מדוע הטילה ארה״ב סנקציות על אזרחים ישראלים ולמה יש לה את הסמכות לעשות זאת, איך זה משפיע על הבנקים הישראלים והאם הם חייבים לחסום את החשבונות של כל מי שברשימה השחורה, והאם זה עלול להשליך באופן רחב יותר על כולנו בהמשך.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/02/2024.
(פרסומת)
(מוזיקת רקע)
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים לכאן הסכתים, הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
שאול: היי, אני שאול אמסטרדמסקי ואתם על עוד כיסון מבית חיות כיס.
תארו לעצמכם שאתם קמים בבוקר ומגלים שהבנק הקפיא את החשבון שלכם, אתם לא יכולים להיכנס אליו, לא יכולים למשוך כסף, להעביר כסף, לשלם, אפילו לא לקבל משכורת. כלום. החשבון שלכם קפוא לחלוטין. וזה לא קרה כי מישהו עיקל את החשבון שלכם כי נגיד היה לכם חוב, זה קרה כי הממשל האמריקאי, אלפי קילומטרים, מהצד השני של הים, החליט שאתם ברשימה השחורה שלו.
[הקלטה]: "בנק לאומי מודיע היום לאחד מארבעת הישראלים שעליהם הוטלו הסנקציות האמריקניות, ששני החשבונות שלו בבנק מוקפאים, גם החשבון האישי שלו וגם החשבון העסקי שלו".
שאול: הצעד הזה של האמריקאים בתחילת פברואר היה רק הסנונית הראשונה, כך התברר בדיעבד. שבוע בערך לאחר שהם הטילו סנקציות על ארבעה תושבי יהודה ושומרון, גם הבריטים הודיעו על הטלת סנקציות כלכליות כנגד ארבעה אזרחים ישראלים אחרים שמתגוררים בהתנחלויות ביהודה ושומרון, סליחה, אחד מהם כן היה גם ברשימה האמריקאית. אותם האנשים גם לא יורשו להיכנס לבריטניה. ימים ספורים לאחר מכן, צרפת הודיעה כי תאסור כניסה לשטחה על 28 מתנחלים אם כי היא לא פירטה את השמות שלהם.
התגובה האוטומטית של הבנקים הישראלים שבהם לאנשים האלה יש חשבונות, הייתה לחסום אותם. בחלקם, אפילו להקפיא לחלוטין. זה קרה בבנק לאומי וגם בבנק הפועלים ואפילו בבנק הדואר. וזה לכשעצמו גרר תגובות חריפות גם מצד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וגם מצד שר התקשורת דוקטור שלמה קארי שלא יקום ולא יהיה, אבל בינתיים הדבר קם ונהיה. אותם ארבעה מתנחלים שנוספו לרשימת הסנקציות האמריקאית לא יכולים לגשת לחשבון הבנק שלהם, הם צריכים להסתמך על סיוע מהקהילה שלהם. ואין שום סיכוי שהבנקים הישראלים ישנו את דעתם, כי גם הם מפחדים להיפגע. ואם זה נשמע לכם מפחיד אולי אפילו דרקוני, ואם זה מרגיז אתכם ואתם תוהים איך זה בכלל יכול להיות? הכיסון הזה הוא בדיוק בשבילכם.
מה הן בכלל הסנקציות האלה?
באיזה סמכות ארצות הברית יכולה להטיל אותן?
האם הבנקים הישראלים יכולים לעשות משהו אחר? או שהם חייבים לחסום את החשבונות של מי שנכנסו לרשימה השחורה של האמריקאים?
ומה עלולות להיות המשמעויות בהמשך?
(מוזיקה)
נתחיל בהתחלה: מי בעצם הטיל את הסנקציות האלה?
עו"ד ששון: למעשה, הנשיא ביידן קבע בצו, בהתאם לחוק, לחוק שנקרא IPA האמריקאי, זה חוק שנקרא International Emergency Economy Power Act שבעצם, מעכשיו מחלקת המדינה האמריקאית תוכל להטיל סנקציות אישיות על אנשים שהפעולות שלהם פוגעים בשלום, בביטחון ביציבות של ישראל, הגדה המערבית, עזה והמזרח התיכון בכללותו.
שאול: זה עורך הדין דין רמי ששון, הוא דוקטור למשפטים עם ניסיון רב ועשיר במערכת הבנקאות הישראלית. התפקיד האחרון שלו בבנק ישראלי היה קצין הציות הראשי של בנק דיסקונט. אני עוד אחזור לזה.
עו"ד ששון: הצו הזה קובע שאנשים שיוכרזו על ידי מחלקת המדינה האמריקאית, לא יוכלו להיכנס לארצות הברית וכל הנכסים שלהם שנמצאים בידי גוף אמריקאי או גוף שיש לו שלוחות בארצות הברית, אני מדגיש, יוקפאו ולא יוכלו לבצע בהם כל פעולה.
שאול: הצו של הנשיא מאפשר למחלקת המדינה האמריקאית, שזה כמו משרד החוץ שלנו, להכניס אנשים ספציפיים לרשימת הסנקציות וזה בדיוק מה שהיא עשתה, או ליתר דיוק, זה בדיוק מה שאופ"ק עשה, Office of Foreign Assets Control שהוא הזרוע של משרד האוצר האמריקאי לענייני סנקציות בינלאומיות, זה גוף שקם עוד ב-1950 אחרי תום מלחמת העולם השנייה בשביל להילחם כלכלית במי שמפרים את האינטרסים האמריקאים ברחבי תבל.
ב-1 בפברואר הוא צירף את שמותיהם של ארבעה מתנחלים ישראלים לרשימה, וזה כבר חתיכת דבר. המשמעות הנגזרת של צירוף לרשימה השחורה של האמריקאים היא לא רק שאתם לא יכולים עכשיו להיכנס לארצות הברית או לא יכולים להחזיק בכסף, אלא שגם חשבון הבנק המקומי שלכם כאן בישראל ייכנס להקפאה, כי להיות ברשימה הזו זה כמו להיות ברשימת מצורעים, שכולם מנסים לתפוס מהם מרחק. מהרגע שאתם שם, הבנקים הישראלים לא יהיו מוכנים לקחת על עצמם את הסיכון של לתת לכם שירות וזה בהחלט משהו שיכול להרוס אנשים מבחינה כלכלית.
עו"ד קהן: אדם יכול להגיע לפת לחם.
שאול: זה עורך דין משה קהן, הוא מתמחה בסנקציות בינלאומיות ובשנים האחרונות הוא ייצג ישראלי שנכלל ברשימה השחורה.
עו"ד קהן: תהליך מול אופק הוא תהליך של חודשים, לפעמים שנים, כדי להימחק מהרשימה השחורה ובכל הזמן הזה הבנקים לא ישעו לשום תינה (כך במקור, המילה היא תחינה) ותחנון יגידו לו מצטערים החשבון שלך מושהה או סגור, בעיה מאוד רצינית.
שאול: בשביל להבין מדוע ארצות הברית החליטה על מהלך כל כך דרקוני, צריך פשוט לקרוא את הצו הנשיאותי. וזה בדיוק מה שעשתה עורך דין יעל גרוסמן, שגם היא מתמחה, בין היתר, בסנקציות בינלאומיות.
עו"ד גרוסמן: הצו אומר, מי שמפר את שלום האזור הוא בעצם מסכן את האינטרסים של ארצות הברית באזור הזה.
שאול: אגב, אם תרצו לקרוא את הצו בעצמכם אתם יכולים, הוא זמין באתר של אופ"ק. ארבעה עמודים בפונט קטן וצפוף שחתומים בידי הנשיא. אם תתעמקו באתר האינטרנט של אופ"ק באופן כללי, תוכלו למצוא שם גם גורמים ואנשים נוספים שנמצאים ברשימה השחורה של האמריקאים: יש שם ארגוני טרור איראנים ותימנים, אוליגרכים מבלרוס, גופים מקובה, מאתיופיה, מלא כאלה.
עו"ד קהן: בדרך כלל, הרשימה מאוכלסת בשמות של אנשים שלא אתה ולא אני היינו רוצים לפגוש אותם. כל מיני טרוריסטים ופושעים וכשאדם מן הישוב מוצא את עצמו פתאום בחברה המפוקפקת הזאת ונאלץ להתמודד, זה דורש הפעלת צוות משפטי גם בארץ, גם בארצות הברית, עבודה מאוד מאוד מאומצת ומאוד מאוד יקרה.
שאול: לפי עורכת הדין גרוסמן, עם כל כמה שהסנקציות הן כלי מאוד בעייתי יש להן גם צד יפה, כך כלשונה. לא בהקשר של הישראלים שנוספו כעת לרשימה השחורה אלא באופן כללי, כקונספט.
עו"ד גרוסמן: יש כאן סיטואציה, שבה באמצעות חנק כלכלי, חנק פיננסי, משיגים הישגים בתחומים שמדינות, ומדובר במדינות חזקות כמו ארצות הברית, מעוניינות לקדם. אז היה חנק על רוסיה כשהיא תקפה את אוקראינה, ועובדה שזה היווה מכשיר רב עוצמה. ואם נחשוב על החלופה, החלופה הייתה שארצות הברית תפציץ את רוסיה, במקום להפציץ את רוסיה היא חונקת אותה כלכלית.
שאול: ועדיין, אפילו אחרי שקוראים את כל הרשימה השחורה, ואפשר להבין מה הרציונל שבגללו האמריקאים בכלל מטילים סנקציות מלכתחילה על כל מיני אנשים וגופים, עדיין נשאלת השאלה איך הם יכולים לעשות את זה? מכוח מה בדיוק ארצות הברית יכולה להטיל סנקציות על אזרחים לא אמריקאים? על אנשים שנמצאים בצד השני של העולם? אם אלה היו אמריקאים שפוגעים בביטחון ארצות הברית אז היינו מבינים את זה באופן אינטואיטיבי, לא הייתה פה בכלל שאלה, אבל אלה לא אזרחים אמריקאים, אז מה הקטע?
(מוזיקת רקע)
אז הקטע הוא, שמדובר בארצות הברית, אחת משתי המעצמות הגדולות בעולם שטוענת להגמוניה עולמית. היא תופסת מעצמה שוטר הכפר הגלובלי ולכן מבחינתה אם מישהו מנסה לעשות בלגן עולמי היא תפעל נגדו, וזה לא משנה אם הוא אמריקאי או לא. ומאחר שיש לה עוצמה מספיק גדולה ביד, היא יודעת שרוב העולם המערבי יציית, כי המערב מעדיף להיות בצד של ארצות הברית, זה גם עובד לה. אימפריאליזם מודרני - לגמרי.
עו"ד גרוסמן: ארצות הברית, יש לה חוקים שמאפשרים לה להעמיד לדין אזרחים, תושבים של מדינות אחרות, כאשר הם פוגעים באינטרסים מסוימים שהיא מחליטה שהיא לא רוצה שיפגעו. אמרנו קודם את הנושא של השחיתות, הוא הדוגמה הכי טובה, אם מישהו נותן שוחד לממשלת וואנדה, אוגנדה, קונגו, מדינה כלשהי באפריקה, הוא, כמו שאתה אומר, לא מעלה בדעתו שיום אחד בארצות הברית, הנשיא או אופ"ק בעקבות הנשיא, יכריזו שלכל אמריקאי אסור לגעת בכסף שלו, הוא אסור לו לסחור בדולרים, אסור לו להיכנס לארצות הברית וכל הנכסים שלו בארצות הברית מוקפאים. זה החוק, ככה קובע החוק אמריקאי, זה צורת החשיבה שלהם.
שאול: אוקיי, אז הוטלו סנקציות, אנחנו יכולים לאהוב את הכוח המוגבר שיש לארצות הברית, אנחנו יכולים לא לאהוב, הסנקציות הן עובדה מוגמרת והן גורמות נזק כלכלי משמעותי למי שסובל מהן. הקפאת וחסימת חשבונות הבנק שלכם כאן בישראל יכולה להיות כמעט גזר דין מוות למי שאין לו מעגלי תמיכה פיננסיים משמעותיים של משפחה או של חברים. אבל כל זה נובע לא מהסנקציות עצמן, הסנקציות עצמן רק מונעות מאנשים שברשימה לעשות עסקים בארצות הברית, להיכנס אליה, להחזיק בכסף, כאלה.
מה שבאמת חונק את האנשים ברשימה השחורה מבחינה כלכלית היא התגובה של הבנקים המקומיים, ובמקרה שלנו, הבנקים פה בישראל שהקפיאו את החשבונות של הלקוחות שלהם שנמצאים ברשימה השחורה, זמן קצר אחרי שפורסמה.
וכאן נשאלת השאלה, למה? למה הבנקים הישראלים עשו את זה באופן כל כך אוטומטי?
והתשובה היא: כי בפועל כמעט שאין להם ברירה.
עו"ד ששון: אי ציות תוך כדי סנקציות בינלאומית, זה עלול לחשוף את המפירים לעיצומים מאוד כבדים, משמעותיים.
שאול: זה שוב עורך דין רמי ששון. זוכרים שאמרתי לכם בהתחלה שתפקידו האחרון בבנק היה להיות קצין ציות? אז קצין ציות זה מי שעומד בראש מחלקה שלמה של אנשים שכל התפקיד שלהם הוא לסרוק כל הזמן, אבל כל הזמן, את כל הרגולציה, גם הישראלית וגם הגלובלית, ולהציג בפני הנהלת הבנק את הסיכונים המשפטיים השונים שנובעים מהרגולציה הזו, ולוודא כל הזמן שהבנק משחק רק בגבולות הגזרה שמותרים לו, ולא לוקח סיכונים מיותרים שעלולים להיגמר רע.
בתור קצין ציות ובתור מי שעומד היום בראש האגודה הישראלית לציות, כן, יש דבר כזה. עורך דין רמי ששון היה מאוד בהיר: לבנקים הישראלים אין שום ברירה אלא לציית.
הם לא יכולים לקחת על עצמם סיכונים כאלה בשום צורה.
איזה סיכונים?
כאלה סיכונים.
עו"ד ששון: גם קבלת קנסות ישירות על אותם גופים פיננסיים, גם מגבלה לנגישות למערכת הפיננסית העולמית, זאת אומרת, כל הפנייה במערכת הפיננסית יכולה להיות לה משמעות, יכולה להיחסם, יכולה לוקפא הפעילות עצמם. קושי בנגישות על מכרזים בינלאומיים שקשורים למדינות שונות, חוסר נגישות לשיתופי פעולה עם גופים גלובליים, וגם יכול הבנק למצוא את עצמו פתאום רשום ברשימת המוכרזים שזה דבר יותר חמור כמו שנעשה כנגד בנקים רוסים במסגרת הסנקציות כנגד רוסיה.
אז המשמעות של זה יכולה להיות מאד רחבה עבור המערכת הבנקאית, עבור המערכת הפיננסית, על כל הגופים שלא אוכפים את משטר הסנקציות.
שאול: נפרק את זה שנייה, מה שעורך הדין ששון אומר כאן, הוא שאם יש בנק ישראלי שיודע שלקוח שלו הוטלו עליו סנקציות על ידי הממשל האמריקאי, הוא ייקח על עצמו סיכון מטורף אם הוא ימשיך לתת לו שירות.
למשל, אותו הבנק יכול למצוא את עצמו מנותק מהמערכת הבינלאומית להעברת מידע, מערכת שקוראים לה סוויפט, ובלי נגישות למערכת הזו, אין דרך לעשות פעולות בינלאומיות. כלומר שאם למשל אתם לקוחות של לאומי, אתם תוכלו לגלות שאתם לא מסוגלים להעביר כסף לחו"ל או לקנות את מה שזה לא יהיה באמזון, למרות שעליכם לא הטילו סנקציות בכלל. אף פעם.
פשוט לאומי נותק מהמערכת כי הוא המשיך לתת שירות ללקוח אחר שלו שכן נמצא ברשימה. או למשל, אותו בנק מסתכן בקנס כספי כבד מהאמריקאים וחלק מהבנקים שלנו כבר חטפו קנסות מאמריקאים על נושאים אחרים, קנסות של מיליארדים, ולא בא להם את זה שוב.
או שזה עלול לפגוע להם במוניטין ולא ירצו לעשות איתם עסקים. או שבנקים זרים לא יהיו מוכנים לבצע עבורם העברות כספים בינלאומיות.
בקיצור, הבנקים הישראלים יודעים שאם הם ימשיכו לתת שירותים למי שנמצא ברשימה השחורה, הם עצמם יהפכו למצורעים ומתישהו עלולים בעצמם להיכנס לרשימה השחורה.
זה לא סיכון שהם מוכנים לקחת על עצמם, כי זה סיכון הרסני לגמרי. יהיה על גבול הבלתי אפשרי להשתקם ממנו.
ובדיוק בגלל גובה הסיכון, אלה לא רק הבנקים, זה גם הרגולטור, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, שעומד מאחוריהם. אחרי שהסנקציות האחרונות הוטלו והחלה ביקורת ציבורית מהימין מדוע הבנקים ממהרים להקפיא את החשבונות, הפיקוח על הבנקים מיהר להוציא הודעת הבהרה שהוא מצפה מהבנקים לנהוג בדיוק ככה.
ולמעשה, הגיבוי לא מגיע רק מהרגולטור. גם מערכת המשפט הישראלית תומכת בעמדת הבנקים. ואני יודע את זה משום שהשאלה הזו כבר הגיעה לפתחה של מערכת המשפט, כי הרשימה השחורה העדכנית היא ממש לא הפעם הראשונה שבה האמריקאים הטילו סנקציות על ישראלים ספציפיים.
(מוזיקת רקע)
ב-14 בדצמבר 2018, אלוף במילואים ישראל זיו, זה שמתחילת המלחמה אתם רואים די הרבה באולפן חדשות 12, התעורר וגילה שהוא נמצא ברשימת הסנקציות של האמריקאים. הם טענו שפרויקט שהוא ניהל בדרום סודן בתחום החקלאות היה בעצם מסווה לעסקאות נשק לא חוקיות.
אחרי הטלת הסנקציות בנק לאומי חסם את הגישה לחשבון שלו לחלוטין.
זיו לקח עורכי דין, ביניהם את עורך דין קהן ששמענו קודם, והם עתרו לבית המשפט, לבית המשפט המחוזי ומשם לעליון.
אבל בתי המשפט, בזה אחר זה, דחו את העתירה שלהם. ופסקו שהבנק לגמרי רשאי לעשות את זה.
הנה שוב עורך דין קהן.
עו"ד קהן: המחוזי והעליון תמכו בצורה חד משמעית בעמדה של הבנק. הם בדרך כלל אמרו שהעובדה שמישהו נמצא ברשימה השחורה, העובדה שמישהו הואשם על ידי משרד האוצר האמריקאי, יותר נכון על ידי אופ"ק, בעבירות האלה היא לכאורה סיבה שהוא עוסק או בהלבנת הון או באימון טרור, הבנק לא צריך מעבר לזה לחפש, יש לו יסוד סביר כרגע לא לתת שירות. וגם בתי המשפט הירבו להצדיק את הבנקים, שאם הם ילכו קדימה ויאפשרו לאנשים לעשות פעולות בחשבון הבנק למרות שהם ברשימת הסנקציות, הבנק עלול להינזק, כי הוא יקלקל את יחסיו עם הבנקים.
שאול: בימים אלה ממש, מקרה נוסף של ישראלי שנכנס לרשימת הסנקציות מתברר בבתי המשפט. מדובר ברומן אברמוביץ', האוליגרך הרוסי שמחזיק גם באזרחות ישראלית.
אחרי תחילת המלחמה בעזה, אברמוביץ' ביקש להעביר תרומה של 8 מיליון שקלים לארגון זק"א, אבל בנק מזרחי טפחות, שם נמצא החשבון שלו, סירב. זאת משום שמתחילת המלחמה באוקראינה, אברמוביץ' מופיע ברשימה השחורה של האמריקאים.
הוא פנה לבית המשפט, ובית המשפט המחוזי דווקא פסק לטובתו, והורה לבנק מזרחי להעביר את הכסף, אבל הבנק עירער לבית המשפט העליון בטענה שזה עלול לחשוף אותו לסיכונים הרבים שדיברנו עליהם קודם, ומתי שהוא בקרוב צפויה להיות פסיקה בעניין.
מה שאומר, שאם קמתם בבוקר וגיליתם שאתם ברשימת הסנקציות של האמריקאים והבנק שלכם כאן הקפיא לכם את החשבון, אז כנראה שלעתור לבית משפט ישראלי לא באמת יעזור לכם.
אז נשאל את השאלה: מה אתם כן יכולים לעשות נגד זה?
עו"ד קהן: אתה צריך להוכיח לה שבאמת, באמת זה לא אתה, ויש פה טעות בזיהוי, או שהמעשים האלה שטוענים כבר לא עשית אותם.
שאול: זה מה שאלוף במילואים ישראל זיו עשה.
במקביל לעתירות שלו בישראל, הוא שכר צוות משפטי אמריקאי והתחיל בתהליך ארוך של ערעור על עצם הכנסתו לרשימה עצמה.
בסופו של דבר, אחרי יותר משנה, הוא הצליח לשכנע את האמריקאים שהם טעו, שפרויקט החקלאות שלו בדרום סודן היה רק פרויקט חקלאות, ולא מסווה לעסקאות נשק.
האמריקאים הסירו אותו מהרשימה, ואז החשבונות שלו בישראל הופשרו.
זה היה תהליך מאוד ארוך, מאוד סיזיפי, וגם מאוד יקר.
ישראלים מן היישוב יתקשו מאוד לעמוד בזה בלי סיוע מצד רשויות המדינה, וגם אז לא בטוח.
זאת האמת.
ולכן בשורה התחתונה, איך שלא תסובבו את זה, הסנקציות האמריקאיות הן כלי דרקוני ממש.
אין פה תהליך של משפט. לא מציגים לכם ראיות, אין שימוע, ותהליך הערעור הוא מסובך ויקר ולא נגיש לכל אחד.
עם כל זה, שהן אולי מחליפות שימוש בכוח צבאי, שזה סבבה, הן עדיין צעד מאוד מאוד אלים בפני עצמו.
עו"ד גרוסמן: הרעיון הזה אומר עונש ללא משפט. גם אם מישהו מאוד מאוד מזדהה עם העקרונות שארצות הברית רוצה להשליט בעולם, יש פה קצת בעייתיות, משום שזה קצת נראה לא מידתי לתת עונש כל כך חמור בלי הליך ראוי.
שאול: או במילים אחרות: "אופ"ק היא גם החוקר, היא גם התובע, היא גם השופט, וגם המוציא לפועל" (משה קהן).
(מוזיקת רקע)
שאול: אם זה היה סוף הסיפור, אז היינו מסיימים את הפרק הזה כאן.
אבל קיים חשש שזה לא סוף הסיפור.
עו"ד ששון: מדברים על סנקציות שיכולים להגיע גם נגד חברי כנסת, גם נגד ראשי רשויות בגדה, וגם כמובן נגד שרים. הדבר הזה יכול להתרחב לכל כך הרבה אנשים, גם נגד ארגונים, וכל ארגון, כל בנק שלא ישתף פעולה עם הצו הזה, גם הוא עלול למצוא את עצמו בבעיות. כאב ראש מאוד מאוד גדול מבחינת ישראל וכפי שאמרנו, זה יכול להגיע לחיילים, לקצינים, אפילו לחברי כנסת ושרים.
שאול: לפי הידיעה של הכתב המדיני שלנו, סולימן מסוודה, האמריקאים נתנו לפרקליטות הצבאית 60 יום לתת לה תשובות לגבי חיילים ומפקדים בצה"ל שמשרתים ביהודה ושומרון שהיא מתלבטת אם לצרף גם אותם לרשימת הסנקציות.
זו ידיעה מטלטלת בעיניי שעברה טיפונת מתחת לרדאר.
אני לא יודע מה יקרה בסופו של התהליך הזה.
עורכת הדין גרוסמן אגב חושבת שהסיכוי שאמריקאים יטילו בסוף סנקציות על חיילים ומפקדים בצהל הוא קלוש.
אבל, אפילו אם זה לא יקרה, יש צעדים נוספים שנבחנים.
דובר הבית הלבן אומנם הכחיש זאת באופן רשמי, אבל דיווחים מאחורי הקלעים טוענים שהאמריקאים שוקלים אם להרחיב את הסנקציות גם לשרים מכהנים בממשלה כמו איתמר בן- גביר או בצלאל סמוטריץ'.
האופן שבו הם כתבו את הצו שלהם לגמרי מאפשר להם לעשות את זה.
וזה יכול עוד להחמיר בהמשך.
הם יכולים להחליט לצרף לרשימה השחורה עמותות, שלדעתם, מאיימות על האיזון העדין במזרח התיכון.
הם יכולים אפילו להרחיב את הסנקציות לרשויות מקומיות ישראליות, נניח למועצות אזוריות ביהודה ושומרון, אם לתפיסתם הן מממנות פעילות של עמותות שמאיימות על האיזון העדין במזרח התיכון.
אין לזה באמת גבול.
אם האמריקאים יהיו נחושים להשתמש בנשק הזה של הסנקציות, אז זו כבר תהיה יותר שאלה של מערכת היחסים הפוליטית מדינית בין הממשלה בירושלים לבין הממשל בוושינגטון.
אבל זו גם שאלה של איך הממשלה תגיב על אותן סנקציות ברמה הפנימית.
נניח אם הממשלה תחליט לקדם חקיקה שתחייב את הבנקים הישראלים להתעלם מהסנקציות, כמו שקרה ברוסיה למשל.
אז אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בבעיה כלכלית כבדה מאוד.
האמריקאים הלכו עד הסוף עם הסנקציות על רוסיה.
הבנקים הרוסים נותקו מהמערכת הגלובלית, הממשל הרוסי איבד את היכולת להשתמש ברזרבות המטבע שלו בדולרים או ביורו, ובתגובה, שער החליפין של הרובל צלל, אבל ממש צלל.
ואלמלא צעדים מאוד מאוד קיצוניים מצד הממשל הרוסי, כמו להעלות את הריבית לשיעור של 16 אחוז, הרובל היה נשאר מרוסק.
וגם עכשיו, הוא עדיין בשער די מעאפן.
רק שישראל היא לא רוסיה.
רוסיה יכולה לסחור עם סין, עם הודו, עם איראן, עם מדינות נוספות, כי לרוסיה יש המון המון דלקים שהעולם צריך.
לנו אין.
ולכן, אם המערכת הבנקאית הישראלית תשלם את המחיר ותנותק מהמערכות הגלובליות, אז האמת היא, שאין לי מושג איך נמשיך משם.
זה יהיה כל כך הרסני שאני רוצה להאמין שהממשלה לא תעשה צעדים שיעוררו תגובה כזו בשום צורה, אבל אפילו אנשים מתוך המערכת הבנקאית שדיברתי איתם לא יכלו לשלול על הסף דבר כזה ב-100% של ודאות.
יותר מזה, אחד הגורמים שדיברתי איתם צייר לי אפילו תרחיש שבו גם גורמים מהשמאל נפגעים מסיפור הסנקציות, בוודאי אם הם התרחבו.
כי אם בנקים זרים, וזה לא כל כך משנה אם זה בארצות הברית או באיטליה או בקנדה, יראו שאמריקאים מטילים עוד סנקציות על כל מיני גופים ישראלים, יכול להיות שמרוב שהם עצמם לא ירצו לקחת את הסיכון בלהפר את הסנקציות האלה, הם פשוט יפסיקו להעביר כסף לכל גורם ישראלי, כולל גם לעמותות שמאל, רק בשביל לא לקחת סיכון, כי הם לא באמת יודעים להבחין בין הגדה המערבית, לשאר חלקי ישראל, או בין ימין לשמאל.
אבל אני מודה שכל זה קצת ספקולטיבי, אז בואו נניח את סימני השאלה כאן, ולא יותר מזה.
מה שכן ברור כבר עתה, הוא שהאיום האמריקאי להרחיב את הסנקציות הוא ממשי, ולא מדומיין, ולכן טוב היה, אם הממשלה בירושלים כבר עכשיו הייתה מתחילה לתכנן תוכנית תגובה מתאימה.
אולי שמשרד החוץ יתחיל לממן פעילות במישור המשפטי בארצות הברית, בשביל להילחם בסנקציות.
אולי משהו אחר, לא יודע.
אבל אם נגיע לרגע שבו הסנקציות יוטלו ויורחבו, מבלי שתהיה לנו תוכנית פעולה מתאימה, וכל מה שישאר הן שליפות של פוליטיקאים מהמותן, זה עלול להיגמר לא טוב.
(מוזיקת רקע)
אתם האזנתם לעוד כיסון מבית חיות כיס.
עורך חיות כיס הוא תומר, מיכלזון, המפיקה שלנו היא ליהי צדוק, עורכת הסאונד היא רותם דויצ'ר.
במערכת חיות כיס נמצאו גם את אלונה מיצי ואת צליל אברהם.
אני שאול אמסטרדמסקי, תודה רבה שהאזנתם.
(פרסומת)
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments