חיות כיס - פרק 317: סוגרים את USAID
- הילית בירנבוים מדבדייב
- May 12
- 16 min read
ברגע אחד גוף הסיוע ההומניטרי הגדול ביותר בעולם פשוט נסגר, ותקציב עתק של 70 מיליארד דולר בשנה - נעלם. התוצאה המיידית היא פגיעה בעשרות ומאות מיליונים ברחבי העולם, כשגם תעשיית הסיוע העולמית תצטרך לעבור שינוי משמעותי. אבל המהלך הזה של הנשיא טראמפ הוא גם חלק מדרמה גדולה יותר, שעשויה להוביל לשינוי מערך הכוחות העולמי כפי שהכרנו אותו
תאריך עליית הפרק לאוויר: 12/03/2025.
[חסות]
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
צליל: היי, אתם על "חיות כיס", אני צליל אברהם. טרכומה, או בעברית גרענת, היא מחלה זיהומית שפוגעת בעיניים. בהתחלה היא נראית כמו דלקת עיניים, אבל אם לא מטפלים בה נוצרות צלקות בעפעפיים. הצלקות גורמות לעפעף להתעקם ולריסים לפנות כלפי פנימה, אל תוך העין. כל מצמוץ גורם לפגיעה של הריסים בעיניים. אחרי כמה זמן, החיכוך המתמשך גורם לעיוורון. 150 מיליון בני אדם חולים בטרכומה, רובם נמצאים באפריקה שמדרום לסהרה. באתיופיה, אחד מכל שלושה ילדים סובל מטרכומה.
[הקלטה] מיכל: "ובסך הכל, בכל העולם, העלות של חלוקת תרופות לטרכומה היא 17.8 מיליון דולר, לא המון."
צליל: מתוך הסכום הקטן הזה, שני שלישים נעלמו ביום בהיר אחד.
[הקלטה] מיכל: "למעשה, שני שליש מהכסף שהיה אמור ללכת לחלוקת תרופות, למניעה של טרכומה, מחלה שמובילה בגיל מבוגר לעיוורון, פשוט נעלם."
צליל: זאת מיכל בְּרוּק, בשיחת זום מאדיס אבבה.
[הקלטה] מיכל: "אז קוראים לי מיכל בְּרוּק, אני המנכ"לית של "נאלא"."
צליל: טרכומה היא רק אחת מהמחלות הטרופיות שארגון "נאלא" עוסק במניעה שלהן.
[הקלטה] מיכל: ""נאלא" זה ארגון ישראלי בינלאומי שעוסק במניעה של תחלואה של מחלות שנקראות מחלות טרופיות מוזנחות. זה מחלות שנגרמות ממחסור במים וסניטציה במדינות מפתחות, בעיקר באפריקה."
צליל: מיכל פועלת בשבועות האחרונים על קרקע לא ידועה. לכאורה העבודה שלה מתנהלת כרגיל, אבל סביבה הכל השתנה.
[הקלטה] מיכל: "אז אנחנו היינו בשיח עם גוף שנקרא RTI, שזה הגוף שמנהל את כל הנושא של מחלות טרופיות מוזנחות עבור USAID. אני עכשיו באתיופיה, הייתי אמורה להיפגש השבוע עם המנהל של RTI, כדי לדבר על מה הפרויקט שאנחנו הולכים לעשות."
צליל: הפגישה הזאת לא התקיימה.
[הקלטה]
מיכל: "יצרתי איתו קשר לשאול אותו מה שלומו, והוא אמר לי 'אני בסדר, אבל אין לי עבודה'."
צליל: "מהיום למחר? מה זה? כאילו…"
מיכל: "מהיום למחר, פשוט הודיעו לו."
צליל: ב-20 בינואר חתם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על צו מנהלי לעצור את תקציב USAID, הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי, או כמו שהיא מכונה, USAID. ב-4 בפברואר הודיע הממשל על פיטוריהם המיידיים של 10,000 עובדים ב-USAID ברחבי העולם, ולאחר מכן על פיטורים של 2,000 עובדים נוספים. כל התקציבים של USAID נעצרו בין לילה. אפילו האתר שלה ירד מהאוויר.
באותו יום, דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט הוציאה דף מהכיס שלה, והציגה לעיתונאים את סדר העדיפויות המטורף והמושחת לדבריה של USAID.
[הקלטה]
Karoline Leavitt: “If you look at the waste and abuse that has run through USAID over the past several years, these are some of the insane priorities that that organization has been spending money on.” [קרוליין ממשיכה להקריא ברקע]
צליל: מיליון דולר וחצי לתמיכה בשוויון במקום העבודה בסרביה, היא אמרה. 700,000 להפקת מחזמר על גיוון והכלה באירלנד, 47,000 אלף דולר לאופרה על טרנסג'נדרים בקולומביה. וכמובן, 50 מיליון דולר לקונדומים בעזה.
[הקלטה]
Karoline Leavitt: “I don’t know about you, but as an American taxpayer I don't want my dollars going towards this crap.”
צליל: כל הדוגמאות שלוויט נתנה התבררו מאוחר יותר כשקריות או לא מדויקות, אבל זה לא משנה. טראמפ עצר את הפעילות של USAID, הגוף הגדול ביותר בעולם בתחום הסיוע ההומניטרי. סוכנות שפועלת ביותר מ-100 מדינות ומתקצבת בכ-70 מיליארד דולר בשנה, טיפול במגפות, אספקת מים נקיים ומזון באזורי אסון, חיסונים ושירותי בריאות במדינות עולם שלישי, פרויקטים חקלאיים במדינות מתפתחות, חינוך, זכויות אדם ומוסדות דמוקרטיים, פרויקטים להתמודדות עם שינויי אקלים וסיוע חירום אחרי אסונות, רשימה חלקית. תקציבים של 70 מיליארד דולר נעלמו ביום אחד.
[הקלטה] מיכל: "עכשיו, זה רעידת אדמה מטורפת מבחינת הארגונים השונים שאנחנו עובדים איתם."
צליל: אז השבוע בחיות כיס: סגירת USAID, הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי. מה המשמעות של היעלמות התקציב הגדול ביותר לסיוע הומניטרי?
[הקלטה] מיכל: "יש לזה משמעות מיידית מבחינת חיים של בני אדם, וזה ממש טראגי."
צליל: מה יהיה העתיד של עולם הסיוע?
[הקלטה] יותם: "אין אף גוף ממשלתי בעולם שיכול להכניס, משהו אפילו דומה, למה ש-USAID הכניסו עכשיו לתעשייה הזו."
צליל: ולמה זה סיפור גדול יותר, שלא נוגע רק לעתיד של ארגונים האלה?
[הקלטה] ד"ר זלצמן: "שום מקום, שום אזור, שום שטח, הוא לא קטן מדי, הוא לא רחוק מדי, בשביל להיות איזשהו מרחב לתחרות ולעימות ישיר או עקיף בין שתי המעצמות."
צליל: סגירת USAID מורגשת בכמעט כל היבט בחיים במדינות עולם שלישי. אחת המדינות שנפגעו הכי הרבה היא אתיופיה.
[הקלטה] מיכל: "אנחנו עובדים מאוד מאוד בצמוד עם ארגון בצפון אתיופיה, באזור שנקרא תיגראי, שנקרא OSSHD. דיברתי היום עם המנכ"ל של הארגון, אז הוא אמר לי בעצם שבסוף השבוע האחרון הוא פיטר 110 עובדים, שזה כמעט כל הצוות, כולל את עצמו."
צליל: זאת שוב מיכל בְּרוּק, מנכ"לית ארגון "נאלא".
[הקלטה] מיכל: "אז הוא דיבר על זה שיש להם מרפאה שמגיעים אליה אנשים להיבדק לאיידס. הוא אמר, 'שבוע שעבר הגיעו אלינו שלושה אנשים שנמצאו כחולי איידס, היום אני לא יכול לטפל בהם, זאת אומרת, אין לי את האפשרות'."
צליל: לא רק בדיקות האיידס נעצרו, אלא גם הטיפול התרופתי בחולים.
[הקלטה] מיכל: "בסקטור האיידס למשל, שממש ממש נמחק בעולם כרגע בעקבות ה-Stop Work Order של טראמפ. יש לזה משמעות מיידית מבחינת חיים של בני אדם, וזה ממש טראגי."
צליל: באתיופיה חיים 120 מיליון בני אדם. התקציב הממשלתי שלה הוא 27 מיליארד שקל, כמו תקציב המשרד לביטחון לאומי בישראל. ב-2023 היא הייתה המדינה שקיבלה הכי הרבה סיוע מארצות הברית, מבין מדינות אפריקה שמדרום לסהרה. הסיוע עמד על מיליארד דולר, רובו נוצל לחלוקת מזון, מים ושירותי בריאות, ולאוהלים עבור עקורים ממלחמת האזרחים שהתקיימה באתיופיה בין 2020 ל-2022. ארצות הברית משקיעה גם בשוק העבודה באתיופיה, בחינוך ובבריאות.
[הקלטה] מיכל: "משרד הבריאות של אתיופיה פיטר שבוע שעבר 5,000 עובדים, שכולם מומנו על ידי פרויקטים של USAID."
צליל: זה יכול להישמע לנו מוזר שממשלת ארצות הברית ממש משלמת את המשכורת של עובדים בממשלת אתיופיה, אבל מיכל מסבירה עד כמה עמוק הצורך. המדינה עדיין משלמת את מחיר המלחמה, והגיל החציוני הוא 19. מה שאומר שרוב האזרחים לא עובדים.
[הקלטה] מיכל: "האתגרים שהממשלה מתמודדת איתם הם אתגרים עצומים, בלתי אפשריים, ולכן הם צריכים את הסיוע ההומניטרי, או את הסיוע הבינלאומי, על מנת, פשוט לקיים את העבודה השוטפת של… של הממשלה."
צליל: הנה כמה דוגמאות למצוקה הזאת. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, חצי מהילדים באתיופיה סובלים מתת תזונה בעקבות משבר האקלים ומלחמת האזרחים, ו-16 מיליון מתושבי אתיופיה ניזונים מתרומות של מזון. המממנת הגדולה ביותר של התרומות האלה הייתה ארצות הברית. למרות שמזון הוחרג מההוראה לאחר כמה שבועות, מערכת התשלומים של USAID נעצרה, ונוצר משבר נְזִילוּת. יש בעיה לאחסן את המזון, להוביל, ולחלק אותו, ואחרי שהוא יגמר, כרגע אין איך לקנות עוד. 7 מיליון בני אדם באתיופיה חולים במלריה, ארצות הברית הייתה התורמת הגדולה ביותר למניעת מלריה. אחוז וחצי מהאוכלוסייה הם חולי איידס, ארצות הברית השקיעה קרוב ל-3 מיליארד דולר לאורך השנים בטיפול באיידס ומניעת הדבקה ב-HIV. כמעט 3 וחצי מיליון בני אדם קיבלו טיפול מציל חיים לאורך השנים. יש באתיופיה כרגע התפרצות של פוליו, ויש צורך לחסן מיליוני ילדים, אבל תוכניות למתן חיסונים לפוליו נעצרו באופן מיידי, וחיסונים שכבר נרכשו יהיו פגי תוקף כשיגיעו לילדים שזקוקים להם. סגירת USAID עצרה הכשרות לרופאות, אחים ומיילדות באתיופיה. תוכניות לשינוע תרופות למלריה ולשחפת נעצרו. 240 מיליון דולר הושקעו בפליטים שהגיעו לאתיופיה מדרום סודאן, סומליה ואריתריאה, במחנות הפליטים, הסיוע לפליטות נפגעות תקיפה מינית נעצר. כך גם שירותי היגיינה למניעת כולרה, תמיכה בעסקים קטנים, ושדרוג תחנות שתייה לבני אדם ולמרעה. ויש עוד ועוד.
הארגון שמיכל מנהלת, "נאלא" לא תוקצב על ידי USAID, אבל אין לה ספק שבתור ארגון שעוסק במניעת מחלות, הפגיעה תגיע גם אליה.
[הקלטה] מיכל: "אני כבר יודעת משיחות עם הגורמים הממונים בתוך הסקטור, שההנחה היא שהם יצטרכו להעביר הרבה מאוד מהכספים שהם עסקו בהם היום במניעת תחלואה, לטיפול. זה טרגי, אנחנו יודעים שמניעה היא הרבה הרבה יותר טובה מטיפול, אבל טיפול הוא הרבה יותר דחוף ממניעה. וזה מייצר איזשהו צורך, כרגע מבחינתנו, והרבה מאוד שיח בתוך הסקטור, על איך לנסות ולהגיע אולי למקורות מימון שלא נמצאים היום, איך… איך לנסות ובכל זאת לפעול, ולדאוג לזה שקהילות בשטח מקבלות את המענה שהן צריכות, גם אחרי שהמצב הוא כל כך טרגי."
צליל: אתיופיה היא רק דוגמה. באוגנדה, סגירת USAID עצרה את המימון לתרופות לתינוקות שנולדו עם HIV. בסודן, נסגרו בתי תמחוי והסגירה גרמה לרעב קשה. בבנגלדש, הופסק ניסוי לטיפול בכולרה. באפגניסטן, נסגרו בתי ספר לנשים ולילדים. בפפואה גינאה החדשה ובסמואה, הופסקו הכשרות ומימון לחקלאים והייצור נפגע. במקסיקו ובקולומביה, הופסק הסיוע במאבק בקרטלי סמים, והפשיעה עלתה מיידית. מיכל חושבת שלמרות שההקפאה היא לכאורה זמנית, רוב הסיוע לא יחזור.
[הקלטה] מיכל: "מה שמאמינים שיחזור זה בעיקר דברים שקשורים לסיוע הומניטרי אקוטי, כלומר, לצורך העניין, נניח, הסיוע ההומניטרי בעזה. הרוב הגדול לא יחזור."
[מוזיקה]
[הקלטה]
צליל: "אז בוא תתחיל במי אתה, ומה אתה עושה בחיים."
יותם: "טוב, היי, אז אני יותם פוליצר, אני מנכ"ל ארגון הסיוע IsraAID כבר 8 שנים, ואני בתחום הזה של סיוע הומניטרי כבר 15 שנה."
צליל: IsraAID הוא ארגון סיוע זעיר בהשוואה ל-USAID, ובניגוד ל-IsraAID, USAID היא גם לא ארגון ממשלתי, היא עמותה לכל דבר.
[הקלטה] יותם: "זה גוף שהוקם למעשה ב-2001 על ידי קבוצה של אנשים, כשהחזון שלהם היה להביא סיוע ישראלי, מישראל לאזורי אסון ברחבי העולם. והרציונל היה שבעצם ישראל זה לא מדינה מושלמת, ויש לנו הרבה בעיות וצרות משלנו פה, אבל דווקא בגלל האתגרים של ישראל, בין אם זה הקונפליקט או מחסור במי שתייה, פּותְּחוּ פה המון טכנולוגיות ומודלים שצריכים להגיע לאזורי אסון ברחבי העולם, לקהילות שזקוקות לסיוע."
צליל: היום IsraAID פועלת ב-11 מדינות, ומעסיקה 450 עובדים. 60 מהם עובדים בבניין משרדים עם נוף פנורמי במרכז תל אביב. השאר מפוזרים בעולם. הם מתמקדים ברפואה, מים וסניטציה, סיוע נפשי וחינוך.
[הקלטה] יותם: "יש לנו נוכחות רצינית באפריקה, דרום סודאן, יש לנו פעילות מאוד גדולה בקניה, באחד ממחנות הפליטים הכי גדולים בעולם, בקהילה הסובבת, באוגנדה, במלאווי, מסיימים בדיוק פרויקט גדול במוזמביק, מסתכלים על פעילות אפשרית בקונגו בקרוב, פעילות גדולה באוקראינה, 3 שנים למלחמה."
צליל: יותם אמנם יושב עכשיו במשרד בתל אביב, זה השלב הסולידי בחייו. כמו אנשים אחרים בתחום הזה, קורות החיים שלו מלאים בהרפתקאות.
[הקלטה]
יותם: "גרתי 3 שנים בנפאל, גרתי 3 שנים ביפן אחרי הצונאמי שם…"
צליל: "וואו."
יותם: "הייתי במשלחת סיוע בסיירה לאון בזמן האבולה שהובלתי, אחרי זה חזרתי לנפאל במהלך רעידת האדמה שהייתה שם."
צליל: "וואו."
יותם: "המבצע הכי מטורף שיצא לי להוביל ולהיות מעורב בו זה באפגניסטן. אחרי שהטליבאן השתלטו על אפגניסטן ומשם חילצנו 205 אקטיביסטים, אקטיביסטיות, מדעניות, שופטות, דיפלומטים, דיפלומטיות, אפגנים שחייהם היו בסכנה, ובעצם הובלנו מבצע שהיו בו… מעורבים בו מטוסים פרטיים של מיליארדרים, נשיאים שנתנו ויזות, דרכונים מזויפים שהיינו צריכים להדפיס."
צליל: תקציב הסיוע של IsraAID הוא 120 מיליון שקל. זה לא הרבה, אבל זה בערך פי חמישה מתקציב הסיוע של משרד החוץ. בתחום הסיוע זה ארגון קטן, אבל בישראל זו עמותה גדולה.
[הקלטה]
יותם: "IsraAID גם הוקם בעצם קצת למלא חלל מסוים שנפער. יש סוכנות סיוע ממשלתית ישראלית שקוראים לה מש"ב, המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ, שנפח הפעילות שלהם פשוט ירד באופן דרמטי בעשורים האחרונים. אנחנו, שאנחנו עמותה, אני חושב שתקציב הסיוע שלנו, הוא בערך פי 5 מתקציב הסיוע של מדינת ישראל, רשמי, שזה די מטורף. אז נכנסנו לאיזשהו ואקום כזה."
צליל: "מה אנשים לא מבינים על התחום שלכם?"
יותם: "אני חושב שאנשים מסתכלים על זה בתור איזה משהו כזה feel good, של כזה, מתנדבים וזה נחמד, ובתי יתומים, ומשחקים עם ילדים, ומבחינתנו זה מקצוע. אנחנו מחפשים את האנשים הכי טובים שיש, ואנחנו גם מנסים לתגמל אותם כראוי. אז אנחנו לא יכולים לשלם בדיוק מה שההייטק משלם, אבל אנחנו כן מנסים להביא את האנשים הכי טובים, הכי מקצועיים בתחום, שיעבדו איתנו, וזה מקצוע לכל דבר."
צליל: למרות ש-IsraAID כמעט שלא תושפע ישירות מהמהלך הזה, שיחת היום שם, כמו בכל ארגון סיוע אחר, היא סגירת USAID.
[הקלטה] יותם: "מאותו רגע שיצאה ההנחייה הזאת, אסור להשתמש בשום תקציב. זאת אומרת, אפילו אם תכננתְ למחר פגישה על כוס קפה, שזו פגישת עבודה, שהתקציב לקפה הזה היה אמור ל… זה, אי אפשר להשתמש בו. זאת אומרת, כל קבלה, לצורך העניין, החל מאחרי ה-5 לפברואר, לא תתקבל. אף תורם פרטי, גם אם זה ביל גייטס, לא יכול למלא את החלל הזה, זה לא סכומים בכלל ריאליים. אז אני חושב שכולם מחכים ומקווים לאיזשהו מנגנון חלופי, כדי שלא… הכסף הזה פשוט יתאדה, אבל במקביל מנסים, את יודעת, מנסים לשרוד."
צליל: תעשיית הסיוע ההומניטרי והפיתוח הכלכלי הבינלאומי, מגלגלת כל שנה בין 150 ל-170 מיליארד דולר. היא כוללת את האנשים שאורזים תיק ונוסעים להתנדב, כשיש רעידת אדמה או שיטפון באיזושהי פינה בעולם, אבל עוד הרבה דברים אחרים. פרויקטים גדולים של תשתיות, מניעת מחלות, גישה למים ולמזון, פיתוח שירותי בריאות במדינות עולם שלישי, חיסונים, תרופות, שירות הרווחה ובריאות הנפש, חינוך, בניית קהילות והתמודדות עם שינוי אקלים. אחרי ההנחייה הראשונית לעצור את כל התקציבים, הגיעו בכל זאת כמה החרגות.
[הקלטה] יותם: "ההחרגות הראשונות שהיו זה סיוע ביטחוני לישראל, סיוע ביטחוני למצרים וסיוע במזון. כל השאר בין לילה הופסק, אחר כך הוצאו עוד כמה החרגות. ההחרגה הבאה שהייתה היא לסיוע מציל חיים שהוא לא רק אוכל, גם סיוע רפואי, סיוע במים, במצבי חירום בכל העולם. וזה משמעותי, כי זה כן, לפחות בהיבט הזה, מאפשר הצלת חיים מיידית. אבל כל השאר, שזה הרוב המכריע בעצם, נעצר."
צליל: גם IsraAID קיבלו מייל בפברואר, מאיש הקשר שלהם בפרויקט שהם מפעילים בונואטו, מדינת איים באוקיינוס השקט. זה הפרויקט היחיד שהארגון מעורב בו שמבוסס על תקציב שמגיע מ-USAID.
[הקלטה] יותם: "זה פרויקט שהוא עוסק בסיוע נפשי. בסיוע נפשי, בהכשרה של צוותים מקומיים, בלעזור למדינה כזאת, שזו באמת אחת המדינות הכי רגישות לשינוי אקלים, עכשיו בדיוק הייתה שם רעידת אדמה, כמעט כל שנה יש שם סופות ציקלון, אז בעצם הוא עוזר לבנות תשתית של מומחים בטראומה. יש איש קשר ב-USAID וקיבלנו ממנו מייל רשמי, שאומר שכרגע, בעקבות ההנחייה החדשה של הממשל, כלל התוכניות באגף הזה מוקפאות."
צליל: יותם מסביר שהסגירה של USAID לא קרתה בחלל ריק. יש הרבה ביקורת על כך שזה ארגון בירוקרטי, מסורבל ובזבזני.
[הקלטה]
יותם: "העובדים שעובדים ב-USAID הם בעצם פקידי ממשל, שהתפקיד שלהם הוא לנהל ולתמוך בגופים מטמיעים. הכספים הגדולים באמת לא עוברים אפילו לגופים מטמיעים, הם עוברים לגופים שעובדים משם. זאת אומרת, USAID מעביר לאו"ם, והאו"ם בעצמו, ברוב המקרים, לא מפעיל פרויקטים. אז USAID מעביר ליוניצ"ף לדוגמה, ויוניצ"ף מעביר ל-IsraAID או לגופים אחרים, שתכל'ס, עושים את העבודה בשטח."
צליל: "ואז כמה כסף הלך על המנגנון באמצע?"
יותם: "זה אחת הביקורות הגדולות."
צליל: ההקפאה של USAID היא זמנית ואמורה להימשך 90 יום. בסופם, הסמכויות שלה יעברו למשרד החוץ האמריקאי. אבל יותם מסביר שבתעשייה מניחים שתקציבים בסדר הגודל שהיו, כבר לא יחזרו.
[הקלטה] יותם: "זה אומר שהתעשייה כתעשייה תקטן באופן משמעותי, אם לא יהיה מנגנון חדש, או שמביא כמות כספים גדולה. ואם לא יהיה, אני מניח ששחקנים אחרים יתנו יותר כסף, שחקנים ממשלתיים אחרים."
צליל: בתעשייה מצפים שהאיחוד האירופי יגדיל את המימון שלו, וגם סקנדינביה, יפן וקוריאה, אבל זה כנראה לא יספיק.
[הקלטה] יותם: "כמובן שיש חשש בינלאומי, בעיקר במדינות אפריקה ובמקומות כאלה ש… שסין יכנסו יותר… סין כבר יש להם השקעות אדירות, אבל הם עושים את זה בצורה מאוד שונה מ-USAID. לצורך העניין, התצורה שלהם היא הרבה פחות בכובע הסיוע והפיתוח, יש שם תמיד מיזמים עסקיים מאוד גדולים שהם גוזרים עליהם קופון מאוד גדול. אז זה החשש, שהם יתפסו את קדמת הבמה, כי אין מה לעשות, אין אף גוף ממשלתי בעולם שיכול להכניס משהו אפילו דומה למה ש-USAID הכניסו עכשיו לתעשייה הזאת."
צליל: אבל אל מול הנתונים הקשים, חייבים להודות שהטיעון של קרוליין לוויט, דוברת הבית הלבן, כן מעלה שאלות נכונות.
[הקלטה]
Karoline Leavitt: “The administration is taking into consideration how hard the American people are working, and their tax dollars actually matter to this administration…”
צליל: כל המטרות האלה חשובות וצודקות, אבל מי קבע שאזרחי ארצות הברית הם אלה שצריכים לממן אותם? למה אזרחים של מדינה נחשלת באפריקה, שלא יכולה לספק לעצמה מזון ותרופות, הם הבעיה דווקא של האמריקאים?
אם תחפשו את אתיופיה במפה, תראו שהיא נמצאת בפינה המזרחית של אפריקה. פינה שנמצאת ממש מול תימן, קרוב למיצר באב אל-מנדב, אותו מיצר שעל הגדה שלו יושבים החות'ים בתימן, ודרכו הם יכלו לחבל בשיט בים האדום. בגדה השנייה של המיצר נמצא אזור שנקרא קרן אפריקה - אריתריאה, ג'יבוטי, סומליה, דרום סודן. המדינה הגדולה והמאוכלסת ביותר בקרן אפריקה היא אתיופיה. זה אזור מסובך, מוכה טרור ומלחמות, עשיר במשאבי טבע, ואתיופיה חשובה מאוד ליציבות שבו, וגם כאן, אתיופיה היא רק דוגמה.
[הקלטה] ד"ר זלצמן: "USAID הוא, במובן הזה, היא זרוע נוספת של הממשל הפדרלי, באופן שבו היא מוציאה לפועל את מדיניות החוץ והביטחון שלה, זה גורם שהוא משלים."
צליל: זה דוקטור עילי זלצמן.
[הקלטה] ד"ר זלצמן: "שמי עילי זלצמן, אני מרצה ללימודי ישראל באוניברסיטה של מרילנד בקולג' פארק, אני חוקר של מדיניות חוץ וביטחון של ישראל, ומדיניות החוץ האמריקאית במזרח התיכון ספציפי. נוסף על דברים אחרים, אני מאוד אקלקטי, אז אני מנסה לקצר את הדברים."
צליל: עילי מסביר בשיחת זום ממרילנד, שהתקציב העצום של USAID הוא חלק קטן, בסך הכל, מהתקציב האמריקאי כולו, ושהתקציב הזה קיים לא רק בגלל ערכים, אלא גם בגלל אינטרסים. הוא משתמש בביטוי בסיסי ביחסי חוץ שנקרא "עוצמה רכה". אם ארצות הברית רוצה דריסת רגל בקרן אפריקה, יש כל מיני דרכים להשיג אותה.
[הקלטה] ד"ר זלצמן: "לפעמים קל יותר, זול יותר, נכון יותר, מתאים יותר לפרוס כוחות צבאיים ולהשתמש בהם, ולפעמים צריך דברים אחרים שהם חשובים יותר, או חשובים לא פחות, לאוכלוסייה המקומית. למשל איכות חיים, למשל מים נקיים, למשל סילוק של נְפָלִים או מוקשים שנשארו ממלחמות קודמות. זה לא פחות, ואולי, כמו שאמרתי, אפילו יותר חשוב לאוכלוסייה המקומית, ומייצר את אותה תחושה של שייכות, של… האמריקאים אכפת להם גם מהאדם הפשוט, ולכן אנחנו נהיה קצת יותר נכונים לשתף איתם פעולה, בחוזים וביחסי הסחר והמסחר בין שתי המדינות, וקשרי תרבות ודברים אחרים."
צליל: בשקי המזון שהגיעו לאתיופיה, במימון USAID, היו דגנים שגידלו חקלאים אמריקאים. על השקים עצמם הודפס דגל ארצות הברית. גם כשארצות הברית מממנת פרויקט לטיהור מים, יש לידו שלט גדול שמבטיח שכל מי שנהנה מהמים ידע שהם מגיעים אליו הודות לממשלת ארצות הברית. ואולי היום זה נראה לאמריקאים הצעירים כמו דבר לא הגיוני לעשות, אבל הוא נראה מאוד הגיוני, כש-USAID הוקמה על ידי הנשיא קנדי בשנת 1962.
[הקלטה]: ד"ר זלצמן: "בתחילת שנות ה-60, אנחנו עדיין נמצאים בתוך המערכת של המלחמה הקרה, המאבק הבין-קוטבי בין ברית המועצות לארצות הברית, על ההשפעה הגלובלית. זה אומר ששום מקום, שום אזור, שום שטח, הוא לא קטן מדי, הוא לא רחוק מדי, בשביל להיות איזשהו מרחב לתחרות ולעימות ישיר, או עקיף, בין שתי המעצמות. העובדה שלממשל האמריקאי יש זרועות והם מסוגלים לייצר את הקשרים האלה, את השותפויות האלה, לא רק עם הממשלה, אלא גם עם הבירוקרטיה, ועם החֶבְרָה האזרחית במקומות האלה, מעלה את הסבירות או מעלה את הסיכויים, ש… נקרא לזה - קַרְנָהּ של ארצות הברית תעלה ותִּגְבַה באופן שהוא משמעותי יותר, מאשר אילו הייתה פורסת כוחות צבאיים וכובשת את בירת קניה או בירת אתיופיה או משהו כזה, כדי לקדם את המטרות והיעדים הפוליטיים, או האסטרטגיים שלה באזור."
צליל: כש-USAID נכנסת למדינה או לאזור מסוים בעולם השלישי, או כמו שמקובל יותר לקרוא לו היום "הדרום הגלובלי", יש פחות סיכוי שמישהו אחר ייכנס. פעם זו הייתה ברית המועצות, והיום אלה יכולות להיות רוסיה, סין, או איראן, או אפילו ארגוני טרור כמו אל-קעידה או דאעש, וזה כבר הרבה יותר הגיוני. אבל הגיוני רק בעולם שבו ארצות הברית רואה בעצמה אחראית ליציבות הגלובלית לשלום ולדמוקרטיה.
[הקלטה] ד"ר זלצמן: "הטענה היא, למה לשלוח כסף למקומות אחרים בזמן שאנחנו לא מעודדים, או משקמים, אוכלוסיות שנשארו מאחור ונחרבו כתוצאה מהגלובליזציה, מכניסה או מחדירה של סמים מאוד קשים, ודברים מהסוג הזה, ופשע מאורגן, בזמן שמישהו, כמו שאמרנו קודם, באתיופיה או בקניה, יכול לקבל מים נקיים, או יכול לקבל חבילת סיוע כזאת או אחרת."
צליל: זה לא מה שאנשי הממשל עצמם אומרים על הסגירה של USAID. הם אומרים שזה בגלל שהיא בזבזנית, מושחתת, מממנת מחזות זמר על טרנסג'נדרים, ופרויקטים של גיוון, שילוב, והכלה, שלא מתיישבים עם תפיסת העולם שלהם.
[הקלטה] ד"ר זלצמן: "וזה לא סתם שאילון מאסק והחברים האחרים בממשל, מזהים את הדברים היותר קונטרוברסליים, או יותר מעוררי מחלוקת האלה. היא תפיסה שהיא פוסט-מודרניסטית, היא אנטי-תזה לאידיאולוגיה של הרפובליקנים, של השמרנים בארצות הברית, שמדברים על merit, שמדברים על יכולות. זאת אומרת, אדם לא צריך להתקבל לעבודה, או גברת לא צריכה להתקבל לעבודה בגלל צבע העור שלה, אלא בגלל שהיא או הוא, עושים את מה שהם עושים בצורה המיטבית."
צליל: ויש סיבה שלישית. סגירת USAID לא עומדת לבדה, היא חלק ממהלך שבו אילון מאסק, בשליחות טראמפ, סוגר ומפרק מוקדי כוח בממשל האמריקאי.
[הקלטה] ד"ר זלצמן: "אילון מאסק, יש לו אינטרסים כלכליים משמעותיים יותר בארצות הברית, חלקם הגדול מתנגש עם חלק מהעבודה של הסוכניות האלה, לא רק USAID. מבצעים, למשל, יש פה את "הרשות להגנת הצרכן", פה בארצות הברית, פורקה הלכה למעשה. בזמן שאותה רשות מנהלת נגדו שורה של חקירות, כנגד חברות שבשליטתו, שבבעלותו, בצורה כזאת או אחרת. למשל, הם מפרקים כרגע את ה-FDA, הרשות לפיקוח על התרופות. זה בזמן שה-FDA מנהל חקירה נגד Neuralink, שזה אחת החֲבָרוֹת של אילון מאסק, שעוסקת בהשתלת צ'יפ במוח, כדי לאפשר הטמעה של מידע או של ידע באופן ישיר למוח, בלי שכמו… מטריקס כזה."
צליל: אבל משהו פה לא לגמרי מסתדר.
[הקלטה]
צליל: "ומה תהיה ההשפעה על מיקומה של ארצות הברית בסדר עולמי ללא USAID?"
ד"ר זלצמן: "תראי, ההשפעה תהיה מחר, משום שארצות הברית, וזה מעניין, כי טראמפ, הוא היה אחד האנשים… או הממשל של טראמפ, הם החזירו, או ניסו, להחזיר את המונח של Return of Great Power Competition, חזרה של תחרות בין-מעצמתית."
צליל: USAID קמה בעולם של תחרות בין-מעצמות, שהתחרו על שליטה והשפעה בכל פינה בעולם, ואפילו בעולמות אחרים. אבל העולם הזה, שיש בו כמה מעצמות שמתחרות אחת בשנייה, הוא לא נעלם, להיפך, הוא בקאמבק.
[הקלטה] ד"ר זלצמן: "זאת אומרת, אחרי התפיסה הזאת, שארצות הברית נותרה ההֶגְמוֹן, מעצמת העל היחידה אחרי קריסת ברית המועצות, אנחנו רואים עלייה או צמיחה של קטבים חדשים-ישנים, למשל, סין בעיקר, מהבחינה הזאת. וזה איזשהו סוג של ticket, שממשל טראמפ הראשון רץ עליו בצורה מאוד מאוד משמעותית, זה גם בא לידי ביטוי גם באסטרטגיה הלאומית של הנשיא, ואחר כך גם באסטרטגיה של משרד הביטחון והאסטרטגיה הצבאית. זאת אומרת, ההשקעה המסיבית הזאת בכל העולם, כמו שאמרנו, העובדה שהמלחמה הקרה הייתה מלחמה גלובלית, זה אומר שאין שום אזור שהוא פריפריאלי מדי, צריך להיות בכל מקום, בכל מצב, כדי למנוע, כדי לנסות ולבלום את ההתפשטות הסובייטית. ובמקום הזה, בנקודת הזמן הנוכחית שלנו, נראה שהוא בהחלט חושב או מכיר בעובדה שסין היא מתחרה, והיא יכולה להיות סכנה אסטרטגית, אבל הוא לא מוכן לשלם את המחיר."
צליל: הנטישה של ארצות הברית את אוקראינה, או חוסר הנכונות של טראמפ להצהיר שהוא ילחם לצד טיוואן, המדיניות הזאת לא תואמת את הרטוריקה של תחרות בין מעצמות. והאמת, שזו סתירה שאין לה כרגע פתרון.
[הקלטה]
ד"ר זלצמן: "אז יש פה עדיין איזשהו סוג של דיסוננס, איזשהו סוג של דילמה. אני חושב שמרקו רוביו, שהוא מזכיר המדינה, הוא שר החוץ האמריקאי, הוא יצטרך לאסוף את השברים ולנסות ולייצר איזשהו סדר בכל הדברים האלה, בינתיים נראה שהממשל קצת מפוזר וקצת לא כל כך ברור מה הוא רוצה לעשות, ומה הוא רוצה להיות כשהוא יהיה גדול בסופו של דבר."
צליל: "ומה איתנו? אנחנו בישראל מרגישים שזה לא קשור אלינו, כאילו, אנחנו מדינה חשובה, אבל בעצם אובדן העניין הזה בעולם וביחסי חוץ, הוא יכול להגיע גם אלינו."
ד"ר זלצמן: "כן, כן, בוודאי. הוא… למעשה הוא כבר הגיע. הוא הגיע במובן הזה שהנשיא טראמפ, הוא רואה בישראל בעלת ברית חשובה, אבל במונחים מסוימים, ותחת תנאים מסוימים. והתנאים הם, אם נאמר את זה באמריקאית, My way or the highway. זאת אומרת, הממשל האמריקאי לא יסבול סרבנות, נקרא לזה ככה, או חוסר נכונות לשתף פעולה עם השאיפות והרצונות של טראמפ, במידה וזה לא משהו שיקרה כמו שהם רוצים."
[מוזיקה]
צליל: באותו יום בו הוכרז על סגירת USAID, התקיימה בבית הלבן מסיבת עיתונאים סוערת ומתוקשרת של טראמפ ושל ראש הממשלה נתניהו. טראמפ הכריז שם על פינוי רצועת עזה מתושביה, ואנחנו הרגשנו שאנחנו במרכז העולם. בהמשך אותו ערב, טראמפ ענה לשאלות של עיתונאים, ואת רשות הדיבור קיבלה עיתונאית אפגנית. היא שאלה מה הממשל יעשה למען נשים באפגניסטן, שמצבן תחת שלטון הטליבאן הוא איום.
[הקלטה]
Reporter Nazira Karimi: “What's your future plan for the Afghan people, especially Afghan…”
President Donald Trump: “I have a little hard time understanding you. Where are you from?”
Unknown speaker: “Afghanistan.”
President Donald Trump: “oh…”
[טראמפ ממשיך לדבר ברקע]
צליל: טראמפ לא הבין בהתחלה מי היא ומה היא רוצה. "את מאפגניסטן?" שאל אותה. ואז אמר, "יש לך מבטא יפה וקול יפה, אבל אני לא מבין כלום ממה שאת אומרת. Live in peace."
President Donald Trump: “Good luck. Live in peace. Go ahead, please…”
צליל: וזהו. סוג של "את משעממת אותנו". כלי התקשורת בעולם התייחסו אל הרגע הזה כלבדיחה משגעת של טראמפ, hilarious. אבל הוא גם מתמצת בכמה שניות את מדיניות יחסי החוץ של טראמפ. כשהוא מבין מאיפה היא, הוא פשוט מאבד עניין לגמרי. אפשר לשייך את זה לאידיאולוגיה כזאת או אחרת, אבל נראה שבנוסף לכל, זה פשוט לא מעניין אותו.
[הקלטה] ד"ר זלצמן: "אפגניסטן מבחינתו, זה חור שחור, זה אופן שבו ארצות הברית משקיעה לא רק כסף, אלא גם מאבדת חיילים, מאבדת משאבים, במקום שהוא לא יודע בהכרח איפה נמצא על המפה. זאת אומרת, אני לא חושב, לא בטוח שהוא יודע לשים את האצבע ולהגיד, אנחנו פה, פה זה אפגניסטן. ולכן מבחינתו, America first, זה עוד פעם, לקחת את אותם משאבים, את הכסף, את הפרסטיז'ה, את היוקרה האמריקאית, ולשים אותה במקום אחר. אין טעם לזרוק את זה על אפגנים. אז אני חושב שאנחנו מדברים פה על אידיאולוגיה גדולה או על פסיכולוגיה, ואני חושב שיש פה בהחלט מקום לטעון שחלק גדול מהדברים האלו, הוא באמת נובע מהאישיות של מקבלי ההחלטות בהקשר הזה, הכל אישי במובן מסוים."
[מוזיקה]
צליל: האזנתם ל"חיות כיס", ההסכת הכלכלי של כאן. אם הנושא של סיוע הומניטרי מעניין אתכם, יש לנו כמה פרקים על הנושאים האלה, חפשו את פרק 28 של "חיות כיס", "הבעיה שאין לה שם", את פרק 198, "דולר אחד ליום", ואת פרק 234, "איך לא לעזור לאוקראינה". תוכלו למצוא את הפרקים האלה באתר וביישומון של "כאן", יחד עם כל עולמות התוכן שלנו.
העורך שלנו הוא יונתן כיתאין, עורכת הסאונד רחל רפאלי, המפיקה שלנו היא ליהי צדוק. תודה לעמית ויסוצקי על הסיוע בהפקה, במערכת "חיות כיס" גם אלון אמיצי ושאול אמסטרדמסקי. אני צליל אברהם, תודה רבה שהאזנתם.
[מוזיקה]
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments