top of page

חיות כיס - פרק 287: למה אתם לא בבורסה הישראלית? פרק בונוס

יו״ר רשות ניירות ערך, ספי זינגר, מגיע לראיון ב"חיות כיס" ומספר מה הוא מתכוון לעשות בשביל שהצעירים בישראל שכבר מחליטים להשקיע בבורסה, ישקלו להשקיע בישראל ולא רק במדדים אמריקאיים. וגם: מה השאלות שצריך לשאול לפני שנכנסים להשקעה


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 20/05/2024.

[חסות]

קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל'כאן הסכתים', הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

שאול: היי, אתם ואתן על 'חיות כיס', אני שאול אמסטרדמסקי. אנחנו עדיין בפגרה שלנו, עובדים על חומרים לעונה הבאה של 'חיות כיס', מבטיח. אבל התמזל מזלנו, ונחה עלינו רוח הנדיבות, אז החלטנו להעלות פרק בונוס. ואני ממש ממליץ לכם להישאר עד הסוף, כי לקראת הסוף, לאורח שלי יהיו כמה טיפים עבורכם.

הדבר הראשון שאני ארצה שתעשה, זה שתציג את עצמך, איך קוראים לך, ומה אתה עושה בחיים.

עו"ד זינגר: טוב, שלום, נעים מאוד, שמי ספי זינגר, אני יושב ראש רשות ניירות ערך.

שאול: ספי זינגר נכנס לתפקיד יושב ראש רשות ניירות ערך לפני זמן קצר בלבד - בסך הכול חצי שנה. שמחתי מאוד שניתנה לי ההזדמנות לראיין אותו, משום שכבר הרבה זמן מנקרת בראשי מחשבה שמטרידה אותי - איך הופכים את ההשקעה בשוק ההון הישראלי, בבורסה הישראלית, לאטרקטיבית יותר, עבור חבר'ה צעירים, שמחליטים כבר לעשות את צעדיהם הראשונים בשוק ההון, ומיד הולכים להשקיע בשוק ההון האמריקאי? אבל לפני שנצלול לתוך השאלה הזאת, מה זו בכלל רשות ניירות ערך, ומה היא עושה?

עו"ד זינגר: רשות ניירות ערך, שם קצת מורכב, אבל בסופו של דבר, היא עושה דבר מאוד פשוט. היא נועדה להגן על המשקיעים בהשקעות כלכליות פיננסיות.

שאול: כשאתם נכנסים לבורסה, לא משנה לאיזו בורסה, אתם תגלו שיש שם כל מיני שחקנים. קודם כל, יש את החברות שנסחרות בבורסה, כלומר את החברות שאתם יכולים להשקיע בהן. המטרה העליונה של החברות שנסחרות בבורסה, היא שהמשקיעים יאהבו את המניה שלהן, ושהיא תעלה. אני אתן שנייה דוגמה קיצונית מה היה יכול לקרות בלי רגולציה מתאימה. החברות האלה היו יכולות לפרסם למשקיעים איזה שטויות ושקרים שהן רוצות, והמשקיעים היו מאמינים להן. זה משהו שצריך להגן מפניו.

הסוג השני של השחקנים שמסתובבים בבורסה, הם המשקיעים עצמם. אתם אולי משקיעים בתחילת דרככם, ומסביב יהיו עוד משקיעים כמותכם, אבל יהיו גם משקיעים אחרים. חלקם עתירי ניסיון, חלקם עתירי ממון, חלקם גם וגם. חלקם מפעילים כלי מסחר והשקעה טכנולוגיים מתקדמים, שלכם אין. בלי רגולציה מתאימה, למשקיעים מנוסים יותר, או כאלה שיש להם מידע פנים מתוך החברה, עלול להיות יתרון לא הוגן על פני משקיעים אחרים, וגם זה - משהו שצריך להגן מפניו.

וסוג נוסף של שחקנים שמסתובבים בבורסה, או ליד הבורסה, הם מתווכים. אנשים שמתווכים בין משקיעים, לבין החברות שרוצות שישקיעו בהן. אלה יכולים להיות חתמים, שזה בעצם משווקים של הנפקות בבורסה; אלה יכולים להיות אנליסטים, אנשים שמנתחים את הביצועים של החברות שנסחרות בבורסה; אלה יכולים להיות יועצי השקעות, אנשים שאתם מתייעצים איתם - איפה להשקיע, כמה להשקיע, מתי לצאת, כאלה דברים. בלי רגולציה מתאימה, גם כאן הייתה יכולה להתפתח תעשייה של שקרים ורמאויות, כי ברגע שלצד אחד יש המון אינפורמציה, ולצד השני אין, יש פיתוי לעשות רווח לא הוגן. אז גם זה משהו שצריך להגן מפניו. זה התפקיד העיקרי של רשות ניירות ערך - לספק למשקיעים את ההגנה הזאת.

עו"ד זינגר: והדרך שבה ההגנה הזאת מבוצעת, היא בגדול, באמצעות גילוי. כלומר, אנחנו לא יכולים, רשות… אנחנו גם לא רוצים, לפקח על האם אתה משקיע בצורה טובה או לא טובה. זה התפקיד של הגורם העסקי. אנחנו גם לא יודעים להגיד לאדם - האם טוב לך להשקיע בנדל"ן, או להשקיע בתעשייה, או להשקיע במשהו אחר… או בהייטק. הדרך להגן על הציבור היא באמצעות גילוי. כלומר, להגיד - כל מה שאותה חברה עושה, כל אירוע מהותי שלה, כל הדו"חות הכספיים שלה, כל הפעילות הכלכלית שלה, תהיה גלויה, ויושבת על השולחן, ויבחר המשקיע - הוא ירצה להשקיע - ישקיע; לא ירצה להשקיע - לא ישקיע.

שאול: כלומר, שמגרש המשחקים יהיה ישר, כולם ידעו הכול על כולם, ואז - כל אחד בוחר איפה להשקיע, אבל העיקר - שלי בתור משקיע לא יהיה יתרון עליך, כי אני יודע משהו לגבי החברה שאתה לא, כן?

עו"ד זינגר: אחד, שלך לא יהיה יתרון, ושתיים, גם בעולם שלאף אחד אין יתרון, כלומר, אנחנו גם לא רוצים מצב שבו אף אחד לא יודע. הדרך שבה הציבור יוכל לשמור על עצמו, לא רק שוויון, אלא גם גילוי. שוויון אומר שכולם יודעים אותו דבר, גילוי אומר שכולם, בגדול, יודעים הכל.

שאול: לרשות ניירות ערך יש תפקידים נוספים, כמו למשל, לפתח את השוק, ולוודא שתהיה בו מספיק סחירות, כלומר, שאם תשקיעו בחברה מסוימת, ואז תחליטו שאתם רוצים להיפטר מההשקעה הזאת, כי הגעתם למסקנה שהחברה שהשקעתם בה היא בעצם חברה פח, אתם צריכים שיהיה לכם למי למכור את המניות שלה, כי אם אין סחירות בשוק, [בקול נמוך ומהיר] סחירות בסמ"ך וחי"ת, לא שכירות של דירה, אתם תיתקעו עם ההשקעה שלכם, וזה לא האופן שבו שוק ההון אמור לעבוד. שוק ההון אמור להיות כיכר שוק שפועלת תמיד. כיכר שוק שנפגשים בה מוכרים וקונים, ומחליפים ביניהם סחורה מרצון. רק שהסחורה הזאת היא לא ירקות, היא ניירות ערך - מניות, אגרות חוב, כאלה. שוק שאין בו מספיק קונים - הוא שוק מת, ואף אחד לא אוהב לראות שוק מת. זכרו את הנקודה הזאת להמשך, אנחנו עוד נחזור אליה.

[מעבר מוזיקלי]

שאול: יצא לי לדבר בכל מיני פורומים, מדי פעם עם נוער, ובניגוד לאיך שאתה היית בגיל 25 ובניגוד לאיך שאני הייתי בגיל הזה, ובטח בגיל 18, הם נורא מתעניינים בהשקעות ובבורסה, ובעיניי, כמו שאמרת, זה מעולה, זה מדהים. זה אומר שיש פה הזדמנות לדור שיתחיל להשקיע בגיל מוקדם, והסיכוי שלו להגיע לרווחה פיננסית נאה בגילנו - ובטח 50 צפונה, הוא סיכוי הרבה יותר גדול, וזה מעולה. מצד שני, בכל פעם שהם מדברים איתי, ויש כבר חבר'ה שיותר מבינים, הם יודעים לדקלם שהם צריכים להשקיע באופן פסיבי, לטווח ארוך, בתעודות סל - על מדדים אמריקאיים. השקעה בבורסה הישראלית, כאילו מבחינתם זה non issue, זה לא… מה זה הבורסה הישראלית, זה קיים? יש לנו בורסה בישראל? למה שאני אשקיע שם?

וגם אתה רואה ש - באפליקציות המסחר היותר נגישות, כמו 'בלינק', כמו 'אינווסט' של 'פפר', זו השקעה בבורסה האמריקאית, לא בבורסה הישראלית. זה מטריד אותך? מה עושים עם זה? איך אתה מסתכל על זה קדימה?

עו"ד זינגר: אנחנו כרגולטור, אנחנו לא רוצים וגם לא צריכים, להגיד לאנשים איפה להשקיע. מה כן? תפקידי, בין היתר, הוא לנסות להפוך את שוק ההון הישראלי, לצורך העניין את הבורסה הישראלית, למקום שיהיה נגיש ותחרותי. כלומר, שאם מישהו רוצה להתחרות, או להשקיע בבורסה הישראלית, או לחשוב האם עדיף לי להשקיע בבורסה הישראלית או במקום אחר, הוא יידע לעשות את זה בצורה הכי טובה שאפשר. עכשיו, נכון להיום, דיברנו על איך העולם החדש הזה פועל, ואיך מידע עובר בו, ואיך רשתות חברתיות עובדות, ויש היום כל מיני אתרים שבעצם מקלים על השקעה, ומנגישים מידע על השקעות, ואוגדים אנליזות שנעשו לגבי חברות, והופכות אותם לאיזשהו משהו, מוצר שהוא גם - שהוא נגיש לציבור. וכאן יש פער, יש פער בין מה שנגיש וזמין לשוק ההון הישראלי, לבורסה הישראלית, לבין מה שנגיש וזמין לבורסות זרות. ואם אני מנסה לחשוב איפה המוקד של התפקיד שלי, זה לנסות לצמצם ולאיין כמה שאפשר את הפער הזה.

שאול: אתה יכול לתת לי דוגמאות?

עו"ד זינגר: דוגמה אחת, אולי הכי קלאסית, היא אנליזות. מה זה אנליזה? אנליזה זה בעצם ניתוח, של גורם שמתמחה, וגם בדרך כלל מכיר את החברה הספציפית, ומנתח אותה. הוא מנתח את ההתנהגות שלה, את המצב הכספי שלה, איך הוא חוזה מה כנראה יקרה בעתיד. גם זה, כמובן, אין ודאות, אבל זה איזשהי דרך. אם אתה תיקח כמה אנליזות, של כמה אנשים… של כמה גורמים כאלה, תאגד אותם ביחד, זה ייתן לך תמונה לא רעה מה הסיכויים והסיכונים שיש בחברה מסוימת.

שאול: בואו נעצור פה שנייה. אנליסטים הם אנשים שמנתחים חברות שנסחרות בבורסה, במטרה לתת תחזית כלשהי, שתשמש משקיעים, בשביל לדעת אם להשקיע או לא להשקיע בחברה מסוימת. אנליסטים טובים מכירים היטב את החברות שהם מנתחים, אבל גם את הענף שבו החברות האלה פועלות, והם גם יודעים לקרוא את כל השוק קדימה. למשל, אנליסט של חברות תרופות, הוא יודע להגיד איזה פיתוחים טכנולוגיים נמצאים בצנרת של כל חברה, מה הסיכוי של כל פיתוח כזה להתממש, אבל גם מה הסיכונים שבדרך, מה צפוי לקרות ברגולציה שמסביב - בחצי שנה הקרובה, בשנה הקרובה, כאלה דברים.

הרבה פעמים כשאני מדבר עם אנליסטים, הם מרגישים לי קצת כמו עיתונאי שוק-הון, שגם הם מסקרים באופן קבוע חברות מסוימות. הם כולם מנסים להגיע כמה שיותר קרוב למקור, בשביל לנסות להבין מה צופה העתיד. יש אנליסטים שעובדים בבנקים, יש כאלה שעובדים בבתי השקעות, יש כאלה שעובדים בתור אנליסטים עצמאיים, או עבור לקוחות פרטיים, כאלה יש די מעט.

לדעת ראש רשות ניירות ערך, לאנליסטים ולאנליזות שהם מפרסמים, יש הרבה ערך עבור המשקיעים. בארצות הברית, התחום הזה של האנליזה הרבה יותר משוכלל מאשר בישראל, ולכן מבחינתו של ספי זינגר, אחד התפקידים הכי חשובים שלו, הוא להפוך את האנליזות של האנליסטים בישראל לנגישות יותר לציבור המשקיעים, כולל למשקיעים מתחילים, כאלה שעושים ממש את הצעדים הראשונים שלהם בבורסה.

עו"ד זינגר: לי, או לאדם ה… למשקיע הסביר, לשבת ולקרוא אנליזה - זה מורכב. אפילו את האנליזה. כלומר, אני לא מדבר על החברה, על לקרוא את הדו"חות הכספיים של החברות האלה, אפילו את האנליזה שבעצם כבר איגדה את כל המידע, והפכה אותו לאיזה 4 או 5 דפים קצרים יותר, גם זה מורכב.

שאול: כי זה עדיין שפה, וזה מספרים וגרפים.

עו"ד זינגר: נכון. בדיוק. אז יש שם כבר בעולם לא מעט אתרים, שבעצם עושות עוד שלב של תיווך. לוקחות כבר אנליזות, לוקחות כמה אנליזות, מאגדות אותם ביחד, הופכות את המידע שלהם לעוד יותר קל ופשוט וזמין, ואולי גם יודעות לתת לך את ההיסטוריה של אותו אנליסט.

שאול: גם את היסטוריית הפגיעה שלו - כמה הוא פגע, אם הוא לא פגע.

עו"ד זינגר: בדיוק. את ההיסטוריה של כמה הוא, כמו שאתה אומר, פגע או לא פגע. זה יוצר עוד הנגשה של - אם אני עכשיו שואל את עצמי איפה אני רוצה להשקיע, או באיזה חברה, או באיזה מדד, אז זו דרך לסייע לך, לקבל החלטה מושכלת. כי בסוף… בסופו של דבר דיברנו על זה גם מקודם, אנחנו רוצים שאנשים ישקיעו בשוק ההון, כי אנחנו לא רוצים שהם יהמרו בשוק ההון.

שאול: קחו למשל את האתר 'TipRanks'. זה אתר שעושה בדיוק את זה. אם תיכנסו אליו, תוכלו לחפש שם מניה מסוימת, נגיד המניה של חברת טסלה, והאתר מיד ייתן לכם תמצית, מין תקציר כזה, של כל האנליזות של כל האנליסטים, שמסקרים את טסלה. מין דשבורד יפה כזה. ברגע זה, שאני מקליט את הפרק הזה, ממוצע ההמלצות של האנליסטים בחו"ל, הוא להמשיך להחזיק את מניית טסלה, אם כבר השקעתם בה. האתר גם מראה לכם מה טווח התחזיות קדימה, כלומר כמה אנליסטים חושבים שהמניה תעלה, ועד איפה הם חושבים שהיא תעלה, כמה חושבים שהיא תרד, ועד איפה וכאלה. ומה שנחמד - אם תלחצו על אנליסט מסוים מתוך הרשימה, האתר גם יראה לכם את ההיסטוריה שלו, כלומר כמה הוא צדק בעבר וכמה הוא טעה, ואתם תוכלו להחליט אם להקשיב לניתוח שלו או לא. מההיכרות שלי, יש אנליסטים שמכירים היטב את החברות ואת השווקים שהם מסקרים, ושבדרך כלל אפשר לסמוך עליהם. ויש כאלה שזה מרגיש קצת כמו אסטרולוגיה, או קריאה בעלי קפה. החוכמה היא לדעת לברור את אלה מאלה. אתר כמו 'TipRanks' יכול לעזור לכם עם זה, ולמרבה האירוניה על אף ש-'TipRanks' הוא סטארטאפ ישראלי, הפוקוס במנוע שהוא פיתח - הוא על הבורסות בארצות הברית. הבורסה הישראלית לא נמצאת שם בכלל, ויש לזה סיבה טובה.

עו"ד זינגר: זה פחות קיים בשוק הישראלי. זה קיים גם בגלל חסמים שלנו, חסמים רגולטוריים, וזה אחד מהדברים שאנחנו עובדים עליהם בימים אלה, כדי לפתור את זה. כלומר לאפשר שהרגולציה או ההסדרה, שבסופו של דבר נועדה להגן על המשקיע, לא תהיה מדי מגנה באופן כזה ש… ההסדרה הזאת ממה נבעה? ההסדרה הזאת נבעה מתוך חשש, שאותם אנליזות יהיו מוטות, אבל לפעמים אתה עושה מרוב חשש מזה שמישהו ייתן לציבור מידע מוטה, יכול להיות מצב שבסופו של דבר אתה מגיע לזה, שהם לא מקבלים כלום.

שאול: אני לא רוצה להלאות אתכם יותר מדי בסיפור הזה. בשורה התחתונה, האנליזות שיש בישראל, לא באמת נגישות לציבור הרחב. מי שבעיקר חשופים אליהם - הם יועצי השקעות בבנקים, והבעיה כאן היא בעיקר רגולטורית. הנה החשש - נניח שאתם קוראים אנליזה של אנליסט שסוקר חברה מסוימת, נגיד חברת נדל"ן ישראלית כלשהי, ואתם קוראים, וזו נראית לכם כמו הזדמנות השקעה שווה, ואתם משקיעים את הכסף שלכם במניה של חברת הנדל"ן הזאת. ואז היא קורסת כי… סיבות, וההשקעה שלכם פתאום נחתכת ב-30%. אתם מתעצבנים, ואתם מחליטים לתבוע את אותו אנליסט, כי מבחינתכם זה כאילו שהוא נתן לכם ייעוץ השקעות. בשביל לא להגיע למצב הזה, אותו אנליסט - לא יפרסם את האנליזה שלו מלכתחילה, בשביל שלא תוכלו לקרוא אותה, כי הרגולציה לא מגנה עליו מפני תביעה.

אז אחד הדברים שרשות ניירות ערך מתכוונת לעשות - היא לשנות את הרגולציה, כך שהאנליזות לא יחשבו כייעוץ השקעות פרטני למישהו מסוים, אלא מין ייעוץ כללי. המינוח הטכני לא באמת משנה כאן. השורה התחתונה היא שברשות ניירות ערך מעוניינים שלכל המשקיעים, קטנים כגדולים, ותיקים כחדשים, יהיה הרבה יותר מידע זמין כשהם באים להשקיע, ואז, אולי, הבורסה הישראלית תהיה יותר אטרקטיבית.

עו"ד זינגר: אחד האתגרים הגדולים בהנגשה של הציבור לשוק ההון - פערי הידע. זה עולם, עם עולם מושגים פנימי, הוא לא מאוד מורכב בסופו של דבר, אבל הוא כן עם עולם תוכן פנימי עם הרבה מאוד שמות קוד, עם הרבה מאוד עיסוק במספרים ועיסוק כלכלי.

שאול: יש לו שפה משלו שצריך להכיר.

עו"ד זינגר: בדיוק, נכון, יש לו שפה משלו, והדרך להנגיש אותו לציבור, הוא אתגר מאוד מאוד גדול. אני חושב שאחד האתגרים הגדולים שלנו היום, זה איך אנחנו מצליחים להנגיש לציבור את עולם התוכן הזה, כשברור מראש, שלא נוכל להפוך כל אדם למומחה כלכלי, או למומחה שוק ההון. בסוף אם מישהו רוצה להשקיע בעולם הפיננסי, הוא קודם כל צריך להבין את הסיפור, כלומר מה האירוע, מה קורה כאן. הוא צריך להבין מי השחקנים הגדולים, מי הם בעלי העניין הגדולים, ובסוף הוא גם צריך להבין את המונחים. משמה ממשיכים קדימה. משם אחר כך אתה צריך לחשוב מה אתה רוצה, כמה אתה רוצה להבין, כמה אתה רוצה פחות להבין ולסמוך על מגמות כלליות. דוגמה, להשקיע באיזה שהוא מדד מאוד… 'תל אביב 125', ובעצם ללכת אחרי הבורסה בלי להיכנס לפרטים. אבל אם הייתי מנסה לבנות למישהו מה הייתי רוצה שהוא יבין בהתחלה כאבני יסוד, אז אלה אבני היסוד.

שאול: אז אתה אומר - אחת הסיבות שבגללה חבר'ה צעירים, סתם לצורך הדוגמה, שהם כבר חושבים על השקעה בבורסה, הם לא חושבים על השקעה בבורסה הישראלית, משום שאין להם מספיק מידע על אפשרויות השקעה בבורסה הישראלית?

עו"ד זינגר: הנגישות שלהם למידע, ולמידע טוב, בבורסה הישראלית, הוא הרבה פעמים נמוך יותר, מאשר מהנגישות שלהם למידע מלא וטוב, ביחס נניח ל-Nasdaq.

שאול: אני רוצה להקשות עליך קצת, כי אני לא חושב שזה לב העניין. כשאני מדבר עם חבר'ה צעירים, הם לא יגידו לי - "תשמע, אתה לא מאמין. יש חברה באוסטין, טקסס, שמה שהיא עושה זה בלה בלה בלה… אני קראתי אנליזה." לא. הם יודעים שיש את ה-'S&P 500', ויש את ה-Nasdaq, הם יודעים שזה טכנולוגיה, זה החברות הכי גדולות בארצות הברית, יש שם חברות שהם מכירים - אפל, אמזון, מיקרוסופט, פייסבוק, וכולי, אז… הם משקיעים בתעודות סל הזה. אף אחד לא משקיע בחברה ספציפית, ואם כן, אז עזוב אותי, אני שם את זה בצד. הם היו יכולים להגיד - "יאללה, אני אשקיע ב'תל אביב 125', או ב'תל אביב 35', או ב'תל אביב נדל"ן'". הם לא אומרים את זה. זה לא אנליזות לדעתי, זה משהו אחר. אתה לא חייב להסכים.

עו"ד זינגר: אני מודה שאני לא בהכרח יודע את כל ה… את התשובה, אני גם אמרתי לך, אני חושב ש… צריך גם לחלק פה, בין מה התפקיד שלנו כרגולטור.

שאול: האם זה חשוב לך ששוק ההון הישראלי יהיה אטרקטיבי עבורם?

עו"ד זינגר: בוודאי, שוק ההון הישראלי, בסוף, הוא המנוע של הכלכלה. ושוק הון ישראלי חי, תוסס, פועל, הוא מאוד מאוד מאוד חשוב לכלכלה הישראלית. וככל שתהיה בו יותר - שחקנים, תהיה בו יותר… קוראים לזה 'נזילות' בבורסה, כלומר תנועה, וקנייה, ומכירה. וקנייה ומכירה גם מייצרת דיוק של המחירים, כי ככל שיש יותר שחקנים שקונים, ויותר שחקנים שמוכרים, המסחר הוא יותר משוכלל והמחירים יותר משוכללים. זה קריטי לשוק הישראלי.

שאול: כלומר שהיית רוצה שאותו משקיע צעיר, או משקיעה צעירה, שעושים את דרכם, את צעדיהם הראשונים בבורסה, ומחליטים להיכנס לשוק ההון ויש להם 10,000 שקל, כי הם השתחררו מהצבא, הם יחשבו - אוקיי, בא לי 'S&P' או בא לי 'תל אביב' ואולי אני אעשה גם וגם. היית רוצה שיהיה מצב כזה?

עו"ד זינגר: לחלוטין. אני חושב שכך צריך להיות. אגב, וגם את זה צריך להגיד - בסוף השקעה ב"בית" מה שנקרא, מעבר, נקרא לזה, למימד הערכי שלה, הרבה פעמים יש לה גם מימד כלכלי, כי את הבית אתה מכיר, אתה יודע מה קורה בו, אתה יודע, את ה… גם אם אתה לא מבין בכלכלה, כלכלה מושפעת מהרבה מאוד דברים שכולנו כן מכירים ומבינים - מהמצב המדיני, מהמצב הפוליטי, סנטימנט הציבורי. כלכלה יש לה הרבה מאוד דברים ש… היא שחקן שנמצא בתוך סביבה הרבה יותר רחבה, ולהשקיע מה שנקרא "קרוב לבית", בעולם שאותו אתה יותר מבין ויותר מכיר, אתה מכיר את כללי המשחק שלו, יש לזה גם יתרון, יש לזה יתרון גדול.

שאול: יופי. אז חוץ מאנליזות, שאני מסכים - מידע זה חשוב, איך עושים את זה? איך במיתוג של זה, הופכים את שוק ההון הישראלי לאטרקטיבי?

עו"ד זינגר: השוק נהיה אטרקטיבי כשיש לו תשואות טובות. ואגב, שוק ההון הישראלי במשך לא מעט שנים, עשה תשואות יפות מאוד, והצליח. עושים אותו בעיניי, באמצעות שלושה דברים: באמצעות הצלחה - זה בסוף אם השוק מצליח או לא מצליח, ואני אומר השוק הצליח במשך לא מעט שנים. עושים אותו באמצעות - נגישות של מידע, שעל זה דיברנו מקודם, והרכיב השלישי, הוא באמצעות נגישות למסחר, כלומר גם זה רכיב חשוב מאוד. וגם פה, העולם נמצא בהתפתחות, העולם בישראל נמצא בהתפתחות ובשינוי. יש יותר ויותר… שוב, אם בעבר, הדרך לקנות ולמכור ניירות ערך, היה דרך הפקיד בבנק, העולם מאוד מאוד השתכלל והשתנה.

[מעבר מוזיקלי]

שאול: בזמן שאתם מחפשים את דרככם להיכנס לעולם ההשקעות, כמעט בטוח שתיתקלו בדרך, בכל מיני אנשים שיציעו לכם קיצורי דרך - קריפטו, בית להשקעה באתונה, להיכנס כמשקיעים לסטארט-אפ של מישהו שמכיר מישהו שהיה איתו פעם במשהו, לקנות ביחד בית לשיפוץ באריזונה. לא חסר. וההצעות האלה תמיד קורצות, תמיד נוצצות, וסיכוי לא רע שייגמרו בכישלון. כל הפיד שלי בטיק טוק ובאינסטגרם, מוצף באנשים האלה. באמת, יש אינסוף מהם. אז אם אתם תוהים אם להשקיע את הכסף שלכם בשוק ההון, או ללכת על השקעות אחרות, לספי זינגר, ראש רשות ניירות ערך, יש כמה טיפים עבורכם.

עו"ד זינגר: מה שלא יעשה רגולטור, בסופו של דבר, תמיד יימצא המישהו הנוסף שיידע ולפנות אליך, או באמצעות רשת, או שיקרא לך לאיזה כנס ויגיד לך: "בוא תקבל השקעה כזאת וכזאת." אני אנצל אם ככה את ההזדמנות, ואני כן… ניסיתי קצת בבית לחשוב על איזה מין שלושה-ארבעה כללי אצבע שיהיו גם קליטים… לאירוע הזה, שבו אתה מקבל הצעה של השקעה, שוב, זה לא משנה אם זה ברשת, זה לא משנה אם זה מישהו פונה אליך, אבל איזה תהליך אני הייתי רוצה שאתה תעבור. ניסיתי לקרוא לזה - "תשאל את עצמך ארבע שאלות - מי, למה, מה ואיך." השאלה הראשונה שאתה צריך לשאול את עצמך, זה מי מציע לך. האם מי שמציע לך, הוא גורם מפוקח. אמרנו מקודם שכל השחקנים, נכון? מפוקחים בידי רשות ניירות ערך, השחקנים הגדולים. תבדוק - האם מי שמציע לך הוא גורם מפוקח. איך תבדוק את זה? באתר רשות ניירות ערך אתה יכול לבדוק - כל רשימת הגורמים המפוקחים נמצאים שם. אם הוא גורם מפוקח, במובן מסוים, אתה יכול להרגיש שאתה, אתה נמצא כבר באזור, שבו… הוא האזור הטבעי יותר לניהול השקעות. השאלה השנייה זה - אם הוא לא גורם מפוקח, זה - למה הוא פונה אליך. אתה, המשקיע הקטן, הוא לא הכתובת הטבעית, לפניות להשקעות לא מפוקחות.

שאול: תסביר.

עו"ד זינגר: יש עולם שלם של השקעות, בוא נקרא להם השקעות אלטרנטיביות. יש שם השקעות מסוכנות, הם השקעות מורכבות, ואפשר, גם גורמים לא מפוקחים יכולים לעניין אותם, או כשהם פונים לקבוצה מאוד קטנה של אנשים, או שהם פונים לאנשים עם כישורים שלא דורשים הגנה. לאנשים בדרך כלל, עם הון גבוה, עם איזשהו ניסיון בשוק ההון.

שאול: אתה יכול לתת דוגמה להשקעה אלטרנטיבית?

עו"ד זינגר: הדוגמה הכי פשוטה - "בוא תשקיע השקעה פיננסית בפרויקטי בינוי, ואתה תקבל תשואה כך וכך, ככל שהדבר הזה יתקדם." או, "בוא תשקיע, גם, בהשקעה פיננסית ברכישה, שהחברה תרכוש בניינים בפורטוגל ואתה תקבל תשואה כך וכך", או "בוא תשקיע באיזשהו מיזם הייטק, ואתה תקבל תשואה כך וכך." כל הדברים האלה, הם מכונים השקעה אלטרנטיבית. אלטרנטיבית במובן הזה שהם לא בשדה הרגיל, שבו אתה משקיע בניירות ערך או באגרות חוב, אלא זה איזשהי השקעה אחרת.

אז אמרתי, שאם מישהו מציע לך והוא לא גורם מפוקח, אתה צריך לשאול את עצמך - למה הוא פונה אליך? למה הוא לא פנה לבנק? למה הוא לא פנה לקרן הון סיכון? זה שהוא פנה אליך, זה משהו שאתה צריך לבדוק אותו טוב טוב.

שאול: מה זה אומר? שהמקום הראשון שהוא אמור לפנות אליו אם הוא צריך כסף, זה נגיד לבנק?

עו"ד זינגר: לבנק, לאיזשהי קרן, למשקיעים מתוחכמים וגדולים.

שאול: ואם הוא לא הלך אליהם, זה אומר ש?

עו"ד זינגר: זה אומר שיכול להיות שהוא לא הצליח לקבל מהם כסף. זה אומר שהם אמרו לו "לא", אולי. אם אמרו לו "לא", הם ידעו למה הם אומרים לו "לא", ואז כשהוא בא אליך אתה לא בעצם הנמען הראשון. אתה אחרון בתור. וזה שאלה שאתה צריך לשאול את עצמך. אחרי זה, בין אם הוא מפוקח ובין אם הוא לא מפוקח, אתה צריך לשאול את עצמך, מה מציעים לך. ופה, בעיניי מבחן אצבע שאתה צריך להגיד לעצמך, אתה צריך אחרי זה לחזור, ללכת לחבר, להסביר לו את ההצעה, ולראות אם הצלחת להסביר לו בצורה פשוטה את ההצעה, ולענות על כל השאלות שלו. אם לא, כנראה לא הבנת אותה. וזה בעיניי מבחן אצבע מאוד פשוט. אתה צריך לדעת מה ההצעה? מה הציעו לך? איזה תשואה? כמה זמן הכסף שלך הולך להיות סגור? מה התוכנית העסקית שמציעים לך? וכשאתה מדבר עם החבר, והוא מתחיל לשאול אותך שאלות על התוכנית העסקית, אל תנפנף אותו. תקשיב לו טוב. יכול להיות שהוא שואל שאלות טובות. כשאתה מעביר את הכספים - למי אתה מעביר את הכסף? איפה הכספים האלה נשמרים? אם מישהו אומר לך - "תן לי כתובת של…" לדוגמה של החשבון בנק שלך, זה נורת אזהרה בוהקת. איזה פיקוח יש לך לאורך התקופה? הכסף שלך ייסגר שנתיים, איזה פיקוח יהיה לך? איזה מידע אתה תקבל לאורך הזמן? ובסוף, הדבר הכי הכי חשוב, זה מה הסיכונים? עולם ההשקעות בסופו של דבר, בהתחלה, באמצע ובסוף, מבוסס על סיכון וסיכוי. ככל שהסיכוי יותר גבוה, כלומר הרווח שתקבל יותר גדול, האידך גיסא, הוא שהסיכון גם הוא גבוה.

אם מישהו מציע לך תשואה… אם מישהו מבטיח לך, אגב, תשואה מובטחת, זה נורת אזהרה. אין תשואה מובטחת. השקעות תמיד יש בהם סיכון. אבל גם אם מישהו אומר לך, תשואה לא מובטחת, אבל מבטיח לך תשואה גבוהה, כנראה יש סיכון בדבר הזה. אתה צריך להבין טוב טוב מהם הסיכונים. אתה צריך להקשיב טוב טוב אליהם, ולשים לב, לאיזה סיכונים, ומה יכול להשתבש בדרך. אם אתה לא מבין את זה מספיק טוב, ואתה חושב - "איזה השקעה מצוינת וחלומית", כנראה לא הבנת עד הסוף את האירוע.

אז אמרנו - מי מציע לך, למה פונים אליך, ומה מציעים לך. ובסוף, שאלה לא פחות חשובה, זה איך משווקים לך אותה. ככל שההשקעה שמשווקת לך היא יותר אגרסיבית, ככה אתה צריך יותר להיזהר. אם קוראים לך ואומרים לך - "יש לך הזדמנות חד פעמית, רק ככה תצליח. אתה צריך להחליט עד הסוף היום בערב", משהו פה לא בסדר. אמרתי לך מקודם, שכנראה אם פונים אליך, אתה לא הראשון בתור. סביר להניח שמישהו אחר כבר אמר "לא", אז גם קשה להניח, שזה באמת הזדמנות אחרונה של פעם בחיים. קשה להניח שזה היום האחרון של ההשקעה.

אז אם אומרים לך - "אתה חייב עכשיו בחדר, ואתה עכשיו חייב להשקיע", יש פה שאלה. אם משווקים לך את זה דרך משרדים מפוארים, דרך אנשים עם מכוניות מפוארות, עם שעונים מפוארים, זה לא צריך לעורר בך - "איזה יופי, איזה אנשים מוצלחים, בוא נהיה כמוהם." זה צריך לעורר בך את השאלה ההפוכה - אם הדרך לשווק לך את ההשקעה, היא לא באמצעות ההשקעה, אלא באמצעות המשווקים שלה, אז אולי משהו פה חסר.

שאול: הטיפים האלה של ספי זינגר הזכירו לי משהו. כשהייתי בן שמונה, הייתי עם ההורים שלי בחופשה משפחתית באילת. לדעתי זו הייתה החופשה המשפחתית האחרונה שלנו, אבל נעזוב את העניין הזה. באחד הערבים, כשיצאנו מהמלון והיינו בדרך לאכול משהו, מישהו תפס את ההורים שלי במגרש החניה. הוא הציע להם הצעת השקעה חד-פעמית, והזמין אותם לשמוע עוד באיזו ארוחה, על חשבונו. ארוחה חינם, מה, לא נלך? אז הלכנו, ואז במשך איזה שעתיים, על כיבוד די דלוח, נציגי השקעות שיווקו להורים שלי, באופן הכי אגרסיבי שראיתי בחיים, את אחת ההשקעות, הגרועות ביותר בהיסטוריה של כל ההשקעות - יחידת דיור במלון קלאב הוטל אילת, שהיה בבנייה, באותם ימים. אני הייתי ילד בן שמונה, אבל אני זוכר היטב, את החלקלקות של איש המכירות, את הברושורים היפים, את הסיור שעשו לנו באתר הבנייה, את ההדמיות, את כמויות הבולשיט הנוצץ, ואת העובדה, שאיש המכירות לחץ ולחץ - "זו הצעה חד-פעמית, נדירה, מוכרחים לחתום היום, ממש עכשיו, אחרת היא תרד לטמיון." ואבא שלי התפתה, וקנה, יחידת דיור בקלאב הוטל אילת, בחודש פברואר. לדעתי, הוא עדיין משלם עליה כל שנה. בקיצור, גם אנחנו נפלנו. כי זה באמת נורא קל ליפול. אל תיפלו גם אתם.

יושב ראש רשות ניירות ערך, ספי זינגר, עוד די טרי בתפקיד שלו. יש לו עוד דרך ארוכה לפניו. אני מאוד מקווה, שהוא יצליח להפוך את שוק ההון הישראלי, לאטרקטיבי יותר למשקיעים שעושים את צעדיהם הראשונים בעולם הזה. שהשקעה בישראל תהיה אלטרנטיבה ראויה, לאופן האוטומטי שבו כולם הולכים להשקיע בארצות הברית. זה נכון, שרוב כספי הפנסיה שלנו, כן מושקעים בשוק המקומי פה בארץ, ועדיין, הייתי שמח שנגיע ליום שבו - השקעה בישראל תהיה שגורה על כל לשון, כמו השקעה ב-'S&P 500'. לא הכול על הכתפיים של ספי זינגר, אבל חלק - בהחלט כן.

ממש לפני סיום, אתה יחסית בתחילת הדרך, כמה זמן אתה בתפקיד?

עו"ד זינגר: חצי שנה.

שאול: וזו קדנציה של חמש שנים?

עו"ד זינגר: כן. חמש.

שאול: מבחינתך, כי בממשלה להזיז דברים זה לוקח זמן, תן לי דבר אחד, שאם תספיק לעשות אותו עד סוף הקדנציה, מבחינתך היה שווה לבוא.

עו"ד זינגר: וואו, אני לא רוצה להגביל את עצמי לדבר אחד.

שאול: אוקיי, תן לי שניים. זה פשוט - זה ממשלה, ואחרי זה אתה תתאכזב מעצמך, חבל.

עו"ד זינגר: אבל אני גם אשאיר את זה, חלקם עוד לא יצאו החוצה, אז אני אשאיר אותם בינתיים לעצמי. אבל לפני שבאתי אמרו לי, כמה אנשים שאיתם התייעצתי, אתה צריך לקחת דף קטן, לרשום בו שלושה או ארבעה דברים, ולקום כל בוקר, ולזכור שאלה הדברים שאתה רוצה לקדם, ואיתם לרוץ. אז יש לי את הדף הקטן הזה, אבל הוא עדיין בינתיים בארנק שלי.

שאול: ספי זינגר, תודה רבה שבאת.

עו"ד זינגר: תודה לך.

שאול: אתם האזנתם לפרק בונוס של 'חיות כיס', הפודקאסט הכלכלי של 'כאן'. כל הפרקים שלנו, ויש כמעט 300 כאלה, זמינים עבורכם בכל אפליקציית פודקאסטים, וגם באתר 'כאן', אם אתם בקטע של אתרים.

מפיקת 'חיות כיס' היא ליהיא צדוק, עורכת הסאונד שלנו היא רותם דויטשר. במערכת 'חיות כיס' חברים אלון אמיצי וצליל אברהם, המתמחה שלנו הוא לאל אוחנה. אני שאול אמסטרדמסקי, תודה רבה שהאזנתם, נשתמע בקרוב בפרק פתיחת העונה.

[סיום מוזיקלי]

[חסות]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

11 views0 comments

Comments


bottom of page