18 יום לתוך המלחמה, והממשלה עדיין לא גיבשה מתווה פיצויים מוסכים וברור לעסקים ולעצמאיים. חוסר הבהירות גורם לכך שיותר ויותר עסקים מוציאים את העובדים לחל״ת, למה זה קורה, והאם יש ברירה אחרת
תאריך עליית הפרק לאוויר: 24/10/2023.
אתן מאזינות ואתם מאזינים לכאן הסכתים - הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
צליל אברהם: שלום תומר מיכלזון.
תומר מיכלזון: שלום צליל אברהם.
צליל: היינו אמורים לעלות ב11 באוקטובר עם עונה חדשה. היו לנו פרקים חדשים נהדרים, כתובים ומוקלטים ומחכים בתיקיות. אבל אז העולם נשבר לחתיכות.
תומר: נכון. אחרי שאספנו חלק מהשברים, העלנו הסכת חדש שנקרא "איך ממשיכים".
זה הסכת טיפולי שבו שנינו מדברים עם אנשי מקצוע מתחומי בריאות הנפש על מה שעובר עלינו עכשיו, נפשית ופיזית, ואיך ממשיכים לחיות לקום בבוקר ולתפקד.
צליל: ועכשיו הגיע הזמן גם להחזיר את "חיות כיס", שבועיים וחצי אחרי המתקפה של ה-7 באוקטובר אנחנו כבר לגמרי באירוע כלכלי מז'ורי .
תומר: ונגיד רק שאנחנו בהרכב חסר - אלון אמיצי שלנו במילואים וגם לי צדוק המפיקה שלנו. אנחנו מוסרים לשניהם חיבוק חם. וגם שאול גויס לחדשות ומסתובב בשטח ובאולפנים, אתם בטח יכולים לראות אותו בטלוויזיה.
צליל: אז בינתיים נשארנו שנינו. בתקופה הקרובה נעשה משהו דומה למה שעשינו בקורונה - לא נעלה פרק חדש כל יום רביעי, אלא בהתאם לאירועים בכל זמן שאפשר, והפרקים לא יהיו פרקים ברמת ההשקעה של הפרקים הרגילים של חיות כיס, שאנחנו עובדים על כל אחד מהם כמה שבועות, אלא יותר קצרים ויותר אקטואלים.
תומר: לפחות ככה זה נראה כרגע, קשה לצפות מה יהיה. והדבר שהכי דחוף לנו לדבר כרגע הוא מה שקורה כבר שבוע וחצי ונמשך ממש עכשיו כשאנחנו מקליטים - המאבק על תכנית הסיוע כלכלית.
צליל: אז נתחיל. האזנה נעימה.
[הקלטה, מישהו צועק]: זה מה שאתה אומר לי! לפטר עובדים או להוציא לחל"ת! אני היום מפטר את כולם! אם אין תחליף אני מפטר את כולם!
צליל: זה דיון בוועדת הכספים שהתקיים ביום ראשון ה23 באוקטובר. היו הרבה דיונים סוערים מאוד בהיסטוריה של ועדת הכספים.. כזה אני לא זוכרת.
תומר: מה קרה שם בעצם?
צליל: בדיון הזה היו אמורים לדון בתוכנית הסיוע הכלכלית של משרד האוצר לעסקים לתקופת המלחמה.
תומר: באיחור מסוים.
צליל: באיחור גדול! בעצם כבר בסוף השבוע הראשון, התחיל להסתמן שמתחילה להיות פה בעיה כלכלית, אלינו כבר התחילו לפנות אז אנשים שמקום העבודה שלהם לא פועל ולא קובעים להם משמרות, נשים שבן הזוג במילואים והן עם הילדים בבית כי אין מסגרות ומקום העבודה מתחיל ללחוץ שיחזרו או שיורידו להם ימי חופשה.
די מהר גם התחלנו לשמוע על אנשים שמוציאים אותם לחל"ת.
תומר: הרבה אנשים. לפי הערכות כ-50 אלף עובדים יצאו לחל"ת בשבועיים האחרונים והיד עוד נטויה.
אלפי עובדים בכל הארץ אין מושג כרגע אם יחזרו לעבודה שלהם ומתי, ורובם זכאים לדמי אבטלה מוגבלים מאוד אם בכלל. וכל הזמן הזה ממשרד האוצר אין מענה.
צליל: אין. ביום שני ה-16 באוקטובר, תשעה ימים לתוך המלחמה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיע לוועדת הכספים והבטיח להציג תוכנית כלכלית לפיצוי עסקים תוך 48 שעות.
תומר: וזה לא קרה.
צליל: לא. ביום חמישי בערב, אחרי שלושה ימים, האוצר הציג תוכנית כלכלית, תוכנית שונה מאוד ממה שאנחנו מכירים ממבצעים ומלחמות קודמים, ושונה גם ממה שאנחנו מכירים מהקורונה.
תומר: אוקיי, אז מה יש בתוכנית הזאת?
צליל: אז תכף נגיד בדיוק מה יש בה וגם מה אין בה, אבל לפני שאנחנו נכנסים לזה, בוא נלך אחורה ונבין איך עבד עד היום פיצוי לעסקים במצבי חירום.
תומר: יאללה.
צליל: בשני העשורים האחרונים, בכל פעם שהיה מבצע, אחרי שהוא הסתיים, היה פיצוי לעסקים. יש שני סוגים של פיצוי: פיצוי ישיר על נזק למבנים, שזה קורה דרך מס רכוש ואין אם זה בעיות בדרך כלל.
הפיצוי היותר מורכב זה פיצוי עקיף לעסקים.
תומר: בעצם בזמן מלחמה המשק עוצר או מאוד מאט, הצריכה נעצרת, אנשים לא יוצאים לבלות, לא יוצאים לחופשות, אין אירועים.
צליל: ובעיקר באזורים שבהם יש טילים חלק ממקומות העבודה פשוט סגורים וגם מוסדות החינוך לא עובדים.
ברגע שאין מוסדות חינוך יש לך משהו כמו חצי מיליון הורים ואולי יותר שלא יכולים להגיע לעבודה כי הם עם הילדים בבית.
תומר: אז עד עכשיו פיצו את כולם על הימים האלה?
צליל: עד עכשיו מה שקרה זה שהיה פיצוי לעסקים שתאם את הוראות פיקוד העורף, כן.
בימים ובמקומות שבהם לא היו מסגרות חינוך עסקים קיבלו פיצוי, ארגוני המעסיקים חתמו הסכם עם ההסתדרות שמהפיצוי הזה משלמים שכר לעובדים, והעובדים קיבלו שכר על הימים האלה. זה מה שהיה עד עכשיו וזה מה שכולם ציפו שיקרה גם הפעם.
תומר: מה זה כולם? מי למשל?
צליל: למשל משרד העבודה. הם מפעילים מוקד של תשובות לשאלות של עובדים והם התחילו לקבל הרבה פניות מעובדים ששאלו אם הם יקבלו שכר על הימים האלה שהם עם הילדים בבית. התשובה שניתנו להם הייתה: בעבר ניתן פיצוי לעסקים על ימים שבהם מוסדות חינוך ועסקים נסגרו בגלל הוראות פיקוד העורף.
תומר: אה! נהדר! אבל התקשרנו כדי לשאול מה יקרה בעתיד, לא בעבר.
צליל: נכון, וזו התשובה הכי טובה שיכלו לתת. הם הניחו במידה רבה של היגיון שזה מה שיקרה גם הפעם. הרי, לא יכול להיות שהמדינה ביד אחת תגיד לאנשים לא ללכת לעבודה ולא לשלוח את הילדים לגנים ולבתי הספר, וביד השנייה תגיד: אה! לא עבדתם בימים האלה, אתם לא מקבלים שכר.
תומר: לא יודע צליל, אני כבר הבנתי בשבועות האלו שהכל יכול לקרות.
צליל: כן לצערי זו הבנה במקומה.
תומר: וכל עוד הודעה על פיצוי כזה לא הגיע, המעסיקים התחילו להודיע שהם מוצאים עובדים לחל"ת.
בעצם כל הדבר הזה שנקרא חל"ת לא היה במבצעים קודמים ובמלחמות.
צליל: כמעט ולא. הוא נולד בקורונה.
תומר: אה.. קורונה. כן, כמו עכשיו עסקים גדולים כמו רשתות אופנה ענקיות או עסקים קטנים יותר כמו מסעדות, ברים או מועדונים, ספגו ירידה משמעותית בהכנסות או אפילו עצירה מוחלטת. חלק כי פשוט סגרו להם את מקום העבודה. אז זה היה בהוראת משרד הבריאות, עכשיו אלה הוראות פיקוד העורף. או שפשוט אין ביקוש, כי למי יש חשק לבלות ולצאת בימים כאלה.
צליל: בקורונה הפתרון שמצאו לזה היה החל"ת הגמיש. מה זאת אומרת? גם לפני הקורונה היה דבר כזה בחוקי העבודה חל"ת, חופשה ללא תשלום, אבל לא כל מי שיצא לחל"ת יכול היה לקבל דמי אבטלה. זה היה צריך להיות אחרי שהוא כבר השתמש בכל ימי החופש שלו ורק אם החל"ת הוא לפחות 30 ימים ורק אם הוא לא יצא כבר לחל"ת בשנים האחרונות ולא ניצל כבר ימי אבטלה ורק אם הוא מועסק תקופה מסוימת… בקיצור בדרך כלל, לא היה אפשר לקבל דמי אבטלה בחל"ת.
תומר: אבל בקורונה שינו את זה.
צליל: כן, היה קרב האשמות שלא הוכרע מעולם, זאת אחריות של ביטוח לאומי או גם של האוצר, אבל בקורונה החליטו להגמיש מאוד מאוד את התקנות האלה ככה שכל מי שיצא לחל"ת כמעט קיבל דמי אבטלה.
ובדיעבד הבינו שזה היה דבר מאוד בעייתי כי אם המעסיקים קראו את זה כאיתות של המדינה לשחרר את כל העובדים שלהם בלי סנטימנטים - המדינה תשלם.
תומר: וככה הגענו ל20% אבטלה בקורונה. מיליון מובטלים.
צליל: בדיוק. וגם המחסור בעובדים בהרבה ענפים בשנתיים האחרונות קשור לחל"תים ההמונים של אז, כי המעסיקים שחררו את העובדים שלהם והרבה מהם בחרו אחר כך לא לחזור.
תומר: בסוף כולם הבינו שזו הייתה טעות, וביוני 2021 שינו בחזרה את התקנות, ככה שעכשיו התנאים לקבלת אבטלה בחל"ת הם מאוד קשיחים.
צליל: אבל זה לא מנע מהחל"ת לחזור לחיינו עכשיו, כי המערכת כבר למדה את הטריק הזה. זה אדם בלומנברג סמנכ"ל כלכלה בהסתדרות:
אדם בלומנברג: זה היה כלי שהוא כמעט לא היה בשימוש ועכשיו הוא בעצם נהפך להיות ה- go to כי זה מה שהם זוכרים ומה שהם מכירים.
צליל: כל עוד המדינה לא החליטה סופית על פתרון אחר, זה הפתרון שהם מוצאים גם עכשיו.
תומר: נכון. כמו בקורונה העסקים הכי גדולים עם קופות המזומנים הכי גדולות כמו פוקס של הראל ויזל, נתנו את קריאת הכיוון. בתחילת השבוע פוקס הודיעה כי מוציאה 50% מהעובדים שלה לחל"ת משהו כמו 6000 עובדים בכל הארץ, ומיד אחריה פעלו כך גם חברות כמו קסטרו, המשביר, גולף וכנראה שעוד מאות עסקים קטנים יותר שקיבלו השראה ודחיפה מאותן ענקיות.
צליל: נשמע כמעט כמו מהלך מתואם.
תומר: זה מצחיק שאת אומרת את זה כי רשות התחרות באמת החליטה לבדוק אם מדובר במהלך מתואם ואסור של רשתות גדולות.
בכל מקרה גם אם כל חברה חשבה על כך באופן עצמאי לגמרי, אפשר לשאול אם חברה כמו פוקס, שיש לו בקופת המזומנים כ1.4 מיליארד שקל, והרווח הנקי שלה במחצית הראשונה של 2023 היה 250 מיליון שקל, לא יכלה לחכות עוד כמה ימים לפני שהיא מוציאה את אלפי עובדיה, שעדיין בשוק כמו כולנו, לחל"ת.
צליל: אתה לגמרי צודק אבל אני רוצה לשים את זה בצד כרגע, כי אני חושבת שרוב המעסיקים דווקא היו מעדיפים לא להוציא לחל"ת כי כמו בקורונה עובדים יכולים לא לחזור אחר כך.
תומר: אז מה הם רוצים לעשות?
צליל: אני חושבת שכולם מסכימים היום שהמודל המוצלח יותר הוא מה שנקרא בקורונה "המודל הגרמני", למרות שעשו אותו בהרבה מדינות מלבד גרמניה. במקום שהמדינה תשלם אבטלה לעובדים שיצאו לחל"ת, היא משלמת ישירות למעסיקים חלק מהשכר של העובדים. בגרמניה זה היה 80% מהשכר. ומהכסף הזה משלמים משכורת לעובדים למרות שהם לא עובדים.
תומר: וזה מביא אותנו לתוכנית של משרד האוצר שבעצם אמורה לתת מענה כזה. מה התוכנית הזאת כוללת?
צליל: אז התוכנית הזאת בגדול מתחלקת לשני חלקים:
החלק הראשון הוא כל מי שנמצא עד 7 קילומטר מהגבול פלוס אשקלון שהיא טיפה יותר רחוקה והכניסו אותה גם.
עסקים שנמצאים שם מקבלים החזר מלא לכל הנזק הישיר והעקיף, כלומר על נזקים למבנה ועל נזקים כלכליים.
תומר: ומה עם כל השאר?
צליל: בשאר הארץ יש גם החזר מלא על נזקים למבנה, אבל אין החזר מלא על נזקים כלכליים. עכשיו זה נשמע מאוד יבש מה שאמרתי, אבל זה בעצם אומר כזה דבר: בפעם הראשונה פיקוד העורף אומר למסגרות החינוך לסגור. ילדים לא הולכים לגן ולבית הספר כי יש מלחמה, מקומות עבודה שאין בהם מרחב מוגן סגורים, אבל אף אחד לא מפצה את העסקים ואת העובדים על הנזק הזה במלואו. אתם צריכים להישאר בבית ולהישמר מטילים על חשבונכם או לפחות מידה חלקית על חשבונכם. על חשבון אנשים ונשים, כמו אילנה למשל -
אילנה: אם אני יכולה פה ושם לעזוב את הגדולה שלי בבית קצת.. עכשיו עם כל האזעקות וזה אז זה לא מתאים כי לא רוצה היא לא מסכימה. כולם פה תקוע בצורה… כל דבר אני צריכה חלב, אני צריכה לקחת 3 ילדים למכולת.
צליל: אילנה גרה ברעננה, היא אמא לשלושה ילדים בני פחות משמונה והיא גם בהריון, בן הזוג שלה במילואים מאז ה-7 באוקטובר.
אילנה: יש אזעקות ויש את כל הזומים ולפעמים הם הולכים לפעמים לא.. אני צריכה 3 טאבלטים ואם יש אזעקה צריך להיכנס עם שלושה.. עכשיו אני צריכה להיות תמיד איתן כי יש אזעקות.
צליל: ויש לה גם עבודה, היא עובדת בשיווק בהייטק. אבל לך תעבוד כשאתה עם שלושה ילדים בבית. זה בלתי אפשרי.
אילנה: אני בחברה שלי קצת פחות משנה אז זה לא נעים לי, כאילו כל הקטע הזה. הם חצי נחמדים, כאילו בשבוע הראשון הם אמרו לי בסדר תעשי משהו כאילו את עובדת אבל שבוע שני הם אומרים אנחנו לא יודעים מה להגיד. אז אני כאילו בלימבו כזה, אני לא יודעת אם מישהו ישלם לי אני לא יודעת. בהתחלה אני אמרתי טוב, אני אני אלך לפגישה זה, אני אלך לישיבה זה, אני אלך אני אמצא פתרון, יהיה לי בייביסיטר, יהיה לי סבא סבתא. בסדר. אז אני הולכת לישיבה. אבל כל ישיבה יש אקשן אייטם - נכון? כאילו אוקיי עכשיו את תקחי את הפרויקט הזה ואתה תעבוד על זה, ושבוע הבא כאילו deliver.. כאילו הדברים צריכים להיות deliverable ואז אני כאילו אני לא יכולה לעבוד שעתיים, כאילו יש לי מישהו בן שלוש וחצי שצריך קקי והיא צריכה עזרה בזום וזה והם אוכלים והבית שלי הכל הפוך.
תומר: לכמה אנשים בעצם אין פתרון?
צליל: מאות אלפים. רק ההורים זה לפחות חצי מיליון ואולי יותר. אבל יש לזה גם משמעויות עתידיות. זה שוב אדם בלומנברג מההסתדרות:
אדם: ואם אנחנו לא נעביר במתווה הזה מענה מלא לאותם הורים ולאותם עובדים שנסגר מקום העבודה עקב הנחיות פיקוד העורף, לא עקב איזושהי גחמה או החלטה כלכלית של המעסיק. המשמעות מבחינתי זה א' שבירת האמון בין המדינה למעסיקים ולעובדים מצד אחד, ובצד השני זה מה יקרה בפעם הבאה שהנחיות פיקוד העורף יגידו על סגירת מקום עבודה, והמדינה תחליט לא לשפות אנחנו נדע שהמדינה לא תשפה, אני במקום המעסיק כנראה שהייתי מחליט לפתוח בכל זאת בניגוד לפיקוד העורף וזה בדיוק מה שמדברים עליו מצד אחד על החוסן בעורף ומצד שני ההפקרות של העורף, בניגוד להנחיות פיקוד העורף. אם אנחנו שוברים את הפרדיגמה הזאת, אנחנו שוברים את החוסן בעורף.
תומר: אוקיי אבל זה לא שמשרד האוצר לא מציע כלום, כן? יש משהו. אז במה מדובר? מה תוכנית שהם כן מציעים?
צליל: אז זה כולל כל מיני נוסחאות וחישובים וזה תלוי בכל מיני פרמטרים, אבל בגדול, עסקים שיש להם ירידה של לפחות 25% לעומת חודש אוקטובר בשנה שעברה…
תומר: שכבר היו ב-2022 זה היה חודש של חגים ולכן זאת לא השוואה הכי נכונה.
צליל: נכון אז עסקים כאלה יקבלו מענק ולמענק יש שני חלקים. החלק הראשון הוא החזר הוצאות על הוצאות קבועות שיש להם כשמי שנפגע הכי הרבה יקבל הכל היותר החזר של 18%.
תומר: זה הכי גבוה 18%?
צליל: כן, וזה עם תקרה מסוימת. אז עסקים גדולים שיש להם הוצאות מאוד גבוהות לא מקבלים גם את זה. ויש החזר על הוצאות השכר שהוא לכל היותר 60% מעלויות השכר. בעצם, עצמאי שלא מעסיק עובדים מקבל פיצוי ממש זעיר, אם המחזור שלו הוא 10,000 שקל בחודש הוא מקבל לכל היותר 2,200 שקל.
עכשיו צריך להסביר, אולי האוצר מכנה את המענק הזה ״מענק המשכיות עסקית״ - המטרה שלו היא לא שהעסק לא ייפגע בכלל, בוודאי שהעסקים ייפגעו, אלא רק שימשיך להתקיים, שלא נקום ביום שאחרי למשק הרוס שעסקים קורסו.
תומר: כלומר מעסיק שהעסק שלו הפסיק לעבוד לגמרי הכל בוטל למשל מועדון הופעות או תיאטרון או סוכן נסיעות, יקבל החזר של 60% מעלויות השכר של העובדים שלו.
צליל: נכון והמטרה היא שהוא לא יפטר את העובדים ולא יוצא אותם לחל"ת אלא ימשיך להעסיק אותם ולשלם להם עם הכסף הזה. גם זה מוגבל חברות המחזור שלהם פחות מ-400 מיליון שקל כלומר זה לא כולל את 100 החברות הגדולות.
תומר: וזה מספיק 60% כדי שלא יפטרו את העובדים?
צליל: אז זאת השאלה הרבה עסקים טוענים שלא, שהם פשוט יוותרו על המענק הזה, שהוא לא משתלם, שהם יוצאו לחל"ת או יפטרו, וזה גם קצת מאבק כמויות כזה כי ברור של ארגוני מעסיקים ובוודאי לחברות הגדולות יש אינטרס להוציא כמה שיותר מהמדינה. אנחנו מכירים אנשי עסקים שמתמחים בזה מהקורונה, ומנסים להפעיל לחץ על ידי זה שהם יגידו זה לא מספיק תנו לנו עוד או שאנחנו מוצאים לחל"ת את כולם.
תומר: וכל הדבר הזה מגיע ביום ראשון לדיון בוועדת הכספים…
צליל: ויושב ראש הוועדה בקושי מצליח לנהל את הדיון…
[הקלטה מתוך הדיון]:
נציג משרד האוצר:…גם פה יש הרבה חוסר בהירות, ונחזור על זה שוב, יש לנו… בקילומטרים יש לנו 09 בצפון ו-07 בדרום…
גדי ירקוני, ראש מועצת אשכול: לא מוכן לשמוע את זה! אין 07. כבוד היושב ראש, הם מדברים כמו לפני…
צליל: קודם כל, משרד האוצר מגיע לא מוכן. התוכנית הזאת שדיברנו עליה עכשיו היא מצגת עם עקרונות די כלליים, אין תקנות מפורטות, אין תזכיר חוק התוכנית לא אושרה בממשלה, שר האוצר לא הגיע ראש אגף תקציבים לא הגיע… אפשר לומר בגדול שאין טעם לקיים את הדיון, אבל נמצאים בחדר המון אנשים, נציגים של מעסיקים ועובדים ועצמאים וחקלאים ותעשיית התרבות ותיירות ואירועים, וכולם נורא רוצים לדבר. אז גפני, יושב ראש הוועדה, בכל זאת מנסה לקיים דיון.
תומר: ונציג משרד האוצר מנסה להציג את התוכנית…
צליל: כן, סגנו של ראש אגף תקציבים מנסה להציג אותה, וכל אותם אנשים שנמצאים בחדר לא מצליחים לעצור את עצמם מלהראות לו כמה שם המתווה זה לא מתאים למה שקורה בשטח.
[מתוך הדיון]
ראש אגף תקציבים: עד 120 אלף שקל מחזור אנחנו לא יודעים לבוא ולבדוק ולראות מה מידת הפגיעה. מעל 120 ועד 300 אלף שקל אנחנו כן יכולים לדעת מה מידת הפגיעה, כי אנחנו משתמשים במערכת אחרת מאשר שהייתה בקורונה, ונוכל לדייק יותר את המענה ככה שמי שנפגע יותר יקבל יותר.
איש: שפה שר האוצר הבטיח לי באופן אישי. אני הרמתי את הנייר, והוא אמר יהיה מענק סוציאלי לכל העצמאים. אתה הולך לתת 2,120 שקל לבן אדם שירד ל-60 אחוז?! איך אתה מציג את זה בכלל? איך יש שתיכם אומץ להציג את זה?! איך אתה יכול להגיד לבן אדם לקחת 2,100 שקל?
תומר: ואז מגיע שר הכלכלה.
צליל: שר הכלכלה ניר ברקת נמצא בדיון, שר האוצר לא. והוא מציג מתווה משלו, מתווה של משרד הכלכלה לפיצוי עסקים.
תומר: שזה מבחינה פוליטית הזיה. הממשלה לא מצליחה לגבש מתווה אחד מטעמה.
צליל: כן, זה מאוד מוזר שמשרד הכלכלה מכין מתווה מתחרה ומנסה להעביר אותו מעל הראש של משרד האוצר.
וגפני אומר לו אין לך מה לעשות פה, אתה צריך ללכת עם זה לממשלה. במקום שהממשלה תחליט על התוכנית שמועדפת אליה, היא באה בשני קולות לתוך הוועדה.
תומר: אוקיי, סתם מתוך עניין, מה יש במתווה הזה של משרד הכלכלה?
צליל: בגדול פשוט יותר כסף. יותר פיצוי לעסקים. אם במשרד האוצר זה עד 18% מההוצאות, לפי משרד הכלכלה, זה 30%. הפיצוי על השכר של העובדים באוצר 60% במשרד הכלכלה 70%.
תומר: יפה, לארג'ים. על המתווה הזה חתומים ארגוני המעסיקים, התאחדות הקבלנים, איגוד לשכות המסחר, לשכת העצמאים… מה שיכול לראות כאילו זה בעצם מתווה של ארגוני המעסיקים שדחפו את זה לשר הכלכלה.
צליל: אז שאלתי על זה את מנכ"ל משרד הכלכלה, אמנון מרחב, זו הייתה התשובה שלו.
אמנון מרחב: תראי, אני חושב שאנשי העסקים במדינת ישראל הם לא פחות פטריוטים, מאנשים באוצר או במקומות אחרים. את נשיאות המגזר העסקי, את נשיא התעשיינים, את נשיא הקבלנים, את נשיא ארגוני העצמאים, את נשיא הסוחרים. מה אתם רוצים להגיד? שהם רק חושבים איך כל הזמן לקחת מהמדינה עוד כסף?
הם באו בעצמם ואמרו, חברים, אם מתברר בהמשך שעשינו רווחים עוטפים, נחזיר את הכל למדינה.
והאחריות של שר הכלכלה ושל משרד הכלכלה לכלכלת ישראל ולמאזן התקציבי שלה, היא לא פחותה מאשר האחריות ושיקול הדעת של אנשי האוצר. אין פה לא דיון של לוביסטים ולא דיון של פופוליסטים, יש פה דיון של אחריות ומקצוענות. ולשבת במגדל שן בירושלים, במשרד האוצר, ולהגיד אנחנו מבינים יותר טוב מכולם מה צריך במדינת ישראל, זה ניתוק.
תומר: בינתיים בוויכוח אם זה יהיה 60% מהשכר או 70% אין הסכמה ואין ודאות למשק. שזה אולי הדבר שהכי חסר לעסקים כרגע ולאזרחים בכלל, ודאות, תוכנית מסודרת וברורה.
צליל: וזה דבר רע מאוד, כי כל עוד אין ודאות וגם הכל נראה כל כך מבולגן, הממשלה לא מדברת בקול אחד, אין מתווה שמוסכם על כולם, אז המעסיקים מבינים שאין אף אחד בבית, והם צריכים לקצץ הוצאות מהר, ומתחילים להוציא עוד ועוד עובדים לחל"ת או לפטר אותם. חלק מהעובדים האלה אגב, מתקשרים למוקד של משרד העבודה, לשאול מה הזכויות שלהם, אבל גם להם אין תשובות.
זאת עורכת הדין ריב קוורבנר, הממונה הראשית על יחסי העבודה במשרד העבודה, שתחתיה פועל מוקד טלפוני שאמור לתת תשובות לעובדים בנושאים האלה.
עו״ד קוורבנר: שאלה הכי חזקה נקרא לזה, זה האם יש ישולם שכר לעובד שלא יגיע לעבודה בשל הוראות פיקוד העורף. יש לנו מכל הארץ, אנחנו מקבלים בערך 600 שאלות ביום, כשהציבור לא דווקא מעוטף עזה, אלא מכל הארץ. אנשים שהממד לא תקין אצל המעסיק, או שאין בכלל ממ״ד, אנשים שיודעים שאין מקום ללכת אליו במקרה של אזעקה, ומי שלא ברור לא פשוט פונה לפיקוד העורף, ואז הוא מקבל את המידע הרלוונטי ויודע אם הוא מוגן או לא מוגן, ואז הוא, למשל, זאת דוגמה, כי היה לנו נעדר בשל ראות פיקוד העורף, כי המקום לא ממוגן והוא חושש ללכת לעבודה. כרגע אנחנו נמצאים במצב שכדי שעובד יהיה זכאי לשכר, אז נדרש מקור חוקי או הסכמי.
צליל: זה בשפה מאוד משפטית, מה שזה אומר זה שאין כרגע, פשוט אין החלטה על פיצוי.
עו״ד קוורבנר: זאת אומרת, מכוח משהו משלמים לו. עד עכשיו אני לא יכול לומר שנחתמה הזכות לשכר במלחמה הזו. זאת אומרת, במקרים שבהם מצייתים להוראות פיקוד העורף, או בשביל טיפול בילד נניח, שמוסד הלימודים נגמר, נסגר, עד גיל 14, אז עדיין לא קבעו את הפיצוי. אין שום דבר כרגע שאני יכולה להגיד לך שנותן לי מקור לומר, מקור חוקי או הסכמי שנותן לי מקום לומר שישולם לעובדים האלה. אז התשובה היא שכרגע אין תשובה, כרגע עדיין אין מקור תקציבי, אנחנו עובדים על זה.
תומר: עכשיו, תני לי שנייה להיות הסנגור של האוצר. אני ממש לא מצדיק את חוסר הבהירות והבלגן שמתנהל כרגע, אבל אני כן יכול להבין קצת את הזהירות שלהם. מלחמה זה עסק יקר מאוד בכל החזיתות, הצבאית והאזרחית, איש גם אינו יודע כמה זמן היא תימשך כרגע ועוד כמה נזק ייגרם, אז נכון ששיעור הפיצוי לעובדים ולעסקים שהציעו כרגע לא מספיק, אבל אם ילכו לפי המתווה הנדיב יותר של משרד הכלכלה, עלות מתווה הסיוע למשק צפויה לגדול, מ-4.5 מיליארד שקלים בחודש, ל-6.5 מיליארד שקלים בחודש, וזה לא מעט. וזה עוד לפני דרישות שונות שיעלו בכנסת לפיצויים נוספים וחקיקה נוספת בעקבות המלחמה.
צליל: אז לצערי משרד האוצר לא רצו לדבר איתנו, אבל אתה באמת מייצג אותם היטב. כדאי אולי להתייחס למה שנגיד בנק ישראל המליץ את מול האוצר במסיבת העיתונאים שלו, בגדול הוא דיבר על להסית מאות מיליוני שקלים שלא תורמים על המאמץ המלחמתי לטובת הצרכים הדחופים - שיקום העוטף, סיוע לעסקים, תקציב הביטחון. כלומר ברור לכולם שגירעון המדינה התרחב בעקבות המלחמה אבל לפני שמרחיבים אותו אפשר לבצע שינויים פנימיים, ויש לא מעט בורות שומן ומשרדים מיותרים שהאוצר יכול לקחת מהם. אגב זו התשובה של אמנון מרחב, מנכ"ל משרד הכלכלה, לשאלה שלך מאיפה הכסף?
אמנון מרחב: יש כסף במדינה, יש לנו קרן פיצויי מס רכוש, יש בה 18 מיליארד שקל, על פניו זה אמור להספיק לגמרי, יש לנו תקציב מדינה של חצי טריליון שקל, הקפיאו לנו במשרדי הממשלה את כל התקציבים הממשלתיים, את הכל. האוצר בחוסר שקיפות לא אומר כמה כסף הוא תפס בהתקפה הטוטאלית הזאת. וזה עוד לא דיברנו על הגדלת גירעון וכולי, שאנחנו לא רוצים להגיע לשם אבל זה גם לא מילת גנאי.
אגב, רק כדי לסבר את האוזן למאזינים, את יודעת כמה מדינת ישראל הוציאה על הקורונה? 200 מיליארד שקל, תקשיבי, זה סכום אסטרונומי, 200 מיליארד שקל. ועמדנו בזה. לא רק שעמדנו, אלא הדירוג של מדינת ישראל לא ירד כתוצאה מכך. אבל יש איזה נרטיב שהאוצר כל הזמן מרגיל אותנו לחשוב שאנחנו כאילו מדינה של פושטי יד ופושטי רגל. לא, יש לנו עוצמה כלכלית, יש לנו יכולות, ובעת הזאת, בדיוק בעת הזאת, חובה עלינו להפיל את הכלים ולתת כסף למשק, להניע אותו.
תומר: וזה בעצם תואם את כל הלך הרוח שאנחנו מקבלים מרשויות המדינה מאז השבעה באוקטובר. אין תשובה, אין מקור, מחפשים, בוחנים, לא יודעים. הדבר הזה יכול להיות מחיר כבד מאוד. אמרנו קודם שהמטרה של התוכנית היא שתהיה המשכיות עסקית שעסקים לא יקרסו, אלא יצלחו את התקופה הזו. ככל שזה ייקח יותר זמן ועסקים יהיו ביותר חוסר ודאות, ככה יותר מהם יפטרו, יסגרו, ואת האבן הזאת יהיה קשה מאוד להוציא מהבאר.
צליל: אז אנחנו חיות כיס, ההסכת הכלכלי של כאן. תודה תומר מיכלזון, אתה גם העורך שלנו.
תומר: תודה צליל אברהם, רחל רפאלי ערכה את הסאונד. ד״ש חם, לכל חברנו שבמילואים, אנחנו דואגים לכם, מחכים שתחזרו בשלום.
צליל: תודה לכם שהאזנתם, שיהיו לנו ימים שקטים ובטוחים.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments