא חלק מסל הבריאות, גיליתי משהו שדי הפתיע אותי.
ד"ר דבויריס: ישראל היום היא שיאנית העולם בהתקנת שתלים דנטליים לנפש.
אלון: זה שוב ולדי דבויריס, רופא שיניים וחבר הנהלת העמותה הישראלית להשתלות דנטליות.
ד"ר דבויריס: שתלים דנטליים זה משהו שלא רק מערכות ציבוריות, אלא אפילו ביטוחי שיניים פרטיים במרבית המדינות לא מכסים. המטופלים שלנו כן מגיעים למרפאות, הם כן רוצים. הם כבר לא מסתפקים בתותבות נשלפות, הם רוצים לקבל, מה שהם קוראים לו שיניים קבועות על שתלים, הם מוכנים לשלם על זה. ולכן, המסקנה הבלתי נמנעת היא, שכנראה בכל זאת, לחלק גדול מהציבור בארץ, טיפולי השיניים, כולל טיפולים מתקדמים, כולל שתלים וכולל אסתטיקה, הם בסופו של דבר כן נגישים, אחרת אני לא מצליח להסביר את עובדת היותנו שיאני העולם בהתקנת שתלים.
אלון: מה שוולדי אמר שינה לי את כל דרך המחשבה. הרי בסוף ביטוח בריאות שיניים לכולם זאת לא המטרה, זה הכלי. המטרה היא שלכמה שיותר אנשים תהיה גישה לטיפולי שיניים. אז אולי בעצם הגענו למשהו יחסית טוב באמצע? כלומר כן, עוד לא הגענו למאה אחוז. אבל מעמד הביניים הישראלי כן מצליח להשיג לעצמו טיפולים בסיסיים במחירים סבירים, גם אם זה בא על חשבון השכר של רופאי השיניים הצעירים.
שאול: שמע, מושלם זה בטח לא, אבל זה לפחות פתר חלקית את הבעיה שצפה אז בסרט של דורון צברי. לפחות היום עניים בני 75 או יותר יכולים ללכת לרופא שיניים בלי לשלם על זה, ושוב להיות מסוגלים לאכול תפוח. הייתי שמח לו הפוליטיקאים שלנו היו מורידים את הגיל הזה ל-65, או אפילו ל-60, שזה בערך הגיל שבו חלק גדול מהישראלים הופכים לפנסיונרים ומפסיקים לעבוד. גם להם מגיע שיהיו להם שיניים.
פרופ' שורץ: לפרופסור חיים דורון היה הסבר מדוע דברים יוצאים לפועל ומדוע דברים לא יוצאים לפועל במערכת שלנו.
אלון: זאת שוב פרופסור שפרה שורץ, מומחית בהתפתחות שירותי הבריאות בארץ.
פרופ' שורץ: והוא תמיד השתמש בדוגמה של הקשר הגורדי. הקשר הגורדי מבוסס על סיפור מיתולוגי ביוון, שאחד המלכים הקדומים של פריגיה קשר קשר שלא ראו את הקצוות שלו, והאגדה אמרה שמי שיתיר את הקשר הזה יהיה השליט של אסיה. ניסו כל מיני נסיכים ובעלי עניין ובעלי אינטרסים במשך שנים להגיע ולהתיר את הקשר, ואף אחד לא הצליח. עד שהגיע אלכסנדר מוקדון, הסתכל על הקשר, הוציא את החרב מהנדן וחתך את הקשר באבחת חרב. פרופסור חיים דורון נהג לומר שדברים אצלנו יוצאים מהכוח אל הפועל לפעמים אחרי עשרות שנים של דיונים רק כשמגיע איזשהו אלכסנדר מוקדון וחותך את הקשר הגורדי, ואז הדבר יוצא ליישום, להגשמה, לפעולה וכו'.
שאול: אז יכול להיות שעוד כן נראה טיפולי שיניים לכולם במדינה הזאת?
אלון: יכול להיות, אבל כדי שזה יקרה, צריך מישהו או מישהי שממש ירצו להילחם על זה.
[מוזיקת סיום]
אתם האזנתם ל"חיות כיס", הפודקאסט הכלכלי של כאן. העורכת שלנו היא נעה בן הגיא, עורך הסאונד הוא אסף רפפורט. במערכת "חיות כיס" חברה גם צליל אברהם.
שאול: כל הפרקים של "חיות כיס" זמינים להאזנה בכל אפליקציית פודקאסטים, הייתם מאמינים? אם אתם מחפשים פרקים ישנים שלנו, שאולי אתם לא מכירים או שסתם מזמן לא שמעתם, חפשו בספוטיפיי פלייליסט נחמד שלנו שנקרא "חיות כיס, פלייליסט למאזינים חדשים". מוזמנים גם לשתף אותו עם חברים וחברות שעוד לא מקשיבים לנו.
תודה רבה, אלון אמיצי.
אלון: תודה רבה, שאול אמסטרדמסקי.
שאול: ותודה רבה לכם שהאזנתם.
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments