חיות כיס - כיסון חירום: הכלכלה החולה של איראן

יש לה אינספור מקורות אנרגיה אבל התושבים בה סובלים מהפסקות חשמל יזומות, יש לה טילים בליסטיים ופרוקסיז ברחבי המזרח התיכון אבל המטבע שלה כמעט חסר ערך. אז איך בעצם עובד הסיפור של הכלכלה האיראנית, ומה הסיכוי שהיא זאת שתביא בסופו של דבר להפלת המשטר?

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 25/06/2025.

‏[חסות]

‏[פתיח]

‏קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

‏אלון: היי, אני אלון אמיצי, ואתם על עוד "כיסון חירום" של "חיות כיס". אנחנו מקליטים את הפרק הזה ברגעים שבהם נראה שהמלחמה עם איראן עומדת בפני סיום, אבל זה עדיין לא ודאי. מה שבטוח הוא שגם כשהכול ייגמר, המצב הכלכלי כאן אצלנו יישאר לא פשוט. הנזקים שספגנו יעלו מיליארדים לתקן, גם הנזק הישיר וגם נזק עקיף כמו אובדן הכנסה. [מוזיקת רקע מתחילה] ועלתה אצלי השאלה, איפה זה פוגש את הצד השני? מה קורה מהבחינה הזאת באיראן? איך נראית הכלכלה שלהם? מה ההייטק שלהם? מה מועצת החלב שלהם? מה חסר להם? מה יש להם בשפע? אבל כמובן שהייתי צריך לשאול את האישה הנכונה. והאישה הזו היא דוקטור תמר עילם גינדין. [מוזיקת רקע מסתיימת]

‏ד"ר עילם גינדין: מומחית לאיראן מ"מרכז עזרי" באוניברסיטת חיפה, מחברת מספר ספרים על איראן הטרום-אסלאמית דווקא, פרשנית גם לנושא איראן של היום, פשוט כי כדי להתעדכן בשפה כבלשנית, אני גרה ברשתות החברתיות [מגחכת] ובסוכנויות הידיעות, אז יוצא שאני די מכירה את איראן של היום גם.

‏אלון: בכניסה לבית של תמר יש שטר של 1,000 ריאל איראני שהיא קיבלה פעם כמזכרת. ואם זה נשמע לכם הרבה, אז רק שתדעו ש 1,000 ריאל איראני שווה בערך 8 אגורות.

‏ד"ר עילם גינדין: איראן היא מדינה עם כלכלה סופר חולה, זה חלק מהביקורת על הרפובליקה האסלאמית.

‏אלון: אבל אנחנו קצת רצים, בואו נבין איך הגענו עד הלום. ממש בקצרה, ננסה לתמצת.

‏[מוזיקת רקע מתחילה] האירוע המכונן של המשטר הנוכחי הוא המהפכה האסלאמית ב-1979. אז מנהיגי הדת השתלטו על המדינה והדיחו את השלטון המלוכני. השלטון החדש התבסס על ערכים אסלאמיים, שיעים, פונדמנטליסטיים, והוא משך את המדינה הרחק מהמערב, שבמשך שנים ארוכות עשה מאמצים כדי להשפיע על המדינה כדי ליהנות מהנפט הרב שבה. הרפובליקה האסלאמית החדשה התמודדה עם המון סכסוכים, אזוריים ובינלאומיים, כולל מלחמה ארוכה ועקובה מדם עם עיראק. ובמקביל, ככל שהניתוק שלה מהמערב גבר, הכלכלה שלה ספגה יותר ויותר מהלומות. השיא היה בעשור האחרון, שהביא אותו סנקציות חסרות תקדים.

‏ארצות הברית ומדינות אירופה חדלו מעיקר הפעילות העסקית שלהם עם איראן לרבות רכישת נפט בעקבות הדהירה של איראן לעבר פצצה גרעינית. אז השלטון ניסה כל מיני דרכים כדי להתמודד עם הסנקציות. [מוזיקת רקע מסתיימת]

‏ד"ר עילם גינדין: אחמדינג'אד, שבתקופתו הושתו הסנקציות על איראן, עשה כמה צעדים מאוד מאוד פופוליסטיים שעוד יותר הראו את המצב. היום אזרחי איראן, מאז תקופת אחמדינג'אד, מקבלים קצבה חודשית מהממשלה, כאילו סתם. מה שאתה צריך לעשות בשביל זה זה לתת להם את כל הפרטים שלך ואז הם אולי יכולים לעקוב אחריך, אז יש מתנגדי משטר שלא מקבלים את הקצבה הזאת כי הם לא רוצים לתת את הפרטים שלהם. אבל מי שנתן את הפרטים שלו מקבל קצבה כל חודש. בלי קשר ילדים, אבטלה…

‏אלון: שזה נגיד כבר פיצץ לי את המוח. מי ידע שכל הזמן הזה דווקא באיראן מנהיגים מדיניות של הכנסה בסיסית אוניברסלית? זה משהו שמדברים עליו כבר שנים, והשיח הזה חזר אפילו לפופולריות אחרי עליית ה-AI. הרעיון הזה שכל אזרח באשר הוא יקבל הכנסה קבועה בסיסית מבלי לעבוד. ועוד ברוב המקרים דיברו על סכומים הרבה יותר נמוכים ממה שמעניקים באיראן שם הקצבה הזו יכולה להוות כמעט 30% מהכנסות של משק בית ממוצע.

‏ד"ר עילם גינדין: רוצה עוד משהו ש-mind blowing? [צוחקת]

‏אלון: כן.

‏ד"ר עילם גינדין: יש קצבה מסוימת של דלק שהוא יותר זול. יש דלק עם כרטיס, שכאילו טוענים לך כל חודש כמות מסוימת של ליטרים שאתה יכול לקנות דלק זול. אה, ויש את הדלק מה שנקרא ה"חופשי", שאם גמרת את המכסה שלך, או אם יש לך מכסה נמוכה, אז אתה תמלא דלק במחיר יותר יקר.

‏אלון: אני קצת שומע דבר והיפוכו. כאילו מצד אחד את אומרת לי כלכלה מאוד חולה, מצד שני, universal basic income, אנשים מקבלים קצבת מחייה חודשית בנוסף למשכורות שלהם, וגם מקבלים הקצבת דלק, ודלק מאוד זול, וגם נראה שיש להם כסף לכל המיליון צורכי ביטחון שלהם, אז איך זה מתבטא בפועל שהכלכלה חולה, איך זה נראה?

‏ד"ר עילם גינדין: יש להם כסף לצורכי הביטחון שלהם, אבל אנחנו רואים יותר ויותר אנשים שמחטטים בזבל, יותר ויותר אנשים שמציעים כליות למכירה. יש אתר למכירת איברים, שכל פעם שהשוק נהיה עצבני, אנחנו רואים יותר אנשים מציעים שם איברים.

‏יש בעיה מאוד קשה של אבטלה, כלומר, כשאתה אומר קצבה בנוסף למשכורת, גם המשכורות לא כאלה גבוהות, וגם יש בעיה מאוד קשה של אבטלה. יש… בגלל הבייבי-בום שהיה מיד אחרי המהפכה, אז יש יותר אנשים ממה שהמדינה מסוגלת לתמוך בהם. הם גילו את זה, התאפסו על עצמם בתחילת שנות ה-90, אז עשו קמפיין לעידוד, אה, תכנון המשפחה, והיום לרוב האיראנים, רוב המשפחות האיראניות שאני מכירה, בעיקר בערים הגדולות, יש ילד אחד, לפעמים עושים שניים בהפרש גדול.

‏אלון: אז כל הקצבאות והדלק בחינם אולי נשמעים כמו איזה גן עדן אוטופי, עד שמבינים שמדובר בניסיונות נואשים שכל תכליתם היא רק לנסות לרכך טיפה את ההתרסקות הנוראית של הכלכלה האיראנית. אחד המדדים הכי טובים לכלכלה של מדינה, הוא המטבע הלאומי, וכמו שאולי הבנתם משטר ה-1,000 ריאל שלא שווה את הנייר שעליו הוא הודפס, המטבע האיראני בקנטים. כמה בקנטים? יש קצת בעיה להבין, כי יש שני שערים לדולר באיראן. נכון, שמעתם נכון, שני שערים.

‏ד"ר עילם גינדין: יש שער דולר של יבואנים, שהוא 42,000 ריאל, והוא לא השתנה כבר כמה וכמה שנים, ויש את הדולר החופשי, שבאפריל כבר חצה את המיליון ריאל, אחר כך ירד כשהגיעו לשולחן המשא ומתן.

‏אלון: אוקיי, מה הכוונה שער ליבואנים ושער חופשי? איך זה בכלל יכול לקרות? בשוק החופשי, כאשר אין שום מגבלה, אז שער הדולר נקבע בהתאם לביקוש שלו. הדולר שם נמכר במחיר אסטרונומי, כי הריאל כל כך חלש. אבל הממשלה האיראנית כן מעוניינת שדולרים יהיו נגישים במידה מוגבלת לאנשים מסוימים, למשל יבואנים, כדי שהם יוכלו לייבא ולקנות סחורות ושירותים בחו"ל. אז הוא מוכר כמות מוגבלת של דולרים במחיר שהוא קבע. 42,000 ריאל, וזה לאנשים שעומדים בתנאים מסוימים. כל השאר, האזרח הפשוט שרוצה כמה דולרים, הם נאלצים לקנות בשוק החופשי עם מחיר שרק הולך ומתייקר כל הזמן.

‏ד"ר עילם גינדין: מאז 13 ביוני אין דיווחים. האתרים לא מתעדכנים עם ערך הדולר. כלומר זה לא מדווח. מה שאני שומעת מהרחוב זה שהוא שוב עבר את המיליון דולר.

‏אלון: אינפלציה כזו היא הרסנית לאזרח הרגיל שמקבל את השכר שלו בריאל. כל רגע שיש לו ריאל בכיס הכסף שלו מאבד ערך. יש לו רק שתי אופציות אם הוא לא רוצה לראות את הכסף שלו מאבד ערך לחלוטין. או לקנות דולרים או לקנות זהב. כן, כן, זהב.

‏ד"ר עילם גינדין: מטבע זהב זה זה אחד המטבעות ש… ממש משתמשים בהם ו… ומצמידים אליו דברים.

‏אלון: איפה אתה קונה מטבע זהב?

‏ד"ר עילם גינדין: אתה קונה מטבע זהב בשוק. בשוק הזהב. יש שוק של סוחרי זהב.

‏אלון: כלומר, אבל יש סטנדרט אחיד למה הוא מטבע זהב? או שזה…

‏ד"ר עילם גינדין: כן. יש סטנדרט אחיד. יש מטבע, יש רבע מטבע, יש חצי מטבע, זה זה לפי המשקל שלו.

‏אלון: זה… כאילו זה סוחרים מורשים כלומר אני לא צריך כל פעם לברר אם הזהב הוא אמיתי או לא?

‏ד"ר עילם גינדין: אה, כן, זה סוחרים מורשים, זה זהב שבא עם תעודת זהות. ה… שרשרת הזאת שאני עונדת, שקנו לי אותה בטהרן, אז היא באה עם תעודת זהות איראנית. לזהב שם יש תעודת זהות, בין אם הוא בתכשיט או במטבע.

‏אלון: לפי דוקטור גינדין, שתי המחלות הממאירות של הכלכלה האיראנית הן סדר עדיפות לקוי ושחיתות.

‏ד"ר עילם גינדין: שמעתי הרצאה של מישהו, שגם כשהוא היה באיראן, היה לו עסק של ייבוא, אבל הייבוא היה בהברחות, פשוט כי המכסים נורא גבוהים. אז הוא ייבא מחוץ לאיראן, לתוך איראן, סחורה חוקית, שחוקי, שחוקי למכור, אבל אנשי משמרות המהפכה מעורבים בין השאר בהברחות האלה. כלומר, בגלל שהם משמרות המהפכה, אף אחד לא יעצור אותם, אז הם עוזרים לאנשים להכניס דברים ולעקוף את המכס, הם לוקחים עמלה שהיא פחות מהמכסים.

‏אלון: חלק מסדר העדיפות הלקוי מתבטא גם במשבר הגז האיראני. בשנה האחרונה איראן בשפל בכל הקשור לאספקת האנרגיה שלה. 70% מצריכת האנרגיה באיראן מתבססת על גז טבעי, אבל תחנות הכוח וגורמי האספקה לא מסוגלים לענות על הביקוש של כל 90 מיליון האזרחים והמגזר העסקי של המדינה. וזה הוביל להשבתה של תחנות כוח. הפסקות חשמל יזומות בבתים ובעסקים, מעבר כפוי של בתי ספר ללימודים מקוונים ועוד הרבה שיבושים לחיי היום יום, וזה אולי אחד המקומות האחרונים בהם זה אמור לקרות. איראן, כפי שכבר ציינו, היא מדינה עשירה במשאבי טבע ובגז, אז איך זה קרה? זה נטו חוסר השקעה. במהלך השנים לא התבצעה השקעה כדי לתחזק ולפתח את התעשייה הזו, כדי לרענן את הטכנולוגיות שבה, כדי להגדיל את יכולות האספקה, כדי למנוע בלאי. הממשל האיראני מאשים את הסנקציות בכך שלא היה כסף להקצות למטרה הזו. אבל היה להם לא מעט כסף לשפוך על בנות החסות שלהם, כמו החות'ים בתימן, חיזבאללה בלבנון, חמאס בעזה ומשטר אסד. על סוריה לבדה הם הוציאו 25 מיליארד דולר.

‏עכשיו, ברור שאני לא אובייקטיבי, כי אני ישראלי, אבל נשמע לי שאולי היה עדיף להשקיע את הכסף הזה בגז. במיוחד בהינתן, שבסוף אין להם לא אסד ולא חשמל.

‏[מוזיקת רקע מתחילה] כל הבעיות האלה, מטבע חלש, אבטלה גבוהה, שחיתות, משבר אנרגיה, אלה צרות שאיראן סבלה מהן ערב פתיחת המערכה. [מוזיקת רקע מסתיימת] אז, מה קרה שם מאז לכלכלה, ואיפה הם עומדים עכשיו, עם מה שנראה כמו סיום אפשרי של המלחמה?

‏[פונה לד"ר עילם גינדין] מבחינת מדיניות שלהם כרגע, כלכלת מלחמה, הם מפצים מפונים, איך זה עובד שם?

‏ד"ר עילם גינדין: וואו, שאלה ממש טובה אם הם מפצים מפונים. אני לא שמעתי עדיין דיבור על זה בכלל, אבל אחד הדברים שמדברים עליהם ברשתות, זה שאחרי ה… אחרי המלחמה הזאת, יהיה צורך לשקם הרבה מקומות, הרבה דברים. עכשיו, אם הרפובליקה האסלאמית נשארת, אז יהיה צריך גם לשקם את כל מתקני הגרעין שהופצצו, ו… בסיסים צבאיים, וגם… גם בניין רשות השידור, השיפוץ שלו יהיה מאוד יקר, אם בכלל ישפצו אותו ולא יבנו מחדש. אז אנשים אומרים, אם הרפובליקה האסלאמית נשארת, זה יהיה מהכיס שלנו. אם הרפובליקה האסלאמית הולכת, יכול להיות שהמערב יעזור. אבל זה חלק מהנזקים של המלחמה, זה גם מהנזקים של השיקום שאחרי, והם מאוד פוחדים מזה. ויש גם נזקים של עכשיו, של המלחמה. אני שומעת על מחסור בכסף מזומן, כי לא ממלאים את הכספומטים. אז גם אם לאנשים יש כסף בחשבון הבנק, הם לא יכולים למשוך אותו. הם כן יכולים להשתמש בכרטיס בינתיים. ובנוסף לזה שאין כסף בכספומטים, גם יש מצוקה של דלק, ויש מצוקה של תרופות בבתי המרקחת. אנשים שיש להם תרופות מרשם מקבלים מרשם חלקי.

‏אלון: צריך קודם לחשוב על למה… למה אצלנו יש עדיין, כאילו, לא נעים, אבל למה אצלנו יש עדיין דלק ותרופות?

‏אז זו שאלה שסיקרנה גם את תמר. באותו רגע היא יצרה קשר עם איראני שהיא מכירה, אני לא אשמיע את השיחה שלהם, גם כדי לעשות את המיטב כדי להגן על הזהות שלו, וגם כי אני פשוט לא יודע פרסית.

‏אני לא הבנתי איך התנועה באיראן פסקה עד כדי כך שאין שינוע של תרופות ודלק. הרי, לפחות לפי מה שאנחנו יודעים, ישראל תוקפת באופן יותר כירורגי ומודיעה מראש על יעדים. ומה שאיש הקשר של תמר אמר, שנגיד שאם יש הודעת פינוי לטהרן, אז בניגוד לתל אביב, אנשים לא ירצו להיות בטהרן באף שעה של היום, וכשהטיל סוף סוף יגיע, הם לא ישמעו אזעקה. מעבר לכך, יש אפקט פסיכולוגי מטורף לזה שיש נוכחות קבועה של מטוסי אויב בשמיים שלך. תנסו לרגע לדמיין איך הייתם מרגישים אם הייתם יודעים שיש כרגע מטוסים איראנים בשמי ישראל, אני חושב שאישית היה לי הרבה יותר קשה לצאת מהבית.

‏[פונה לד"ר עילם גינדין] אם אנחנו משחקים פה במלחמת התשה, הכיס של ישראל נגד הכיס של איראן. כמה כסף שלהם עמוק כדי להמשיך ולקבל מכות לעומת שלנו?

‏ד"ר עילם גינדין: זאת שאלה ממש טובה, כי מצד אחד אנחנו יודעים שהכיסים שלהם מרוקנים. מצד שני, הם זורקים עלינו כל כך הרבה כסף במתקפות הטילים, אז זה כנראה יותר עניין של סדרי עדיפויות מאשר של עומק כיס. מתי הכסף הזה ייגמר? אני לא יודעת. כשהוא יגמר הם גם לא יוכלו לשלם לשכירי החרב שלהם, למשמרות המהפכה שחלק מהם לא איראנים, אלא שכירי חרב מבחוץ, ואז יכול להיות שנאמנויות באמת ישתנו.

‏אלון: וזה כבר נוגע לאחת התקוות הגדולות של הרבה מהישראלים שעוקבים אחרי המלחמה הזו, שהתושבים האיראנים יפילו את הממשל. שנים של סנקציות כלכליות חונקות, והפרות זכויות אדם, ורדיפה אלימה של מתנגדים מצד המשטר לא גרמו לתושבים האיראנים ליצור תנועה שתהיה כל כך חזקה שהיא תצליח להפיל את שלטון האייתולות. אבל אולי עכשיו, אחרי מכת המחץ שהם קיבלו, ואחרי שהמצב הכלכלי שם הוחרף עוד יותר, אולי עכשיו דברים יראו אחרת.

‏ד"ר עילם גינדין: תקווה להפיל את השלטון, אני לא יודעת, אבל היו הרבה הפגנות שהיו על בסיס כלכלי. למשל, כשכל הפנסיונרים… הפנסיה שם, אתה עובד 30 שנה ואז יוצא לפנסיה, אז זה תלוי מתי התחלת. עקרונית אתה יכול לצאת לפנסיה בגיל 50, אבל אז הפנסיונרים גילו שקרנות הפנסיה נשדדו, בגלל שיש כל כך הרבה שחיתות. אז… אנשים עבדו 30 שנה ואז יצאו לפנסיה, ואז אין קרן פנסיה.

‏אז על זה היו הפגנות, היו הפגנות של נהגי משאיות, של מורים, על תנאים, על שכר, אז יש… יש הפגנות שהם על בסיס כלכלי. הבעיה בהפגנות על בסיס כלכלי זה שהן יכולות להיות בכל מקום, שעקרונית אפשר לתקן את זה. ההפגנות שיכולות, שממש סיכנו את המשטר, היו הפגנות על… על המשטר, על השיטה. הפגנות האלה לא היו על משהו שהוא פתיר, אלא על "אנחנו לא רוצים את השלטון הזה".

‏[מוזיקת רקע מתחילה]

‏אלון: הרפובליקה האסלאמית של איראן הוכיחה בכל המהלכים שלה בעשורים האחרונים שהיא מוכנה לסבול, שהיא מוכנה לתת לכלכלה שלה להדרדר לתהום, העיקר לא לוותר על העקרונות שלה, בעיקר לא לוותר על המאבק שלה מולנו. על אף נקודות פתיחה מעולות, כמו עושר של משאבי טבע ומיקום אסטרטגי בנתיב סחר ימי בינלאומי, היא בכל זאת הצליחה להביא את אזרחיה לעוני מחפיר ולמחסור בדברים הכי בסיסיים, כמו חשמל.

‏והמהלומות האחרונות פגעו גם בכלכלה, בעוד שהשלטון והצבא עסוקים בשלהם, הסבל של האזרחים רק החריף מתחילת הלחימה בינינו. ועכשיו בין אם המלחמה הזאת אכן הגיעה כעת לסיומה, ובין אם זה ייקח עוד זמן, הכלכלה האיראנית תצטרך המון השקעה כדי לצאת מהבוץ. ואולי יהיה עדיף לכל המעורבים שמי שיחלץ אותה, לא יהיו אלה שהכניסו אותה לבוץ מלכתחילה.

‏אתם האזנתם לעוד "כיסון חירום", פרק קצר ואקטואלי של "חיות כיס" לרגל המצב. העורך שלנו הוא יונתן כיתאין, המפיקה שלנו היא ליהיא צדוק, עורכת הסאונד היא רחל רפאלי. במערכת חיות כיס תמצאו גם את צליל אברהם ואת שאול אמסטרדמסקי.

‏אני אלון אמיצי, תודה לכם שהאזנתם, ושנדע זמנים שקטים יותר.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה